עו ד משפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון – הרחבה מקצועית

מסגרת משפטית מעודכנת

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פועל במסגרת חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, אשר יצר מסגרת ייחודית לטיפול בסכסוכים משפחתיים. חשוב לציין שבשנים האחרונות חלו תיקונים משמעותיים בחקיקה, ובמיוחד תיקון מס' 7 לחוק (תשע"ה-2014) שהביא להקמת יחידות הסיוע והחובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.

יחסי הגומלין עם מערכות משפט נוספות

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מקיים יחסי גומלין מורכבים עם בתי הדין הרבניים, כאשר לעיתים קיימת סמכות מקבילה בנושאים כמו תביעות מזונות וחלוקת רכוש. בהקשר זה יש לציין את עקרון "הכריכה" וכן את סוגיית "מרוץ הסמכויות".

גישור ויישוב סכסוכים

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016, ששונו לאחרונה, קובעות כי כל תביעה משפחתית מחייבת הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחילה, כחלק מהמאמץ להפחית התדיינויות ולעודד הסכמות.

הרכב השופטים והמומחים

בית המשפט בראשון לציון מורכב משופטים בעלי התמחות ספציפית בדיני משפחה, ונעזר בצוות מומחים הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומגשרים ביחידת הסיוע. מודל עבודה זה מאפשר מענה מקיף ורב-מקצועי לסכסוכים.

אתגרים עכשוויים

מלבד העומס שציינת, המערכת מתמודדת עם אתגרים נוספים:

הצורך בהתאמת הליכים למשפחות מגוונות (חד-מיניות, רב-תרבותיות)
התמודדות עם אלימות במשפחה
סוגיות של מעמד אישי במקרים מורכבים
אתגרי אכיפה של החלטות שיפוטיות

חידושים טכנולוגיים

בשנים האחרונות הוכנסו חידושים טכנולוגיים לבית המשפט, כולל:

אפשרות להגשת מסמכים מקוונת
קיום דיונים בהיוועדות חזותית בנסיבות מסוימות
מערכת ניהול תיקים ממוחשבת

השפעת הפסיקה

פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון השפיעה על התפתחות דיני המשפחה בישראל בנושאים שונים, כולל הגדרת "משפחה", זכויות הוריות שוות, וסוגיות רכושיות מורכבות.

סקירה זו, יחד עם המידע המקיף שהצגת, מספקת תמונה מעמיקה על פעילותו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ומקומו במערכת המשפט הישראלית.

מומלץ להתעייץ עם עורך דין בראשון לציון גירושין מומחה בתחום.

סימוכין

תמ"ש (טבריה) 48075-10-10- ט. ר. נגד א.ר. ואח שמות השופטים: אסף זגורי like dislike copy enlarge א. רקע רלבנטי בקצרה: 1. בפניי בקשה להורות על העברתו של הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, בהתאם לתקנה 258ג(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). 2. אציין, כי המשיבה 1 (להלן : "המשיבה") הינה אשתו של המשיב. בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים, ביניהם תביעת מזונות (אשה וקטינים) וכן תביעה להתרת נישואין, שתיהן הוגשו על ידי המשיבה ביום 20/10/10. 3. יש לציין כי בסעיף 4 לתביעת המזונות שבכותרת טענה המשיבה, כי מקום המגורים האחרון של הצדדים היה ברחובות. ואילו במסגרת סעיף 45 לתביעתה טענה המשיבה, כי לבית המשפט סמכות מקומית להידרש לתביעה "נוכח מקום מגורי הצדדים". 4. המבקש טען בכתב הגנתו מיום 16/11/10, טענה מקדמית ולפיה, אין סמכות מקומית לבית המשפט להידרש לתובענה לאור הליכים המתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בהקשר זה ציין המשיב, כי הגיש ביום 17/8/10 כנגד המשיבה תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא אשר הועברה לבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ. 5. ביום 23.11.10 , הוריתי למשיבה להתייחס לסוגיית הסמכות המקומית וביום 28.11.10 הוגשה תגובתה אך למרבה ההפתעה, היא לא טרחה לצרף לתגובתה מסמכים המעידים על החלטות ו/או ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 6. אי לכך, ועל מנת להימנע מהחלטות סותרות בעניין הסמכות המקומית ושעה שאין גישה לבית משפט זה למסמכים בתיק המתנהלים בבית משפט אחר, הוריתי ביום 29/11/10 למשיבה להגיש לתיק בית המשפט כל הפרוטוקולים, ההחלטות וכתבי בי-דין הקיימים בהליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 7. ביום 30/11/2010 הגישה המשיבה הודעה ובמסגרתה טענה, כי המסמכים היחידים שברשותה הם אלה: עמוד ראשון מתביעת המבקש להסדרי ביקורים כפי שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא; הבקשה להעברת הדיון שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון; תגובת המבקש לבקשת העברת הדיון; החלטה המזמינה תסקיר פקידת סעד וקובעת דיון בתובענה העיקרית והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15/11/10 הדוחה את הבקשה להעביר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. החלטה | 01/12/2010 | משפחה – טבריה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תמ"ש (טבריה) 48075-10-10- ט. ר. נגד א.ר. ואח שמות השופטים: אסף זגורי like dislike copy enlarge ביום 30/11/2010 הגישה המשיבה הודעה ובמסגרתה טענה, כי המסמכים היחידים שברשותה הם אלה: עמוד ראשון מתביעת המבקש להסדרי ביקורים כפי שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא; הבקשה להעברת הדיון שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון; תגובת המבקש לבקשת העברת הדיון; החלטה המזמינה תסקיר פקידת סעד וקובעת דיון בתובענה העיקרית והחלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 15/11/10 הדוחה את הבקשה להעביר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. ב. החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ופרשנותה: 8. מהמסמכים אשר צורפו עולה, כי המבקשת עתרה בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון להעברת הדיון לבית משפט זה וביום 15.11.10 , ניתנה החלטה בת 2 סעיפים ואלה הם: 8.1. בסעיף הראשון נקבע, כי הואיל והתביעה כבר הועברה מבית משפט בכפר סבא לבית משפט בראשל"צ בית המשפט לא יעביר התביעות עוד. 8.2. עם זאת ובכל הנוגע לאיחוד התובענות ולהעברתן לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה/נצרת, קבע בית המשפט הנעבר בזו הלשון: "לעניין סעיף 5 לתגובה, יש להגיש את הבקשות לבית המשפט לו הוגשו התביעות" 9. משילוב שני סעיפי ההחלטה של כב' השופטת מטלין בראשון לציון עולה לכאורה, כי כוונתה הייתה שהצדדים יגישו לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בקשה להעברת התובענה שבפניי לבית המשפט בראשון לציון וזאת בהתאם לתקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. ג. הדין החל מקום שישנן שתי תובענות בעניינה של אותה משפחה בשני בתי משפט באזורי שיפוט שונים: 10. תקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת: "תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראהביתהמשפט, כיביתמשפטאחר דןבתובענה קודמתבעניינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביראתהתובענהלאותוביתמשפט,אשרימשיךלדוןבה מהשלבשאליוהגיעביתהמשפטשהעבירה, אלא אם כן מצא מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו". החלטה | 01/12/2010 | משפחה – טבריה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א. שמות השופטים: כבי,נחשון פישר like dislike copy enlarge טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם. 10 לצערי לא עלה הדבר בידי. 11 12 בכ התובעת איננו פוסק מלהשתמש במינוחים של קביעת תיק זה להוכחות כאשר מדובר על קטין 13 בן 3 שנים כשבפני בית המשפט הזה תלויה ועומדת תביעה למזונותיו. 14 15 גם מדברי התובעת למדתי כי איננה שובעת נחת וזאת בלשון המעטה, מדרך ההתנהלות בבית. 16 17 סבור אני כי התנהלותם של הצדדים בביתם קשה, בוטה, מסכנת אותם ומסכנת את בנם הקטין. 18 סבור אני כי בנסיבות אלה ואל נוכח ששמעתי ואל נוכח אשר אני מבין, יהיה זה לא אחראי לאפשר 19 לצדדים לשוב ולהתגורר, יחדיו, בביתם כאילו דבר וחצי דבר לא קרה. 20 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. א. ני ע. א. תיק חיצוני: 1 אינני יכול להתעלם מהתחושה וההבנה שאלימות רבה שוררת במערכת היחסים שבין הצדדים, 2 אלימות שבשלב זה נראה שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המילולי והנפשי ברם איש איננו יכול להיות 3 ערב לכך שלא תגלוש אלימות זו לפן הפיזי וסכנה זו ברצוני ובכוונתי למנוע בהחלטה זו. 4 5 ער אני להוראות שבחוק למניעת אלימות במשפחה, על פיהן לכאורה בית המשפט איננו יכול ליזום 6 הליך של צו הגנה באמצעותו יורחק אדם מביתו. 7 ברם, סבור אני כי משהדברים נשמעו באולם בית המשפט שוב אין אפשרות להתעלם ממערכת 8 היחסים הקשה המתוחה והמסוכנת שבין הצדדים ולפיכך בכוונתי להתערב וליתן החלטה אשר 9 תמנע את המשך מגוריהם האחד עם השני. 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם. החלטה | 23/10/2014 | משפחה – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge 1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge המשיב מבקש להסתמך בטענותיו על כך שבין הצדדים התנהלו הליכים קודמים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, וזאת בהליכים בעניין החוק למניעת אלימות במשפחה ובסוגיית מזונות הקטינים, אלא שלא העלה טענה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, עת בחר מרצונו החופשי להתייצב שם לדיון, יחד עם הוריו ואישר שם מרצונו החופשי הסכמות רכושיות בעניינם של הצדדים אשר הושגו במועד הדיון, בהיות הצדדים מיוצגים (ב"כ המשיב כאן ייצג גם את הוריו של המשיב בהליך שם ונכח בדיון עימם). 10. לא ברורה טענתו של המשיב כי ההליך בראשון לציון נגע ליחסים שבין הוריו לאשתו לשעבר, שעה שמתוך ארבעה עמודי הסכם שנחתמו על ידו, שורה אחת נוגעת ליחסים של בין הוריו לאשתו לשעבר, וארבעה עמודים נוספים נוגעים ליחסים שבינו ובין אשתו לשעבר. אמנם התובענה במקור הוגשה ע"י הוריו כנגד אשתו לשעבר ואולם ככל שלא ראה עצמו כחלק מעניין זה, אין הסבר מדוע התייצב בדיון שם ובחר לגבש הסכם כולל ולאשר ההסכם המפורט בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. אם סבר המשיב כי אין לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון סמכות מקומית לדון בענייניו, טענה שהייתה יכולה להיות נכונה ביום 22.2.2021 שכן נכון למועד זה לא יכול היה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לרכוש על דעת עצמו, סמכות מקומית לדון בענייני בני הזוג, היה עליו להעלות טענה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ואולם הוא לא עשה כן. 11. יתר על כן, בהסכם עצמו ציינו הצדדים במפורש כי התנהלו בעניינם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, ואולם בחרו שלא להזכיר ולו במילה את קיומם של ההליכים בעניין מזונות הקטינים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע. 12. עוד, לתמיכה במסקנה זו, יודגש כפי שפורט לעיל, כי בהסכם, בחרו הצדדים להחריג בצורה ברורה ומפורשת סוגיה מסוימת שתישאר בבירור בית הדין הרבני הגדול תוך שהם מוסיפים ומציינים כי פסיקתאות יוגשו לבית המשפט אשר אישר את ההסכם ולא ניתן להניח שלו הייתה כוונתם שהפסיקתאות יוגשו לבית המשפט אחר, לא היו מציינים זאת כפי שעשו ביחס לסוגיה אותה החריגו והשאירו לבירור בפני בית הדין הרבני הגדול. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge עניינן של התובענות הקודמות, שהתבררו בביהמ"ש למשפחה בבאר שבע, היה בסוגיות של מזונות ילדיהם הקטינים המשותפים וכן הליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. בעניינה של האישה הוגשה אף כאמור תובענה מכוח הוראות תקנה 6 (ב) לתקנות סדרי הדין בבית משפט לענייני משפחה בראשל"צ, שעה שהוגשה ע"י הורי האיש המתגוררים ברחובות והסמכות המקומית לגביה היא סמכות מקומית לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובעים. 15. בענייננו, מרצונו החופשי הצטרף המשיב במועד הדיון לדיון בתביעה שלא היה צד לה, נכח בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, לא טרח לציין בפני המותב היושב בדין, כי יש לו טענות בעניין סמכות מקומית ומרצונו החופשי אישר הסכמות רכושיות מפורטות וכוללות, בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ומשכך, הלכה למעשה יצר בעצמו קושי עם הסמכות המקומית הברורה שעד לאותו אירוע הייתה נתונה בצורה מובהקת לביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע ומכח פעולותיהם הרצוניות של הצדדים עברה למעשה לביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. 16. השאלה שמתעוררת הינה האם יש להחשיב ולהעדיף את ההליכים הקודמים בבית המשפט בבאר שבע, כתובענה ראשונה שנידונה בעניינם של הצדדים, או האם יש להחשיב ולהעדיף את ההליכים הקודמים בבית המשפט בראשון לציון כתובענה ראשונה שנידונה בעניינם של הצדדים אשר גוררת אחריה את ההליכים העתידיים. 5 במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge 5 במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 17. אני ערה לקושי המובנה בניהול הליך יישוב סכסוך שעה שבבקשה ליישוב סכסוך לא ציין האיש מהו אותו סכסוך שהתגלע בינו לבין אשתו לשעבר, יחד עם זאת, בתגובתו לבקשה להעברת הדיון לא מצא לציין כי הסכסוך שהתגלע נגע למזונות הקטינים דווקא (אשר ההליכים הראשונים בהם התבררו בביהמ"ש בב"ש) , ומאידך לא הכחיש כי מדובר בסכסוך שנוגע ליחסים הרכושיים שבין בנה"ז (אשר ההליכים בהם התקיימו בביהמ"ש בראשל"צ) , משכך משתמע מתגובתו כי אינו מכחיש כי הסכסוך החדש נוגע ליחסים הרכושיים שהיו נושא ונשוא ההסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. 18. על כן ומכל האמור והמשתמע לעיל, אני מוצאת לקבוע מכוח סמכותי כאמור בסעיף 8 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין),תשפ"א – 2020 כי עניינם של הצדדים יועבר להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שם אושר הסכם הממון בין בני הזוג. 19. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע

פסיקה רלוונטית

רע"א 6147/21- פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: י וילנר

like
dislike
copy
enlarge
עוד יצוין, למען שלמות התמונה, כי בסעיף 42ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נקבעו חלופות שונות להגדרת "עניין כלכלי", המסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי (או לסמכותה של המחלקה הכלכלית בבתי המשפט שבהם קיימת מחלקה מעין זו), אך זאת "למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה". 21. הנה כי כן, שומה לבחון אם המקרה דנן עונה על שני התנאים האמורים להגדרת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. ככל שהתשובה לכך תהא חיובית, אזי יהיה בה כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה, וזאת אף אם נושאה אכן בא במסגרת הגדרת "עניין כלכלי" שבחוק בתי המשפט כאמור. 22. אשר לתנאי הראשון, הרי שבעת הגשת התביעה ואף בשעה שנתן בית המשפט המחוזי את החלטתו מושא הבקשה שלפניי, ענו הנתבעים (למעט החברה) להגדרת "בני משפחתו" של התובע – אשתו, הוריה ואחיה. אמנם נכון, כי מטענות הצדדים לפניי עולה שלאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי התגרשו בני הזוג. ואולם, אף אם היה בכך מלכתחילה, טרם הגשת התביעה, כדי להשפיע על הסמכות העניינית לדון בתביעה, זאת בשים לב להלכה שנקבעה בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.04.2012 ) שלפיה המונח "בן זוגו" בסעיף 1(2)(ג) ו-1(2)(ו) לחוק בתי המשפט לעניני משפחה, לא כולל בן זוג לשעבר, הרי משעה ששינוי הנסיבות הנטען ארע לאחר מועד החלטתו של בית המשפט המחוזי, אין מקום להידרש לסוגיה, לראשונה, בערכאת הערעור. אם כן, נקודת המוצא לדיוננו היא כי אכן קיימת קרבה משפחתית בין התובע ובין הנתבעים, כפי שהתקיימה ביניהם בעת מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך התנאי הראשון מתקיים בנדון. 23. אשר לתנאי השני, נקבע בפסיקה כי ההכרעה באשר לנתונים העובדתיים הנוגעים למקור עילת התביעה ולקשר בינה ובין סכסוך משפחתי בין בעלי הדין – תיעשה על-פי כתבי הטענות של הצדדים: "ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על-פי כתבי-הטענות של הצדדים.

החלטה |
17/11/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 10 |
עמודים – 10
בע"מ 4196/17- פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: ע פוגלמן

like
dislike
copy
enlarge
כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיﬣ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה. 2. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו. 3. מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש שאינו מיוצג מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות.

החלטה |
13/06/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 3
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.

שמות השופטים: נ הנדל

like
dislike
copy
enlarge
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).

החלטה |
10/09/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 5
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית

שמות השופטים: א רובינשטיין

like
dislike
copy
enlarge
זאת בהתבסס על סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, הקובע כי "בכל עניין של דיני ראיות וסדר דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. . . ". כן צוין, כי ניתן להקיש לענייננו מתקנה 258ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד- 1984, הקובעת כי בענייני בני זוג או הורים וילדיהם, אם ראה בית המשפט לענייני משפחה כי בית משפט אחר "דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה". ד. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים על ההחלטה, אישר את גישתו של בית המשפט לענייני משפחה, נדרש לסעיף 8(א) לחוק וקבע כי העברת התובענה מתחייבת כדי שייעשה צדק וכדי שההתדיינות תתנהל ביעילות. ה. מכאן הבקשה שבפני. לטענת המבקשים, לא ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה באופן המאפשר להקנות סמכות מקומית לבית המשפט לענייני משפחה, שכן מצויה הוראה אחרת בדין, היא תקנה 258ג לתקנות סדר הדין האזרחי, הגוברת על סעיף זה. כן נטען, כי שאלת הסמכות המקומית מהוה דין מהותי ולא פרוצדורלי, שאין לסטות ממנו מטעמי צדק. ו. נתבקשה תגובת המשיבה לבקשה, בין היתר ביחס לשאלה אם אין מקום לפניה לנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 6(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. ניתן עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה נוספת. בתשובתה טענה המשיבה. כי בענייננו אין חלים סעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק, העוסקים במצב שבו טרם התקיים דיון באחד מבתי המשפט, שכן בענייננו מדובר בנושא של אותה משפחה שכבר נדון וסיטואציה זו נכללת בגדרי סעיף 6(ד) לחוק.

פסק דין |
28/05/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 9 |
עמודים – 7
בר"ע (תל-אביב-יפו) 2979/06- פלונית ואח נגד פלוני

שמות השופטים: יהודית שטופמן

like
dislike
copy
enlarge
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית, או שאדם התנה את זכותו על פי חוק. " עיינתי ושבתי ועיינתי בנסיבותיו העגומות של התיק שבפני, ולאחר שקילת האיזונים השונים, הראויים בנסיבות העניין; בהתחשב במקום שהותן של המערערות, והקושי הרב בניהול ההליך בטבריה, כאשר הן המערערת והן הבת מתגוררות במעון לנשים מוכות באזור המרכז, ומנגד, בהתחשב בחוסר הנוחות שיגרם למשיב אל מול חוסר הנוחות – כמו גם הסיכון – שעלול להיגרם למערערות; ראיתי לקבל את הערעור ולהורות על ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. לטעמי, זהו מסוג המקרים החריגים, בהם נסיבותיו של ההליך מחייבות סטייה מהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, לשם עשיית של משפט צדק בלא שתנוצל לרעה מצוקתו של הצד החלש. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, ניהול ההליכים בטבריה הינו בלתי סביר ובלתי צודק ככל שהמדובר במערערות, ומשכך, נראה לי כי יש לקבל את הערעור ולהמשיך בניהול ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. אם לא די בטעמים מהותיים אלה, יצויין כי הערעור מתקבל גם מטעם נוסף, פרוצדוראלי, לפיו היה על המשיב להגיש עיקרי טיעון, תוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה בענין, 4.2.07 . אולם המשיב לא הגיש במועד עיקרי טיעון כדין, אלא הגיש, באיחור, "כתב הגנה", בניגוד מפורש להחלטה.

פסק דין |
15/08/2007 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח

שמות השופטים: אסתר שט

like
dislike
copy
enlarge
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.

החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
ה"פ (תל-אביב-יפו) 13880-08-11- פבל דמנטייב ואח נגד אלכסנדר קנבסקי ואח

שמות השופטים: אבי זמיר

like
dislike
copy
enlarge
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "עניני משפחה" אשר בהם קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניני משפחה, ועל פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) ה ורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה"- לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". השאלה היא, האם המונח "בן משפחתו" כולל גם בני משפחה אחרים של בן זוג לשעבר. קיימות דיעות שונות בפסיקה בהקשר זה, אשר נסקרו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יונה אטדגי בה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 47271-10-11 ש. פ. נ' ג. ר. (27/11/11). כב' השופט אטדגי הביע עמדה שלפיה תביעתו של בן משפחה, מאלה המנויים בסעיפים (ב)- (ו) לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, מצויה אף היא בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ובלבד שעילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, כאמור בסעיף זה, וכן בכפוף לכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בין הנתבע ובין בן המשפחה בתקופה שבה הנתבע ובן הזוג לשעבר היו בני זוג. לעומת זאת, כב' השופט משה רביד הביע עמדה שונה בהחלטתו בבר"ע (מחוזי י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (12/3/08), וקבע כי אין ליתן פרשנות מרחיבה להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, אשר מכוחן מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה, ובהתאם לכך, אין לכלול במסגרת פרשנות הסעיף גם בן משפחה של בן זוג לשעבר.

החלטה |
04/03/2012 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 6
תמ"ש (באר שבע) 42346-04-24- ב.א. נגד ' ס.א.

שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו

like
dislike
copy
enlarge
" ב"כ הנתבע מנגד טען: "לגבי הסמכות, אנו לא רואים את היתרון, אנו חושבים שאין לביהמ"ש סמכות וזאת תביעה שצריכה ללכת לביהמ"ש רגיל לתביעה רגילה ואין שום דיבה לא לדלתיים סגורות או לסדרי הדין ואין בזה שום יתרון או דבר שקולע למטרה שנקבע בתקנות. יחד עם זאת אנו לא עומדים עם הרגליים האחוריות על הסוגיה הזאת. אם יצטרכו תיקון לכתב התביעה זה לעניין התיישנות. אני משאיר זאת לשיקול דעת ביהמ"ש, זה לא ממש משנה לנו. " כידוע בית המשפט אינו מכונן סמכות בהתאם להסכמות הצדדים ולכן יש להכריע בשאלה זו. 5. סעיף 3(א) בחוק בית המשפט לעניני משפחה קובע כי: "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342 (2000) קבע כב' הנשיא א' ברק כי: "עיון בלשון החוק מלמד, כי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על-ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו. החוק עצמו מגדיר בסעיף 1 "בן-משפחתו" מהו. התנאי השני הינו שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה". מכאן, שעל מנת לבחון האם התביעה שלפניי נמצאת בגדר סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה, כפי שטוען הנתבע, יש לבחון קיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: האחד-האם התובענה מוגשת על ידי אדם כנגד בן משפחתו (או עזבונו של בן משפחתו); השני-האם עילת התביעה מקורה בסכסוך בתוך המשפחה. בפסק דינו של בית המשפט העליון, מיום 29.04.12 , מפי כבוד השופט זילברטל, בע"מ 164/11 פלונית נגד פלוני, נקבע: "מעבר לכך, כשסעיף 1(2)(א) לחוק מתייחס לבן זוג לשעבר, המחוקק ראה לתחום את סמכותו של בית המשפט למשפחה, לתובענה שנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג "בתקופה שבה היו בני זוג".

החלטה |
07/03/2025 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (תל אביב) 1788-07- א.ע. נגד ר.ז.

שמות השופטים: איתן אורנשטיין

like
dislike
copy
enlarge
בכתב ההגנה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ולפיכך הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 30630/06). בתום דיון ראשוני בתביעה, שעה שהתובע לא היה מיוצג, קבע בית המשפט, שאין סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה מאחר והצדדים אינם בני זוג לפי ההגדרה שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995, (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). כן קבע בית המשפט שהצדדים אינם ידועים בציבור אלא נשואים לאחרים, לא ניהלו משק בית, וכי את המחלוקת באשר לטיב היחסים ביניהם יש לברר בבית המשפט האזרחי, ולפיכך הורה על מחיקת התובענה. 5. לאור מחיקת התביעה, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטתי, בה עתר כאמור לסעד של מתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית, בהפחתת סכומים המגיעים לנתבעת מכוח השקעותיה ברכישתו, ולחלופין השבת השקעותיו בבית. התובע משתית את תביעתו על היות בני הזוג ידועים בציבור, אשר ניהלו משק בית משותף במשך עשרות בשנים, קיימו יחסי אישות, במסגרתם נולד להם בן משותף, והחלת "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כמו גם על השבת השקעות מכוח דיני קניין, דוקטרינת נאמנות של הנתבעת עבורו ועוד. לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את השקעותיו בבית, הן ברכישה והן בריהוט, על בסיס אותן עילות, אך מאחר ולא היו בידיו פרטים בעניין זה, עתר למתן חשבונות תוך שהעריך את שווי הסכום המגיע לסך של 500,000 . 6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה, לאור העילות נשוא התביעה. לגופו, הכחישה הנתבעת את הקשר הרומנטי בין הצדדים, כאשר לעמדתה התובע התגורר בשכירות ביחידה נפרדת בבית.

החלטה |
14/06/2010 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי

שמות השופטים: יאיר חסדיאל

like
dislike
copy
enlarge
ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

החלטה |
01/02/2023 |
שלום – בת ים

חקיקה סמוכין

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 6. איחוד תיקים

like
dislike
copy
enlarge
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה

like
dislike
copy
enlarge
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 27. הוראות מעבר

like
dislike
copy
enlarge
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995

סעיף: 11. הוראות מעבר

like
dislike
copy
enlarge
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020

סעיף: 6. מקום שיפוט

like
dislike
copy
enlarge
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996

סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה

like
dislike
copy
enlarge
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 258ג. מקום השיפוט

like
dislike
copy
enlarge
258ג. (א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון, ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר. (ב) תובענה אחרת בעניני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע. (ב1) היה מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב. (ד) תובענה חדשה נוספת בעניני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בענינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד לבית משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאזור השיפוט. (ו) בכתב התביעה יפרט בעל הדין את העובדות המראות כי לבית המשפט יש סמכות מקומית לדון בתביעה. (ז) הוראות פרק ב' לא יחולו על תובענות בעניני משפחה. (ח) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה בעניני אימוץ ילדים, ירושה, קביעת גיל או לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 258ג. מקום השיפוט

צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998

סעיף: 3. סמכות השיפוט

like
dislike
copy
enlarge
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995

סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות

like
dislike
copy
enlarge
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 2. הגדרות

like
dislike
copy
enlarge
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או