כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה חלק אינטגרלי ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, המתמחים בטיפול במגוון סכסוכים משפחתיים. סמכותו הייחודית של בית המשפט נקבעת על פי מבחן דו-שלבי הכולל שני תנאים מצטברים: זהות הצדדים (בחינת קיומה של קרבה משפחתית) ומהות הסכסוך (האם מדובר בסכסוך משפחתי). הבנת גבולות הסמכות חיונית לניהול אפקטיבי של הליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה באזור חיפה והצפון.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). סעיף 1 לחוק מגדיר את גבולות סמכותו העניינית של בית המשפט, כפי שנקבע בפסיקה:
תא (חיפה) 41533-11-14 – מ מ ח נגד ע מ ח (ניתן ב-22/02/2015):
"סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא."
מפסק דין זה עולה כי סמכות בית המשפט לענייני משפחה אינה מוגבלת לנושא מסוים או לסכום תביעה מסוים, אלא נקבעת על פי זהות הצדדים ומהות הסכסוך. זוהי גישה רחבה המאפשרת לבית המשפט לדון במגוון עניינים, כל עוד הם עומדים בשני התנאים המצטברים.
הפסיקה בבתי המשפט בחיפה האירה וחידדה את שני התנאים המצטברים הנדרשים לקביעת סמכות:
תא (חיפה) 13368-06-11 – אסתר אהרוני ואח נגד יפת זוהר בוריה (ניתן ב-14/01/2013):
"סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה, אם כן, בשני תנאים מצטברים: האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה."
פסק דין זה מדגיש את המבחן הדו-שלבי לקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה:
רק כאשר שני התנאים מתקיימים במצטבר, קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה.
התנאי הראשון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא קיומה של קרבה משפחתית בין הצדדים. החוק מגדיר באופן רחב את המונח "בן משפחה", הכולל בין היתר:
עם זאת, הפסיקה קבעה כי יש לפרש את המונח "בן משפחה" באופן מדויק:
רעא (חיפה) 25651-05-21 – עאישה חיגאזי שעאר נגד חליל חגאזי (ניתן ב-24/08/2021):
"על פי הפסיקה שפירשה את סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אין להרחיב משמעות מונח זה מעבר לנדרש."
פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הגדרה מדויקת של "בן משפחה", ומזהיר מפני הרחבה בלתי מבוקרת של ההגדרה. עם זאת, בפועל, בתי המשפט לענייני משפחה באזור חיפה והצפון מפרשים את המונח באופן רחב יחסית, כדי לאפשר טיפול כולל במכלול היחסים המשפחתיים.
התנאי השני לסמכות בית המשפט לענייני משפחה הוא שעילת התביעה היא "סכסוך בתוך המשפחה". בית המשפט בחיפה הדגיש את חשיבות בחינת מהות הסכסוך:
תא (חיפה) 8002-10-21 – שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
פסיקה זו מתייחסת לניסיונות לעקוף את סמכות בית המשפט לענייני משפחה באמצעות צירוף צדדים שאינם בני משפחה לתביעה. בית המשפט מנחה לבחון האם צירוף צד שלישי הוא מהותי ונדרש, או שמא הוא רק אמצעי לעקיפת הסמכות הייחודית.
הפסיקה בבתי המשפט בחיפה והצפון פירשה את המונח "סכסוך בתוך המשפחה" באופן רחב, כך שהוא כולל מגוון רחב של סכסוכים, כל עוד מקורם ביחסי המשפחה. זאת בהתאם לתכלית החוק – לרכז את הדיון בסכסוכים משפחתיים בפני ערכאה מתמחה אחת.
אחד העקרונות המרכזיים המנחים את פעילות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא עקרון "משפחה אחת – שופט אחד". עיקרון זה מכוון לריכוז כל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת בפנ
ת"א (חיפה) 13368-06-11- אסתר אהרוני ואח נגד יפת זוהר בוריה
שמות השופטים: שולמית ברסלב
1. לאחר שבחנתי את זהות הצדדים ואופי המחלוקת ושמעתי את עמדות הצדדים – מצאתי כי הדין עם הנתבע והסמכות העניינית לדון בתביעה שלפניי נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה 2. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון ב"ענייני משפחה" קבועה בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (לעיל ולהלן: "החוק לענייני משפחה"). סעיף 1 לחוק מגדיר "ענייני משפחה", בין היתר, כ"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הותנתה, אם כן, בשני תנאים מצטברים: האחד, הצדדים לסכסוך הם בני משפחה, כהגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק לענייני משפחה; והשני, עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה. נבחן להלן את התקיימות התנאים בענייננו. "בן משפחתו" – 3. אין חולק כי התובעים, אחיו של הנתבע, הם בגדר "בן משפחתו" של הנתבע, כמשמעו בסעיף 1(2)(ו) לחוק לענייני משפחה ("אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו"). משכך, תנאי זה מתקיים בעניין דא. עילת התביעה – 4. מבחן מהות הסכסוך נועד לבחון האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית, נכבדה וחשובה לגיבושה של עילת התביעה. ודוק: לא די בקשר רחוק וזניח אך מנגד לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרות עילת התביעה מקורה בסכסוך המשפחתי. לעניין זה נפסק על ידי כבוד הנשיא (כתוארו אז) הש. א. ברק ב-רע"א 6558/99, חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 : ". . . הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי.
החלטה |13/01/2013 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 41533-11-14- מ מ ח נגד ע מ ח
שמות השופטים: עפרה אטיאס
1. זוהי בקשה לסילוק התובענה על הסף ו/או לאחר דיון, ולחלופין, להעברתה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מפאת העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בה 2. המבקשים טוענים בבקשתם כי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה תלוי ועומד הליך משפטי בין הצדדים: תמ"ש (חי') 28755-11-12 שעניינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהגישו המבקשים ועזבון אביהם המנוח, המבקש 5, כנגד עזבון סבם של המבקשים, ע' א' ח' ח', ויורשיו (שאחד מהם הינו המשיב דכאן). הליך זה הוגש תחילה לבית המשפט המחוזי חיפה, ואולם בתום דיון שהתקיים בפני כב' השופט קיסרי ביום 4.12.12 , הועברה התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, והתיק נידון בפני כב' השופט בן ציון ברגר. 3. לטענת המבקשים, הן התביעה שלפניי והן תביעת המבקש 1 במסגרת תמ"ש 28755-11-12 מקורן בעיזבון וירושת הסב, כאשר במסגרת התביעה שלפניי מבקש המשיב לאשר עסקה שכביכול נכרתה עם המבקש 1 באשר לנכס מנכסי הסב. נטען כי היה באפשרות המשיב להגיש תביעה שכנגד בבית המשפט לענייני משפחה, אך מסיבה כלשהי בחר להגיש תביעה נפרדת בפני בית משפט זה שהעביר את אותו העניין במסגרת תיק אחר לבית המשפט לענייני משפחה, ו- "אין להעבירנו עוד". 4. עוד טוענים המבקשים כי יש לראות את תביעת המשיב המבוססת כביכול על הסכם מכר משנת 2010 בינו לבין המבקש 1, שנטען כי הינו הסכם "מזויף", כנופלת בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לסעיפים 1(2) ו- 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. 2 5. המבקשים אף טוענים כי יש להיעתר לבקשתם משיקולי יעילות ומניעת כפל דיונים בעיקר לאור קיום ההליך התלוי ועומד מזה שלוש שנים בין הצדדים המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. 6. המשיב (התובע) טוען, בתמצית, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל אי צירוף תצהיר לתמיכה.
החלטה |21/02/2015 |מחוזי – חיפה
רע"א (חיפה) 25651-05-21- עאישה חיגאזי שעאר נגד חליל חגאזי
שמות השופטים: ישראלה קראי גירון
בהחלטה קבע בית המשפט קמא כי דין בקשת המבקשת להעביר את ההליך לבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה בשל היעדר סמכות עניינית להידחות. בית-המשפט קמא קבע כי המבקשת והמשיב אינם בני זוג לשעבר, ועל-פי הפסיקה שפירשה את סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), אין להרחיב משמעות מונח זה מעבר לנדרש. לא נאמר דבר בהחלטה האם לדעת בית המשפט קמא הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך משפחתי. טענות הצדדים טענות המבקשת 6. לטענת המבקשת, עילת התביעה בהליך קמא הינה סכסוך בתוך המשפחה עקב גירושי המבקשת מבנו של המשיב. המבקשת טוענת כי גם לאחר גירושיה מבנו של המשיב בני הזוג נותרו בקשר של ידועים בציבור, חיו ביחד בנכס אותו הקימו ונולדו להם ארבעה ילדים אשר נותרו להתגורר עמה בנכס. 7. המבקשת טוענת כי בהתאם לחוק, הסכסוך בגינו הוגש ההליך הוא בין בני משפחה ועילתו סכסוך משפחתי ולפיכך בית-המשפט לענייני משפחה קונה סמכות עניינית ייחודית לדון בו. 8. נטען עוד כי כל החלטה אחרת תגרום לקבלת הכרעות סותרות ולעומס מיותר על מערכת בתי-המשפט. בוודאי כאשר קיים הליך תלוי ועומד בעניין זה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה. 9. המבקשת טוענת עוד כי המחלוקת האמיתית היא בינה לבין בן זוגה לשעבר, בנו של המשיב, וכי הגשת התביעה נעשתה בשם המשיב, כדי לא לאפשר דיון בטענות המבקשת לזכות בעלות בנכס שהועלו על ידה בבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה. שם טענה המבקשת כי היא ובן זוגה לשעבר בנו יחד את הבית בנכס, כאשר המשיב הבטיח להעביר להם זכויותיו במקרקעין עליו בנו את הנכס, בו הוא מתגורר. זאת, כעולה גם מהסכם הממון שנחתם בין המבקשת ובין בן המשיב. עוד טוענת המבקשת שהיא מעולם לא שכרה את הנכס, והסכם השכירות שהציג המשיב בהליך, עליו חתום בנו, נערך רק לצורכי ההליך.
פסק דין |23/08/2021 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר בשני אחים, שמושא המחלוקת בדירה קשור למערכת היחסים במשפחה, כי לעורך הדין אין כל קשר לדירה, וכי לא נתבקש כנגדו כל סעד אופרטיבי אלא אך ורק הכרעה לעניין הדירה באספקט הקנייני. 2 דיון והכרעה: 6. לאחר ששבתי ובחנתי את כתב התביעה ועמדות הצדדים, אני קובעת כי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 7. סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו, "בן משפחתו" – אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו", משמע כי סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. התובענה הינה תובענה אזרחית שבמסגרתה ביקש התובע להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין והשבת המצב לקדמותו, כך שמחצית הזכויות בדירה תרשמנה על שמו, והמחצית הנוספת על שם האח. השאלה המשפטית היא מי מבין שני האחים הוא הבעלים של הדירה, האם שני האחים כטענת התובע, או האח הנתבע. סבורני שאין עוררין כי בכל הקשור למחלוקת בין התובע לאחיו, הרי שסמכות התביעה מצויה בגדרי בית המשפט לענייני משפחה. 9. אכן עורך הדין, נתבע מס' 2, אינו בן משפחה, כהגדרתו בחוק. אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
להידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |27/06/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
רע"א (ירושלים) 20506-01-15- יהודה אליהו נגד עדנה ישראל פור
שמות השופטים: צבי סגל
בבסיס תכלית זו נעוצה התפיסה, כי "הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו, לעיתים אף תחת קורת גג אחת" (מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן, "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות", משפחה במשפט ב1, עמ' 2 (תשס"ט)). 12. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים, במובן זה ש"ענייני משפחה", כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ( 29.4.12 )). 13. סעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעים את סמכותו העניינית של בית המשפט למשפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. בהתאם להוראת החוק, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד – זהות הצדדים: חייבת להתקיים קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה, כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק; השני – מהות הסכסוך: עילת פרוץ הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. כלומר, הסמכות מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה והסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (הלכת חבס, שם, עמ' 344). 5 14. ראשית, יש לבחון האם הצדדים עונים בכלל על ההגדרה של "בני משפחה". השאלה הנשאלת בתיק דנא הינה האם יש ליתן לביטוי "ידועה בציבור" המופיע בסעיף 1(2)(א) לחוק – פרשנות מרחיבה, הכוללת גם ידועה בציבור לשעבר.
פסק דין |30/04/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |10/01/2024 |שלום – רחובות
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
ת"א 665-04- שובל דבי נגד עורך דין שחף נילי
שמות השופטים: יצחק עמית
על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 6. בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה". התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך" רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32. לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה 7. נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה: סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |12/12/2005 |מחוזי – חיפה
ה"פ (תל-אביב-יפו) 13880-08-11- פבל דמנטייב ואח נגד אלכסנדר קנבסקי ואח
שמות השופטים: אבי זמיר
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "עניני משפחה" אשר בהם קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניני משפחה, ועל פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) ה ורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה"- לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". השאלה היא, האם המונח "בן משפחתו" כולל גם בני משפחה אחרים של בן זוג לשעבר. קיימות דיעות שונות בפסיקה בהקשר זה, אשר נסקרו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יונה אטדגי בה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 47271-10-11 ש. פ. נ' ג. ר. (27/11/11). כב' השופט אטדגי הביע עמדה שלפיה תביעתו של בן משפחה, מאלה המנויים בסעיפים (ב)- (ו) לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, מצויה אף היא בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ובלבד שעילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, כאמור בסעיף זה, וכן בכפוף לכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בין הנתבע ובין בן המשפחה בתקופה שבה הנתבע ובן הזוג לשעבר היו בני זוג. לעומת זאת, כב' השופט משה רביד הביע עמדה שונה בהחלטתו בבר"ע (מחוזי י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (12/3/08), וקבע כי אין ליתן פרשנות מרחיבה להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, אשר מכוחן מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה, ובהתאם לכך, אין לכלול במסגרת פרשנות הסעיף גם בן משפחה של בן זוג לשעבר.
החלטה |04/03/2012 |מחוזי – תל אביב
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
כל הזכויות שמורות ©