נישואין וגירושין

נישואין וגירושין במשפט הישראלי מהות הכתובה ותכליתה

תשובה תמציתית

הכתובה היא מוסד משפטי מרכזי בדיני המשפחה היהודיים, המשלב היבטים חברתיים וכלכליים שנועדו להגן על האישה ועל מוסד הנישואין.

המסגרת הנורמטיבית

לכתובה שתי תכליות מרכזיות, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון:

בעמ 9692/02, פלונית נגד פלוני (ניתן ב 21/08/2007) "לכתובה עיקר ותוספת שתי תכליות מרכזיות… ראשית, הכתובה נועדה לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין. כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות. מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאשה 'כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה'… טעם נוסף שנזכר במקורות עניינו הבטחת עתידה של האשה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש"

ניתוח משפטי נישואין וגרושין

מעמד הכתובה במשפט הישראלי נישואין וגרושין

הכתובה היא חלק בלתי נפרד מהנישואין היהודיים ומעמדה מעוגן בחוק. כפי שנקבע:

בעמ 9858/07, פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול (ניתן ב 2008/12/18) "הפסיקה נתנה פירוש רחב למונח 'ענייני נישואין'… ככולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואין, לרבות הזכויות והחובות הממוניות… כל תביעה כספית הנובעת ממעמד הנישואין, לרבות תביעת הכתובה, נכללת בגדרי הביטוי 'ענייני נישואין'"

היבטים מודרניים של הכתובה

הכתובה משלבת היבטים חברתיים וכלכליים מודרניים, כפי שמתואר:

עמש (מרכז) 48945-08-23, א. ד. ג. נגד א. פ. (ניתן ב 11/03/2024) "הכתובה היא מוסד בעל סממנים מודרניים, המשלב היבטים חברתיים וכלכליים – של הצורך בהגנת מוסד הנישואין ובהגנת האשה ושיקומה – בהיבטים פסיכולוגיים של בני הזוג, ותוך שמירה על איכות החיים של כל אחד מהם… מבחינה כלכלית חוסה האשה תחת כנפי הכתובה, תוך ניתוק התלות הנמשכת בבעל לשעבר"

שיקולים מעשיים

חובת כתיבת כתובה נישואין וגרושין:

הכתובה היא חלק בלתי נפרד מטקס הנישואין

אסור לקיים חיי אישות ללא כתובה

הכתובה מהווה התחייבות משפטית מחייבת

זכאות לכתובה:

תלויה בנסיבות הגירושין

מושפעת מהתנהגות הצדדים

קשורה לעילת הגירושין

נישואין וגירושין הם שני שלבים משמעותיים בחיים של זוגות רבים. בעוד שנישואין הם חגיגה של אהבה, התחייבות ושותפות, גירושין הם תהליך משפטי ורגשי מורכב שדורש הסדרה של זכויות וחובות בין בני הזוג. שני התהליכים כוללים היבטים משפטיים, כלכליים, משפחתיים ורגשיים, ולכן חשוב להכיר את המשמעויות המשפטיות של נישואין וגירושין בישראל כדי לקבל החלטות מושכלות.

נישואין מה ההיבט המשפטי של הקשר הזוגי?

מהם נישואין על פי החוק בישראל?

בישראל, נישואין מוסדרים בעיקר לפי הדין הדתי – יהודים מתחתנים ברבנות, מוסלמים דרך השריעה, ונוצרים לפי הדין של הכנסייה שלהם. בני זוג שאין להם אפשרות להינשא לפי הדין הדתי בישראל יכולים לבחור בנישואין אזרחיים בחו"ל, שמוכרים בארץ לצורך רישום בלבד.

זכויות וחובות של בני זוג נשואים

בעת חתונה, בני הזוג רוכשים זכויות משפטיות וכלכליות אחד כלפי השני, הכוללות:

חובת נאמנות הדדית

זכויות רכושיות וחלוקת נכסים משותפים

חובות מזונות בין בני זוג (במצבים מסוימים)

זכויות ירושה במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג

הסכם ממון האם כדאי לחתום עליו לפני הנישואין?

הסכם ממון מסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של פרידה או גירושין. זוגות רבים בוחרים לחתום על הסכם ממון לפני החתונה כדי למנוע מחלוקות בעתיד. ללא הסכם ממון, חלוקת הרכוש תתבצע לפי חוק יחסי ממון, הקובע כי כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים שווה בשווה בין בני הזוג, למעט חריגים.

גירושין תהליך משפטי, רגשי וכלכלי

איך מתבצע תהליך הגירושין בישראל?

תהליך הגירושין בישראל מתנהל בבתי הדין הרבניים (לזוגות יהודים) או בבית המשפט לענייני משפחה, כתלות בסוגיות המשפטיות המעורבות. כדי להתגרש, יש להגיש בקשה לגט ולהסדיר מספר נושאים קריטיים:

חלוקת רכוש ונכסים

משמורת והסדרי ראייה של הילדים

תשלום מזונות ילדים ובני זוג

הסכמות על זכויות כלכליות ועסקים משותפים

חלוקת רכוש בגירושין מה קובע החוק?

בישראל, חלוקת הרכוש בין בני זוג נקבעת לפי חוק יחסי ממון. בדרך כלל, כל הנכסים שנצברו לאורך חיי הנישואין מתחלקים שווה בשווה, גם אם נרשמו על שם אחד מבני הזוג. חריגים לכך כוללים ירושות, מתנות ונכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני החתונה.

משמורת ילדים מה טובת הילד?

בעת פרידה של הורים, יש להחליט מי יהיה ההורה המשמורן וכיצד יתנהלו הסדרי הראייה עם ההורה השני. המערכת המשפטית פועלת לפי עקרון "טובת הילד", כאשר השיקולים כוללים:

גיל הילד וצרכיו הרגשיים

הקשר עם כל אחד מההורים

יכולת ההורים לספק סביבה תומכת ויציבה

רצון הילד (במקרים מסוימים)

משמורת משותפת הפכה לנפוצה בשנים האחרונות, כאשר שני ההורים חולקים אחריות שווה בגידול הילדים, הן מבחינת הזמן והן מבחינת החובות הכלכליות.

מזונות ילדים חובת ההורה כלפי ילדיו:

לאחר הגירושין, ההורה שאינו משמורן חייב לשלם דמי מזונות לילדים עד גיל 18 (ובחלק מהמקרים עד גיל 21). גובה המזונות נקבע לפי:

הכנסות ההורים:

צרכי הילדים (דיור, חינוך, מזון, בריאות וכו')

היקף המשמורת והסדרי השהות

בשנים האחרונות, בתי המשפט מכירים בכך שגם אימהות מחויבות לכלכלת הילדים, ולכן המזונות נקבעים בהתחשב בחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים.

גישור בגירושין פתרון עדיף על עימות משפטי?

תהליך גירושין אינו חייב להיות מאבק משפטי. יותר ויותר זוגות בוחרים בגישור כדרך ליישב מחלוקות ולחתום על הסכם גירושין בהסכמה, המונע עימותים ארוכים בבית המשפט וחוסך כסף וזמן.

הסכם גירושין בהסכמה מפחית מתח ולחץ

חיסכון בעלויות משפטיות

שליטה בתהליך במקום לתת לבית המשפט להחליט

הגנה על הילדים ממאבקים משפטיים ארוכים

במקרים שבהם בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה בגישור, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

גירושין בהסכמה או מאבק משפטי מה עדיף?

גירושין בהסכמה:

מהיר ויעיל

מפחית לחץ ומתחים משפחתיים

חוסך בעלויות משפטיות

מאפשר לשמור על מערכת יחסים תקינה בעתיד

גירושין משפטיים:

נדרש כאשר אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה

עשוי להוביל לחלוקת רכוש ומשמורת בתנאים טובים יותר

כולל מעורבות של עורך דין ודייני בית המשפט

בין אם מדובר בגירושין בהסכמה או בהליך משפטי מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני משפחה, שיכול להבטיח ייצוג הוגן והגנה על הזכויות שלכם.

R.D.B LAW FIRM- הבית שלך לעולם המשפט
טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345

עו"ד ריקי בקבני

* האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. נסיבותיו השונות של כל מקרה נבחנות לגופן ואסטרטגיה משפטית נבנית בהתאמה אישית בלבד.

עורך דין לענייני גירושין פתח תקווה

לפני הנישואין כדאי לשקול הסכם ממון

בעת גירושין יש להסדיר חלוקת רכוש, משמורת ומזונות

גישור יכול להוות פתרון מצוין כדי להימנע מהליכים משפטיים ארוכים

מתלבטים לגבי נישואין, הסכם ממון או גירושין? פנו לייעוץ משפטי עם עורך דין לענייני משפחה כדי לקבל החלטות נכונות ומושכלות!

סיכום:

נישואין וגירושין הם חלק בלתי נפרד מחייהם של זוגות רבים. הנישואין מסמלים התחייבות משותפת, יצירת משפחה ובניית עתיד משותף, אך כאשר הקשר מסתיים, חשוב לוודא שהפרידה מתבצעת באופן הוגן ומכבד.

הכתובה היא מוסד משפטי חשוב המשלב בין המסורת היהודית לבין צרכי החברה המודרנית. היא משמשת הן ככלי להגנה על מוסד הנישואין והן כאמצעי להבטחת עתידה הכלכלי של האישה לאחר הגירושין. חשיבותה נשמרת גם במערכת המשפט הישראלית המודרנית, המכירה במעמדה המיוחד ובתכליותיה החברתיות והכלכליות.

סימוכין:

בע"מ 9692-02- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,ע ארבל

לכתובה עיקר ותוספת שתי תכליות מרכזיות (ראו: גילת). ראשית, הכתובה נועדה לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין. כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות. מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאשה "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א). טעם נוסף שנזכר במקורות עניינו הבטחת עתידה של האשה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז). 18. בשל חשיבותה ומרכזיותה של הכתובה בדיני האישות היהודיים, ביקש המחוקק הישראלי למנוע פגיעה במעמדה, עמד על כך פרופ' רוזן-צבי: ". . . שמר המשפט הישראלי על מעמדה המשפטי של הכתובה בכלל ושל עיקר הכתובה בפרט עקב מעמדה המיוחד בדין העברי ואי-היותה ניתנת להתנאה. . . " (א' רוזן-צבי יחסי ממון בין בני זוג (תשמ"ח) 325. להלן: רוזן-צבי). כפי שציין פרופ' רוזן-צבי, עריכת שטר כתובה הינה חובה שאינה ניתנת להתנאה, שכן מדובר בחלק בלתי נפרד מנישואין על פי התורה. אכן, על פי ההלכה היהודית, אסור לאדם לקיים מסגרת נישואין ללא כתובה (אבן העזר ס"ו, א) וקיום מסגרת זוגיות ללא כתובה שקול למסגרת זוגיות ללא קשרי נישואין (שם, ס"ו, ט). זכותה של האשה לגבות את כתובתה מוגנת גם בחקיקה האזרחית של המדינה. סעיף 17 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע: 17. שמירת זכויות ודינים אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

פסק דין |21/08/2007 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 33- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ס,ניל הנדל

לכן תנאי שתפקידו לשלול מהאשה את עיקר הכתובה או חלק ממנו, איננו תנאי שבממון גרידא אלא תנאי לדבר שבאיסור (ראה ב"צ שרשבסקי דיני משפחה (מהדורה רביעית), בעמ' 101). אף המומחה מטעם המערערת, פרופ' קורינאלדי, הציג את העמדה לפיה: "עניין הגירושין אינו בסמכות בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך לכאורה אין בית משפט לענייני משפחה יכול לפסוק את הכתובה לפני הגירושין" (עמ' 2 לחוות דעתו ועמ' 7 לחקירתו הנגדית). בל נשכח, שהבירור באשר לחיוב הכתובה דורש דיון בעילת הגירושין. מצב דברים זה הינו פן נוסף שמחזק את המסקנה שענייני נישואין וגירושין כוללים את הכתובה והמקום לדון בה הוא בבית הדין הרבני. זאת ועוד. עולה מהאמור שהמשפט הישראלי רואה את הכתובה כחלק בלתי נפרד מענייני נישואין וגירושין. מסקנה זו נגזרת במשתמע מההלכה היהודית. שכן, כפי שהובא לעיל, סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". משכך, ראוי לברר לצורך ההכרעה בערעור זה מהי עמדת ההלכה היהודית בנדון הרמב"ם קובע "צריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה" (היד החזקה, ספר נשים הלכות אישות פרק י' סעיף ז'). הווה אומר, הכתובה הינה תנאי לנישואין (ראה גם, שולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ו סעיף א). חיוב הכתובה אינו שנוי במחלוקת, אם כי נחלקו הראשונים אם החיוב מכח דין תורה או דרבנן (ראה, תלמוד בבלי מסכת כתובות דף י' עמוד א', דברי התוספות "אמר רב נחמן" ועיונו של רב עדין שטיינזלץ על אתר). הכתובה אף עברה שינויים שונים גם בתקופת התלמוד. לעיתים, תנאיה הוחמרו ונדרש יותר מהגבר ולעיתים הקלו בתנאיה (ראה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"א, עמוד א' והתוספות שם).

פסק דין |18/12/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 3 |עמודים – 10

עמ"ש (מרכז) 48945-08-23- א. ד. ג. נגד א. פ.

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

רוזן צבי בספרו דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול (תש"ן) 237 – "התחייבות הבעל לתשלום עיקר הכתובה לאשה עם סיום קשר הנישואין, עקב גירושין או מחמת מיתה, מבטיחה לאשה הן את יציבותו של מוסד הנישואין והן את עתידה הכלכלי לאחר הגירושין. בתנאי זמן ומקום של עדיפות לנישואין עבור האשה ובמצב של נחיתות כלכלית מצדה משרתת הכתובה את המטרה הכפולה, בהבטיחה הן את קשר הנישואין והן את אפשרות שיקומה של האשה לאחר יציאתה מן ה'חממה' הכלכלית של הנישואין. . . הכתובה היא מוסד בעל סממנים מודרניים, המשלב היבטים חברתיים וכלכליים – של הצורך בהגנת מוסד הנישואין ובהגנת האשה ושיקומה – בהיבטים פסיכולוגיים של בני הזוג, ותוך שמירה על איכות החיים של כל אחד מהם. . . מבחינה כלכלית חוסה האשה תחת כנפי הכתובה, תוך ניתוק התלות הנמשכת בבעל לשעבר, תלות הקיימת בשיטות משפטיות, הדוגלות בפתרון כלכלי של תשלום מזונות לאחר הגירושין. תשלום חד פעמי, במתכונת עיקר הכתובה, מאפשר רמת שיקום גבוהה של האשה ומוסיף לה נופך של עצמאות" וכגון דא מצאנו אף בפסיקה הישראלית, דוגמת דברי כב' הש' ע. ארבל בעניין בע"מ 9692/02 פלונית נ' פלוני (2007) – "לכתובה – עיקר ותוספת – שתי תכליות מרכזיות. . . ראשית, הכתובה נועדה לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין. כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות. מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאשה "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א). טעם נוסף שנזכר במקורות עניינו הבטחת עתידה של האשה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז)".

פסק דין |11/03/2024 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 30- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ס,ניל הנדל

לעיתים, תנאיה הוחמרו ונדרש יותר מהגבר ולעיתים הקלו בתנאיה (ראה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"א, עמוד א' והתוספות שם). תכליתה במלאכת האיזון היא לשמור על יציבות קשר הנישואין מצד אחד ולהגן על זכויות האישה מצד אחר (ראה גם מסכת כתובות, דף לט, עמ' א'). במובנים מסויימים, הנישואין הינו קשר משפטי ממוסד על פי דין בין שני אנשים ובכך שונה הוא מקשר ארעי. הוא זכה להכרה חברתית פורמלית. על כן, כך קובע הרמב"ם, ההבדל בין קשר של גבר ואישה שחיו ביחד לפני מתן תורה לבין קשר של נישואין לאחר מתן תורה, בא לידי ביטוי בנוכחותם של עדים בזמן החתונה (ראה, הרמב"ם היד החזקה, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ראשון סעיף א' וזאת על סמך האמור בספר דברים פרק כ"ג פסוק יב'). דווקא בשל ההיבט המשפטי של קשר הנישואין, הוענק משקל רב לחוזה הנישואין שהוא למעשה הכתובה (ראה, ספרו של רב עדין שטיינזלץ: the essential talmud עמ' 131, וכן להיסטוריה והתפתחות של הכתובה, ראה ספרו של רב מנדל לוויטיס jewish marrige, פרק 3). העולה מן המקובץ, שאם המבחן הוא "עניני נישואין וגירושין" הרי הכתובה היא גם עניין של נישואין וגם עניין של גירושין. היא מהווה חלק בלתי נפרד מהחופה ואף מהווה תנאי לעצם קיומו של הנישואין. יישומה מתרחש במצב בו הסתיימו הנישואין מוות או גירושין. בין היתר, זוהי מטרתה. מכאן מתבקשת המסקנה שעניין הכתובה של יהודים שהינם אזרחי המדינה ותושביה הוא תחת שיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני, כפי שנקבע בפסיקה. 4. השאלה המתעוררת כעת היא מהי משמעות דברי המערערת שהיא מסכימה שבית הדין ידון בגירושין של בני הזוג אך לא בעניין הכתובה. ודוק, המדובר בזוג המשתייך לעדה הקראית ועל כן מכח הנוהל של בית הדין הרבני, הסכמתם הינה תנאי שבית הדין מציב כדי לדון בעניינם.

פסק דין |18/12/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 3 |עמודים – 10

פסיקה רלוונטית:

בע"מ 9692-02- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,ע ארבל

פסק דין |21/08/2007 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 33
בע"מ 9606/11- עזבון המנוח פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,י דנציגר,ד ברק ארז

לכתובה, כך נאמר שם: "שתי תכליות מרכזיות. . . ראשית, הכתובה נועדה לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין. כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות. מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאשה 'כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה' (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א). טעם נוסף שנזכר במקורות עניינו הבטחת עתידה של האשה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש, 'כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה' (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז)" (עמ' 44). (ראו גם ב' שרשבסקי, דיני משפחה (מהדורה רביעית, תשנ"ג) 95/89). סקירה רחבה יותר של תכליות הכתובה, הן במישור הכלכלי והן במישור החברתי והפסיכולוגי, מצויה אצל פרופ' א' רוזן צבי: "התחייבות הבעל לתשלום עיקר הכתובה לאשה עם סיום קשר הנישואין, עקב גירושין או מחמת מיתה, מבטיחה לאשה הן את יציבותו של מוסד הנישואין והן את עתידה הכלכלי לאחר הגירושין. בתנאי זמן ומקום של עדיפות לנישואין עבור האשה ובמצב של נחיתות כלכלית מצדה משרתת הכתובה את המטרה הכפולה, בהבטיחה הן את קשר הנישואין והן את אפשרות שיקומה של האשה לאחר יציאתה מן ה'חממה' הכלכלית של הנישואין. . . הכתובה היא מוסד בעל סממנים מודרניים, המשלב היבטים חברתיים וכלכליים – של הצורך בהגנת מוסד הנישואין ובהגנת האשה ושיקומה – בהיבטים פסיכולוגיים של בני הזוג, ותוך שמירה על איכות החיים של כל אחד מהם. . . מבחינה כלכלית חוסה האשה תחת כנפי הכתובה, תוך ניתוק התלות הנמשכת בבעל לשעבר, תלות הקיימת בשיטות משפטיות, הדוגלות בפתרון כלכלי של תשלום מזונות לאחר הגירושין.

פסק דין |20/05/2013 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 8 |עמודים – 41
בג"צ 51/80- העותרת מרגלית כהן נגד 1. בית הדין הרבני האזורי ברחובות

שמות השופטים: מ לנדוי ח כהן,י כהן,מ בן פורת,מ אלון,ד בכור,א ברק

בענין ז'ק סברה חברתי הנכבדה כי הכתוב בסעיף 1 סובל, ולו רק בדוחק, פרוש שלפיו יש לייחס את המילה "בישראל" למילים "עניני נישואין וגירושין" (שם, בראש עמ' 287), ושמילה זו באה כדי "לשמור (בצד הדין האישי) גם על תחולת העקרונות של המשפט הבינלאומי הפרטי בכל הנוגע לנישואין ולגירושין שנערכו מחוץ לישראל . . . " (שם, בעמ' 287ד). על אמרות אלה, בונים פרקליטי העותרת את בנין טענתם, כי מכיון שהנישואין של בעלי הדין שלפנינו נערכו, באמצעות שליחים, במקסיקו, הרי שאין הם "ענין של נישואין", במובן סעיף 1 של החוק; ומכיון שגירושין אינם אלא סיום של קשר הנישואין, הרי שה"מקסיקניות" של הנישואין דנן משווה גם לגירושין אופי אקסטר-טריטוריאלי המוציא גם אותם מסמכותו של בית הדין הרבני בישראל, כי הרי גם ענין הגירושין ייחתך על פי תקפות הנישואין ההם או חוסר תקפותם, ואת ההכרעה על כך אין להפקיד בידי בית הדין הרבני, בשל גישתו האוניברסלית שאינה מכירה בכללי המשפט הבין-לאומי הפרטי. גם את הטיעון הזה יש לדחות. אין בדעתי לפרוש את יריעת הטענות בעד ונגד הפרשנות הטריטוריאלית של המונח "נישואיך" שבסעיף 1 לחוק שבה דגל השופט ברנזון, וחברתי הנכבדה גרסה גירסה דומה. אין אני נוטה לקבל את גירסתם, אך על כל פנים, אין גירסה זו סובלת את ההרחבה לפרקליטי העותרת מבקשים להלביש עליה – שכחו של אותו פרוש יפה גם כאשר המדובר, כמו כאן, בענין של גירושין המתנהל לכל הדעות בישראל. השופט ברנזון הדגיש זאת במפורש, באומרו (שם, בעמ' 452): "אני מוכן לומר שהמילה "בישראל" מתייחסת לכל מה שקדם לה הן לעניני נישואין וגירושין והן ליהודים.

בע"מ 9692-02- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,ע ארבל

פסק דין |21/08/2007 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 33
בע"מ 9606/11- עזבון המנוח פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,י דנציגר,ד ברק ארז

שמות השופטים: מ לנדוי ח כהן,י כהן,מ בן פורת,מ אלון,ד בכור,א ברק

פסק דין |17/12/1980 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 7 |עמודים – 5

בגץ 2621/00- יוסף לוי נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים

שמות השופטים: א ברק,י זמיר,א ריבלין

לטענתה, בדיון בבית הדין הרבני הגדול הסכים בא-כוח העותר לכך ש"כתובה היא אכן עניין של נישואין". היא הדגישה, כי מכוח המשפט העברי, יש לאשה שעבוד על הדירה, והיא רשאית לגבות את כתובתה ממנה. כן צויין, כי העותר מנוע מלטעון לחוסר סמכות של בית הדין הרבני, שכן התדיין בפניו בלא לעורר את טענת הסמכות. המסגרת הנורמטיבית 7. המשיבה סמכה טיעוניה על חוק השיפוט. נפתח, איפוא, בו. סעיף 1 לחוק השיפוט (שכותרתו "שיפוט בעניני נישואין וגירושין") קובע: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". הוראה זו מסמיכה, ללא ספק, את בתי הדין הרבניים לדון בסכסוכים בענייני נישואין או גירושין בין בני זוג בינם לבין עצמם. אך האם מסמיכה הוראה זו את בתי הדין הרבניים לדון בסכסוך שעניינו נישואין או גירושין כאשר הצדדים לסכסוך אינם בני הזוג עצמם לדעתי, התשובה על שאלה זו הינה בשלילה. נקודת המוצא לעמדתי זו היא התפישה כי "גבולות סמכותו של בית הדין הרבני נקבעו בחוק האזרחי ועל דרך פירושו של החוק האזרחי בידי בתי המשפט" (השופט חשין בבג"צ 5969/94 אקנין נ. בית הדין הרבני חיפה, פ"ד נ (384 ,370 (1). מנקודת מבט זו מתבקשת המסקנה כי כשם שהנישואין והגירושין עצמם הם פעולה שבין בעל ואשה, כך גם "עניני" נישואין וגירושין בהם מוסמך לדון בית הדין הרבני הם עניינים שהצדדים להם הם הבעל והאשה. עמד על כך השופט אולשן לפני למעלה מארבעים שנה בהתייחסו לרשימת ענייני המעמד האישי לפי סעיף 51 לדבר המלך במועצתו, 1922-1947, באומרו: " 'משפט בדבר נשואין' לפי סעיף 51, הינו משפט בין שני צדדים לנשואין.

פסק דין |30/08/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 6 |עמודים – 7

תמ"ש (כפר סבא) 19480/05- פלונית נגד עזבון המנוח פלוני זל

שמות השופטים: צבי ויצמן

יותר מכך – בכל הקשור לבני זוג יהודיים נוטל האיש בהיכנסו לעול הנישואין התחייבות לכבד את אשתו, לא לצערה ולדאוג לרצונותיה, התחייבות זו נמשכת עד לפקיעת הנישואין ומקורה נזכר בכתובה היהודית, והנה לנו – הכתובה היהודית היא כשלעצמה מהווה מקור ועד לחובת זהירות של הבעל היהודי כלפי אשתו. לעניין החובה העולה מכח התחיבויות הכתובה, ראה – שולחן ערוך, חושן משפט רכח, ג, רמב"ם מתנות עניים פרק ח' הלכה ט"ו תשובות הגאונים , שערי צדק , חלק ד', שער א, סי' י"ג לעניין זה יפים דבריה של כ' הש' נילי מימון – "אכן, בין בעל ואישה יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסים רגישים, על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות והתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר. בכך מתקיים היסוד הנדרש לקיום עוולת הרשלנות והוא האחריות המושגית. " תמ"ש (ירושלים) 18551/00 – ק. ס. נ' ק. מ. . תק-מש 2004(2), 279 ,עמ' 292. 19 בעניין דנן מצטרפת לחובה המושגית אף החובה הקונקרטית, התובעת והמנוח היו נשואים זה לזה, התובעת סבלה סבל רב בשל התנהגותו של המנוח כלפיה ואף נאלצה לעזוב בשלה את ביתם המשותף לאחר כעשר שנות נישואין, למעלה מעשרים שנה התדיינו הצדדים בניהם כאשר התובעת עותרת ומתחננת לפני המנוח כי יתן לה גיטה, אף בית הדין אמר את דברו בענין והבהיר כי תביעת התובעת צודקת וכי על המנוח לגרשה. ניתן לומר, איפוא, כי המנוח הוזהר והותרה מפורשות שהתנהגותו פוגעת פגיעה של ממש בתובעת ובזכויותיה וכי עליו לעשות מעשה וליתן לה גט כריתות אלא שהוא בחר לעצום עיניו להתעלם מסיבלה .

פסק דין |30/04/2006 |משפחה – כפר סבאמאזכרים – 13 |עמודים – 45- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ס,ניל הנדל

עם זאת אין לנו צורך להחליט בדבר, ואני מבקש להשאיר שאלה זו בצריך עיון" (בג"ץ 2621/00 לוי נ' בד"ר האזורי ירושלים, פ"ד נד (3) 809, 814). הצורך להחליט בדבר בא לעולם לפני כחצי שנה. בית המשפט העליון פסק בעניין פלוני, ". . . ענייני נישואין וגירושין נמצאים תחת שלטונו המוחלט של עקרון הדין האישי-הדתי, זאת לפי הקביעה שבסימן 51 (1) לדבר המלך ומועצתו, 1922 ושבסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953. הפסיקה נתנה פירוש רחב למונח "ענייני נישואין" המופיע בסימן 51 (1) וסעיף 1 ככולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואין, לרבות הזכויות והחובות הממוניות (ביד"מ 1/50 סידיס. . . ). כלומר, כל תביעה כספית הנובעת ממעמד הנישואין, לרבות תביעת הכתובה, נכללת בגדרי הביטוי "ענייני נישואין" (מנשה שאוה הדין האישי בישראל 225 (מהדורה רביעית, 2001). על כן, עניין תביעת הכתובה הנו באופן מהותי בסמכותו של בית הדין הרבני" (ראה בג"צ 9858/07 פלוני נ' בד"ר הגדול, תק-על 2008 (1), 5924 (מיום 30.3.2008 )). מסקנה זו, אף תואמת את דברי המלומד השופט שרשבסקי בספרו: "לכאורה עיקר הכתובה הוא דבר שבממון באופן מובהק ואפשר היה לחשוב כי ניתן להתנות על אי-קיום חיוב זה. ברם. . . אין עיקר כתובה ענין שבממון גרידא. . . אין לראות בעיקר כתובה רק ענין שבממון אלא זה נוגע לעצם ענין הנישואין. לכן תנאי שתפקידו לשלול מהאשה את עיקר הכתובה או חלק ממנו, איננו תנאי שבממון גרידא אלא תנאי לדבר שבאיסור (ראה ב"צ שרשבסקי דיני משפחה (מהדורה רביעית), בעמ' 101).

פסק דין |18/12/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 3 |עמודים – 10
עמ"ש (מרכז) 48945-08-23- א. ד. ג. נגד א. פ.

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

פסק דין |11/03/2024 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 30
ע"ז (תל-אביב-יפו) 12362/01- ד"ר אסנת וקסלר נגד עזבון המנוח ויליאם וקסלר זל ואח

שמות השופטים: גרשון גרמן

היא נוצרה על ידו (בין לשיטה שכתובה דאורייתא ובין לשיטה שכתובה דרבנן) והיא מלווה את עם ישראל אלפי שנים בצמוד וכחלק מענייני נישואין וגירושין של ההלכה היהודית. אכן, כתובה היא שטר התחייבות ממונית, אך שטר זה הוא חלק מהותי של הנישואין ואסור לאדם שישהה עם אשתו ללא כתובה. 2. הסמכות לדון בענייני הכתובה נתונה לבית הדין הרבני כחלק "מענייני נישואין וגירושין", כמשמעותו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין, תשי"ג – 1953. בית הדין הרבני פורש מצודתו, מכח סמכותו השיפוטית הייחודית, על מכלול ענייני הכתובה, לרבות שאלת שיערוכה. 3. ההתייחסות המשפטית אל הכתובה, לכל ענייניה, צריך שתצא מתוך כללי ההלכה. אין ראוי לגרוע מרכיב אחד מן המכלול של המוסד המשפטי ולהחיל עליו, כמעשה שעטנז וכלאיים, מערכת משפטית אחרת, אפילו אין הוא תואם את המערכת המשפטית האחרת, אלא אם הדבר ניתן להעשות על פי גדרי ההלכה. 4. כאשר המחוקק הסדיר בחוק הירושה את גביית כתובת האלמנה מן היורשים הוא התייחס לאותו מוסד משפטי של כתובה בו דן בית הדין הרבני במקרה של גירושין. אין זה ראוי שאותו מוסד משפטי על כל מערכת הכללים שבו, שמקורו במשפט העברי, שיש לו תחולה במשפט המדינה עקב היותו ענין מ"עניני נישואין וגירושין", יופעל באופן אחד בבית הדין הרבני (במקרה של גרושה) ובאופן אחר בבית המשפט (בתביעת אלמנה מן העזבון). 5. מוסד הכתובה איננו מוסד שקפא על שמריו במשפט העברי. הוא מושא לדיונים ולשאלות ותשובות רבות ברצף הדורות, ללא הפסקה, עד ימינו אלה, לרבות שאלת שערוך הכתובה.

פסק דין |09/09/2004 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 15
ת"ע (תל אביב) 108514-05- ח.ס נגד י.ס

שמות השופטים: מירה דהן

(1) כאמור, טוען הנתבע כי הכתובה הינה מוסד משפטי על פי הדין העברי, ומשכך ההתייחסות המשפטית אליה צריכה לצאת מתוך כללי ההלכה, והשערוך צריך להיעשות מתוך כללי המשפט העברי. (2) טוען הנתבע, כי התובעת הינה בגדר "המוציא מחבירו" ומשכך עליה להוכיח דרך השערוך ע"פ המשפט העברי, והיא לא עשתה כן. (3) לטענתו של הנתבע, גם אם ייקבע כי התובעת זכאית לכתובתה , יש להתחשב בערכה הנומינלי בלבד, שכן נוכח מחלוקת פוסקים בעניין, יכול הנתבע לטעון "קים לי". משכך יש לדבוק בגישת הטוענים כי אין לשערך הסכום שבכתובה. (4) עוד טוען הנתבע, כי זיכוי התובעת בכתובה ובמיוחד במידה ויוחלט לשערך את הסכום הנקוב בה, יסכל את רצון המנוח, ירוקן את העזבון כליל או את רובו המכריע, ויותיר את הנתבע, הזוכה עפ"י הצוואה בלא כל עזבון. ההלכה המשפטית 5. כפי שתיאר בית המשפט העליון בבע"מ 9692/02 , 9700/02 פלונית נ' פלוני ואח' מפי כב' השופטת ע. ארבל (פס"ד מיום 21/8/2007 ;פורסם בנבו): א. מוסד הכתובה קיים עוד מימי אברהם אבינו, אשר נתן שטר כתובה לאשתו שרה (ראו רש"י , בבראשית כ"ה ו'). ב. על קדמוניות הכתובה ניתן ללמוד גם מממצאים ארכיאולוגיים כגון כתובות שנמצאו מלפני אלפיים ארבע מאות שנים. ג. מימים ימימה נהגו בקהילות ישראל כי במעמד החופה ובפני שני עדים חותם החתן על שטר הכתובה ומוסרו לכלה. ד. באמצעות שטר הכתובה מתחייב הבעל כלפי אשתו בחיובים שונים. חלק מהחיובים בהם מתחייב הבעל, מתייחסים לתקופת הנישואין וכגון: כסותה ועונתה. חלק אחר שבכתובה המתייחס לעיקר הכתובה, תוספת כתובה, נדוניה ותוספת נדוניה מתגבשים רק עם פקיעתם של הנישואים דהיינו, בגירושין או בפטירת הבעל.

פסק דין |09/05/2011 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 14תלהמ (ראשון לציון) 8496-04-19- א ג נגד עזבון המנוח נגד ג זל

שמות השופטים: מירה רום פלאי

חלק אחר – עיקר הכתובה, תוספת כתובה, נדוניא ותוספת נדוניא – מתגבשים רק עם פקיעתם של הנישואין בגירושין או בפטירת הבעל (ב' אדלר ספר הנשואין כהלכתם (כרך א, תשמ"ה) רע"ח-שנ"ה; ב' צ' שרשבסקי דיני משפחה (1993) 96/89). 41. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בבע"מ 9692/02 פלונית נ' פלוני, סב(3) 29 (2007) (להלן: "עניין פלונית"), התייחסה כב' השופטת ארבל לשתי התכליות המרכזיות של הכתובה על פי ההלכה היהודית: ראשית, לחזק את יציבותו של מוסד הנישואין. כאשר הגירושין כרוכים בהשלכות ממוניות, בני הזוג שוקלים את צעדיהם ביתר זהירות. מסיבה זו תיקנו חכמים כתובה לאשה "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (תלמוד בבלי כתובות, נ"ד ע"א). שנית, להבטיח את עתידה של האישה לאחר הגיע הנישואין לקיצם, ובפרט במטרה להקל עליה להתחתן מחדש, "כדי שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה" (תלמוד ירושלמי כתובות פ"ט ה"ז). 42. זכותה של האישה לגבות את כתובתה מוגנת בין היתר בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). כך קובע סעיף 11(ג) הוראות בדבר זכות הירושה של בן-זוג: "המגיע לבן-זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון". 43. סעיף 104(א)(3) לחוק הירושה, קובע: "החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה – חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר". 44. הפסיקה מגדירה את סכום הכתובה בבחינת חוב הרובץ על הבעל, ואחרי מותו – על עזבונו, והבעל אינו יכול להשתמט מהתחייבותו על-פי שטר כתובה או לעקוף התחייבות זו על ידי עריכת צוואה או באופן אחר, כפי שאינו יכול להשתמט מתשלום חוב על ידי עריכת צוואה או באופן אחר (ראו ע"א 293/72 פילוסוף, עו"ד נ' "תעוז" קופת-תגמולים לשכירים בע"מ ליד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד כז(2) 541)).

פסק דין |02/07/2023 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 12

רבני 1391473-2– פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: הרב שלמה שפירא,הרב אברהם שינדלר,הרב ציון לוזאילוז

ויש לאמץ את העמדה כי משניתנה הסמכות לבית הדין לדון בתביעת הגירושין ומשלא הוצאו מכלל זה מפורשות אלא העניינים הכרוכים הרי שהסמכות משתרעת גם על עניין הכתובה: אין ספק שישנם מקרים שבהם חופפת סמכות בית הדין אף על עניין הכתובה, וזאת כאשר תביעת הגירושין היא תביעתו של האיש ועל פי ההלכה אי אפשר להיעתר לה בלי שיוסדר או יוכרע גם עניין הכתובה. ועל דרך זו אפשר לומר גם כי הוא הדין והוא הטעם שכאשר תביעת הגירושין היא של האישה והאיש דורש לברר את סוגיית הכתובה-ולו לאחר הגירושין, אם אין האישה מוכנה למחול על כתובתה עובר לגירושין-באותו בית דין שבו נדונה סוגיית הגירושין עצמה, הדעת נותנת כי הזיקה שבין הגירושין לכתובה בהיבט הדתי וטיבם של חיובי גירושין, שב מהותם עשויים להיות חיובי 'יוציא וייתן' או 'יוציא שלא בכתובה', יחייבו את הכללת עניין הכתובה והסמכות לדון בו בעניין הגירושין עצמם, בין שנראה בכך סמכות עיקרית ובין שנראה בכך סמכות שאגב גררא או שנוכח התלות ההלכתית שבין הדברים נראה את תביעת האישה כהסכמה לסמכות בעניין הכתובה, הסכמה שמכוחה יקנה בית הדין סמכות לפחות מכוחו של סעיף 9 לחוק (שכן בהיות הכתובה לפחות חלק מ'עניין הגירושין' הרי שוודאי שהיא בכלל 'ענייני המעמד האישי'). תביעת כתובה היא כאמור חלק מענייני הגירושין. לכשנדקדק יותר הרי היא חלק מענייני הנישואין והגירושין-שבעניינם של יהודים אזרחי המדינה או תושביה מצויים שניהם בסמכותו של בית הדין על פי סעיף 1 לחוק, אלא שלא באלה עוסקים אנו בהליך הנוכחי וכאמור לעיל. חלק מענייני הנישואין שהרי הכתובה נוצרת במהלך הליך הנישואין; חיוב עיקר הכתובה הוא פועל יוצא וישיר של הנישואין הן לשיטות שחיוב זה הוא מן התורה והן לשיטות שמקורו בדברי חכמים; גם כתיבת הכתובה כשטר חוב-נקודה בעלת משמעות כשלעצמה בהיבט של יכולת הגבייה מן הבחינה המשפטית ואף בהקשר של דיני הסמכויות, כפי שעוד ייאמר להלן-בעת הנישואין היא ומחויבת היא להיעשות אז (אף שהשטר תקף אף אם נעשה לאחר מכן, וכן מחויב השטר להתקיים בכל תקופת הנישואין ואם אבד-חובה לכתוב כתובה אחרת) מחמת האיסור לפחות 'לבתולה ממאתיים ולאלמנה ממנה' או 'להשהות את אשתו בלא כתובה'.

פסק דין |14/05/2023 |בתי דין רבנייםמאזכרים – 0 |עמודים – 11

ת"ע (תל-אביב) 2560/99- שלום עמר הלוי נגד כנרת עמר הלוי

שמות השופטים: גייפמן יהושע

כנגד הגישה האלמנה תביעה, שעיקרה תשלום דמי הכתובה. 5. בכתובה התחייב המנוח לשלם לאלמנה 180,000 ש"ח נכון ל- 10.9.95 . 6. הצדדים הסכימו שבית המשפט יכריע בתובענות על דרך פשרה. ב. תביעה לדמי כתובה כנגד היורשים 7. בבג"ץ 262/00 לוי נ' בית הדין הרבני, פ"ד נד (809 (3 פסק השופט ברק: (א) חוק שיפוט בענייני נישואין וגירושין אינו מקנה לאשה זכות תביעה כנגד היורשים בבית הדין הרבני. (ב) תביעת האשה, המבוססת על זכותה לכתובה, צריכה להתברר במסגרת הליך לפי חוק הירושה בבית המשפט למשפחה, אלא אם כן הסכימו הצדדים בכתב לסמכות בית הדין הדתי. (ג) עפ"י הוראת חוק הירושה המגיע לאשה עפ"י כתובתה הוא חוב של העזבון (ראו: סעיף 104 (א) (3) לחוק הירושה), ואת המגיע לאשה עפ"י הכתובה יש לנכות מחלקה כיורשת (ראו: סעיף 11 (ג) לחוק הירושה). 8. מוסד הכתובה נועד לשרת מטרה כפולה: (א) להבטיח את קשר הנישואין "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (כתובות לט ב' , יא א). לפיכך מאפיין את הכתובה העדר יכולת התנאה, למרות שלכאורה עסקינן בעניין שבממון (שו"ע אבן העזר פט י). (ב) לדאוג לבטחונה הכלכלי של האשה לאחר פטירת בעלה. זו הסיבה, שגם אלמנה זכאית לדמי כתובה (ראו: תוספות, כתובות לט ע"ב ד"ה "טעמא מאי"). 9. זכות הכתובה נוצרת עם הנישואין אולם מועד פרעונה עם הפטירה. אין האשה זכאית לדרוש מבעלה במשך הנישואין את כתובתה בטענה שהיא חוששת שהיורשים לא ישלמו לה את דמי כתובתה. 10. הזכות לקבלת דמי כתובה שוריינה בחוק הירושה לטובת האלמנה.

פסק דין |15/07/2001 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 6 |עמודים – 9

רבני (פתח תקווה) 1299721/3- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: הרב אברהם שמן,הרב אברהם אבידר,הרב דוד גרוזמן

על כן הסכמת הצדדים להמשיך בחיים המשותפים אינה משנה את רצון התורה להפסיקם, ועל כן אין נפקותא ממעשיהם לא לרצון הבעל ולא לרצון האישה בעניין הגירושין. אף לעניין הכתובה יש להעיר ולהאיר: ישנם מקרים בהם האישה הפסידה כתובתה כגון שמחלה או קבלה כנגדה, ולאחר שהמשיכו בחייהם היא זכאית מחדש לעיקר הכתובה. אולם כשהתורה אומרת שאינה רוצה את הנישואין הללו, וכל תקנת כתובה נועדה לקבע את הנישואין, כשאין נישואין, בטלה התקנה ואין לה על מה להסתמך, ואדרבה אומרים לו קום והוצא אותה. על כן דברי באת כוח האישה נדחים. 25 העולה לדינא א. התכתבויות שנמצאו בנייד של האישה – אפשר לקבלם כראיה בתביעת גירושין, הן על פי ההלכה והן על פי חוק הגנת הפרטיות סעיף 18 (2) (ג), בו נאמר שניתן לקבל במקרה: "שהפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע". ב. יש לדחות טענת שלום בית של האישה כשטוענת שהבעל בוגד בה עם נשים אחרות. ג. כשאישה תובעת תביעות רכוש במקום אחר – יש לראותה כמי שאינה חפצה בבעלה. ד. יש להסתמך על התכתבויות כאומדנא ורגלים לדבר ולעיתים אף כהודאת האישה בדבר. ה. במקרה זה העולה מההתכתבויות שהאישה מודה בדבר, כפי טענת הבעל. ו. שונה הדין אם יש להסתמך על ההתכתבויות בכדי לכוף את הבעל לגרש לבין לכוף את האישה. ז.

פסק דין |09/03/2022 |בתי דין רבניים – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 256770-08- ז.ר. נגד ש.ק.

שמות השופטים: שפרה גליק

בטרם אמשיך, ברצוני להעיר שתי הערות: ראשית, קיים חוסר בהירות בשאלה אם זכויות של אישה כלפי בעלה על פי הכתובה הן "ענייני נישואין וגירושין" (ראה בג"ץ 76/57 צ'רניחובסקי נ' יו"ר ההוצל"פ, ביהמ"ש השלום רחובות) ע"א 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן . . . . שיפמן בספרו הנ"ל. כשלעצמו, נוטה אני לדעה כי זכויות האישה כלפי בעלה על פי הכתובה נכללות בגדר "ענייני נישואין וגירושין". עם זאת אין לנו צורך להחליט בדבר ואני מבקש להשאיר שאלה זו בצריך עיון. . . שנית, ניתן היה לטעון כי על פי המשפט העברי יש לאישה שיעבוד קנייני בדירה להבטחת כתובתה. . . . שיעבוד הדירה לכתובה של האישה אינו מעניק לה על פי "המיון" המקובל עלינו זכות תביעה קניינית או מעין קניינית בבית הדין הרבני. הזכות המשמשת עילה לתביעה בבית הדין הרבני הינה זכות גברא (זכות in personam) (ראה בג"ץ 5969/94). אכן לכאורה ניתן היה לסבור שהזכות לתבוע את הכתובה היא זכות אישית של האישה, וזאת על פי הפרשנות התכליתית הגורסת כי מטרתה של הכתובה היא להגן על האישה "ולחזק את יציבותו של מוסד הנישואין" ואם כך היו פני הדברים כי אז זכות התביעה (להבדיל מגביית חוב הכתובה) היא בלתי עבירה. ואולם, כידוע גם המשפט העברי רואה אחרת את פני הדברים, ועל פיו נקבע בין היתר כי: ". . . יכולה אישה למכור כתובתה או ליתנה לאחרים בין כולה ובין מקצתה, והלוקח והמקבל עומדים במקומה אם תתאלמן יקחו כתובתה. . . " (שולחן ערוך אבן העזר סימן ק"ה סעיף א'). כבר מכאן נשמע כי הזכות שבידי האישה לקבל/לתבוע את כתובתה הינה "זכות עבירה" ומכאן שהיא זכות חפצא ולא זכות גברא, וכך גם ראה מסכת כתובות פ"א א יורשיה יורשי כתובתה של אישה שמתה, חייבים בקבורתה וכך מסכת כתובות פ"י יתומים המבקשים כתובת אימם ועוד.

פסק דין |29/04/2010 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 3 |עמודים – 22

תלה"מ (קריות) 76627-01-23- פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: ליאת דהן חיון

הפסיקה פירשה באופן רחב את המונח ענייני נישואין וגירושין, וכך למשל, בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 אלה כוללות בין היתר תביעת כתובה. 3. תביעת המוהר, הינה כאמור חלק מהסכם הנישואין ואינה בבחינת עניין ממוני מובהק והזכות לקבלה או שלילתה, הינה בהתאם לנורמות הלכתיות דתיות. מכאן, אין לראות בה כסוגייה חוזית ממונית כנטען, ובהתאמה לכך לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות מקבילה. אפנה לעניין זה לפס"ד המפורט של כבוד השופטת א' אלון בתמ"ש (קריות) 13360/06. 4. בנסיבות אלה, וכדומה לדין החל בין יהודים, קרי, כי תביעות שעניינן חיוב מכח כתובה יידונו לפני בית הדין בלבד, כך גם לעניין בני זוג בני הדת המוסלמית. מכאן, אני קובעת שהמדובר בסעד אשר לבית הדין השרעי סמכות ייחודית להידרש לו. בהתאמה, דין התביעה להידחות וכך הנני מורה. 5. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בגין הליך זה בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים.

פסק דין |27/03/2024 |משפחה – קריותמאזכרים – 0 |עמודים – 2

תמ"ש (נצרת) 42381-01-14- א.ק. נגד ר.א.

שמות השופטים: אסף זגורי

העובדה שבית המשפט אישר החלקים שבסמכותו אינה מאיינת מעמדן של ההסכמות האחרות ואף כב' בית הדין הרבני חיווה דעה זהה זה בהחלטתו מיום 10/12/13. 58. ניתן היה להקשות ולשאול, מדוע יש לכלול בהסכם גירושין שמאושר בבית המשפט, עניין שכלל אינו נתון לסמכותו העניינית כגון סידור גט או ויתור על כתובה. התשובה לכך מורכבת ממספר חלקים: 58.1. ראשית, כאשר תביעת כתובה על הפרק במסגרת סכסוך גירושין בין בני זוג וכאשר בהסכם מסכימים הצדדים כי הוא מביא לסילוק הדדי של התביעות, אך ברור כי גם תביעה שמתנהלת בערכאה אחרת תסולק והסכסוך אכן יסתיים. במקרה שלפניי, תביעת הכתובה או דרישת הכתובה הייתה "ברקע" המו"מ לקראת החתימה ואישור ההסכם. רוצה לומר, כי מדובר היה בעניין שעמד על הפרק כבר במסגרת ההתדיינות הקודמת שבין הצדדים. 58.2. שנית, בהסכם גירושין יש לדאוג לסילוק כל התביעות הכספיות ההדדיות האפשריות בין הצדדים, גם אם אין תביעה תלויה ועומדת לכתובה, אך יש חשש כי תוגש תביעה שכזו. 10 58.3. שלישית וכהמשך ישיר לאמור לעיל, הפסיקה קובעת, כי ויתור על כתובה חייב להיות מצוין במפורש בהסכם הגירושין ולא כך שניתן יהיה להסיקו מכללא (תמ"ש (ת"א) 2560/99 עמר נ' עמר, 15/7/2001, פורסם במאגרים ; תמ"ש (ת"א) 20433/03 ש. ע. מ. נ' ר. ר. 21/01/2008, פורסם במאגרים)). 58.4. רביעית, בנסיבות מקרה דנן, ברור כי ללא ויתור ומחילה של האשה על הכתובה לא היה מסכים האיש ליתר ההסדרים שנקבעו בהסכם. 58.5. חמישית, אף בית הדין הרבני מודע לכך שבני זוג עורכים הסכם כולל ומאשרים אותו בבית המשפט והם לוקחים בחשבון את ויתורה של האשה על הכתובה כחלק מההתחייבויות וההסכמות ההדדיות (במישור החוזי).

בע"מ 9692-02- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,ע ארבל

פסק דין |21/08/2007 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 33
בע"מ 9606/11- עזבון המנוח פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,י דנציגר,ד ברק ארז

פסק דין |20/05/2013 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 8 |עמודים – 41בג"צ 51/80- העותרת מרגלית כהן נגד 1. בית הדין הרבני האזורי ברחובות

שמות השופטים: מ לנדוי ח כהן,י כהן,מ בן פורת,מ אלון,ד בכור,א ברק

פסק דין |17/12/1980 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 7 |עמודים – 5

בגץ 2621/00- יוסף לוי נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים

שמות השופטים: א ברק,י זמיר,א ריבלין

פסק דין |30/08/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 6 |עמודים – 7

תמ"ש (כפר סבא) 19480/05- פלונית נגד עזבון המנוח פלוני זל

שמות השופטים: צבי ויצמן

פסק דין |30/04/2006 |משפחה – כפר סבאמאזכרים – 13 |עמודים – 45- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ס,ניל הנדל

פסק דין |18/12/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 3 |עמודים – 10

עמ"ש (מרכז) 48945-08-23- א. ד. ג. נגד א. פ.

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

שמות השופטים: גרשון גרמן

פסק דין |09/09/2004 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 15
ת"ע (תל אביב) 108514-05- ח.ס נגד י.ס

שמות השופטים: מירה דהן

פסק דין |09/05/2011 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 14
תלהמ (ראשון לציון) 8496-04-19- א ג נגד עזבון המנוח נגד ג זל

שמות השופטים: מירה רום פלאי

פסק דין |02/07/2023 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 12

רבני 1391473-2 פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: הרב שלמה שפירא,הרב אברהם שינדלר,הרב ציון לוזאילוז

פסק דין |14/05/2023 |בתי דין רבנייםמאזכרים – 0 |עמודים – 11

ת"ע (תל-אביב) 2560/99- שלום עמר הלוי נגד כנרת עמר הלוי

שמות השופטים: גייפמן יהושע

פסק דין |15/07/2001 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 6 |עמודים – 9

רבני (פתח תקווה) 1299721/3- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: הרב אברהם שמן,הרב אברהם אבידר,הרב דוד גרוזמן

פסק דין |09/03/2022 |בתי דין רבניים – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 25
6770-08- ז.ר. נגד ש.ק.

שמות השופטים: שפרה גליק

פסק דין |29/04/2010 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 3 |עמודים – 22

תלה"מ (קריות) 76627-01-23- פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: ליאת דהן חיון

בע"מ 9692-02- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א פרוקציה מ נאור,ע ארבל

פסק דין |21/08/2007 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 33

בע"מ 9606/11- עזבון המנוח פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,י דנציגר,ד ברק ארז

שמות השופטים: מ לנדוי ח כהן,י כהן,מ בן פורת,מ אלון,ד בכור,א ברק

פסק דין |17/12/1980 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 7 |עמודים – 5

בגץ 2621/00- יוסף לוי נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים

שמות השופטים: א ברק,י זמיר,א ריבלין

פסק דין |30/08/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 6 |עמודים – 7

תמ"ש (כפר סבא) 19480/05- פלונית נגד עזבון המנוח פלוני זל

שמות השופטים: צבי ויצמן

פסק דין |30/04/2006 |משפחה – כפר סבאמאזכרים – 13 |עמודים – 45- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ס,ניל הנדל

פסק דין |18/12/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 3 |עמודים – 10

עמ"ש (מרכז) 48945-08-23- א. ד. ג. נגד א. פ.

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

חקיקה רלוונטית:

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 343ד. צירוף מסמכים

343ד. לתובענה יצורפו מסמכים אלה: (1) טופס 43א שבתוספת הראשונה, כשהוא ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג; (2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג – תצהיר של שניהם; היתה התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת; (3) תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו; (4) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען; (5) (נמחקה); (6) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 343ד. צירוף מסמכים

פקודת הנישואין והגירושין (רישום)

סעיף: 2. פירוש

2. בפקודה זו יהא למונח הבא הפירוש דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר – "הרשות הרושמת" פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנישואין נישואין אזרחיים, האימם, בנישואין לפי דת האיסלם, הכומר בנישואין לפי דת הנצרות, הרב בנישואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט בנישואין לפי דת הדרוזים.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

סעיף: 4ב1. סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אישה יהודייה שלא ניתן לערוך מחוץ לישראל

(ב) לתביעה המוגשת לפי פסקה (2) או (3) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקיימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף החלטה כאמור. (ג) לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או שהנתבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובלבד שכתב התביעה הומצא לו כדין; (2) אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת חוץ – בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם אם התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין כאמור במדינת חוץ, די בכך שהוגשה תביעה לגירושין לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה בשקידה ראויה לעריכת הגירושין כאמור. (ד) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. (ה) נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) – ימחק את התביעה לאלתר.

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת

3. (א) (1) הוגשה לבית המשפט בקשה להתרת נישואין ואחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור (בחוק זה – בן דת מוכרת), או ששני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יפנה סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש (בחוק זה – פניה) (2) היו בני הזוג בני דתות מוכרות שונות תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר. (3) נשלחה פניה לבית דין דתי של אחת העדות הנוצריות – יקבע ראש בית הדין גם אם הדין הדתי שלפיו הוא דן מאפשר גירושין בנסיבות הענין. (4) נשיא בית משפט השלום רשאי להסמיך שני שופטים נוספים של בית משפט לענייני משפחה, לשם ביצוע סמכויותיו לפי סעיף זה של סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה באותו מחוז (בסעיף זה – שופט מוסמך). (ב) (1) קיבל ראש בית דין פניה, ימסור לבית המשפט ולבני הזוג, בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה את קביעתו לגבי כל ענין שנכלל בפניה; הקביעה תהיה מנומקת; סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים, אם הודיע לו ראש בית הדין כי הדבר נדרש לצורך בירור העובדות. (2) ראש בית דין רשאי להסמיך דיינים נוספים, שכל אחד מהם יהיה מוסמך לבצע את סמכויותיו של ראש בית הדין לפי סעיף קטן זה (בסעיף זה – דיין מוסמך). (ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

סעיף: 4ב. סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ

4ב. הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף 4א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות אלה: (1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בענין סמכותו של בית הדין; (2) פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות; (3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא ינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בחוק זה – חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע בתקנות; (4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על ידי נוטריון.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

סעיף: 4א. סמכות מבחינה בין לאומית בתביעה לגירושין

4א. (א) מבלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1, לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות הבאות – (1) מקום מושבו של הנתבע בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה; (4) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה. (ב) הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א) – (1) לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג; (2) הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים. (ג) היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. (ד) לבית דין רבני יהיה שיפוט יחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין. (ו) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020

סעיף: 123. צירוף מסמכים

123. לתובענה יצורפו מסמכים אלה: (1) טופס 16 שבתוספת הראשונה, ממולא בידי התובע, בצירוף מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג; (2) תצהיר לאימות העובדות הכלולות בתובענה, ואם הוגשה בידי שני בני הזוג – תצהיר של שניהם; אם התובענה להכריז על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף לה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות שעליהן היא מתבססת; (3) תעודות הנישואין של בני הזוג, אם הן מצויות בידי התובע או העתק צילומי מאומת שלהן, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו; (4) העתק או תמצית מאושרת מן הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, לגבי התובע, לרבות תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען; (5) תרגום לעברית של כל מסמך מצורף הכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת

(ג) קבע ראש בית הדין או הדיין המוסמך כי יש צורך בגירושין כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולענין עדה נוצרית גם כי הדין מאפשר גירושין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת הנישואין לבית הדין הדתי, כדי שיקבע את המועד לדיון ולהחלטה בדבר הגירושין, ואולם אין בהעברת הבקשה כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין; לבית הדין יהיו הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לצורך הגירושין. (ד) קבע ראש בית הדין או דיין מוסמך כי אין צורך בגירושין כאמור בפסקה (א)(1) או כי הדין אינו מאפשר גירושין כאמור בפסקה (א)(3), או שלא נמסרה קביעה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה – ידון בית המשפט בבקשה להתרת הנישואין. (ה) על אף האמור בסעיף זה רשאי נשיא בית המשפט העליון לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה בתוך מועד שייקבע בתקנות, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין. (ו) ראש בית דין רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון, כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש; התקיימו הנסיבות המפורטות בהודעה הכללית, לא תישלח פניה לאותו בית דין.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

סעיף: 1. שיפוט בעניני נישואין וגירושין

1. עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.

חוק גיל הנישואין, תש"י-1950

סעיף: 8 דיווח לכנסת

8 . (א) מדי שנה, ב– 1 במרס, יימסר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), דיווח בכתב, כמפורט בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), על יישום הוראות חוק זה, בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח. (ב) שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה: (1) מספר הבקשות שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה למתן היתר נישואין; (2) מספר הקטינים והקטינות שקיבלו היתר נישואין מבתי המשפט לענייני משפחה, בחלוקה לפי גילאים; (3) הנסיבות שבשלהן ניתנו היתרי נישואין לפי סעיף 5; (4) מספר כתבי האישום שהוגשו בכל מחוז בשל עבירות לפי סעיף 2; (5) מספר פסקי הדין שניתנו בהליכים לפי סעיף 2, ושיעורי ההרשעה והזיכוי מתוכם; (6) גזרי הדין שניתנו בהליכים לפי סעיף 2; (7) מספר הקטינים והקטינות שנישאו ורושמי הנישואין או בתי הדין הדתיים התבקשו לערוך את נישואיהם או לרשמם, בחלוקה לפי גילאים – לעניין רושמי נישואין ובתי דין דתיים שבשטח הפעולה של משרד המשפטים; בסעיף זה, ”רושם נישואין” – הרשות הרושמת כהגדרתה בפקודת הנישואין והגירושין (רישום). (ג) השר לשירותי דת ידווח לוועדה על מספר הקטינים והקטינות שנישאו ורושמי הנישואין התבקשו לערוך את נישואיהם או לרשמם, בחלוקה לפי גילאים – לעניין רושמי נישואין ובתי דין דתיים שבשטח הפעולה של המשרד לשירותי דת. (ד) שר הפנים ידווח לוועדה על אלה: (1) מספר הקטינים והקטינות שנישאו ופקיד הרישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה1965-, התבקש לרשום את נישואיהם באותה שנה, בחלוקה לפי גילאים, לפי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה, ולפי נישואין בהיתר בית המשפט לענייני משפחה ובלא היתר; (2) מספר התלונות שהגיש משרד הפנים למשטרה בשל עבירות לפי סעיף 2, בחלוקה לפי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה. (ה) שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדה על מספר התסקירים שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה בהליכים לפי חוק זה. (ו) השר לביטחון הפנים ידווח לוועדה על אלה: (1) מספר התלונות שהוגשו למשטרה בשל עבירות לפי סעיף 2, ומספר התלונות מתוכן שהגיש משרד הפנים; (2) מספר החקירות שנערכו בשל עבירות לפי סעיף 2; (3) מספר התיקים בשל עבירות לפי סעיף 2 שהועברו לפרקליטות לשם הגשת כתב אישום. דוד בן–גוריון פנחס רוזן ראש הממשלה שר המשפטים

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

סעיף: 3. התרת נישואין של בני זוג שלפחות אחד מהם בן דת מוכרת

(ו) ראש בית דין רשאי להודיע, בהודעה כללית, לנשיא בית המשפט העליון, כי בהתקיים נסיבות מסוימות אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש; התקיימו הנסיבות המפורטות בהודעה הכללית, לא תישלח פניה לאותו בית דין. (ז) בסעיף זה – "ראש בית דין", כל אחד מאלה לפי הענין: (1) לענין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול; (2) לענין דרוזים – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לענין מוסלמים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לענין בני עדה נוצרית – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית; "דיין", כל אחד מאלה לפי הענין : (1) לענין יהודים – דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, התשט"ו-1955, המכהן בבית הדין הרבני הגדול; (2) לענין דרוזים – קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, המכהן בבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לענין מוסלמים – קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, התשכ"א-1961,

חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

סעיף: 2. סמכות בית המשפט לעניני משפחה מבחינה בין–לאומית

2. (א) בית המשפט מוסמך לדון בעניני התרת נישואין, לפי סעיף 1, בהתקיים אחת הזיקות האלה: (1) מקום מושבו של המשיב בישראל; (2) שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים; (3) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין; (4) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל; (5) המבקש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; (6) המבקש הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין; (7) המבקש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובלבד שבאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין. (ב) לענין סעיף זה, "מקום מושב" , של אדם – המקום שבו נמצא מרכז חייו או מקום מגוריו הרגיל.