03-3810100

עו ד גירושין בראשון לציון

עורכי דין לענייני משפחה וגירושין בראשון לציון – מדריך מקיף 2025

מבוא: כל מה שצריך לדעת על הליכי גירושין בראשון לציון

הליכי גירושין וסכסוכי משפחה מהווים אתגר רגשי ומשפטי מורכב. בחירת עורך דין מנוסה בענייני משפחה בראשון לציון היא צעד קריטי בהתמודדות עם תקופה זו. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים, הפרקטיים והשיקולים החשובים בבחירת ייצוג משפטי הולם לענייני משפחה וגירושין בעיר ראשון לציון.

עו ד גירושין בראשון לציון
עו ד גירושין בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון – רקע וסמכויות

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ומטפל במגוון רחב של סוגיות משפחתיות. מחקר הפסיקה מראה כי בית המשפט דן באופן תדיר בנושאים הבאים:

  • הליכי גירושין וסכסוכי משפחה
  • הסכמי ממון והסדרי רכוש בין בני זוג
  • קביעת משמורת והסדרי שהות עם ילדים
  • קביעת מזונות ילדים ומזונות בן/בת זוג
  • צווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה
  • ירושות וצוואות
  • אפוטרופסות והגנה על חסרי ישע

תהליך הגירושין בראשון לציון – שלב אחר שלב

1. הגשת בקשה ליישוב סכסוך

הליך הגירושין בישראל מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. הליך זה מחייב את הצדדים להשתתף בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) לפני פתיחת הליכים משפטיים.

2. פגישות מהו"ת

פגישות אלו מתקיימות ביחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. מטרתן לבחון אפשרות להגיע להסכמות ולהפחית את עוצמת הסכסוך.

3. ניהול משא ומתן להסכם גירושין

עורכי דין מנוסים בדיני משפחה בראשון לציון מסייעים לצדדים לנהל משא ומתן להסכם גירושין הוגן, המסדיר את כל הסוגיות הרלוונטיות:

  • חלוקת רכוש וחובות
  • משמורת והסדרי שהות עם הילדים
  • מזונות ילדים
  • מזונות בן/בת זוג (במקרים המתאימים)

4. אישור הסכם בבית המשפט

הסכמי גירושין בראשון לציון מקבלים תוקף משפטי לאחר אישורם בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט בוחן כי ההסכם משקף את טובת הילדים ואינו פוגע באחד הצדדים באופן בלתי הוגן.

סוגיות מרכזיות בפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון

משמורת וטובת הילד

נושא מרכזי בפסיקת בית המשפט הוא שמירה על טובת הילד. במקרים רבים, בית המשפט מעודד הסדרי משמורת משותפת, כאשר הנסיבות מאפשרות זאת.

לדוגמה, במקרה שנדון בבית המשפט, נבחנה בקשת אם להעתיק את מקום מגוריה עם הקטין לראשון לציון בעקבות רכישת דירה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן".

הסכמי גירושין והסדרי רכוש

בית המשפט מעניק חשיבות רבה להסכמי גירושין ולהסדרת היחסים הרכושיים בין הצדדים. במקרה שנדון לאחרונה, אושר הסכם גירושין שנחתם בין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל.

הליכי גישור ויישוב סכסוך

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעודד הליכי גישור ויישוב סכסוך. במקרה מהעת האחרונה, אישר בית המשפט העברת הליך לגישור בפני שופט בדימוס, אשר קיבל סמכויות של בורר.

כיצד לבחור עורך דין לענייני משפחה בראשון לציון?

מומחיות וניסיון

  • ניסיון מוכח בתחום דיני המשפחה
  • היכרות עם בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ועם השופטים המכהנים בו
  • ידע מעמיק בחוקים ובפסיקה העדכנית בתחום

כישורי משא ומתן

יכולת לנהל משא ומתן אפקטיבי היא קריטית בתיקי גירושין. עורך דין טוב ידע להשיג הסכם הוגן עבור לקוחותיו מבלי להסלים את הסכסוך.

זמינות ותקשורת

בחרו עורך דין המקפיד על תקשורת שוטפת, מעדכן אתכם בהתפתחויות בתיק ומסביר את המשמעויות המשפטיות של כל צעד.

גישה לפתרון סכסוכים

עורך דין המתמחה בפתרון סכסוכים בדרכי שלום, כמו גישור, עשוי לחסוך זמן, כסף וכאב לב לכל המעורבים.

יתרונות הליכי גישור בתיקי גירושין בראשון לציון

  • הפחתת עלויות משפטיות
  • קיצור משך ההליכים
  • שליטה גדולה יותר בתוצאות
  • הפחתת המתח והעוינות בין הצדדים
  • פתרונות יצירתיים המותאמים לנסיבות הייחודיות של המשפחה

סיכום: בחירת עורך דין מתאים לענייני משפחה בראשון לציון

בחירת עורך דין לענייני משפחה בראשון לציון היא החלטה משמעותית שתשפיע על עתידכם ועתיד ילדיכם. חשוב לבחור מייצג משפטי בעל ניסיון, מומחיות והבנה של המערכת המשפטית המקומית, שיוכל להנחות אתכם בתבונה דרך התהליך המורכב של הליכי הגירושין והסדרת היחסים המשפחתיים.

עורך דין מקצועי ואמפתי יסייע לכם לא רק בהיבטים המשפטיים, אלא גם בהתמודדות הרגשית עם השינויים הדרמטיים שעוברים עליכם. השקיעו זמן בבחירת עורך הדין המתאים, שכן ייצוג משפטי איכותי הוא מפתח להליך גירושין מכובד והוגן.

שאלות נפוצות על הליכי גירושין בראשון לציון

כמה זמן נמשך הליך גירושין בראשון לציון?

משך הליך הגירושין תלוי במורכבות המקרה ובמידת שיתוף הפעולה בין הצדדים. הליך מוסכם יכול להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד הליך מורכב ומסוכסך עלול להימשך שנה או יותר.

האם אפשר לקבל סיוע משפטי לתיקי גירושין בראשון לציון?

כן, במקרים המתאימים, ניתן לקבל סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. הזכאות נקבעת על פי מבחני הכנסה ותנאים נוספים.

מה עדיף – הסכם גירושין או התדיינות בבית המשפט?

ברוב המקרים, הסכם גירושין עדיף על התדיינות ממושכת. הסכם מאפשר לצדדים שליטה גדולה יותר בתוצאות, חוסך זמן וכסף, ומפחית את הנזק הרגשי לכל המעורבים, במיוחד לילדים.

האם בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מעדיף לתת משמורת לאמהות?

בשנים האחרונות חלה התפתחות בפסיקה, והיום בתי המשפט לענייני משפחה, כולל בראשון לציון, בוחנים כל מקרה לגופו. במקרים מתאימים, נקבעת משמורת משותפת או אף משמורת אצל האב, כאשר טובת הילד היא השיקול המרכזי.

האם חובה להיעזר בעורך דין בהליכי גירושין?

אף שאין חובה חוקית להיעזר בעורך דין, ההמלצה המקצועית היא לא לנהל הליכי גירושין ללא ייעוץ משפטי. הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מחייב עם השלכות ארוכות טווח, ועורך דין מנוסה יבטיח שזכויותיכם יישמרו.

מומלץ להתעייץ עם משרד עורכי דין דיני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א. שמות השופטים: כבי,נחשון פישר like dislike copy enlarge טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם. 10 לצערי לא עלה הדבר בידי. 11 12 בכ התובעת איננו פוסק מלהשתמש במינוחים של קביעת תיק זה להוכחות כאשר מדובר על קטין 13 בן 3 שנים כשבפני בית המשפט הזה תלויה ועומדת תביעה למזונותיו. 14 15 גם מדברי התובעת למדתי כי איננה שובעת נחת וזאת בלשון המעטה, מדרך ההתנהלות בבית. 16 17 סבור אני כי התנהלותם של הצדדים בביתם קשה, בוטה, מסכנת אותם ומסכנת את בנם הקטין. 18 סבור אני כי בנסיבות אלה ואל נוכח ששמעתי ואל נוכח אשר אני מבין, יהיה זה לא אחראי לאפשר 19 לצדדים לשוב ולהתגורר, יחדיו, בביתם כאילו דבר וחצי דבר לא קרה. 20 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. א. ני ע. א. תיק חיצוני: 1 אינני יכול להתעלם מהתחושה וההבנה שאלימות רבה שוררת במערכת היחסים שבין הצדדים, 2 אלימות שבשלב זה נראה שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המילולי והנפשי ברם איש איננו יכול להיות 3 ערב לכך שלא תגלוש אלימות זו לפן הפיזי וסכנה זו ברצוני ובכוונתי למנוע בהחלטה זו. 4 5 ער אני להוראות שבחוק למניעת אלימות במשפחה, על פיהן לכאורה בית המשפט איננו יכול ליזום 6 הליך של צו הגנה באמצעותו יורחק אדם מביתו. 7 ברם, סבור אני כי משהדברים נשמעו באולם בית המשפט שוב אין אפשרות להתעלם ממערכת 8 היחסים הקשה המתוחה והמסוכנת שבין הצדדים ולפיכך בכוונתי להתערב וליתן החלטה אשר 9 תמנע את המשך מגוריהם האחד עם השני. 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם. החלטה | 23/10/2014 | משפחה – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 ת"פ (ראשון לציון) 26694-08-13- מדינת ישראל נגד איגור חייטוב שמות השופטים: שמעון שטיין like dislike copy enlarge שהתקיים בענייננו של הנאשם ביום 26.4.15 מצאתי לזכותו. עוד קבעתי כי נימוקי הכרעת הדין יועברו לצדדים בדואר. רקע ועובדות 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים (2 פרטי אישום), עבירה לפני סעיף 192 לחוק העונשין , התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"). 2. במועד הרלוונטי כמפורט בכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת, פרידה חייטוב (להלן: "המתלוננת") בני זוג נשואים בהליכי גירושין. כעולה מפרט האישום הראשון, ביום 30.5.13 בשעה 21:00 או בסמוך לכך הגיע הנאשם לדירה ברחוב החפץ חיים 10 בראשון לציון (להלן: "הדירה"). באותן הנסיבות, בעקבות ויכוח וחשדו של הנאשם כי המתלוננת נמצאת בדירה עם גבר אחר, איים הנאשם על המתלוננת שלא כדין בכך שאמר לה כי יהרוג את עצמו ואפילו אם תקבל ממנו גט, הוא בחיים לא יתן לה להמשיך להיות וכי יהרוג את החבר שלה ולא יעזוב אותה בשקט בחיים וכי יסבך אותה עוד יותר עם המשטרה. 2 כעולה מפרט האישום השני, ביום 31.5.13 בשעה 11:00 בדירה, איים הנאשם על המתלוננת שלא כדין בכך שאמר לה שאם לא תיתן לו את הילדים יהרוג את עצמו עוד היום. 3. בהקראה שהתקיימה בעניינו של הנאשם ביום 26.5.14 הוא כפר בעובדות כתב האישום. 4. מטעם המאשימה העידה המתלוננת, עמ' 5-9 לפרוטוקול הדיון מיום 26.4.15 (להלן: "הפרוטוקול"). מטעם ההגנה העיד הנאשם, עמ' 10/13 לפרוטוקול. 5. המוצגים שהוגשו לתיק בית משפט הם: מטעם המאשימה: א. הודעת חשוד מיום 2.6.13 – ת/1 עדויות הצדדים: 6. המתלוננת, הגב' פרידה חייטוב (להלן: "המתלוננת"), העידה כי התקופה שקדמה למועדים המפורטים בכתב האישום הייתה מתוחה. תחילה ניסו להגיע להסכמות ומשלא צלח הליך הגישור, החלו הצדדים לנקוט בהליכים משפטיים, לרבות תיקים הדדיים שנפתחו במשטרה. הכרעת דין | 27/04/2015 | שלום – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 6 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge 1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע מאזכרים – 0 | עמודים – 5 תלהמ (ירושלים) 66112-03-22- פלונית נגד אלמוני שמות השופטים: אורית בן דור ליבל like dislike copy enlarge נטען על ידיה שיש להתיר את העתקת מקום המגורים של הקטין היות והיא רכשה דירה בעיר ראשון לציון במסגרת 'מחיר למשתכן' והנחיות משרד השיכון מחייבות מגורים בדירה במשך חמש שנים, וכן היא מתעדת להינשא בשנית ולקבוע את מקום מגוריה עם בן זוגה ועם הקטין בדירה. עוד נאמר על ידיה שמעבר המגורים לעיר ראשון לציון בדירה אותה רכשה ישפר את תנאי המגורים ואיכות חייו של הקטין ויטיב עמו. בסיכומים הבהירה שהשיקול של נישואיה לבן זוג חדש אינו רלוונטי עוד. התובעת הציעה להסיע את הקטין בסופי השבוע בהם שוהה הוא עם הנתבע, מיום חמישי ועד מוצאי שבת, ושהנתבע יתראה עם הקטין בראשון לציון באמצע השבוע. 5. הנתבע ביקש לדחות את התביעה וטען שטובת הקטין היא בהמשך מגורים בעיר ירושלים. לטענתו הוא שותף מלא ופעיל בחיי הקטין, השוהה עמו בהתאם להסכם הגירושין פעמיים באמצע השבוע, בכל סוף שבוע שני ומחצית מימי חופשה, ימי מחלה וחגים והוא שותף בכל תחומי חייו גם בימים שבהם לא מתקיימים זמני שהות אלו באופן שלמעשה מדובר באחריות הורית משותפת. לדבריו רכישת דירה בעיר אחרת אינה מצדיקה פגיעה בשגרת חייו של הקטין ופגיעה בקשר שלו עם אביו – הנתבע – ועם משפחתו המורחבת, וכי אין איסור על השכרת הדירה שנרכשה על ידי התובעת ובידיה האפשרות לעשות כן ולא להפסיד את זכייתה ואף לשכור דירה בירושלים. עוד הדגיש הנתבע שמקום עבודתו בגשר אלנבי בבקעת הירדן מרוחק לעיר ראשון לציון ולא יאפשר לשמור על המצב הקיים ועל חלוקת זמני השהות של הקטין עמו כפי שהיא מתקיימת למעשה. 6. בתסקיר מיום 20.9.22 המליצה העו"ס שהתובעת והקטין ימשיכו להתגורר בירושלים או בסביבתה הקרובה, "מספיק קרוב כך שזמני השהות הנהוגים כיום ימשיכו להתקיים כרגיל". פסק דין | 23/01/2023 | משפחה – ירושלים מאזכרים – 0 | עמודים – 8 עמ"ש (מרכז) 28731-04-23- פ. ש. נגד ר. ש. ש. שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין like dislike copy enlarge ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. סער) מיום 1.3.23 (תמ"ש 20546-10-17) במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 4.11.14 מחמת תרמית, וזאת אחר שמצא כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה לצורך ביטולו של פסק דין בנסיבות הנטענות. הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו בשנת 1990 והתגרשו בשנת 2014 ולהם שתי בנות בגירות. 2. במסגרת תביעה רכושית אותה הגישה המערערת כנגד המשיב היא עתרה לקבלת סעד הצהרתי באשר לזכויותיה בנכסים שונים, לאיזון המשאבים בין הצדדים ולפירוק שיתוף בנכסים (תמ"ש 45312-05-10). כתב התביעה הוגש אף כנגד אחיו של המשיב- א. ונגד אמו המנוחה וזאת בשל הטענה כי חלק מהרכוש השייך למשיב רשום על שמם. אמו של המשיב הלכה לבית עולמה ביום 12.11.11 , במהלך קיום ההליך והוגשה תביעה למינוי מנהל עזבון בעניינה (ת"ע 20173-03-12). 3. ביום 4.11.14 הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר אושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין ע"י כב' הש' ח. מטלין (להלן- הסכם הפשרה). נקדים ונציין כי על הסכם הפשרה חתומים גם האח א. , אשר, כאמור, היה נתבע בתביעה הנדונה. במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים, בין היתר, כי לצורך סילוק סופי ומוחלט של התביעות וכל טענה אחרת כלפי הנתבעים ביחד או לחוד, המשיב יעביר למערערת סך 550,000 , בתנאים שפורטו בהסכם, "ובכך יהיה כדי לבטל ולסלק את טענותיה הרכושיות של התובעת (המערערת דנן – ה. ש) בנכס המגורים השוכן ברחוב *** בראשון לציון. . . " (סעיף 1 להסכם הפשרה). בנוסף הוסכם, כי למערערת תהא זכות מגורים ושימוש בבית בראשון לציון שתוגבל לתקופה של 36 חודשים שתחילתם במועד אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט ללא תשלום דמי שימוש ראויים. פסק דין | 08/11/2023 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 18 עמ"ש (מרכז) 18504-10-23- ל. נגד ' ש. ל. שמות השופטים: צ ויצמן,י מושקוביץ,צ גרדשטיין פפקין like dislike copy enlarge בראשון לציון יועברו לידי המשיבה אגב גירושין כאשר הן נקיות בכל שיעבוד או משכנתא ומכל מקום, המערער מחויב בהסרת כל חוב הרובץ על הבית הנזכר. ג. המשיבה תוותר על זכויות בבית ברח' פ. בראשון לציון. ד. הזכויות בנכס בחולון יועברו למערער. ה. כלל הזכויות בחברות תהיינה על פי הרישום כיום (ובכל מקרה למשיבה לא יהיה כל חלק בהן, כפי שאין לה כל חלק בהן אף כיום). ו. כל צד יוותר עם זכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות. 10. ביום 20.7.22 עתרה המשיבה לאישור הצעת המגשר כמוסכם בין הצדדים ואולם המערער התנגד לכך. בית משפט קמא הורה לצדדים להגיש סיכומיהם בנדון וציין כי המשיבה לא הגישה סיכומיה (עיון בתיק בית המשפט וטענות המשיבה מלמד כי זו הגישה את סיכומיה לתיק בניגוד למצוין בפסק דינו של בית משפט קמא שיפורט להלן). 11. ביום 3.10.22 הגיש המערער בקשה להוספת חוות-דעת לעניין שווי החברות שבבעלותו. במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט את הבקשה אחר שמצא, כי היא הוגשה בשלב הסופי של ההליך לאחר שהצדדים הסכימו על פנייה להליך גישור והעניקו למגשר סמכויות של בורר (לטענת המערער, בכך שגה בית המשפט שמלכתחילה קיבל את הבקשה ולא נימק מה הטעמים לשינוי החלטתו). 12. מכל מקום, בסיכומיו טען המערער, כי המגשר סירב לכל בקשותיו למנות מומחים אשר יעריכו את שווי החברות אשר בשליטתו ושווי עדכני של נכסי הנדל"ן, כך טען כי אין לקבל את המלצת המגשר לאיזון המשאבים היות ולפי המלצתו המשיבה תקבל סך של נכסים בשווי של 6,400,000 ₪ ואילו הוא יקבל נכסים בסך של 4,548,000 ₪ בלבד, ועל כן אין מדובר בחלוקה שווה והוגנת. כך נטען כי המגשר לא הביא בחשבון את התחייבויותיו של המערער ביום הקרע הן בגין הנכס בחולון והן בגין התחייבויות אישיות בסך של כ -1,100,000 ₪ על אף שנתונים אלו הוצגו בפני המגשר. פסק דין | 19/06/2024 | מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

בג"צ 8578/01- חיים חליווה נגד 1. עליזה חליווה שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד ביניש,א גרוניס like dislike copy enlarge במסגרת תביעה רכושית שהגישה המשיבה כנגד העותר בבית-המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסדר מוסכם במכלול סוגיות. לבקשת הצדדים, אישר בית-המשפט לענייני משפחה את ההסדר כלשונו. כעבור כשנה וחצי, הגישה המשיבה תביעת מזונות בבית-הדין הרבני. בעוד שבית-הדין הרבני האזורי סבר כי בנסיבות העניין בית-המשפט לענייני משפחה שאישר את ההסכם כפסק-דין בין בני-הזוג הוא המוסמך לדון בתביעת המזונות של המשיבה, קבע בית-הדין הרבני הגדול בדעת-רוב כי בית-הדין הרבני האזורי מוסמך להכריע בתביעת המשיבה למזונותיה. כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפנינו. עיקרי העובדות 1. העותר והמשיבה הינם בני-זוג, יהודים תושבי המדינה ואזרחיה, הנשואים זה לזו משנת 1975 ולהם חמישה ילדים, חלקם קטינים. בשנת 1997 חל קרע בין בני-הזוג ומאז הם חיים בנפרד ומנהלים הליכי גירושין. ביוני 1997 הגישה האישה תביעת רכוש לבית-המשפט לענייני משפחה בנצרת. במסגרת זו, ניהלו בני-הזוג משא-ומתן אשר בסופו חתמו על הסכם אשר נוסח על-ידי באי-כוחם (העותר יוצג אז על-ידי בא-כוחו לפנינו, ואילו האישה החליפה מאז את עורך-דינה). על אף שכותרתו של ההסדר המוסכם בין הצדדים היתה "הסכם-ממון", התייחס הוא למיגוון סוגיות ובהן: משמורת והסדרי ראיה, מזונות קטינים וחלוקת רכוש. במבוא להסכם נכתב, בין היתר, כי בני-הזוג "מעוניינים להסדיר במסגרת הסכם זה את כל ענייניהם הרכושיים והממוניים, החזקת הילדים, הסדרי ראייתם, ומזונותיהם של הקטינים". בסעיף ז3 להסכם נקבע בזו הלשון: "מוסכם בזאת כי בהסדרים האמורים בהסכם זה, גובשו סופית כלל החיובים ההדדיים בין צדדים ואין לצדדים כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מן וסוג זה כנגד זה, בין רכושיות, בין כספיות, בין למזונות ובין אחרות, והצדדים מוותרים בזה על כל טענות ו/או תביעות האחד מהשני פרט לאמור בהסכם זה" (ההדגשה אינה במקור). פסק דין | 24/07/2002 | בית המשפט העליון מאזכרים – 65 | עמודים – 6 בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא like dislike copy enlarge מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות. פסק דין | 21/09/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 12 | עמודים – 64 – העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר like dislike copy enlarge בהתחשב בכך, הגישו העותרות לבית-המשפט לענייני משפחה כתבי תביעה באותם נושאים שנכרכו בפני בית-הדין הרבני בפרק-הזמן שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך: בעניינם של בני-הזוג ד', הגישה העותרת לבית-המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא שלושה כתבי-תביעה שעניינם מזונות ומדור, משמורת ואחזקת קטינים, וחלוקת רכוש; ובעניינם של בני-הזוג פ', הגישה העותרת לבית-המשפט לענייני משפחה בקריות כתב-תביעה בעניינים רכושיים. בהתחשב בכך שבפני בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים האזוריים עמדו תביעות סותרות באותם העניינים ובין אותם בני-זוג, התעוררה בשתי הפרשות מחלוקת בשאלת הערכאה המוסמכת לדון בעניינים אלה. עיקר השאלה היה האם הפורום המוסמך לדון באותם העניינים הוא בית-המשפט לענייני משפחה אליו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך בטרם הוגשה תביעת הגירושין הכרוכה בפני בית-הדין הרבני; או שמא סמכות השיפוט נתונה לבית-הדין הרבני האזורי אליו הוגשה תביעת-הגירושין הכרוכה בטרם הוגשו כתבי-תביעה באותם העניינים בפני בית-המשפט לענייני משפחה. בשתי הפרשות בית-הדין הרבני האזורי נזקק ראשון לשאלת הסמכות, ופסק כי סמכות השיפוט נתונה בידיו מנימוקים שיפורטו להלן. הערעורים לבית-הדין הרבני הגדול נדחו מטעמים שאף הם יפורטו בהמשך הדברים. כנגד פסיקות אלה של בית-הדין הרבני על שתי ערכאותיו, הוגשו העתירות שלפנינו. יוער כי בשתי הפרשות נהג בית-המשפט לענייני משפחה בהתאם לעקרונות שפורטו בבג"צ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118 (2003) (להלן: הלכת פלמן) ונמנע מלפסוק בעצמו בשאלת הסמכות נוכח הכרעתו הקודמת של בית-הדין הרבני האזורי בסוגיה וכמתחייב מעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות: בעניינם של בני-הזוג ד' דחה בית-המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (השופט ויצמן) את מועד הדיון שנקבע לבירור שאלת הסמכות, וזאת בהמתנה לפסיקה מנומקת של בית-הדין הרבני האזורי בשאלה. פסק דין | 22/06/2009 | בית המשפט העליון מאזכרים – 74 | עמודים – 59 בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף like dislike copy enlarge פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 . פסק דין | 23/03/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 3 בע"מ 1211/15- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: ד ברק ארז like dislike copy enlarge של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.01.2015 ברמ"ש 34733-01-15 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט בשם המבקש: עו"ד נטלי רון לוי בשם המשיבה: עו"ד רונן דוידי החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.1.2015 (רמ"ש 34733-01-15, השופטת ו' פלאוט). בפסק דין זה קיבל בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 25.12.2014 (תמ"ש 30621-07-14, השופט נ' פישר), ובהמשך לכך גם את הערעור עצמו. רקע וההליכים בבית המשפט לענייני משפחה 2 2. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו ביום 2009. _. _, והתגרשו ביום 18.11.2013 . במהלך הנישואין נולדו להם שני ילדים, שהם כיום בני ארבע וחמש. עובר לגירושין, ביום 7.1.2013 , אושר הסכם גירושין שחתמו השניים על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, וקיבל תוקף של פסק דין (תה"ס 8623-12-12, סגן הנשיאה י' כהן). בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי למבקש תהיה משמורת מלאה על שני הילדים, וכן נקבעו הסדרי ראיה למשיבה לפיהם הילדים ישהו אצלה פעמיים בשבוע (ללא לינה) וכן כל סוף שבוע שני. כן נקבע הסדר לגבי שהיית הילדים בחגים וחופשות באופן שווה אצל ההורים. 3. ביום 15.7.2014 נפתחו שלושה הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בין הצדדים. המשיבה עצמה הגישה נגד המבקש שתי תביעות. תביעה אחת נסבה על שאלת המשמורת (תמ"ש 30621-07-14). בתביעה זו טענה המשיבה כי הסכם הגירושין נחתם על-ידה על-פי דרישתו של המשיב עוד בטרם החליטו הצדדים להתגרש ועל מנת "להוכיח את רצינותה" כלפיו. המשיבה טענה כי המבקש היה נוהג בה באלימות מילולית ופיזית, וכי גם כיום הוא מונע ממנה לראות את ילדיה. בהמשך לכך, ביקשה המשיבה כי המשמורת על הילדים תעבור אליה תוך קביעת הסדרי ראיה למבקש, וכן ביקשה שבית המשפט יורה על קבלת תסקיר של פקיד סעד בעניינם של הילדים ועל שליחתו של המבקש להדרכה הורית. החלטה | 29/03/2015 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 7 ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: ע פוגלמן like dislike copy enlarge פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי. פסק דין | 09/12/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 5 ע"א 2310/20- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: א חיות like dislike copy enlarge על ידי כבוד סגן הנשיאה נ' פישר בשם המערער: עו"ד ענת נוי פרי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 19.3.2020 בתמ"ש10916-06-14 ובע"ר 33343-02-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים החל משנת 2014 הליכים משפטיים שונים בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שני ההליכים המצויים במוקד הערעור דנן נפתחו בשנים 2014 ו-2017 בהתאמה, ועניינם בתובענה שהגישה המשיבה נגד המערער לאכיפת הסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין בשנת 2007 (להלן: התובענה לאכיפת ההסכם); ובערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה באופן חלקי את בקשתה להגדלת קרן החוב בתיק הוצאה לפועל שפתחה נגד המערער בגין חוב מזונות (להלן: ערעור ההוצאה לפועל). למען שלמות התמונה יצוין כי בשנת 2014 הגיש המערער נגד המשיבה תובענה לביטול הסכם הגירושין האמור וזו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט מיום 17.11.2019 (להלן: פסק הדין מיום 17.11.2019 ). במסגרת פסק דין זה מתח המותב ביקורת על התנהלות הצדדים בהליך והשית על כל אחד מהם הוצאות בסך של 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. צוין, בין היתר, כי "טענות קשות וחמורות ככל שנשמעו בתיק זה והתנהגות שאיננה פשוטה מצד שני הצדדים שנהגה והשתקפה לאורך כ-5 שנות התנהלותו של ההליך, איננה יכולה להסיט את העניין מגוף התביעה עצמה אשר הינה תביעה לביטול הסכם שאושר כדין לפני שנים, כאשר לאורך השנים הללו נהג כל אחד מהצדדים על פיו ועל פי האינטרסים שלו" (פסקה 102 לפסק הדין). עוד צוין, כי "בפני בית המשפט נפרס למעשה סכסוך משולש בין , ובת זוגו הנוכחית של סכסוך רב שנים הכולל שקרים, מניפולציות והתנהלות שלדידי איננה מוסרית בעליל" (פסקה 34 לפסק הדין). פסק דין | 08/07/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 5 17808/10 רמ"ש (ירושלים)- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי ירושלים שמות השופטים: משה דרורי like dislike copy enlarge אינני מקבל את הטענה של המבקש, לפיה יש פגם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, אך בשל כך שאותו פסק דין אינו נוקב סכומי מזונות במספר, אלא קובע כי "פסק דין למזונות שניתן בבית המשפט ימשיך להיות בתוקף גם לאחר הגט" (סעיף ג לפסק הגירושין והמזונות, המוזכר והמצוטט בפיסקה 22 לעיל). 250. לדעתי, רשאים הצדדים להסכים, ורשאי בית הדין הרבני האזורי באשקלון ללכת בדרך שהסכימו הצדדים, שהיא: איזכור החלטה שיפוטית קודמת, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה והסכמה של הצדדים כי החלטה שיפוטית זו תמשיך לעמוד בתוקפה גם לאחר הגט. אני מאמץ, בשתי ידיים, את דברי השופט שלמה אלבז, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שכתב בסעיף 16 של פסק דינו, נשוא הבר"ע: "דרך זו של אימוץ קטעים מפסקי דין ומהחלטות בהסכמי גירושין הינה פרוצדורה מקובלת, ואין לראות בה כל פסול" (צוטט לעיל, בפיסקה 132 רישא). 251. יתירה מזו, מדיניות שיפוטית ראויה חייבת לעודד תופעה זו. אם ערכאה שיפוטית כלשהי (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) קבעו והכריעו בעניין מסויים (בין אם מדובר במזונות, בין אם מדובר בהחזקת ילדים, ובין אם מדובר בענייני רכוש), והצדדים קיבלו הכרעה שיפוטית זו, לא ערערו עליה ונהגו על פיה, אין כל סיבה בעולם כי ביום הגירושין תתנגד המערכת השיפוטית לכך שהסכם הגירושין יהיה קצר, ויכלול הפניות לאותן הכרעות שיפוטיות המקובלות על הצדדים. לפי השקפתי, אין כל צורך להכריח את הצדדים לשוב ולפרט סכומי מזונות, ודי בהפנייה להחלטת המזונות, שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה, רק כדי לרצות את ב"כ המבקש ואת ה"סדר" שבו, בדרך כלל, פסק מזונות נוקב סכום מוגדר. 252. הטענה הנוספת שהעלה עו"ד איטח, ב"כ המבקש, כאילו לא ניתן לממש בהוצל"פ או במל"ל את פסק הגירושין והמזונות של בית הדין הרבני, בהעדר סכום מוגדר (כלשון ב"כ המבקש, המתייחס לפסק הדין של בית הדין הרבני, באומרו עליו: "אין בו חיובים מספריים כלל אלא מלל בלבד. פסק דין | 07/08/2011 | מחוזי – ירושלים מאזכרים – 31 | עמודים – 97 עמ"ש (מרכז) 62263-10-17- א. ור. נגד ס. ק. שמות השופטים: צ ויצמן,ש גלר,א גורמן like dislike copy enlarge ל. (המשיבה בעמ"ש 2314-11-17) נגד המשיב בעמ"ש 62263-10-17 ס. ק. (המערער בעמ"ש 2314-11-17) פסק דין פתח דבר ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ד"ר ורדה בן שחר), מיום 15.6.17 , במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. כל אחד מהצדדים מצא לערער על חלק מקביעות בית המשפט בפסק דינו כפי שיפורט להלן. האם, אשר תכונה להלן לצרכי נוחות – המערערת, הגישה ערעורה ביום 31.10.17 (עמ"ש 62263-10-17), ואילו האב אשר הגיש ערעורו ביום 1.11.17 יכונה להלן – המשיב (עמ"ש 2314-11-17). 2 הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י מיום 00.00.2006 ואולם בשל קרע שנגלע ביניהם חתמו על הסכם גירושין ביום 00.00.15 שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ וקיבל תוקף של פסק דין ביום 00.00.15 (להלן- הסכם הגירושין). 2. כיוון שלצדדים שני ילדים קטינים: ר. , יליד 2010, וא. , אשר אובחן על רצף האוטיסטי, יליד 2007, כלל הסכם הגירושין אף התייחסות לענייני מזונותיהם, משמורתם והסדרי השהייה עמם. כך נקבע בסע' 5 להסכם הגירושין כי המשיב יישא במזונות הקטינים בשיעור של 1,500 עבור כל קטין וזאת כל עוד מתגוררת המערערת בדירת המגורים של הצדדים, ואולם החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד הגיעו של הקטין א. פסק דין | 16/09/2018 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 31 | עמודים – 21 תמ"ש (תל-אביב) 21021/96- יעל שילה נגד גדעון שילה שמות השופטים: יהושע גייפמן like dislike copy enlarge בני הזוג, במקום להתמקד בסוגיית "מירוץ הסמכויות" או בהגשת תביעות, יכולים להקטין את "אש הסכסוך" ולהפנות את עיקר המאמץ לפתרון הסכסוך לגופו, ולצורך כך להסתייע ביחידת הסיוע של בית המשפט למשפחה המעוגנת בחוק ("היחידה הטיפולית") או בגופי עזר, שיופנו אליהם באמצעות יחידת סיוע זו. 16. סופו של ההליך, שההסכם אליו הגיעו בני הזוג מאושר ומקבל תוקף פסק דין בהליך של בקשה ליישוב סכסוך, ללא שהוגשו תביעות. 17. לאחר שעמדנו על חשיבות הסכמים בענייני משפחה, נעבור ונדון בסמכות בית המשפט לאשר הסכמי גירושין וליתן להם תוקף פסק-דין. ג. אישור ומתן תוקף פסק-דין להסכמי גירושין – ההסמכה בחקיקה והיבטיה המשפטיים 18. קודם חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, כאשר לא היתה תלויה ועומדת תביעה, אישר בית המשפט ו/או נתן תוקף פסק-דין להסכמי גירושין ללא הסמכה מפורשת בחקיקה. 19. הוראת סעיף 2) 40) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, הקנתה לבית המשפט המחוזי סמכות שיורית, אולם עפ"י נוסח החוק, הסמכות השיורית אינה חלה על עניין שבסמכותו היחודית של בית דין אחר. ענייני גירושין הינם בסמכות יחודית של בית הדין הרבני, וככל שהסכמי גירושין הם בגדר ענייני גירושין – לא ניתן לקנות סמכות לאשרם בבית המשפט מכוח סמכות שיורית. 20. ההוראות בעניין מזונות ילדים בהסכם הגירושין, נשוא הערעור, אושרו ע"י בית המשפט המחוזי מכוח הוראת סעיף 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959. הפניה להסמכה זו בטעות יסודה. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), לרבות ההוראות הפרוצדוראליות שבו – אינו חל על מרבית האוכלוסיה בישראל, זו אשר יש לה דין אישי. פסק דין | 21/07/1996 | משפחה – תל אביב

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

חקיקה רלוונטית

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת like dislike copy enlarge 3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת like dislike copy enlarge (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור; (5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת הצדדים; (6) מזונות או מדור של צעיר או צעירה או סכסוך בין הורה או הורים לבתם או בנם הצעירים; לעניין זה, "צעיר" – בגיר שטרם מלאו לו 21 שנים חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge (2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 3. הגדרות ופרשנות like dislike copy enlarge 3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge 2. בחוק זה – "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית; "בית משפט" – בית המשפט לענייני משפחה; "גירושין" – לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני הת רת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969; "חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995; "חוק יחידות הסיוע" – חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011; "יחידת סיוע" – יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק יחידות הסיוע, לפי העניין; "ילדה או ילד" – אדם שלא מלאו לו 18 שנים; "עדה נוצרית" – עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947; "ערכאה שיפוטית" – בית משפט או בית דין דתי; "ראש בית הדין הדתי" – כל אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין בית דין רבני – נשיא בית הדין הרבני הגדול; (2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005 סעיף: 1. הסמכה like dislike copy enlarge 1. בתי המשפט לעניני משפחה באילת, אשדוד, באר שבע, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, קריות, קרית גת, קרית שמונה, ראשון לציון ורמת גן מוסמכים לדון בעניני התרת נישואין לפי החוק. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות like dislike copy enlarge 15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה. תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016 סעיף: 15. הוראות מיוחדות like dislike copy enlarge 15. (א) בקשה לסעד זמני לפי סעיף 3(ו) לחוק בעניין מזונות והחזקת ילדים והתשובה לה, ייערכו בצורה תמציתית ויכללו רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה להסדרים זמניים או תשובה לה שהוגשו לה הכוללות עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט. (ב) הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים יראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחול לפי סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל. תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 סעיף: 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים like dislike copy enlarge 3. (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; (2) בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות; (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; (4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956; (5) בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שנועדו למנוע עיגון; (6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; (9) סידור גט; (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו–(7). (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.

עורכי דין בתחום המשפחה

עו"ד הלן דורפמן

חיפה
03-3810100
מתן שירות איכותי ואכפתי, מומחית בדיני מקרקעין.
קרא עוד

RDB עו"ד ריקי בקבני

פתח תקווה
0747695580
עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co
קרא עוד

עו"ד גיל בר זוהר

תל אביב
079-5805773
עורך דין לענייני משפחה ברמת גן, עורך דין מסחרי ואזרחי בת"א - ייצוג מקסימלי
קרא עוד

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם