כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה חלק אינטגרלי ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. סמכותו הייחודית לדון בסכסוכים משפחתיים מגוונים בתחום שיפוטו נקבעת על פי מבחן דו-שלבי הכולל שני תנאים מצטברים מרכזיים: זהות הצדדים כבני משפחה והיות עילת הסכסוך נעוצה ביחסי המשפחה. הבנת גבולות הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה חיונית לניהול אפקטיבי של הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור הצפון.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. פסיקה עדכנית של בג"ץ מתייחסת למעמדו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במערכת המשפט:
בג"צ 39259-01-25 – פלוני נגד בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (ניתן ב-19/01/2025):
"בעתירה דנן טוען העותר כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטות הנזכרות-הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית המשפט המחוזי-באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ."
פסק דין זה מדגים את מערכת היחסים בין בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בית המשפט המחוזי (כערכאת ערעור) ובג"ץ. המדרג הזה חשוב להבנת מעמדו של בית המשפט לענייני משפחה במערכת המשפטית הישראלית, כאשר החלטותיו כפופות לביקורת שיפוטית בערכאות גבוהות יותר.
הפסיקה קבעה באופן עקבי כי סמכות בית המשפט לענייני משפחה תלויה בקיומם של שני תנאים מצטברים:
תא (חיפה) 13368-06-11 – אסתר אהרוני ואח נגד יפת זוהר בוריה (ניתן ב-14/01/2013):
"סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה, אם כן, בשני תנאים מצטברים: האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה."
פסק דין זה מגדיר בבהירות את המבחן הדו-שלבי לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה:
רק כאשר שני התנאים מתקיימים במצטבר, קונה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה סמכות לדון בתובענה.
התנאי הראשון לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא זהות הצדדים כ"בני משפחה". החוק מגדיר באופן רחב יחסית את המונח "בן משפחה", הכולל בין היתר:
הפסיקה העדכנית של בתי המשפט בחיפה והצפון מפרשת בהרחבה את מבחן זהות הצדדים, תוך התחשבות במגוון המשפחות בחברה המודרנית ובמורכבות היחסים המשפחתיים.
התנאי השני לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא שמהות הסכסוך היא "סכסוך בתוך המשפחה". פסיקה עדכנית של בית המשפט התייחסה לנושא:
תא (חיפה) 8002-10-21 – שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
פסק דין זה מתייחס לסוגיה מורכבת – ניסיונות לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה באמצעות צירוף צדדים שאינם בני משפחה לתביעה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדרש לבחון האם צירוף צד שלישי הוא מהותי ונדרש לעניין הסכסוך, או שמא הוא רק אמצעי לעקיפת הסמכות הייחודית.
בתי המשפט לענייני משפחה באזור חיפה והצפון מפרשים את המונח "סכסוך בתוך המשפחה" באופן רחב, כך שהוא כולל מגוון רחב של סכסוכים – כלכליים, רכושיים, משמורת, מזונות, ירושה ועוד – כל עוד מקורם ביחסי המשפחה.
אחד העקרונות המרכזיים בעבודת בית המשפט לענייני משפחה הוא עקרון "משפחה אחת – שופט אחד", המכוון לריכוז כל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת בפני מותב שיפוטי אחד. עיקרון זה קיבל ביטוי בפסיקה עדכנית:
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24 – פלונית נגד אלמוני (ניתן ב-20/03/2024):
"תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת."
פסיקה זו מדגישה את החשיבות של ריכוז כל ההליכים הנוגעים למשפחה אחת בפני אותו שופט. היתרונות של גישה זו הם:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מקפיד על יישום עיקרון זה בפרקטיקה היומיומית, תוך הקצאת תיקים באופן שמבטיח המשכיות בטיפול במשפחה.
מעבר לסמכות העניינית, חשוב להבין גם את גבולות הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. הסמכות המקומית קובעת באיזה בית משפט לענייני משפחה יש להגיש את התובענה מבחינה גיאוגרפית. פסיקה עדכנית התייחסה לנושא:
רמש (חיפה) 70147-01-20 – פלונית נגד פלוני (ניתן ב-25/03/2020):
"על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הסמכות המקומית, הנקבעת בדרך כלל לפי מקום מגוריו של הנתבע או המקום שבו נוצרה עילת התביעה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בתובענות כאשר:
סוגיה מעשית חשובה היא האפשרות להעביר הליכים מבית משפט אחד לאחר. פסיקה עדכנית מתייחסת לכללים המנחים בעניין זה:
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24 – פלונית נגד אלמוני (ניתן ב-20/03/2024):
"ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך."
פסיקה זו מדגישה את הרף הגבוה הנדרש להעברת תיק מבית משפט אחד לאחר. הדבר משקף את החשיבות שמייחסת המערכת לעקרון "משפחה אחת – שופט אחד" ולהמשכיות הדיון.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן במגוון רחב של עניינים, המשקפים את הסמכות הרחבה שהוענקה לו בחוק:
מגוון זה של עניינים משקף את התפיסה הרחבה של החוק, המאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לדון בכל תובענה אזרחית בין בני משפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא, כל עוד עילתה היא סכסוך בתוך המשפחה.
הטיפול בתיק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה כולל מספר שלבים מרכזיים:
הליכים אלה מנוהלים בהתאם לכללים הייחודיים החלים על בתי המשפט לענייני משפחה, כפי שנקבעו בחוק ובתקנות.
עורכי דין ומתדיינים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נתקלים במספר אתגרים מעשיים:
פתרונות מעשיים לאתגרים אלה כוללים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה ערכאה ייחודית המתמחה בדיני משפחה, וככזו מציע מספר יתרונות בולטים:
יתרונות אלה מאפשרים טיפול מקצועי, רגיש ויעיל בסכסוכים משפחתיים, תוך הבנת המורכבות והרגישות הייחודית של תחום זה.
לסיכום, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה נקבעת על פי מבחן דו-שלבי הכולל שני תנאים מצטברים:
רק כאשר שני התנאים מתקיימים במצטבר, קונה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה סמכות לדון בתובענה. העיקרון המנחה את פעולת בית המשפט הוא "משפחה אחת – שופט אחד", המכוון לריכוז כל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת בפני מותב אחד, תוך שמירה על יעילות דיונית וקוהרנטיות בהחלטות השיפוטיות.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממלא תפקיד חיוני בטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור הצפון, תוך הבנה עמוקה של המורכבות והרגישות הייחודית של תחום זה. באמצעות יישום מבחני הסמכות והעקרונות המנחים, בית המשפט מבטיח דיון ראוי והוגן בסכסוכים משפחתיים, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, ובמיוחד על טובתם של קטינים.
ת"א (חיפה) 13368-06-11- אסתר אהרוני ואח נגד יפת זוהר בוריה
שמות השופטים: שולמית ברסלב
1. לאחר שבחנתי את זהות הצדדים ואופי המחלוקת ושמעתי את עמדות הצדדים – מצאתי כי הדין עם הנתבע והסמכות העניינית לדון בתביעה שלפניי נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה 2. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון ב"ענייני משפחה" קבועה בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (לעיל ולהלן: "החוק לענייני משפחה"). סעיף 1 לחוק מגדיר "ענייני משפחה", בין היתר, כ"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה, אם כן, בשני תנאים מצטברים: האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה. נבחן להלן את התקיימות התנאים בענייננו. "בן משפחתו" – 3. אין חולק כי התובעים, אחיו של הנתבע, הם בגדר "בן משפחתו" של הנתבע, כמשמעו בסעיף 1(2)(ו) לחוק לענייני משפחה ("אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו"). משכך, תנאי זה מתקיים בעניין דא. עילת התביעה – 4. מבחן מהות הסכסוך נועד לבחון האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית, נכבדה וחשובה לגיבושה של עילת התביעה. ודוק: לא די בקשר רחוק וזניח אך מנגד לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרות עילת התביעה מקורה בסכסוך המשפחתי. לעניין זה נפסק על ידי כבוד הנשיא (כתוארו אז) הש. א. ברק ב-רע"א 6558/99, חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 : ". . . הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי.
החלטה |13/01/2013 |שלום – חיפה
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה. 9. המבקשת הגישה תגובתה לטענת חוסר הסמכות המקומית וטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בחיפה, מאחר שמקום מגורי הצדדים המשותף האחרון היה בבית שבבעלותם בעיר חיפה. נוסף לכך נטען כי כל ההתדיינות בין הצדדים עד כה התנהלה בעיר חיפה, בין אם בבית הדין השרעי ובין אם בבית משפט לענייני משפחה. 10. ביום 31.12.19 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא: "מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס. על כן, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניני משפחה במחוז ירושלים. על כן אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, תפעל כפי החלטתי, תעביר החלטתי לעיון סגנית הנשיא השופטת אייזנברג וכן תעביר החלטתי לסגן הנשיא השופט נמרוד פלקס לקביעת המתב שידון בהליך". בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. 3 נימוקי בקשת רשות הערעור 11. להלן טענות המבקשת בקצרה, כפי שעולות מבקשת רשות הערעור: א. שגה בימ"ש קמא כאשר חרץ את גורל התובענה קמא מבלי שקיים דיון בפניו, וזאת רק בהתבסס על טענות המשיב בכתב ההגנה, ומבלי שנערך בירור עובדתי כלל. ב. בית המשפט קמא התעלם מהאמור בתגובת המבקשת שהוגשה במענה לטענות המשיב בכתב ההגנה, לפיה מקום מגוריהם המשותף האחרון היה בעיר חיפה, בדירת הצדדים ברחוב . . . . ג. מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר בשני אחים, שמושא המחלוקת בדירה קשור למערכת היחסים במשפחה, כי לעורך הדין אין כל קשר לדירה, וכי לא נתבקש כנגדו כל סעד אופרטיבי אלא אך ורק הכרעה לעניין הדירה באספקט הקנייני. 2 דיון והכרעה: 6. לאחר ששבתי ובחנתי את כתב התביעה ועמדות הצדדים, אני קובעת כי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 7. סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו, "בן משפחתו" – אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו", משמע כי סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. התובענה הינה תובענה אזרחית שבמסגרתה ביקש התובע להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין והשבת המצב לקדמותו, כך שמחצית הזכויות בדירה תרשמנה על שמו, והמחצית הנוספת על שם האח. השאלה המשפטית היא מי מבין שני האחים הוא הבעלים של הדירה, האם שני האחים כטענת התובע, או האח הנתבע. סבורני שאין עוררין כי בכל הקשור למחלוקת בין התובע לאחיו, הרי שסמכות התביעה מצויה בגדרי בית המשפט לענייני משפחה. 9. אכן עורך הדין, נתבע מס' 2, אינו בן משפחה, כהגדרתו בחוק. אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
האב התנגד לבקשה להעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מכמה טעמים: ראשית, טען האב כי לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אין סמכות להורות על העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ובאותה נשימה טען שיש דווקא להעביר את הדיון בתובענות החדשות לשופט/ת אחר/ת בבית המשפט זה שכן, לשיטתו, טענות האם לליקויים בהסכם עשויות להת פרש כטענה לפגם שיפוטי שתצריך התייחסות המותב; מותב זה שימש בעבר כעוזר משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב "במקביל לאחיו של הנתבע ומכירו מאותה תקופה", ושניהם שימשו "תקופות משמעותיות (הגם שלא חופפות)"כעוזרים משפטיים של אותה שופטת – וקם פוטנציאל לטענות עתידיות בהקשרים אלה משום שהאם "אי נה סולדת מהעלאת כל טענה קלושה". עוד הוסיף האב כי נציב תלונות הציבור על השופטים התייחס "לפגמיה וחולשותיה של התפיסה one family one judge". יוער כי בקשתו של האב להעברת הדיון בתובענות למותב אחר בבית משפט זה, נדחתה בהחלטה הנ"ל. יא. ההחלטה נחתמה בכך שהסמכות להורות על העברת התובענות לבית המשפט בחיפה אינה בסמכות המותב, אלא בסמכות סגן הנשיאה לענייני משפחה ומשכך, ההחלטה בנושא הונחה על שולחני. 2. בשים לב לעיקרי ההחלטה ולטענות הצדדים במסגרתה, להלן החלטתי. 3. שתי שאלות עומדות על הפרק: האם העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה היא בסמכותי; ככל שהתשובה חיובית, האם הנסיבות מצדיקות להורות על העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה או שמא, עלי להותיר את בירורן בבית משפט זה. ב' – האם העברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה היא בסמכותי 4. מאחר ובין הצדדים התנהלו הליכים קודמים בבית משפט זה, פשיטא כי התובענות שהוגשו הן בגדר 'תובענה חדשה', אשר בעניינה מורה סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה) כי: "תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת".
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
בג"צ 39259-01-25- פלוני נגד ' בית המשפט לענייני משפחה בחיפה
שמות השופטים: דפנה ברק ארז,יעל וילנר,רות רונן
משפט המחוזי בחיפה 3. לשכת רווחה פלונית 4. האפוטרופוס לדין של הקטינה 5. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: עו"ד סוהיר זידאן פסק-דין 1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.12.2024 (רמ"ש 4263-12-24, השופט ח' שרעבי). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על שבע החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במהלך חודש נובמבר 2024 במסגרת סכסוך הגירושין הניטש בין העותר לבין המשיבה 4 ונסב גם על המשמורת על בתם הקטינה (תהל"ם 18879-01-23 ותהל"ם 47441-05-23, השופטת הבכירה ש' ברגר). 2. החלטותיו האמורות של בית המשפט לענייני משפחה נסבו על עניינים שונים, ובכלל זה-בקשותיו של העותר להקליט את מפגשיו עם העובד הסוציאלי לסדרי דין; לפסול את האפוטרופא לדין שמונתה לקטינה; למתן הוראות בקשר לעריכת תסקירים מטעם גורמי הרווחה; וכן לעיון חוזר ולהבהרה. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור של העותר לאחר שקבע, בעיקרו של דבר, כי מדובר בהחלטות דיוניות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. 3. בעתירה דנן טוען העותר כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטות הנזכרות-הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית המשפט המחוזי-באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ.
פסק דין |18/01/2025 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 6147/21- פלונית נגד ' פלוני
שמות השופטים: י וילנר
עוד יצוין, למען שלמות התמונה, כי בסעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נקבעו חלופות שונות להגדרת "עניין כלכלי", המסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי (או לסמכותה של המחלקה הכלכלית בבתי המשפט שבהם קיימת מחלקה מעין זו), אך זאת "למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה". 21. הנה כי כן, שומה לבחון אם המקרה דנן עונה על שני התנאים האמורים להגדרת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ככל שהתשובה לכך תהא חיובית, אזי יהיה בה כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה, וזאת אף אם נושאה אכן בא במסגרת הגדרת "עניין כלכלי" שבחוק בתי המשפט כאמור. 22. אשר לתנאי הראשון, הרי שבעת הגשת התביעה ואף בשעה שנתן בית המשפט המחוזי את החלטתו מושא הבקשה שלפניי, ענו הנתבעים (למעט החברה) להגדרת "בני משפחתו" של התובע – אשתו, הוריה ואחיה. אמנם נכון, כי מטענות הצדדים לפניי עולה שלאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי התגרשו בני הזוג. ואולם, אף אם היה בכך מלכתחילה, טרם הגשת התביעה, כדי להשפיע על הסמכות העניינית לדון בתביעה, זאת בשים לב להלכה שנקבעה בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.04.2012 ) שלפיה המונח "בן זוגו" בסעיף 1(2)(ג) ו-1(2)(ו) לחוק בתי המשפט לעניני משפחה, לא כולל בן זוג לשעבר, הרי משעה ששינוי הנסיבות הנטען ארע לאחר מועד החלטתו של בית המשפט המחוזי, אין מקום להידרש לסוגיה, לראשונה, בערכאת הערעור. אם כן, נקודת המוצא לדיוננו היא כי אכן קיימת קרבה משפחתית בין התובע ובין הנתבעים, כפי שהתקיימה ביניהם בעת מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך התנאי הראשון מתקיים בנדון. 23. אשר לתנאי השני, נקבע בפסיקה כי ההכרעה באשר לנתונים העובדתיים הנוגעים למקור עילת התביעה ולקשר בינה ובין סכסוך משפחתי בין בעלי הדין – תיעשה על-פי כתבי הטענות של הצדדים: "ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על-פי כתבי-הטענות של הצדדים.
החלטה |17/11/2021 |בית המשפט העליון
רע"א 5267/14- נגד
שמות השופטים: א גרוניס,ח מלצר,נ סולברג
פסקה 10 ( 29.4.2012 ); בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 191 (2005) (להלן: 9948/04 פלוני); רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000) (להלן: הלכת חבס); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ" ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (1997)). בידי בית המשפט לענייני משפחה רוכזו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט לענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. 5 13. סעיף 3(א) לחוק קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות עניינית לדון ב"ענינימשפחה". הסמכות לדון בעניינים אלה פורשה כסמכות עניינית יחודית הגורעת מסמכויותיהן של הערכאות האזרחיות האחרות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לדון בהם (9948/04 פלוני, בעמודים 191-192). סעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "עניני משפחה", כאשר הרכיב הרלוונטי לענייננו מצויין בסעיף 1(6)(ה) לחוק: תובענה לפי "חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". 14. מטרת ההוראה שבסעיף 1(6)(ה) לחוק "לקבץ הליכים שונים הקשורים בירושה וסובבים סביבה בבית-משפט אחד. כל זאת כחלק מן התכלית של חוק בית המשפט למשפחה לרכז בפורום שיפוטי אחד את מלוא המחלוקת בין בני משפחה" (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 539 (2004) (להלן: עניין אלדרמן)).
החלטה |04/10/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |27/06/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה
שמות השופטים: איתי רגב
במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |04/11/2023 |שלום – כפר סבא
ת"א (מרכז) 7530-10-22- י. ב. גל אור ייזום והשקעות בע"מ נגד מכשירי מדידה בינלאומיים ישראל בעמ
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
בבוא אפוא בית המשפט להכריע בשאלה אימתי מצוי הסכסוך בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ומתי מצוי הוא בסמכותו של בית המשפט האזרחי, יבחן, בנוסף לזהות הצדדים, אף את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה האם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה ומשמעותית להיווצרותה של עילת התביעה. ככל שהיווצרותה של עילת התביעה נוגעת לאספקטים אזרחיים, שאינם קשורים ליחסי המשפחה ואינם במומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה, כך פוחת הצידוק להכיר בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה (ראו ענין חבס לעיל, בעמ' 344). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.4.2012 ) (להלן: "ענין פלונית") נקבע, כי יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה וזאת לאור ההלכה לפיה, יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית שמחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים. לאור זאת, נקבע, כי בהינתן שני פירושים אפשריים, יועדף הפירוש המצמצם את הסמכות ולא המרחיב אותה (עניין פלונית, פסקה 17). עוד נקבע, כי יש להיזהר ממתן פרשנות מרחיבה בהקשר הספציפי של בית המשפט לענייני משפחה, לאור הדינים המהותיים והפרוצדוראליים המיוחדים הנוהגים בו: "זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על 'הגרעין הקשה' של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול 'לקפחו' לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראייתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים 'אמיתיים' על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם.
החלטה |21/11/2022 |מחוזי – מרכז
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |30/04/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (כפר סבא) 14316-01-22- פלוני נגד יי
שמות השופטים: איתי רגב
1. בהמשך להחלטה מיום 29.3.22 , ולאחר שהמבקש הגיש תשובתו, מצאתי להורות על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה להלן, בתמצית, טעמי – 2. שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 2 3. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 4. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |16/04/2022 |שלום – כפר סבא
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 2. תחום השיפוט
2. (א) תחום השיפוט של כל אחד מבתי המשפט לעניני משפחה המפורטים בסעיף 1 הוא כמפורט להלן: (1) בית המשפט לעניני משפחה בירושלים – מחוז ירושלים; (2) בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב – מחוז תל אביב; (3) בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, בחדרה ובקריות – מחוז חיפה, לרבות נפת עכו; (4) בית משפט השלום בפתח תקוה – נפת פתח תקוה ונפת השרון; (5) בית משפט השלום בראשון לציון – נפת רמלה ונפת רחובות. (ב) בסעיף זה, "מחוז" ו"נפה" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
כל הזכויות שמורות ©