כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פועל במסגרת מערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, ומוסמך לדון במגוון תובענות הקשורות לסכסוכים משפחתיים. סקירה משפטית זו מתמקדת בהיבטים הנורמטיביים והפרקטיים של סמכות בית המשפט, בהתבסס על הפסיקה העדכנית. להכרעות בשאלות סמכות השפעה מכרעת על ניהול ההליך המשפטי ועל תוצאותיו, ולכן חשוב להבין את המסגרת המשפטית המלאה.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מוסדרת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. הפסיקה קבעה באופן ברור כי נדרשים שני תנאים מצטברים לקיום סמכות:
תא (נצרת) 18132-08-11 – עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד (ניתן ב-22/09/2011):
"סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: 'תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא'. הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך."
פסק דין זה, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת אך חל גם על בית המשפט בחיפה כחלק מאותו מחוז שיפוטי, מדגיש את שני התנאים המצטברים הנדרשים לקיום סמכות בית המשפט לענייני משפחה:
ההיבט הייחודי של החוק הוא שסמכות בית המשפט לענייני משפחה אינה תלויה בנושא התביעה או בשוויה, אלא בשני התנאים הללו בלבד.
התנאי הראשון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה עוסק בזהות הצדדים לתובענה. החוק מגדיר בהרחבה את המונח "בן משפחה", כפי שמשתקף בפסיקת בית המשפט בחיפה:
תא (חיפה) 8002-10-21 – שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021):
"סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: '1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר…"
פסק דין זה מבהיר כי "בן משפחה" כולל מגוון רחב של קשרי משפחה, לרבות:
הגדרה רחבה זו מאפשרת לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לדון במגוון רחב של סכסוכים בין בני משפחה בדרגות קרבה שונות.
פרשנות התנאי הראשון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה – זהות הצדדים – עוררה שאלות מורכבות בפסיקה. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד להתייחס למקרים בהם מעורבים בתובענה גם צדדים שאינם בני משפחה:
תא (חיפה) 8002-10-21 – שפ נגד יפ (ניתן ב-25/10/2021):
"יש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך."
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התייחס בפסיקה זו לניסיונות לעקוף את סמכותו באמצעות צירוף צדדים שאינם בני משפחה לתובענה. הפסיקה מנחה את בית המשפט לבחון את מהותיות צירוף הצדדים ולא לאפשר עקיפה מלאכותית של הסמכות הייחודית.
התנאי השני לסמכות בית המשפט לענייני משפחה עוסק במהות הסכסוך. הפסיקה פירשה תנאי זה באופן רחב, כפי שעולה מהחלטה זו:
תא (עכו) 22991-07-17 – אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני (ניתן ב-07/03/2018):
"מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית."
הפסיקה מבהירה כי הסכסוך צריך להיות "קשור בטבורו לקירבה המשפחתית". הפרשנות הרחבה של תנאי זה מאפשרת לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לדון במגוון רחב של תובענות, כל עוד עילת הסכסוך קשורה ליחסי המשפחה, ללא תלות בנושא התביעה או בסעד המבוקש.
עיקרון מרכזי המנחה את בתי המשפט לענייני משפחה הוא "משפחה אחת – שופט אחד", המכוון לריכוז כל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת בפני אותו שופט. עיקרון זה קיבל ביטוי בפסיקה:
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24 – פלונית נגד אלמוני (ניתן ב-20/03/2024):
"העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל 'משפחה אחת – שופט אחד' ועל כל העולה ממנו."
חשיבות עיקרון זה נובעת מההכרה בכך שסכסוכי משפחה לעתים קרובות מורכבים וקשורים זה בזה. ריכוז הדיון בפני שופט אחד מאפשר:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיישם עיקרון זה הלכה למעשה, תוך הקפדה על הפניית תיקים הנוגעים לאותה משפחה לאותו שופט.
מעבר לסמכות העניינית, קיימת גם שאלת הסמכות המקומית – באיזה בית משפט לענייני משפחה יש להגיש את התובענה. בפסיקה של בית המשפט בחיפה התייחסו לנושא זה:
רמש (חיפה) 70147-01-20 – פלונית נגד פלוני (ניתן ב-25/03/2020):
"מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס."
פסיקה זו מבהירה כי מעבר דירה של אחד הצדדים, במיוחד אם נעשה בשל הסכסוך, אינו מעביר את הסמכות המקומית. כללי הסמכות המקומית קובעים בדרך כלל כי התובענה תוגש לבית המשפט במקום מגוריו של הנתבע או במקום המגורים האחרון המשותף של בני הזוג.
לעניין העברת הליכים מבית משפט אחד לאחר, נקבע בפסיקה כי נדרשים "טעמים מיוחדים" שיירשמו. הדבר משקף את החשיבות שמייחסת המערכת להמשכיות הדיון ולעקרון "משפחה אחת – שופט אחד".
העברת תיק מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לבית משפט אחר, או להיפך, תישקל בדרך כלל במקרים הבאים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן במגוון רחב של עניינים, המשקפים את התחומים השונים של דיני המשפחה:
מגוון זה של עניינים מדגיש את הסמכות הרחבה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המאפשרת לו לדון במכלול הסוגיות הנוגעות למשפחה.
סקירת הפסיקה והחקיקה מלמדת על מספר עקרונות מנחים בקביעת סמכות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה:
הבנת גבולות הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה חיונית לניהול אפקטיבי של הליכים משפטיים, מהסיבות הבאות:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא ערכאה מקצועית וייחודית, בעלת הכלים והניסיון לטפל במכלול הסוגיות הכרוכות בסכסוכים משפחתיים. הבנת היקף סמכותו ודרכי פעולתו מאפשרת לצדדים ולבאי כוחם לנהל את ההליכים באופן יעיל והוגן.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הרחבת סמכויות בית המשפט לענייני משפחה, מתוך הכרה בחשיבות הטיפול המערכתי והמקצועי בסכסוכי משפחה. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממשיך להתפתח ולהתמקצע, תוך אימוץ גישות טיפוליות חדשניות וכלים מיוחדים לניהול סכסוכי משפחה, לצד הכרעה משפטית בסכסוכים.
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.החלטה |06/03/2018 |
|
עמודים – 12
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה. 9. המבקשת הגישה תגובתה לטענת חוסר הסמכות המקומית וטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בחיפה, מאחר שמקום מגורי הצדדים המשותף האחרון היה בבית שבבעלותם בעיר חיפה. נוסף לכך נטען כי כל ההתדיינות בין הצדדים עד כה התנהלה בעיר חיפה, בין אם בבית הדין השרעי ובין אם בבית משפט לענייני משפחה. 10. ביום 31.12.19 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא: "מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס. על כן, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניני משפחה במחוז ירושלים. על כן אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, תפעל כפי החלטתי, תעביר החלטתי לעיון סגנית הנשיא השופטת אייזנברג וכן תעביר החלטתי לסגן הנשיא השופט נמרוד פלקס לקביעת המתב שידון בהליך". בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. 3 נימוקי בקשת רשות הערעור 11. להלן טענות המבקשת בקצרה, כפי שעולות מבקשת רשות הערעור: א. שגה בימ"ש קמא כאשר חרץ את גורל התובענה קמא מבלי שקיים דיון בפניו, וזאת רק בהתבסס על טענות המשיב בכתב ההגנה, ומבלי שנערך בירור עובדתי כלל. ב. בית המשפט קמא התעלם מהאמור בתגובת המבקשת שהוגשה במענה לטענות המשיב בכתב ההגנה, לפיה מקום מגוריהם המשותף האחרון היה בעיר חיפה, בדירת הצדדים ברחוב . . . . ג. מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר בשני אחים, שמושא המחלוקת בדירה קשור למערכת היחסים במשפחה, כי לעורך הדין אין כל קשר לדירה, וכי לא נתבקש כנגדו כל סעד אופרטיבי אלא אך ורק הכרעה לעניין הדירה באספקט הקנייני. 2 דיון והכרעה: 6. לאחר ששבתי ובחנתי את כתב התביעה ועמדות הצדדים, אני קובעת כי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הוא בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 7. סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו, "בן משפחתו" – אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו", משמע כי סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה מותנה בקיומם של שני תנאים: התנאי הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו, והתנאי השני, שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. התובענה הינה תובענה אזרחית שבמסגרתה ביקש התובע להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין והשבת המצב לקדמותו, כך שמחצית הזכויות בדירה תרשמנה על שמו, והמחצית הנוספת על שם האח. השאלה המשפטית היא מי מבין שני האחים הוא הבעלים של הדירה, האם שני האחים כטענת התובע, או האח הנתבע. סבורני שאין עוררין כי בכל הקשור למחלוקת בין התובע לאחיו, הרי שסמכות התביעה מצויה בגדרי בית המשפט לענייני משפחה. 9. אכן עורך הדין, נתבע מס' 2, אינו בן משפחה, כהגדרתו בחוק. אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
תלהמ (תל אביב) 30627-02-24- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: יהורם שקד
הידון בחיפה; השנייה – היותו של בית המשפט של ערעור בחיפה, כך שכל הזדקקות לבית משפט של ערעור, תהיה בחיפה ואם כך, ראוי שגם הערכאה הדיונית תהיה בחיפה. 14. ביחד עם הרחבת הסמכות של נשיא בית המשפט השלום או של סגן הנשיא לענייני משפחה, כאמור לעיל, הוספה לתקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ההוראה כי העברת הדיון תהיה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". שימת לב כי לשון התקנה היא טעמים מיוחדים ולא טעמים סתם, ללמדך כי העברת תובענה לבית משפט אחר איננה עניין של מה בכך, אלא נדרשים טעמים מיוחדים להורות כן, שכן העברת תובענה חדשה שהוגשה לבית משפט אחר, יש בה לעמוד בניגוד לעיקרון העל "משפחה אחת – שופט אחד" ועל כל העולה ממנו. 15. במקרה דנן, טעמי הנוחות של האם להעברת התובענות לחיפה ברורים, ואולם טעמים אלו לא ניצבים בגפם ויש להביא בחשבון גם את נוחותו של האב, המתגורר ב. . . . . ומן הסתם, יכביד עליו להתייצב לדיונים בבית משפט בחיפה. עוד יש לזכור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי המותב בבית משפט זה נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתגלגל שבין הצדדים והוציא תחת ידו החלטות לא מעטות בעניין הצדדים ובעניין ילדיהם הקטינים, כך שיש חשיבות כי המשך הדיון יוסיף להיות בפניו. 16. טענת האם כי מאחר וערכאת הערעור של הערכאה הדיונית היא בית המשפט המחוזי בחיפה ולכן יש עדיפות בהעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אין בה להוות טעם 'שובר שוויון' משני טעמים עיקריים: הטעם האחד – ערכאת הערעור אינה מעלה ואינה מורידה לעצם מיקומה של הערכאה הדיונית ואם תקום לאם נוחות בהליכים בערכאת הערעור בחיפה אין משמעות הדבר כי יש להוסיף על אותה נוחות גם את הנוחות שתיגרם לאם מערכאה הדיונית בחיפה; הטעם השני – ערכאת הערעור, ככל שתידרש, היא משנית להליכים העיקריים המתבררים בערכאה הדיונית.
החלטה |19/03/2024 |משפחה – תל אביב
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 6147/21- פלונית נגד ' פלוני
שמות השופטים: י וילנר
דיון והכרעה 18. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בנספחיה ובתשובות לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. 19. סעיף 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, קובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". בסעיף 1(2) לחוק האמור הגדיר המחוקק "עניני משפחה", בין היתר, כדלקמן: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחתו" הוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, ככולל, בין היתר בן זוג, הורהו של בן זוג וכן אחיו ואחיותיו. 20. נמצאנו למדים, אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם בחוק כאמור; והשני, כי מדובר ב"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור התביעה או לסיבתה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 344 (2000)), ונקבע כי יש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע כי בהקשר זה לא די אמנם בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, שם). עוד יצוין, למען שלמות התמונה, כי בסעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נקבעו חלופות שונות להגדרת "עניין כלכלי", המסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי (או לסמכותה של המחלקה הכלכלית בבתי המשפט שבהם קיימת מחלקה מעין זו), אך זאת "למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה".
החלטה |17/11/2021 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |27/06/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |10/01/2024 |שלום – רחובות
ת"א (ירושלים) 18706-06-22- ח.ז נגד צ.כ
שמות השופטים: א דראל
לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית להידחות, וכי הסמכות נתונה לבית משפט זה. 9. סעיף 3 לחוק קובע כי "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בסעיף 2(1) לחוק הוגדרו ענייני משפחה, בין היתר, כך: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 10. המונח בן משפחה מוגדר בסעיף 1(2) לחוק, והוא כולל בין היתר את "בן זוגו לשעבר" ואת "הורי בן זוגו". עם זאת, הוריו של בן הזוג לשעבר אינם נכללים במסגרת ההגדרה (בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 15 לפסק דינו של השופט זילברטל ( 29.4.2012 ) (להלן: עניין פלונית)). 11. הנה כי-כן, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא, שהתובענה האזרחית תוגש בידי אדם נגד בן משפחתו, כהגדרתו בחוק. התנאי השני הוא, שעילתה של התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה – זהו למעשה "מבחן עילה" להבדיל מ"מבחן סעד" הנוהג, בדרך כלל, לקביעת הסמכות העניינית. 12. בעוד התנאי הראשון מוגדר בצורת כלל, התנאי השני הוא סטנדרט, שלתוכו יצקה פסיקת בתי המשפט תוכן במשך השנים. המונח "עילה", שכידוע תוכנו משתנה לפי ההקשר, פורש כדרישה לפיה סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה (רע"א 658/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, 343 (2000) (להלן: עניין חבס)). 13. המונח "סכסוך בתוך המשפחה", פורש בעניין חבס כ"סכסוך משפחתי שתרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה".
החלטה |12/10/2022 |מחוזי – ירושלים
ת"א (נצרת) 48637-09-23- איוון מקרוביץ נגד בנק הפועלים
שמות השופטים: אפרת רבהון
סעיף 3 (א) לחוק קובע "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהתאם לסעיף 1(2) לחוק, הגדרת "ענייני משפחה" כוללת "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". סעיף 2 לחוק מגדיר מיהו "בן משפחה". 8. בהתאם לסעיפים הללו, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים לצורך הקניית סמכות שיפוט עניינית לבית משפט לענייני משפחה. האחד; שמדובר בתובענה אזרחית בין בני משפחה (או עיזבונם). השני; שעילתה של התובענה הוא סכסוך בתוך המשפחה. בפסיקה נקבע כי עילה תחשב כ"סכסוך בתוך המשפחה", אם סיבת הסכסוך או מקורו ביחסי המשפחה, או אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, (פורסם בנבו, 30/8/00). 9. בענייננו מתקיים התנאי הראשון, היות שהתביעה הוגשה גם נגד געדה. געדה היא אחות המנוחה ומשכך נכנסת להגדרת "בן משפחה" של תובע לפי סעיף 2(ו) לחוק, הכולל את "אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו". גם התנאי השני מתקיים, שכן עניינה של התביעה הוא בחלוקת כספי הירושה של המנוחה בהתאם לצו הירושה, והמחלוקת בדבר סכום הירושה, שברי כי עונה על הגדרת "סכסוך בתוך המשפחה", שהרי תובענה זו לא הייתה באה לעולם אלמלא יחסי המשפחה שביסודה. 10.
החלטה |07/11/2023 |שלום – נצרת
ת"א (נצרת) 35-08- מוחמד עלי מחמוד יוסף נגד 1. יוסף עלי מחמוד יוסף
שמות השופטים: האשם חטיב
הנושאים בהם מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לדון נקבעו בסעיף 3 לחוק, ולענייננו רלבנטית הוראת סעיף 3 (א) לחוק הקובעת: "עניני משפחה לפי חוק זה ידונו בבית המשפט לענייני משפחה" ומה הם ענייני משפחה אלה הוגדרו בסעיף 1 (2) לחוק, המכניסה לגדר המונח "ענייני משפחה", "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". ע"מ שתובענה אזרחית תמנה על "ענייני משפחה" שהסמכות מבחינה עניינית לדון בה תהיה לבית המשפט לענייני משפחה, דרושים ע"פ הוראת סעיף 1 (2) לחוק שני תנאים מצטברים: האחד, התובענה הינה בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, והשני, עילת התובענה "סכסוך בתוך המשפחה" (ראה פסה"ד בפרשת חבס עמ' 342). הגדרת המונח "בן משפחה" ע"פ סעיף 1 לחוק כוללת "אחים ואחיות". מאחר והצדדים לתובענה שבענייננו הינם אחים, דומה כי אין מחלוקת כי התנאי הראשון הדרוש ע"מ להקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה, קרי שהתובענה תהיה בין בני משפחה, מתקיים, והשאלה לגביה חלוקים ב"כ הצדדים הינה באשר לקיומו של התנאי השני, קרי עילת התובענה "סכסוך בתוך המשפחה". יאמר מיד כי נוסח הסעיף בענין זה "תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", הינו בעייתי, ולו בשל כך, שסכסוך כשלעצמנו אינו יכול להוות עילת תובענה. יצויין בהקשר זה כי בהצעת החוק המקורית לא הופיע התנאי לפיו עילת התביעה צריכה להיות סכסוך בתוך המשפחה, והוא הוסף תוך כדי הדיון בהצעת החוק וזאת מתוך מטרה למנוע מצב שבו כל תובענה אזרחית בין בנ משפחה תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. שאלת המשמעות של הדיבור "עילה" האמור בסעיף קטן 2 והגדרת המונח ענייני משפחה שבסעיף 1 לחוק נדונו במספר רב יחסית של פסקי דין, הן ע"י הערכאות הדיונית והן ע"י בתי המשפט של הערעור, לרבות בית המשפט העליון.
החלטה |21/05/2008 |מחוזי – נצרת
ת"א (פתח תקווה) 29854-11-22- עליזה ברקת זוארץ נגד שירלי בוזגלו
שמות השופטים: אריאל ברגנר
הנושאים או החוקים המנויים בהוראה זו. על כן מצויים אנו במסגרת סעיף 1(2) המגביל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה אזרחית, בין אדם או עזבונו, לבין בן משפחתו או עזבונו (זהות הצדדים), שעילתה סכסוך בתוך המשפחה (מהות הסכסוך), יהא נושאה או שוויה אשר יהא. 3 אלו הם תנאים מצטברים שרק בהתקיים כל התנאים מוסמך בית המשפט לדון בתובענה. לכן במקום שתנאי הקשר המשפחתי אינם מתקיימים אף אם מהותה של התובענה האזרחית הינה 'סכסוך בתוך המשפחה' היא איננה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה (ראו: תמ"ש (מחוזי חי') 39274-12-13 ד' נ' ש' (ניתן ביום 24.12.13 )). מוכן אני להניח כי התובענה האזרחית נשוא הליך זה "עילתה סכסוך בתוך המשפחה" שבין בעלי מניות השותפים בחברה וכפי שאף התרשמה כב' השופטת גלר בהליך בבית המשפט המחוזי. אולם ככל שנוגע לזהות הנתבעת הרי שעליה לענות על ההגדרה של "בן משפחה" של התובעת. הגדרה זו מונה שש קבוצות של קרובי משפחה: בן זוג, ילדיו, הוריו, נכדו, הורי הוריו, אחיו ואחיותיו, כאשר בחלק מהקבוצות כלולים גם בני משפחתו של בן הזוג. ודוק: מדובר ברשימה סגורה של קרובי משפחה הדורשת את מומחיותו של בית המשפט לענייני משפחה שהינו בעל סמכות דיונית וראייתית גמישה ומהווה הסדר שלילי לגבי יתר הקבוצות קרובי המשפחה (ראו: ד' נ' ש').
החלטה |07/02/2023 |שלום – פתח תקווה
תמ"ש (באר שבע) 42346-04-24- ב.א. נגד ' ס.א.
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
" ב"כ הנתבע מנגד טען: "לגבי הסמכות, אנו לא רואים את היתרון, אנו חושבים שאין לביהמ"ש סמכות וזאת תביעה שצריכה ללכת לביהמ"ש רגיל לתביעה רגילה ואין שום דיבה לא לדלתיים סגורות או לסדרי הדין ואין בזה שום יתרון או דבר שקולע למטרה שנקבע בתקנות. יחד עם זאת אנו לא עומדים עם הרגליים האחוריות על הסוגיה הזאת. אם יצטרכו תיקון לכתב התביעה זה לעניין התיישנות. אני משאיר זאת לשיקול דעת ביהמ"ש, זה לא ממש משנה לנו. " כידוע בית המשפט אינו מכונן סמכות בהתאם להסכמות הצדדים ולכן יש להכריע בשאלה זו. 5. סעיף 3(א) בחוק בית המשפט לעניני משפחה קובע כי: "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342 (2000) קבע כב' הנשיא א' ברק כי: "עיון בלשון החוק מלמד, כי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על-ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו. החוק עצמו מגדיר בסעיף 1 "בן-משפחתו" מהו. התנאי השני הינו שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה". מכאן, שעל מנת לבחון האם התביעה שלפניי נמצאת בגדר סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה, כפי שטוען הנתבע, יש לבחון קיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: האחד-האם התובענה מוגשת על ידי אדם כנגד בן משפחתו (או עזבונו של בן משפחתו); השני-האם עילת התביעה מקורה בסכסוך בתוך המשפחה. בפסק דינו של בית המשפט העליון, מיום 29.04.12 , מפי כבוד השופט זילברטל, בע"מ 164/11 פלונית נגד פלוני, נקבע: "מעבר לכך, כשסעיף 1(2)(א) לחוק מתייחס לבן זוג לשעבר, המחוקק ראה לתחום את סמכותו של בית המשפט למשפחה, לתובענה שנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג "בתקופה שבה היו בני זוג".
החלטה |07/03/2025 |משפחה – באר שבע
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
חוק להסדר התדיינות בין בני-זוג, התשכ"ט-1969
סעיף: 1. סייגים להתדיינות
1. (א) הגיש אדם נגד בן-זוגו קובלנה או תובענה אזרחית, בין שעילתן נולדה לפני נישואיהם ובין שנולדה בתקופת נישואיהם, רשאי בית המשפט, בהחלטה מנומקת, לעכב את תחילתו או המשכו של הדיון בקובלנה או בתובענה אם ראה לנכון לעשות כן בשל אחד מאלה: (1) בית-משפט מוסמך אחר או בית-דין מוסמך עושה אותה שעה, על פי תביעה או בקשה שהוגשה לפני הגשת הקובלנה או התובענה האזרחית כאמור, להחזרת שלום הבית בין בני הזוג; (2) בית המשפט סבור שענינו של הקובל או התובע בקיום המשפט או בהמשכו אינו שקול כנגד הנזק לשלום הבית הצפוי מקיום המשפט או מהמשכו אותה שעה. (ב) עיכוב לפי סעיף-קטן (א) יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט בהחלטתו ושלא תעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך מדי פעם את העיכוב לתקופה נוספת שיקבע ורשאי הוא בכל עת לבטל את העיכוב לכשימצא זאת לנכון. (ג) עיכב בית המשפט את הדיון כאמור בסעיף-קטן (א)(2), רשאי הוא להטיל על עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, או על אדם אחר שהסכים לכך, לפשר בין בני הזוג בענין שהוא נושא הקובלנה או התובענה.
כל הזכויות שמורות ©