עו ד דיני משפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון – סקירה תמציתית

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא ערכאה שיפוטית מרכזית המטפלת במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים.

המסגרת החוקית

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מעוגנת בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. כפי שנקבע בפסיקה (תא (רחובות) 2568/03), הסמכות תלויה בשני תנאים: הגשת תובענה על ידי אדם נגד בן משפחתו או עזבונו, וקיומו של סכסוך משפחתי.

סמכות עניינית

בית המשפט מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הכוללים חוקים רבים כגון חוק אימוץ ילדים, חוק למניעת אלימות במשפחה, וחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

סמכות מקומית

הסמכות המקומית נקבעת לפי תקנה 258ג' (א) לתקנות, לפיה תובענה בענייני משפחה בין בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון.

הליך יישוב סכסוך

לפני הגשת תביעה, חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה מובילה לתקופת עיכוב הליכים של 45 ימים, עם אפשרות להארכה ב-15 ימים נוספים.

צווי הגנה

בית המשפט מוסמך לתת צווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה. בתמש (ראשון לציון) 17566-04-14 צוין כי למרות המגבלות בחוק, בית המשפט אינו יכול להתעלם ממערכת יחסים מסוכנת בין צדדים.

הליך מעשי

השלבים בהליך המשפטי כוללים:

הגשת בקשה ליישוב סכסוך
פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)
תקופת עיכוב הליכים
הגשת כתבי טענות במידת הצורך

תחומי סמכות עיקריים

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מטפל במגוון סכסוכים משפחתיים, כולל:

דיון בענייני משמורת וזמני שהות
סכסוכים רכושיים בין בני משפחה
מזונות ילדים ובני זוג
צווי הגנה במקרי אלימות במשפחה
אפוטרופסות וענייני ירושה

מומלץ להתעייץ עם עו ד משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח שמות השופטים: אסתר שט like dislike copy enlarge טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים. החלטה | 24/12/2003 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 3 ת"ק (ראשון-לציון) 32895-10-11- המוסד לביטוח לאומי ירושלים נגד א. נגד . שמות השופטים: שירלי דקל נוה like dislike copy enlarge ) חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. " 6. כלומר, לפי סעיף 1 (6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בתביעות לפי חוק הכשרות המשפטית. 7. סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי לבית משפט לענייני משפחה סמכות ייחודית – "הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט יהיו של בית המשפט לעניני משפחה, בכפוף להוראות סעיף 79. " בסעיף 79 לחוק הכשרות המשפטית נקבעה במפורש סמכות מקבילה הנתונה לבית דין דתי, ואילו בענייננו, מדובר בסמכות ייחודית. משכך, לא ניתן לדון בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות. 8. המשיב בתביעתו לא פירט מדוע נתונה לבית משפט בראשון לציון הסמכות המקומית לדון בתביעתו, ועל כן, לא אורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. . . החלטה | 05/02/2012 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א. שמות השופטים: כבי,נחשון פישר like dislike copy enlarge טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם. 10 לצערי לא עלה הדבר בידי. 11 12 בכ התובעת איננו פוסק מלהשתמש במינוחים של קביעת תיק זה להוכחות כאשר מדובר על קטין 13 בן 3 שנים כשבפני בית המשפט הזה תלויה ועומדת תביעה למזונותיו. 14 15 גם מדברי התובעת למדתי כי איננה שובעת נחת וזאת בלשון המעטה, מדרך ההתנהלות בבית. 16 17 סבור אני כי התנהלותם של הצדדים בביתם קשה, בוטה, מסכנת אותם ומסכנת את בנם הקטין. 18 סבור אני כי בנסיבות אלה ואל נוכח ששמעתי ואל נוכח אשר אני מבין, יהיה זה לא אחראי לאפשר 19 לצדדים לשוב ולהתגורר, יחדיו, בביתם כאילו דבר וחצי דבר לא קרה. 20 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. א. ני ע. א. תיק חיצוני: 1 אינני יכול להתעלם מהתחושה וההבנה שאלימות רבה שוררת במערכת היחסים שבין הצדדים, 2 אלימות שבשלב זה נראה שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המילולי והנפשי ברם איש איננו יכול להיות 3 ערב לכך שלא תגלוש אלימות זו לפן הפיזי וסכנה זו ברצוני ובכוונתי למנוע בהחלטה זו. 4 5 ער אני להוראות שבחוק למניעת אלימות במשפחה, על פיהן לכאורה בית המשפט איננו יכול ליזום 6 הליך של צו הגנה באמצעותו יורחק אדם מביתו. 7 ברם, סבור אני כי משהדברים נשמעו באולם בית המשפט שוב אין אפשרות להתעלם ממערכת 8 היחסים הקשה המתוחה והמסוכנת שבין הצדדים ולפיכך בכוונתי להתערב וליתן החלטה אשר 9 תמנע את המשך מגוריהם האחד עם השני. 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם. החלטה | 23/10/2014 | משפחה – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א. שמות השופטים: כבי,נחשון פישר like dislike copy enlarge 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם. 14 15 ניתנת לתובעת האפשרות לחזור היום לדירה ולפנות את חפציה שלה ואת חפציו של בנם הקטין של 16 הצדדים ולמצוא לעצמה ולבן הקטין מדור חלופי וזאת בתוך 72 שעות מעכשיו. 17 18 במהלך ה-72 שעות האלה, נאסר על האב לבוא ולהיכנס לדירה המשותפת. 19 20 לאחר 72 שעות כשתפנה התובעת את הדירה יוכל האב להיכנס לדירה, להיות בה 72 שעות עד אשר 21 גם הוא יפנה את הדירה וימצא לעצמו מדור חלופי. 22 23 סבור אני כי התנהגותם של הצדדים והצורך ליתן החלטה מסוג זה איננה מיטיבה גם עם בנם הקטין 24 של הצדדים ולפיכך מורה אני לאלתר למחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ***** להתערב ולאלתר 25 במערכת היחסים שבין הצדדים ולבחון טובתו של הבן הקטין בכל דבר ועניין שהוא ולקבוע הסדרי 26 הראייה והביקור בשלב זה. 27 28 כשאני מורה למחלקת הרווחה בעיר ***** להתערב לאלתר, כוונתי כי התערבות זו תתרחש בתוך 24 29 שעות מרגע זה. 30 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. החלטה | 23/10/2014 | משפחה – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 רמ"ש (מרכז) 21316-12-17- ל.ט.ל נגד ל.ל שמות השופטים: ורדה פלאוט like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 26.11.17 1 (סגה"נ, כבי השופטת ר מקייס) אשר נעתר לבקשת המשיב והורה על פסילת הסיכומים 2 שהוגשו ע"י המבקשת, תוך חיובה בהוצאות ע"ס 1,000 לטובת אוצר המדינה עוד נקבע כי 3 למבקשת ניתנה האפשרות לתקן את סיכומיה ולהגישם בהתאם להוראות ביהמ"ש, אך 4 המבקשת סירבה לעשות כן ולפיכך נקבע כי "ההליך יועבר למת ן פסק די ן בהעדר סיכומי 5 7 הנתבעת". 6 רקע- 9 2. בקצרה יפורט כי המשיב הגיש לבימ"ש קמא תביעה לפטור אותו מתשלום מזונות עבור בנם 10 המשותף של הצדדים, יליד שנת 2003. 11 לאחר תום מסכת הראיות, הורה בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 23.05.17 , כי הצדדים יגישו 12 סיכומיהם בכתב: המשיב (הוא התובע) יגיש סיכומיו תוך 30 יום, המבקשת תוך 40 יום 13 מקבלת סיכומי המשיב, ולמשיב זכות להגשת סיכומי תשובה תוך 5 ימים נוספים. עוד נקבע 14 כי היקף הסיכומים לא יחרוג מ-6 עמודים וכי למשיב זכות להגיש סיכומי תגובה, אשר לא 15 יעלו על היקף של עמוד אחד. 16 הצדדים הגישו סיכומיהם. 17 18 המשיב הגיש בקשה לסילוק סיכומי המבקשת מתיק ביהמ"ש מן הטעם כי סיכומיה חורגים 19 מהוראות בית המשפט, שכן כוללים 7 עמודים, כאשר העמוד האחרון של הסיכומים הינו 20 בגדר "סיכומי תשובה" וכי הסיכומים נכתבו בגופן קטן ובמרווחים כה צפופים, כך שלא ניתן 21 לקרוא אותם בצורה בהירה. 22 23 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רמ"ש 21316-12-17 ט. ל ני ל תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני ביום 28.09.17 הורה ביהמ"ש למבקשת להגיש מחדש את סיכומיה כך שיהיו בהיקף של 6 1 עמודים וייכתבו בגופן 12 ועם רווחים סבירים. החלטה | 11/03/2018 | מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

ע"ע 687/05- א ג נגד מכתשים- מפעלים כימיים בעמ שמות השופטים: סטיב אדלר,עמירם רבינוביץ,ורדה וירט ליבנה נציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים איתן רף like dislike copy enlarge "ענייני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק במספר חלופות, ביניהן, תובענות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, וכיוצ"ב. החוקים המנויים קורצו מאותו חומר והעילות מכוחן והסעד המתבקש מהן נעוצים ביחסים משפחתיים ובשאלות של מעמד אישי. בין החלופות נמנית "תובענה אזרחית בין אדם. . . לבין בן משפחתו . . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס"ק (2)). עיון בסעיפי המשנה של הגדרת "ענייני משפחה) מעלה, כי חלופה זו נועדה להרחיב את תחום סמכותו של בית המשפט מעבר לתובענות על פי החוקים שנושאיהם הם יחסי משפחה. עולה מנוסח חלופה זו, כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון גם בכל תובענה בין בני משפחה שעילתה בסכסוך בתוך המשפחה "יהא נושאה או שוויה אשר יהא". מכאן, שמבחן הסעד הנקוט בידינו לעניין סמכות בית משפט דרך כלל, אינו המבחן ההולם לקביעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה על פי חלופה זו. משכך, אף אני סבורה, כחברי הנשיא, כי המבחן לתובענה ש"עילתה" סכסוך בתוך המשפחה" לעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, הוא מבחן המקור או הסיבה וכי "הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה". מבחן זה משרת את תכלית החוק. במבחן זה עומד המקרה שלפנינו". 17. לאחר פסק דין חבס נדונה שאלת הסמכות בין בית הדין לעבודה לבין בית הדין למשפחה, זאת בבית המשפט העליון בתיק בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית ואח' (ניתן ביום 26.10.05 (לא פורסם)), שם הוגשה תביעה לבית משפט לענייני משפחה בגין יחסי עבודה בין בני משפחה. פסק דין | 14/11/2006 | בית דין ארצי לעבודה – ארצי מאזכרים – 35 | עמודים – 16 רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין like dislike copy enlarge במצב דברים זה, יש לתחום את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הקבועה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה1995- (להלן: החוק) באופן שמחד גיסא, לא תשלל האפשרות מבית המשפט לענייני משפחה לפתור את הסכסוך, ששורשו הוא יחסים בתוך המשפחה, במסגרת המשפחה, ומאידך גיסא, לא יועבר לבית המשפט הטיפול בנושאים שאינם בתחום מומחיותו. כיצד נעשה כן על ידי יצירת מבחן הולם בעזרתו ניתן יהיה לנתב את המקרים האינדיבידואלים לערכאה המתאימה. מבחן זה ייקבע בהתחשב בנוסח החוק ובתכליתו. 3. סעיף 3 לחוק תוחם את סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה וקובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". "עניני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק במספר חלופות, ביניהן, תובענות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג1973-; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991-; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, וכיוצ"ב. החוקים המנויים קורצו מאותו חומר והעילות מכוחן והסעד המתבקש מהן נעוצים ביחסים משפחתיים ובשאלות של מעמד אישי. בין החלופות נמנית "תובענה אזרחית בין אדם . . . לבין בן משפחתו . . . פסק דין | 29/08/2000 | בית המשפט העליון מאזכרים – 421 | עמודים – 7 בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר like dislike copy enlarge תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת. פסק דין | 25/01/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 14 | עמודים – 21 רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב. שמות השופטים: נ הנדל like dislike copy enlarge בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21). החלטה | 10/09/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 5 בש"א (נצרת) 2139/06- סמירה ספדי ואח נגד עאסם ספדי ואח שמות השופטים: שכיב סרחאן like dislike copy enlarge (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד – 1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט – 1969; (ז) חוק יחסי ממון בן בני זוג, התשל"ג – 1973; (ח) חוק אימ וץ ילדים, התשמ"א – 1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו – 1996". 22. סעיפים 51(א)(5), 51 (ג) ו- 110-(2) לחוק בתי-המשפט ו- סעיפים 3 ו- 25 לחוק בית-המשפט לעניני משפחה דנים בשאלת היחס בין סמכותו של בית – המשפט לעניני משפחה לבין סמכותו של בית-משפט השלום. עיון בסעיפים האמורים מראה בעליל, כי סמכותו של בית-המשפט לעניני משפחה גורעת מסמכותו של בית-משפט השלום, במובן זה ש"עניני משפחה" לפי חוק בית-המשפט לעניני משפחה נתונים לסמכותו הענינית הייחודית של בית המשפט לעניני משפחה ואין לבתי-משפט אזרחיים, השלום והמחוזי, סמכות לדון בהם כלל. סעיף 1(2) לחוק בית-המשפט לעניני משפחה 23. כמתואר לעיל, טוענים המבקשים, כי התובענה נשוא התיק העיקרי היא "ענין משפחה", ומדובר בתובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, ולבית משפט לעניני משפחה הסמכות הענינית לדון בה. 24. נשאלת השאלה, מהו תחום הפריסה הנומטיבי של סעיף 1(2) לחוק בית-המשפט לעניני משפחה עיון בהוראת סעיף 1(2) לחוק האמור, מראה בעליל, כי ענין המשפחה המוגדר בסעיף האמור ואשר יידון בבית המשפט לעניני משפחה, כולל ארבעה תנאים מצטברים והם: הראשון – המודבר בתובענה אזרחית, יהא נושאה או שוויה אשר יהא, השני – התובענה בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, השלישי – קיום סכסוך בתוך המשפחה, הרביעי והאחרון – קשר סיבתי עובדתי בין התובענה לבין הסכסוך בתוך המשפחה, קרי – מדובר בתובענה אזרחית כתוצאה מהסכסוך בתוך המשפחה. החלטה | 17/06/2006 | שלום – נצרת מאזכרים – 1 | עמודים – 9 בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח שמות השופטים: אסתר שט like dislike copy enlarge טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים. החלטה | 24/12/2003 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 3 ת"א (חיפה) 57366-09-24- מוחמד אבראהים נגד ' ח'ליל אבראהים שמות השופטים: שמואל מנדלבום like dislike copy enlarge לאור הגדרות החוק אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שלבית המשפט לענייני משפחה הסמכות הייחודית לדון בתובענה שבין התובעים לנתבעים 1-2 שהינם כאמור אחים ועילת התובענה הינה הסכם "משפחתי" שבא להסדיר את חלוקת עזבונו של המנוח אברהים בין יורשיו ובכלל זה בניו התובעים והנתבעים 1-2, זאת בין היתר לאור העברות ללא תמורה קודמות שביצעה האמא פאטמה בנכסים שנכללו בעיזבון המנוח אברהים. 10. מבחינת למעלה מהדרוש נציין כי ניתן לראות בתובענה גם כ"סכסוך בענייני ירושה" שגם בו הוקנתה סמכות דיון ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה בסעיף 1(6)(ה) לחוק. 11. אלא שכאמור התובעים טוענים להיעדר סמכות בשל נוכחותה של הנתבעת 3 בהליך, שעניינה לטענתם חיוני לבירור התובענה וביחס אליה אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות דיון. 12. טענה זו של התובעים בטעות יסודה. כפי שנקבע לא אחת "חוק בית המשפט לעניני משפחה נחקק בשנת 1995, והוא נועד לרכז את כלל ההליכים המשפטיים הנובעים מסכסוכים בתוך המשפחה בגדר ערכאה מקצועית אחת. כך, בין היתר, בסעיף 1(2) לחוק בחר המחוקק לכלול בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה אף מגוון תובענות אזרחיות שאינן מתחום דיני המשפחה ה"קלאסיים", אך מתנהלות בין בני משפחה ונובעות מסכסוך משפחתי כאמור. כל זאת, מתוך ראיה הוליסטית-טיפולית המכירה במורכבות וברגישות הטמונות בסכסוכים משפחתיים, ובדומיננטיות של יחסי המשפחה הניצבים ברקע הסכסוך המשפטי. מטעמים אלה נקבע גם כי בית המשפט לענייני משפחה יאויש בשופטים בעלי ידע וניסיון בתחום המשפחה (ראו: סעיף 2(ג) לחוק בית משפט לעניני משפחה) וייעזר בגורמים מייעצים וטיפוליים"(רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 23 ( 11.2.20 )). החלטה | 10/04/2025 | בית המשפט המחוזי – חיפה מאזכרים – 0 | עמודים – 4 בש"א (חיפה) 17468/05- יובל שרון ואח נגד רני מלמד ואח שמות השופטים: ר למלשטריך לטר like dislike copy enlarge המשיבים טוענים מנגד כי מדובר בתביעה בן אדם לבני משפחתו אשר עילתה בסכסוך בתוך המשפחה. 5. ס' 3 לחוק בתי המשפחה לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "3. סמכות בית המשפט לענייני משפחה א. ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. ב. 6. ס' 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "1. בחוק זה, "ענייני משפחה" – אחת מאלה: 1 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו- "בן משפחתו" – א. בן זוג, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ב. ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; ג. הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; ד. נכדו; ה. הורי הוריו; ו. אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;" 7. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית תלויה אם כן בהתקיימותם של שני תנאים: א. הצדדים לסכסוך הינם בני משפחה. ב. עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה – תכלית ומגמה 8.1 המגמה שהוצגה בפסיקה הינה לפרש את תנאי החוק בצורה מרחיבה ולהעדיף לברר כמה שיותר סכסוכים שבין בני משפחה בביהמ"ש לענייני משפחה וזאת מתוך ראיה שבימ"ש יודע להתמודד טוב יותר אם אופיו המיוחד של סכסוך בין בני משפחה. 8.2 תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת. החלטה | 11/07/2006 | שלום – חיפה מאזכרים – 2 | עמודים – 4 ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי שמות השופטים: יאיר חסדיאל like dislike copy enlarge ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". החלטה | 01/02/2023 | שלום – בת ים

חקיקה סמוכין

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 3. הגדרות ופרשנות like dislike copy enlarge 3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות like dislike copy enlarge 15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות like dislike copy enlarge 4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 27. הוראות מעבר like dislike copy enlarge 27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 6. איחוד תיקים like dislike copy enlarge 6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge (2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge 2. בחוק זה – "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית; "בית משפט" – בית המשפט לענייני משפחה; "גירושין" – לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני הת רת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969; "חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995; "חוק יחידות הסיוע" – חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011; "יחידת סיוע" – יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק יחידות הסיוע, לפי העניין; "ילדה או ילד" – אדם שלא מלאו לו 18 שנים; "עדה נוצרית" – עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947; "ערכאה שיפוטית" – בית משפט או בית דין דתי; "ראש בית הדין הדתי" – כל אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין בית דין רבני – נשיא בית הדין הרבני הגדול; (2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998 סעיף: 3. סמכות השיפוט like dislike copy enlarge 3. בית משפט לעניני משפחה כמפורט בסעיף 2, מוסמך לדון בכל הנושאים לפי חוק.