כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט הישראלית, המתמחה בטיפול יעיל ומקצועי בסכסוכים משפחתיים באזור השפלה והמרכז. מוסד משפטי זה הוקם במטרה לספק מענה ייחודי ורגיש לצרכים המורכבים של משפחות במשבר, תוך הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית והשלכותיה המשפטיות.
בשנת 2025, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממשיך להוות כתובת מרכזית לתושבי האזור המתמודדים עם סכסוכים משפחתיים מסוגים שונים, החל מהליכי גירושין ומשמורת ילדים ועד לסוגיות מורכבות של חלוקת רכוש וירושות.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, אשר העניק סמכויות ייחודיות לערכאה זו. המחוקק הישראלי הבין את הצורך בהקמת מסגרת משפטית ייעודית לטיפול בסכסוכים משפחתיים, המשלבת מומחיות משפטית עם רגישות לדינמיקה המשפחתית.
כפי שצוין בפסיקה המשמעותית בתיק תא (ראשון-לציון) 2751-10-23, פלוני נ' אלמונית (ניתן ב-21/01/25), בית המשפט מפרש את החוק תוך התייחסות מעמיקה להיבטים הייחודיים של דיני המשפחה:
"בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, שכותרתו-'פרסומים מותרים', מנה המחוקק 11 סוגי פרסומים, כאשר ברישא לסעיף נקבע כי פרסום הנמנה עם אחד מאותם סוגי פרסומים-'לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי'"
מסגרת חוקית זו מבטיחה כי בית המשפט מסוגל לספק הגנה משפטית מקיפה לכל בני המשפחה, תוך איזון בין זכויות הפרט ושלמות התא המשפחתי.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מקיפה מגוון רחב של סכסוכים משפחתיים. כפי שנקבע בפסיקה מנחה בתיק תא (רחובות) 2568/03, אלוש אסתר ואח' נ' אלוש הנרי אורי ואח' (ניתן ב-25/12/03):
"סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: 'החוק'), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה"
הסמכות המהותית של בית המשפט כוללת מגוון רחב של נושאים הנוגעים לחיי המשפחה, כגון:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעמיד את טובת הילד בראש סדר העדיפויות בכל הנוגע להחלטות על משמורת והסדרי שהות. השופטים מסתייעים בדוחות מקצועיים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מטעם יחידת הסיוע שליד בית המשפט, המאפשרים קבלת החלטות מושכלות המותאמות לצרכיהם הייחודיים של הילדים.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של קידום משמורת משותפת, כאשר הדבר מתאים לטובת הילד ומתאפשר מבחינת יכולות ההורים לשתף פעולה.
קביעת מזונות ילדים מהווה נדבך מרכזי בעבודתו של בית המשפט, כאשר ההחלטות מתבססות על שיקולים מורכבים הכוללים את:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיישם את הלכת בע"מ 919/15 שקבעה חובה שווה על שני ההורים בכל הנוגע למזונות ילדים בגילאי 6-18, תוך התחשבות בהכנסות היחסיות ובזמני השהות.
סוגיית חלוקת הרכוש מטופלת בהתאם לחוק יחסי ממון ולהלכות המשפטיות המנחות בתחום. בית המשפט מבצע איזון משאבים תוך התחשבות ב:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מקפיד על יישום הוגן של עקרון איזון המשאבים תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל משפחה.
במקרים של אלימות במשפחה, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך להוציא צווי הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. צווים אלו נועדו להבטיח את שלומם של בני משפחה החשופים לאלימות ויכולים לכלול:
בית המשפט מקפיד על מתן מענה מהיר ויעיל לבקשות לצווי הגנה, תוך איזון בין הצורך בהגנה מיידית לבין זכויות הצד השני.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מטפל גם בנושאי אפוטרופסות לקטינים, לחסרי ישע ולקשישים, וכן בענייני ירושות וצוואות. בתחומים אלה, השופטים פועלים להבטיח כי:
הסמכות המקומית של בית המשפט נקבעת על פי כללים ברורים, כפי שמודגם בפסיקה בתיק רמש (מרכז) 21316-12-17, ל.ט.ל נ' ל.ל (ניתן ב-11/03/18):
"בית משפט קמא קבע כי הוראת תקנה 258ג' מאפשרת העברת התיק מבית המשפט המוסמך… לבית משפט אחר, אולם משכתב התביעה לא הוגש, מלכתחילה, לבית המשפט המוסמך, הרי שאין אפשרות להשאיר את הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון"
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון משתרעת על תחום השיפוט של מחוז המרכז, וכוללת את הערים והיישובים:
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, הביא לשינוי משמעותי באופן ניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. כיום, כל הליך משפטי בענייני משפחה נפתח בבקשה ליישוב סכסוך, כפי שמודגם בפסיקה בתיק יס (באר שבע) 17876-07-21, פלונית נ' פלוני (ניתן ב-10/08/21):
"המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995"
הליך יישוב הסכסוך כולל:
הליך זה נועד לעודד פתרון מוסכם של סכסוכים משפחתיים, תוך הפחתת העומס על בתי המשפט והקטנת הנזק הרגשי למשפחות ולילדים.
הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מתבצעת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בית המשפט לענייני משפחה. הליך זה כולל:
חשוב להקפיד על פירוט מלא של העובדות הרלוונטיות והסעדים המבוקשים, כדי להבטיח טיפול יעיל בתביעה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קובע מועדי דיונים בהתאם לאופי התיק ולדחיפותו. בהליכים דחופים, כגון בקשות לצווי הגנה או תביעות משמורת דחופות, בית המשפט מקפיד על קביעת דיונים מוקדמים.
התייצבות לדיונים היא חובה, ואי-התייצבות עלולה להוביל לתוצאות משפטיות שליליות, לרבות דחיית תביעה או מתן פסק דין בהעדר הגנה.
במהלך ניהול תיק בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש בקשות ביניים שונות, כגון:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מקפיד על מתן מענה מהיר לבקשות דחופות, תוך איזון בין הצורך בטיפול מהיר לבין זכויות הצד שכנגד.
ייצוג משפטי איכותי הוא מרכיב חיוני בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה מסייעים ללקוחותיהם בהיבטים הבאים:
בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כמו בכל הערכאות המשפטיות, ייצוג על ידי עורך דין המתמחה בתחום עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה בהליך המשפטי.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממלא תפקיד חיוני במערכת המשפט הישראלית. הוא מספק מסגרת ייחודית לטיפול בסכסוכים משפחתיים, המשלבת מומחיות משפטית עם רגישות לצרכים המיוחדים של משפחות במשבר.
בשנת 2025, בית המשפט ממשיך להתפתח ולהתאים את עצמו לשינויים החברתיים והמשפטיים, תוך שמירה על עקרונות יסוד של:
מי שנדרש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי, להכיר את ההליכים הרלוונטיים, ולהיערך כראוי לכל שלב בהליך המשפטי.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממוקם ברחוב הרצל 91, ראשון לציון. ניתן להגיע אליו בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי, כאשר קיימים מספר חניונים בסביבה.
הליך יישוב סכסוך מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, לאחריה מתקיימות פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. מטרת ההליך היא לסייע לצדדים להגיע להסכמות ללא צורך בהתדיינות משפטית מלאה.
אין חובה חוקית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אולם ייצוג משפטי מומלץ מאוד בשל המורכבות של הליכים אלו והשלכותיהם ארוכות הטווח על המשפחה.
משך הזמן משתנה בהתאם לסוג ההליך ומורכבותו. הליכים דחופים, כגון צווי הגנה, מטופלים תוך ימים ספורים, בעוד שתביעות מורכבות של משמורת או רכוש עשויות להימשך מספר חודשים ואף שנים במקרים מורכבים במיוחד.
קביעת גובה מזונות הילדים מתבססת על מספר גורמים, כולל צרכי הילדים, גילם, יכולות כלכליות של ההורים, זמני שהות, והסדרי המשמורת. בית המשפט שואף לקבוע סכום שיבטיח את רווחת הילדים תוך התחשבות ביכולות ההורים.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין גירושין בראשון לציון מומחה בתחום.
ת"פ (רמלה) 2690/03- מדינת ישראל נגד דמיסיא בלאי
שמות השופטים: נ קפלינסקי
בתום דיון בעניינם בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון : "אני לא אתגרש ממך ואני אהרוג אותך" ובכך שלאחר מכן התקשר אליה ואמר לה בכוונה להפחידה או להקניטה: "אני לא אשלם לך מזונות ואהרוג אותך". לטענת המאשימה בכך שהנאשם התקשר אל המתלוננת בטלפון הוא גם הפר הוראות חוקיות שניתנו כדין בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ביום 27.4.03 בו ניתן צו זמני שאסר עליו להטריד את המתלוננת ואת ילדיו באמצעות הטלפון, צו שביום 23.7.03 הפך קבוע. בישיבת ההקראה הנאשם הודה בכך שלאחר הדיון בבית המשפט לעניני משפחה ביום 23.7.03 הוא שוחח עם המתלוננת וגם בכך שהוא התקשר אליה בטלפון לאחר הדיון ובכך הודה בישיבת ההקראה בעבירה של הפרת הוראה חוקית. הנאשם הכחיש כי בשיחותיו אלו עם המתלוננת איים עליה. אין חולק כי קיימת הוראה חוקית האוסרת על הנאשם להיכנס לדירת המתלוננת, להימצא ברדיוס של 30 מטר ממנה או להטריד אותה או את ילדיהם בכל צורה שהיא לרבות באמצעות הטלפון. המתלוננת העידה כי לאחר הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היא המתינה למונית. לדבריה, הנאשם בא בעקבותיה ואמר לה שאינו רוצה לשלם לה מזונות, שהוא יהרוג אותה ואת עצמו ועקב כך היא פוחדת ממנו. לדבריה היא חזרה הביתה והלכה למשטרה. היא העידה גם כי כשחזרה לביתה מבית המשפט, הנאשם התקשר אליה ואמר לה שאינו רוצה להתגרש והוא יהרוג אותה וזאת בניגוד לצו של בית המשפט האוסר עליו להתקשר אליה. בשל תוכנם של דבריו היא פוחדת. בחקירה נגדית המתלוננת אמרה שהנאשם איים עליה ביום רביעי והיא הלכה למשטרה ביום ראשון. היא הסבירה השיהוי בהגשת התלונה בכך שבתה הייתה חולה ומאושפזת בבית החולים עד יום שישי בערב. לטענתה היא התקשרה למשטרה ביום רביעי והיא התבקשה להגיע. היא העידה גם, שבניגוד להוראת בית המשפט הנאשם מתקשר לילדיהם ואומר להם לרדת אליו וכשהיא חוזרת הילדים לא נמצאים בבית.
הכרעת דין |
01/12/2003 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א.
שמות השופטים: כבי,נחשון פישר
טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם. 10 לצערי לא עלה הדבר בידי. 11 12 בכ התובעת איננו פוסק מלהשתמש במינוחים של קביעת תיק זה להוכחות כאשר מדובר על קטין 13 בן 3 שנים כשבפני בית המשפט הזה תלויה ועומדת תביעה למזונותיו. 14 15 גם מדברי התובעת למדתי כי איננה שובעת נחת וזאת בלשון המעטה, מדרך ההתנהלות בבית. 16 17 סבור אני כי התנהלותם של הצדדים בביתם קשה, בוטה, מסכנת אותם ומסכנת את בנם הקטין. 18 סבור אני כי בנסיבות אלה ואל נוכח ששמעתי ואל נוכח אשר אני מבין, יהיה זה לא אחראי לאפשר 19 לצדדים לשוב ולהתגורר, יחדיו, בביתם כאילו דבר וחצי דבר לא קרה. 20 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. א. ני ע. א. תיק חיצוני: 1 אינני יכול להתעלם מהתחושה וההבנה שאלימות רבה שוררת במערכת היחסים שבין הצדדים, 2 אלימות שבשלב זה נראה שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המילולי והנפשי ברם איש איננו יכול להיות 3 ערב לכך שלא תגלוש אלימות זו לפן הפיזי וסכנה זו ברצוני ובכוונתי למנוע בהחלטה זו. 4 5 ער אני להוראות שבחוק למניעת אלימות במשפחה, על פיהן לכאורה בית המשפט איננו יכול ליזום 6 הליך של צו הגנה באמצעותו יורחק אדם מביתו. 7 ברם, סבור אני כי משהדברים נשמעו באולם בית המשפט שוב אין אפשרות להתעלם ממערכת 8 היחסים הקשה המתוחה והמסוכנת שבין הצדדים ולפיכך בכוונתי להתערב וליתן החלטה אשר 9 תמנע את המשך מגוריהם האחד עם השני. 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם.
החלטה |
23/10/2014 |
משפחה – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"ק (ראשון לציון) 8290-03-16- יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה
שמות השופטים: רנה הירש
בית משפט קמא לא דן בשאר המחלוקות שבין התובע לנתבע, על כן לא מדובר במעשה בית דין. לגבי טענת הנתבע שבית המשפט חסר סמכות מקומית טען התובע כי מקום מגוריו הוא בראשון לציון וכתוצאה מכך בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון הוא המקום בעל הסמכות המקומית. דיון והכרעה 4. לאחר ששקלתי את כתבי הטענות, הבקשה והתגובה, מצאתי כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה. 5. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "ענייני משפחה". על פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו. . . (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; . . . " 3 6.
פסק דין |
15/06/2016 |
תביעות קטנות – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
רמ"ש (מרכז) 21316-12-17- ל.ט.ל נגד ל.ל
שמות השופטים: ורדה פלאוט
. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 26.11.17 1 (סגה"נ, כבי השופטת ר מקייס) אשר נעתר לבקשת המשיב והורה על פסילת הסיכומים 2 שהוגשו ע"י המבקשת, תוך חיובה בהוצאות ע"ס 1,000 לטובת אוצר המדינה עוד נקבע כי 3 למבקשת ניתנה האפשרות לתקן את סיכומיה ולהגישם בהתאם להוראות ביהמ"ש, אך 4 המבקשת סירבה לעשות כן ולפיכך נקבע כי "ההליך יועבר למת ן פסק די ן בהעדר סיכומי 5 7 הנתבעת". 6 רקע- 9 2. בקצרה יפורט כי המשיב הגיש לבימ"ש קמא תביעה לפטור אותו מתשלום מזונות עבור בנם 10 המשותף של הצדדים, יליד שנת 2003. 11 לאחר תום מסכת הראיות, הורה בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 23.05.17 , כי הצדדים יגישו 12 סיכומיהם בכתב: המשיב (הוא התובע) יגיש סיכומיו תוך 30 יום, המבקשת תוך 40 יום 13 מקבלת סיכומי המשיב, ולמשיב זכות להגשת סיכומי תשובה תוך 5 ימים נוספים. עוד נקבע 14 כי היקף הסיכומים לא יחרוג מ-6 עמודים וכי למשיב זכות להגיש סיכומי תגובה, אשר לא 15 יעלו על היקף של עמוד אחד. 16 הצדדים הגישו סיכומיהם. 17 18 המשיב הגיש בקשה לסילוק סיכומי המבקשת מתיק ביהמ"ש מן הטעם כי סיכומיה חורגים 19 מהוראות בית המשפט, שכן כוללים 7 עמודים, כאשר העמוד האחרון של הסיכומים הינו 20 בגדר "סיכומי תשובה" וכי הסיכומים נכתבו בגופן קטן ובמרווחים כה צפופים, כך שלא ניתן 21 לקרוא אותם בצורה בהירה. 22 23 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רמ"ש 21316-12-17 ט. ל ני ל תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני ביום 28.09.17 הורה ביהמ"ש למבקשת להגיש מחדש את סיכומיה כך שיהיו בהיקף של 6 1 עמודים וייכתבו בגופן 12 ועם רווחים סבירים.
החלטה |
11/03/2018 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"ק (נתניה) 32291-02-19- זהר פלד נגד עורך דין זיו גיא
שמות השופטים: חילמי חגוג
ת. ד. 14573 קדימה פסק דין רקע בקצרה: 1. לפניי תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע, עו"ד במקצועו, להשבת שכר טרחה שגבה מהם הנתבע ללא כל סיבה ואף גרם להם נזקים חמורים ובלתי הפיכים, כנטען. 2 2. בתאריך 24/4/18 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחת עו"ד לתשלום הסכום של 33,000 בתוספת מע"מ כחוק, (להלן: "הסכם שכר טרחה"). הצדדים חתומים על ההסכם בכתב ידם. 3. בהתאם לסעיף 1 להסכם סוכם בין הצדדים כי מהות הטיפול תהיה "טיפול משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בעניין הקטין המאומץ. . . ". ועוד סוכם בסעיף 2 להסכם כי התשלום ישולם כדלקמן: א. 21,000 מע"מ שהינם סך של 24,570 , ישולמו לעו"ד עם תחילת הטיפול בתיק. ב. 12,000 מע"מ, שהנם סך של 14,000 , ישולמו לעו"ד עם סיום הטיפול בתיק. 4. בין הצדדים אין מחלוקת כי הסך 24,570 שולם לנתבע ואילו הסך השני לא שולם. התובעים דורשים לחייב את הנתבע להשיב לידם הסכום 25,684 ואילו הנתבע מתנגד, הכל כמפורט להלן. טענות הצדדים בתמצית: 5. לטענת התובעים הם הגיעו לנתבע בעקבות המלצה שקיבלו מבן משפחה ולאחר שהנתבע הצהיר בפניהם כי יש לו ניסיון רב בתחום דיני המשפחה ובתחום הגישור ולאחר שבדקו מספר עורכי דין נוספים. 6. לטענת התובעים, נוכח העובדה כי מדובר בתיק אימוץ רגיש מאוד – תיק אומנה שהתובעים אינם יכולים להיות צד בתיק ואינם רשאים להופיע בבית המשפט – ביקשו מהנתבע שלא לייצג אותם בבית המשפט אלא להעניק להם ליווי משפטי "מאחורי הקלעים" וגישור בלבד. 7. ועוד לטענת התובעים, סוכם כי מטרת הליווי תהיה ניסיון להגיע להידברות גישור עם משפחתו הביולוגית של הקטין המאומץ, במטרה להגיע להסכמות באמצעות גישור. לתובעים היה חשוב שההתנהלות בינם לבין הנתבע תהיה בעיקר בפורמט של הודעות, על מנת להשאיר את הנושא דיסקרטי.
פסק דין |
24/09/2019 |
תביעות קטנות – נתניה
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |
03/01/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 24 |
עמודים – 9
בע"מ 3885/18- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,מ מזוז
בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 12682-06-17, כב' השופט הבכיר ש' אלבז) הורה על תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף עזבון המנוחה, והוסיף וקבע כי בסמכותו לנהל את ההליך גם נגד המבקשים. בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים נדחתה בבית המשפט המחוזי (רמ"ש 73437-01-18, כב' השופט ד' טפרברג), שקבע כי מות המנוחה אינו קוטע את הקשר המשפחתי בין הצדדים לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. מכאן הבקשה שלפנינו למתן רשות ערעור, בה טוענים המבקשים כי לנוכח פטירת המנוחה היא אינה "בת זוג" של המשיב, באופן המוביל להעדר סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה. 2. המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו מצויה בסעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995. סעיף 3, שכותרתו "סמכות בית המשפט לעניני משפחה", קובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". הדיבר "עניני משפחה" מוגדר בסעיף 1 לחוק, ובין היתר כך (ההדגשות הוספו): "בחוק זה, 'עניני משפחה' [. . . ] תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו-"בן משפחתו"-(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; במקרה דנן השאלה היא מה דינו של בן זוג שנפטר.
פסק דין |
23/06/2019 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 13 |
עמודים – 7
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |
22/06/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 74 |
עמודים – 59
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |
25/01/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 14 |
עמודים – 21
בע"מ 4196/17- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: ע פוגלמן
כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיﬣ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה. 2. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו. 3. מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש שאינו מיוצג מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות.
החלטה |
13/06/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 3
ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי.
פסק דין |
09/12/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
בש"א (ראשון-לציון) 3548/07- מלכה פוגל נגד צילה שמואל
שמות השופטים: רות וקסמן
בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות . 15. זאת ועוד, מקריאה של כתבי בי הדין עולה בבירור כי מרכיב דומיננטי במחלוקת בין האחיות הוא אמוציונאלי ולאו דווקא משפטי, כפי שקורה לעיתים מזומנות בסכסוכים בתוך המשפחה, וגם מטעם זה עדיף שהמחלוקת תיפתר בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. 16. גם מן הבחינה הסובייקטיבית יש לציין שהמשיבה אינה מתנגדת להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, והשאירה את העניין להכרעת בית המשפט. 17. לפיכך החלטתי להפעיל את סמכותי על פי סע' 79 ו- 104 לחוק בתי המשפט ולהורות על העברת התיק הנ"ל לבית המשפט המוסמך לענייני משפחה בראשון לציון. 18. לבקשת הצדדים אינני עושה צו להוצאות.
החלטה |
10/11/2007 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
ה"פ (תל-אביב-יפו) 13880-08-11- פבל דמנטייב ואח נגד אלכסנדר קנבסקי ואח
שמות השופטים: אבי זמיר
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "עניני משפחה" אשר בהם קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניני משפחה, ועל פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) ה ורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה"- לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". השאלה היא, האם המונח "בן משפחתו" כולל גם בני משפחה אחרים של בן זוג לשעבר. קיימות דיעות שונות בפסיקה בהקשר זה, אשר נסקרו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יונה אטדגי בה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 47271-10-11 ש. פ. נ' ג. ר. (27/11/11). כב' השופט אטדגי הביע עמדה שלפיה תביעתו של בן משפחה, מאלה המנויים בסעיפים (ב)- (ו) לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, מצויה אף היא בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ובלבד שעילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, כאמור בסעיף זה, וכן בכפוף לכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בין הנתבע ובין בן המשפחה בתקופה שבה הנתבע ובן הזוג לשעבר היו בני זוג. לעומת זאת, כב' השופט משה רביד הביע עמדה שונה בהחלטתו בבר"ע (מחוזי י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (12/3/08), וקבע כי אין ליתן פרשנות מרחיבה להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, אשר מכוחן מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה, ובהתאם לכך, אין לכלול במסגרת פרשנות הסעיף גם בן משפחה של בן זוג לשעבר.
החלטה |
04/03/2012 |
מחוזי – תל אביב
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 5. יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
כל הזכויות שמורות ©