כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה נדבך מרכזי במערכת המשפט הישראלית, המתמחה בטיפול בסכסוכים משפחתיים. מאמר זה מספק סקירה מקיפה על סמכויותיו, תחומי פעילותו והליכי העבודה של בית המשפט, תוך התבססות על פסיקות מרכזיות והנחיות עדכניות.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא ערכאה שיפוטית ייעודית הדנה בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. הוא פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ומטפל במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה, כגון גירושין, משמורת ילדים, מזונות ויחסי ממון בין בני זוג.
ייחודו של בית המשפט לענייני משפחה נובע מהמומחיות של השופטים בתחום דיני המשפחה והגישה הרגישה והמקצועית לסכסוכים מורכבים אלה.
בית המשפט פועל על בסיס חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. סעיף 1 לחוק מגדיר בפירוט את הנושאים הנחשבים ל"ענייני משפחה" ונמצאים בסמכותו של בית המשפט.
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כוללת:
כפי שהודגש בתיק 8290-03-16 (יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה): "סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת 'ענייני משפחה'… תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא."
הסמכות המקומית נקבעת בהתאם לכללים ייחודיים המותאמים לאופי הסכסוכים המשפחתיים. לרוב, הסמכות תיקבע על פי מקום המגורים של הצדדים או מקום היווצרות עילת התביעה.
מאז כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, כל סכסוך משפחתי מתחיל בהליך מקדמי של יישוב סכסוך (בקשה ליישוב סכסוך). הליך זה נועד לנסות ולפתור את המחלוקת בדרכי שלום, באמצעות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע שליד בית המשפט.
במידה והסכסוך לא נפתר בהליך יישוב הסכסוך, התהליך המשפטי כולל מספר שלבים:
כפי שהודגש בתיק 17566-04-14 (ד.א. נגד ע.א.): "טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם." גישה זו מדגישה את המאמצים המושקעים בהגעה לפתרונות מוסכמים.
שופטי בית המשפט לענייני משפחה מתמחים בדיני משפחה, מה שמאפשר טיפול מקצועי ומעמיק בסכסוכים מורכבים.
ריכוז כל הסכסוכים המשפחתיים תחת קורת גג אחת מאפשר יעילות דיונית וחיסכון בזמן ובמשאבים. כפי שהודגש בתיק 2690/03 (מדינת ישראל נגד דמיסיא בלאי), בית המשפט מסוגל לטפל במגוון סוגיות משפחתיות במקביל.
בית המשפט לענייני משפחה מאופיין בגישה רגישה ומותאמת למורכבות של סכסוכים משפחתיים, תוך הבנת ההשלכות הרגשיות והמשפחתיות ארוכות הטווח.
לצד בית המשפט פועלות יחידות סיוע המספקות שירותי ייעוץ, טיפול ותיווך, המסייעים לצדדים להגיע להסכמות.
לייצוג יעיל בבית המשפט לענייני משפחה חשוב להיעזר בעורכי דין המתמחים בתחום. כפי שהודגש בתיק 32291-02-19 (זהר פלד נגד עו"ד זיו גיא): "בתאריך 24/4/18 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחת עו"ד… בהתאם לסעיף 1 להסכם סוכם בין הצדדים כי מהות הטיפול תהיה 'טיפול משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון…'"
עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע ב:
בית המשפט מעודד הגעה להסכמות, שלרוב עדיפות על פני הכרעה שיפוטית. הסכמות מאפשרות פתרון מהיר יותר והתאמה טובה יותר לצרכי הצדדים.
יחידות הסיוע שליד בית המשפט מספקות שירותים מקצועיים שיכולים לסייע בפתרון הסכסוך בדרכי שלום.
הגשת מסמכים מלאים ומדויקים חיונית לקידום ההליך ולקבלת החלטות מבוססות.
גם בעיצומו של סכסוך, חשוב לשמור על תקשורת מכבדת, במיוחד כאשר מעורבים ילדים.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה מסגרת מקצועית וייעודית לטיפול בסכסוכים משפחתיים. יתרונותיו כוללים מומחיות בתחום דיני המשפחה, יעילות דיונית, ורגישות לצרכים המיוחדים של משפחות בסכסוך.
הבנת ההליכים והסמכויות של בית המשפט מאפשרת התמודדות טובה יותר עם סכסוכים משפחתיים ומגדילה את הסיכויים להגיע לפתרון מיטבי עבור כל הצדדים המעורבים.
בעוד בית המשפט לענייני משפחה דן במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, בית הדין הרבני מוסמך בעיקר בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. ישנם תחומים בהם קיימת סמכות מקבילה, כגון מזונות ומשמורת ילדים.
משך ההליך משתנה בהתאם למורכבות התיק והעומס על בית המשפט. הליכים פשוטים יחסית עשויים להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד הליכים מורכבים עלולים להימשך שנה או יותר.
אין חובה חוקית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אך ייצוג משפטי מקצועי מגדיל משמעותית את הסיכויים להשיג תוצאה טובה יותר בהליך.
יחידות הסיוע מספקות שירותי ייעוץ, טיפול וגישור במטרה לסייע לצדדים להגיע להסכמות ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ממושכת.
הסמכות המקומית נקבעת בדרך כלל לפי מקום המגורים של הצדדים או הילדים הקטינים, או מקום היווצרות עילת התביעה.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני משפחה ראשון לציון מומחה בתחום.
ת"א (באר שבע) 38846-08-20- מרים קוגן בלקין נגד אלכסנדר קזנצב
שמות השופטים: נעם חת מקוב
1. בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית ומקומית רקע כללי וטענות הצדדים 2. מדובר בתביעה כספית לתשלום 104,465 . 3. בבסיס התביעה, טענה של המשיב (להלן: "התובע"), כי הלווה כספים למבקשת (להלן: "הנתבעת") על רקע מערכת יחסים בינהם והיא לא השיבה לו אותם. התביעה כוללת את הכספים שלטענת התובע הלווה לנתבעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. 4. לטענת הנתבעת, הסמכות לדון בתביעה זו היא לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 5. לטענת הנתבעת היא והתובע היו חברים קרובים. במהלך הקשר בינהם הייתה הנתבעת במערכת יחסים ממושכת עם בן זוגה והתגוררה איתו בראשון לציון. בינה לבין בן זוגה היו מספר פרידות ובאחת מהן יצר איתה התובע קשר רומנטי, כבן זוג לכל דבר לרבות מגורים משותפים בדירתה השכורה של הנתבעת בראשון לציון למשך כחצי שנה. 6. הנתבעת מתארת חופשות משותפות לרבות עם הוריה, בילויים משותפים עם חברים וכן השתתפות של התובע בשכר הדירה ובהוצאות השוטפות. לטענת התובעת במסגרת זו, רצה התובע לתת לה כמתנה סכום כסף שחסר לה לצורך רכישת רכב חדש. כשהחליטה הנתבעת לחזור לבן זוגה הקודם החליט התובע להגיש כתב תביעה זה בשל כעסו וכדרך לנקום בה. 2 7. לטענת הנתבעת כל ההתנהלות בין הצדדים נבעה מיחסיהם המשותפים שהתנהלו בראשון לציון ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה זו נתונה לבית המשפט בראשון לציון ובשל ניהול משק בית משותף, הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. לשיטתה אין מדובר בהלוואות אלא בחיים משותפים ולצורך הוכחת הטענה היא מצרפת תצהיר של חבר משותף וכן הודעות שהוחלפו בין הצדדים מהן עולה כי הם חיו ביחד תקופה מסוימת וניהלו משק בית משותף. 8. התובע טוען כי אין די בהוכחת מגורים משותפים לפרק זמן מסוים על מנת לקבוע כי הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא שעל הנתבעת להוכיח כי הצדדים היו ידועים בציבור.
החלטה |
11/12/2020 |
שלום – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
5 במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 17. אני ערה לקושי המובנה בניהול הליך יישוב סכסוך שעה שבבקשה ליישוב סכסוך לא ציין האיש מהו אותו סכסוך שהתגלע בינו לבין אשתו לשעבר, יחד עם זאת, בתגובתו לבקשה להעברת הדיון לא מצא לציין כי הסכסוך שהתגלע נגע למזונות הקטינים דווקא (אשר ההליכים הראשונים בהם התבררו בביהמ"ש בב"ש) , ומאידך לא הכחיש כי מדובר בסכסוך שנוגע ליחסים הרכושיים שבין בנה"ז (אשר ההליכים בהם התקיימו בביהמ"ש בראשל"צ) , משכך משתמע מתגובתו כי אינו מכחיש כי הסכסוך החדש נוגע ליחסים הרכושיים שהיו נושא ונשוא ההסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 18. על כן ומכל האמור והמשתמע לעיל, אני מוצאת לקבוע מכוח סמכותי כאמור בסעיף 8 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין),תשפ"א – 2020 כי עניינם של הצדדים יועבר להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שם אושר הסכם הממון בין בני הזוג. 19.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
עמ"ש (מרכז) 18504-10-23- ל. נגד ' ש. ל.
שמות השופטים: צ ויצמן,י מושקוביץ,צ גרדשטיין פפקין
בראשון לציון יועברו לידי המשיבה אגב גירושין כאשר הן נקיות בכל שיעבוד או משכנתא ומכל מקום, המערער מחויב בהסרת כל חוב הרובץ על הבית הנזכר. ג. המשיבה תוותר על זכויות בבית ברח' פ. בראשון לציון. ד. הזכויות בנכס בחולון יועברו למערער. ה. כלל הזכויות בחברות תהיינה על פי הרישום כיום (ובכל מקרה למשיבה לא יהיה כל חלק בהן, כפי שאין לה כל חלק בהן אף כיום). ו. כל צד יוותר עם זכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות. 10. ביום 20.7.22 עתרה המשיבה לאישור הצעת המגשר כמוסכם בין הצדדים ואולם המערער התנגד לכך. בית משפט קמא הורה לצדדים להגיש סיכומיהם בנדון וציין כי המשיבה לא הגישה סיכומיה (עיון בתיק בית המשפט וטענות המשיבה מלמד כי זו הגישה את סיכומיה לתיק בניגוד למצוין בפסק דינו של בית משפט קמא שיפורט להלן). 11. ביום 3.10.22 הגיש המערער בקשה להוספת חוות-דעת לעניין שווי החברות שבבעלותו. במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט את הבקשה אחר שמצא, כי היא הוגשה בשלב הסופי של ההליך לאחר שהצדדים הסכימו על פנייה להליך גישור והעניקו למגשר סמכויות של בורר (לטענת המערער, בכך שגה בית המשפט שמלכתחילה קיבל את הבקשה ולא נימק מה הטעמים לשינוי החלטתו). 12. מכל מקום, בסיכומיו טען המערער, כי המגשר סירב לכל בקשותיו למנות מומחים אשר יעריכו את שווי החברות אשר בשליטתו ושווי עדכני של נכסי הנדל"ן, כך טען כי אין לקבל את המלצת המגשר לאיזון המשאבים היות ולפי המלצתו המשיבה תקבל סך של נכסים בשווי של 6,400,000 ₪ ואילו הוא יקבל נכסים בסך של 4,548,000 ₪ בלבד, ועל כן אין מדובר בחלוקה שווה והוגנת. כך נטען כי המגשר לא הביא בחשבון את התחייבויותיו של המערער ביום הקרע הן בגין הנכס בחולון והן בגין התחייבויות אישיות בסך של כ -1,100,000 ₪ על אף שנתונים אלו הוצגו בפני המגשר.
פסק דין |
19/06/2024 |
מחוזי – מרכז
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |
25/01/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 14 |
עמודים – 21
בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף
פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 .
פסק דין |
23/03/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
ע"א 2310/20- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: א חיות
על ידי כבוד סגן הנשיאה נ' פישר בשם המערער: עו"ד ענת נוי פרי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 19.3.2020 בתמ"ש10916-06-14 ובע"ר 33343-02-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים החל משנת 2014 הליכים משפטיים שונים בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שני ההליכים המצויים במוקד הערעור דנן נפתחו בשנים 2014 ו-2017 בהתאמה, ועניינם בתובענה שהגישה המשיבה נגד המערער לאכיפת הסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין בשנת 2007 (להלן: התובענה לאכיפת ההסכם); ובערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה באופן חלקי את בקשתה להגדלת קרן החוב בתיק הוצאה לפועל שפתחה נגד המערער בגין חוב מזונות (להלן: ערעור ההוצאה לפועל). למען שלמות התמונה יצוין כי בשנת 2014 הגיש המערער נגד המשיבה תובענה לביטול הסכם הגירושין האמור וזו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט מיום 17.11.2019 (להלן: פסק הדין מיום 17.11.2019 ). במסגרת פסק דין זה מתח המותב ביקורת על התנהלות הצדדים בהליך והשית על כל אחד מהם הוצאות בסך של 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. צוין, בין היתר, כי "טענות קשות וחמורות ככל שנשמעו בתיק זה והתנהגות שאיננה פשוטה מצד שני הצדדים שנהגה והשתקפה לאורך כ-5 שנות התנהלותו של ההליך, איננה יכולה להסיט את העניין מגוף התביעה עצמה אשר הינה תביעה לביטול הסכם שאושר כדין לפני שנים, כאשר לאורך השנים הללו נהג כל אחד מהצדדים על פיו ועל פי האינטרסים שלו" (פסקה 102 לפסק הדין). עוד צוין, כי "בפני בית המשפט נפרס למעשה סכסוך משולש בין , ובת זוגו הנוכחית של סכסוך רב שנים הכולל שקרים, מניפולציות והתנהלות שלדידי איננה מוסרית בעליל" (פסקה 34 לפסק הדין).
פסק דין |
08/07/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 5
בג"צ 1080/20- פלונית נגד בית משפט עליון
שמות השופטים: מ מזוז,י אלרון,א שטיי
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דיינה הר-אבן פסק-דין השופט י' אלרון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו, בעיקרו של דבר, לעיין מחדש בהחלטת השופט ע' פוגלמןבבע"מ 4914/19 מיום 16.12.2019 , בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ו' פלאוטוצ' ויצמן) בעמ"ש 11871-02-19 מיום 10.10.2019 . 2. כפי שפורט בהחלטת השופט פוגלמן, העותרת והמשיב 4 (להלן: המשיב) נישאו בנישואים שניים בשנת 2008. קודם לנישואיהם ערכו השניים הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 21.2.2008 . 2 3. לאחר כ-10 שנות נישואים, היחסים בין השניים עלו על שרטון והעותרת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם הממון בטענות לפגמים בכריתתו, המביאים לטענתה לבטלותו. כמו כן, נטען כי ההסכם נוגד את תקנת הציבור מאחר שהוא עלול להותיר את העותרת חסרת כל. 4. בלי להרחיב יתר המידה על פרטי ההליך, די לציין כי תביעת העותרת נדחתה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופט ע' אליאס) מיום 31.12.2018 , לאחר שנקבע כי העותרת הבינה את תוכן הסכם הממון שהוסבר לה על ידי עורך הדין שערך את ההסכם ועל ידי בית המשפט שאישר אותו; וכי אין בהסכם פגם המצדיק את ביטולו. ערעור העותרת על פסק דין זה נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שדן בהרחבה בטענותיה והגיע לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט לענייני משפחה. 5. בקשת העותרת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה כאמור אף היא בהחלטתו של השופט פוגלמן מיום 16.12.2019 , בגדרה קבע כי: "לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות שנדרשו לטענות המבקשת בפירוט, איני סבור כי המבקשת הצביעה על עיוות דין מן הסוג שמצדיק מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה (ואף לא על שאלה עקרונית שמעלה הבקשה דנן).
פסק דין |
10/02/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
בע"מ 997/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ח מלצר,ע פוגלמן,מ מזוז
13 בין הסוגיות הנחשבות לחלוטין כ"ענייני גירושין" הנתונות בסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים, ניתן למצוא: תביעות לגירושין, הצהרות על תוקפם של גירושין, אישור של הסכמי גירושין ותביעות על יסוד הסכמים כאלו (עיינו: שיפמן, בעמ' 36; שוחט ושאוה, בעמ' 10). בהמשך לאמור, ובמקביל – מערך הסמכויות של בתי הדין הדתיים עומד לצד מערך הסמכויות המוקנות לערכאות האזרחיות, בכפוף לחוקים המסדירים את פעילותן. במסגרת אחרונה זו פועלים בתי המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 51(א)(5) ו-51(ג) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984, כאשר סמכותם המפורטת מעוגנת בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, שם סעיף 3(א) לחוק האמור מורה כי "ענייני משפחה" יידונו בערכאה זו, וסעיף 1 לחוק זה קובע מהם עניינים אלו. 35. בגדר פירוט התובענות הנכללות ב-"ענייני משפחה" כנ"ל – סעיף קטן 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מכליל כך: " (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג . . . " (ההדגשות שלי – ח"מ). 14 מכוח סעיף זה, לצד סעיף 3(א) הנ"ל – באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצרה פרקטיקה של הגשת תביעות אזרחיות לבתי משפט לענייני משפחה, אשר בגדרן התבקשו פיצויים בגין סרבנות גט מכוח עילות נזיקיות.
החלטה |
26/04/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 3 |
עמודים – 20
בג"צ 4656/21- פלונית נגד ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים
שמות השופטים: ע ברון,ג קרא,י אלרון
פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אורי זמברג פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו מבוקשים שני סעדים שונים הנוגעים לסכסוך גירושין שבין העותרת ובין המשיב 3 (להלן: המשיב). הסעד הראשון מופנה נגד החלטה שטרם ניתנה בבית הדין הרבני הגדול לערעורים בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה העותרת (להלן: הסעד הראשון); בקשת עיכוב הביצוע הוגשה על החלטת בית הדין הרבני האזורי בירושלים, ועניינה בזמני השהות של בתם בת ה-4 וחצי של העותרת והמשיב (להלן: בית הדיןהגדול, בית הדין האזורי והקטינה, בהתאמה). יצוין כי עתירה דומה מטעם העותרת נדחתה על ידי בית משפט זה (השופטים נ' הנדל, י' עמית ו-א' שטיין) בפסק דין מיום 18.6.2021 (בג"ץ 4305/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (לא פורסם), להלן: העתירה הקודמת). במסגרת הסעד השני בעתירה, התבקשנו להורות לבתי הדין הרבניים להימנע מלדון בתביעת הרכוש המתנהלת בין בני הזוג, וזאת עד לאחר שבית המשפט לענייני משפחה יכריע בשאלה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות לדון בתביעה (להלן: הסעד השני). 2. ככל שניתן להבין מהמסכת העובדתית שפורטה בעתירה, בין בני הזוג מתנהלים הליכים משפטיים בבית הדין האזורי ובבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת מ' פולוס ב-תמ"ש 62124-09-20). עוד עולה מהעתירה כי בית הדין האזורי קבע בהחלטה שניתנה על ידי דיין יחיד ביום 15.10.2020 , שהסמכות לדון בתביעת הרכוש המתנהלת בין בני הזוג נתונה לבית הדין האזורי. בעקבות החלטה זו, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מחיקת תביעת הרכוש שהוגשה לפניו מטעם העותרת; ובתגובה, העותרת ערערה לבית המשפט המחוזי (השופטות מ' ברנט, ו' פלאוט ו-ח' קיציס ב-עמ"ש 36225-10-20).
פסק דין |
10/07/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בע"מ 1211/15- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ד ברק אר
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.01.2015 ברמ"ש 34733-01-15 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט בשם המבקש: עו"ד נטלי רון לוי בשם המשיבה: עו"ד רונן דוידי החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.1.2015 (רמ"ש 34733-01-15, השופטת ו' פלאוט). בפסק דין זה קיבל בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 25.12.2014 (תמ"ש 30621-07-14, השופט נ' פישר), ובהמשך לכך גם את הערעור עצמו. רקע וההליכים בבית המשפט לענייני משפחה 2 2. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו ביום 2009. _. _, והתגרשו ביום 18.11.2013 . במהלך הנישואין נולדו להם שני ילדים, שהם כיום בני ארבע וחמש. עובר לגירושין, ביום 7.1.2013 , אושר הסכם גירושין שחתמו השניים על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, וקיבל תוקף של פסק דין (תה"ס 8623-12-12, סגן הנשיאה י' כהן). בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי למבקש תהיה משמורת מלאה על שני הילדים, וכן נקבעו הסדרי ראיה למשיבה לפיהם הילדים ישהו אצלה פעמיים בשבוע (ללא לינה) וכן כל סוף שבוע שני. כן נקבע הסדר לגבי שהיית הילדים בחגים וחופשות באופן שווה אצל ההורים. 3. ביום 15.7.2014 נפתחו שלושה הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בין הצדדים. המשיבה עצמה הגישה נגד המבקש שתי תביעות. תביעה אחת נסבה על שאלת המשמורת (תמ"ש 30621-07-14). בתביעה זו טענה המשיבה כי הסכם הגירושין נחתם על-ידה על-פי דרישתו של המשיב עוד בטרם החליטו הצדדים להתגרש ועל מנת "להוכיח את רצינותה" כלפיו. המשיבה טענה כי המבקש היה נוהג בה באלימות מילולית ופיזית, וכי גם כיום הוא מונע ממנה לראות את ילדיה. בהמשך לכך, ביקשה המשיבה כי המשמורת על הילדים תעבור אליה תוך קביעת הסדרי ראיה למבקש, וכן ביקשה שבית המשפט יורה על קבלת תסקיר של פקיד סעד בעניינם של הילדים ועל שליחתו של המבקש להדרכה הורית.
החלטה |
29/03/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
23849/10 תמ"ש (תל אביב)- י.ק. נגד ב.ש.ק.
שמות השופטים: ארז שני
(תמ"ש (י-ם) 44248-05-10), באומרו: "התובעת טענה לזכות לקבלת הסעד המבוקש מכח דיני הנזיקין בהסתמך על פסיקת בתי המשפט שהכירה בתחולת דינים אלו על תובענות כגון דא. כן יאמר, כי ניתן להגיע לאותה התוצאה אף מכח דיני החוזים". (או במילים אחרות – קיימת עילת חיוב גם מכח דיני החוזים) . אלא שניתן לשרטט, ודומני שבכך אין אני מחדש דבר, את המצב המשפטי בעיקר כחוזה שריר וקיים גם בין הצדדים שבפני. 6. סבורני כי מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או בית המשפט לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, יהיו דתו, מינו, עובדת היותו נשוי אם לאו, כאשר יהיו, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתקיים עד אשר ינתק אחרון החוטים הקושרים את הצדדים ומאפשרים להם לנהל סכסוך משפחה באחת הערכאות שציינתי לעיל. לאמור, ההסכם הולך ומתמשך ומחייב גם לאחר גירושין, וענינו בכל תחום בו יכול להתרחש סכסוך משפחתי ובכלל זאת מחלוקת על סידורו של גט. 7. גם בטיבו של הסכם זה חפצתי לעיין. טענות התובע – שאינן מוכחשות ואודותיהן לא נחקר 8. א. העיד התובע בסעיפים 8-24 לתצהיר עדותו הראשית כהאי לישנא: "4. החל מספטמבר 1989 איני מתגורר תחת קורת גג אחת עם הנתבעת. מאז ועד היום מתקיימים בינינו הליכים משפטיים. אבהיר, כי מאותו מועד ואילך, לא קיימנו חיי אישות, לא חיי משפחה ולא וריאציה אחרת של קשר זוגי. 5. ענייני הרכוש והמזונות שבינינו נדונו והוכרעו במסגרת פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במ. א. 3513/89 (מזונות) ומ.
פסק דין |
08/10/2011 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 21 |
עמודים – 32
בע"מ 4196/17- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: ע פוגלמן
כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיﬣ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה. 2. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו. 3. מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש שאינו מיוצג מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות.
החלטה |
13/06/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 3
ת"א (תל אביב) 1788-07- א.ע. נגד ר.ז.
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
בכתב ההגנה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ולפיכך הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 30630/06). בתום דיון ראשוני בתביעה, שעה שהתובע לא היה מיוצג, קבע בית המשפט, שאין סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה מאחר והצדדים אינם בני זוג לפי ההגדרה שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995, (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). כן קבע בית המשפט שהצדדים אינם ידועים בציבור אלא נשואים לאחרים, לא ניהלו משק בית, וכי את המחלוקת באשר לטיב היחסים ביניהם יש לברר בבית המשפט האזרחי, ולפיכך הורה על מחיקת התובענה. 5. לאור מחיקת התביעה, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטתי, בה עתר כאמור לסעד של מתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית, בהפחתת סכומים המגיעים לנתבעת מכוח השקעותיה ברכישתו, ולחלופין השבת השקעותיו בבית. התובע משתית את תביעתו על היות בני הזוג ידועים בציבור, אשר ניהלו משק בית משותף במשך עשרות בשנים, קיימו יחסי אישות, במסגרתם נולד להם בן משותף, והחלת "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כמו גם על השבת השקעות מכוח דיני קניין, דוקטרינת נאמנות של הנתבעת עבורו ועוד. לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את השקעותיו בבית, הן ברכישה והן בריהוט, על בסיס אותן עילות, אך מאחר ולא היו בידיו פרטים בעניין זה, עתר למתן חשבונות תוך שהעריך את שווי הסכום המגיע לסך של 500,000 . 6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה, לאור העילות נשוא התביעה. לגופו, הכחישה הנתבעת את הקשר הרומנטי בין הצדדים, כאשר לעמדתה התובע התגורר בשכירות ביחידה נפרדת בבית.
החלטה |
14/06/2010 |
מחוזי – תל אביב
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
(א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 128. הדיון בתובענה
. (א) הוגש לבית המשפט הסכם גירושין, יברר בית המשפט אם הוא נעשה מרצון חופשי, יבדוק את ההסכם לפי הדין החל עליו, ורשאי הוא לאשר את ההסכם. (ב) לא הוגש לבית המשפט הסכם גירושין יחליט בית המשפט בענייני התרת הנישואין לפי הדין החל לפי חוק התרת נישואין.
צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005
סעיף: 1. הסמכה
. בתי המשפט לעניני משפחה באילת, אשדוד, באר שבע, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, קריות, קרית גת, קרית שמונה, ראשון לציון ורמת גן מוסמכים לדון בעניני התרת נישואין לפי החוק.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
כל הזכויות שמורות ©