כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוא מהווה ערכאה שיפוטית מרכזית המטפלת בסכסוכים משפחתיים באזור השפלה והמרכז. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של סמכויות בית המשפט, תחומי אחריותו, והכלים הייחודיים העומדים לרשותו בטיפול במגוון רחב של נושאים משפחתיים.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה מגדיר את "ענייני משפחה" באופן רחב הכולל מגוון סוגי סכסוכים בין בני משפחה, ומעניק לבית המשפט כלים ייחודיים להתמודדות עם מורכבותם של סכסוכים אלה.
מטרת החוק הייתה ליצור מסגרת משפטית אחת המרכזת את כל הסכסוכים המשפחתיים תחת קורת גג אחת, ובכך לייעל את הטיפול בהם ולאפשר ראייה הוליסטית של המשפחה על כל היבטיה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה, כולל:
בפסק דין תאק (רמלה) 1712/09 רונית ברנט נ' רחל שרעבי, קבע בית המשפט כי "הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות."
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נקבעת על פי כמה קריטריונים:
כפי שנקבע בבשא (רמלה) 2568/03 אלוש אסתר ואח' נ' אלוש הנרי אורי ואח': "סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995, ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה."
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נהנה ממספר כלים וסמכויות ייחודיים המאפשרים טיפול יעיל ורגיש בסכסוכים משפחתיים:
אחד היתרונות המשמעותיים של בית המשפט לענייני משפחה הוא היכולת לרכז את כל ההליכים הקשורים למשפחה אחת תחת קורת גג אחת. כפי שבא לידי ביטוי בתמש (טבריה) 48075-10-10 ט. ר. נ' א.ר. ואח': "במסגרת הליכים אלה הגישה המשיבה תביעה למזונות (אשה וקטינים) וכן תביעה להתרת נישואין, שתיהן הוגשו על ידי המשיבה."
ריכוז זה מאפשר:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעודד הליכי גישור ויישוב סכסוך טרם פנייה לערכאות משפטיות. מאז חקיקת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, חלים כללים מיוחדים:
כפי שבא לידי ביטוי ביס (באר שבע) 17876-07-21 פלונית נ' פלוני: "המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995."
הליכי גישור ויישוב סכסוך מציעים מספר יתרונות משמעותיים:
החלטות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מחייבות את הצדדים ויש להן השפעה משמעותית על חיי המשפחה:
בית המשפט מצויד בכלים לאכיפת החלטותיו, לרבות הטלת קנסות, מאסר במקרים של ביזיון בית משפט, ועיקול רכוש.
בקבלת החלטות, מונחה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון על ידי מספר עקרונות מרכזיים:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממלא תפקיד חיוני במערכת המשפט הישראלית. באמצעות סמכויותיו הרחבות והכלים הייחודיים העומדים לרשותו, הוא מאפשר טיפול מקצועי, רגיש ויעיל בסכסוכים משפחתיים מורכבים.
יתרונותיו המרכזיים:
לאור מורכבותם של סכסוכים משפחתיים והשפעתם העמוקה על חיי המעורבים, חשיבותו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היא רבה. ההכרה בייחודיותם של סכסוכים אלה והצורך בכלים מותאמים לטיפול בהם מהווה את הבסיס לעבודתו החשובה של בית משפט זה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממוקם ברחוב ישראל גלילי 5, ראשון לציון. ניתן לפנות אליו טלפונית במספר 03-9565333.
על אף שאין חובה חוקית לייצוג על ידי עורך דין, מומלץ לשכור שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה בשל המורכבות של ההליכים והשלכותיהם ארוכות הטווח.
בקשה ליישוב סכסוך מוגשת באמצעות טופס מיוחד לבית המשפט לענייני משפחה, ללא פירוט מהות הסכסוך. לאחר הגשת הבקשה, יוזמנו הצדדים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע.
כן, ניתן לערער על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובמקרים מסוימים אף לבית המשפט העליון.
בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה אזרחית הדנה בכל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, בעוד שבית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, וכן בעניינים נלווים כמו מזונות וחלוקת רכוש במקרים מסוימים.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
תמ"ש (טבריה) 48075-10-10- ט. ר. נגד א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
א. רקע רלבנטי בקצרה: 1. בפניי בקשה להורות על העברתו של הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, בהתאם לתקנה 258ג(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). 2. אציין, כי המשיבה 1 (להלן : "המשיבה") הינה אשתו של המשיב. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים, ביניהם תביעת מזונות (אשה וקטינים) וכן תביעה להתרת נישואין, שתיהן הוגשו על ידי המשיבה ביום 20/10/10. 3. יש לציין כי בסעיף 4 לתביעת המזונות שבכותרת טענה המשיבה, כי מקום המגורים האחרון של הצדדים היה ברחובות. ואילו במסגרת סעיף 45 לתביעתה טענה המשיבה, כי לבית המשפט סמכות מקומית להידרש לתביעה "נוכח מקום מגורי הצדדים". 4. המבקש טען בכתב הגנתו מיום 16/11/10, טענה מקדמית ולפיה, אין סמכות מקומית לבית המשפט להידרש לתובענה לאור הליכים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בהקשר זה ציין המשיב, כי הגיש ביום 17/8/10 כנגד המשיבה תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא אשר הועברה לבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ. 5. ביום 23.11.10 , הוריתי למשיבה להתייחס לסוגיית הסמכות המקומית וביום 28.11.10 הוגשה תגובתה אך למרבה ההפתעה, היא לא טרחה לצרף לתגובתה מסמכים המעידים על החלטות ו/או ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 6. אי לכך, ועל מנת להימנע מהחלטות סותרות בעניין הסמכות המקומית ושעה שאין גישה לבית משפט זה למסמכים בתיק המתנהלים בבית משפט אחר, הוריתי ביום 29/11/10 למשיבה להגיש לתיק בית המשפט כל הפרוטוקולים, ההחלטות וכתבי בי-דין הקיימים בהליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 7. ביום 30/11/2010 הגישה המשיבה הודעה ובמסגרתה טענה, כי המסמכים היחידים שברשותה הם אלה: עמוד ראשון מתביעת המבקש להסדרי ביקורים כפי שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא; הבקשה להעברת הדיון שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון; תגובת המבקש לבקשת העברת הדיון; החלטה המזמינה תסקיר פקידת סעד וקובעת דיון בתובענה העיקרית והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15/11/10 הדוחה את הבקשה להעביר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
החלטה |
01/12/2010 |
משפחה – טבריה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
תא"ק (רחובות) 1712/09- רונית ברנט נגד רחל שרעבי
שמות השופטים: יעל טויסטר ישראלי
הנתבעת העידה כי הגיעה אל התובעת בעקבות המלצות שקיבלה. הנתבעת הודתה כי קיבלה את תנאי ההסכם לביתה ורק לאחר מספר ימים שבה וחתמה על הסכם שכר הטרחה. למעשה בכל אלו יש כדי לדחות טענותיה אלו של הנתבעת. תוכן השירותים המשפטיים 16. יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת התובעת העולה מתצהירה, כי הסכום שסוכם הינו עבור הכנת כתבי התביעה בלבד. אני למדה מהסכם שכר הטרחה, לרבות סעיף 2 להסכם, כי מדובר היה בטיפול משפטי כולל בתביעות של מזונות, משמורת ותביעה רכושית שהוגשו, לבית המשפט לענייני משפחה, בערכאה ראשונה. אני מוצאת לדחות את טענת התובעת, כי מאחר שסוכם שכר בגין כל דיון ובגין הכנת סיכומים, נלמד שהסכום שהוסכם בהסכם הינו עבור הכנת התביעות בלבד. גם התובעת הודתה, כי נעשו על ידה פניות לב"כ הבעל וכי הגישה בקשות לסעדים זמניים כגון עיכוב יציאה מן הארץ וכיו"ב, וכי הדבר היה במסגרת הסכם שכר הטרחה. היקף העבודה ומועד הפסקת הייצוג 17. בנוגע להיקף העבודה שבוצעה ומועד הפסקת הייצוג, אין בפועל מחלוקת בין הצדדים. 5 אמנם הנתבעת ביקשה לגמד את היקף העבודה שבוצעה מטעם התובעת, אך לא חלקה על כך שאכן בוצעו הפעולות המשפטיות על ידי התובעת או מי מטעמה. אין גם מחלוקת כי הוגשו שלוש תובענות לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. כך גם הוא הדין ביחס לבקשה לצו הגנה, והתייצבות לדיון שם, וכן ביחס לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לקביעת סמכות עניינית ועוד כהנה וכהנה בקשות. הנתבעת גם הודתה כי חתמה על התצהירים התומכים בכתבי הטענות שהוגשו וכן הודתה כי התובעת ליוותה אותה וייעצה לה, הן ביחס לבקשה לצו הגנה והן ביחס לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ (פרוטוקול מיום 6.1.10 עמ' 2-3 ש' 5-7 וכן עמ' 4 ש' 1-5).
פסק דין |
03/02/2014 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
עמ"ש (מרכז) 13560-03-21- א.מ נגד ק.י
שמות השופטים: ורדה פלאוט
1. ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 4.2.21 בתיק ה"ט 56382-08-20 (כב' השופטת חני שירה), במסגרתה חוייב המערער בהוצאות לטובת המשיבה בסך 3,000 2. ברקע הדברים בקשה למתן צו הגנה כנגד המשיבה, שהגיש המערער ביום 27.8.20 . ניתן צו במעמד צד אחד, והתקיים דיון במעמד הצדדים ביום 31.8.20 . בסיומו של הדיון ניתנה החלטה הדוחה את בקשת המערער, וכן בוטל הצו שניתן במעמד צד אחד. נקבע כי "בשלב זה" אין צו להוצאות כבקשת המשיבה. ביום 23.12.20 פנתה המשיבה לבית משפט בבקשה לפסיקת הוצאות במסגרת הבקשה שנדחתה כאמור לעיל. ביום 4.2.21 , ניתנה ההחלטה נושא הערעור שבפני ע"ג תגובת המערער לאמור : "ביהמ"ש לא קבע כי לא יעשה צו להוצאות אלא כי החלטה בנדון תינתן לאחר תוצאות התלונה. האם צרפה אסמכתא כי זו נסגרה וכן על תשלום שכ"ט. לאחר עיון ובשים לב גם לדו"ח לשכת הרווחה ולתוצאות ההליך מצאתי לחייב האב בהוצאות האם ושכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 (כולל מע"מ) שישולם תוך 30 יום מהיום. . . ". 2 3. לטענת המערער, בתמצית, נוכח הוראת סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א- 1991 (להלן: "חוק למניעת אלימות במשפחה"), ביהמ"ש רשאי לפסוק הוצאות רק כאשר מדובר בבקשה "קנטרנית", ואולם במקרה זה לא נקבע כי בקשתו היתה קנטרנית או הייתה בקשת סרק. לפיכך, ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות; הבקשה למתן צו הגנה הוגשה מסיבה אמיתית ונכונה ומתוקף חובת אב לבנו, כאשר הבן התלונן על מעשיה של המשיבה. ביהמ"ש קבע עובדתית כי אכן הבן נמצא בלחץ, בוכה בטלפון. הבקשה נדחתה מחוסר ראיות מספיקות ולא מחוסר אשמה; הקבלות שהמציאה המשיבה מתייחסות לעו"ד שלא ייצג את המשיבה בהליך המשפטי, והיא היתה מיוצגת על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי.
פסק דין |
10/03/2021 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
במצב דברים זה נדרש איזון בין השיקולים המתנגשים (ראה פסק דינו של השופט שוחט בש"א 7028/98 (משפחה – ת"א) ברוך נ' אליה (לא פורסם); בש"א 18902/99 (משפחה – ת"א) שני נ' שני (לא פורסם)). המסגרת הדיונית 12. החוק קובע כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית, בין השאר, בכך, שעילתה של תובענה אזרחית הינה סכסוך בתוך המשפחה. עניין לנו, איפוא, בקיומם של נתונים עובדתיים – "עילתה סכסוך בתוך המשפחה" – המגבשים את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. כיצד נקבעים נתונים אלה התשובה הינה, כי נתונים אלה נקבעים עם תחילת המשפט. אין להמתין בעניין זה להתקדמות המשפט או סיומו. עניין לנו בשאלה של סמכות, והיא חייבת להיקבע בטרם יחל בית המשפט בדיונים לגופו של עניין. כך הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית המשפט לענייני משפחה, שאם לא כן, אין הוא בר-סמכות לדון בתובענה האזרחית. כך גם הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית משפט אזרחי (כגון בית המשפט המחוזי), שאם לא כן, אין הוא רשאי להשתחרר מחובת השיפוט. 13. ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות, נעשית על פי כתבי הטענות של הצדדים. ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה. על התובע לפרט בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה. נמצא, כי לא די בעצם הטענה כי עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה. על התובע לפרט ולבסס טענתו זו. אם הנתבע לא חלק על קביעות אלה, תקבע הסמכות על פיהן. אם הנתבע חולק על כך, עליו לציין זאת. עם גיבושה של המחלוקת בעניין הסמכות יכריע בה בית המשפט שבפניו התעוררה השאלה (ראה ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד 90 (תשנ"ט)). על הכרעה זו קיימת כמובן ביקורת שיפוטית.
פסק דין |
29/08/2000 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 421 |
עמודים – 7
בע"מ 8737/04- פאיז פהמי אבו נאב נגד חמיס פהמי אבו נאב ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין
סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע, כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". סעיף 1(2) לחוק זה מונה בכלל "ענייני משפחה" אף "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשה לא במקור – א"ר); עוד קובע סעיף זה כי לעניין פסקה זו אחיו ואחיותיו של תובע הם בכלל "בן משפחתו". כל עוד סיבת הסכסוך היא מערכת היחסים שבתוך המשפחה, קנה בית המשפט לענייני משפחה את הסמכות העניינית לדון בתובענה "יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (על פרשנות הסעיף ראו רע"א 6558/99 חבס ואח' נ' חבס, פ"ד נד(4), 337, הנשיא ברק). המבקש לא טען שמקורו של הסכסוך אינו במערכת היחסים שבתוך המשפחה. אף אילו טען כן בבקשתו, לא הייתה טענתו מתקבלת בנקל בפני ערכאה של ערעור, כל שכן ערכאה הדנה בגלגולו השלישי של ההליך. ראו פרשת חבס עמ' 346-345: "נתונים אלה נקבעים עם תחילת המשפט. אין להמתין בעניין זה להתקדמות המשפט או סיומו. עניין לנו בשאלה של סמכות, והיא חייבת להיקבע בטרם יחל בית המשפט בדיונים לגופו של עניין. כך הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית המשפט לענייני משפחה, שאם לא כן, אין הוא בר -סמכות לדון בתובענה האזרחית. כך גם הדבר אם שאלת הסמכות מתעוררת בפני בית משפט אזרחי (כגון בית המשפט המחוזי), שאם לא כן, אין הוא רשאי להשתחרר מחובת השיפוט. . . בעניין זה יתערב בית משפט שלערעור אך במקרים של חריגה קיצונית מאמת המידה הראויה (ראו ע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חמדן, פ"ד נ(829 ,820 ( 5)".
פסק דין |
30/10/2005 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 5
תמ"ש (תל-אביב) 62620/97- שרה נתניהו נגד דורון נויבורגר
שמות השופטים: יהושע גייפמן
תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה למדינה או שיש למשפחה זיקה אליהם. 9. התחומים העיקריים שידונו בבית המשפט למשפחה: א. סכסוכי גירושין – סכסוכים במשפחה אחת. ב. סכסוכי משפחה אחרים – סכסוכים בין הורים לילדים או סכסוכים בין בני משפחה אחרים. ג. סכסוכים בין המדינה לבין יחידי המשפחה. המדינה פועלת בענייני משפחה גם במשפט הציבורי וגם במשפט הפרטי. עניינים של קביעת גיל, שנוי שם, היתר נישואין לקטינה, שינויים נוספים במרשם האוכלוסין, שהועברו לסמכות בית המשפט למשפחה, הם חלק מהמשפט הציבורי. תביעה של המדינה או רשות מקומית לפי סעיף 6 לחוק שירותי הסעד תשי"ח-1958, שהוגשה לבית המשפט למשפחה, כדי לגבות מזונות עבור נזקק מבני משפחתו – הינה פעולה של הרשות השלטונית במשפט הפרטי. ד. סכסוכי ירושה. 10. בה בשעה שבית משפט השלום מוסמך לדון בתובענות כספיות בהגבלת סכום תביעה, בבית המשפט למשפחה אין הגבלת סכום כאשר מדובר בתובענה כספית. בה בשעה שבית משפט השלום אינו מוסמך לדון בסכסוכי בעלות במקרקעין הוסמך בית המשפט למשפחה לדון גם בסוג תובענות זה. היעד של הכרעה בסכסוך המשפחתי כולו – אינה מאפשרת לתחום את גדר הסמכות לפי ענפי משפט. כך למשל, הבחנה לעניין הסמכות בין דיני המשפחה לבין דיני החיובים (חוזים ונזיקין) היא מלאכותית, ואינה מאפשרת מתן פתרון כולל למשפחה המתדיינת בסכסוך. 11. סעיף 2) 1) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי בית המשפט למשפחה מוסמך לדון "בתובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |
12/11/1997 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 12 |
עמודים – 4
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |
21/05/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 23 |
עמודים – 7
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
"תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה למדינה או שיש למשפחה זיקה אליהם. . . ". ת"א (מחוזי-נצרת) 756/97 ד"ר מוריס נחלה סרוג'י נ' בשארה נח'לה סרוג'י (לא פורסם – צורף לתשובת הנתבעים). 9. יעילות הדיון בערכאה אחת שבפניה תיפרש היריעה כולה, קוראת להעברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון, שם נדונה התביעה בתיק תמ"ש 21540/03 – וכך אני מורה. הוצאות הבקשה, בסכום של -.1,500 בצירוף מע"מ, תשולמנה על ידי התובעים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
בש"א (ראשון-לציון) 3548/07- מלכה פוגל נגד צילה שמואל
שמות השופטים: רות וקסמן
בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות . 15. זאת ועוד, מקריאה של כתבי בי הדין עולה בבירור כי מרכיב דומיננטי במחלוקת בין האחיות הוא אמוציונאלי ולאו דווקא משפטי, כפי שקורה לעיתים מזומנות בסכסוכים בתוך המשפחה, וגם מטעם זה עדיף שהמחלוקת תיפתר בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. 16. גם מן הבחינה הסובייקטיבית יש לציין שהמשיבה אינה מתנגדת להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, והשאירה את העניין להכרעת בית המשפט. 17. לפיכך החלטתי להפעיל את סמכותי על פי סע' 79 ו- 104 לחוק בתי המשפט ולהורות על העברת התיק הנ"ל לבית המשפט המוסמך לענייני משפחה בראשון לציון. 18. לבקשת הצדדים אינני עושה צו להוצאות.
החלטה |
10/11/2007 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |
30/04/2015 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 8
ת"א (חיפה) 57366-09-24- מוחמד אבראהים נגד ' ח'ליל אבראהים
שמות השופטים: שמואל מנדלבום
לאור הגדרות החוק אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שלבית המשפט לענייני משפחה הסמכות הייחודית לדון בתובענה שבין התובעים לנתבעים 1-2 שהינם כאמור אחים ועילת התובענה הינה הסכם "משפחתי" שבא להסדיר את חלוקת עזבונו של המנוח אברהים בין יורשיו ובכלל זה בניו התובעים והנתבעים 1-2, זאת בין היתר לאור העברות ללא תמורה קודמות שביצעה האמא פאטמה בנכסים שנכללו בעיזבון המנוח אברהים. 10. מבחינת למעלה מהדרוש נציין כי ניתן לראות בתובענה גם כ"סכסוך בענייני ירושה" שגם בו הוקנתה סמכות דיון ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה בסעיף 1(6)(ה) לחוק. 11. אלא שכאמור התובעים טוענים להיעדר סמכות בשל נוכחותה של הנתבעת 3 בהליך, שעניינה לטענתם חיוני לבירור התובענה וביחס אליה אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות דיון. 12. טענה זו של התובעים בטעות יסודה. כפי שנקבע לא אחת "חוק בית המשפט לעניני משפחה נחקק בשנת 1995, והוא נועד לרכז את כלל ההליכים המשפטיים הנובעים מסכסוכים בתוך המשפחה בגדר ערכאה מקצועית אחת. כך, בין היתר, בסעיף 1(2) לחוק בחר המחוקק לכלול בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה אף מגוון תובענות אזרחיות שאינן מתחום דיני המשפחה ה"קלאסיים", אך מתנהלות בין בני משפחה ונובעות מסכסוך משפחתי כאמור. כל זאת, מתוך ראיה הוליסטית-טיפולית המכירה במורכבות וברגישות הטמונות בסכסוכים משפחתיים, ובדומיננטיות של יחסי המשפחה הניצבים ברקע הסכסוך המשפטי. מטעמים אלה נקבע גם כי בית המשפט לענייני משפחה יאויש בשופטים בעלי ידע וניסיון בתחום המשפחה (ראו: סעיף 2(ג) לחוק בית משפט לעניני משפחה) וייעזר בגורמים מייעצים וטיפוליים"(רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 23 ( 11.2.20 )).
החלטה |
10/04/2025 |
בית המשפט המחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי
שמות השופטים: יאיר חסדיאל
ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".
החלטה |
01/02/2023 |
שלום – בת ים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
בש"א (חיפה) 17468/05- יובל שרון ואח נגד רני מלמד ואח
שמות השופטים: ר למלשטריך לטר
8.2 תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת. תחומי הסמכות של ביהמ"ש למשפחה נקבעו עפ"י גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה ביהמ"ש לענייני משפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם מדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם. " [ד' ארבל וי' גייפמן "חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, עמ' 433-435]. 8.3 בפסק הדין המנחה בעניין סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה- רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד (4) 337 קבע כב' הנשיא ברק: "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לביהמ"ש לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה מתוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לביהמ"ש לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמאלי שלו. על רקע תכלית זו ניגש להבנת הדיבור "עילה" ולהבנת הדיבור "סכסוך בתוך המשפחה". (שם, עמ' 343). 8.4 פרשנותו של החוק צריך שתעשה על רקע תכלית החקיקה ומגמתה. 9. תנאי ראשון – הצדדים לסכסוך הינם בני משפחה 9.1 הקשר המשפחתי היחיד העומד בתנאי ההגדרה בס' 1(2) הוא הקשר בין התובע 1, יובל, לבין הנתבעת 2, מיכל, שהיא אחות בת זוגו (ס' 1(2)(ו)).
החלטה |
11/07/2006 |
שלום – חיפה
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005
סעיף: 1. הסמכה
like
dislike
copy
enlarge
1. בתי המשפט לעניני משפחה באילת, אשדוד, באר שבע, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, קריות, קרית גת, קרית שמונה, ראשון לציון ורמת גן מוסמכים לדון בעניני התרת נישואין לפי החוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ"ז-1997
סעיף: 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק. (ב) (בוטל).
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 51. הסמכות
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו–(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף 42ב(א)(6) או (7) ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ג), אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה. (ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים. (ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
כל הזכויות שמורות ©