כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה ערכאה שיפוטית מרכזית העוסקת בסכסוכים משפחתיים מגוונים. סמכותו של בית המשפט נקבעה בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוא מטפל במגוון רחב של תיקים הקשורים ליחסים בתוך המשפחה.
כאשר מגישים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, נדרשים שני תנאים מצטברים:
כפי שנקבע בתאק (רחובות) 2568/03 אלוש אסתר ואח' נגד אלוש הנרי אורי ואח':
"סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995, ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה."
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון במגוון נושאים, כולל:
קיימת חשיבות רבה לריכוז כל ההליכים המשפחתיים באותו בית משפט. כפי שנקבע ביס (באר שבע) 17876-07-21 פלונית נגד פלוני:
"במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון."
ריכוז ההליכים מבטיח טיפול אחיד, יעיל ועקבי בכל הסוגיות הקשורות למשפחה אחת.
בית המשפט לענייני משפחה מצויד בכלים מיוחדים המותאמים לטיפול בסכסוכים משפחתיים רגישים:
בית המשפט לענייני משפחה נהנה מגמישות רבה יותר בסדרי הדין ובדיני הראיות. כפי שצוין בבשא (ראשון-לציון) 3548/07 מלכה פוגל נגד צילה שמואל:
"בנסיבות העניין, הכלים המיוחדים שהוקנו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ובמיוחד ההקלות בסדרי הדין ובדיני הראיות כאמור בסע' 8 לחוק, יכולים לסייע לפתרון מהיר ויעיל של המחלוקת הכספית בין האחיות."
השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם בעלי התמחות ספציפית בדיני משפחה ומצוידים בידע וניסיון ייחודיים בתחום. המומחיות הזו מאפשרת הבנה מעמיקה של המורכבויות הרגשיות והמשפטיות הכרוכות בסכסוכים משפחתיים.
לצד בית המשפט לענייני משפחה פועלת יחידת סיוע המורכבת מאנשי מקצוע בתחום הטיפול – עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. יחידת הסיוע מסייעת לבני המשפחה לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
ריכוז כל ההליכים הקשורים למשפחה אחת בבית משפט אחד מאפשר:
למרות הגמישות הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה, ייצוג משפטי מקצועי הוא קריטי. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול:
חשוב לציין כי מאז תיקון לחוק בשנת 2016, כל סכסוך משפחתי המוגש לבית המשפט לענייני משפחה חייב לעבור תחילה הליך יישוב סכסוך. במסגרת הליך זה, הצדדים מופנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (פגישות מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, במטרה לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא גורם מרכזי בטיפול בסכסוכים משפחתיים עבור תושבי האזור. הוא משלב מומחיות משפטית עם רגישות לדינמיקה המשפחתית, ומספק מענה מקיף וכוללני לסכסוכים מורכבים.
היתרונות העיקריים של פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כוללים:
בהליכים משפטיים הנוגעים לחיי המשפחה, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני משפחה, ולהכיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כדי לנהל את ההליך באופן מיטבי.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון בתיקים של תושבים מאזור השיפוט שלו, הכולל את ראשון לציון והסביבה.
כן, אפשר להגיש תביעה גם ללא ייצוג משפטי, אך מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לאור המורכבות של הליכים אלה.
הליך יישוב סכסוך הוא שלב מקדים חובה, במסגרתו מופנים הצדדים ליחידת הסיוע לפגישות מהו"ת, במטרה לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה ולחסוך הליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
ההחלטה תלויה בכללי הסמכות המקומית, הקובעים בדרך כלל כי התביעה תוגש במקום מגורי הנתבע או במקום בו חלה עילת התביעה.
כן, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בענייני ירושה, צוואות וחלוקת עיזבון.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין מזונות בראשון לציון מומחה בתחום.
תמ"ש (טבריה) 48075-10-10- ט. ר. נגד א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
א. רקע רלבנטי בקצרה: 1. בפניי בקשה להורות על העברתו של הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, בהתאם לתקנה 258ג(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). 2. אציין, כי המשיבה 1 (להלן : "המשיבה") הינה אשתו של המשיב. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים, ביניהם תביעת מזונות (אשה וקטינים) וכן תביעה להתרת נישואין, שתיהן הוגשו על ידי המשיבה ביום 20/10/10. 3. יש לציין כי בסעיף 4 לתביעת המזונות שבכותרת טענה המשיבה, כי מקום המגורים האחרון של הצדדים היה ברחובות. ואילו במסגרת סעיף 45 לתביעתה טענה המשיבה, כי לבית המשפט סמכות מקומית להידרש לתביעה "נוכח מקום מגורי הצדדים". 4. המבקש טען בכתב הגנתו מיום 16/11/10, טענה מקדמית ולפיה, אין סמכות מקומית לבית המשפט להידרש לתובענה לאור הליכים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בהקשר זה ציין המשיב, כי הגיש ביום 17/8/10 כנגד המשיבה תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא אשר הועברה לבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ. 5. ביום 23.11.10 , הוריתי למשיבה להתייחס לסוגיית הסמכות המקומית וביום 28.11.10 הוגשה תגובתה אך למרבה ההפתעה, היא לא טרחה לצרף לתגובתה מסמכים המעידים על החלטות ו/או ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 6. אי לכך, ועל מנת להימנע מהחלטות סותרות בעניין הסמכות המקומית ושעה שאין גישה לבית משפט זה למסמכים בתיק המתנהלים בבית משפט אחר, הוריתי ביום 29/11/10 למשיבה להגיש לתיק בית המשפט כל הפרוטוקולים, ההחלטות וכתבי בי-דין הקיימים בהליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 7. ביום 30/11/2010 הגישה המשיבה הודעה ובמסגרתה טענה, כי המסמכים היחידים שברשותה הם אלה: עמוד ראשון מתביעת המבקש להסדרי ביקורים כפי שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא; הבקשה להעברת הדיון שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון; תגובת המבקש לבקשת העברת הדיון; החלטה המזמינה תסקיר פקידת סעד וקובעת דיון בתובענה העיקרית והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15/11/10 הדוחה את הבקשה להעביר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
החלטה |
01/12/2010 |
משפחה – טבריה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
תמ"ש (תל אביב) 1074-11-12- ר ע נגד ר פ
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
עוד לטענת התובעות, לאחר מכן נערכו פניות נוספות לנתבעת על מנת לבצע את העברת המניות לידיהן, אולם הנתבעת התחמקה מכך ללא שום הצדק. 11. בנסיבות אלו, משלא היתה לתובעות כל ברירה (כך, לטענתן) הגישו ביום 1.11.12 את התביעה דנן. במסגרת תביעתן עתרו התובעות למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת מחזיקה בנאמנות עבור כל אחת מהן 1/3 מהמניות של החברה הרשומות על שמה. כן עתרו התובעות להורות לנתבעת להעביר לידיהן לאלתר את המניות האמורות. 12. ביום 27.11.12 הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת טענות רבות, בין היתר, כי התביעה התיישנה וכי המניות הוקנו לנתבעת על ידי המנוח במתנה לרגל נישואיה וכי בעצם רישום המניות על שמה ביום 26.4.62 הושלמה המתנה באופן שלא ניתן לחזור ממנה. 13. ביום 3.2.13 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, במהלכה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית מבלי לפגוע בטענותיהם ובכלל זה טענת ההתיישנות כי ב"כ הנתבעת יפנה לעו"ד א' ש' (להלן: "עו"ד ש'"), אשר טיפל בפרויקט הבניה של החברה, על מנת לקבל ממנו את כל המסמכים והאינפורמציה בנוגע לזכויותיה של הנתבעת בחברה לרבות ההתנהלות הכספית שנערכה בנוגע לזכויות אלו. כן הוסכם על מתן צו לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים. 4 14. ביום 24.6.13 הגישו התובעות בקשה לתיקון כתב תביעה. לטענת התובעות, עם קבלת מכתבו של עו"ד ש' מיום 4.3.13 (צורף כנספח יא' לתצהיר בתה של התובעת 2) התברר כי החברה מחזיקה או החזיקה (בעקיפין) בזכויות נוספות במגרשים בראשון לציון (בגוש — חלקות — ו — בגוש — חלקה — ובגוש — חלקה —) וכן במקרקעין בבת ים (מחצית חלקה — בגוש —); כן לטענת התובעות התברר כי בקשר לחלק מזכויות במקרקעין בראשון לציון הנתבעת כבר קיבלה דירת מגורים בת 5 חדרים ואף מכרה אותה ביום 1.9.11 תמורת סך של 2,270,000 וכי בקשר לזכויות במגרש בראשון לציון קיבלה הנתבעת זכויות נוספות אותן מכרה למר א' א' ביום 12.7.12 תמורת סך של 72,500 .
פסק דין |
10/08/2016 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 40
ב"ל (תל אביב) 16565-09-19- רוית ירון ש"ר נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: כרמית פלד
מלבד מבחן ההשתלבות קיימים מבחני משנה נוספים, אשר על אף שאינם מכריעים כשלעצמם, הרי שכל אחד מהם מהווה סממן נוסף לבחינת טיב היחסים בין הצדדים ויש בהם כדי להטות את הכף לכוון זה או אחר. מן הכלל אל הפרט 45. בפתח הדברים יובהר כי עלה מהראיות שהתובעת ביצעה בפועל עבודה ממשית ומהותית במשרד ועבודתה זו לא בוצעה במסגרת התנדבותית המגלמת רק סיוע משפחתי גרידא. עיקר המחלוקת אם כן נוגעת לשאלה האם התובעת כטענתה שימשה כעובדת שכירה מן המניין בעסקו של בעלה, עו"ד שר, או שמא כטענת הנתבע שימשה התובעת בפועל כעצמאית, מאחר והייתה למעשה שותפה של בעלה במשרד. 46. שוכנעתי כי התובעת ובעלה ניהלו משרד עורכי דין בעל שני סניפים נפרדים ופעלו שניהם כעצמאים. אפרט. 47. מהראיות עלה כי התובעת ניהלה באופן עצמאי לחלוטין את המשרד בראשון לציון. 48. מעדויותיהם של התובעת ועו"ד שר עולה כי סניפי המשרדים ביהוד ובראשון לציון פעלו כסניפים עצמאים ובני הזוג מיעטו להתערב זה בעבודתו של זו. 49. עו"ד שר העיד כי תחומי עיסוקיו העיקריים היו בעיקר בתחום הנדל"ן, צוואות, ירושות וחוזים , עדות זו נתמכה על ידי התובעת אשר השמיעה בחקירתה הנגדית דברים דומים . בסעיף 5 לתצהיר טען עו"ד שר כי עסק בעבר בתיקי הוצאה לפועל וגבייה, אך עולה מחקירתם הנגדית של הצדדים כי הוא לא עסק בתחום זה בעת שהועברה אליו פעילות משרדו של עו"ד ירון. 50. מאידך, תחום עיסוקה העיקרי של התובעת היה תיקי גביית חובות של עירית ראשון לציון, כאשר עו"ד שר כלל לא התערב בעבודתה בתחום זה, וזאת כפי שהעידו הן התובעת והן עו"ד שר ולמרות שהחוזה עם עריית ראשון לציון נחתם מול עו"ד שר .
פסק דין |
28/04/2021 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 15
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
ע"א 2310/20- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: א חיות
על ידי כבוד סגן הנשיאה נ' פישר בשם המערער: עו"ד ענת נוי פרי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 19.3.2020 בתמ"ש10916-06-14 ובע"ר 33343-02-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים החל משנת 2014 הליכים משפטיים שונים בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שני ההליכים המצויים במוקד הערעור דנן נפתחו בשנים 2014 ו-2017 בהתאמה, ועניינם בתובענה שהגישה המשיבה נגד המערער לאכיפת הסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין בשנת 2007 (להלן: התובענה לאכיפת ההסכם); ובערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה באופן חלקי את בקשתה להגדלת קרן החוב בתיק הוצאה לפועל שפתחה נגד המערער בגין חוב מזונות (להלן: ערעור ההוצאה לפועל). למען שלמות התמונה יצוין כי בשנת 2014 הגיש המערער נגד המשיבה תובענה לביטול הסכם הגירושין האמור וזו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט מיום 17.11.2019 (להלן: פסק הדין מיום 17.11.2019 ). במסגרת פסק דין זה מתח המותב ביקורת על התנהלות הצדדים בהליך והשית על כל אחד מהם הוצאות בסך של 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. צוין, בין היתר, כי "טענות קשות וחמורות ככל שנשמעו בתיק זה והתנהגות שאיננה פשוטה מצד שני הצדדים שנהגה והשתקפה לאורך כ-5 שנות התנהלותו של ההליך, איננה יכולה להסיט את העניין מגוף התביעה עצמה אשר הינה תביעה לביטול הסכם שאושר כדין לפני שנים, כאשר לאורך השנים הללו נהג כל אחד מהצדדים על פיו ועל פי האינטרסים שלו" (פסקה 102 לפסק הדין). עוד צוין, כי "בפני בית המשפט נפרס למעשה סכסוך משולש בין , ובת זוגו הנוכחית של סכסוך רב שנים הכולל שקרים, מניפולציות והתנהלות שלדידי איננה מוסרית בעליל" (פסקה 34 לפסק הדין).
פסק דין |
08/07/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 5
בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף
פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 .
פסק דין |
23/03/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
בע"מ 4196/17- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: ע פוגלמן
כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיﬣ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה. 2. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו. 3. מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש שאינו מיוצג מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות.
החלטה |
13/06/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 3
בג"צ 1080/20- פלונית נגד בית משפט עליון
שמות השופטים: מ מזוז,י אלרון,א שטיין
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דיינה הר-אבן פסק-דין השופט י' אלרון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו, בעיקרו של דבר, לעיין מחדש בהחלטת השופט ע' פוגלמןבבע"מ 4914/19 מיום 16.12.2019 , בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ו' פלאוטוצ' ויצמן) בעמ"ש 11871-02-19 מיום 10.10.2019 . 2. כפי שפורט בהחלטת השופט פוגלמן, העותרת והמשיב 4 (להלן: המשיב) נישאו בנישואים שניים בשנת 2008. קודם לנישואיהם ערכו השניים הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 21.2.2008 . 2 3. לאחר כ-10 שנות נישואים, היחסים בין השניים עלו על שרטון והעותרת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם הממון בטענות לפגמים בכריתתו, המביאים לטענתה לבטלותו. כמו כן, נטען כי ההסכם נוגד את תקנת הציבור מאחר שהוא עלול להותיר את העותרת חסרת כל. 4. בלי להרחיב יתר המידה על פרטי ההליך, די לציין כי תביעת העותרת נדחתה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופט ע' אליאס) מיום 31.12.2018 , לאחר שנקבע כי העותרת הבינה את תוכן הסכם הממון שהוסבר לה על ידי עורך הדין שערך את ההסכם ועל ידי בית המשפט שאישר אותו; וכי אין בהסכם פגם המצדיק את ביטולו. ערעור העותרת על פסק דין זה נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שדן בהרחבה בטענותיה והגיע לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט לענייני משפחה. 5. בקשת העותרת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה כאמור אף היא בהחלטתו של השופט פוגלמן מיום 16.12.2019 , בגדרה קבע כי: "לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות שנדרשו לטענות המבקשת בפירוט, איני סבור כי המבקשת הצביעה על עיוות דין מן הסוג שמצדיק מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה (ואף לא על שאלה עקרונית שמעלה הבקשה דנן).
פסק דין |
10/02/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
23849/10 תמ"ש (תל אביב)- י.ק. נגד ב.ש.ק.
שמות השופטים: ארז שני
(תמ"ש (י-ם) 44248-05-10), באומרו: "התובעת טענה לזכות לקבלת הסעד המבוקש מכח דיני הנזיקין בהסתמך על פסיקת בתי המשפט שהכירה בתחולת דינים אלו על תובענות כגון דא. כן יאמר, כי ניתן להגיע לאותה התוצאה אף מכח דיני החוזים". (או במילים אחרות – קיימת עילת חיוב גם מכח דיני החוזים) . אלא שניתן לשרטט, ודומני שבכך אין אני מחדש דבר, את המצב המשפטי בעיקר כחוזה שריר וקיים גם בין הצדדים שבפני. 6. סבורני כי מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או בית המשפט לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, יהיו דתו, מינו, עובדת היותו נשוי אם לאו, כאשר יהיו, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתקיים עד אשר ינתק אחרון החוטים הקושרים את הצדדים ומאפשרים להם לנהל סכסוך משפחה באחת הערכאות שציינתי לעיל. לאמור, ההסכם הולך ומתמשך ומחייב גם לאחר גירושין, וענינו בכל תחום בו יכול להתרחש סכסוך משפחתי ובכלל זאת מחלוקת על סידורו של גט. 7. גם בטיבו של הסכם זה חפצתי לעיין. טענות התובע – שאינן מוכחשות ואודותיהן לא נחקר 8. א. העיד התובע בסעיפים 8-24 לתצהיר עדותו הראשית כהאי לישנא: "4. החל מספטמבר 1989 איני מתגורר תחת קורת גג אחת עם הנתבעת. מאז ועד היום מתקיימים בינינו הליכים משפטיים. אבהיר, כי מאותו מועד ואילך, לא קיימנו חיי אישות, לא חיי משפחה ולא וריאציה אחרת של קשר זוגי. 5. ענייני הרכוש והמזונות שבינינו נדונו והוכרעו במסגרת פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במ. א. 3513/89 (מזונות) ומ.
פסק דין |
08/10/2011 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 21 |
עמודים – 32
בר"ע (תל-אביב-יפו) 2979/06- פלונית ואח נגד פלוני
שמות השופטים: יהודית שטופמן
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית, או שאדם התנה את זכותו על פי חוק. " עיינתי ושבתי ועיינתי בנסיבותיו העגומות של התיק שבפני, ולאחר שקילת האיזונים השונים, הראויים בנסיבות העניין; בהתחשב במקום שהותן של המערערות, והקושי הרב בניהול ההליך בטבריה, כאשר הן המערערת והן הבת מתגוררות במעון לנשים מוכות באזור המרכז, ומנגד, בהתחשב בחוסר הנוחות שיגרם למשיב אל מול חוסר הנוחות – כמו גם הסיכון – שעלול להיגרם למערערות; ראיתי לקבל את הערעור ולהורות על ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. לטעמי, זהו מסוג המקרים החריגים, בהם נסיבותיו של ההליך מחייבות סטייה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, לשם עשיית של משפט צדק בלא שתנוצל לרעה מצוקתו של הצד החלש. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ניהול ההליכים בטבריה הינו בלתי סביר ובלתי צודק ככל שהמדובר במערערות, ומשכך, נראה לי כי יש לקבל את הערעור ולהמשיך בניהול ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. אם לא די בטעמים מהותיים אלה, יצויין כי הערעור מתקבל גם מטעם נוסף, פרוצדוראלי, לפיו היה על המשיב להגיש עיקרי טיעון, תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה בענין, 4.2.07 . אולם המשיב לא הגיש במועד עיקרי טיעון כדין, אלא הגיש, באיחור, "כתב הגנה", בניגוד מפורש להחלטה.
פסק דין |
15/08/2007 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
רמ"ש (מרכז) 55370-10-22- ס.ו נגד א.ש
שמות השופטים: ורדה פלאוט
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח' שירה) מיום 15.10.22 שניתנה בתה"ס 48019-07-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה הנימוקים לדחיית הבקשה: כתב התביעה המקורי כבר תוקן פעם אחת; התיקון המבוקש עתה מקורו בישיבת הוכחות כאשר התברר מהערת ביהמ"ש הקושי ביישום ההתחייבות לערוך צוואה; המבקשת היתה מיוצגת לאורך כל ההליך ובאי כוחה היו מודעים לסעיף בהסכם הממון והשלכותיו, וחרף זאת עד עתה לא התייחסו לכך בכתבי התביעה. 2. בקצרה יפורט כי הצדדים הם בני זוג לשעבר להם שני ילדים משותפים (קטינים). הצדדים ניהלו הליך גישור וביום 8.9.15 חתמו על הסכם גירושין המסדיר את המחלוקות ביניהם, כאשר בין היתר הוסכם כי הדירה בxתועבר לבעלות המשיב, המשיב יישא במלוא תשלום המשכנתא של הדירה, וכי המשיב "מתחייב לערוך צוואה ולהותיר מחצית מהדירה על שם הקטינים" (סע' 15 להסכם). ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבימ"ש קמא. ביום 21.7.20 הגישה המבקשת תביעה לבימ"ש קמא לביטול הסכם הגירושין מן הטעם כי נפלו פגמים מהותיים בהסכם (טעות, הטעיה, עושק וכפיה), הופעל על המבקשת לחץ ואיומים לאישור ההסכם, ואף נפלו פגמים בהתנהלות המגשרת ואישור ביהמ"ש את ההסכם – זו התביעה המתבררת בהליך קמא. ביום 15.9.20 הוגש כתב תביעה מתוקן (בהסכמת הצדדים) שבמסגרתו טענה המבקשת לביטול הסכם הגירושין נוכח פגמים מהותיים שנפלו בהסכם ונוכח פגמים שנפלו בהליך אישור ההסכם בביהמ"ש. בהליך קמא הוגש כתב הגנה והתקיימו שני קדמי משפט ושני דיוני הוכחות. כחודש לפני מועד דיון ההוכחות הנוסף, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה כך שתתווסף עילה נוספת לביטול הסכם הגירושין, נוכח הערת ביהמ"ש בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.5.22 ולפיה בימ"ש לא היה ער לאמור בסיפא של סע' 15 להסכם גירושין (בדבר התחייבות המשיב להוריש בצוואתו מחצית מהדירה לטובת ילדי הצדדים) וכי אם היה מודע לכך, לא היה מאשר סעיף זה מאחר שהדבר נוגד את סע' 8 לחוק הירושה (המבקשת הפנתה לעמ' 20 לפרוטוקול הדיון).
החלטה |
13/11/2022 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
פשר (חיפה) 44696-04-15- הכונס הרשמי מחוז חיפה נגד ט י
שמות השופטים: עפרה אטיאס
בין החייב לילדיו התקיימו הליכים משפטיים שבסופם נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון במסגרת תמ"ש 10300/07 כי על החייב לשלם לילדיו את הסך של 150,000 דולר נכון ליום 21.9.09 , סכום המהווה את חלקו של החייב ממכירת המגרש אשר נמכר על ידי החייב ואחיו תמורת הסך של 450,000 דולר. הערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל, נדחה על ידי ביהמ"ש המחוזי מרכז בפסק דין מיום 8.4.10 , שניתן במסגרת עמ"ש 21709-11-09. יוטעם כי בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, טען החייב טענות שונות, מן הגורן ומן היקב, בנסיון להשתחרר מן ההתחייבות שעליה חתם לטובת ילדיו. טענת זיוף לא הייתה שם. 3 כפי שציין בית המשפט של ערעור במסגרת עמ"ש (מחוזי מרכז) 21709-11-09: "לא היתה מחלוקת בדבר עצם הסכמתו של המערער לאמור בסעיף 3 להסכם (הסכם הגירושין בין החייב לגרושתו, ע"א) כי זכויות שיקבל בירושה במגרש שייכות למשיבים". בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מצא כי הייתה לחייב וגרושתו כוונה משותפת להבטיח את עתיד ילדיהם, כי ההתחייבויות שבהסכם הגירושין היו הדדיות וגם גרושתו של החייב התחייבה להעביר לילדים נכס שצפתה לקבל בירושה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המערער שלנוכח הוראת סעיף 8(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, אין תוקף להתחייבותו, ואף קבע כי החייב נטל על עצמו כלפי ילדיו התחייבות לטובת צד שלישי שלילדיו נתונה הזכות לדרוש את קיומה. בית המשפט לענייני משפחה אף קבע בסעיף 64 לפסק דינו, כי הדירה שבה מתגורר החייב כיום, מומנה מתמורת המגרש שהתחייב החייב להעביר לילדיו: "מתברר מהסכם המכר כי הנכס נמכר ב- 450,000 דולר וכי היה מדובר בעסקה נטו בה הקונים הם שחבו במיסוי.
פסק דין |
02/04/2017 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 3 |
עמודים – 16
ת"א (תל אביב) 1788-07- א.ע. נגד ר.ז.
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
בכתב ההגנה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ולפיכך הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 30630/06). בתום דיון ראשוני בתביעה, שעה שהתובע לא היה מיוצג, קבע בית המשפט, שאין סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה מאחר והצדדים אינם בני זוג לפי ההגדרה שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995, (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). כן קבע בית המשפט שהצדדים אינם ידועים בציבור אלא נשואים לאחרים, לא ניהלו משק בית, וכי את המחלוקת באשר לטיב היחסים ביניהם יש לברר בבית המשפט האזרחי, ולפיכך הורה על מחיקת התובענה. 5. לאור מחיקת התביעה, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטתי, בה עתר כאמור לסעד של מתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית, בהפחתת סכומים המגיעים לנתבעת מכוח השקעותיה ברכישתו, ולחלופין השבת השקעותיו בבית. התובע משתית את תביעתו על היות בני הזוג ידועים בציבור, אשר ניהלו משק בית משותף במשך עשרות בשנים, קיימו יחסי אישות, במסגרתם נולד להם בן משותף, והחלת "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כמו גם על השבת השקעות מכוח דיני קניין, דוקטרינת נאמנות של הנתבעת עבורו ועוד. לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את השקעותיו בבית, הן ברכישה והן בריהוט, על בסיס אותן עילות, אך מאחר ולא היו בידיו פרטים בעניין זה, עתר למתן חשבונות תוך שהעריך את שווי הסכום המגיע לסך של 500,000 . 6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה, לאור העילות נשוא התביעה. לגופו, הכחישה הנתבעת את הקשר הרומנטי בין הצדדים, כאשר לעמדתה התובע התגורר בשכירות ביחידה נפרדת בבית.
החלטה |
14/06/2010 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
עמ"ש (מרכז) 47712-05-23- י. ח. פ. נגד ל. פ.
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין
אברהם קורחוב פסק דין ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. ברגר בלום) מיום 29.3.23 (תלה"מ 38331-01-22), הקובע כי למשיבה זכויות (מחצית) בדירה הרשומה על שם המערער ברמלה. הנדרש לנדון 1. הצדדים הכירו זה את זו בפברואר 2009 והחלו לחיות בזוגיות. בעת היכרותם הייתה המשיבה, אזרחית זרה, הנשואה לאחר. 2. ביום 4.6.2009 , אושר הסכם חיים משותפים שנכרת בין הצדדים ביום 5.5.2009 וקיבל תוקף של פסק דין (תמ"ש 18470/09), בעת חתימת ההסכם התנהלו הצדדים כידועים בצבור, שכן אותה עת הייתה המשיבה נשואה עדיין לבעלה הקודם (להלן – ההסכם או ההסכם הרכושי). ואלה עיקריו של ההסכם (כל ההדגשות הן שלנו) – "הסכם יחסי ממון בין בני זוג הואיל והאיש והאישה (להלן: "הצדדים") ידועים בציבור, מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף; והואיל והצדדים לא יכולים להתחתן בישראל, מאחר והאישה איננה יהודיה ובנוסף נמצאת בהליכי גירושין מבעלה הקודם; והואיל והצדדים מעוניינים להסדיר ביניהם יחסי הממון ויחסים אחרים כפי שמפורט להלן; והואיל ובני הזוג מעוניינים להסדיר בהסכם זה את זכויותיהם ואת חובותיהם לגבי הרכוש והממון (להלן: "הנכסים"), שהיו לבני הזוג עד היום; והואיל ובני הזוג מעוניינים להסדיר את זכויותיהם ואת התחייבויותיהם לגבי הנכסים שירכשו בעתיד ו/או לגבי השבחת הנכסים הקיימים והעתיקים; והואיל וה צדדים מעוניינים שהוראות הסכם זה יגברו על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 וזאת בנושאים המוסדרים בהסכם זה להלן, אם ייפרדו ו/או אם יתגרשו חס וחלילה או במקרה של פטירת אחד הצדדים, חס ושלום והואיל והצדדים מצהירים כי מערכת היחסים שלהם תושתת עם אימון, הדדיות וכבוד
פסק דין |
18/11/2023 |
מחוזי – מרכז
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005
סעיף: 1. הסמכה
1. בתי המשפט לעניני משפחה באילת, אשדוד, באר שבע, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, קריות, קרית גת, קרית שמונה, ראשון לציון ורמת גן מוסמכים לדון בעניני התרת נישואין לפי החוק.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 128. הדיון בתובענה
128. (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם לפי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם. (ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין לפי הדין החל לפי חוק התרת נישואין.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 343ח. הדיון בתובענה
343ח. (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם על פי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם. (ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין על פי הדין החל לפי החוק. (ג) (נמחקה).
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 343ח. הדיון בתובענה
343ח. (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם על פי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם. (ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין על פי הדין החל לפי החוק. (ג) (נמחקה).
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 56. הוראות מעבר
56. (א) תובענה בעניני ירושה שהוגשה לבית משפט מחוזי לפי תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית המשפט שאליו הוגשה; תובענה נוספת בעניני ירושה, בענין אותו עזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה, לבית המשפט המחוזי שאליו הוגשה התובענה לראשונה; בתקנת משנה זו, "תובענה" – למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום. (ב) הוגשה תובענה בענין עזבון מסוים לבית משפט מחוזי, והוגשה לאחר מכן, לענין אותו עזבון, תובענה לבית משפט מחוזי אחר, יעביר בית המשפט המחוזי האחר את התיק לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לראשונה. (ג) על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות 15, 16, 17, 18, 19, 23, 24, 25, 26, 27, 53 ו-54 ופרקים ו' ו-ז'. (ד) על הדיון בתובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אם אין בהן סתירה לתקנה זו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
כל הזכויות שמורות ©