כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מהווה חלק חיוני ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. ערכאה ייחודית זו הוקמה מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והיא מוסמכת לדון במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים במחוז חיפה והצפון. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של סמכויותיו, עקרונות פעולתו, והדרכים לניהול הליכים יעילים בפניו.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פועל במסגרת חוקית ברורה המגדירה את סמכויותיו וסדרי הדין בו. החוק המרכזי המסדיר את פעילותו הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, כאשר לצדו פועלות תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשנ"ו-1995.
כפי שנקבע בתיק תא (חיפה) 41639-06-13 א ז נגד א ז ואח' (ניתן ב-20/11/2013):
"סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תש"נה-1995 (להלן: "החוק"), מורה כי "ענייני משפחה" הינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא…"
מסגרת חוקית זו מעניקה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה כלים ייחודיים להתמודדות עם סכסוכים משפחתיים, תוך התחשבות ברגישות ובמורכבות המאפיינים תחום זה.
סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים, כפי שנקבע בפסיקה:
בתיק רמש (חיפה) 70147-01-20 פלונית נגד פלוני (ניתן ב-25/03/2020), הובהר:
"על מנת שתקום סמכות עניינית ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד – תנאי הנוגע לזהות הצדדים דהיינו קיומה של קרבה משפחתית… והשני – תנאי הנוגע למהות הסכסוך וסיווגו, דהיינו עילת הסכסוך צריכה להיות נעוצה ביחסים משפחתיים."
התנאי הראשון דורש קיומה של קרבה משפחתית בין הצדדים לתובענה. המונח "בן משפחה" מוגדר בחוק בית המשפט לענייני משפחה וכולל:
התנאי השני דורש כי עילת הסכסוך תהא נעוצה ביחסים המשפחתיים בין הצדדים. כלומר, לא די בכך שהצדדים הם בני משפחה – נדרש גם קשר סיבתי בין הסכסוך לבין היחסים המשפחתיים.
סכסוכים הנופלים תחת הגדרה זו כוללים:
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה משתרעת על מחוז חיפה והצפון. קביעת הסמכות המקומית נעשית בעיקר על פי מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים.
כפי שנקבע בתיק תמש (חיפה) 38909-02-17 ש א נגד א ר (ניתן ב-26/02/2019):
"תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת"
הקריטריונים המרכזיים לקביעת הסמכות המקומית כוללים:
אחד העקרונות המרכזיים בפעילות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הוא עקרון "משפחה אחת – שופט אחד". עיקרון זה קובע כי כל הסכסוכים המשפטיים הנוגעים למשפחה מסוימת ירוכזו, ככל האפשר, בפני אותו שופט.
יתרונות העיקרון כוללים:
עיקרון "משפחה אחת – שופט אחד" מיושם באמצעות מספר מנגנונים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דן במגוון תביעות רכושיות:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בתביעות הנוגעות לקטינים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוסמך לדון בבקשות לצווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה:
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, בטרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, חובה על הצדדים להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך".
עם הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. פגישות אלו נועדו:
עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, חל "עיכוב הליכים" למשך תקופה של 45 ימים (עם אפשרות להארכה ב-15 ימים נוספים). במהלך תקופה זו:
בתום תקופת עיכוב ההליכים, אם לא הושגו הסכמות:
שופטי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתמחים בדיני משפחה ומצוידים בידע וניסיון ייחודיים בתחום זה. המומחיות כוללת:
לצד בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פועלת יחידת סיוע המורכבת מאנשי מקצוע מתחום הטיפול:
יחידת הסיוע מספקת שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול קצר מועד, ומסייעת לבית המשפט בגיבוש החלטות מקצועיות ורגישות.
הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאפיינים במורכבות רבה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה רגשית. ייצוג משפטי מקצועי מעניק מספר יתרונות משמעותיים:
בבחירת עורך דין לייצוג בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מומלץ לשים לב למספר שיקולים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כמו יתר בתי המשפט למשפחה בישראל, מתמודד עם עומס תיקים משמעותי. לצורך התמודדות עם אתגר זה ננקטים מספר צעדים:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פועל לשילוב חידושים טכנולוגיים לשיפור השירות:
בישראל קיימת "סמכות מקבילה" בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הדתיים (הרבני, השרעי, הכנסייתי והדרוזי) בנושאים מסוימים, כגון מזונות, משמורת והסדרי שהות. במקרים אלה חל עקרון "הקדימות בהגשה" (מירוץ הסמכויות).
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה חל גם על בתי הדין הדתיים, כך שהחובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך חלה בכל הערכאות.
ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה. ההליך כולל:
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממוקם בבניין בית המשפט בחיפה, ברחוב פל-ים 12. המבנה נגיש לבעלי מוגבלויות וניתן להגיע אליו באמצעות תחבורה ציבורית.
מזכירות בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פתוחה לקבלת קהל בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30. ניתן לפנות למזכירות גם באמצעות דואר אלקטרוני או טלפון לצורך בירורים ותיאומים.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממלא תפקיד מרכזי וחיוני במערכת המשפט הישראלית, ובפרט באזור חיפה והצפון. הוא מספק מענה מקצועי, מותאם ורגיש לסכסוכים משפחתיים, תוך הקפדה על עקרון "משפחה אחת – שופט אחד".
יתרונותיו העיקריים כוללים:
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שיפור השירות לציבור, הרחבת הנגישות לבית המשפט והדגשת חשיבותם של הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים, מתוך הבנה כי פתרון מוסכם עדיף בדרך כלל על פני הכרעה שיפוטית, במיוחד בסכסוכים משפחתיים רגישים.
לסיכום, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ממלא תפקיד חיוני בהגנה על זכויות בני משפחה ובפתרון סכסוכים באופן מקצועי, הוגן ורגיש, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, ובפרט על טובתם של קטינים.
ת"א (חיפה) 41639-06-13- א ז נגד א ז ואח
שמות השופטים: אייל דורון
בעניין: "בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך" (בקשות מס' 1,2,5) התובע הגיש תביעה כספית על סך 350,000 בטענה לנזקים שנגרמו (ועדיין נגרמים) לו בשל אי-רישום שמו של בנה של הנתבעת 1 בשם משפחתו של התובע. הנתבעת 1 הגישה בקשה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לאחר שעיינתי בבקשה וכן בתגובות ובתשובות לתגובות, וכן הוספתי ועיינתי בפסק הדין שניתן בתיק תמ"ש (חי') 31880/07 ביום 1.8.10 , בפסק הדין שניתן בעמ"ש 42986-10-10, ובפסק דינה מן הזמן האחרון של כבוד השופטת אלה מירז בתמ"ש 31880/07 הנ"ל (ניתן ביום 5.11.13 ), לרבות בסעיף 27 סיפא לפסק הדין, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל. פסק הדין המנחה הינו פסק דינו של כבוד הנשיא ברק המוכר כהלכת חבס . על מנת שתוקנה סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, על התובענה לעמוד בשני תנאים במצטבר: התובענה היא בין אדם לבן משפחתו; עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. בענייננו, באשר לתנאי הראשון, אין מחלוקת כי התובע הינו בן זוגה לשעבר של הנתבעת 1. ובאשר לתנאי השני, לא ברורה כלל ועיקר טענת התובע לפיה אף ככל שהדברים אמורים בתביעה כנגד הנתבעת 1, היא אינה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה. ראשית, בשונה מאופן הצגת הדברים על ידי התובע, הנתבעת אינה טוענת כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה מאחר ונוהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, אלא מתייחסת לתביעה עצמה וטוענת כי היא נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, תוך שהיא מפנה לקיומם של הליכים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה אך כחיזוק לטענותיה. שנית, ולגוף העניין, טענת התובע בהקשר זה הינה, בלשון עדינה, תמוהה. אין מדובר בסכסוך אזרחי בגין מניות, עסק, נכסי נדל"ן, וכיו"ב, שהצדדים לו הינם בני משפחה, ואזי יש לבדוק את מידת התרומה של ה"משפחתיות" לסכסוך.
החלטה |19/11/2013 |שלום – חיפה
תמ"ש (חיפה) 38909-02-17- ש א נגד א ר
שמות השופטים: אלה מירז
כפי שיובהר להלן, תביעה זו התייתרה. 21 בפניי : התובעת ש. א. ע"י ב"כ עו"ד איילה תל-פז נ ג ד א. ר. ע"י ב"כ עו"ד יהונתן קניר ואח ע א* פ ס ק ד י ן ה* הקדמה 1 מתוך 33 בית משפט לענייני משפחה בחיפה תמ"ש 43269-12-15 ש. א. ני א. ר. – סעד הצהרתי תמ"ש 38909-02-17 א. ר. ני ש. א. – סילוק יד 4. בית המשפט עשה כל שלאל ידו על מנת לקרב בין עמדות הצדדים ולהביא לסיום המחלוקת בהסכמה. 1 למרבה הצער מאמצים אלה לא נשאו פרי. התיק תפח והתפקע תחת עומס ההליכים שהניבה המחלוקת בין 2 הצדדים ובית המשפט נדרש ליותר מ 160 החלטות-ביניים. הצדדים אף אמצו מנהג הדדי להרחיב 3 בטיעוניהם. בעוד התאונן האיש כי כתב התביעה נושא 21 עמודים, הניח על שולחן בית המשפט כתב הגנה 4 הנושא 30 עמודים (ללא נספחים). סיכומי התובעת נושאים 34 עמודים, ובעודו מתגולל על סיכומי התובעת 5 כ"מלל ריק ורב", הנתבע השיב בסיכומים הנושאים 38 עמודים (ללא נספחים). בפני בית המשפט התקיימו 6 3 דיוני הוכחות (לא כולל דיון במעמד הצדדים בפני כבוד רשם בית המשפט) ומטעם הצדדים העידו הם 7 עצמם, בתה של האישה ורו"ח ששימש מומחה מטעם בית המשפט. 8 5. על מנת לבור את המוץ מן התבן ולהתמצא בין שלל הטענות ההדדיות, נעמוד תחילה על הנסיבות והעובדות 9 שאינן שנויות במחלוקת. לאחר מכן נעמיד את המתווה המשפטי בו יש להלך לשם הכרעה בטענות הצדדים. 10 לאחר מכן נסקור את הסוגיות העולות מן המחלוקת ועומדות להכרעה, נדון בכל סוגיה וסוגיה, נציג את 11 טענות הצדדים בהקשרן ונכריע בהן. ^^ 12 13 העובדות שאינן שנויות במחלוקת 14 6.
פסק דין |26/02/2019 |משפחה – חיפה
רמ"ש (חיפה) 70147-01-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: חננאל שרעבי
על כן לטענת המשיב, בית משפט לענייני משפחה בחיפה נעדר סמכות מקומית ויש להעביר את התיק לבית משפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות נתונה. 9. המבקשת הגישה תגובתה לטענת חוסר הסמכות המקומית וטענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בחיפה, מאחר שמקום מגורי הצדדים המשותף האחרון היה בבית שבבעלותם בעיר חיפה. נוסף לכך נטען כי כל ההתדיינות בין הצדדים עד כה התנהלה בעיר חיפה, בין אם בבית הדין השרעי ובין אם בבית משפט לענייני משפחה. 10. ביום 31.12.19 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא: "מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מקום המגורים האחרון היה בירושלים. מעבר דירה של התובעת לחיפה, בשל הסכסוך, אינו מקנה סמכות מקומית לבית משפט במחוז חיפה וכך גם הגשת תובענה במסגרת ה"ט או י"ס. על כן, הסמכות המקומית לדון בתובענה היא לבית המשפט לעניני משפחה במחוז ירושלים. על כן אני מורה על העברת התובענה לדיון בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, תפעל כפי החלטתי, תעביר החלטתי לעיון סגנית הנשיא השופטת אייזנברג וכן תעביר החלטתי לסגן הנשיא השופט נמרוד פלקס לקביעת המתב שידון בהליך". בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. 3 נימוקי בקשת רשות הערעור 11. להלן טענות המבקשת בקצרה, כפי שעולות מבקשת רשות הערעור: א. שגה בימ"ש קמא כאשר חרץ את גורל התובענה קמא מבלי שקיים דיון בפניו, וזאת רק בהתבסס על טענות המשיב בכתב ההגנה, ומבלי שנערך בירור עובדתי כלל. ב. בית המשפט קמא התעלם מהאמור בתגובת המבקשת שהוגשה במענה לטענות המשיב בכתב ההגנה, לפיה מקום מגוריהם המשותף האחרון היה בעיר חיפה, בדירת הצדדים ברחוב . . . . ג. מרכז חיי הצדדים וחיי ילדיהם המשותפים היה בחיפה וזאת עד למועד נסיעתם לארה"ב.
פסק דין |24/03/2020 |מחוזי – חיפה
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |10/09/2014 |בית המשפט העליון
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |27/06/2022 |בית המשפט העליון
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
משמתקיימת חלופה זו הרי שאין הכרח להידרש לחלופה שעניינה מקום מגורי המבקשת, כנתבעת, והחלופה הנ"ל מקנה סמכות מקומית לבית משפט זה המצוי בתחום מחוז חיפה אליו שייך מושב נתיב השיירה. על כן העתירה לעניין הסמכות המקומית – נדחית. לעניין הסמכות העניינית: המבקשת טוענת כי בשים לב למערכת היחסים שהתנהלה בינה ובין המשיב 1 ובשים לב לעילת הסכסוך הרי שמתקיימים התנאים המצטברים הקבועים בדין לקבוע כי מדובר בסכסוך שאמור להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. עמדת המשיב 1 היא כי בשים לב לאופי מערכת היחסים הרי שאין היא עולה בגדר הגדרת הצדדים כבני זוג ועל כן אין תחולה לחוק ודין העתירה להידחות. הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה – המסגרת המשפטית סמכות בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 1 לחוק לפיו: "1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) . . . ; (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – 5 "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס";. . . מדובר בסעיף סל רחב אשר דורש קיומם של שני תנאים בלבד: מיהות הצדדים ואופיו של הסכסוך כסכסוך הקשור בטבורו לקירבה המשפחתית.
החלטה |06/03/2018 |שלום – עכו
בש"א (חדרה) 1223/04- א יגאל נגד מ ליאת
שמות השופטים: רומי שמעון
תחומי הסמכות של בית-המשפט למשפחה נקבעו על-פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על-פיה בית-המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע, כי התובענה האזרחית במקרה שבפני, עילתה בסכסוך בתוך המשפחה, סכסוך שראשיתו נדונה זה מכבר בבית המשפט למשפחה בחיפה, ועל-כן אין נתונה לבית משפט זה הסמכות העניינית להיזקק לתובענה בתיק העיקרי, בהיות התובענה בסמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה. אני מורה על העברת החלטה זו לסגן נשיא ביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה, לקביעת מקום המשך ההתדיינות בתיק זה, לאור העובדה כי יש בנמצא תיק משפחה בין הצדדים כאן אשר נדון בעבר בביהמ"ש הנעבר (תמ"ש 14820/02), וכן בשל כך כי בביהמ"ש למשפחה סדרי דין שונים מבימ"ש זה, ומן הסתם המשך ההתיידנות מחייב מתן הוראות ביחס להגשת התובענה בביהמ"ש הנעבר, עפ"י סדרי הדין הקבועות בחוק, ביחס לערכאה הנעברת.
החלטה |07/04/2004 |שלום – חדרה
ת"א (נצרת) 18132-08-11- עזבון המנוח זכריה ארמיה עואד נגד כרם זכריה עואד
שמות השופטים: זיאד הווארי
ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך.
החלטה |21/09/2011 |מחוזי – נצרת
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |10/01/2024 |שלום – רחובות
ת"א 665-04- שובל דבי נגד עורך דין שחף נילי
שמות השופטים: יצחק עמית
על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 6. בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה". התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך" רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32. לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה 7. נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה: סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |12/12/2005 |מחוזי – חיפה
ת"א (קריות) 30973-10-22- עאטף קדח נגד חיתאם אבו סלוטה
שמות השופטים: מוטי כהן
לאיווחת החרב, היא פסק הדין שנותן שופט בית המשפט לענייני משפחה, יש, לעיתים, תוצאות הרסניות הרבה יותר מאשר אם היה ניתן אותו פסק דין בין צדדים זרים על ידי שופט אזרחי 'רגיל' (שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 378 (התשס"ט)). 25. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק. סעיף 1(2) לחוק מורה, כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 26. מכאן, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק. השני – מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. במילים אחרות, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בתובענות בין פרטים מוגבלת למצבים בהם קיימים קשרי משפחה כהגדרתם בחוק, וכאשר עובדת קיומם של קשרים משפחתיים תרמה תרומה משמעותית לסכסוך המשפטי (ראו: הלכת חבס, בעמ' 344). 27. בפסק הדין בעמ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגר "נבו") נשללה סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, מן הטעם שלא ניתן להיגד "בן זוגו" שבסעיף 1(2)(ו) לחוק פרשנות מרחיבה, הכוללת גם בן זוג לשעבר. 28. מכאן שלכאורה, בענייננו, שעה שהתובע והנתבעת אינם בני משפחה עוד, כמשמעות מונח זה בחוק, אזי לא הונח היסוד הראשון להחלת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה במקרה דנן, ומכאן הקושי שהתעורר בעניין שבפני.
החלטה |29/06/2023 |שלום – קריות
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 1. העברת ענינים
1. תובענות בעניני משפחה למעט תובענות לפי סעיף 1(6)(ה) לחוק, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בחיפה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז חיפה, על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996
סעיף: 2. תחילה
2. תחילתו של צו זה ביום כ"ה בשבט התשנ"ז (2 בפברואר 1997). ט' בטבת התשנ"ז (19 בדצמבר 1996)
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 2. תחום השיפוט
2. (א) תחום השיפוט של כל אחד מבתי המשפט לעניני משפחה המפורטים בסעיף 1 הוא כמפורט להלן: (1) בית המשפט לעניני משפחה בירושלים – מחוז ירושלים; (2) בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב – מחוז תל אביב; (3) בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, בחדרה ובקריות – מחוז חיפה, לרבות נפת עכו; (4) בית משפט השלום בפתח תקוה – נפת פתח תקוה ונפת השרון; (5) בית משפט השלום בראשון לציון – נפת רמלה ונפת רחובות. (ב) בסעיף זה, "מחוז" ו"נפה" – כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאורי גבולותיהם, לרבות מימי החופין הסמוכים לגבולות המתוארים.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 2. כינון בית המשפט לעניני משפחה
2. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להסמיך בצו בית משפט שלום מסוים לשבת כבית משפט לעניני משפחה, אשר ידון בעניני משפחה, ולקבוע את תחום שיפוטו לצורך חוק זה; צו כאמור יכול שיסמיך את בית המשפט לדון בכל הענינים או בחלקם. (ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופטים מבין שופטי בית משפט השלום, שידונו בבית המשפט לעניני משפחה, וכן למנות סגן נשיא לעניני משפחה. על מינוי של סגן נשיא לעניני משפחה ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו–(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום. (ג) כשיר להתמנות לשופט בית משפט לעניני משפחה מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום זה. (ד) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט לעניני משפחה לדון בענינים הנדונים בבית משפט השלום. (ה) נשיא בית המשפט העליון, באישור שר המשפטים, רשאי למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט של בית משפט שלום, לרשם של בית משפט לעניני משפחה, ודינו כדין רשם של בית משפט שלום. (ו) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו ענינים נוספים שבית המשפט לעניני משפחה יהיה מוסמך לדון בהם על פי חוק זה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
כל הזכויות שמורות ©