כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה ערכאה שיפוטית מרכזית לטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. במאמר זה נסקור את סמכויותיו, תפקידיו והכלים הייחודיים העומדים לרשותו לצורך פתרון סכסוכים משפחתיים.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא ערכאה שיפוטית מקצועית המתמחה בדיני משפחה. בית משפט זה הוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, במטרה לרכז את הטיפול בענייני משפחה בערכאה אחת בעלת מומחיות ייחודית.
הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה ליצור מערכת שיפוטית המותאמת לטיפול ברגישות הנדרשת בסכסוכים משפחתיים, תוך הבנה שמדובר במחלוקות בעלות מאפיינים ייחודיים הדורשים התייחסות מיוחדת.
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעוגנת בחוק ומותנית בשני תנאים מצטברים שחייבים להתקיים:
כפי שנקבע בפסיקה בתיק תאק (רחובות) 2568/03 אלוש אסתר ואח' נגד אלוש הנרי אורי ואח':
"סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995, ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה."
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה, ביניהם:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מצויד בכלים מיוחדים המאפשרים טיפול יעיל ומותאם בסכסוכים משפחתיים. כפי שנקבע בפסיקה ברמ"ש (מרכז) 55802-07-21 פלונית נגד פלוני:
"בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית"
בין הכלים הייחודיים העומדים לרשות בית המשפט:
אחד המאפיינים הבולטים של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא הגישה הטיפולית המשולבת הננקטת בו. כפי שבא לידי ביטוי ברמ"ש (מרכז) 3548/07 מלכה פוגל נגד צילה שמואל:
"מקריאה של כתבי בי הדין עולה בבירור כי מרכיב דומיננטי במחלוקת בין האחיות הוא אמוציונאלי ולאו דווקא משפטי, כפי שקורה לעיתים מזומנות בסכסוכים בתוך המשפחה, וגם מטעם זה עדיף שהמחלוקת תיפתר בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אזרחי רגיל."
גישה זו משלבת:
שאלת הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון עולה לעתים קרובות. העיקרון המנחה הוא ריכוז הדיון בענייני המשפחה בערכאה אחת, כפי שנקבע בתמ"ש (טבריה) 48075-10-10 ט.ר. נגד א.ר. ואח':
"במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג"
באופן כללי, הסמכות המקומית נקבעת לפי:
פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מציעה מספר יתרונות משמעותיים:
הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה מחייבת:
חשוב לציין כי החל משנת 2016, במרבית ענייני המשפחה חלה חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, ורק לאחר מיצוי הליך זה ניתן להגיש תביעה.
למרות שאין חובה להיות מיוצג על ידי עורך דין בבית המשפט לענייני משפחה, במקרים רבים ייצוג משפטי מקצועי עשוי להיות הכרחי, במיוחד:
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה נדבך חשוב במערכת המשפט הישראלית, ומספק מענה מקצועי וייחודי לסכסוכים משפחתיים. הגישה המשולבת – משפטית וטיפולית – והכלים הייחודיים העומדים לרשותו, מאפשרים טיפול מותאם ורגיש במחלוקות משפחתיות מורכבות.
הפניה לבית המשפט לענייני משפחה צריכה להיעשות לאחר שקילת כל האפשרויות, ובמקרים רבים לאחר ניסיון ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות. עם זאת, כאשר נדרשת הכרעה שיפוטית, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מצויד בכלים ובמומחיות הנדרשים למתן פתרונות הולמים.
לא קיימת חובת ייצוג, אולם בהחלט מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי נוכח המורכבות של התיקים והשלכותיהם ארוכות הטווח.
משך ההליך משתנה בהתאם למורכבות התיק, אך בממוצע הליכים יכולים להימשך בין מספר חודשים לכשנתיים.
כן, ניתן לערער על החלטות בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי, ובמקרים מסוימים אף לבית המשפט העליון.
כן, קיימות אגרות משפט שגובהן משתנה בהתאם לסוג ההליך ולשווי הסעד המבוקש. בחלק מההליכים ניתן לבקש פטור מאגרה בהתאם למצב הכלכלי.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני גירושין בראשון לציון מומחה בתחום.
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
בש"א (ראשון-לציון) 3548/07- מלכה פוגל נגד צילה שמואל
שמות השופטים: רות וקסמן
בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות . 15. זאת ועוד, מקריאה של כתבי בי הדין עולה בבירור כי מרכיב דומיננטי במחלוקת בין האחיות הוא אמוציונאלי ולאו דווקא משפטי, כפי שקורה לעיתים מזומנות בסכסוכים בתוך המשפחה, וגם מטעם זה עדיף שהמחלוקת תיפתר בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. 16. גם מן הבחינה הסובייקטיבית יש לציין שהמשיבה אינה מתנגדת להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, והשאירה את העניין להכרעת בית המשפט. 17. לפיכך החלטתי להפעיל את סמכותי על פי סע' 79 ו- 104 לחוק בתי המשפט ולהורות על העברת התיק הנ"ל לבית המשפט המוסמך לענייני משפחה בראשון לציון. 18. לבקשת הצדדים אינני עושה צו להוצאות.
החלטה |
10/11/2007 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
תמ"ש (טבריה) 48075-10-10- ט. ר. נגד א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
א. רקע רלבנטי בקצרה: 1. בפניי בקשה להורות על העברתו של הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, בהתאם לתקנה 258ג(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). 2. אציין, כי המשיבה 1 (להלן : "המשיבה") הינה אשתו של המשיב. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים, ביניהם תביעת מזונות (אשה וקטינים) וכן תביעה להתרת נישואין, שתיהן הוגשו על ידי המשיבה ביום 20/10/10. 3. יש לציין כי בסעיף 4 לתביעת המזונות שבכותרת טענה המשיבה, כי מקום המגורים האחרון של הצדדים היה ברחובות. ואילו במסגרת סעיף 45 לתביעתה טענה המשיבה, כי לבית המשפט סמכות מקומית להידרש לתביעה "נוכח מקום מגורי הצדדים". 4. המבקש טען בכתב הגנתו מיום 16/11/10, טענה מקדמית ולפיה, אין סמכות מקומית לבית המשפט להידרש לתובענה לאור הליכים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בהקשר זה ציין המשיב, כי הגיש ביום 17/8/10 כנגד המשיבה תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא אשר הועברה לבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ. 5. ביום 23.11.10 , הוריתי למשיבה להתייחס לסוגיית הסמכות המקומית וביום 28.11.10 הוגשה תגובתה אך למרבה ההפתעה, היא לא טרחה לצרף לתגובתה מסמכים המעידים על החלטות ו/או ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 6. אי לכך, ועל מנת להימנע מהחלטות סותרות בעניין הסמכות המקומית ושעה שאין גישה לבית משפט זה למסמכים בתיק המתנהלים בבית משפט אחר, הוריתי ביום 29/11/10 למשיבה להגיש לתיק בית המשפט כל הפרוטוקולים, ההחלטות וכתבי בי-דין הקיימים בהליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 7. ביום 30/11/2010 הגישה המשיבה הודעה ובמסגרתה טענה, כי המסמכים היחידים שברשותה הם אלה: עמוד ראשון מתביעת המבקש להסדרי ביקורים כפי שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא; הבקשה להעברת הדיון שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון; תגובת המבקש לבקשת העברת הדיון; החלטה המזמינה תסקיר פקידת סעד וקובעת דיון בתובענה העיקרית והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15/11/10 הדוחה את הבקשה להעביר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
החלטה |
01/12/2010 |
משפחה – טבריה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
רמ"ש (מרכז) 55802-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ורדה פלאוט
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 20.7.21 שניתנה בתיק תמ"ש 10748-03-18 ע"י סגה"נ כב' השופט נ פישר, אשר חזר על החלטתו מיום 2.12.20 ולפיה תמונה מומחית מתחום הפסיכיאטריה, אשר תגיש חוות דעת בעניין פגיעות שפגע המשיב במבקשת, ככל שקיימות פגיעות, ואולם קודם להכנת חוות הדעת הראשונית, לא תוגש למומחית הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (במסגרתה הורשע המשיב בעבירות מין שבצע במבקשת). יחד עם זאת, ניתן יהיה להגיש מסמך זה במסגרת שאלות הבהרה שתגיש המבקשת למומחית בהתאם לתקנה 25(ד) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020. 2. על ההחלטה מיום 2.12.20 הוגשה בקשת רשות ערעור במסגרת רמ"ש 30708-12-20 , הערעור התקבל והעניין הוחזר לבית משפט קמא לצורך נימוק החלטתו. 3. ביום 20.7.21 ניתנה ההחלטה המנומקת. היא נושא בקשת רשות הערעור שבפני. כאמור שם, העברת הכרעת הדין הפלילית לעיון המומחית "עלול להשפיע באופן ניכר על המומחית ואף לגבש דעה קדומה ביחס לעובדות וקביעות משפטיות אשר נקבעו במסגרת הליך שיפוטי, מלאכה אשר נתונה לשופט ולא למומחה שברפואה". ממשיך בית משפט וקובע כי ממילא ניתן יהיה להעביר את המסמך במסגרת שאלות ההבהרה והמומחית תוכל להתייחס אליה לאחר מכן. 4. ברקע הדברים האמורים, תביעה כספית לפיצויים שהגישה המבקשת כנגד אביה, אשר הוגשה בהתאם להודעתו בעבירות כדלקמן: באישום הראשון- מעשה מגונה בקטינה בת משפחה לפי סעיף 351(ג)(3)- עשרות עבירות; באישום השני- מעשה מגונה בבת משפחה לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין התשל"ז- 1977- עשרות עבירות. 2 הצדדים חלקו בשאלה האם יש מקום לאפשר למומחית לעיין בהכרעת הדין, ולמעשה בכתב האישום בו הודה המשיב, אם לאו.
החלטה |
23/01/2022 |
מחוזי – מרכז
ע"א 1662-99- חזקיהו חיים נגד 1. אליהו חיים
שמות השופטים: א ברק ט שטרסברג כהן,א פרוקציה
די בכך, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה. " (סעיף 10 לפסק הדין). וכך, כאשר היסוד הדומיננטי של הסכסוך הוא הענין המשפחתי, נתון ההליך לסמכות בית משפט למשפחה. לשאלת עיתוי הקביעה בדבר טיבו של הסכסוך כ"סכסוך בתוך המשפחה" או כענין אזרחי הנתון לסמכות הערכאה האזרחית משיב בית המשפט באומרו כי בכך יש להכריע עם תחילת המשפט ועל פי כתבי הטענות של הצדדים. על התובע לפרט את העובדות המראות כי מדובר בסכסוך במשפחה ולפיכך הסמכות לגביו נתונה לבית המשפט למשפחה. לא חלק על כך הנתבע, תיקבע הסמכות על פי האמור בכתב התביעה. חלק הנתבע על האמור בכתב התביעה לענין הסמכות, תוכרע השאלה בידי בית המשפט. 8. התובענה בענייננו נתונה לסמכות בית המשפט המחוזי ואינה בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניני משפחה מטעמים דיוניים שלהם כמה פנים: סיווגו של ענין כמצוי בסמכות בית משפט רגיל או בית משפט לעניני משפחה לעיתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק, משלבים בתוכם, על פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש, איפוא, להכריע, מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי ובהתאם לקביעה זו ישוייך ענין לערכאה זו או האחרת. במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר, מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת, המצויידת במנגנון מקצועי מיוחד, תדון בו, או כענין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו. מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי.
פסק דין |
16/07/2000 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 478 |
עמודים – 45
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
במצב דברים זה, יש לתחום את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הקבועה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה1995- (להלן: החוק) באופן שמחד גיסא, לא תשלל האפשרות מבית המשפט לענייני משפחה לפתור את הסכסוך, ששורשו הוא יחסים בתוך המשפחה, במסגרת המשפחה, ומאידך גיסא, לא יועבר לבית המשפט הטיפול בנושאים שאינם בתחום מומחיותו. כיצד נעשה כן על ידי יצירת מבחן הולם בעזרתו ניתן יהיה לנתב את המקרים האינדיבידואלים לערכאה המתאימה. מבחן זה ייקבע בהתחשב בנוסח החוק ובתכליתו. 3. סעיף 3 לחוק תוחם את סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה וקובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". "עניני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק במספר חלופות, ביניהן, תובענות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג1973-; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991-; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, וכיוצ"ב. החוקים המנויים קורצו מאותו חומר והעילות מכוחן והסעד המתבקש מהן נעוצים ביחסים משפחתיים ובשאלות של מעמד אישי. בין החלופות נמנית "תובענה אזרחית בין אדם . . . לבין בן משפחתו . . .
פסק דין |
29/08/2000 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 421 |
עמודים – 7
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |
27/06/2022 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |
10/09/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 5
תמ"ש (תל-אביב) 53600/96- בכור סופיוב ( נגד זבולון
שמות השופטים: י גייפמן
המטרה של הקמת בית המשפט למשפחה היתה להגן ולשמור על חיי המשפחה בכלל ועל יחידי המשפחה בפרט ע"י כך שלכל אחד מבני המשפחה ינתן הסיוע האפשרי על מנת שהסכסוכים המיוחדים העולים מתוך יחסיהם הבין-משפחתיים יפתרו בבית משפט אחד. 9. הרציונלה מאחורי רעיון זה שבית המשפט למשפחה ידון בסכסוכים משפחתיים, הנובעים מאותם יחסי אמון מיוחדים, שמאפיינים את היחסים הפנים-משפחתיים. 10. לא כל סכסוך בין בני משפחה הוא סכסוך שנובע מיחסים פנים-משפחתיים. רק כאשר הסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא המדובר ביחסי משפחה – לפנינו סכסוך משפחתי. 11. בסעיף 2) 1) לחוק בית המשפט לענייני משפחה אימץ המחוקק מבחן זה. בחוק הועברו לסמכות בית המשפט למשפחה: "תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוייה אשר יהא". 12. בהקשר זה, לצורך הקנית סמכות לבית המשפט למשפחה, נקבעה בחוק דרישה לקיום שני מבחנים מצטברים: א. בעלי הדין הינם בני משפחה כהגדרת החוק. ב. עילתה של התביעה סכסוך בתוך המשפחה. 13. היסוד השני ש"עילתה סכסוך בתוך המשפחה" בא לצמצם ולסייג את היסוד הראשון. ההגדרה הרחבה של תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד משפחתו צומצמה בחוק ע"י הכנסת הסייג ש"עילתה סכסוך בתוך המשפחה". 14. את המונח "עילה" יש לקרוא בהתאם למשמעות הרגילה שנותנים למונח זה, להבדיל מהמשמעות המשפטית. עפ"י פרשנות זו, היסוד השני הנדרש בחוק כדי להקנות סמכות לבית המשפט למשפחה מתייחס לתובענה שמקורה או סיבתה בסכסוך בתוך המשפחה. לשון אחר: רק כאשר הסכסוך לא היה בא לעולם אלמלא המדובר ביחסי משפחה – לפנינו סכסוך שמקורו בתוך המשפחה.
החלטה |
25/01/1997 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 15 |
עמודים – 3
בש"א (חיפה) 17468/05- יובל שרון ואח נגד רני מלמד ואח
שמות השופטים: ר למלשטריך לטר
המשיבים טוענים מנגד כי מדובר בתביעה בן אדם לבני משפחתו אשר עילתה בסכסוך בתוך המשפחה. 5. ס' 3 לחוק בתי המשפחה לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "3. סמכות בית המשפט לענייני משפחה א. ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. ב. 6. ס' 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "1. בחוק זה, "ענייני משפחה" – אחת מאלה: 1 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו- "בן משפחתו" – א. בן זוג, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ב. ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; ג. הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; ד. נכדו; ה. הורי הוריו; ו. אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;" 7. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית תלויה אם כן בהתקיימותם של שני תנאים: א. הצדדים לסכסוך הינם בני משפחה. ב. עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה – תכלית ומגמה 8.1 המגמה שהוצגה בפסיקה הינה לפרש את תנאי החוק בצורה מרחיבה ולהעדיף לברר כמה שיותר סכסוכים שבין בני משפחה בביהמ"ש לענייני משפחה וזאת מתוך ראיה שבימ"ש יודע להתמודד טוב יותר אם אופיו המיוחד של סכסוך בין בני משפחה. 8.2 תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת.
החלטה |
11/07/2006 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
ת"ק (צפת) 66795-08-24- אלון עופר נגד ' זוהר עופר
שמות השופטים: יוסף פיניאן
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את ההגדרה ל"ענייני משפחה" כך: (2) "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו-"בן משפחתו"-(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את הסמכות העניינית כך: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהלכה שנקבעה בבית משפט העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסק הדין של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא-ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה-כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה-"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"-הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי.
פסק דין |
06/09/2024 |
תביעות קטנות – צפת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בש"א (ראשון-לציון) 3548/07- מלכה פוגל נגד צילה שמואל
שמות השופטים: רות וקסמן
בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות . 15. זאת ועוד, מקריאה של כתבי בי הדין עולה בבירור כי מרכיב דומיננטי במחלוקת בין האחיות הוא אמוציונאלי ולאו דווקא משפטי, כפי שקורה לעיתים מזומנות בסכסוכים בתוך המשפחה, וגם מטעם זה עדיף שהמחלוקת תיפתר בין כתליו של בית המשפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. 16. גם מן הבחינה הסובייקטיבית יש לציין שהמשיבה אינה מתנגדת להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, והשאירה את העניין להכרעת בית המשפט. 17. לפיכך החלטתי להפעיל את סמכותי על פי סע' 79 ו- 104 לחוק בתי המשפט ולהורות על העברת התיק הנ"ל לבית המשפט המוסמך לענייני משפחה בראשון לציון. 18. לבקשת הצדדים אינני עושה צו להוצאות.
החלטה |
10/11/2007 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |
10/01/2024 |
שלום – רחובות
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 8. סדרי דין וראיות
8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (נוסח בתוקף מיום 6.8.24 ולמשך 3 שנים)
סעיף: 8. דיני ראיות
8. (א) בהליך על פי חוק זה לא יחולו הוראות סעיפים 3 ו-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. (ב) הוראות סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, יחולו על בית משפט השלום הדן בתובענה על פי חוק זה.
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.
צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 2. העברת עניני אימוץ
2. תובענות בעניני משפחה המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק שהוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערב תחילתו של צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בית משפט במחוז הדרום) (תיקון), התשנ"ז-1997, ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע.
כל הזכויות שמורות ©