עורך דין נוטריון בפתח תקווה

ת"ע (תל אביב) 8418-07-15- א. ל. נגד ד. ל

שמות השופטים: ארז שני

• , עורך הצוואה, אשר הינו עד אובייקטיבי ואינו בעל אינטרס בתוצאת ההליך (בחר לבוא להעיד ללא שהגיש תצהיר מצד כלשהו), כל אלו מחזקים המסקנה כי הליך עריכת הצוואה נערך באופן תקין, ומוכיחים כי הניסיון לקעקע את מהימנותו בנוגע לכשירות המנוחה, לא צלח בידיו של הנתבע. 91. משהסרתי אבן נגף בנוגע למהימנותו של עורך הצוואה, אבחן כעת את חוות-דעתו של המומחה הרפואי, דר' פלדינגר, באשר לכשירותה ומצבה הרפואי של המנוחה. 92. כידוע, בתי-המשפט לרוב נעזרים במומחים רפואיים, לרוב נוירולוגים או פסיכיאטרים, לשם מתן חוות דעת לעניין מצבו הרפואי, הנפשי והקוגניטיבי של מנוח במועד עריכת צוואה. חוות דעת זו נדרשת לשם בחינת כשרותו לצוות, היינו, יכולתו במועד עריכת הצוואה, להבחין בטיבה. (ראה: ע"א 15/85 מזרחי נ' רז, מא(4) 545 פמ"מ – 15/11/1987). 93. דבר זה מתחייב לאור העובדה כי במסגרת תיקי עיזבונות מסוג זה, בהם נבחנת שאלת כשרותו של המנוח לצוות, והבירור הנעשה בדיעבד, כש"הנבדק" אינו נמצא בין החיים, הופך את מלאכת ההערכה ומתן חוות-הדעת לקשה יותר. יש להניח בפני המומחה את מירב המידע על המנוח ותפקודו בסמוך לעריכת הצוואה, גם כזה שלפעמים אינו נקי מספקות באשר למידת האובייקטיביות שלו ושל עורכו, הרקע לעריכתו, המניעים שעמדו מאחוריו, ככל שהיו כאלה. יש להקפיד להמציא למומחה חומר ותיעוד רפואי או דוחות סוציאליים בלבד, שנערכו בחיי המנוח, זאת להבדיל ממידע על המנוח ותפקודו המתקבל בדרכים אחרות או מגופים אחרים, כמו למשל, עדויות של עדים שונים שבאו במגע עם המנוח.

פסק דין | 19/07/2017 | משפחה – תל אביב

ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.

שמות השופטים: אסף זגורי

• בעניין ייצוג המשיבה בידי עורך הדין שערך הצוואות א. המחלוקת בתמצית: 1. עוה"ד פלוני ערך עבור המנוחה 2 את הצוואות שעומדות בטבורה של ההתדיינות המשפטית בין בעלי הדין. 2. כעת כאשר המשיבה עותרת לקיים הצוואה האחרונה של המנוחה משנת 2011 בה הודר המבקש ואילו המבקש מתנגד לקיומה, מייצג עוה"ד פלוני את המשיבה. 3. ב"כ המבקש עתר לפיכך להורות לעוה"ד פלוני להתפטר מייצוגה של המשיבה לאלתר. 4. עוה"ד פלוני מתנגד לבקשה וטוען בתגובתו, כי ישקול לעשות כן בהמשך ההליך לאחר קבלת חוות דעת של מומחה רפואי הואיל וייתכן שלא יתקיים הליך הוכחות. 5. כפי עוד יווכח, אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת שעורך הדין פלוני חייב להתפטר מייצוג המשיבה. השאלה היחידה היא האם בית המשפט מוסמך להורות לו לעשות כן. לשם מתן מענה על שאלה זו אפתח בסקירה של הדין הנוהג, אעבור לדין הראוי ואחיל אותו על נסיבות המקרה. ב. הדין הנוהג: 6. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו- 1986 הם נקודת המוצא לדיון בבקשה שלפניי (להלן : "כללי האתיקה" או "הכללים"). כלל 36 לכללי האתיקה הנ"ל הוא החל על ענייננו וזו לשונו: "(א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו – יחדל מן הייצוג. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי". 7. עינינו הרואות, כי הוראת כלל 36(א) לכללי האתיקה קובעת נורמה מחייבת מבחינת עורכי הדין ולפיה, אל להם לייצג בעל דין אם הם עומדים להעיד מטעמו באחד משלבי ההליך.

החלטה | 06/05/2013 | משפחה – נצרת

ת"ע (תל אביב) 13844-04-22- ב. ג. נגד מ. ג.

שמות השופטים: ארז שני

• חובת הזהירות המתבקשת במקרה זה היתה כי הנוטריון יקפיד הקפדה יתרה על דרישות הדין המחייבות את בחינת מצבה הרפואי של המנוחה ללא כל ספק קל שבקלים, בטרם חתימת המנוחה על גבי הצוואה. "אם יש חשש, קל שבקלים כי המצווה אינו כשיר לערוך צוואה או סובל מבעיות בריאותיות המשפיעות על כשירותו, יש לדרוש אישור רפואי מרופא המכיר את המצווה. . ". (ראה: ת"ע (נצרת) 24355-07-11 ע. מ. נ' ג. א. פמ"מ – 31/8/2016), אשר התייחס לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית (פמ"מ – 8/7/2012), וכך: "מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות. במידה ואכן מתעורר חשש כזה, יפנה עורך הצוואה את המצווה לבדיקה רפואית עצמאית שתיערך כמובן בטרם תיחתם הצוואה. בדיקה כזו תשמש, בראש ובראשונה, כדי להבטיח כי הצוואה הנערכת בידי עורך הדין אכן מהווה מימוש של האוטונומיה וחופש הרצון של המצווה". בנוסף לכך, לבדיקה רפואית מוקדמת כזו יתרון ראייתי חשוב, שכן בדיקה רפואית עצמאית שתיערך בזמן אמת, ללא מעורבותם של מי מהנהנים האפשריים מהצוואה, יכול שתייתר הצורך בהתדיינויות משפטיות מיותרות לאחר מות המצווה. (ראה: רע"א 356/12 מיסטר מאני ישראל נ' עידה פמ"מ – 11/3/2012). הדברים, כוחם יפה גם כאשר עסקינן בצוואה נוטריונית וכאשר יש ספק ולו קל שבקלים. סעיף 25 לחוק הירושה קובע: "(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

פסק דין | 14/01/2024 | משפחה – תל אביב

ת"ע (פתח תקווה) 67740-12-18- ט פ נגד האפוטרופוס הכללי

שמות השופטים: אפרת ונקרט

אף על פי כן, לא מצא עו"ד xxx לקבל חוות דעת רפואית עדכנית ליום החתימה על הצוואה, וערך על אתר, צוואה המבטאת לכאורה את רצונה של המנוחה, והחתימה על הצוואה בו במקום. 56. בחקירתו הסביר עו"ד xxx כי "לא ראיתי צורך להזמין חוות דעת רפואית משום שאני סמכתי על ניסיוני וגם על השיחה הישירה שלי מול הגברת" (עמ' 39 ש' 6-8). סבורני כי בנסיבות המקרה דנן, חרף התרשמותו האישית של עוה"ד אשר למצבה הקוגניטיבי של המנוחה, מצופה היה ממנו, בהיותו עורך דין ותיק בעל ניסיון, לפעול בזהירות יתירה, ולהזמין חוות דעת רפואית טרם עריכת הצוואה. 57. לעניין זה כבר נפסק לא אחת כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים בדיקה רפואית טרם עריכת הצוואה, בפרט כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ובעיות רפואיות כאמור על מנת להסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, גם אם אין דרישה שכזו בחוק (בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית 8.7.2012 ). דברים אלו יפים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן. בהמשך כאשר נשאל עוה"ד בשנית מדוע לא דאג לחוות דעת טרם עריכת הצוואה ענה: "אני לקחתי צד" (עמ' 45 ש' 23/25). עו"ד xxx חזר מספר ואמר מספר פעמים כי הוא למעשה לקח צד בסכסוך בין ילדי המנוחים. כלומר, מהאמור עולה כי לכאורה עו"ד xxx לא ערך את הצוואה כעו"ד נייטרלי ולא מצא לנכון להפנות את המנוחה לבדיקה רפואית טרם עריכת הצוואה כי הוא "לקח צד". 58. זאת ועוד. עו"ד xxx הצהיר כי תשובתו הניחה את דעתה של המנוחה לפיה אין מקום בשלב זה להגיש בקשה למינוי המבקש כאפוטרופוס והיא ביקשה לערוך צוואה. הצהרה זו בלתי סבירה בעיני. כיצד יש בכך כדי להניח את דעתה של המנוחה, כאשר כל שביקשה המנוחה הוא שהמבקש יוכל לפעול בחשבונה באופן עצמאי ועו"ד xxx השיב פניה ריקם כיצד תשובה זו מניחה את דעתה כאשר לא נמצא לכך פתרון אחר וברי כי צוואה אינה מאפשרת למבקש לפעול בחשבונה של המנוחה בימי חייה בעצמו ללא ייפוי כוח מתאים הטענה כי המנוחה הבינה שלא ניתן להגיש בקשה לאפוטרופסות ולכן היא בעצמה החליטה פתאום לערוך צוואה שעה שכל חפצה היה לכאורה לאפשר לתובע לפעול בחשבונה בימי חייה הינה בלתי מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין ואינה מתיישבת עם שורת ההיגיון והשכל הישר.

פסק דין | 10/05/2023 | משפחה – פתח תקווה

בש"א (תל-אביב-יפו) 203/08- עזבון המנוחה ה.צ.זל נגד האפוטרופוס הכללי ואח

שמות השופטים: שפרה גליק

המבקש נתן עדות על כך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 23.2.99 אבל פרוטוקול הדיון לוקה בחסר, כך לדוגמא, נפלה טעות ובפרוטוקול נרשם כי המבקש היה בחדר בזמן חתימת הצוואה, מה שאינו נכון. עורך דינו היה צריך לעמוד על הטעות ואולם הוא בחר לייצג את עצמו במקום לייצג את המבקש. . . " 22. אין בידי לקבל הדברים שלעיל ואפרט להלן הטעמים: 22.1 כפי שכבר הראיתי לעיל בפרוטוקול שנוהל אצל כבוד השופט קלינג נרשם מפיו של המבקש כי אכן היה נוכח בחדר יחד עם המצווה, העדים ועורך דין לובלינג שערך את הצוואה, אם רוצה היה המבקש, לבקש לתקן את הפרוטוקול יכול היה לעשות כן, ואולם הוא לא עשה כן. 22.2. אין מדובר רק ב"חוסר" כפי שהתבטא המבקש בבקשתו אלא בדבר מהותי ביותר, עובדת היותו של הנהנה בחדר אחד עם מצווה החותם על צוואתו היא עובדה בעלת משמעות – אך האמור לעיל לא הוגשה ע"י המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול אל השופט שישב בדין ושמע את הדברים. 22.3. כפי שכבר הראיתי לעיל, גם הבקשה שלפני אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ובעניין זה צודקת המשיבה 2 בטענותיה. המסמך הקרוי "תצהיר" נחתם ב- 20.4.07 ע"י המבקש נחתם בפני ג'ין קבוביל נוטריון ציבורי במדינת ניו יורק אשר מאשר כי היה עד לחתימתו של המבקש, חתימת הנוטריון אושרה באפסיטל, ואולם אין תוקף לאישור זה בתצהיר עפ"י כללי הדין בישראל שהרי המבקש כלל לא הוזהר שעליו לומר האמת ובמידה שלא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, המדובר הוא בפגם מהותי ולא טכני ואני מקבלת בעניין זה לחלוטין את נירשתה של המשיבה 2 בסעיפים 22/28 לתגובה לבקשה. המסמך נחתם בניגוד להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א 1971, ואף בניגוד לסעיפים 7 (5) או סעיף 50 א (א) לחוק, הנוטריונים התשל"ו 1976.22.4 . יודגש כי בדיון שהתקיים אצל כבוד השופט קלינג הוגשו תצהירי העדים לצוואת המנוחה אשר הצהירו כי היו נוכחים בחדר עם המנוחה, המבקש הם עצמם ועורך הדין שערך את הצוואה.

החלטה | 14/04/2008 | משפחה – תל אביב

ת"ע (קריות) 43432-06-18- פלונית נגד אלמוני

שמות השופטים: ליאת דהן חיון

• עוד מצאתי לדחות את טענתה של 'ו' לפיה היה מקום לקבל חוות דעת רפואית מקדימה טרם עריכת ואישור הצוואה על ידי המנוח; עו"ד 'ד' הצהיר שבשעת עריכת הצוואה היה מודע לכך שהמנוח נוטל תרופות, אולם לא מצא שיש צורך בחוו"ד רפואית לאחר שהתרשם כי המנוח היה צלול בדעתו בעת חתימתו על הצוואה שאותה ערך והדפיס טרם הגעתו לביתו (ראה עמוד 22 שורות 16/27 לפרוטוקול מיום 4.7.2022 ); אמנם, בפסיקת בתי המשפט קיימת המלצה לבקש ממצווה לעבור בדיקה רפואית מקדימה טרם עריכת הצוואה על מנת לוודא שהינו כשיר לצוות, ברם זאת בעיקר במקרים בהם מתעורר חשש שאינו כשיר לצוות עקב בעיות קוגניטיביות או סובל מבעיות רפואיות חמורות. ואולם, כל עוד שלא קיימת הוראת דין מחייבת, הרי שלא ניתן לקבוע שהיה על עוה"ד 'ד' לדרוש מהמנוח לעבור בדיקה רפואית מקדימה טרם עריכת הצוואה, לבטח מקום בו מצבו הרפואי לא השפיע על כשרותו (ראה : בע"מ 3777/12 פלוני ואח' נ' פלונית ואח' מיום 8.7.2012 ; ת"ע (משפחה פתח-תקוה) ט. פ. ואח' נ' האפוטרופוס הכללי ואח' מיום 11.5.2023 ). מכל האמור מצאתי לדחות את טענתה של 'ו' לפיה המנוח לא היה כשיר לצוות. פגמים בצוואה : 47. 'ו' טוענת לקיומם של ארבעה פגמים צורניים בצוואת המנוח: מיקום חתימת המנוח שלא במקום המיועד לכך; אי ציון פרטיהם האישיים של העדים (תעודות זהות וכתובות); נוסח הצהרה משובש וכולל בחובו את התייחסות העדים לתוכן הצוואה; צירוף חתימתו של עורך הצוואה, עו"ד 'ד', על גבי הצוואה בנוסף לחתימת בעדים. בנוסף, מונה 'ו' שלושה פגמים מהותיים ביחס לאופן בו נערכה ונחתמה הצוואה כפי שנראה בסרטון שהוגש: היעדר צילום חתימת המצווה על גבי הצוואה; היעדר צילום העדים; היעדר הסבר של המנוח לסיבה בעטיה הדיר אותה מצוואתו.

פסק דין | 08/01/2024 | משפחה – קריות

ת"ע (תל אביב) 18595-01-17- ב.ש נגד א.ד.ש

שמות השופטים: סגלית אופק

• עו"ד ווגה מסבירה לה את הצוואה ועל מה היא חותמת, לפני כן מביאים בדיקה של צלילות בדעת, כמו באפוטרופוס, בודקים אם מבינה במקום בזמן בממון בגוף" (עמ' 6, ש' 4-5); ובהמשך: "אני אומרת לך מה בדרך כלל הנוהל, לא זוכרת מה היה ב 2005" (שם, ש' 7). גב' א' הדגישה בעדותה כי הדבר נעשה ללא יוצא מן הכלל: "וודאי גם אם יש היכרות אישית היא לא תעשה משהו חריג" (עמ' 7, ש' 20/21). 91. משכך, נוכח מצבה הבריאותי של המנוחה, גילה המתקדם והנוהג במשרד עו"ד ווגה – היה מקום לצפות שהמנוחה תופנה טרם עריכת הצוואה לבדיקה רפואית, על מנת להסיר כל ספק בנוגע לכשירותה לערוך צוואה. 92. דא עקא, בענייננו הדבר לא נעשה. בכך יש כדי לעורר חשד בנוגע לצלילות דעתה והבנתה של המנוחה וכן בנוגע לידיעתה של הנתבעת כי מצבה של המנוחה באותה עת לא היה מאפשר לה לקבל חוות דעת כזו. 93. בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית ( 8.7.2012 ) נקבע על ידי כב' השופט דנציגר: "סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ובעיות רפואיות שונות. . . בדיקה רפואית מוקדמת כאמור. . . תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות. . . עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו". 94. לכן, ועל אף שאין דרישה בדין להמציא חוות דעת שכזו, אני סבורה שבנסיבות המיוחדות של העניין – אדם בגילה ובמצבה של המנוחה – סדר הדברים וצו ההיגיון מחייב את עורך הצוואה להקדים לחתימתה הפנייה של המצווה לבדיקה פסיכיאטרית, כדי שיהיה ברור מראש (ולא לאחר שהצוואה כבר נחתמה), שהמצווה כשיר לערוך צוואה.

פסק דין | 01/09/2019 | משפחה – תל אביב

ת"א (חיפה) 43142-12-23- עזבון המנוח עראבי ח'דר נגד ' וליד עראבי

שמות השופטים: עידית וינברגר

• מלאכת איזון זו, בין קידום מהיר של ההליך השיפוטי לבין עיון יסודי בכל פרט מפרטיו, מלווה כל שופט ביושבו על מדין, ומלווה גם את מערכת המשפט בכללותה" (רע"א 4899/18 מדינת ישראל-קצין התגמולים באגף השיקום, משרד הביטחון נ' פלוני, פסקה 15 לחוות דעתי ( 26.11.2020 )). מבחינת כללי סדר הדין, אפשר כי הגשתה של חוות הדעת בשלב זה כרוכה בתיקון כתב ההגנה (רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל-המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 7 ( 26.7.2016 )). אלא שכידוע, על מנת שתעמוד לפני בית המשפט תמונה מלאה של המחלוקת, לצורך מיצוי בירורה, ולשם מתן פסק דין נכון וצודק-נוהגת עמנו גישה ליברלית בעניינים אלו (ראו לדוגמה: עניין הדסה, פסקה 8). בכל הנוגע להגשת חוות דעת באיחור, מספר פעמים חיווה השופט י' עמית את דעתו: "כשלעצמי אני סבור כי ניתן לנקוט בגישה מרחיבה בכל הנוגע לצירוף חוות דעת רפואיות, ובמיוחד בשלביו המוקדמים של ההליך" (רע"א 1509/18 פלוני נ' בית החולים ביקור חולים בירושלים (בפירוק), פסקה 4 ( 10.4.2018 )). מבלי שאביע עמדה עקרונית לגבי גישה זו, אוכל לקבוע, כי בנסיבות העניין דנן, ראוי היה לאפשר את הגשת חוות הדעת, חלף גישת 'יקוב הדין את ההר' אשר נשקפת מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. " על כן, מצאתי לאפשר לתובעים הגשת חוות דעת מומחה מטעמם. אציין, כי ייפוי הכח המקורי, מכוחו נרשמו הזכויות ע"ש הנתבע 1, בשטר 59141/23/1 או בשטר 78518/2022/1-כפי הנראה מצוי בלשכת רישום המקרקעין. על כן אני מורה כי ב"כ התובעים יפנו בצירוף החלטה זו ללשכת רישום המקרקעין, במטרה להזמין את תיק השטר, ולבחון האם ייפוי הכוח המקורי מצוי בו.

החלטה | 16/07/2024 | מחוזי – חיפה

ת"א (תל-אביב-יפו) 52078/97- עוד לביא שמעון נגד יוסף יעקב ואח

שמות השופטים: מארק הורנציק דליה

• ר. ב. והחלטות בית המשפט, השיב תשובה שאיננה מתקבלת על דעתי: "לא. אלה מסמכים שלא מתקופתי בתיקים שאני לא ייצגתי. " (עמ' 121 לפרוטוקול, שורה 8). 63. העילה המרכזית שעליה נשענת הנתבעת 2 בסעיף 9 לכתב התביעה שכנגד, היא עילת הרשלנות, המבוססת על הוראות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). אין חולק כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות. על מנת לבחון אם התנהגותו של עו"ד לביא בפרשת התביעה נגד ש. ר. ב. היא בגדר התרשלות אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך דין ללקוח. 64. על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. מעורך דין, מעצם הגדרת התפקיד, דורש המחוקק רף התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, קובע כי "במילוי תפקידו, יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות . . . ". לעניין זה נקבע כי "מסירות" פירושה חריצות ושקידה, דבקות ואדיקות, כשאינטרס הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין. ראה: על"ע 7/73 עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א – יפו, פד"י כ"ח(1) 679. עמ"מ 9/55, עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פד"י י' 1720. על"ע 2/80, פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, ת"א – יפו, פד"י ל"ד(4) 707. 65. אינני מקבלת את עמדת התובע כי לא קיבל על עצמו את הטיפול בה שכן הוא עצמו בתצהירו בסעיף 38.7.3 מעיד כי ידע שקיימת אפשרות שבימ"ש ימחוק את התובענה כי פנה לעו"ד בוכשרייבר וקיבל ממנו קלסר ובו פרטים על התביעה וכן עודכן בעל פה (סעיף 38.7 לתצהיר התובע).

פסק דין | 11/10/2003 | שלום – תל אביב

ת"א (ירושלים) 9944-07-18- יצחק עמרם איפרגן נגד מאיר חיים ברנס

שמות השופטים: א דראל

• איני סבור כי באי כוח התובע השתהו בפנייתם, בשים לב למועד מתן ההחלטה, לצורך בפנייה למומחה מטעמם ובבירור מה נדרש לו לצורך הכנת חוות הדעת. אף אם היה שיהוי, אין די בו כדי לשלול את הזכות האפקטיבית לבדיקת ברנס. חתימה על כתב ויתור על סודיות רפואית כנגזרת של הגשת חוות דעת רפואית 14. מכאן לטענתם של הנתבעים, ולפיה אין ללמוד ממתן האפשרות לתובע להגיש חוות דעת רפואית באשר למצבו של ברנס וכשרותו להעיד, על חובתו של ברנס לוותר על סודיות הרפואית. 4 15. טענה זו אינה במקומה. לא נדרשת הוראה נפרדת למי שחויב להיבדק על ידי מומחה רפואי מטעם הצד שכנגד, לאפשר גישה למסמכים רפואיים הנדרשים לחוות הדעת. הישענות על מסמכים רפואיים עומדת בלבה של הכנת חוות הדעת המומחה. זאת, לצד השיחה עם הנבדק, נטילת האנמנזה, הבדיקה הקלינית, בדיקות העזר, הדיון והמסקנות. בעצם מתן האפשרות להגיש חוות דעת רפואית נגדית, נכללת אפוא גם האפשרות להגיש חוות דעת שלמה ומקצועית – והכנתה של זו מחייבת עיון בתיעוד הרפואי הרלוונטי. זאת ועוד, אין לקבל את הגישה ולפיה על המומחה מטעם הצד שכנגד להסתפק אך ורק בחומר שיימסר על ידי הצד שהגיש את חוות הדעת הראשונה, מבלי שתעמוד לו האפשרות לאסוף חומר רפואי, לבדוק האם החומר שנמסר הוא מלוא החומר ולנסות ולאתר חומר נוסף. 16. הנה כי-כן, נקודת המוצא היא כי תובע, שבידיו השליטה אם להגיש תביעה או להימנע מכך, נכון לשלם את מחיר החשיפה הכרוך בהליך (ר' יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 429 (2021) (להלן: עמית); וכפועל יוצא מכך לאפשר לנתבע גישה לתיעוד הרפואי הרלוונטי, שכן מקום בו הנתבעים זכאים להגיש חוות דעת רפואית מטעמם, יש למסור למומחים מטעמם "תיק רפואי מלא" ולהותיר בידי המומחים את מלוא שיקול הדעת איזה נתון נדרש להם לגיבוש חוות דעתם (רע"א 4436/14 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 8 ( 28.9.2014 ) (להלן: עניין פלונית)).

החלטה | 13/03/2022 | מחוזי – ירושלים

תמ"ש (תל אביב) 37652-02-20- א. א. ב. נגד י. ב.

שמות השופטים: ארז שני

• פמ"מ – 31/8/2016), אשר התייחס לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית פמ"מ – 8/7/2012]) כמובאים להלן: "מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות. במידה ואכן מתעורר חשש כזה, יפנה עורך הצוואה את המצווה לבדיקה רפואית עצמאית שתיערך כמובן בטרם תיחתם הצוואה. בדיקה כזו תשמש, בראש ובראשונה, כדי להבטיח כי הצוואה הנערכת בידי עורך הדין אכן מהווה מימוש של האוטונומיה וחופש הרצון של המצווה". בנוסף לכך, לבדיקה רפואית מוקדמת כזו יתרון ראייתי חשוב, שכן בדיקה רפואית עצמאית שתיערך בזמן אמת, ללא מעורבותם של מי מהנהנים האפשריים מהצוואה, יכול שתייתר הצורך בהתדיינויות משפטיות מיותרות לאחר מות המצווה. (ראה: רע"א 356/12 מיסטר מאני ישראל נ' עידה פמ"מ – 11/3/2012). הדברים נכונים ויפים גם לעניינינו, על אף שאין המדובר בצוואה כי אם בייפוי כח, אך דין שניהם הוא מסמך משפטי לכל דבר ועניין. אמשיך ואומר כי על אף שנחתם ייפוי הכח במועד בו נחתם, צורף מכתב נילווה בכתב יד מיום 17/11/2009, אותו אזכרתי עוד קודם, בו בין היתר נכתב – ". . . . אם יהיה צורך. . . ". ובדיעבד, סבור אני כי הנתבעת 1 פירשה את המילה צורך כצרכיה שלה ולא של המנוחים. אם טוענת הנתבעת 2 כי אביה היה כשיר עד שנה לפני מותו, מדוע עשתה שימוש בייפוי הכח מתי התעורר, אם בכלל התעורר "הצורך" לבצע את אותן פעולות אשר הסמיך המנוח את הנתבעת 1 לבצען מי קבע את המועד בו יהיה צורך לעשות השימוש בייפוי הכח ועל סמך מה התבסס 12 רק לנתבעת 1, שעה שהדברים נקבעו על ידה באמצעות השימוש בייפוי הכח, הפתרונים לשאלות אלו, אך מעשיה יעידו מה סברה היא באמת בבחינת ראיית ייפוי הכח כהזדמנות עבורה.

פסק דין | 04/12/2021 | משפחה – תל אביב

רע"א (תל אביב) 13956-07-22- ר.ל נגד איי אי גי ישראל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: חדוה וינבאום וולצקי

• הראשון, החלטה שעניינה בזהות מומחה בית המשפט והחלפתו נמצאת בגדרה של החלטת ביניים דיונית אשר ערכאת הערעורתטה שלא להתערב בה (לעניין זה ראו דבריה של כבוד השופטת וילנר ברע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן, ניתן ביום 11.7.18 וכן רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 17.12.17 ). לכן רק מטעם זה דין בקשת רשות הערעור להידחות. 35. השני, כפי שהובהר בפסיקה דווקא פסילתו של מומחה ומינוי אחר תחתיו היא האפשרות הקיצונית ביותר העומדת לפני בית המשפט, וככזו היא נדרשת להנמקה משמעותית. 36. ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, ניתן ביום 3.5.18 , סקרה כבוד השופטת וילנר את מעמדו של מומחה בית המשפט: "רבות נכתב על תפקידו ומעמדו של מומחה מטעם בית המשפט, ולא אחת הוא תואר כזרועו הארוכה של בית המשפט. . . האמון הרב לו זוכה מומחה מטעם בית המשפט, נובע, בין היתר, מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו. הנחת המוצא היא כי המומחה הממונה על-ידי בית המשפט יבצע מלאכתו נאמנה, ויפעל בהגינות ובמקצועיות. ". בהמשך ההחלטה מפורטים דרכי הפעולה אשר עומדות בפני בית משפט, כאשר המומחה אינו עומד בחובות המוטלות עליו: "במקרים בהם המומחה מפר את החובות המוטלות עליו, בין אם חובות האמון ובין אם חובותיו המקצועיות, ובית המשפט מתקשה לאמץ על כן את חוות דעתו של המומחה מבלי שהדבר יוביל לפגיעה בהליך השיפוטי או במי מבעלי הדין, עומדות לפני בית המשפט מספר דרכי פעולה. דרך הפעולה הראשונה, המתונה ביותר, היא הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעתו של המומחה והראיות הנוספות, וזאת אף מבלי לאמץ את מסקנותיו של המומחה ותוך אפשרות לסטות מחוות דעתו. הדרך השנייה העומדת לפני בית המשפט היא מינוי מומחה רפואי נוסף לצורך הכרעה בשאלות שברפואה.

פסק דין | 13/12/2022  |מחוזי – תל אביב