כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה ערכאה שיפוטית מרכזית העוסקת בסכסוכים משפחתיים מגוונים. סמכותו של בית המשפט נקבעה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוא מטפל במגוון רחב של תיקים הקשורים ליחסים בתוך המשפחה.
כאשר מגישים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, נדרשים שני תנאים מצטברים:
כפי שנקבע בתאק (רחובות) 2568/03 אלוש אסתר ואח' נגד אלוש הנרי אורי ואח':
"סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995, ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה."
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון במגוון נושאים, כולל:
קיימת חשיבות רבה לריכוז כל ההליכים המשפחתיים באותו בית משפט. כפי שנקבע ביס (באר שבע) 17876-07-21 פלונית נגד פלוני:
"במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון."
ריכוז ההליכים מבטיח טיפול אחיד, יעיל ועקבי בכל הסוגיות הקשורות למשפחה אחת.
בית המשפט לענייני משפחה מצויד בכלים מיוחדים המותאמים לטיפול בסכסוכים משפחתיים רגישים:
בית המשפט לענייני משפחה נהנה מגמישות רבה יותר בסדרי הדין ובדיני הראיות. כפי שצוין בבשא (ראשון-לציון) 3548/07 מלכה פוגל נגד צילה שמואל:
"בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות."
השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם בעלי התמחות ספציפית בדיני משפחה ומצוידים בידע וניסיון ייחודיים בתחום. המומחיות הזו מאפשרת הבנה מעמיקה של המורכבויות הרגשיות והמשפטיות הכרוכות בסכסוכים משפחתיים.
לצד בית המשפט לענייני משפחה פועלת יחידת סיוע המורכבת מאנשי מקצוע בתחום הטיפול – עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. יחידת הסיוע מסייעת לבני המשפחה לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
ריכוז כל ההליכים הקשורים למשפחה אחת בבית משפט אחד מאפשר:
למרות הגמישות הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה, ייצוג משפטי מקצועי הוא קריטי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול:
חשוב לציין כי מאז תיקון לחוק בשנת 2016, כל סכסוך משפחתי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה חייב לעבור תחילה הליך יישוב סכסוך. במסגרת הליך זה, הצדדים מופנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (פגישות מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, במטרה לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא גורם מרכזי בטיפול בסכסוכים משפחתיים עבור תושבי האזור. הוא משלב מומחיות משפטית עם רגישות לדינמיקה המשפחתית, ומספק מענה מקיף וכוללני לסכסוכים מורכבים.
היתרונות העיקריים של פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כוללים:
בהליכים משפטיים הנוגעים לחיי המשפחה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני משפחה, ולהכיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כדי לנהל את ההליך באופן מיטבי.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון בתיקים של תושבים מאזור השיפוט שלו, הכולל את ראשון לציון והסביבה.
כן, אפשר להגיש תביעה גם ללא ייצוג משפטי, אך מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לאור המורכבות של הליכים אלה.
הליך יישוב סכסוך הוא שלב מקדים חובה, במסגרתו מופנים הצדדים ליחידת הסיוע לפגישות מהו"ת, במטרה לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה ולחסוך הליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
ההחלטה תלויה בכללי הסמכות המקומית, הקובעים בדרך כלל כי התביעה תוגש במקום מגורי הנתבע או במקום בו חלה עילת התביעה.
כן, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בענייני ירושה, צוואות וחלוקת עיזבון.
מומלץ להתעייץ עם עורכת דין לענייני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.
ת"א (ראשון-לציון) 4020/03- עורך דין הרשקו (גידי) גדליהו נגד וינברג אברהם זל ואח
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
1. עניינה של התביעה שבפני הינו שכר טרחה המגיע לתובע עבור שירותים משפטיים שניתנו על ידו לנתבעים בקשר עם נכס מקרקעין בבעלותם. 2. התובע הינו עורך דין במקצועו, בעל משרד עורכי דין בראשון לציון. לדברי התובע, עיקר התמחותו בבנקאות ומקרקעין. 3. הנתבעים הם בני משפחה, הנתבעים 1-2 הינם ההורים, ויתר הנתבעים הינם ילדיהם. הנתבע 1 ז"ל, הלך לעולמו במהלך ברור התובענה (להלן: "המנוח"). 4. הנתבעים היו הבעלים של חברת גמיש חרושת גומי ופלסטיקה בע"מ (להלן: "גמיש"). בבעלות גמיש היה נכס מקרקעין בשטח של 3,861 מ"ר הנמצא בפינת הרחובות פיקא-שמוטקין באיזור התעשיה הישן בראשון לציון (להלן: "הנכס" או "המקרקעין"). על המקרקעין קיים מבנה אשר שימש לגמיש כבית חרושת לגומי ופלסטיק וכן קיימים מבנים נוספים. גמיש קיבלה החלטה על פירוק מרצון, והמקרקעין עברו משם גמיש לשם הנתבעים. 5. התובע טוען כי במשך כעשור, משנות התשעים ועד מחצית 2001 טיפל עבור הנתבעים ועבור גמיש בענייניהם השונים לרבות בקשר עם הנכס ולגרסתו שכרו לא שולם לו ולפיכך הוגשה התביעה נשוא פסק דיני. 6. יעוד הנכס לפי תוכנית בניין עיר (להלן: "התבע") הוא לתעשייה בלבד. לעמדת התובע, פנה אליו המנוח וביקש הימנו שיפעל לשינוי יעוד המקרקעין למסחר ו/או מגורים כאשר הנתבעים היו מעוניינים להקים על הנכס מבנה אשר גם ינציח את בת המשפחה אשר נהרגה בהיותה חיילת, סמוך לאחר מלחמת ששת הימים. 7. התובע לטענתו טיפל במגוון נושאים בקשר עם המקרקעין ובכלל זה, השכרות המבנים, שינוי היעוד, היטל השבחה, תשלומי מסים, משאים ומתנים עם קבלנים באשר למימוש הנכס וכדומה. 8. במסגרת טיפולו של התובע, נכרת בין הנתבעים וגמיש מחד לבין חברה קבלנית בשם "נווה ש.
פסק דין |
28/08/2005 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"פ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר
שמות השופטים: עינת רון
היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. העדה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל.
גזר דין |
25/04/2017 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
בדמ (תל אביב) 253/10- הקובל ועד מחוז ת"ל אביב נגד ' עורך דין צדוק גבריאל
שמות השופטים: רענן יגאל,קמפלר מנשה חבד,שפטלוביץ נתן חבד
כעורכי דין, הלקוחות שלנו הם אלה שבראש ובראשונה זכאים לקבל מאתנו שירותים ברמה מקצועית גבוהה ובנאמנות, ושמצפים שנפעל בעניינם במסירות. אנחנו גם, נכון, נותנים שירותים לבית המשפט ועוזרים לו לעשות משפט, אבל כבר נאמר לא אחת שהחובה הראשונית היא כלפי הלקוח. מסירות ללקוח פירושה האחד והיחיד הוא שמרגע שקיבלת לידיך טיפול בתיק כלשהו, אתה לא מרפה מהטיפול הזה בכל נסיבה שהיא, ועד שלא השלמת את המלאכה שקיבלת על עצמך לעשות אתה לא חדל לפעול כדי שהמלאכה הזו שלך תתבצע עד שתושג מטרתה הסופית. לא כך נהג הנאשם במקרה שלפנינו, לצערנו הרב. הוא החליט על דעת עצמו להפסיק את הטיפול בעניינה של המתלוננת לאחר שראה שהגישה נגדו תלונה ללשכה, בין אם משום שנעלב ובין אם מכל סיבה אחרת, אבל כפי שנאמר על ידו, וזאת לזכותו, הוא סבר שהוא טעה. הוא לא אמר לנו, למשל, שכאשר הוא ראה את מכתב התלונה הזה הוא היה שרוי באיזשהן נסיבות אישיות מיוחדות באותו זמן, שכתוצאה מהן התיק נשכח או הוזנח על ידו והוא לא זכר אותו ולא טופל על ידו באותה עת, אלא הוא פשוט אמר: 'ראיתי את התלונה, הבנתי שהיא מבטלת את ייפוי הכוח, טעיתי כנראה, ובזה נגמר העניין'. חייבים אנו לציין שטעויות מסוג כזה, שנעשות ע"י עורך דין בעל ותק וניסיון, וגם ע"י עורך דין צעיר חסר כל ניסיון, הן מסוג הטעויות החמורות ביותר שרק אפשר להעלות על הדעת. איך יידע הלקוח שעורך הדין זנח את עניינו מרגע שהוגשה תלונתו ללשכת עורכי הדין? מה הלקוח צפוי לעשות במקרה כזה כאשר כל בקשתו במכתב התלונה היתה 'תעזרו לי לקבל מכתב שחרור מייצוג עורך הדין צדוק'? 'זה כל מה שאני מבקש'. והנאשם, שרואה את הבקשה הזאת, לא מתנהג אפילו באופן הכי אלמנטרי, שרואה את זה ומיד מוציא מכתב על אתר בכתב יד, או לא חשוב, בכל צורה שהיא: 'אני מסכים לשחרר את המתלוננת מייצוגה'.
גזר דין |
26/10/2011 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
על"ע 1747/91- פלוני נגד ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: ד לויןג בך,מ חשין
ערעורו של המשיב על הרשעתו בדין, הדברים שהשמיע בפנינו ותגובותיו לשאלות בית המשפט, התמיהו וגם הדהימו אותנו. הכיצד, גם בשלב זה, לאחר כל שנאמר בפסקי הדין של מוסדות השיפוט המשמעתיים, המבטאים באיפוק רב את חומרת התנהגותו של המשיב כלפי לקוחו, מגלה עדיין המשיב אי-הבנה לכך שהתנהגותו נפסדת היתה אם גם בשלב זה עדיין לא מבין המשיב שחטא לחובת הנאמנות שלו כלפי הלקוח, ומפגין אטימות לחובתו האלמנטרית ללקוחתו, עולה מאליה השאלה אם אמנם ראוי הוא, המשיב, לשמש כעורך דין. לא למותר יהיה במקרה זה לחזור ולהפנות תשומת לבו של המשיב ושל כלל צבור עורכי הדין למושגי יסוד ולנורמות בסיסיות, ולענישה ההולמת במקרה שתופרנה, עליהן עמדנו לא אחת בפסיקתנו לאמור: "אמון מלא בין עורך דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין, וקשה להעלות על הדעת כיצד ניתן לקיים יחסי עורך דין ולקוח בלעדיהם. עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס, בו בעצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו. מזה מתחייב עונש חמור ומרתיע לכל עורך דין שנתפס בקלקלתו. מאידך גיסא, עונש קל מידי מחטיא את מטרתו, ולא רק שאינו מרתיע עבריינים בכוח אלא אף משמש להם גורם מעודד". (על"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל נ. פלוני וערעור שכנגד, פד"י מב(4) 472, 479 וכן על"ע 4779/90 ועד מחוזי נ. שפצירר (לא פורסם). 16. להדגשת יתר של המידות הנדרשות מעורך דין בבואו לשרת את האזרח המבקש את שירותיו, נפנה גם כאן להוראת היסוד שבכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- שהיא בבחינת מוטו ואקסיומה לאשר נדרש ומתחייב מעורך דין הזוכה לאמון הלקוח, וזה דבר הכלל (שיסודותיו בסעיפים 53 ו54- לחוק לשכת עורכי הדין הנ"ל): "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע, ועל יחס כבוד לבית המשפט".
פסק דין |
12/07/1992 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 6
רע"א 4716/18- יהודה לוי נגד כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה
שמות השופטים: נ סולברג
ממילא, על-פי החלטת בית המשפט המחוזי, אין להידרש לטענות הרבות שנטענו בה בקשר לסוגיות השונות שנדונו בהחלטת בית המשפט המחוזי, עד שיפקיד המבקש סך של 3,500 בקופת בית המשפט. 3. בשלב זה, טרם הפקדת סכום הכסף, יש הצדקה לדון רק בעניין אחד: טענותיו של המבקש כלפי הצו החוסם עצמו. כאשר ניתן צו המגביל את גישתו של מתדיין לערכאות בצורה זו או אחרת, מן הדין שצו זה לא יחול על עצם ההליך הערעורי, שמטרתו לתקוף צו זה (בשג"ץ 2259/18 מזרחי נ' שרת המשפטים ( 22.4.2018 )). עם זאת, לאחר שעיינתי בטענותיו של המבקש בקשר לצו החוסם, הגעתי למסקנה כי הללו אינן מצדיקות להעתר לבקשה. 4. נקודת המוצא היא שבעל דין המיוצג על-ידי עורך דין, הריהו מייפה את כוחו לייצג אותו בבית המשפט כפי שהוא מוצא לנכון. מרגע שהודיע בעל דין לבית המשפט על ייצוגו, התקשורת עם בעל הדין נעשית ככלל דרך ב"כ המייצג, ולא באופן ישיר. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בייצוג מאת הסיוע המשפטי. במצב זה, בו המדינה רואה לנכון לממן עבור בעל הדין את ייצוגו המשפטי, הרי שככלל, ובהעדר טעם משכנע לנהוג אחרת, מצופה שבעל הדין ימסור את המושכות לידי מייצגו. סיוע משפטי ניתן למבקש רק אם לשכת הסיוע המשפטי משתכנעת שיש הצדקה לכך, ולא כאשר "ענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות" (סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972). לשכת הסיוע המשפטי מפעילה אפוא שיקול דעת מתי לייצג, וכיצד לייצג. המבקש להנות מן השירות המשפטי הניתן לו על-ידי המדינה, עליו גם להרכין ראשו כאשר אותו שירות משפטי עצמו מחליט כיצד לנהל את ההליך.
החלטה |
16/07/2018 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 6 |
עמודים – 5
ת"א (מרכז) 19701-11-10- עורך דין צבי מנדל נגד עמוס לוזון
שמות השופטים: עופר גרוסקופף
ויקטור לוזון 5. יעקב לוזון ע"י באי כוחם עו"ד שמואל גלינקא ועו"ד צחי הראל 2. צבי ברקוביץ ע"י בא כוחו עו"ד אליצור פלד 6. שרה קרפ 7. אוטילה קרפ 8. הילה קרפ ע"י באי כוחם עו"ד אבישי חלפון, עו"ד אריק רובין ועו"ד מאיה יעקובי 9. יעקב קרפ ע"י באי כוחו עו"ד גד טיכו, עו"ד יורם חגבי-חגי ועו"ד דוד חגי פסק דין א. מבוא 2 1. התובע, עורך דין פתח תקוואי וותיק, העוסק בתחום הנדל"ן, הגיש תביעה לקבלת שכר טרחה המגיע לו, לטענתו, בגין טיפולו במספר מגרשים שונים בעבור מי מהנתבעים. תביעתו המרכזית היא לקבלת דמי הטיפול שהיה גובה מרוכשי הדירות לו היה משמש כעורך הדין המטפל ברישום הדירות שהוקמו, או שניתן להקים, על כל אחד מהמגרשים. ואולם, התובע לא הצביע על הסכם בכתב, או אפילו על התחייבות ברורה בעל-פה, מכוחה זכאי הוא לסעד המבוקש על ידו כלפי מי מהנתבעים. חלף זאת, התובע מצביע על כך שהוא ביצע פעולות שונות ביחס למגרשים בעבור כל אחד מהנתבעים, ולא דרש שכר בגין טיפול משפטי זה. לשיטתו די בטיפול המשפטי שהעניק חינם אין כסף, ובציפייה שפיתח על בסיס מתן שירות זה, על מנת להקנות לו זכות משפטית לטפל במגרשים עד לשלב רישום הדירות על שם הרוכשים. הלכה למעשה, מה שמבקש התובע הוא עיגון משפטי לתפיסה לפיה "עורך הדין הולך עם המקרקעין", לפיה מרגע שהחל עורך דין לתת טיפול משפטי ביחס למגרש מסוים, עומדת לו זכות מוקנית לבצע כל פעולה משפטית הנדרשת עד להשלמת רישום המקרקעין על שם רוכשי הדירות. למיטב הכרתי לא זהו הדין. עורך דין, ככל בעל מקצוע, נשכר על מנת לתת שירות מוגדר. לפיכך, כל עוד לא סוכם כי עורך הדין הוא זה שיטפל ברישום הדירות על שם רוכשי הדירות (ויגבה מרוכשי הדירות את התשלום המקובל בשל כך), לא עומדת לו זכות משפטית (להבדיל מתקווה בעלמא) להיות זה שיעניק שירות משפטי זה.
פסק דין |
22/12/2013 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 15 |
עמודים – 31
ת"א (ראשון לציון) 4052-01- עירית חולון נגד צפר רחל ואחרים
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
שאלות הבהרה והתשובות עליהן, הינן חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, וככאלה רשאי בית המשפט לסמוך עליהן, (ראה לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פד"י מא (1) 133, שם בעמ' 139): "בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדוייקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמונה מקובלת עליו רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה". מן הכלל אל הפרט; 32. חוות דעת המומחה נשענת על היבטים משפטיים ושמאיים. נטיית בית המשפט להתערב בחוות דעת מומחה שמונה על ידו, תעשה כאמור במשורה במיוחד בענייניים שמאיים מובהקים. וכמות שציינתי בהחלטת המינוי, ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. בענייננו, מקצועיותו של המומחה לא עורערה, שמעתי העדים, חקירת המומחה, עיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, ואומר כבר עתה כי שקילת כל הראיות מביאה אותי למסקנה כי לא נמצאה כל סיבה, או כל נימוק כבד משקל שלא לאמץ כעיקרון את חוות דעתו של המומחה. בענייננו, הצדדים שלא רוו נחת מקביעות המומחה והדברים אמורים במיוחד לעירייה העבירו למומחה שאלות הבהרה וזימנו אותו לעדות בבית המשפט כך בהתאם למתווה בהצעתי למינויו. כפי שהובא לעיל ויובהר עוד בהמשך הדברים נראה כי בפועל, התשובות לשאלות ההבהרה והעדות שמסר המומחה הביאו דווקא לביסוס נוסף של קביעותיו. לפיכך, ברי כי אין מקום להתעלם מהסכמת הצדדים למינוי המומחה לפני מעשה על כל המשתמע מכך באשר להעדפת קבלת חוות דעתו של המומחה הממונה על פני טענות הצדדים כעת בדיעבד. 24. אחת מהנחות היסוד בחוות דעת המומחה הינה כי שיעור הפיצוי המגיע למשיבים, יהיה לפי שווי של דיירות מוגנת, וזאת בהסתמך על הנוהג המקובל במקרים דומים ובנסיבות דומות, ובשיעור של 80 מהשווי בבעלות מלאה של הנכסים ולכך הוסיף המומחה הוצאות נלוות.
פסק דין |
10/01/2009 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 23
ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ
שמות השופטים: דרורה פלפל / ס
מוסיף התובע וטוען, שבזכות עבודתו האינטנסיבית במהלך השנים, נחתם ביום 7.9.95 הסכם עקרונות בין עיריית ראשון לציון לבין הנתבעת ובעלים נוספים של החלקה, על פיו התחייבה העירייה לפעול לשינוי ולהרחבת זכויות הבניה במקרקעין. לעמדתו, הסכם זה איפשר את האצת התכנון והמימוש של מקרקעי הנתבעת, ששוויים במועד הפסקת הטיפול המשפטי שקיבלה הנתבעת מהתובע, הוערך בסכום של 120,000,000 . בנוסף להשבחת זכויות הבניה במקרקעי הנתבעת, טיפל התובע, לטענתו, בעניינים נוספים כגון הפחתת תשלומי מס רכוש בגין המקרקעין, לרבות טיפול בהסדרת חובות הנתבעת לרשויות מס רכוש; טיפול בשומות היטלי השבחה והיטלי ביוב; ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת; הענקת שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת בשם "חברת דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ"; עריכת חוזי שכירות; השתתפות סדירה בישיבות במשרדי הנתבעת וטיפול משפטי שוטף בעניינים כלליים אחרים של הנתבעת. לגרסת התובע, תנאי ההתקשרות בינו לבין הנתבעת עוגנו במסמך שנחתם על-ידי הצדדים ביום 31.10.79 (להלן: "מסמך ההתקשרות") כ-4 שנים לאחר תחילת הקשר שבין הצדדים, בו נקבע ששכר הטרחה בעבור פעולותיו המקצועיות של התובע לצורך תכנון ופיתוח מקרקעי הנתבעת, ישולם לו על-פי שכר ראוי ועל-פי תוצאות הטיפול בפועל. באשר לפעולות כגון חלוקת המקרקעין, רישום זכויות ועריכת חוזים, נקבע ששכר טרחתו של התובע יהא בשיעור שאינו נופל מהתעריף המינימאלי הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין. ביום 25.10.01 הגישו המפרקים לבית המשפט של פירוק הודעה בדבר החלטתם להפסיק לקבל שירותים משפטיים ממשרדו של התובע. בהודעתם ציינו המפרקים, בין היתר, שמשרד עורכי הדין של התובע העלה דרישות בלתי סבירות לשכר טרחה בעבור השירותים שניתנו לנתבעת במהלך השנים.
פסק דין |
29/10/2012 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 12 |
עמודים – 31
עש"א (תל אביב) 13039-12-20- יוסף ניסני. נגד אמנון חביב
שמות השופטים: לימור ביבי
התערבותה של ערכאת הערעור תעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, או כאשר מתגלים פגמים מהותיים, היורדים לשורש העניין, בהערכת הראיות ובקביעת העובדות (ראו, לעניין זה, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1108 (מהדורה אחת עשרה, 2013); ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582 (1998); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998); ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פ"ד מח(4) 749, 755 (1994); ע"א 989/03 א' חטר-ישי – משרד עורכי דין נ' חיננזון, פ"ד נט(4) 796, 807 (2005); ע"א 6534/09 ברג'ות נ' אבו אחמד ( 2.2.2011 ); ע"א 580/10 ניר שיתופי – אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים ואח' נ' עיריית הוד השרון ( 25.7.2013 ) (להלן: עניין ניר שיתופי). " עוד הוסיף בית המשפט העליון וקבע באותו העניין כי: "בדומה לכך, אף בשאלות הנוגעות להעדפת חוות דעת של מומחים, מידת התערבותו של בית משפט שלערעור תהא מצומצמת למדיי. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית, אשר העדיפה לאמץ חוות דעתו של מומחה אחד על פני משנהו (ראו, בהקשר זה, ע"א 402/85 מרקוביץ' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ( 31.12.1988 ); ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' אליהו, פ"ד מו(4) 154, 161 (1992); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בניין 17 מתחם 5 ( 23.7.2006 )). " יחד עם זאת הוטעם בפסיקה כי כחריג לכלל זה, תתערב ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה המבררת, אם הממצאים אינם מתקבלים על הדעת או שהם מבוססים על היגיון בלבד, שאז אין יתרון לערכאה המבררת על פני ערכאת הערעור.
פסק דין |
25/04/2021 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 7 |
עמודים – 43
ת"א (רמלה) 56469-09-24- ענת אסף נגד ' ישעיהו מרדכי רחמים
שמות השופטים: ציפי קוינט שילוני
ע"י ב"כ עוה"ד 3. מיכל אינדיצקי ע"י ב"כ עוה"ד 4. אפרת ידידיה שחור ע"י ב"כ עוה"ד 5. אמיר אינדיצקי ע"י ב"כ עוה"ד 6. אריה אינדיצקי ע"י ב"כ עוה"ד 7. יוסף קופרשטיין ע"י ב"כ עוה"ד 8. יובל אינדיצקי ע"י ב"כ עוה"ד נגד משיבים 1. ישעיהו מרדכי רחמים ע"י ב"כ עוה"ד 2. חוה בורשטין ארקי ע"י ב"כ עוה"ד 3. יפה שביט ע"י ב"כ עוה"ד 4. דודי כהן ע"י ב"כ עוה"ד 5. ישיבת אור יצחק יהוד (ע"ר) ע"י ב"כ עוה"ד 6. מזל מרדכי ע"י ב"כ עוה"ד 7. נטלי בנישטי ע"י ב"כ עוה"ד 8. אמדט קונסלטינג בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד 9. אורי ישעיהו ע"י ב"כ עוה"ד 10. שמחה ביבי ע"י ב"כ עוה"ד 11. יפה ישעיהו ע"י ב"כ עוה"ד 12. דוד צמד ע"י ב"כ עוה"ד 13. שמחה ישעיהו ע"י ב"כ עוה"ד 14. נטלה ניסימוב ע"י ב"כ עוה"ד 15. אלי אליעזר שחור ע"י ב"כ עוה"ד 16. מיכאל שחור ע"י ב"כ עוה"ד 17. רונן בנצלוביץ ע"י ב"כ עוה"ד 18. זמירה אסלן ע"י ב"כ עוה"ד 19. תמי בוארון ע"י ב"כ עוה"ד 20. יצחק בורשטין ע"י ב"כ עוה"ד 21. א. ש. נ. מ נדלן נדלן בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד 22. כהן פליקס אחזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד 23. גרשון ניסימוב ע"י ב"כ עוה"ד 24. הלן ברזלי תורגמן ע"י ב"כ עוה"ד 25. יהודית עטיה ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין חלקי לפניי תובענה לפירוק שיתוף במגרש 1231 לפי תכנית 413-0669127 (רצ/מק/7/1000/1) במקרקעין הידועים כחלק כחלקה 10 בגוש 3947 בראשון לציון (להלן בהתאמה: "המגרש", "התכנית", "המקרקעין"). התובעים והנתבעים הם בעלי הזכויות או הזכאים להירשם כבעלי הזכויות במגרש. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים ועל יסוד סמכותי מכוח סעיף 40 לחוק, אני מקבלת את התובענה ומורה על פירוק השיתוף במקרקעין, בכפוף לאמור להלן: 1.
פסק דין |
20/04/2025 |
בית המשפט השלום – רמלה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
עמ"ש (חיפה) 12327-10-21- נגד נגד ס
שמות השופטים: סארי גיוסי,עפרה אטיאס,יואב פרידמן
זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582 (1998); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998); ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פ"ד מח(4) 749, 755 (1994); ע"א 989/03 א' חטר-ישי – משרד עורכי דין נ' חיננזון, פ"ד נט(4) 796, 807 (2005); ע"א 6534/09 ברג'ות נ' אבו אחמד ( 2.2.2011 ); ע"א 580/10 ניר שיתופי – אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים ואח' נ' עיריית הוד השרון ( 25.7.2013 ) (להלן: עניין ניר שיתופי). 15. בדומה לכך, אף בשאלות הנוגעות להעדפת חוות דעת של מומחים, מידת התערבותו של בית משפט שלערעור תהא מצומצמת למדיי. ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית, אשר העדיפה לאמץ חוות דעתו של מומחה אחד על פני משנהו (ראו, בהקשר זה, ע"א 402/85 מרקוביץ' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ( 31.12.1988 ); ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' אליהו, פ"ד מו(4) 154, 161 (1992); ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בניין 17 מתחם 5 ( 23.7.2006 )). 16. עם זאת, כאשר קביעותיו העובדתיות של בית המשפט אינן מעוגנות בממצאי מהימנות גרידא, אלא מבוססות על שיקולי היגיון והערכה – לגביהם אין לערכאה הדיונית יתרון משמעותי – קיים פתח רחב יותר להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאים ובמסקנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית (ראו: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 249 (1993) (להלן: עניין שאול רחמים); ע"א 4352/04 בן נון נ' עובדיה ( 10.11.05 ); ע"א 7762/10 מינהל מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוח עבדאללה עבד אלקאדר עבדאללה ( 27.8.2012 ); ע"א 1445/11 אברהם מרטינז נ' איתן רילוב ואח' ( 26.12.2012 )).
פסק דין |
23/08/2022 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 27
ת"א (חיפה) 6895/03- מ.ה.ד.ר אלקטרוניקה בע"מ נגד רונן המאירי זל ואח
שמות השופטים: בטינה טאובר
ביהמ"ש
הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי ביהמ"ש להסתמך על כל חלק אשר כלול בה' (ע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133,139)". עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11. הכלל על פיו לא בנקל יטה בית המשפט לסטות ממסקנות המומחה שמונה מטעמו נכון אף במקרים בהם מונה המומחה מטעם בית המשפט ללא הסכמת הצדדים, כפי שנעשה במקרה שבפנינו. האמור נובע מההנחה כי מומחה מטעם בית המשפט יפעל ביתר אובייקטיביות וללא משוא פנים. בית המשפט עמד בת. א. (חי') 2467/98 כפר יהושע מכון תערובת נ' אבו עוקסה לור (פרסום נבו) 10/10/07 על הנימוק העומד בבסיסו של כלל זה, כדלקמן: "עם זאת, גם כאשר לא מונה המומחה בהסכמה, נטיית בתי המשפט הנה להעדיף את חוות הדעת של מומחה מטעמו על פני זו של מומחים "מטעם", שכן חזקה עליו כי פעל באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים. אין בכך כדי למנוע העלאת ביקורת עניינית על קביעותיו והערכותיו. ברם, חוסר שביעות רצון של בעל דין שעה שבניגוד לציפיותיו קביעות המומחה מטעם בית משפט אינן תואמות את חוות דעת המומחה מטעמו, אינו בגדר ביקורת עניינית ואינו עילה לשלול את חוות הדעת או חלק ממנה.
פסק דין |
15/11/2011 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 18
ת"ע (נצרת) 22402-09-12- ש.ז. נגד א.ס.
שמות השופטים: אסף זגורי
כפועל יוצא, ברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו. 22. הנה כי – כן, קשה ואולי אף לא ראוי במקרים מהסוג שבפניי להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה". 23. משעמדנו על החובה הכללית של עורך הדין מבחינה אתית ומקצועית להכין התיק והעדויות והואיל ומצאנו, כי הפסיקה דורשת מעורך הדין למשוך ידיו מייצוג כאשר כבר בכתבי הטענות/ההתנגדות הוא לומד על אפשרות סבירה שהוא יידרש להעיד, נוסיף כעת הקושי או "התקלה" שהמשך ייצוג כאמור יכול לגרום לבית המשפט להגיע לחקר האמת. 24. ראינו לעיל שמשקל עדות עורך דין שערך צוואה ובוחר לייצג בעלי דין בהליך בעניין תקפותה הינו אפסי. התוצאה המסתברת היא, כי הייצוג בכלל והעדות בפרט של עורך הדין שערך את הצוואה עלולים לחבל ביכולת של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשות צדק. 25. בל נשכח כי אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט. ככלל, אין סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא – הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670, 676-675). עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, 632-631; ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366, 381-380).
החלטה |
06/05/2013 |
משפחה – נצרת
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983
סעיף: 1. הקמת בתי משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם
1. (א) מוקמים בזה בתי משפט לענינים מקומיים אלה: באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו (ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי המשפט לענינים מקומיים בחדרה, קרית ביאליק ובכפר סבא, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ד) (1) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות: טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים (2) נשיא בית משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית משפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק. (ה) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפר סבא הוא תחום הרשויות המקומיות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, דרום השרון וטירה. (ו) (בוטל). (ז) אזור שיפוטו של בית המשפט לענינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א–זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
כפר סבא כפר סבא או פתח תקווה תחומי הרשויות המקומיות האלה: כפר סבא, פתח תקווה, טייבה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה, כפר ברא, אלעד, קלנסווה, רעננה, ראש העין, הוד השרון, המועצה האזורית דרום השרון, יהוד-מונוסון, גבעת שמואל, גני תקווה, כוכב יאיר צור יגאל, זמר וסביון 9. אשקלון אשקלון אשדוד, אשקלון, קריית גת, שדרות, קריית מלאכי, המועצה האזורית באר טוביה, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית לכיש, המועצה האזורית שפיר, המועצה האזורית יואב והמועצה האזורית שער הנגב 10. חדרה חדרה חדרה, אום אל-פחם, המועצה האזורית חוף כרמל, באקה אל-ר'רבייה, חריש, ערערה, אור עקיבא, כפר קרע, ג'יסר א-זרקאא, פרידיס, ג'ת, זיכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, מעלה עירון, פרדס-חנה-כרכור, המועצה האזורית מנשה, בסמ"ה, אליכין והמועצה האזורית אלונה 11. נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12.
צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז), התשס"ז-2007
סעיף: 3. תחילת פעולה והוראות מעבר
3. (א) בית המשפט המחוזי מרכז יחל לפעול ביום י"ט באלול התשס"ז (2 בספטמבר 2007) (להלן – היום הקובע). (ב) ערעור שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים) (תיקון), התשס"ז-2007 (להלן – צו אזורי השיפוט), אשר הוגש לפני היום הקובע לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו וטרם נשמעו או החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בערעור, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ערעור פלילי בהרכב שלושה שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו אזורי השיפוט, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני היום הקובע, יידון בבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו; ערעור כאמור, שעד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), טרם נשמעו או החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ד) עד 1,500 תביעות אזרחיות שיקבע מנהל בתי המשפט, בין לפרטיהן ובין לסוגיהן, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו עד ליום פרסומו של צו בתי המשפט (הקמת בית משפט מחוזי מרכז) (תיקון), התשס"ז-2007, יידונו בבית המשפט המחוזי מרכז; הודעה על התביעות שיידונו כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט, בכתובת www.court.gov.il . (ה) ערעור על פסק דין בעבירות ששופט תעבורה מוסמך לדון בהן לנוי סעיף 25 לפקודת התעבורה, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו לפני היום הקובע, וטרם נשמעו בו טענות הצדדים לגופן, יידון בבית המשפט המחוזי מרכז. (ו) כל עניין שבתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 4 לצו אזורי השיפוט, שלא נקבע לגביו אחרת בסעיף זה, אשר הוגש לפני היום הקובע לבית המשפט המחוזי במחוז תל–אביב–יפו וטרם הסתיים הדיון בו, יידון בבית המשפט המחוזי בתל–אביב–יפו. י"ד באייר התשס"ז (2 במאי 2007)
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
נתניה נתניה נתניה, המועצה המקומית עמק חפר, כפר יונה, המועצה האזורית לב השרון, קדימה-צורן, המועצה האזורית חוף השרון-למעט היישוב גליל ים המשתייך לאזור השיפוט של מחוז תל אביב שבפרט 2, אבן יהודה, תל מונד ופרדסייה טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 12. קריית שמונה קריית שמונה צפת, קריית שמונה, המועצה האזורית הגליל העליון, המועצה האזורית גולן-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרט 13, מג'דל שמס, חצור הגלילית, קצרין, המועצה האזורית מבואות החרמון, טובא-זנר'רייה, בוקעאת'א, מסעדה, ג'ש (גוש חלב), ר'ג'ר, עין קיניה, יסוד המעלה, ראש פינה, מטולה, ומהמועצה האזורית מרום הגליל רק יישובים אלה: אביבים, אור הגנוז, אמירים, ביריה, בר יוחאי, דובב, דלתון, כפר שמאי, כרם בן זמרה, מירון, ספסופה, עלמה, עמוקה, פרוד, ריחאנייה ושפר 13. טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.
חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "ערכאה" – בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שפיטה, למעט בית דין צבאי או בית משפט צבאי; "מייצג המדינה בערכאות" – (1) מי שמייצג את המדינה, לפי דין, בהליך המתברר בערכאות; (2) מי שמייצג לפי סעיף 2 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]; (3) תובע כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; (4) מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; (5) מי שהוא בעל סמכות תביעה לפי סעיף 264 לפקודת העיריות; (6) מי שמייצג בהליך פלילי בהתאם לייפוי כוח שניתן לו לפי סעיף 196 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950, או לפי סעיף 233 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958; "הנציב" – מי שמונה לפי סעיף 2(א); "הנציבות" – נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; "השר האחראי" – השר האחראי על הגוף שאצלו מועסק מייצג המדינה בערכאות; "השר" – שר המשפטים.
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: [תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ב]
לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה בתיק עיקרי 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש ישיבה סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת 1,016 403 403 163 בקשה לביצוע פסק דין, טענת "פרעתי", איחוד תיקים בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון,הזמנת עדים הופעה לפני ראש ההוצאה לפועל או לפני מי מטעמו 505 403 403 הגשת בג"צ לימוד עניינו של מבקש ישיבה בג"ץ 4,062 1,420 ערעור 1,622 1,420 בקשת רשות ערעור 1,420 1,222 הודעה/תגובה/בקשה (בלא תצהיר תומך) ביקור במקום על פי צו בית משפט/בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה מסירה אישית בתוך העיר מסירה אישית, מחוץ לעיר עריכת הסכם תיקון הסכם לאחר חתימה 165 308 128 170 608 107 י"ז באלול התשל"ג (14 בספטמבר 1973)
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט
כל הזכויות שמורות ©