כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, ומהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיון בסכסוכים משפחתיים במחוז חיפה והצפון. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של סמכויותיו, אופן פעולתו, והליכים נפוצים בתחום דיני המשפחה בחיפה.
בית המשפט לענייני משפחה פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. החוק מעניק לבית המשפט סמכות ייחודית לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה, כפי שנקבע בפסיקה:
בעניין בעמ 9101/12 פלוני נ' פלונית (ניתן ב-11/03/2013), קבע בית המשפט העליון:
"כידוע, במקרים שבהם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'"
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה כוללת מגוון רחב של עניינים משפחתיים, ביניהם:
בתיק תא (חיפה) 41533-11-14 מ מ ח נ' ע מ ח (ניתן ב-22/02/2015), התייחס בית המשפט לשאלת הסמכות:
"לכאורה, קיימת סתירה בין תקנה ב(1) לתקנות ההוצל"פ, תש"ם-1979, הקובעת כי 'ערעור על החלטה או צו של ראש ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה… יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה'"
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה משתרעת על אזור חיפה והצפון. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, קביעת הסמכות המקומית נגזרת ממקום מגורי הצדדים או מקום התרחשות האירועים הרלוונטיים.
בתיק רמש (חיפה) 70147-01-20 פלונית נ' פלוני (ניתן ב-25/03/2020), נדונה שאלת הסמכות המקומית:
"על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה"
אחד העקרונות המרכזיים בדיני משפחה בישראל ובפרט בבית המשפט בחיפה הוא ריכוז כלל ההליכים הנוגעים למשפחה אחת בפני מותב אחד. עיקרון זה מאפשר ראייה כוללת של המשפחה ומניעת החלטות סותרות.
בעניין תלהמ (תל אביב) 30627-02-24 פלונית נ' אלמוני (ניתן ב-20/03/2024), נקבע:
"שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל 'משפחה אחת – שופט אחד' ועל כל העולה ממנו"
הגשת תביעה בענייני משפחה בחיפה כוללת מספר שלבים מרכזיים:
ייצוג משפטי מקצועי בהליכי משפחה בחיפה הוא בעל חשיבות מכרעת מהסיבות הבאות:
בנוסף להליכים המשפטיים הרגילים, קיימים מספר אפיקים חלופיים ליישוב סכסוכי משפחה בחיפה:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מייחס חשיבות עליונה לטובת הילד בקביעת הסדרי משמורת ושהות. השיקולים המרכזיים כוללים:
בית המשפט בחיפה קובע מזונות ילדים בהתאם להלכות המשפטיות העדכניות, ובפרט בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ששינתה את אופן חלוקת נטל המזונות בין ההורים. השיקולים כוללים:
חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעת בהתאם לחוק יחסי ממון, הסכמים ממוניים בין הצדדים, והלכות שנקבעו בפסיקה. בית המשפט בחיפה בוחן:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה ערכאה מרכזית וחשובה לטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור הצפון. יתרונותיו כוללים:
הצלחה בניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מחייבת הכרת הדין המהותי והפרוצדורלי, וכן רגישות לצרכים הייחודיים של המשפחה. ייצוג משפטי מקצועי והיכרות עם המגמות העדכניות בפסיקה יכולים לסייע משמעותית בהשגת תוצאות מיטביות עבור המשפחה.
בע"מ 9101/12- פלוני נגד פלונית ואח
שמות השופטים: ד ברק ארז
בבקשה טוען המבקש כי הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי שגו במסקנותיהם. לטענת המבקש, נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר למעמדו של עורך-דין סמוכה היה על בית המשפט לענייני משפחה להפנות את העניין להכרעתה של וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין או לחילופין לקיים דיון מעמיק בסוגיה, ולאפשר הגשת תצהירים מפורטים. כן טוען המבקש כי בית המשפט לענייני משפחה קבע קביעות עובדתיות שגויות באשר לתפקיד שמילא בפועל עורך-דין סמוכה במערכת היחסים שהייתה לו עם המבקש והמשיבה. המבקש מוסיף וטוען כי משקבע בית המשפט המחוזי שהייתה קיימת "עמימות" בכל הנוגע לתפקידו של עורך-דין סמוכה, היה עליו להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שזה ידון בעמימות הנטענת. עוד טוען המבקש כי די בכך שבית המשפט המחוזי קבע כי עורך-דין סמוכה ייצג את הצדדים במשותף כדי לבסס את טענת החיסיון שלה המבקש טען מלכתחילה. 7. לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובתם של המשיבים. כידוע, במקרים שבהם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). 8. בענייננו, המבקש כלל לא טען לכך שהתקיימו המבחנים להענקת רשות ערעור נוספת, אלא ניסח את בקשתו כמכוונת ל"ערעור נוסף" על החלטות בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי. למעשה, די היה בכך כדי לדחות את בקשתו.
החלטה |10/03/2013 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 41533-11-14- מ מ ח נגד ע מ ח
שמות השופטים: עפרה אטיאס
1. זוהי בקשה לסילוק התובענה על הסף ו/או לאחר דיון, ולחלופין, להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מפאת העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בה 2. המבקשים טוענים בבקשתם כי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה תלוי ועומד הליך משפטי בין הצדדים: תמ"ש (חי') 28755-11-12 שעניינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישו המבקשים ועזבון אביהם המנוח, המבקש 5, כנגד עזבון סבם של המבקשים, ע' א' ח' ח', ויורשיו (שאחד מהם הינו המשיב דכאן). הליך זה הוגש תחילה לבית המשפט המחוזי חיפה, ואולם בתום דיון שהתקיים בפני כב' השופט קיסרי ביום 4.12.12 , הועברה התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והתיק נידון בפני כב' השופט בן ציון ברגר. 3. לטענת המבקשים, הן התביעה שלפניי והן תביעת המבקש 1 במסגרת תמ"ש 28755-11-12 מקורן בעיזבון וירושת הסב, כאשר במסגרת התביעה שלפניי מבקש המשיב לאשר עסקה שכביכול נכרתה עם המבקש 1 באשר לנכס מנכסי הסב. נטען כי היה באפשרות המשיב להגיש תביעה שכנגד בבית המשפט לענייני משפחה, אך מסיבה כלשהי בחר להגיש תביעה נפרדת בפני בית משפט זה שהעביר את אותו העניין במסגרת תיק אחר לבית המשפט לענייני משפחה, ו- "אין להעבירנו עוד". 4. עוד טוענים המבקשים כי יש לראות את תביעת המשיב המבוססת כביכול על הסכם מכר משנת 2010 בינו לבין המבקש 1, שנטען כי הינו הסכם "מזויף", כנופלת בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיפים 1(2) ו- 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. 2 5. המבקשים אף טוענים כי יש להיעתר לבקשתם משיקולי יעילות ומניעת כפל דיונים בעיקר לאור קיום ההליך התלוי ועומד מזה שלוש שנים בין הצדדים המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. 6. המשיב (התובע) טוען, בתמצית, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל אי צירוף תצהיר לתמיכה.
החלטה |21/02/2015 |מחוזי – חיפה
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה. 9. המבקשת הגישה תגובתה לטענת חוסר הסמכות המקומית וטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בחיפה, מאחר שמקום מגורי הצדדים המשותף האחרון היה בבית שבבעלותם בעיר חיפה. נוסף לכך נטען כי כל ההתדיינות בין הצדדים עד כה התנהלה בעיר חיפה, בין אם בבית הדין השרעי ובין אם בבית משפט לענייני משפחה. 10. ביום 31.12.19 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא: "מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס. על כן, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניני משפחה במחוז ירושלים. על כן אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, תפעל כפי החלטתי, תעביר החלטתי לעיון סגנית הנשיא השופטת אייזנברג וכן תעביר החלטתי לסגן הנשיא השופט נמרוד פלקס לקביעת המתב שידון בהליך". בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. 3 נימוקי בקשת רשות הערעור 11. להלן טענות המבקשת בקצרה, כפי שעולות מבקשת רשות הערעור: א. שגה בימ"ש קמא כאשר חרץ את גורל התובענה קמא מבלי שקיים דיון בפניו, וזאת רק בהתבסס על טענות המשיב בכתב ההגנה, ומבלי שנערך בירור עובדתי כלל. ב. בית המשפט קמא התעלם מהאמור בתגובת המבקשת שהוגשה במענה לטענות המשיב בכתב ההגנה, לפיה מקום מגוריהם המשותף האחרון היה בעיר חיפה, בדירת הצדדים ברחוב . . . . ג. מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
להידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
רע"א 6147/21- פלונית נגד ' פלוני
שמות השופטים: י וילנר
עוד יצוין, למען שלמות התמונה, כי בסעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נקבעו חלופות שונות להגדרת "עניין כלכלי", המסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי (או לסמכותה של המחלקה הכלכלית בבתי המשפט שבהם קיימת מחלקה מעין זו), אך זאת "למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה". 21. הנה כי כן, שומה לבחון אם המקרה דנן עונה על שני התנאים האמורים להגדרת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ככל שהתשובה לכך תהא חיובית, אזי יהיה בה כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה, וזאת אף אם נושאה אכן בא במסגרת הגדרת "עניין כלכלי" שבחוק בתי המשפט כאמור. 22. אשר לתנאי הראשון, הרי שבעת הגשת התביעה ואף בשעה שנתן בית המשפט המחוזי את החלטתו מושא הבקשה שלפניי, ענו הנתבעים (למעט החברה) להגדרת "בני משפחתו" של התובע – אשתו, הוריה ואחיה. אמנם נכון, כי מטענות הצדדים לפניי עולה שלאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי התגרשו בני הזוג. ואולם, אף אם היה בכך מלכתחילה, טרם הגשת התביעה, כדי להשפיע על הסמכות העניינית לדון בתביעה, זאת בשים לב להלכה שנקבעה בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.04.2012 ) שלפיה המונח "בן זוגו" בסעיף 1(2)(ג) ו-1(2)(ו) לחוק בתי המשפט לעניני משפחה, לא כולל בן זוג לשעבר, הרי משעה ששינוי הנסיבות הנטען ארע לאחר מועד החלטתו של בית המשפט המחוזי, אין מקום להידרש לסוגיה, לראשונה, בערכאת הערעור. אם כן, נקודת המוצא לדיוננו היא כי אכן קיימת קרבה משפחתית בין התובע ובין הנתבעים, כפי שהתקיימה ביניהם בעת מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך התנאי הראשון מתקיים בנדון. 23. אשר לתנאי השני, נקבע בפסיקה כי ההכרעה באשר לנתונים העובדתיים הנוגעים למקור עילת התביעה ולקשר בינה ובין סכסוך משפחתי בין בעלי הדין – תיעשה על-פי כתבי הטענות של הצדדים: "ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על-פי כתבי-הטענות של הצדדים.
החלטה |17/11/2021 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
|
בג"צ 9834-01- פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד בינישא ריבלין,א גרוניס
שאלת תוקפן של התקנות המקנות סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה – תקנה 258ז(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – עוררה מחלוקת אשר מצאה ביטוי בכתיבה אקדמית. יש הטוענים כי התקנות הותקנו תוך חריגה מסמכות, בהיותן נוגדות את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על-פי דעה זו, התקנות האמורות בטלות, ואין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לגרוע מסמכויותיו של בית-הדין הרבני (ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "הצעת חוק בית-המש פט לעניני משפחה (תיקון מס' 4)(השוואת סמכויות שיפוט), התשנ"ח1998- האמנם ברכה לנשים המוסלמיות והנוצריות (בשולי חקיקה)" הפרקליט מד (תשנ"ח) 358, 387; ל' שכטר "האם התקנות בדבר 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית-המשפט לעניני משפחה חורגות מסמכות" קרית המשפט א ( התשס"א) 353; תמ"ש (תל-אביב) 58421/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 99(2) 122, מפי השופט ש' שוחט). על טענה זו ניתן למצוא תשובה, ולפיה התקנות האמורות הותקנו בסמכות וכדין (ראו: ד' ארבל וי' גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995- (בשולי חקיקה)" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, 441; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 51371/98 קורקין נ' קורקין, תק-מש 99(2) 39, מפי השופט י' גייפמן). כאמור, המחלוקת בנוגע לתוקף התקנות, קיבלה ביטוי גם בפרשה שלפנינו: בעוד שבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה הסתמך על התקנות האמורות בהחלטתו מיום 13.3.00 , סבר בית-הדין הרבני האזורי בחיפה כי התקנות בטלות ולפיכך קבע כי הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש שהמשיב כרך בתביעת הגירושין.
פסק דין |18/06/2003 |בית המשפט העליון
בג"צ 39259-01-25- פלוני נגד ' בית המשפט לענייני משפחה בחיפה
שמות השופטים: דפנה ברק ארז,יעל וילנר,רות רונן
משפט המחוזי בחיפה 3. לשכת רווחה פלונית 4. האפוטרופוס לדין של הקטינה 5. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סוהיר זידאן פסק-דין 1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.12.2024 (רמ"ש 4263-12-24, השופט ח' שרעבי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על שבע החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במהלך חודש נובמבר 2024 במסגרת סכסוך הגירושין הניטש בין העותר לבין המשיבה 4 ונסב גם על המשמורת על בתם הקטינה (תהל"ם 18879-01-23 ותהל"ם 47441-05-23, השופטת הבכירה ש' ברגר). 2. החלטותיו האמורות של בית המשפט לענייני משפחה נסבו על עניינים שונים, ובכלל זה-בקשותיו של העותר להקליט את מפגשיו עם העובד הסוציאלי לסדרי דין; לפסול את האפוטרופא לדין שמונתה לקטינה; למתן הוראות בקשר לעריכת תסקירים מטעם גורמי הרווחה; וכן לעיון חוזר ולהבהרה. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור של העותר לאחר שקבע, בעיקרו של דבר, כי מדובר בהחלטות דיוניות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. 3. בעתירה דנן טוען העותר כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטות הנזכרות-הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית המשפט המחוזי-באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ.
פסק דין |18/01/2025 |בית המשפט העליון
בע"מ 7518/06- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע ארבל
מכאן הסיק המבקש כי המונח תובענה כולל גם ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, וערעור כזה יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה הדן בתובענות הקודמות בין הצדדים. לעומת זאת קובעת תקנה 120(ב1)לתקנות ההוצאה לפועל כדלקמן: (ב1) ערעור על החלטה או צו של ראש ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה, על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין. 6. כלל בסיסי הוא כי הוראת חקיקה ראשית גוברת על הוראת חקיקת משנה. לפיכך מנסה המבקש לטעון כי הוראתו של סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה גוברת על האמור בתקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל. עם זאת, אני סבורה כי אין במקרה זה סתירה בין החוק לתקנות, ובינן לבין עצמן. כפי שציין בית המשפט המחוזי על בית המשפט המפרש הוראות חקיקה לנסות ולהגיע להרמוניה חקיקתית ולהניח כי דברי חקיקה שונים אינם סותרים אחד את השני (ראו אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני – פרשנות החקיקה 333-335 (1993)). במקרה זה, אין מדובר במלאכה קשה. סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע את הכלל לפיו תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט אשר דן בתובענות קודמות בין הצדדים.
החלטה |14/10/2006 |בית המשפט העליון
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
להידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
בש"א (חיפה) 1719/07- נחמה רון ואח נגד מאיר שוקרון
שמות השופטים: א טובי
1. זוהי בקשה להורות על סילוקה של התביעה על הסף מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות" ) מחמת העדר סמכות, או לחילופין להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך. 2. ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע שטר שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה כנגד המבקשת (תיק הוצל"פ 0-06-21586-02), אשר הגישה מצידה התנגדות לביצוע השטר. ההתנגדות הועברה לדיון בבית משפט השלום בחיפה ובהחלטת הרשמת ספרא-ברנע (בש"א 12790/06) ניתנה רשות להתגונן. 3. בבקשה המונחת בפניי מעלים המבקשים שתי טענות. האחת להעדר סמכות עניינית לבימ"ש זה לדון בתובענה, משמדובר בסכסוך בתוך המשפחה על רקע כספי, והשנייה להעדר סמכות מקומית, נוכח העובדה כי לא מתקיימות בענייננו החלופות שבתקנה 3(א) לתקנות. להלן אדון בסוגיות אלו כסדרן. 4. סמכות עניינית ככלל, שאלת הסמכות העניינית בתובענה אזרחית, תיבחן על פי התשתית העובדתית המוצגת בכתבי טענות הצדדים. בכתב התביעה בענייננו עתר המשיב לקבלת סעד כספי כנגד המבקשים וסמך תביעתו על הטענה כי המבקשים לוו ממנו כספים ולא עמדו בפירעון חובם. סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), מורה כי לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות הייחודית לדון בתובענה שעילתה סכסוך בין בני משפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. סעיף זה מקים שני תנאים מצטברים על מנת להיכנס לגדרו: האחד, זהות בעלי הדין כ"בני משפחה" כהגדרת החוק, והשני, בחינה מהותית האם עילת התביעה שורשיה ב-"סכסוך בתוך המשפחה". בעניינו, מתקיים התנאי הראשון בהיות המבקש אחיו של המשיב, והמבקשת- גיסתו.
החלטה |06/03/2007 |שלום – חיפה
תמ"ש (קריות) 9010/05- ת.ח. נגד ת.ס.
שמות השופטים: אספרנצה אלון
חרף הוראות תקנה 160 (ד) לתקסד"א: "דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת" החלטתי שלא לפקוד מחדל עורך דין על שולחו ואדון בסוגיה לגופה. 14. ס' 25 (ב) לחוק בית המשפט למשפחה תשנ"ה – 1955 קובע: (ב) בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, היה בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו. מפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן מביהמ"ש העליון בבג"ץ 2578/03 פחמאוי נ' פחמאוי ובית הדין השרעי, ניתן ביום 8.5.06 ומפסק דינו של השופט מ. דרורי מביהמ"ש המחוזי בי-ם בבע"מ 781/05 ס. כ. נ' י. כ. , ניתן ביום 14.5.06 אתה למד כי המתווה הנורמטיבי, שגובש בפסיקה רבת שנים, ביחס למחלוקות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים ייושם גם ביחס שבין בתי הדין השרעיים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. נקודת המוצא היא אפוא כי הכללים החלים על בתי הדין הדתיים- בית הדין הרבני ובית הדין השרעי – אחידים המא. 15. מכאן ששתי הערכאות השיפוטיות – ביה"ד השרעי מחד וביהמ"ש לענייני משפחה מאידך – אוחזות בסמכות. לשון אחרת – לשתי הערכאות סמכויות מקבילות לדון בתובענה. איזו ערכאה מבין השתיים מוסמכת לדון בתביעה, כאשר קיימת סמכות מקבילה, התשובה טמונה בהכרעה האם חלה דוקטרינת הסמכות הנמשכת במקרה שלפניי. "ככלל, דוקטרינת הסמכות הנמשכת חלה על פי מהותה ותכליתה במצבים בהם בית המשפט דן ופסק מכוח סמכות מקורית לגופה של סוגיה בעלת אופי מתמשך, כך שמן הראוי שימשיך להחזיק בסמכותו בהתדיינות נוספת בין בני הזוג באותה סוגיה.
החלטה |22/05/2006 |משפחה – קריות
רמ"ש (תל-אביב-יפו) 7846-06-12- אבל נגד סס ואח
שמות השופטים: שאול שוחט
הערעור בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של ביהמ"ש לענייני משפחה, הינם בבחינת מערכת אחת. ס' 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 מקנה את הסמכויות של ביהמ"ש לענייני משפחה לפי חוק זה גם לבימ"ש של ערעור. בע"מ 1100/05 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו), סברתי כי יישום ראוי ונכון של סעיף 9 האמור, מכוון לצמצום הנוהג של החזרת הדיון לערכאה הדיונית. בוודאי במקרה שלפנינו, בו תשובתו של המבקש לתשובת המשיב הוגשה וצורפה כנספח ו' לבקשה (בית המשפט של ערעור יכול, בעצמו לעיין בה). לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, על הנספחים שצורפו להן, לרבות תשובת המבקש לתשובת המשיב – בהליכים בבית המשפט קמא – באתי לידי מסקנה כי החלטתו של בית המשפט קמא בדבר סמכותו לדון בתובענה בדין יסודה. תחת כנפיו של בית המשפט לענייני משפחה נתקבצו ובאו: תובענות לפי חוק הירושה (ס' 1(א)ה) רישה לחוק בית המשפט לענייני משפחה; תובענות שעילתן סכסוך בקשר לירושה (ס' 1(6)(ה) סיפה לחוק זה; תובענות אזרחיות בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתן סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאן או שווין אשר יהא (ס' 1(2) לחוק זה). אין מחלוקת שהתובענה שהוגשה על ידי המשיבים נגד המבקש איננה תובענה לפי חוק הירושה (ר' בהקשר זה שוחט ושאוה, שם עמ' 46). אין טענה בפני המשיבים לתחולתה של הוראות סעיף 1(2) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה שכן העזבון חולק והצדדים לתובענה אינם בני משפחה כהגדרתם בחוק (ר' לענין זה שוחט ושאוה, שם, עמ' 134 ה"ש 736 וכן בהרחבה בעמ' 49/50).
פסק דין |27/10/2012 |מחוזי – תל אביב
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |30/04/2015 |מחוזי – ירושלים
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 120. ערעור
120. (א) נקבעו בחוק הוראות בדבר הגשת ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל (בתקנה זו – ערעור), יוגש הערעור לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו. (ב) ערעור יוגש בתוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו; על ערעור כאמור יחול פרק י"ז לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, למעט תקנות 135, 137, 144 ו–150. (ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחול סימן ז' לפרק א' לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, אך לעניין ערובה תחול תקנת משנה (ז). (ג) – (ד) (בוטלו). (ה) נוסף על הקבוע בתקנה 134(ב) לתקנות סדר הדין, העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו לתיק ההוצאה לפועל. (ו) (בוטלה). (ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין. (ח) בית המשפט של ערעור רשאי לגבות ראיות נוספות אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 9. ,10 – 24. ערעור
9. לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור. 10 – 24. (תיקונים עקיפים בחוקים שונים – התיקונים שולבו בחוקים עצמם).
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 45. מועדים
45. (א) המועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה הוא ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא פסק הדין. (ב) המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, על החלטת בית משפט מחוזי בערעור או בבקשת רשות לערער, על פסק דין או החלטה של בית משפט לענייני משפחה, לפי העניין, הוא שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש. (ג) המועד להגשת ערעור על החלטת רשם בית המשפט או החלטת רשם ההוצאה לפועל הוא חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה ההחלטה. (ד) תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול.
כל הזכויות שמורות ©