ראשי » עורך דין משפחה ירושלים
בתי המשפט בירושלים, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, מהווים מוקד משמעותי לדיון בסכסוכי משפחה. מהפסיקה עולה כי עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים להתמודד עם מגוון רחב של סוגיות ייחודיות. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית בה פועלים עורכי דין למשפחה בירושלים, נבחן את תחומי העיסוק העיקריים שלהם, ונדון באתגרים המרכזיים עמם הם מתמודדים.
בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, הוקם בית המשפט לענייני משפחה בירושלים המוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים לדיני משפחה. סמכויותיו של בית משפט זה מוגדרות בחוק, ומעניקות לו סמכות ייחודית בענייני משפחה.
כפי שנקבע בפסיקה:
ת"א (תל-אביב-יפו) 16970-04-10 ס.ב. נ' א.ד. (ניתן ב-07/10/2013):
"סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע סמכות ייחודית לפיה 'ענייני משפחה' ידונו בבית המשפט לענייני משפחה."
ירושלים מתאפיינת במערכת משפטית מורכבת במיוחד בתחום דיני המשפחה. לצד בית המשפט לענייני משפחה, פועלים בעיר מספר בתי דין דתיים, ובראשם בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני האזורי. מורכבות זו דורשת מעורכי דין למשפחה בירושלים להכיר היטב את הדין האזרחי והדין הדתי, ולדעת לנווט בין הערכאות השונות.
עורכי דין למשפחה בירושלים עוסקים במגוון רחב של נושאים, הכוללים:
סכסוכי משפחה – ייצוג בכל סוגי הסכסוכים המשפחתיים, לרבות סכסוכים זוגיים ובין-דוריים.
יחסי ממון – טיפול בהסכמי ממון, איזון משאבים וחלוקת רכוש בין בני זוג.
ענייני ילדים – טיפול במשמורת, זמני שהות (הסדרי ראייה), מזונות ילדים וסוגיות הנוגעות לחינוך.
אלימות במשפחה – טיפול בצווי הגנה ובהליכים הנוגעים לאלימות במשפחה.
ירושה וצוואות – עריכת צוואות, טיפול בהליכי ירושה וקיום צוואות.
עורכי דין למשפחה בירושלים מטפלים בתיקי גירושין מורכבים, הכוללים לעיתים קרובות הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני במקביל. מורכבות זו דורשת מומחיות מיוחדת, כפי שעולה מהפסיקה:
תא"מ (ירושלים) 29860-08-11 אסף בוטח נ' מרדכי גוזלן (ניתן ב-10/05/2012):
"התובע הוא עורך-דין שייצג את הנתבע בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים."
הליכי גירושין בירושלים עשויים לכלול מספר מרכיבים:
תביעת גירושין – הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני או ניהול הליך יישוב סכסוך.
חלוקת רכוש – ניהול הליכי חלוקת רכוש ואיזון משאבים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
הסכמי גירושין – עריכת הסכמי גירושין והבאתם לאישור הערכאה המתאימה.
סידור גט – ליווי הלקוח בהליך סידור הגט בבית הדין הרבני.
נושא המשמורת וזכויות הוריות הוא אחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר בהם עוסקים עורכי דין למשפחה בירושלים. הפסיקה המנחה בנושא זה מדגישה את המורכבות:
בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (ניתן ב-19/07/2017):
"ההכרעה הסופית תתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה, ולא אחת ממושכת, של כוונות ההורים, רצונותיהם, יכולתם לקיים משמורת פיזית משותפת, מערך היחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין ילדיהם"
עורכי דין למשפחה בירושלים מספקים ייצוג בסוגיות הבאות:
משמורת משותפת – ייעוץ וייצוג בנושאי משמורת משותפת, בהתאם להלכה המעודכנת.
זמני שהות – קביעת זמני שהות (הסדרי ראייה) מתאימים לטובת הילדים.
מזונות ילדים – ייצוג בתביעות מזונות ילדים ויישום הפסיקה העדכנית בנושא.
חינוך וטיפול רפואי – טיפול במחלוקות הנוגעות לחינוך וטיפול רפואי בילדים.
עורכי דין למשפחה בירושלים מטפלים בהיבטים הרכושיים של יחסי משפחה, לרבות:
עריכת הסכמי ממון – עריכת הסכמי ממון לפני נישואין או במהלכם, והבאתם לאישור בית המשפט.
חלוקת רכוש – ייצוג בהליכי חלוקת רכוש וקביעת זכויות בנכסים.
איזון משאבים – יישום הוראות חוק יחסי ממון והפסיקה בנושא איזון משאבים.
ניהול נכסים משותפים – טיפול בסוגיות הנוגעות לניהול נכסים משותפים והגנה על זכויות בהם.
אחד האתגרים המרכזיים עמם מתמודדים עורכי דין למשפחה בירושלים הוא ניהול הליכים מקבילים בערכאות שונות. כפי שעולה מהפסיקה:
ת"ק (ירושלים) 2948/03 אשכנזי אבינועם נ' ז'נט אוסטניאז'וב (ניתן ב-05/02/2004):
"התובע ייצג את הנתבעת בהליכים שניהלה כנגד בעלה לשעבר, בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים."
מורכבות זו מתבטאת במספר היבטים:
מירוץ סמכויות – התמודדות עם "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני.
כריכת נושאים – שיקולים אסטרטגיים בנוגע לכריכת נושאים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני.
תיאום בין ערכאות – הצורך לתאם בין הליכים המתנהלים במקביל בערכאות שונות.
החלטות סותרות – התמודדות עם פוטנציאל להחלטות סותרות של ערכאות שונות.
ייצוג מקצועי ואיכותי הוא קריטי בתיקי משפחה בירושלים, כפי שמודגש בפסיקה:
עש"א (ירושלים) 61015-07-21 אביגיל אסולין-פרץ נ' לשכת הסיוע המשפטי- מחוז ירושלים (ניתן ב-15/11/2021):
מדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה מקצועי בין עורך הדין ללקוח והצורך בהתנהלות מכבדת ומקצועית.
מקצועיות עורך הדין למשפחה בירושלים באה לידי ביטוי במספר היבטים:
ידע והתמחות – הכרה מעמיקה של הדין האזרחי והדתי הרלוונטי.
מיומנויות משא ומתן – יכולת לנהל משא ומתן אפקטיבי להשגת הסכמות.
רגישות תרבותית – הבנה של המאפיינים התרבותיים והדתיים של אוכלוסיות שונות בירושלים.
התעדכנות שוטפת – מעקב אחר פסיקה והתפתחויות משפטיות בתחום.
ירושלים מציבה אתגרים ייחודיים לעורכי דין למשפחה בשל מאפייניה:
מגוון אוכלוסיות – עיר המאכלסת מגוון רחב של אוכלוסיות: חרדים, דתיים, חילונים, יהודים וערבים.
רגישות דתית – היבטים דתיים המשפיעים על דיני המשפחה ועל התנהלות הלקוחות.
מורכבות כלכלית – פערים כלכליים משמעותיים בין אוכלוסיות שונות בעיר.
מעמד בינלאומי – סוגיות בינלאומיות הקשורות למעמדה של ירושלים ומשפיעות לעיתים על תיקי משפחה.
אחד התפקידים החשובים של עורך דין למשפחה בירושלים הוא לייעץ ללקוח לגבי הערכאה המתאימה ביותר להגשת תביעותיו:
הערכת היתרונות והחסרונות – ניתוח היתרונות והחסרונות של כל ערכאה בהתאם לנסיבות המקרה.
התחשבות בדין המהותי – בחינת הדין המהותי שיחול בכל ערכאה והשלכותיו על התיק.
שיקולי כריכה – החלטה מושכלת לגבי כריכת נושאים לתביעת גירושין.
עיתוי הגשת התביעות – קביעת העיתוי המתאים להגשת תביעות לערכאות השונות.
עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים לתאם בין הליכים המתנהלים בערכאות שונות:
עדכון הערכאות – עדכון שוטף של הערכאות השונות לגבי הליכים מקבילים.
מניעת החלטות סותרות – פעולה למניעת החלטות סותרות של ערכאות שונות.
תיאום דיונים – תיאום מועדי דיונים באופן שיאפשר ניהול אפקטיבי של ההליכים.
שימוש בהחלטות קיימות – שימוש אסטרטגי בהחלטות שהתקבלו באחת הערכאות בהליכים בערכאה אחרת.
ניהול הליכים במקביל דורש מעורכי דין למשפחה בירושלים מיומנויות מיוחדות:
ראייה כוללת – שמירה על ראייה כוללת של כל ההליכים והקשר ביניהם.
אסטרטגיה משולבת – פיתוח אסטרטגיה משולבת המתחשבת בכל ההליכים.
ניהול זמן – ניהול זמן אפקטיבי לטיפול במספר הליכים במקביל.
תיעוד מדויק – שמירה על תיעוד מדויק של כל ההליכים, המסמכים וההחלטות.
בתיקים שבהם מעורבים קטינים, עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים לשמור על טובת הקטינים:
הדגשת טובת הילד – הדגשת שיקולי טובת הילד בכל ההליכים.
מזעור עימותים – פעולה למזעור עימותים בין ההורים וההשפעה על הילדים.
שיתוף פעולה עם גורמי רווחה – עבודה אפקטיבית עם גורמי רווחה ומומחים.
יישום חוק המשפחה החדש – יישום הוראות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה והנחיות הפסיקה העדכנית.
הטיפול בתיק משפחה בירושלים מתחיל בהערכה מקיפה של המקרה:
פגישת ייעוץ ראשונית – קיום פגישת ייעוץ מקיפה לאיסוף כל המידע הרלוונטי.
ניתוח המצב המשפטי – ניתוח מעמיק של המצב המשפטי והאפשרויות העומדות בפני הלקוח.
הגדרת יעדים – הגדרה ברורה של היעדים שהלקוח מעוניין להשיג בהליך המשפטי.
תכנון אסטרטגי – פיתוח אסטרטגיה מתאימה להשגת היעדים, תוך התחשבות בכל ההיבטים הרלוונטיים.
לאחר הערכת המקרה, עורך הדין מסייע ללקוח בבחירת הערכאה המתאימה:
ניתוח סמכויות – ניתוח הסמכויות של הערכאות השונות בנוגע לנושאים הרלוונטיים.
בחינת הדין המהותי – בחינה של הדין המהותי שיחול בכל ערכאה והשלכותיו.
שיקולים פרקטיים – שקילת היבטים פרקטיים כמו זמני טיפול, עלויות ונוחות.
עיתוי הגשת התביעות – החלטה על העיתוי המתאים להגשת התביעות לערכאות השונות.
ניהול ההליכים המשפטיים כולל מספר שלבים ומשימות:
הגשת כתבי טענות – עריכת והגשת כתבי טענות מקצועיים ומקיפים.
הליכי ביניים – טיפול בבקשות ביניים, בקשות דחופות, ותגובות לבקשות הצד השני.
איסוף ראיות – איסוף ראיות רלוונטיות, לרבות חוות דעת מומחים במידת הצורך.
הופעה בדיונים – ייצוג מקצועי בדיונים בבית המשפט או בית הדין, חקירות עדים וסיכומים.
לאורך כל ההליך, עורך הדין פועל לשמירה על אינטרס הלקוח תוך התחשבות בטובת המשפחה:
איזון אינטרסים – איזון בין האינטרסים האישיים של הלקוח לבין טובת המשפחה בכללותה.
פתרונות מוסכמים – חתירה לפתרונות מוסכמים היכן שניתן, תוך הגנה על זכויות הלקוח.
הליכי גישור – שימוש בהליכי גישור ויישוב סכסוכים בהסכמה כאשר מתאים.
ליווי תומך – מתן ליווי תומך ללקוח לאורך ההליך המורכב והמאתגר רגשית.
עורכי דין למשפחה בירושלים נדרשים למומחיות מיוחדת בשל המורכבות של המערכת המשפטית בעיר, הכוללת בתי משפט אזרחיים ובתי דין דתיים. הם נדרשים להבנה מעמיקה של הדין האזרחי והדתי, ויכולת לנווט בין הערכאות השונות תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיהם.
התמחות ייעודית – בחרו עורך דין המתמחה באופן ספציפי בדיני משפחה, עם ניסיון מוכח בייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין בירושלים.
ניסיון בערכאות השונות – חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, המכיר את הפרוצדורות והשופטים בשתי המערכות.
רגישות תרבותית – בירושלים, עיר בעלת מגוון אוכלוסיות, חשוב לבחור עורך דין בעל רגישות והבנה לצרכים התרבותיים והדתיים של הלקוח.
גישה לפתרון סכסוכים – מומלץ לבחור עורך דין המגלה פתיחות לפתרון סכסוכים בדרכי שלום, לצד נכונות לנהל מאבק משפטי כאשר נדרש.
שקיפות בשכר טרחה – וודאו שעורך הדין מציע הסכם שכר טרחה ברור ומפורט, המגדיר את השירותים הכלולים והעלויות הצפויות.
זמינות ותקשורת – בחרו עורך דין זמין, המקפיד על תקשורת רציפה ובהירה, ומעדכן באופן שוטף לגבי התקדמות התיק.
גישה אישית – תיקי משפחה הם אישיים ורגישים במיוחד; חשוב לבחור עורך דין שמגלה אמפתיה, סבלנות והבנה למצב הרגשי המורכב.
לסיכום, בחירה נכונה של עורך דין למשפחה בירושלים היא קריטית להצלחה בהליכים משפטיים בתחום זה. עורך דין מיומן ומנוסה יכול לסייע בניווט המערכת המשפטית המורכבת, לייצג נאמנה את האינטרסים של הלקוח, ולהוביל לתוצאות מיטביות תוך מזעור הנזק הרגשי והכלכלי הכרוך בסכסוכי משפחה.
ת"ק (ירושלים) 2948/03- אשכנזי אבינועם נגד זנט אוסטניאזוב
שמות השופטים: רם וינוגרד
1. התובע ייצג את הנתבעת בהליכים שניהלה כנגד בעלה לשעבר, בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים. בין השניים נחתם הסכם שכר טרחה לפיו על הנתבעת לשלם לתובע סכום מסויים עבור שירותיו, וכן סכום נוסף עבור כל ישיבה. בפועל שילמה התובעת חלק מהסכום, והתביעה הוגשה בשל יתרת הסכום, כחודשיים לאחר שהנתבעת הודיעה לתובע כי היא חפצה להפסיק ולהשתמש בשירותיו כמייצגה. 2. הנתבעת העלתה בכתב הגנתה טענות הן בנוגע לסערת הרגשות בה היתה נתונה בעת החתימה על הסכם שכר הטירחה ולמצוקתה, והן בנוגע לדרך התנהלותו של התובע בניהול ענייניה. היא אף הגישה כנגדו תלונה ללשכת עורכי-הדין. כן התברר כי עד למועד הדיון עלה בידיה להתגרש מבעלה לשעבר. טענותיה של הנתבעת לא הועלו בדרך של תביעה שכנגד, אולם בישיבה מיום 4.2.04 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה כי הם מסמיכים את בית המשפט להכריע במלוא הסכסוכים שביניהם, ומוסכם עליהם כי פסק-הדין יסלק את כל טענותיהם ההדדיות. עוד הסכימו הצדדים כי הנתבעת תמשוך את תלונתה כלפי התובע ותבקש מבית הדין המשמעתי שלא לדון בה. הצדדים הסכימו כי פסק-הדין ינתן על דרך הפשרה וללא הנמקה, והעניקו לי לצורך כך את הסמכות לפעול על פי הוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984. 3. הצדדים טענו בפני בהרחבה, והגישו מסמכים רבים מטעמם. מעיון במסמכים עולה כי אכן נעשתה מטעם התובע מלאכה רבה, וכי גם בתקופה לגביה יצא קיצפה של הנתבעת הוא לא שבת ממלאכה. באותה עת הוציא תחת ידו מספר פניות לב"כ הבעל בעניין טיוטות הסכמי גירושין, ופעל לאכוף פסק-דין בעניין מזונות הקטין. עם זאת, לא נקבעו דיונים בפני בית הדין הרבני באותה עת, ולעניין זה מסרו הצדדים את גירסאותיהם.
פסק דין |04/02/2004 |שלום – ירושלים
תא"מ 29860-08-11- אסף בוטח נגד מרדכי גוזלן
שמות השופטים: ת בר אשר צבן
התובע הוא עורך-דין שייצג את הנתבע בהליכי גירושין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית הדין הרבני בירושלים. בתובענה הנדונה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, תובע הוא מהנתבע לשלם לו את שכר-טרחתו בסך של 40,000 . בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 6.2.2012 הסכימו הצדדים להסדר הדיוני שהוצע על-ידי בית המשפט, שלפיו פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סמכות בית המשפט לפסוק כך בהתאם לסעיף 79א בחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, וזאת לאחר שיסכמו את טענותיהם בכתב. עוד נקבע, שהצדדים רשאים לצרף לסיכומיהם מסמכים נוספים רלוונטיים, לרבות מסמכים אשר טרם הוגשו אל תיק בית המשפט. סיכום טענות התובע הוגש ביום 1.4.2012 וסיכום טענותיו של הנתבע הוגש ביום 30.4.2012 . עיקרי טענות התובע 2. עיקרי טענות התובע הן שמכוח ייפוי-כוח שעליו חתם הנתבע ביום 7.5.2009 ייצגו התובע ועורכת-דין ממשרדו (באת-כוחו של התובע בתובענה הנדונה), את הנתבע בהליכים האמורים (למען הנוחות, התובע ובאת-כוחו, יכונו להלן התובע). לטענת התובע, הוסכם ששכר-טרחתו יעמוד על סך של 40,000 בצירוף מע"מ, כמקובל בתיקי גירושין. ייצוג זה, כך נטען, היה בעקבות המלצת חבריו של התובע לעבודה, שאת מי מהם ייצג התובע בעבר בהליכי גירושין ובהליכים אחרים. 3. כפי שפורט בסיכומי התובע ובמסמכים שצירף לסיכומיו, ייצוגו של הנתבע כלל את ההליכים והפעולות המשפטיות הבאות: לאחר שנגד הנתבע ניתנו שלושה פסקי דין בהיעדר הגנה בשלושה הליכים, הגיש התובע בשמו בקשה לביטול פסקי הדין ולארכה להגשת כתבי הגנה; לאחר שבוטלו פסקי-הדין נקבע מועד לישיבת הוכחות, והתובע הגיש לטענתו "תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע .
פסק דין |09/05/2012 |שלום – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 16970-04-10- ס.ב. נגד א.ד.
שמות השופטים: אושרי פרוסט פרנקל
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע סמכות ייחודית לפיה "ענייני משפחה" ידונו בבית המשפט לענייני משפחה. לאור הצהרת המשיב בפיסקה 25 לכתב ההגנה שכנגד, לפיה "התובעת והנתבע חיו ביחד וגרו תחת קורת גג כ-8 שנים לערך" , מתקיים התנאי שמקים סמכות ייחודית לדון בסכסוך שבפני, בהתאם לסעיף ההגדרות בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. עסקינן בסכסוך כספי, שנולד בעת שהצדדים חיו כבני זוג ומשכך דינו להתברר במסגרת תמ"ש 21360/09 בפני כבוד השופטת מקייס. לאור האמור אני מורה על העברת התיק לבית המשפט למשפחה בכפר סבא. כל דיוני ההוכחות שקבעתי בתיק זה מבוטלים.
החלטה |06/10/2013 |שלום – תל אביב
בע"מ 919/15- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ס גובראן,א חיות,י דנציגר,ע פוגלמן,נ סולברג,ד ברק ארז,מ מזוז
ההכרעה הסופית תתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה, ולא אחת ממושכת, של כוונות ההורים, רצונותיהם, יכולתם לקיים משמורת פיזית משותפת, מערך היחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין ילדיהם (לעתים גם על ידי שמיעת הילד במישרין: בע"ם 27/06, פסקה 18). 135. הכרעה זו נסמכת במידה רבה על חוות דעת של מומחים מקצועיים שלרוב תאומצנה על ידי בית המשפט, והן המגבשות את התשתית העובדתית שביסוד ההכרעה. מומחים אלה מתרשמים באופן בלתי אמצעי מההורים, מכוונותיהם, ממסוגלותם לקיים משמורת פיזית משותפת ומעוד מכלול נתונים רלוונטיים (בע"ם 27/06, פסקאות 15/14; בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדולבירושלים, פ"ד נה(1) 453, 462 (1998); ראו עוד דנ"א 9201/08 הנזכר לעיל, פסקה 19; בג"ץ 4238/03 לוי נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481, 488 (2003) (להלן: עניין לוי)). 78 136. לכך יש להוסיף כי ההכרעה השיפוטית לאפשר משמורת פיזית משותפת מתקבלת לאחר בחינת דפוסי התנהלות המשפחה בעבר (בע"ם 10060/07, פסקה 32; למחלוקת לעניין אופן בחינת דפוסי הקשר בין הילד לבין כל אחד מההורים עובר לפרידתם – בין שבאמצעות חוות דעת מומחה בתחום הפסיכולוגיה ובין שבאמצעות חקירת ההורים בבית המשפט – ראו משרד המשפטים דו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, 25/16 (2011) (להלן: הדו"ח המשלים של ועדת שניט); הקר והלפרין-קדרי, בעמ' 121-119). בהקשר זה הבחינו בתי המשפט לענייני משפחה בין ניסיון העבר הקרוב – היכול ללמד על ההתנהלות ההורית בתנאים של סכסוך; לבין ניסיון העבר הרחוק, המבהיר מי שימש כהורה המטפל העיקרי עובר לפרידה (תמ"ש (משפחה נצ') 19190-07-14 הקטינה מ' ב' נ' האם, פסקה 49 ( 19.10.2014 ); תמ"ש (משפחה טב') 23494-01-10 א.
פסק דין |18/07/2017 |בית המשפט העליון
עש"א (ירושלים) 61015-07-21- אביגיל אסולין-פרץ נגד לשכת הסיוע המשפטי- מחוז ירושלים
שמות השופטים: ] אביגדור דורות
המשיבה: לשכת הסיוע המשפטי – מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד דגנית הס פסק דין לפניי ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי מחוז ירושלים, מיום 14.7.21 בגדרה הוחלט על הפסקת הסיוע המשפטי שניתן למערערת. טענות הצדדים 1. לטענת המערערת, פנייתה נוגעת לזכויות בתה הקטינה שבעניינה מתנהלים דיונים בבית המשפט לענייני משפחה. נטען, כי היה למערערת קושי בהתנהלות וייתכן כי פעלה לא נכון, וכי היא לוקחת לתשומת לבה גם את החובות המוטלות עליה, בין היתר, בכך שעליה להתנהג באופן מכובד, על כל המשתמע מכך. 2. בדיון שהתקיים היום, ליווה את המערערת אביה, אשר הוסיף דברים בשמה. האב הסביר כי בתו התנהגה בצורה בלתי ראויה ("אני מודה שהיא כשלה"), אולם ביקש, לפנים משורת הדין, כי הערעור יתקבל ויימשך הסיוע המשפטי, כאשר בכוונתו ללוות את בתו בהתנהלות מול הסיוע המשפטי. 3. בתשובה לערעור מטעם המשיבה, תוארה השתלשלות עניינים שהחלה בשנת 2013, אז הוענק למערערת סיוע משפטי בהליכי גירושין שהתנהלו בינה לבין בעלה לשעבר, כאשר עורכת דין תמר ברש מונתה ע"י המשיבה לייצג את המערערת. במהלך הדיון היום הוסיפה באת כוח המשיבה פרטים ביחס לייצוג זה והגישה מסמכים (מש/1) מהם עולה, כי כבר ב- 15.12.2015 , נשלחה הודעה בכתב למערערת כי חוסר שיתוף הפעולה כפי שתואר במכתב, אינו מאפשר את ייצוגה בהליך המשפטי וכי בדעת המשיבה להפסיק את הסיוע המשפטי. 2 4. בהמשך השתלשלות העניינים הוחלט בשנת 2017, להפסיק את הייצוג של עורכת דין ברש, וביום 25.12.17 מונה עורך הדין אבי אברהמוב, להמשיך בייצוגה של המערערת בתביעה למזונות עבור בתה הקטינה (תביעה שהוגשה מטעמה קודם לכן, ע"י עורכת הדין ברש).
פסק דין |14/11/2021 |מחוזי – ירושלים
בע"מ 919/15- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ס גובראן,א חיות,י דנציגר,ע פוגלמן,נ סולברג,ד ברק ארז,מ מזוז
ההכרעה הסופית תתקבל רק לאחר בחינה מעמיקה, ולא אחת ממושכת, של כוונות ההורים, רצונותיהם, יכולתם לקיים משמורת פיזית משותפת, מערך היחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין ילדיהם (לעתים גם על ידי שמיעת הילד במישרין: בע"ם 27/06, פסקה 18). 135. הכרעה זו נסמכת במידה רבה על חוות דעת של מומחים מקצועיים שלרוב תאומצנה על ידי בית המשפט, והן המגבשות את התשתית העובדתית שביסוד ההכרעה. מומחים אלה מתרשמים באופן בלתי אמצעי מההורים, מכוונותיהם, ממסוגלותם לקיים משמורת פיזית משותפת ומעוד מכלול נתונים רלוונטיים (בע"ם 27/06, פסקאות 15/14; בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדולבירושלים, פ"ד נה(1) 453, 462 (1998); ראו עוד דנ"א 9201/08 הנזכר לעיל, פסקה 19; בג"ץ 4238/03 לוי נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481, 488 (2003) (להלן: עניין לוי)). 78 136. לכך יש להוסיף כי ההכרעה השיפוטית לאפשר משמורת פיזית משותפת מתקבלת לאחר בחינת דפוסי התנהלות המשפחה בעבר (בע"ם 10060/07, פסקה 32; למחלוקת לעניין אופן בחינת דפוסי הקשר בין הילד לבין כל אחד מההורים עובר לפרידתם – בין שבאמצעות חוות דעת מומחה בתחום הפסיכולוגיה ובין שבאמצעות חקירת ההורים בבית המשפט – ראו משרד המשפטים דו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, 25/16 (2011) (להלן: הדו"ח המשלים של ועדת שניט); הקר והלפרין-קדרי, בעמ' 121-119). בהקשר זה הבחינו בתי המשפט לענייני משפחה בין ניסיון העבר הקרוב – היכול ללמד על ההתנהלות ההורית בתנאים של סכסוך; לבין ניסיון העבר הרחוק, המבהיר מי שימש כהורה המטפל העיקרי עובר לפרידה (תמ"ש (משפחה נצ') 19190-07-14 הקטינה מ' ב' נ' האם, פסקה 49 ( 19.10.2014 ); תמ"ש (משפחה טב') 23494-01-10 א.
פסק דין |18/07/2017 |בית המשפט העליון
בג"צ 5376-08- העותר שלום סמיה נגד 1. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב
שמות השופטים: א ריבלין,א פרוקציה,ח מלצר
בית המשפט למשפחה נתן מצידו פרשנות משלו להחלטת בית הדין האזורי, הנוגדת את זו שניתנה על ידי בית הדין הגדול. מה משמעותה המשפטית של החלטה זו בהתייחסותה להחלטת בית הדין הגדול שאלה זו מחייבת בחינת היחס בין סמכות בית הדין הרבני לסמכות בית המשפט למשפחה בנסיבות ענין זה. נתייחס לכך בקצרה. 19. סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין מוסדרת בהוראת סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן חוק השיפוט), ולפיה: "שיפוט בענייני נישואין וגירושין 1. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". ענייני גירושין, שעל פי סעיף 1 לחוק השיפוט הם בסמכותו הייחודית של בית-הדין, כוללים את פירוק קשר הנישואין עצמו (בג"ץ 9611/00 נבאל נ' מרעי (לא פורסם, 4.4.2004 )). עניינים אחרים, הנילווים לגירושין, הוכנסו לגדר הוראת הכריכה, המעניקה לבית-הדין הרבני סמכות מקבילה לסמכותו של בית המשפט האזרחי. הוראת הכריכה קבועה בסעיף 3 לחוק השיפוט, וזו לשונה: "שיפוט אגב גירושין 3. הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין. . . " ההלכה הפסוקה הבחינה בין שני סוגי ענייני "נכרכים". עמד על כך בית המשפט בהבחינו בין שתי הקטיגוריות הבאות: "(1) עניין אשר לפי עצם טיבו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין. (2) כל ענין אחר, ואפילו לאו דוקא ענין של המעמד האישי, כגון פינוי דירה משותפת, אשר בפועל ממש 'נכרך' על ידי בן-הזוג בתביעת הגירושין הקונקרטית.
פסק דין |07/04/2010 |בית המשפט העליון
בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא
מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות.
פסק דין |21/09/2019 |בית המשפט העליון
בג"צ 4111/07-1. פלונית נגד 1. פלוני
שמות השופטים: א א לויע ארבל,י דנציגר
דיון הסמכות הנמשכת ומבחניה 6. על-פי חוק, מוסמך בית-הדין הרבני לדון "בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין" (סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953). הוגשה תביעת גירושים לבית-הדין, ומי מבין הצדדים ביקש לכרוך בה ענינים נוספים דוגמת המשמורת על ילדיהם המשותפים, קנה לעצמו בית-הדין סמכות, ולא סתם סמכות כי אם סמכות ייחודית לדון בנושאים שנכרכו, ובלבד שהכריכה נעשתה כדין (רע"א 9357/96 הר נ' הר, פ"ד נא(2) 618, 621 (1997); בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118, 132 (2003); בג"ץ 2232/03 פלונית נ' בית-הדין הרבני האזורי תל-אביב-יפו, בפסקה 31 לפסק-דינו של הנשיא (בדימ') א' ברק (טרם פורסם, 21.11.06 ); סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995). מקל וחומר הוא הדבר, שעה שבני-הזוג כורכים יחדיו את הסוגיות הנלוות לגירושים, בהסדר שהם מניחים לפתחו של בית-הדין הרבני למען יעוגן כפסק-דין (בג"ץ 566/81 עמרני הנ"ל, בעמ' 7; ע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר, פ"ד נב(5) 817, 840 (1998)). 7. ברם, כל אשר נאמר ביחס לסמכותו המקורית של בית-הדין נאמר. ככלל, משהגיע ההליך לסיומו, מוצתה סמכות זו ועברה מן העולם (בג"ץ 2898/03 פלונית הנ"ל, בעמ' 560; בג"ץ 6378/04 שרעבי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (לא פורסם, 19.8.04 ); אריאל רוזן-צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול 33 (1990)). על מנת שיוכל לשוב ולהידרש לסוגיות שנדונו בפניו, על בית-הדין לקנות סמכותו ממקור אחר, וכזה עשוי להימצא לו ברעיון של סמכות נמשכת (ובשמו האחר, כלל ההמשכיות).
פסק דין |26/07/2008 |בית המשפט העליון
ע"א 1662-99- חזקיהו חיים נגד 1. אליהו חיים
שמות השופטים: א ברק ט שטרסברג כהן,א פרוקציה\
לענין הפן האחר של טענת הסמכות – היות הענין בתחומי שיפוטו של בית המשפט לעניני משפחה, ייאמר תחילה כי אין לקבל את טענת אליהו לפיה יש להגדיר את נושא המחלוקת בין הצדדים כענין של ירושה, וכי על כן, אף שהוא בסמכות בית משפט למשפחה, היה מקום להגיש את התובענה לבית המשפט המחוזי מאחר שבעת הגשתה, טרם הוסמך בית משפט למשפחה בירושלים לדון בנושאי ירושה. נושא תביעה זו אין עילתו סכסוך בקשר לירושה כאמור בסעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לעניני משפחה. המחלוקת נוגעת לשאלת מעמדו של אליהו כבן ממשיך ולשאלת תוקף הסכם העברת זכויות בבית המגורים, ואין מתעוררות שאלות של זכויות ירושה או חלוקת ירושה בין יורשים. מכאן, שסיווג מחלוקת זו למסגרת סכסוך ירושה אינו נכון. (השווה ע"א 3836/93, 4690 ברמלי נ' ברמלי, פד"י נ(3) 868, 872; ה. פ. (י-ם) 419/94 הירש נ' הסוכנות היהודית לא"י, תק' מחוזי 97(3) 2915). 7. עיקרה של טענת הסמכות החילופית שהעלה חזקיהו הוא כי תובענה זו מצויה בסמכות העניינית של בית המשפט למשפחה בבחינת "תובענה אזרחית בין אדם. . . לבין בן משפחתו. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שווייה אשר יהא" כאמור בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה. בסעיף 3(א) לחוק זה נקבע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". "עניני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק, ותביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה הוא אחד הענינים המנויים בו, המסורים לסמכותו הענינית של בית המשפט למשפחה. שאלה היא האם יש לסווג את המחלוקת שלפנינו כתובענה אזרחית בין אדם לבן משפחה, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, כאשר לצורך הענין מוגדרים אחים ואחיות כ"בני משפחה".
פסק דין |16/07/2000 |בית המשפט העליון
ע"א 184-75- שרה דויטש נגד שמואל דויטש
שמות השופטים: זוסמןמני,י כהן
שהיא בסמכות בית-הדין הרבני. בית-המשפט העליון פסק – א. (1) (בעקבות ביד"מ 1/60, ) ענין החזקת הילדים כרוך מעצם טיבו בתביעת הגירושין. (2) אפילו אם תוחל "הלכת הכנות" על תביעה להחזקת ילדים הכרוכה בתביעת גירושין, די יהיה לקבוע, לשם ביסוס סמכומו של בית-הדין, שעצם תביעת הגירושין היא כנה. (3) משהגיש הבעל את תביעתו לגירושין ולהחזקת הילדים לבית-הדין הרבני לפני שהגישה האשה תביעתה לבית-המשפט, מוסמך בית-הדין הרבני לברר את התביעה להחזקת הילדים כענין הכרוך בתביעת הגירושין של הבעל. ב. בית-הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת האשה למזונותיה, מכיון שהאשה הגישה את תביעתה זו לבית-הדין הרבני והיא לא הראתה כי הושם קץ לתביעה. הערות : 1. (א) לתחימת תחומים בין סמכותו של בית-דין רבני לבין זו של בית-משפט מחוזי, עיין : ע"א 181/71 – אסתר לריאה (לבית שרמן) נגד יוסף לריאה : פד"י, כרך כה (2), ע' 757. (ב) ל"ענין הכרוך בתביעת הגירושין", עיין : ע"א 666/70 – אלומה ו-גלית שלום נגד יהודה שלום : פד"י, כרך כה (2), ע' 701. (ג) עיין גם : פ' שיפמן, על פיצול השיפוט בין תביעת מזונות-האשה לבין עניני נישואין וגירושין, משפטים, כרך ד, ע' 374. ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ירושלים (השופט י' בזק), מיום 18.2.75 , בתיק בקשה 283/74 (תימ"א 78/74). הערעור נדחה. ד' אבי-יצחק – בשם המערערים ; ע' מאק – בשם המשיב אזכורי חקיקה: חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) 3 תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א)(1) תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א)(6) תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים ע(א) אזכורי פסיקה: פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו : ביד"מ 1/60 – אפרים וינטר נגד אלה מסיה בארי: פד"י, כרך טו, ע' 1457, 1467, 1470.
פסק דין |18/06/1975 |בית המשפט העליון
בע"מ 997/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,מ מזוז
13 בין הסוגיות הנחשבות לחלוטין כ"ענייני גירושין" הנתונות בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, ניתן למצוא: תביעות לגירושין, הצהרות על תוקפם של גירושין, אישור של הסכמי גירושין ותביעות על יסוד הסכמים כאלו (עיינו: שיפמן, בעמ' 36; שוחט ושאוה, בעמ' 10). בהמשך לאמור, ובמקביל – מערך הסמכויות של בתי הדין הדתיים עומד לצד מערך הסמכויות המוקנות לערכאות האזרחיות, בכפוף לחוקים המסדירים את פעילותן. במסגרת אחרונה זו פועלים בתי המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 51(א)(5) ו-51(ג) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, כאשר סמכותם המפורטת מעוגנת בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, שם סעיף 3(א) לחוק האמור מורה כי "ענייני משפחה" יידונו בערכאה זו, וסעיף 1 לחוק זה קובע מהם עניינים אלו. 35. בגדר פירוט התובענות הנכללות ב-"ענייני משפחה" כנ"ל – סעיף קטן 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מכליל כך: " (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג . . . " (ההדגשות שלי – ח"מ). 14 מכוח סעיף זה, לצד סעיף 3(א) הנ"ל – באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצרה פרקטיקה של הגשת תביעות אזרחיות לבתי משפט לענייני משפחה, אשר בגדרן התבקשו פיצויים בגין סרבנות גט מכוח עילות נזיקיות.
החלטה |26/04/2021 |בית המשפט העליון
בג"צ 9761-01- העותרת פלונית נגד 1. פלוני
שמות השופטים: מ חשין ד ביניש,א ריבלין
השופט מ' חשין: סיכסוך בין בני-זוג לנישואין. לבקשת בעלי-הדין ניתן פסק-דין זה אך על-פי המיסמכים בכתב שנאספו אל תיק בית-המשפט ועל-פי כתב-הסכמה שעל תוכנו נעמוד להלן. עיקרי העובדות שלעניין 2. העותרת והמשיב, יהודים חרדים, נישאו ביום 7.3.71 כדת משה וישראל. לבני הזוג חמישה ילדים בגירים, ולמעט אחד מהם מתגוררים כולם בדירת המגורים המשותפת הרשומה על-שם שני בני הזוג בחלקים שווים. 3. חיי הנישואין נקלעו למשבר, ובעקבות כך הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי בירושלים שלוש תביעות אלו: תביעה (מיום 19.2.95 ) לשלום בית; תביעה (מיום 1.3.95 ) לשלום בית, ולחלופין, תביעה לגירושין על כל הכרוך בה; ותביעה (מיום 1.10.95 ) לשלום בית, ולחלופין, תביעה לגירושין על כל הכרוך בה. 4. ביום 7.11.95 הגישה האשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעה למזונותיה, למזונות הילדים ולהחזקתם, ותביעה נוספת לפירוק שיתוף ולחלוקת הרכוש שבידי בני הזוג. 5. משהוגשו התובענות האמורות, נסתעפו ההליכים והלכו עם הגשתן של בקשות שונות מטעם הצדדים, והליך בא בהליך. בהמשך דברינו להלן נסקור בקצרה עיקרי הליכים אלה כפי שהתנהלו בערכאות השונות: בבית הדין הרבני ובבית המשפט המחוזי. 6. ביום 21.12.95 דחה בית-הדין הרבני האזורי את טענת בא-כוח האשה כי בית-הדין נעדר סמכות לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין. בהחלטה נקבע כי בית-הדין קנה סמכות לדון בגירושין ובכל הכרוך בהם, בכלל אלה במזונות הילדים ובחלוקת הרכוש. וכך קבע בית הדין בהחלטתו: לאחר עיון אנו מחליטים שהסמכות לדון בכל הנלוה לגירושין נתונה לביה"ד, ומה שטוען ב"כ האשה שכיון שאין הסכמה של הבעל להתגרש היום, בלא סיכום על הנושאים הנלוים מורה הדבר שאין לו רצון לגירושין, אין ממש בכך, כי לא יעלה על דעת בר דעת, להתגרש בלא סיכום לגבי העתיד, ואם אכן יגיעו להסכמה אפ' היום יש הסכמה לגירושין מיד.
פסק דין |27/10/2003 |בית המשפט העליון
בגץ 8947/12- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי- ירושלים ואח
שמות השופטים: א רובינשטיין,נ הנדל,א שהם
השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה המופנית נגד הכרעותיהם של בית הדין הרבני האזורי בירושלים (תיק מס' 750808/01) ובית הדין הרבני הגדול בירושלים (בתיקים מס' 849537 ו-903902), שניתנו במסגרת הליך גירושין שהתנהל בין העותרת לבין משיב 3. על פי הנטען בעתירה, הכרעות אלה נגועות בחוסר סמכות, חוסר צדק טבעי, וחוסר תום לב, וניתנו שלא על פי חוקי בתי הדין הרבניים. 2. העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן: העותרת ומשיב 3 (להלן: "המשיב") נישאו זו לזה בשנת 1981. לזוג נולדו 3 ילדים, מתוכם 2 בגירים בני 28 ו-25 וקטין אחד בן 12. במחצית הראשונה של תקופת הנישואין, עד שנת 1997, עבדה העותרת לפרנסתה, כאשר במהלך 16 השנים האחרונות העותרת הינה עקרת בית. המשיב הינו שכיר בעל תפקיד ניהולי. במהלך שנת 2009 הגיש המשיב תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, אשר יחד עימה נכרכו תביעות בענייני הרכוש, המשמורת והמזונות. במהלך הדיון בתביעת הגירושין פנו הצדדים פעמיים לקבלת חוות דעת מומחים שונים, אשר ציינו כל אחד בתורו כי השבר הזוגי כה עמוק, עד שאין מנוס מגירושי בני הזוג. עוד יצוין כי במהלך ההליכים הזמינה העותרת משטרה בטענה שהמשיב נוקט כלפיה באלימות, ואולם מאוחר יותר הודתה שמדובר היה בתלונת שווא "היום אני יודעת ומצטערת על כך". ביום 4.1.2012 (ט' בטבת התשע"ב), נתקבלה ברוב דעות תביעת הגירושין וניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי אשר חייב את העותרת בקבלת גט מהמשיב. נפסק כי העותרת, בשל התנהגותה והעובדה שגרמה למשיב לעזוב את הבית, אינה זכאית לתוספת כתובתה או למזונות, וכי בית מגורי הצדדים, כמו גם זכויותיהם הכספיות ונכסים שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הפירוד, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
פסק דין |23/04/2013 |בית המשפט העליון
בש"א 2230/24- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ר רונן
1. לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בי"ס 34178-03-24 מבית משפט לענייני משפחה בירושלים לבית משפט לענייני משפחה בחדרה נטען כי נוכח המרחק ממקום מגוריו ומצבו הרפואי והנפשי של המבקש, אין ביכולתו להגיע לבית המשפט בירושלים. המשיבה לא מסרה את תגובתה לבקשה, חרף החלטתי מיום 18.3.2024 . מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי בין הצדדים התנהלו מספר תובענות בענייני משפחה בעבר, כולן בבית המשפט בירושלים. 2. דין הבקשה להידחות. 3. תקנה 6(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 מורה כי ככלל, תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט שדן בתובענה קודמת בין הצדדים. זהו כלל ייחודי לענייני משפחה, והוא משקף את העיקרון של "משפחה אחת – בית משפט אחד"; במטרה לרכז את ההתדיינויות בסכסוכי משפחה תחת קורת גג שיפוטית אחת, בכדי להבטיח הכרעה כוללת ויעילה בסכסוך המשפטי.
החלטה |06/04/2024 |בית המשפט העליון
בג"צ 6303-09- פלוני נגד ראש ההוצאה לפועל
שמות השופטים: ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות
בעתירה שלפנינו מציין העותר כי לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ 6736/05 הסכימו הצדדים להמשיך להתדיין בסוגיית המשמורת ובסוגיית הטיפול הנפשי של הקטינים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בפני הרכב דיינים חדש, נוכח סירובו של העותר להתדיין בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפני המשיב 2 שהחלטותיו, כך לטענת העותר, מוטות לטובת המשיבה 10. במסגרת הדיון בבית הדין הרבני האזורי בירושלים המליצה העובדת הסוציאלית, המשיבה 11, להעביר את המשמורת על הילדים למשיבה 10 ולצמצם בהסדרי המשמורת של העותר, ובית הדין הרבני האזורי אימץ את עמדתה בהחלטה מיום 16.6.2009 . ערעור שהגיש העותר על החלטה זו תלוי ועומד בבית הדין הרבני הגדול. 2. בעתירה שלפנינו מעלה העותר שורה של טענות ביחס להליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. אשר להליך בבית הדין הרבני טוען העותר כי לא הייתה כל עילה להתערב בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק-דין וכי ההחלטה בעניין המשמורת שגויה והיא ניתנה עקב סירובו של בית הדין הרבני האזורי לבטל את הצו הזמני בעניין המשמורת. העותר טוען כי אין זה סביר לנהל הליכים משפטיים ביחס לגירושין במשך למעלה משש שנים, כי "יש לשים קץ למסע ייסורים זה" וכי אף שבית משפט זה אינו נוהג להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים יש מקום למתן סעד מן הצדק במקרה דנן נוכח התמשכות ההליכים בנושא המשמורת ונוכח העובדה שההליכים בבית הדין הרבני האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה התנהלו באופן בלתי הגון כלפיו. במישור הכללי מבקש העותר כי ייקבע שבני זוג חופשיים לקבוע לעצמם הסכמי גירושין כראות עיניהם מבלי שמערכת המשפט ושירותי הרווחה יתערבו בהם כל עוד לא הוכח מעל לכל ספק כי ההסדר פוגע חד-משמעית בטובת הילדים.
פסק דין |08/09/2009 |בית המשפט העליון
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 2. תחום השיפוט
2. (א) תחום השיפוט של כל אחד מבתי המשפט לעניני משפחה המפורטים בסעיף 1 הוא כמפורט להלן: (1) בית המשפט לעניני משפחה בירושלים – מחוז ירושלים; (2) בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב – מחוז תל אביב; (3) בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, בחדרה ובקריות – מחוז חיפה, לרבות נפת עכו; (4) בית משפט השלום בפתח תקוה – נפת פתח תקוה ונפת השרון; (5) בית משפט השלום בראשון לציון – נפת רמלה ונפת רחובות. (ב) בסעיף זה, "מחוז" ו"נפה" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת
3. (א) (1) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה) (2) היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר. (3) נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין. (4) נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך). (ב) (1) קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות. (2) ראש בית דין רשאי להסמיך דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – דיין מוסמך). (ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור; (5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת הצדדים; (6) מזונות או מדור של צעיר או צעירה או סכסוך בין הורה או הורים לבתם או בנם הצעירים; לעניין זה, "צעיר" – בגיר שטרם מלאו לו 21 שנים
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
כל הזכויות שמורות ©