אחרי ניתוח מעמיק של המסמכים המשפטיים הרלוונטיים, להלן סקירה מקיפה של פעילות הנוטריונים בירושלים, תוך התמקדות בפסיקה המנחה, חובות מקצועיות, והשלכות משפטיות. מאמר זה יסייע לעורכי דין, נוטריונים והציבור הרחב להבין את הסטנדרטים המחמירים החלים על עבודת הנוטריון בבירת ישראל.
הפסיקה בירושלים קבעה סטנדרטים מחמירים במיוחד לעבודת הנוטריון, בעיקר בכל הנוגע לאימות חתימות ותרגום מסמכים. בפסק דין מרכזי שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, הודגשה חשיבות התפקיד הציבורי של הנוטריון:
הפ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח (ניתן ב 12/12/2005):
"המחוקק רצה במינוי עו"ד כנוטריון שיהא עו"ד לא צעיר, בא-בימים, מכובד, בעל ותק המאמת בחתימתו או מאשר תירגומים בחתימתו כי יעשה עבודתו במלוא שיקול הדעת, בזהירות רבה ולא כלאחר יד."
פסיקה זו מדגישה את הציפייה לרמת מקצועיות גבוהה במיוחד מנוטריונים, ומבטאת את הבנת בתי המשפט כי תפקיד הנוטריון אינו עניין טכני גרידא, אלא משימה המצריכה שיקול דעת מעמיק וזהירות יתרה.
בהמשך לסטנדרטים המחמירים, פסיקת בתי המשפט בירושלים הדגישה גם את דרישות הכשירות המיוחדות לנוטריונים:
בדמ (ירושלים) 9/06- היוהמ"ש לממשלה נגד ' עורך דין פלוני (ניתן ב 05/12/2006):
"חוק הנוטריונים העניק לנוטריון כוח ואחריות רבה. עו"ד רשאי להתמנות כנוטריון לאחר שצבר ותק של 10 שנה בעריכת דין (לפחות). לעומת זאת, עו"ד רשאי להתמנות כשופט שלום לאחר שצבר ותק של 5 שנים כעו"ד (לפחות). וזאת לא בכדי."
השוואה זו לדרישות הכשירות משופט שלום ממחישה את החשיבות הרבה שמייחס המחוקק לתפקיד הנוטריון, ואת ההבנה כי אחריותו של נוטריון אינה פחותה בחשיבותה מזו של שופט בערכאה ראשונה.
אחת החובות המרכזיות של נוטריון בירושלים, כמו בכל הארץ, היא להבטיח שהחותם מבין לחלוטין את תוכן המסמך עליו הוא חותם. חובה זו קיבלה דגש מיוחד בפסיקת בתי המשפט בירושלים:
הפ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח (ניתן ב 12/12/2005):
"תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: 'למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר.'"
בירושלים, עיר בה פועלות קהילות מגוונות הדוברות שפות שונות, חובה זו מקבלת משנה תוקף. על הנוטריון לוודא כי הצדדים מבינים את תוכן המסמכים בשפתם, ובמקרה הצורך, לספק תרגום מקצועי ומדויק.
הפסיקה הירושלמית הדגישה במיוחד את חובת הנוטריון לשמור תיעוד מדויק של פעולותיו:
הפ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח (ניתן ב 12/12/2005):
"תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת כי 'נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור'"
חובת שמירת המסמכים מבטיחה שקיפות ומאפשרת בחינה מדוקדקת של עבודת הנוטריון, במקרה שמתעוררות שאלות או מחלוקות בעתיד. בירושלים, נוכח רגישותם של רבים מהמסמכים הנוטריוניים הקשורים לנכסים היסטוריים או בעלי חשיבות דתית, חובה זו מקבלת משמעות מיוחדת.
הפרת חובות נוטריוניות בירושלים, כמו בכל הארץ, עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות חמורות. בתי המשפט בירושלים הראו נכונות להטיל עונשים משמעותיים על נוטריונים שהפרו את חובותיהם:
בדמ (ירושלים) 9/06- היוהמ"ש לממשלה נגד ' עורך דין פלוני (ניתן ב 05/12/2006) קבע בית המשפט עונש משמעותי לנוטריון שהפר את חובותיו, תוך הדגשת האחריות הכבדה המוטלת על נוטריונים.
הסנקציות עשויות לכלול:
במקרים חמורים במיוחד, הפרת חובות נוטריוניות עלולה להוביל גם לאחריות אזרחית ואף פלילית. בתי המשפט בירושלים הכירו בזכותם של צדדים שנפגעו מרשלנות נוטריונית לתבוע פיצויים, ובמקרים של זיוף או הונאה, עשויה להתעורר גם אחריות פלילית.
ירושלים, כעיר בעלת מגוון תרבותי ולשוני עשיר במיוחד, מציבה אתגרים ייחודיים בפני נוטריונים. בפרקטיקה היומיומית, על הנוטריון בירושלים להקפיד במיוחד על:
הפרקטיקה המומלצת לנוטריונים בירושלים הולכת לעיתים מעבר לדרישות המינימליות של החוק:
בירושלים, רבים מהמסמכים הנוטריוניים קשורים לנכסים בעלי חשיבות היסטורית, דתית או לאומית מיוחדת. אחריות מקצועית מוגברת כוללת:
עבודת הנוטריון בירושלים, כמו בכל הארץ, כפופה לסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד. הפסיקה הירושלמית מדגישה באופן עקבי את חשיבות הדיוק, המקצועיות והאחריות המוטלת על נוטריונים, תוך שימת דגש מיוחד על חובות התיעוד, התרגום והסבר המסמכים.
האופי המיוחד של ירושלים – עיר בעלת מגוון תרבותי, דתי ולשוני עשיר, ומרכז לנכסים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית – מחייב רמת קפדנות גבוהה אף יותר. הפרת חובות נוטריוניות בירושלים עלולה להוביל לא רק לסנקציות משמעתיות חמורות, אלא גם להשלכות רחבות היקף על זכויות הצדדים ועל הליכים משפטיים בעתיד.
לאור זאת, נוטריונים הפועלים בירושלים נדרשים להקפיד הקפדה יתרה על מילוי חובותיהם המקצועיות, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של העיר ובמגוון האוכלוסיות המתגוררות בה. מקצועיות, דיוק וזהירות אינם רק חובות משפטיות, אלא גם אחריות ציבורית ממדרגה ראשונה ל ייעוץ עם עורך דין נוטריון בירושלים עם ניסיון .
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בערעור ה"פ (ירושלים) 4076/05 – שעיה מלכה ואח' נ' עו"ד כרמי עדי, נוטריון ואח'מחוזי ירושלים ה"פ (ירושלים) 4076/05 1. שעיה מלכה 2. שעיה מרדכי 3. כהן רונן נ ג ד 1. עו"ד כרמי עדי, נוטריון 2. לייבה יוסף 3. חברת אקסטל בע"מ בית המשפט המחוזי בירושלים כב' השופט משה דרורי בשם המבקשים – עו"ד אדמונד יצחקי בשם משיב 2 – עו"ד ראם סיקרון בשם משיב 3 – עו"ד אלעזר יקירביץ פסק-דין כללי 1. המבקשים עתרו לבית משפט זה בבקשה כי ייתן פסק דין הצהרתי, שבו ייאמר כי שני יפויי כוח נוטריונים, מס' 4234/03 ומס' 4232/03, שאושרו על ידי משיב 1 (להלן – "ייפויי הכוח"), נעשו שלא כדין, ועל כן יש לבטלם. 2. בקשה זו הוגשה במסגרת המרצת פתיחה, אך הדיונים בה התארכו, כאשר נשמעו מספר עדים מכל צד, והדיונים (המוקלטים) משתרעים על פני מאות עמודי פרוטוקול. 3. מערכת העובדות שקדמה לחתימה על שני יפויי הכוח הנוטריונים, והעובדות שאירעו לאחר מכן, מכילים פרטים רבים. אשתדל להביא את עיקרי הדברים בפרקים הראשונים של פסק דין זה, כאשר בראשון אציג את הצדדים, בשני -את הרקע העובדתי, בשלישי – אתאר את יפויי הכוח, וברביעי – יובאו האירועים שקרו לאחר חתימת יפויי הכוח, דהיינו: השימוש ביפויי הכוח, ובפרק החמישי, אתייחס להליכים שהיו בבתי המשפט ברומניה, בקשר לשימוש ביפויי הכוח האמורים. לאחר מכן, אסקור את ההליכים והראיות בתיק זה, תוך התייחסות גם להליכים בבתי המשפט ברומניה. בעקבות זאת, אביא, בקיצור, את טענות הצדדים. הדיון יתרכז בפן העובדתי, תוך שילוב ההיבטים המשפטיים. תוצאת הדיון היא הפסיקתא, אשר תובא בסיום פסק הדין. הצדדים 4. שני המבקשים הראשונים, גב' שעיה מלכה (להלן – "מלכה" או "המבקשת"), ומר שעיה מרדכי (להלן – "מוטי"), הם בני זוג (הם יכונו להלן גם – "בני הזוג שעיה").
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
העדר העתק: תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". במקרה שלפנינו, אישר הנוטריון עו"ד כרמי בעדותו כי לא קיים הוראת תקנה זו. לדבריו, מסר למבקשים את כל העותקים כדי שאלה יכינו אפוסטיל (ראה פיסקאות 36/35 לעיל). תירוץ זה אינו מתקבל על הדעת. על הנוטריון לסיים את הטיפול בכל מסמך היוצא תחת ידו, בדרך של מתן חתימה, מספר למסמך ורישומו בספריו. לא ניתן לקבל ברצינות את טענת מר כרמי כאילו מדובר במספר זמני, והוא נותן מספר קבוע לאחר קבלת האפוסטיל. הסיפור, על פניו, מופרך, ובכל מקרה הוא לא נתמך בספר הנוטריונים, שלא הוגש, ולדברי הנוטריון, לא נמצא (ראה הפיסקה הבאה). על כל פנים, העדר העתק של מסמך נוטריוני בידי הנוטריון, הוא פגם משמעותי ביותר. באשר ל"הסבריו" של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, אין לי אלא להצטרף לטענתו של ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, כי המשיב 1 – הנוטריון עו"ד עדי כרמי – בחר לעצמו תקנות חדשות ופעל על פיהן, במקום לדבוק בתקנות שקבע שר המשפטים בשנת 1977, ולבצען ככתבן וכלשונן, שזה תפקידו של כל נוטריון. יתרה מזו, תקנה 22(ב) לתקנות מטילה חובה על נוטריון לתת העתק מאושר של כל מסמך שנמצא בידיו, ואשר עליו להשאיר עותק ממנו על פי תקנה 22(א) לתקנות. מאיליו מובן כי עו"ד כרמי לא יכול היה לבצע את המוטל עליו על פי תקנה 22(ב), ולכן לא יכול היה להמציא למבקשים עותק מייפוי הכוח, כאשר פנו אליו בקיץ 2004, וכנראה שזו הסיבה לאותו אירוע אלים שהיה ביום 11.8.04 (מבלי שקבעתי ממצא מי התחיל באותה המריבה, שכן נושא זה חורג מתחומיו של פסק דין זה).
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בנוסף לכל הפגמים הללו, שכל עומד בפני עצמו והצטרפותם יחד יוצרת תמונה עגומה, הוכח בפני כי הנוטריון עו"ד עדי כרמי לא אמר אמת בעדותו. הוא העיד וחזר והעיד כי הפסיק מזה תקופה ארוכה לתפקד כנוטריון וכעו"ד, וכי הוא בא למשרדו רק כדי לכתוב מאמרים, לגירסתו. ברם, בחקירה הנגדית ביום 6.12.05 הוצג בפני הנוטריון עו"ד עדי כרמי ייפוי כוח שהודפס במשרדו ביום 4.12.05 , ואשר הוא הוציא ביחס אליו אימות חתימה (ת/34) וגבה סך של 225 (כעולה מהקבלה, ת/35). מעשה זה מוכיח כי דבריו של הנוטריון כרמי בעדותו בפניי לא היו נכונים. יתרה מזאת, הקבלה שהוצאה על ידי הנוטריון כרמי באותו יום 4.12.05 נשאה מספר 6499, כאשר הקבלה בגין התשלום למבקשים מיום 16.6.03 (שנה וחצי לפני כן) נשאה מספר אחד אחריו 6500 למותר לציין כי עצם הוצאת קבלה במספר סמוך, אינה מתיישבת עם גרסת הנוטריון כי כל המסמכים שלו (ספר נוטריונים, ספרי קבלות וכו') נמצאים במחסן במעלה אדומים. 67. התוצאה הנובעת מהאמור בפרק זה היא זו: אימותי החתימה של הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני ייפוי הכוח נשואי תיק זה, לוקים בפגמים חמורים ובפגמים רבים נוספים (עד כדי כך שיו"ר וועדת הנוטריונים מסיים את מכתבו ביחס למשיב 1 במילים אלה: "לכאורה, נראה כי הנילון עבר עבירות חמורות על הדין הנוטריוני"). בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי שני יפויי הכוח נשוא הבקשה – אינם תקפים. 68. טענת עו"ד סיקרון כי פגמים וסטיות מחוק הנוטריונים אין בהם כדי לפגום ביפויי הכוח, כי על פי סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 רק ייפוי כוח ביחס לנכסי נדל"ן בישראל אינו תקף, ואילו במקרה שלנו מדובר בנדל"ן ברומניה – אינה מקובלת עליי.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
בדמ (ירושלים) 9/06- היוהמ"ש לממשלה נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: יהודה וייס,גרשון מאק,חבד,יעקב לנגה,חבד
שהותקנו לפיו וכן התרשל בקיום המוטל עליו כאמור. 512586844 כמו כן, אנו מרשיעים את הנאשם שלא מילא את חובתו כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977. ניתן והודע היום, 17.10.2006 , במעמד הצדדים. גזר הדין 1. בישיבת בית הדין מיום 17.10.06 הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בפנינו בעבירות הבאות: (א) באישור הנוטריוני מספר 84/2002 שנחתם על ידו ביום 6.10.02 (להלן – "האישור הנוטריוני") לא ציין הנאשם אם התרגום שביצע הוא של המיסמך המקורי/העתק מאושר של המיסמך המקורי או מיסמך שאינו המיסמך המקורי או העתק מאושר שלו, וזאת כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריוניות תשל"ז-1977, עבירה על הוראות סניף 34 (2) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן – "החוק"). 93537164537 (ב) באישור הנוטריוני הנ"ל, אישר הנאשם את נכונות התירגום כאשר בפועל התרגום רצוף בשגיאות, אי-דיוקים והשמטות, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק. 2. חוק הנוטריונים העניק לנוטריון כוח ואחריות רבה. עו"ד רשאי להתמנות כנוטריון לאחר שצבר ותק של 10 שנה בעריכת דין (לפחות). לעומת זאת, עו"ד רשאי להתמנות כשופט שלום לאחר שצבר ותק של 5 שנים כעו"ד (לפחות). וזאת לא בכדי. המחוקק רצה במינוי עו"ד כנוטריון שיהא עו"ד לא צעיר, בא-בימים, מכובד, בעל ותק המאמת בחתימתו או מאשר תירגומים בחתימתו כי יעשה עבודתו במלוא שיקול הדעת, בזהירות רבה ולא כלאחר יד. 3. עפ"י הודאתו של הנאשם ובהתבסס על המיסמכים הכתובים בשפה האנגלית התבקש הנאשם לאשר תרגומם לשפה העברית נמצא כי הנאשם אישר עשרות תרגומים מוטעים הכוללים אי-דיוקים והשמטות.
הכרעת דין |05/12/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
בד"א 12/07- עו״ד פלוני נגד ' היועץ המשפטי לממשלה
שמות השופטים: דניאל רובינס עו״ד,חב״ד,דרור שמחיוף עו״ד אכ״ד,עמי פולמן,עו״ד חב״ד
משה עליאש, עו"ד מרחוב הסורג 2 ירושלים, 94145 טל: 02-6254281, פקס: 02-6254282 פסק דין המערער, עו"ד ונוטריון, הורשע בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בירושלים ביום 17/10/06, על פי הודאתו, בעבירות הבאות. (א) באישור הנוטריוני מספר 2002 שנחתם על ידו כיום 6.10.02 (להלן-"האישור הנוטריוני") לא ציין הנאשם אם התרגום שביצע הוא של המסמך המקורי/העתק מאושר של המסמך המקורי או מסמך שאינו המסמך המקורי או העתק מאושר שלו, וזאת כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים תשל"ז-1977, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן-"החוק") (ב) באישור הנוטריוני הנ"ל, אישר הנאשם את נכונות התירגום כאשר בפועל התרגום רצוף בשגיאות, אי דיוקים והשמטות, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק. בית הדין קמא השתכנע כי המערער פעל, עשה וביצע את העבירות שבהן הודה בתום לב ולא במזיד. עוד קבע בית הדין קמא, כי אישורי התרגומים שבהם התגלו הטעויות ו/או ההשמטות נעשו לא בכוונה, אלא בתמימות ותוך כדי התרשלות. בסעיף 7 לגזר הדין קבע בית הדין קמא כדלקמן:–2 "אשר על כן, לאחר התלבטויות רבות, לאחר ששקלנו את טיעוני הנאשם לעונש, לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב הקובלנה וחסך זמן שיפוטי יקר, בהתחשב בכך שזו העבירה הראשונה של הנאשם הם כעו"ד והן כנוטריון, לאחר שנוכחנו שהנאשם יילא הרוויח" מהעבירות בהן נמצא אשם ולאחר שהחלטתנו שלא להעתר לבקשת ב"כ הקוכל לשלול מהנאשם את רשיונו כנוטריון לתקופה של לפחות 3 שנים אנו מחליטים מכוח סעיף 39 (א) 4 לחוק הנוטריונים להתלות את רשיונו של הנאשם לעסוק כנוטריון לתקופה של 12 חודש תקופת ההשעיה תחל כאמור בסעיף 41 (ד) לחוק הנוטריונים".
פסק דין |12/12/2007 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
אין מקום לספק כי דרך פעולה זו הייתה מנוגדת לתקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, ולמען שלמות התמונה אביא את לדון התקנה: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". מכל מקום, משסעדה ווידאד לא שלטו באנגלית, היא שפת ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, חובה הייתה לפעול על פי הוראות תקנה 7 (ב) הנ"ל, אך אין איש טוען שכך אמנם נעשה. הנתבע טען כי אאידה תרגמה לסעדה את המסמכים, אך משלא קוימה הוראת תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים – אין משקל כלשהו לתרגום זה וממילא הקונסול לא היה רשאי לסמוך על כך עת אימת את החתימות על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, קל וחומר שלא היה בסמכותו להידרש לתרגום המסמכים לערבית מפי הנתבע (ראו עמ' 602 שורות 3 – 17 לפרוטוקול וכן סעיף 33 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע). 108. אני קובע אפוא כי מחמת הפרת הוראות תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, נפל פגם באימות החתימה על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים בידי סעדה ווידאד. פגם זה מצוי בליבת סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים. שאלה היא מה תוצאתו של פגם זה לעיל הצבעתי על קיומן של שתי אסכולות: האחת – משמיעה כי נוכח לשון סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים – התוצאה היא הפרכת חזקת התקינות וכן בטלות ייפוי הכוח שנפל פגם באימות החתימה עליהם; האחרת – משמיעה כי תוצאת הפגם מתמצית בהפרכת חזקת התקינות ובעטייה מועבר הנטל אל היריב, המבקש ליתן תוקף לייפוי הכוח.
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בעניין זה, יש לאמץ את הגירסה המשותפת של המבקשים ושל הנוטריון. אין לקבל את ההשערות או ההנחות של מר לייבה ומר בש, כאילו היו הסברים של הנוטריון למבקשים, כאשר הנוטריון בעצמו אומר, שלא הסביר, והמבקשים אומרים שלא קיבלו כל הסבר. אליבא דאמת, עו"ד יקירביץ, בסיכומיו בכתב שהוגשו לבית המשפט, במקום סיכומים בעל פה, מאשר את הדברים, אם כי בחצי פה, בתחילת הסיכומים, באומרו כי "לשם היעילות והקיצור נבהיר כבר עתה כי אקסטל מסכימה כי נפלו פגמים טכניים ביפויי הכוח נשוא תיק זה", ובהמשך הוא מתייחס לאותו פגם, לפיו, כלשונו, "עו"ד כרמי באישורו הנוטריוני לא פרט מאום על תרגום יפויי הכוח לרומנית". 52. מה החובה אשר מוטלת על נוטריון ביחס לאישור ואימות חתימה של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם על כך משיבה תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". לשון התקנה חותכת וברורה, ומשמעותה אינה ניתנה לשני פירושים. מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חדרה) 32986-12-12- אלי יפרח נגד צרלטון בע"מ ח.פ.
שמות השופטים: הדסה אסיף
תקנה 54א לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 שכותרתה "תרגום" קובעת כי "היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית" . 6 בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים הגשת תרגומים נוטריונים גם כאשר מסמכי המקור הנם בשפה האנגלית. ראה החלטת כב' הש' שלי אייזנברג בתמ"ש 46019-11-11 (ניתן ביום 19.03.12 ): "לא מצאתי לפטור את המבקשים מהמצאת תרגום המסמכים הרלוונטים לבקשתם לעברית. מדובר במסמכים שהינם חלק בלתי נפרד מהתובענה, שנוסחו באנגלית, שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. אין מדובר בתעודות ציבוריות אלא במסמכים משפטיים הנוגעים למהות הליך הפונדקאות. קריאת המסמכים באנגלית ע"י הצד שכנגד, כמו גם ביהמ"ש, מהווה נטל מכביד ובלתי סביר, בהתחשב בעובדה כי מדובר במסמכים ארוכים ומורכבים. לא זו בלבד, אלא שטעות בהבנתם ע"י הגורמים המטפלים במשרד הפנים עשויה לעכב את ההליך ולהכביד שלא לצורך. לפיכך ראוי כי המסמכים יוגשו בתרגום נוטריוני לעברית" . אפנה גם להחלטה של כב' הש' ארנון, בבית המשפט המחוזי מרכז, המורה הנחיות מקדמיות לצדדים להליך שנוהל בפניו, ובין היתר הוא מורה שם "כל צד יהיה זכאי להגיש תצהיר באנגלית במידה וילווה לו תרגום נוטריוני לעברית". זאת, כדבר מובן מאליו ורגיל. תקנה 25 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכ"ח – 1968, שכותרתה "תרגום פירוט חוץ" קובעת כי "הדורש דין קדימה על סמך פירוט הערוך בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית, יגיש את תרגומו להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית, תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הרשם לעשות כן".
החלטה |07/06/2014 |שלום – חדרה
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (ירושלים) 45075-08-15- דאוד קראעין נגד דאוד מוחמד סלימאן
שמות השופטים: אביגדור דורות
על הטופס לא נרשם שכר הנוטריון כפי שנדרש ונרשמה עליו הערה שאינה מפורטת בתקנות, לפיה "אישור תרגום בלבד, ללא כל אחריות על תכנו או נכונותו של המסמך שתורגם". 21. חרף הגשת תעודת עובד הציבור עמד הנתבע על זימון לעדות של נציג המחלקה לרישוי נוטריונים, ואכן במועד ההוכחות, 30.5.2018 , התייצבה לעדות הגב' רוחמה סיני. בעדותה מיום 30.5.2018 התייחסה העדה לאישורים השונים. ביחס לאישור 632/14 הפנתה למסמך המסומן באותיות אח-אע. העדה לא ידעה לומר אם מדובר בנספח אחד או במספר נספחים. מכל מקום הנספח המצורף לאישור לא נשא סימונים אלו. כך גם לגבי אישור 631/14. העדה הוסיפה והתייחסה לניסוח "נספח מעבר לדף" והצהירה כי מדובר בניסוח ישן של התקנות. עוד הצהירה כי תקנות הנוטריונים מחייבות סימון של כל הנספחים, ומדובר בעניין מהותי. כל הנספחים צריכים להיות כרוכים בסרט לאישור וקצוות כל המסמכים צריכים להיות מוצמדים בתו אדום לאישור הנוטריוני, כך שהחותם יעבור על כל הדפים. במקרים האמורים היא לא ראתה מקור. לכשהוצגו לה האישורים 631/14 ו-632/14 השיבה כי הנספחים אינם אלו שהוצגו לה. 17 ביחס לתוכן האישור העידה כי לב עבודת הנוטריון היא בירור זהותו וכשרותו המשפטית של הלקוח ובירור הבנתו את הפעולה המשפטית הנדונה. כמו כן, תקנה 7 מחייבת את הנוטריון להבין את מה שכתוב במסמך ובמידת הצורך לדרוש תרגום. התקנה קובעת עוד כי גם הלקוח צריך להבין את שפת המסמך ועל הנוטריון לוודא כי המסמך מתורגם עבור הלקוח. בהקשר זה אישרה, "בוודאי" (ר' עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 30) כי אם בייפוי כוח בלתי חוזר נכתב במפורש שהנתבע מוותר על הקרקע שלו, הנוטריון חייב היה להסביר לו את האמור ולוודא שהבין את השלכות הפעולה המשפטית.
פסק דין |09/06/2020 |מחוזי – ירושלים
ת"א (נצרת) 667-07- שלבי אחמד ואח נגד חאגה נפאפעה
שמות השופטים: שאהר אטרש
תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ולמעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת (ראו: ע"א 8837/05 נביל מרשוד ואח' נ' ג'ואד תאופיק אל שורטי). בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ.
פסק דין |01/01/2011 |מחוזי – נצרת
תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה
שמות השופטים: קרן אזולאי
סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". סעיף 19 יוצר חזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני ובדבר כשרות הפעולות של הנוטריון. מן הטעם הזה, למשל, לצורך אימות תוכנו של מסמך נוטריוני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך הנוטריוני או את הנוטריון. על אף משקלו הראייתי של המסמך הנוטריוני, ועל אף החזקה בדבר אמיתות תוכנו, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בפסיקה נקבע כי בשל חשיבותו של המסמך, שאינו שקול למסמך "רגיל" המוגש לבית המשפט, סתירת חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני אפשרית רק עם הצגת הוכחות משכנעות ביותר (ראו, ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר, בפסקה 21 לפסק הדין ( 10.3.2014 )). כך, למשל, נקבע כי על מנת לבסס טענה לפיה החתימה הנחזית על גבי מסמך נוטריוני אינה אותנטית, יש להמציא ראיות חיצוניות ואובייקטיביות כדוגמת עדות שתאשר שהחותם היה מישהו אחר, הצגה של חוות דעת מומחה או השוואה לדוגמאות של כתב היד של מי שטוען שלא חתם על המסמך הנוטריוני (ראו, ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847, 860, 862 (2003)). משכך, השאלה היא האם התובע הציג ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהוא לא חתם על המסמכים הנוטריוניים. הנטל המוטל על התובע הוא משמעותי, בין היתר בהתחשב בעובדה שייפוי הכוח משנת 2008 אומת על ידי נוטריון אחד, ומסמך האישור משנת 2012 אומת על ידי נוטריון שני.
פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט-1999), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו". חרף האמור ובשים לב לכך שעל אדמון-נתבע מס' 1 נטל השכנוע, התובע עשה מאמץ ראייתי וזימן עדים ישירים למעמד החתימה הנוטריון עו"ד שעבאן ואיש אימונו של אדמון עו"ד חלאג שנכח בעת החתימה. עדויות ישירות לחתימת הנתבע 1 על ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני; 56. באשר לאופן הוכחתה של החתימה על המסמך נקבע בפסיקה מספר דרכים להוכחת חתימת אדם על מסמך; דרך אחת היא: היא עדות ישירה של אדם שחזה בחתימת צד על המסמך. דרך נוספת, היא השוואת כתבי יד, בין באמצעות התרשמות ישירה של בית המשפט, או בין באמצעות חוות דעת גרפולוג, ודרך נוספת היא לזמן עדים שיעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות של אותו אדם, שאכן מדובר בחתימתו. עוד נקבע כי אין המדובר ברשימה סגורה ויתכנו דרכים נוספות באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את אמיתות חתימת האדם שנטען כי חתם. ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, ( 15.03.2011 ), בפסקה 7 (להלן: "עניין הורוביץ"): 57. אם כך, מעבר לחזקת התקינות בהתאם להוראות הדין, במקרה שלפנינו העיד מטעם התובע, עו"ד נביל חלאג' והנוטריון עו"ד שעבאן. הנוטריון שעבאן מסר בעדותו כי: ". . . זה מסמך שחאלד זבידאת (נתבע 3) פנה אלי וביקש ממני שמאחר ויש לו מישהו שנתן לו כסף הוא ביקש לשמור על זכויותיו, ואז ביקש ממני להכין לו יפוי כוח ספציפי ועוד יפוי כוח כללי.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 12. מניעת שינויים במסמך
12. (א) נדרש אדם הניצב בפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך והיו במסמך שינויים או ביטולים במתיחת קו שהוכנסו בו לפני החתימה, לא יתן הנוטריון את אישורו אלא לאחר שאותו אדם והנוטריון עצמו סימנו את השינויים והביטולים על-ידי הוספת ראשי התיבות של שמותיהם וחותם הנוטריון בשולי המסמך על-יד השינויים או הביטולים; היו במסמך כאמור מחיקות, לא יינתן האישור. (ב) היה במסמך כאמור בתקנת משנה (א) מרחק בין הקטע האחרון של נוסחו לבין החתימות, יעביר הנוטריון קו בדיו דרך אותו חלק של המסמך ויוסיף על ידו את ראשי התיבות של שמו. (ג) היו בנוסח מסמך כאמור חלקים שנשארו אחרי החתימה על החלק, יסמן הנוטריון את העובדה או על-ידי תיאורה בסוף האישור או על-ידי הוספת הערה בשולי המסמך, על-יד החלקים שנשארו על החלק "לא מולא בשעת מתן האישור" וראשי התיבות של שמו באותו מקום; שר המשפטים רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה זו סוגים של מסמכים הנועדים לשימוש בחוץ-לארץ. (ד) הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור. (ה) לענין תקנה זו, "מחיקה" של דבר מודפס או כתוב – כל פעולה שיש בה כדי לעשות את המודפס או הכתוב בלתי קריא.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 34. דוגמת חתימה וחותם
34. (א) לא יאוחר מאשר במועד שבו חותם נוטריון את שמו בפנקס הנוטריונים ימסור למשרד המשפטים את דוגמת חתימתו, לרבות חתימתו בלועזית וכן דוגמת חותמו. (ב) נוטריון ששינה את שמו ימסור למשרד המשפטים דוגמת חתימתו וחותמו החדשים. (ג) דוגמת חתימה וחותם שנמסרו למשרד המשפטים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, והתקנות על פיו, על-ידי מי שהיה לנוטריון לפי סעיף 54(ב) לחוק, רואים אותה כאילו ניתנה גם לענין סעיף 5(2) לחוק ולענין תקנה זו.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 11. אימות חתימה
11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 15. אישור תרגום
15. לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 54א. תרגום
54א. היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית.
כל הזכויות שמורות ©
