כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה חלק אינטגרלי ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. ערכאה ייחודית זו מוסמכת לדון במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים בתחום השיפוט של מחוז חיפה והצפון. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, המסדיר את פעילותו ואת היקף סמכויותיו.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. החוק מקנה לבית המשפט סמכות ייחודית לדון בענייני משפחה שונים, כאשר סמכות זו מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים:
כפי שנקבע בתיק תא (חיפה) 41639-06-13 א ז נגד א ז ואח' (ניתן ב-20/11/2013):
"פסק הדין המנחה הינו פסק דינו של כבוד הנשיא ברק המוכר כהלכת חבס. על מנת שתוקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, על התובענה לעמוד בשני תנאים במצטבר: התובענה היא בין אדם לבן משפחתו; עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה."
התנאי הראשון מתייחס לזהות הצדדים לתובענה. על פי החוק, התובענה צריכה להיות בין אדם לבין "בן משפחתו". המונח "בן משפחה" מוגדר בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה וכולל:
התנאי השני מתייחס לאופי הסכסוך. על עילת התובענה להיות "סכסוך בתוך המשפחה". כלומר, הסכסוך צריך לנבוע מהיחסים המשפחתיים בין הצדדים, ולא מיחסים אחרים (כגון יחסים עסקיים גרידא).
כפי שהובהר בתיק תא (עכו) 22991-07-17 אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני (ניתן ב-07/03/2018):
"סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה."
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה משתרעת על מחוז חיפה והצפון. קביעת הסמכות המקומית נעשית בהתאם לכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות בית המשפט לענייני משפחה.
בתיק תלהמ (תל אביב) 30627-02-24 פלונית נגד אלמוני (ניתן ב-20/03/2024), התייחס בית המשפט לשיקולים בהעברת הליך מבית משפט אחד לאחר:
"ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה… הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה 'מטעמים מיוחדים שיירשמו'. שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך"
הקריטריונים המרכזיים לקביעת הסמכות המקומית בענייני משפחה כוללים:
אחד העקרונות המרכזיים בפעילות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא עקרון "משפחה אחת – שופט אחד". עיקרון זה מבטא את התפיסה כי כל הסכסוכים המשפטיים הנוגעים למשפחה מסוימת רצוי שיידונו בפני אותו שופט, על מנת להבטיח ראייה כוללת של המשפחה ולמנוע החלטות סותרות.
כפי שהובהר בתיק תא (חיפה) 8002-10-21 שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך"
עיקרון "משפחה אחת – שופט אחד" משפיע על מספר היבטים בפעילות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן במגוון תביעות הנוגעות לרכוש ומזונות:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בסכסוכים הנוגעים לילדים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן גם בתביעות נזיקיות, כאשר הן נובעות מהקשר המשפחתי:
בטרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, קיימת חובה על פי חוק להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הליך זה, המכונה גם "הליכי מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום), נועד לנסות ולהביא את הצדדים להסכמות ללא צורך בהתדיינות משפטית.
רק לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים (כ-45-60 יום) ניתן להגיש תובענה לבית המשפט, אם לא הושגו הסכמות.
לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. על התובענה לכלול:
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה כולל מספר שלבים:
הליכים בבית המשפט לענייני משפחה מתאפיינים במורכבות רבה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית. ייצוג משפטי מקצועי בהליכים אלה הוא בעל חשיבות רבה.
כפי שעולה מתיק תא (חיפה) 47656-01-14 ח ט נגד עורך דין ליאורה אוחנה (ניתן ב-07/11/2016):
"תביעה זו היא תביעת רשלנות מקצועית נגד הנתבעת, עורכת-דין במקצועה, בייצוג התובע במסגרת הליכי הגירושין מאשתו הן בבית הדין הרבני האזורי בחיפה והן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה"
ייצוג משפטי מקצועי בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מעניק מספר יתרונות משמעותיים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בענייני ירושה וצוואות, כולל:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בענייני אפוטרופסות, כולל:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בבקשות לצווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה. הבקשות נדונות בדחיפות ובמידת הצורך ניתן צו במעמד צד אחד.
סוגיה מורכבת במערכת המשפט הישראלית היא חלוקת הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הדתיים (הרבני, השרעי, הכנסייתי והדרוזי). באופן כללי:
תופעת "מירוץ הסמכויות" מתייחסת למצב שבו כל אחד מבני הזוג מנסה להקדים ולהגיש תביעה לערכאה המועדפת עליו. מירוץ הסמכויות יוצר מספר אתגרים:
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, נועד בין היתר למתן את תופעת מירוץ הסמכויות באמצעות חיוב הצדדים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
בשנים האחרונות חלו מספר התפתחויות בפסיקה הנוגעת לסמכות בית המשפט לענייני משפחה:
מערכת בתי המשפט לענייני משפחה עוברת שינויים פרוצדורליים שונים, ביניהם:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממלא תפקיד מרכזי וחיוני במערכת המשפט הישראלית, ובפרט באזור חיפה והצפון. הוא מספק מענה מקצועי, מותאם ורגיש לסכסוכים משפחתיים, תוך הקפדה על עקרון "משפחה אחת – שופט אחד".
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מבוססת על שני תנאים מצטברים: זהות הצדדים כבני משפחה ועילת התביעה כסכסוך משפחתי. הסמכות המקומית נקבעת בדרך כלל לפי מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים.
הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מחייבים הכרה מעמיקה של הדין המהותי והפרוצדורלי, ולכן ייצוג משפטי מקצועי הוא בעל חשיבות רבה בהליכים אלה. אתגרים כמו מירוץ הסמכויות והממשק עם ערכאות אחרות מחייבים תשומת לב מיוחדת והבנה מעמיקה של המערכת.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שיפור השירות לציבור, הרחבת הנגישות לבית המשפט והדגשת חשיבותם של הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים, מתוך הבנה כי פתרון מוסכם עדיף בדרך כלל על פני הכרעה שיפוטית, במיוחד בסכסוכים משפחתיים רגישים.
ת"א (חיפה) 41639-06-13- א ז נגד א ז ואח
שמות השופטים: אייל דורון
בעניין: "בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך" (בקשות מס' 1,2,5) התובע הגיש תביעה כספית על סך 350,000 בטענה לנזקים שנגרמו (ועדיין נגרמים) לו בשל אי-רישום שמו של בנה של הנתבעת 1 בשם משפחתו של התובע. הנתבעת 1 הגישה בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לאחר שעיינתי בבקשה וכן בתגובות ובתשובות לתגובות, וכן הוספתי ועיינתי בפסק הדין שניתן בתיק תמ"ש (חי') 31880/07 ביום 1.8.10 , בפסק הדין שניתן בעמ"ש 42986-10-10, ובפסק דינה מן הזמן האחרון של כבוד השופטת אלה מירז בתמ"ש 31880/07 הנ"ל (ניתן ביום 5.11.13 ), לרבות בסעיף 27 סיפא לפסק הדין, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל. פסק הדין המנחה הינו פסק דינו של כבוד הנשיא ברק המוכר כהלכת חבס . על מנת שתוקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, על התובענה לעמוד בשני תנאים במצטבר: התובענה היא בין אדם לבן משפחתו; עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. בענייננו, באשר לתנאי הראשון, אין מחלוקת כי התובע הינו בן זוגה לשעבר של הנתבעת 1. ובאשר לתנאי השני, לא ברורה כלל ועיקר טענת התובע לפיה אף ככל שהדברים אמורים בתביעה כנגד הנתבעת 1, היא אינה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה. ראשית, בשונה מאופן הצגת הדברים על ידי התובע, הנתבעת אינה טוענת כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה מאחר ונוהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, אלא מתייחסת לתביעה עצמה וטוענת כי היא נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, תוך שהיא מפנה לקיומם של הליכים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה אך כחיזוק לטענותיה. שנית, ולגוף העניין, טענת התובע בהקשר זה הינה, בלשון עדינה, תמוהה. אין מדובר בסכסוך אזרחי בגין מניות, עסק, נכסי נדל"ן, וכיו"ב, שהצדדים לו הינם בני משפחה, ואזי יש לבדוק את מידת התרומה של ה"משפחתיות" לסכסוך.
החלטה |19/11/2013 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 47656-01-14- ח ט נגד עורך דין ליאורה אוחנה
שמות השופטים: אפרים ציזיק
1. תביעה זו היא תביעת רשלנות מקצועית נגד הנתבעת, עורכת-דין במקצועה, בייצוג התובע במסגרת הליכי הגירושין מאשתו הן בבית הדין הרבני האזורי בחיפה והן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה 2. לשיטתו, כתוצאה מהתנהלות הנתבעת שיש בה משום רשלנות במתן השירות והייעוץ המקצועי והתארכות ההליכים נגרמו לו הוצאות עודפות בסך 311,000 . בנוסף, עותר התובע להשבת שכר הטרחה אשר נגבה ממנו. התובע העמיד את תביעתו לצורכי אגרה בלבד על סך של 200,000 . רקע עובדתי 3. התובע פנה בשנת 2008 לנתבעת למען תייצג אותו בהליכים עד לקבלת הגט, איזון רכושי ולרבות בעניין הכתובה. 2 4. ביום 16.4.08 הגיש התובע תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני בחיפה, התובע כרך את מזונות האישה פירוק השיתוף ועתר לסעד הצהרתי כי כל צד יהא הבעלים של הזכויות הסוציאליות הרשומות על שמו. 5. בתגובה האישה הגישה כנד התובע תביעה הצהרתית לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה במסגרתה עתרה להצהיר כי כל הנכסים והזכויות אשר צברו הצדדים המהלך הנישואים משותפים לשניהם בחלקים שווים וכן עתרה להורות על פירוק השיתוף ברכוש המשותף. 6. ביום 26.5.08 הגישה הנתבעת בשם התובע בקשה לסילוק התביעה בבית המשפט לענייני משפחה על הסף. ביום 4.6.08 הגישה האישה תגובה לבקשה זו. 7. ביום 11.6.8 נדרש התובע להסביר לביה"ד הרבני במהלך דיון איך הוא מסביר שכל צד ישאר עם הזכויות שלו ולא שווה בשווה הכל, שכן העלאת טענה זאת פוגעת לכאורה בכנות כריכת התביעות. הנתבעת השיבה לשאלה זו בשם התובע: במסגרת התשובה נטען כי הבעל (התובע דכאן) טוען שכל הרכוש הרשום יחולק בחלקים שווים אולם זכויות שצברו הצדדים ורשומות ע"ש אחד מבני הזוג, יש לשייך כל אחד לעצמו. 8. ביום 7.7.08 ניתנה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בבקשה לסילוק התביעה על הסף ושם נקבע, כי כנות הכריכה של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין נשללה וזאת לאור עתירת התובע לחלוקה לא שוויונית של זכויות אשר נצברו על ידי הצדדים במהלך שנות נישואיהם, המעידה לדעת השופטת רחל ברגמן על חוסר תום לב והעדר כנות בכריכת ענייני הרכוש בתביעת הגירושין, והדיון הועבר לבית המשפט לענייני משפחה התובע בנוסף חויב בתשלום שכ"ט לאשה בסך של 2500 בגין בקשה זו.
פסק דין |06/11/2016 |שלום – חיפה
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
להידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
בש"א (תל-אביב) 7028/98- פלונים נגד פלונים
שמות השופטים: שוחט שאול
את סמכות השיפוט המקורית של ביהמ"ש לעניני משפחה מצאנו בס' 51 (א) (5) 51(ג) לחוק ביהמ"ש , תשמ"ד – 1984. על פי סעיפים אלה, ביהמ"ש שלום אשר הוסמך בביהמ"ש לעניני משפחה, כאמור בחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995(ר' ס' 2 (א) לחוק האמור) ידון ב"עניני משפחה", כמשמעותם בחוק זה. ב. ס' 1 לחוק קובע מהם הם אותם 'עניני משפחה': 1. תובענה בעניני המעמד האישי כמשמעותם בדבהמ"ב 1922 – 1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים. 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, 'יהא נושאה או שוויה אשר יהא'; 3. תובענות בענינים מסויימים: 'מזונות או מדור' 'אבהות או אמהות' 'החזרתו של קטין חטוף. . . ' 4. תובענות לפי חוקים מסויימים כמפורט בס' 6) 1) לחוק. ג. מעיון בהגדרות דלעיל מצאנו כי ביהמ"ש קונה סמכות אוטומטית, לדון מבחינה ענינית בתובענות בענינים מסויימים (ס' 5) ;(4) ;(3) 1); בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים (ס' 6) ;(1) 1) ובנוסף, קונה הוא סמכות לדון ענינית בתובענות אזרחיות 'שעילתן סכסוך בתוך המשפחה' כאשר הצדדים להן הם 'בני משפחה' כהגדרתם בס' 1 לחוק (ס' 2) 1)). ד. הסמכות העניינית המוקנית לביהמ"ש לעניני משפחה לדון בענינים הנ"ל היא סמכות יחודית. בתובענות לפי חוקים ו/או דינים מסויימים גדר החוק הוא המקנה את הסמכות היחודית; בתובענות בעניינים מסויימים גדר הענין הוא המקנה את הסמכות היחודית ; בתובענות אזרחיות בין בני משפחה כהגדרתם בחוק, 'מהות הסכסוך וטבעו' כסכסוך בתוך המשפחה אשר היווה את המקור או את הסיבה להגשת התובענה, הוא המקנה את הסמכות היחודית.
החלטה |27/12/1998 |משפחה – תל אביב
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
האב התנגד לבקשה להעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מכמה טעמים: ראשית, טען האב כי לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אין סמכות להורות על העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ובאותה נשימה טען שיש דווקא להעביר את הדיון בתובענות החדשות לשופט/ת אחר/ת בבית המשפט זה שכן, לשיטתו, טענות האם לליקויים בהסכם עשויות להת פרש כטענה לפגם שיפוטי שתצריך התייחסות המותב; מותב זה שימש בעבר כעוזר משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב "במקביל לאחיו של הנתבע ומכירו מאותה תקופה", ושניהם שימשו "תקופות משמעותיות (הגם שלא חופפות)"כעוזרים משפטיים של אותה שופטת – וקם פוטנציאל לטענות עתידיות בהקשרים אלה משום שהאם "אי נה סולדת מהעלאת כל טענה קלושה". עוד הוסיף האב כי נציב תלונות הציבור על השופטים התייחס "לפגמיה וחולשותיה של התפיסה one family one judge". יוער כי בקשתו של האב להעברת הדיון בתובענות למותב אחר בבית משפט זה, נדחתה בהחלטה הנ"ל. יא. ההחלטה נחתמה בכך שהסמכות להורות על העברת התובענות לבית המשפט בחיפה אינה בסמכות המותב, אלא בסמכות סגן הנשיאה לענייני משפחה ומשכך, ההחלטה בנושא הונחה על שולחני. 2. בשים לב לעיקרי ההחלטה ולטענות הצדדים במסגרתה, להלן החלטתי. 3. שתי שאלות עומדות על הפרק: האם העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה היא בסמכותי; ככל שהתשובה חיובית, האם הנסיבות מצדיקות להורות על העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה או שמא, עלי להותיר את בירורן בבית משפט זה. ב' – האם העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה היא בסמכותי 4. מאחר ובין הצדדים התנהלו הליכים קודמים בבית משפט זה, פשיטא כי התובענות שהוגשו הן בגדר 'תובענה חדשה', אשר בעניינה מורה סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה) כי: "תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת".
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
בש"א (חיפה) 17468/05- יובל שרון ואח נגד רני מלמד ואח
שמות השופטים: ר למלשטריך לטר
8.2 תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת. תחומי הסמכות של ביהמ"ש למשפחה נקבעו עפ"י גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה ביהמ"ש לענייני משפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם מדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם. " [ד' ארבל וי' גייפמן "חוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, עמ' 433-435]. 8.3 בפסק הדין המנחה בעניין סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה- רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד (4) 337 קבע כב' הנשיא ברק: "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לביהמ"ש לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה מתוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לביהמ"ש לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמאלי שלו. על רקע תכלית זו ניגש להבנת הדיבור "עילה" ולהבנת הדיבור "סכסוך בתוך המשפחה". (שם, עמ' 343). 8.4 פרשנותו של החוק צריך שתעשה על רקע תכלית החקיקה ומגמתה. 9. תנאי ראשון – הצדדים לסכסוך הינם בני משפחה 9.1 הקשר המשפחתי היחיד העומד בתנאי ההגדרה בס' 1(2) הוא הקשר בין התובע 1, יובל, לבין הנתבעת 2, מיכל, שהיא אחות בת זוגו (ס' 1(2)(ו)).
החלטה |11/07/2006 |שלום – חיפה
בש"א (חדרה) 1223/04- א יגאל נגד מ ליאת
שמות השופטים: רומי שמעון
תחומי הסמכות של בית-המשפט למשפחה נקבעו על-פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על-פיה בית-המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי התובענה האזרחית במקרה שבפני, עילתה בסכסוך בתוך המשפחה, סכסוך שראשיתו נדונה זה מכבר בבית המשפט למשפחה בחיפה, ועל-כן אין נתונה לבית משפט זה הסמכות העניינית להיזקק לתובענה בתיק העיקרי, בהיות התובענה בסמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה. אני מורה על העברת החלטה זו לסגן נשיא ביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה, לקביעת מקום המשך ההתדיינות בתיק זה, לאור העובדה כי יש בנמצא תיק משפחה בין הצדדים כאן אשר נדון בעבר בביהמ"ש הנעבר (תמ"ש 14820/02), וכן בשל כך כי בביהמ"ש למשפחה סדרי דין שונים מבימ"ש זה, ומן הסתם המשך ההתיידנות מחייב מתן הוראות ביחס להגשת התובענה בביהמ"ש הנעבר, עפ"י סדרי הדין הקבועות בחוק, ביחס לערכאה הנעברת.
החלטה |07/04/2004 |שלום – חדרה
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
ת"א 665-04- שובל דבי נגד עורך דין שחף נילי
שמות השופטים: יצחק עמית
על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 6. בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה". התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך" רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32. לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה 7. נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה: סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |12/12/2005 |מחוזי – חיפה
בש"א (חדרה) 3259/02- בנק דיסקונט למשכתנאות בע"מ נגד קוממי מרים ואח
שמות השופטים: דיאנה סלע
לחלופין, מבקשת המשיבה להעביר את הדיון בתובענה לביהמ"ש המחוזי בחיפה. 4. המבקש השיב לתגובת המשיבה, וטען טענות דיוניות שונות. לגופו של ענין, הפנה את ביהמ"ש לע"א 1662/99 חיים נ' חיים, אשר צורף לתשובתו, וטען כי עילת התובענה במקרה זה איננה סכסוך בתוך המשפחה, מאחר שהמשיב כלל לא התנגד לתובענה. עוד צירף המבקש לתגובתו פסקי דין שונים של בתי משפט לענייני משפחה להוכחת טענתו כי במקרים כגון דא, הסמכות אינה נתונה לביהמ"ש למשפחה. 5. דיון: א. למעשה אין מחלוקת כי לבימ"ש זה אין סמכות לדון בתובענה, וכי התביעה הוגשה מלכתחילה לבית משפט שאין לו סמכות עניינית לדון בה. ב. באשר לדחיית התובענה על הסף, בית המשפט לא יטה לדחות תובענה, מקום שניתן ליתן סעד אחר. ג. השאלה שנותרה לדיון היא מיהו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה שבפניי. קיימים שני תנאים מצטברים המקנים לביהמ"ש לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה אזרחית: א) קיומה של תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו; ב) עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. אין מחלוקת כי במקרה שבפנינו מתקיים התנאי הראשון שכן המשיבה הגישה תובענה נגד בנה המשיב והמבקש. באשר לתנאי השני, לפיו עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה, יש לבחון מקור התובענה הוא בסכסוך במשפחה. לענין זה ראה רע"א 6558/99 הנ"ל, בענין חבס, עמ' 343-344, וכן ראה ע"א 1662/99 הנ"ל בענין חיים, עמ' 3, המצטט את פסק דין חבס: "כן נדרש קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי המתרחש כל אימת שסיבת הסכסוך או מקורו נעוץ ביחסי משפחה. . . .
החלטה |27/10/2002 |שלום – חדרה
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 1. העברת ענינים
1. תובענות בעניני משפחה למעט תובענות לפי סעיף 1(6)(ה) לחוק, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז חיפה, על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 9. פתיחת תיק
9. (א) הוגשה תובענה בין בני זוג או הורים וילדיהם וקיימת תובענה קודמת ביניהם, יצוין מועד הגשתה ויקושר התיק לתובענה הקודמת; התובענה תנותב לאותו שופט אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת. (ב) הוגשו כמה תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני משפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יקושרו אף הן לתובענות קודמות כאמור בתקנת משנה (א) וינותבו לאותו שופט אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יציין מביא ההליך את מספרם של התיקים האחרים בבית המשפט שבו נדונות התובענות הקודמות. (ד) תובענה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק נפרד ויצוין בה מספר התובענה שבשלה מוגשת התובענה או ההודעה, והיא תקושר לתובענה זו.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 2. תחילה
2. תחילתו של צו זה ביום כ"ה בשבט התשנ"ז (2 בפברואר 1997). ט' בטבת התשנ"ז (19 בדצמבר 1996)
כל הזכויות שמורות ©