כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממלא תפקיד מרכזי בטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. מאמר זה מציג מידע מקיף על סמכויותיו, תחומי פעילותו והעקרונות המנחים את עבודתו, בהתבסס על חוק בית המשפט לענייני משפחה והפסיקה העדכנית.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. הסמכות העניינית של בית המשפט נקבעת על פי שני תנאים הכרחיים:
כפי שנקבע בפסיקה בתיק תא (ראשון-לציון) 8290-03-16 יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה (16/06/2016):
"סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת 'ענייני משפחה'. על פי סעיף 1(2) לחוק: 'תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא'"
הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נקבעת בהתאם למקום מגורי הצדדים ולמקום בו התגבש הסכסוך המשפחתי.
בתמש (טבריה) 17876-07-21 פלונית נגד פלוני (10/08/2021) נקבע:
"במקרה זה, שעה שהמשיב לא הכחיש בתגובתו כי ההתחייבויות שבין בני הזוג אושרו בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, סבורני כי יש מקום לקבל את עמדת ב"כ המבקשת כי הערכאה המוסמכת להמשיך ולדון ביחסי הצדדים תהא הערכאה שאישרה את ההסכם הרכושי בין בני הזוג, קרי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון."
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מטפל במגוון רחב של נושאים הקשורים לדיני משפחה:
בכל החלטה הנוגעת לקטינים, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שם את טובת הילד בראש סדר העדיפויות. שיקול זה מנחה את בית המשפט בקבלת החלטות בנושאי משמורת, הסדרי ראייה ומזונות.
בית המשפט לענייני משפחה שואף לאזן בין הצורך ביעילות דיונית לבין הרגישות הנדרשת בטיפול בסכסוכי משפחה.
כפי שעולה מהפסיקה ברמש (מרכז) 46235-12-21 פלונית נגד פלוני (15/02/2022):
"לאחר עיון בטענות הצדדים… ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש להציג חומרים שהוא טוען כי הם מהותיים לצורך הוכחת חפותו, מצאתי להיעתר לבקשה"
אחד המאפיינים הייחודיים של בתי המשפט לענייני משפחה הוא אימוץ גישה טיפולית-מערכתית בטיפול בסכסוכים. בית המשפט בראשון לציון משתמש בכלים טיפוליים כגון:
החל משנת 2016, כל פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בנושאי גירושין, משמורת ילדים, מזונות וחלוקת רכוש, מחייבת הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחילה. הליך זה נועד לאפשר לצדדים להגיע להסכמות ללא התדיינות משפטית ממושכת.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה ערכאה מרכזית וחיונית בטיפול בסכסוכי משפחה באזור המרכז. הוא פועל במסגרת הסמכויות שהוקנו לו בחוק, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים, ובמיוחד של ילדים.
השילוב בין סמכויות משפטיות לבין גישה טיפולית מאפשר לבית המשפט להתמודד עם המורכבות הרגשית והמשפטית של סכסוכי משפחה. הידע וההבנה של סמכויות בית המשפט חיוניים לכל מי שמתמודד עם הליכים משפטיים בענייני משפחה באזור ראשון לציון והסביבה.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין בראשון לציון מומחה בתחום.
ת"ק (ראשון לציון) 8290-03-16- יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה
שמות השופטים: רנה הירש
בית משפט קמא לא דן בשאר המחלוקות שבין התובע לנתבע, על כן לא מדובר במעשה בית דין. לגבי טענת הנתבע שבית המשפט חסר סמכות מקומית טען התובע כי מקום מגוריו הוא בראשון לציון וכתוצאה מכך בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון הוא המקום בעל הסמכות המקומית. דיון והכרעה 4. לאחר ששקלתי את כתבי הטענות, הבקשה והתגובה, מצאתי כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה. 5. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "ענייני משפחה". על פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו. . . (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; . . . " 3 6.
פסק דין |
15/06/2016 |
תביעות קטנות – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
רמ"ש (מרכז) 46235-12-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ורדה פלאוט
l1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 16.12.21 שניתנה בתיק תה"ס 63501-03-18, וזו לשונה: "לאחר עיון בטענות הצדדים, בשים לבלפרוטוקול שצורף מתיק אזרחי שבין המבקש וב"כ המשיבה, לפיו האחרון הסכים להעברת חומרים מבית משפט לענייני משפחה, ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש להציג חומרים שהוא טוען כי הם מהותיים לצורך הוכחת חפותו, מצאתי להיעתר לבקשה יובהר כי כל פרט מזהה ביחס לקטינים יושחר. המשיבה מחויבת בהוצאות הבקשה בסך 1,000 שישולמו לו עד ליום 26.12.21 ". 2. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא. ביום 21.12.21 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה, והתבקשה תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע. לאחר שזו הוגשה, ניתנה החלטתי, ביום 2.1.22 , לפיה הצו הארעי יהפוך לצו זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. 2 3. לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: לא היה מקום להשוות בין התיק האזרחי (המתנהל בין ב"כ המבקשת למשיב) לבין ההליך הפלילי בעניינו של המשיב. שכן, בתיק האזרחי הדבר נעשה בהסכמת הצדדים ולגבי מסמכים ספציפיים, כאשר התיק האזרחי מתנהל בדלתיים סגורות, והמסמכים שהועברו לתיק האזרחי סווגו כ"חסוי"; ההחלטה אינה מנומקת; ניתן היתר גורף להמצאת מלוא המסמכים שהוגשו בתיקי המשפחה, מבלי לבדוק ולפרט מדוע אותם מסמכים רלוונטיים לבירור ההליך הפלילי; לא נבחנה טובת הקטינים והאם מוצדק להעביר מסמכים בעניינם להליך הפלילי; מדובר במסמכים בעלי רגישות גבוהה ולא ניתנה לכך כל התייחסות בהחלטה קמא. 4. מנגד, טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: המשיב מגן על חפותו במסגרת ההליך הפלילי, ועל מנת להוכיח כי המבקשת לוקה בחוסר מהימנות נדרשים המסמכים מתיקי המשפחה; הדיון בהליך הפלילי מתנהל בדלתיים סגורות ומכאן כי פרטיות הצדדים והקטינים לא תופר; המבקשת העבירה מסמכים מתיקי המשפחה לידי הקטינים; החומר המשפטי המצוי בתיקים המתנהלים בבימ"ש קמא מעיד באופן משמעותי על המבקשת ושאלת מהימנותה; אין לפגוע בזכות המשיב להגנה על חפותו.
פסק דין |
14/02/2022 |
מחוזי – מרכז
בע"מ 3885/18- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,מ מזוז
בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 12682-06-17, כב' השופט הבכיר ש' אלבז) הורה על תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף עזבון המנוחה, והוסיף וקבע כי בסמכותו לנהל את ההליך גם נגד המבקשים. בקשה למתן רשות ערעור שהגישו המבקשים נדחתה בבית המשפט המחוזי (רמ"ש 73437-01-18, כב' השופט ד' טפרברג), שקבע כי מות המנוחה אינו קוטע את הקשר המשפחתי בין הצדדים לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. מכאן הבקשה שלפנינו למתן רשות ערעור, בה טוענים המבקשים כי לנוכח פטירת המנוחה היא אינה "בת זוג" של המשיב, באופן המוביל להעדר סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה. 2. המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו מצויה בסעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995. סעיף 3, שכותרתו "סמכות בית המשפט לעניני משפחה", קובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". הדיבר "עניני משפחה" מוגדר בסעיף 1 לחוק, ובין היתר כך (ההדגשות הוספו): "בחוק זה, 'עניני משפחה' [. . . ] תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו-"בן משפחתו"-(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; במקרה דנן השאלה היא מה דינו של בן זוג שנפטר.
פסק דין |
23/06/2019 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 13 |
עמודים – 7
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |
03/01/2016 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 24 |
עמודים – 9
רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב.
שמות השופטים: נ הנדל
בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21).
החלטה |
10/09/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 5
רע"א 672/22- פלוני ואח נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
בסעיף 1(2) לחוק האמור, מוגדרים "עניני משפחה" באופן הבא: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". המונח "בן משפחה" מוגדר אף הוא בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה ככולל, בין היתר אח. 13. עולה אפוא, כי נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה (ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 14. כפי שציינתי אך לאחרונה, הלכה מושרשת היא כי השאלה אם עילת התביעה נעוצה בסכסוך משפחתי, תוכרע, בראש ובראשונה, על-פי העובדות והטענות העולות מכתבי הטענות של הצדדים ראש וראשון בהם הוא כתב התביעה (ראו בהרחבה: עניין חבס, בעמ' 339; עניין פלונית, בפס' 23). עוד נקבע כי לצורך סיווג הסמכות, נבחנים גם נתונים אובייקטיבים שברקע הסכסוך המשפחתי, כמו משכו; מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך והאופן בו הם תופשים את אופי הסכסוך ביניהם; היקף הסכסוך. שאלה רלוונטית נוספת לצורך סיווג הסמכות, היא אם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית-המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו בהרחבה: ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, נו(6) 295, 309 (2002)).
פסק דין |
27/06/2022 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ת"א (חיפה) 57366-09-24- מוחמד אבראהים נגד ' ח'ליל אבראהים
שמות השופטים: שמואל מנדלבום
לאור הגדרות החוק אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שלבית המשפט לענייני משפחה הסמכות הייחודית לדון בתובענה שבין התובעים לנתבעים 1-2 שהינם כאמור אחים ועילת התובענה הינה הסכם "משפחתי" שבא להסדיר את חלוקת עזבונו של המנוח אברהים בין יורשיו ובכלל זה בניו התובעים והנתבעים 1-2, זאת בין היתר לאור העברות ללא תמורה קודמות שביצעה האמא פאטמה בנכסים שנכללו בעיזבון המנוח אברהים. 10. מבחינת למעלה מהדרוש נציין כי ניתן לראות בתובענה גם כ"סכסוך בענייני ירושה" שגם בו הוקנתה סמכות דיון ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה בסעיף 1(6)(ה) לחוק. 11. אלא שכאמור התובעים טוענים להיעדר סמכות בשל נוכחותה של הנתבעת 3 בהליך, שעניינה לטענתם חיוני לבירור התובענה וביחס אליה אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות דיון. 12. טענה זו של התובעים בטעות יסודה. כפי שנקבע לא אחת "חוק בית המשפט לעניני משפחה נחקק בשנת 1995, והוא נועד לרכז את כלל ההליכים המשפטיים הנובעים מסכסוכים בתוך המשפחה בגדר ערכאה מקצועית אחת. כך, בין היתר, בסעיף 1(2) לחוק בחר המחוקק לכלול בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה אף מגוון תובענות אזרחיות שאינן מתחום דיני המשפחה ה"קלאסיים", אך מתנהלות בין בני משפחה ונובעות מסכסוך משפחתי כאמור. כל זאת, מתוך ראיה הוליסטית-טיפולית המכירה במורכבות וברגישות הטמונות בסכסוכים משפחתיים, ובדומיננטיות של יחסי המשפחה הניצבים ברקע הסכסוך המשפטי. מטעמים אלה נקבע גם כי בית המשפט לענייני משפחה יאויש בשופטים בעלי ידע וניסיון בתחום המשפחה (ראו: סעיף 2(ג) לחוק בית משפט לעניני משפחה) וייעזר בגורמים מייעצים וטיפוליים"(רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 23 ( 11.2.20 )).
החלטה |
10/04/2025 |
בית המשפט המחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומןהתצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
ת"א (רחובות) 3971-04-23- רמ נגד אה
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
לעניין הסמכות עניינית – סעיף 1 לחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 , מגדיר מהם "ענייני משפחה", ואלה הם: 1. בחוק זה "ענייני משפחה", אחת מאלה: (1) . . (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו – "בן משפחתו" (א)בן זוגו לרבות הידוע בציבור. . . (ב) ילדו, לרבות ילדיו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה)הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; 6. ב – רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.06.22 ) נקבע: נדרשים שני תנאים לכינון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה: האחד, כי התובענה הנדונה מתנהלת בין בני משפחה, כהגדרתם לעיל; והשני, כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. התנאי השני פורש בפסיקה כנוגע למקור עילת התביעה או לסיבתה, ויש לבחון בגדרו אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. עוד נקבע, כי לא די בקשר רחוק וזניח, אך גם אין צורך שהסכסוך המשפחתי יהא הסיבה הבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה(ראו: עניין חבס, בעמ' 344; רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני, פס' 20 ( 18.11.2021 )). 7. כאמור, נדרשים שני תנאים מצטברים לכינון סמכות בית משפט לענייני משפחה. האחד, כי התובענה מתנהלת בין "בני משפחה" כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה והשני כי מדובר בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך משפחה. עניין לנו בתביעה כספית, להחזר הלוואה, במחלוקת שבין דודה לבין אחיינית.
החלטה |
10/01/2024 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
תמ"ש (באר שבע) 42346-04-24- ב.א. נגד ' ס.א.
שמות השופטים: דיאנה פסו ואגו
" ב"כ הנתבע מנגד טען: "לגבי הסמכות, אנו לא רואים את היתרון, אנו חושבים שאין לביהמ"ש סמכות וזאת תביעה שצריכה ללכת לביהמ"ש רגיל לתביעה רגילה ואין שום דיבה לא לדלתיים סגורות או לסדרי הדין ואין בזה שום יתרון או דבר שקולע למטרה שנקבע בתקנות. יחד עם זאת אנו לא עומדים עם הרגליים האחוריות על הסוגיה הזאת. אם יצטרכו תיקון לכתב התביעה זה לעניין התיישנות. אני משאיר זאת לשיקול דעת ביהמ"ש, זה לא ממש משנה לנו. " כידוע בית המשפט אינו מכונן סמכות בהתאם להסכמות הצדדים ולכן יש להכריע בשאלה זו. 5. סעיף 3(א) בחוק בית המשפט לעניני משפחה קובע כי: "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342 (2000) קבע כב' הנשיא א' ברק כי: "עיון בלשון החוק מלמד, כי סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על-ידי אדם או עיזבונו נגד בן משפחתו או נגד עיזבונו של בן משפחתו. החוק עצמו מגדיר בסעיף 1 "בן-משפחתו" מהו. התנאי השני הינו שעילתה של התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה". מכאן, שעל מנת לבחון האם התביעה שלפניי נמצאת בגדר סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה, כפי שטוען הנתבע, יש לבחון קיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: האחד-האם התובענה מוגשת על ידי אדם כנגד בן משפחתו (או עזבונו של בן משפחתו); השני-האם עילת התביעה מקורה בסכסוך בתוך המשפחה. בפסק דינו של בית המשפט העליון, מיום 29.04.12 , מפי כבוד השופט זילברטל, בע"מ 164/11 פלונית נגד פלוני, נקבע: "מעבר לכך, כשסעיף 1(2)(א) לחוק מתייחס לבן זוג לשעבר, המחוקק ראה לתחום את סמכותו של בית המשפט למשפחה, לתובענה שנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג "בתקופה שבה היו בני זוג".
החלטה |
07/03/2025 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה
שמות השופטים: איתי רגב
במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח
החלטה |
04/11/2023 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
ה"פ (תל-אביב-יפו) 13880-08-11- פבל דמנטייב ואח נגד אלכסנדר קנבסקי ואח
שמות השופטים: אבי זמיר
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "עניני משפחה" אשר בהם קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניני משפחה, ועל פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) ה ורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה"- לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". השאלה היא, האם המונח "בן משפחתו" כולל גם בני משפחה אחרים של בן זוג לשעבר. קיימות דיעות שונות בפסיקה בהקשר זה, אשר נסקרו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יונה אטדגי בה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 47271-10-11 ש. פ. נ' ג. ר. (27/11/11). כב' השופט אטדגי הביע עמדה שלפיה תביעתו של בן משפחה, מאלה המנויים בסעיפים (ב)- (ו) לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, מצויה אף היא בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ובלבד שעילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, כאמור בסעיף זה, וכן בכפוף לכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בין הנתבע ובין בן המשפחה בתקופה שבה הנתבע ובן הזוג לשעבר היו בני זוג. לעומת זאת, כב' השופט משה רביד הביע עמדה שונה בהחלטתו בבר"ע (מחוזי י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (12/3/08), וקבע כי אין ליתן פרשנות מרחיבה להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, אשר מכוחן מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה, ובהתאם לכך, אין לכלול במסגרת פרשנות הסעיף גם בן משפחה של בן זוג לשעבר.
החלטה |
04/03/2012 |
מחוזי – תל אביב
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 6. מקום שיפוט
6. (א) תובענה ראשונה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובלבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר. (ב) תובענה אחרת בענייני משפחה, לרבות תובענה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם שלא נקבע לה מקום שיפוט לפי תקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע; תובענה הכוללת כמה תובעים, תוגש לבית משפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי אחד מהם. (ג) אם מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ד) תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה תוגש לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בין הצדדים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת כאמור? בסעיף 6(ד) לחוק; החל בית משפט לדון בתובענה חדשה בענייני משפחה בלא שניתנה הוראה בעניין לפי סעיף 6(ד) לחוק, ונוכח לדעת כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם, בין שהסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט שימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בית המשפט לדון בתובענה שהגישה אישה השוהה במקלט או אדם שהוצא צו הגנה להגנתו, אם ראה לנכון לעשות כן מטעמים שיירשמו, אף אם מקום המגורים המשותף לא נמצא באזור השיפוט; בתקנת משנה זו – "מקלט" – מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "צו הגנה" – צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 3. סמכות השיפוט
3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.
כל הזכויות שמורות ©