כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. סמכותו הייחודית מאפשרת לו לדון במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, כאשר נדרשים שני תנאים מצטברים: קיומה של קרבה משפחתית כהגדרתה בחוק, ועילת הסכסוך נובעת מהקשר המשפחתי.
כפי שנקבע בתיק רמש (חיפה) 61872-11-17 ט.מ נגד ד.ס.א (ניתן ב-22/04/2018):
"סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: '1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא'"
התנאי הראשון לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא קיומה של קרבה משפחתית בין הצדדים המתדיינים. "בן משפחה" מוגדר בחוק וכולל בין היתר:
בתיק תא (חיפה) 8002-10-21 שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021), הבהיר בית המשפט:
"סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה."
חשוב לציין שהפסיקה נוטה לפרש את המונח "בן משפחה" בצורה מצמצמת, כפי שצוין בתיק רעא (חיפה) 25651-05-21 עאישה חיגאזי שעאר נגד חליל חגאזי (ניתן ב-24/08/2021):
"על פי הפסיקה שפירשה את סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אין להרחיב משמעות מונח זה מעבר לנדרש."
התנאי השני לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא שעילת הסכסוך נובעת מהקשר המשפחתי. לא די בקיומה של קרבה משפחתית – נדרש קשר סיבתי בין הסכסוך לבין היחסים המשפחתיים.
דוגמאות לסכסוכים הנובעים מהקשר המשפחתי כוללים:
סמכותו המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה משתרעת על מחוז חיפה והצפון. קביעת הסמכות המקומית נעשית בהתאם לכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה.
בתיק רמש (חיפה) 70147-01-20 פלונית נגד פלוני (ניתן ב-25/03/2020), דן בית המשפט בשאלת הסמכות המקומית:
"מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה"
הקריטריונים המרכזיים לקביעת הסמכות המקומית בענייני משפחה כוללים:
חשוב לציין כי מעבר דירה חד-צדדי של אחד הצדדים, במיוחד אם נעשה לאחר פרוץ הסכסוך, אינו משנה בהכרח את הסמכות המקומית של בית המשפט.
עיקרון מרכזי בדיני משפחה בישראל הוא "משפחה אחת – שופט אחד". עיקרון זה קובע כי רצוי שכל הסכסוכים המשפחתיים הנוגעים למשפחה מסוימת יידונו בפני אותו שופט, כדי לאפשר ראייה כוללת של המשפחה ומניעת החלטות סותרות.
בתיק תמש (חיפה) 30627-02-24 פלונית נגד אלמוני (ניתן ב-20/03/2024), התייחס בית המשפט לעיקרון זה:
"העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל 'משפחה אחת – שופט אחד' ועל כל העולה ממנו."
עיקרון זה מהווה שיקול משמעותי במקרים שבהם מתעוררת שאלה לגבי העברת תיק מבית משפט אחד לאחר.
למרות הכללים הנוקשים יחסית לקביעת סמכות מקומית, בנסיבות מסוימות ניתן להעביר תיק מבית משפט לענייני משפחה אחד לאחר.
בתיק תמש (חדרה) 19291-12-15 ת.ז. נגד היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה (ניתן ב-18/04/2016), נקבע כי נדרשים "טעמים מיוחדים" להעברת תיק מבית משפט אחד לאחר.
טעמים מיוחדים שעשויים להצדיק העברת תיק כוללים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון במגוון רחב של הליכים משפטיים, ביניהם:
למרות סמכותו הרחבה, ישנם נושאים שאינם בסמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה:
בטרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, יש לוודא:
בבחינת הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, יש לבדוק:
חשוב לציין כי בטרם פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, קיימת חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. רק לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך (הליכי מהו"ת) ניתן להגיש תביעות לבית המשפט.
הכרת סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה היא בעלת חשיבות מכרעת לניהול יעיל של הליכים משפטיים בענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, כאשר מתקיימים שני התנאים המצטברים: קיומה של קרבה משפחתית ועילת סכסוך הנובעת מהקשר המשפחתי.
הסמכות המקומית של בית המשפט נקבעת בעיקר לפי מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים, כאשר עקרון "משפחה אחת – שופט אחד" מהווה שיקול משמעותי בקביעת הפורום המתאים. העברת תיק מבית משפט אחד לאחר אפשרית רק בהתקיים "טעמים מיוחדים".
הבנת כללי הסמכות העניינית והמקומית מאפשרת לצדדים לנהל את ההליכים המשפטיים ביעילות ובאופן ממוקד, תוך הימנעות מעיכובים מיותרים ומהוצאות מיותרות.
תמ"ש (חדרה) 19291-12-15- ת.ז. נגד היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה
שמות השופטים: טל פפרני
******** נגד הנתבע היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה הקטין ****** ת. ז. ********** יליד ********* פסק דין עניינו של פסק דין זה, בתביעה למתן צו הורות פסיקתי או פסק דין הצהרתי, ללא עריכת תסקיר, אשר ייקבע כי התובעת 2 (להלן: "********") הנה אמו הנוספת של הקטין, ותירשם כאם נוספת במרשם האוכלוסין. רקע עובדתי: 1. התובעות 1 ו-2, בנות זוג משנת 2005 ועד היום. משנת 2006 התובעות מתגוררות יחד. 2 2. בשנת 2006 עברו התובעות לגור יחד בדירה שכורה ב*****, בשנת 2010 עברו לגור בקיבוץ *********לצורך טיפול באמה של התובעת 1. יצוין כי התובעות התקבלו לקיבוץ כזוג והוצע להן מסלול לקבלתן כחברות ולהקמת בית בו. משנת 2012 ועד היום מתגוררות התובעות באזור*******. 3. התובעות חולקות משק בית משותף כולל שכר דירה, חשבונות שוטפים, רכב וביטוחים, למעט חשבונות בנק נפרדים וזאת בשל היותן עצמאיות. התובעת 1 (להלן: "****") עובדת כ**********, ובעלת קליניקה פרטית ב******. בנוסף, עוסקת ב******. התובעת 2 מלמדת קורסים ב******* ומוכרת ********. התובעות צרפו חוזה שכירות עליו הן חתומות, שובר ארנונה הנושא את שמן ותעודת זוגיות מטעם ארגון "משפחה חדשה". 4. בתקופת החיים המשותפים הרתה ****** באמצעות תורם זרע מתורם אנונימי. לדברי בנות הזוג, תהליך הכניסה להריון ארך כשנתיים במהלכן הן נשאו יחד בכל התשלומים עבור הבדיקות הגנטיות, מנות הזרע, ההזרעות ובדיקות ההריון. צוין כי התורם נבחר על ידי התובעות יחד, תוך התחשבות בנתונים הפיזיים שתאמו, בין היתר, למראה של התובעת 2. בנוסף, פעלו התובעות יחד לאורך כל התהליך, לרבות בבחירת הרופא, מעקב ההריון, בבדיקות, בחירת מקום הלידה ובלידה. 5. ביום **/*/** נולד הקטין, ומאז שנולד משמשות לו התובעות כשתי אימהות לכל דבר ועניין, הן אחראיות לגידולו, רווחתו, שלמותו ובריאותו.
פסק דין |17/04/2016 |משפחה – חדרה
רמ"ש (חיפה) 61872-11-17- ט.מ נגד ד.ס.א
שמות השופטים: אספרנצה אלון
מדינת ישראל – משרד הפנים – חיפה ע"י פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי עו"ד יסמין אבוסיף אבופול החלטה 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ענבל קצב-קרן) מיום 17.10.2017 בתמ"ש 5337-02-16 (להלן: "בית משפט קמא"), שדן בתביעת המבקשת לשינוי הרישום במרשם האוכלוסין כך שישונה מצבה האישי של המבקשת מ"גרושה" ל-"נשואה". 2. בפתח ישיבת ההוכחות, משלא הגישה המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") תצהיר מטעמה, ביקשה המבקשת כי בית המשפט יקבל את תביעתה ללא צורך בשמיעת הראיות. בית משפט קמא דחה בקשתה ואת החלטתו אביא כלשונה: "1. ראשית מופנית ב"כ התובעת להחלטתי מיום 15.2.17 , בה הוריתי כי תצהירי עדות ראשית יוגשו מטעם התובעת (בלבד). בהחלטה זו ו/או בכלל לא הוטל על הנתבע 2 להגיש תצהיר מטעמו. החלטה זו ניתנה כאמור ביום 15.2.17 והפכה לחלוטה. 2 2. גם לגופם של דברים, לא היה מקום להורות לטעמי על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע. הנתבע מבסס עמדתו על מסמכים שהוגשו לתיק, עליהם חתמה התובעת. לטענת התובעת, מסמכים אלו לא נחתמו על ידה ו/או לא הבינה מהותם. בנסיבות אלו, אין בנמצא לכאורה עובדות מידיעה, אשר נדרש להגיש לגביהם תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע. 3. למען הסר ספק, ההחלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת בלבד, ניתנה נוכח הטענות ונטלי ההוכחה בתיק". (להלן: "ההחלטה") 3. ברקע הדברים, יצויין כי המבקשת טענה בפני בית משפט קמא כי היא נישאה בשנת 2004 למשיב, בשנת 2005 נולד בנם המשותף ובשנת 2008 עלתה המבקשת לישראל בעוד המשיב נותר בxxxx.
החלטה |21/04/2018 |מחוזי – חיפה
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה. 9. המבקשת הגישה תגובתה לטענת חוסר הסמכות המקומית וטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בחיפה, מאחר שמקום מגורי הצדדים המשותף האחרון היה בבית שבבעלותם בעיר חיפה. נוסף לכך נטען כי כל ההתדיינות בין הצדדים עד כה התנהלה בעיר חיפה, בין אם בבית הדין השרעי ובין אם בבית משפט לענייני משפחה. 10. ביום 31.12.19 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא: "מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס. על כן, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניני משפחה במחוז ירושלים. על כן אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, תפעל כפי החלטתי, תעביר החלטתי לעיון סגנית הנשיא השופטת אייזנברג וכן תעביר החלטתי לסגן הנשיא השופט נמרוד פלקס לקביעת המתב שידון בהליך". בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. 3 נימוקי בקשת רשות הערעור 11. להלן טענות המבקשת בקצרה, כפי שעולות מבקשת רשות הערעור: א. שגה בימ"ש קמא כאשר חרץ את גורל התובענה קמא מבלי שקיים דיון בפניו, וזאת רק בהתבסס על טענות המשיב בכתב ההגנה, ומבלי שנערך בירור עובדתי כלל. ב. בית המשפט קמא התעלם מהאמור בתגובת המבקשת שהוגשה במענה לטענות המשיב בכתב ההגנה, לפיה מקום מגוריהם המשותף האחרון היה בעיר חיפה, בדירת הצדדים ברחוב . . . . ג. מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב. ילדי הצדדים למדו בבתי ספר בעיר חיפהובתם החסויה שוהה במוסד המצוי גם כן בחיפה. טעה בית משפט קמא עת קבע כי מגורי הצדדים בחיפה היו רק בעקבות הסכסוך שפרץ בין הצדדים. ד. המשיב לא העלה כל טענה בעניין הסמכות המקומית כאשר קיבל את ההזמנה לדיון בתיק יישוב הסכסוך וכן לא כאשר קיבל צו מניעה וצווי עיקול שניתנו במסגרת התיק קמא. כמו כן ב"כ המשיב ביקש וקיבל ארכה להגשת כתב הגנה ממש ברגע האחרון, ובהסכמת המבקשת – על כן טוענת המבקשת כי יש בהתנהגות המשיב משום הסכמה לעניין הסמכות המקומית שמוקנית לבית המשפט בחיפה. ה. ההחלטה קמא פוגעת יתר על המידה במבקשת ויוצרת עיוות דין מבחינתה מאחר שהעברת ההליכים לירושלים מייצרת קשיים רבים עבורה ופגיעה בזכותה ליומה בבית המשפט. תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור 12. ביקשתי וקיבלתי את תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיו: א. במסגרת בקשת רשות הערעור המבקשת צירפה מסמכים שלא היו בפני בית משפט קמא, וביקשה בהסתמך על מסמכים אלה לבטל את ההחלטה קמא. המסמכים הם: נסח רישום; אישורי משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי ואישורי לימודים ועוד, כמפורט בסעיף 15 לתשובה. המסמכים האלה לא היוו חלק ממערך הראיות שעמד בפני בית משפט קמא עת החליט את החלטה קמא, ואין מקום לצרפם "בדלת האחורית" במסגרת ערעור ללא הגשת בקשה לצירוף ראיות נוספות. 4 ב. המבקשת מבלבלת בין תקנה 258ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") לבין תקנה 258ג(ב) לתקנות. בעוד שתקנה 258ג(א) קובעת שתובענה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג תוגש לבית משפט המצוי באיזור מגוריהם המשותף, ואם לא גרים יחד, מקום מגוריהם המשותף האחרון, תקנה 258ג(ב) מדברת על תובענה בענייני משפחה אחרים ולא צויין שהצדדים הם בני זוג.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
רע"א (חיפה) 25651-05-21- עאישה חיגאזי שעאר נגד חליל חגאזי
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
בהחלטה קבע בית המשפט קמא כי דין בקשת המבקשת להעביר את ההליך לבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה בשל היעדר סמכות עניינית להידחות. בית-המשפט קמא קבע כי המבקשת והמשיב אינם בני זוג לשעבר, ועל-פי הפסיקה שפירשה את סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אין להרחיב משמעות מונח זה מעבר לנדרש. לא נאמר דבר בהחלטה האם לדעת בית המשפט קמא הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך משפחתי. טענות הצדדים טענות המבקשת 6. לטענת המבקשת, עילת התביעה בהליך קמא הינה סכסוך בתוך המשפחה עקב גירושי המבקשת מבנו של המשיב. המבקשת טוענת כי גם לאחר גירושיה מבנו של המשיב בני הזוג נותרו בקשר של ידועים בציבור, חיו ביחד בנכס אותו הקימו ונולדו להם ארבעה ילדים אשר נותרו להתגורר עמה בנכס. 7. המבקשת טוענת כי בהתאם לחוק, הסכסוך בגינו הוגש ההליך הוא בין בני משפחה ועילתו סכסוך משפחתי ולפיכך בית-המשפט לענייני משפחה קונה סמכות עניינית ייחודית לדון בו. 8. נטען עוד כי כל החלטה אחרת תגרום לקבלת הכרעות סותרות ולעומס מיותר על מערכת בתי-המשפט. בוודאי כאשר קיים הליך תלוי ועומד בעניין זה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה. 9. המבקשת טוענת עוד כי המחלוקת האמיתית היא בינה לבין בן זוגה לשעבר, בנו של המשיב, וכי הגשת התביעה נעשתה בשם המשיב, כדי לא לאפשר דיון בטענות המבקשת לזכות בעלות בנכס שהועלו על ידה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה. שם טענה המבקשת כי היא ובן זוגה לשעבר בנו יחד את הבית בנכס, כאשר המשיב הבטיח להעביר להם זכויותיו במקרקעין עליו בנו את הנכס, בו הוא מתגורר. זאת, כעולה גם מהסכם הממון שנחתם בין המבקשת ובין בן המשיב. עוד טוענת המבקשת שהיא מעולם לא שכרה את הנכס, והסכם השכירות שהציג המשיב בהליך, עליו חתום בנו, נערך רק לצורכי ההליך.
פסק דין |23/08/2021 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר בשני אחים, שמושא המחלוקת בדירה קשור למערכת היחסים במשפחה, כי לעורך הדין אין כל קשר לדירה, וכי לא נתבקש כנגדו כל סעד אופרטיבי אלא אך ורק הכרעה לעניין הדירה באספקט הקנייני. 2 דיון והכרעה: 6. לאחר ששבתי ובחנתי את כתב התביעה ועמדות הצדדים, אני קובעת כי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 7. סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו, "בן משפחתו" – אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו", משמע כי סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. התובענה הינה תובענה אזרחית שבמסגרתה ביקש התובע להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין והשבת המצב לקדמותו, כך שמחצית הזכויות בדירה תרשמנה על שמו, והמחצית הנוספת על שם האח. השאלה המשפטית היא מי מבין שני האחים הוא הבעלים של הדירה, האם שני האחים כטענת התובע, או האח הנתבע. סבורני שאין עוררין כי בכל הקשור למחלוקת בין התובע לאחיו, הרי שסמכות התביעה מצויה בגדרי בית המשפט לענייני משפחה. 9. אכן עורך הדין, נתבע מס' 2, אינו בן משפחה, כהגדרתו בחוק. אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
להידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
ע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |27/06/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
ת"א (ירושלים) 18706-06-22- ח.ז נגד צ.כ
שמות השופטים: א דראל
לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית להידחות, וכי הסמכות נתונה לבית משפט זה. 9. סעיף 3 לחוק קובע כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בסעיף 2(1) לחוק הוגדרו ענייני משפחה, בין היתר, כך: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 10. המונח בן משפחה מוגדר בסעיף 1(2) לחוק, והוא כולל בין היתר את "בן זוגו לשעבר" ואת "הורי בן זוגו". עם זאת, הוריו של בן הזוג לשעבר אינם נכללים במסגרת ההגדרה (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 15 לפסק דינו של השופט זילברטל ( 29.4.2012 ) (להלן: עניין פלונית)). 11. הנה כי-כן, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא, שהתובענה האזרחית תוגש בידי אדם נגד בן משפחתו, כהגדרתו בחוק. התנאי השני הוא, שעילתה של התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה – זהו למעשה "מבחן עילה" להבדיל מ"מבחן סעד" הנוהג, בדרך כלל, לקביעת הסמכות העניינית. 12. בעוד התנאי הראשון מוגדר בצורת כלל, התנאי השני הוא סטנדרט, שלתוכו יצקה פסיקת בתי המשפט תוכן במשך השנים. המונח "עילה", שכידוע תוכנו משתנה לפי ההקשר, פורש כדרישה לפיה סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה (רע"א 658/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, 343 (2000) (להלן: עניין חבס)). 13. המונח "סכסוך בתוך המשפחה", פורש בעניין חבס כ"סכסוך משפחתי שתרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה".
החלטה |12/10/2022 |מחוזי – ירושלים
בש"א (חדרה) 3259/02- בנק דיסקונט למשכתנאות בע"מ נגד קוממי מרים ואח
שמות השופטים: דיאנה סלע
לחלופין, מבקשת המשיבה להעביר את הדיון בתובענה לביהמ"ש המחוזי בחיפה. 4. המבקש השיב לתגובת המשיבה, וטען טענות דיוניות שונות. לגופו של ענין, הפנה את ביהמ"ש לע"א 1662/99 חיים נ' חיים, אשר צורף לתשובתו, וטען כי עילת התובענה במקרה זה איננה סכסוך בתוך המשפחה, מאחר שהמשיב כלל לא התנגד לתובענה. עוד צירף המבקש לתגובתו פסקי דין שונים של בתי משפט לענייני משפחה להוכחת טענתו כי במקרים כגון דא, הסמכות אינה נתונה לביהמ"ש למשפחה. 5. דיון: א. למעשה אין מחלוקת כי לבימ"ש זה אין סמכות לדון בתובענה, וכי התביעה הוגשה מלכתחילה לבית משפט שאין לו סמכות עניינית לדון בה. ב. באשר לדחיית התובענה על הסף, בית המשפט לא יטה לדחות תובענה, מקום שניתן ליתן סעד אחר. ג. השאלה שנותרה לדיון היא מיהו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה שבפניי. קיימים שני תנאים מצטברים המקנים לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה אזרחית: א) קיומה של תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו; ב) עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. אין מחלוקת כי במקרה שבפנינו מתקיים התנאי הראשון שכן המשיבה הגישה תובענה נגד בנה המשיב והמבקש. באשר לתנאי השני, לפיו עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה, יש לבחון מקור התובענה הוא בסכסוך במשפחה. לענין זה ראה רע"א 6558/99 הנ"ל, בענין חבס, עמ' 343-344, וכן ראה ע"א 1662/99 הנ"ל בענין חיים, עמ' 3, המצטט את פסק דין חבס: "כן נדרש קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי המתרחש כל אימת שסיבת הסכסוך או מקורו נעוץ ביחסי משפחה. . . .
החלטה |27/10/2002 |שלום – חדרה
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |30/04/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |10/01/2024 |שלום – רחובות
ת"א (קריות) 30973-10-22- עאטף קדח נגד חיתאם אבו סלוטה
שמות השופטים: מוטי כהן
לאיווחת החרב, היא פסק הדין שנותן שופט בית המשפט לענייני משפחה, יש, לעיתים, תוצאות הרסניות הרבה יותר מאשר אם היה ניתן אותו פסק דין בין צדדים זרים על ידי שופט אזרחי 'רגיל' (שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 378 (התשס"ט)). 25. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק. סעיף 1(2) לחוק מורה, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 26. מכאן, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק. השני – מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. במילים אחרות, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בתובענות בין פרטים מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה כהגדרתם בחוק, וכאשר עובדת קיומם של קשרים משפחתיים תרמה תרומה משמעותית לסכסוך המשפטי (ראו: הלכת חבס, בעמ' 344). 27. בפסק הדין בעמ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגר "נבו") נשללה סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם שלא ניתן להיגד "בן זוגו" שבסעיף 1(2)(ו) לחוק פרשנות מרחיבה, הכוללת גם בן זוג לשעבר. 28. מכאן שלכאורה, בענייננו, שעה שהתובע והנתבעת אינם בני משפחה עוד, כמשמעות מונח זה בחוק, אזי לא הונח היסוד הראשון להחלת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה במקרה דנן, ומכאן הקושי שהתעורר בעניין שבפני.
החלטה |29/06/2023 |שלום – קריות
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 2. תחילה
2. תחילתו של צו זה ביום כ"ה בשבט התשנ"ז (2 בפברואר 1997). ט' בטבת התשנ"ז (19 בדצמבר 1996)
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 1. העברת ענינים
1. תובענות בעניני משפחה למעט תובענות לפי סעיף 1(6)(ה) לחוק, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז חיפה, על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
כל הזכויות שמורות ©