בג"צ 8578/01- חיים חליווה נגד 1. עליזה חליווה
שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד ביניש,א גרוניס
like
dislike
copy
enlarge
במסגרת תביעה רכושית שהגישה המשיבה כנגד העותר בבית-המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסדר מוסכם במכלול סוגיות. לבקשת הצדדים, אישר בית-המשפט לענייני משפחה את ההסדר כלשונו. כעבור כשנה וחצי, הגישה המשיבה תביעת מזונות בבית-הדין הרבני. בעוד שבית-הדין הרבני האזורי סבר כי בנסיבות העניין בית-המשפט לענייני משפחה שאישר את ההסכם כפסק-דין בין בני-הזוג הוא המוסמך לדון בתביעת המזונות של המשיבה, קבע בית-הדין הרבני הגדול בדעת-רוב כי בית-הדין הרבני האזורי מוסמך להכריע בתביעת המשיבה למזונותיה. כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפנינו. עיקרי העובדות 1. העותר והמשיבה הינם בני-זוג, יהודים תושבי המדינה ואזרחיה, הנשואים זה לזו משנת 1975 ולהם חמישה ילדים, חלקם קטינים. בשנת 1997 חל קרע בין בני-הזוג ומאז הם חיים בנפרד ומנהלים הליכי גירושין. ביוני 1997 הגישה האישה תביעת רכוש לבית-המשפט לענייני משפחה בנצרת. במסגרת זו, ניהלו בני-הזוג משא-ומתן אשר בסופו חתמו על הסכם אשר נוסח על-ידי באי-כוחם (העותר יוצג אז על-ידי בא-כוחו לפנינו, ואילו האישה החליפה מאז את עורך-דינה). על אף שכותרתו של ההסדר המוסכם בין הצדדים היתה "הסכם-ממון", התייחס הוא למיגוון סוגיות ובהן: משמורת והסדרי ראיה, מזונות קטינים וחלוקת רכוש. במבוא להסכם נכתב, בין היתר, כי בני-הזוג "מעוניינים להסדיר במסגרת הסכם זה את כל ענייניהם הרכושיים והממוניים, החזקת הילדים, הסדרי ראייתם, ומזונותיהם של הקטינים". בסעיף ז3 להסכם נקבע בזו הלשון: "מוסכם בזאת כי בהסדרים האמורים בהסכם זה, גובשו סופית כלל החיובים ההדדיים בין צדדים ואין לצדדים כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מן וסוג זה כנגד זה, בין רכושיות, בין כספיות, בין למזונות ובין אחרות, והצדדים מוותרים בזה על כל טענות ו/או תביעות האחד מהשני פרט לאמור בהסכם זה" (ההדגשה אינה במקור).
פסק דין |
24/07/2002 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 65 |
עמודים – 6
בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא
like
dislike
copy
enlarge
מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות.
פסק דין |
21/09/2019 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 12 |
עמודים – 64
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
like
dislike
copy
enlarge
בהתחשב בכך, הגישו העותרות לבית-המשפט לענייני משפחה כתבי תביעה באותם נושאים שנכרכו בפני בית-הדין הרבני בפרק-הזמן שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך: בעניינם של בני-הזוג ד', הגישה העותרת לבית-המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא שלושה כתבי-תביעה שעניינם מזונות ומדור, משמורת ואחזקת קטינים, וחלוקת רכוש; ובעניינם של בני-הזוג פ', הגישה העותרת לבית-המשפט לענייני משפחה בקריות כתב-תביעה בעניינים רכושיים. בהתחשב בכך שבפני בתי-המשפט לענייני משפחה ובתי-הדין הרבניים האזוריים עמדו תביעות סותרות באותם העניינים ובין אותם בני-זוג, התעוררה בשתי הפרשות מחלוקת בשאלת הערכאה המוסמכת לדון בעניינים אלה. עיקר השאלה היה האם הפורום המוסמך לדון באותם העניינים הוא בית-המשפט לענייני משפחה אליו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך בטרם הוגשה תביעת הגירושין הכרוכה בפני בית-הדין הרבני; או שמא סמכות השיפוט נתונה לבית-הדין הרבני האזורי אליו הוגשה תביעת-הגירושין הכרוכה בטרם הוגשו כתבי-תביעה באותם העניינים בפני בית-המשפט לענייני משפחה. בשתי הפרשות בית-הדין הרבני האזורי נזקק ראשון לשאלת הסמכות, ופסק כי סמכות השיפוט נתונה בידיו מנימוקים שיפורטו להלן. הערעורים לבית-הדין הרבני הגדול נדחו מטעמים שאף הם יפורטו בהמשך הדברים. כנגד פסיקות אלה של בית-הדין הרבני על שתי ערכאותיו, הוגשו העתירות שלפנינו. יוער כי בשתי הפרשות נהג בית-המשפט לענייני משפחה בהתאם לעקרונות שפורטו בבג"צ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118 (2003) (להלן: הלכת פלמן) ונמנע מלפסוק בעצמו בשאלת הסמכות נוכח הכרעתו הקודמת של בית-הדין הרבני האזורי בסוגיה וכמתחייב מעקרון הכיבוד ההדדי בין הערכאות: בעניינם של בני-הזוג ד' דחה בית-המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (השופט ויצמן) את מועד הדיון שנקבע לבירור שאלת הסמכות, וזאת בהמתנה לפסיקה מנומקת של בית-הדין הרבני האזורי בשאלה.
פסק דין |
22/06/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 74 |
עמודים – 59
בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף
like
dislike
copy
enlarge
פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 .
פסק דין |
23/03/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
בע"מ 1211/15- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ד ברק ארז
like
dislike
copy
enlarge
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.01.2015 ברמ"ש 34733-01-15 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט בשם המבקש: עו"ד נטלי רון לוי בשם המשיבה: עו"ד רונן דוידי החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.1.2015 (רמ"ש 34733-01-15, השופטת ו' פלאוט). בפסק דין זה קיבל בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 25.12.2014 (תמ"ש 30621-07-14, השופט נ' פישר), ובהמשך לכך גם את הערעור עצמו. רקע וההליכים בבית המשפט לענייני משפחה 2 2. המבקש והמשיבה נישאו זה לזו ביום 2009. _. _, והתגרשו ביום 18.11.2013 . במהלך הנישואין נולדו להם שני ילדים, שהם כיום בני ארבע וחמש. עובר לגירושין, ביום 7.1.2013 , אושר הסכם גירושין שחתמו השניים על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, וקיבל תוקף של פסק דין (תה"ס 8623-12-12, סגן הנשיאה י' כהן). בהסכם זה נקבע, בין היתר, כי למבקש תהיה משמורת מלאה על שני הילדים, וכן נקבעו הסדרי ראיה למשיבה לפיהם הילדים ישהו אצלה פעמיים בשבוע (ללא לינה) וכן כל סוף שבוע שני. כן נקבע הסדר לגבי שהיית הילדים בחגים וחופשות באופן שווה אצל ההורים. 3. ביום 15.7.2014 נפתחו שלושה הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בין הצדדים. המשיבה עצמה הגישה נגד המבקש שתי תביעות. תביעה אחת נסבה על שאלת המשמורת (תמ"ש 30621-07-14). בתביעה זו טענה המשיבה כי הסכם הגירושין נחתם על-ידה על-פי דרישתו של המשיב עוד בטרם החליטו הצדדים להתגרש ועל מנת "להוכיח את רצינותה" כלפיו. המשיבה טענה כי המבקש היה נוהג בה באלימות מילולית ופיזית, וכי גם כיום הוא מונע ממנה לראות את ילדיה. בהמשך לכך, ביקשה המשיבה כי המשמורת על הילדים תעבור אליה תוך קביעת הסדרי ראיה למבקש, וכן ביקשה שבית המשפט יורה על קבלת תסקיר של פקיד סעד בעניינם של הילדים ועל שליחתו של המבקש להדרכה הורית.
החלטה |
29/03/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
like
dislike
copy
enlarge
פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי.
פסק דין |
09/12/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
ע"א 2310/20- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: א חיות
like
dislike
copy
enlarge
על ידי כבוד סגן הנשיאה נ' פישר בשם המערער: עו"ד ענת נוי פרי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 19.3.2020 בתמ"ש10916-06-14 ובע"ר 33343-02-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים החל משנת 2014 הליכים משפטיים שונים בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. שני ההליכים המצויים במוקד הערעור דנן נפתחו בשנים 2014 ו-2017 בהתאמה, ועניינם בתובענה שהגישה המשיבה נגד המערער לאכיפת הסכם גירושין לו ניתן תוקף של פסק דין בשנת 2007 (להלן: התובענה לאכיפת ההסכם); ובערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה באופן חלקי את בקשתה להגדלת קרן החוב בתיק הוצאה לפועל שפתחה נגד המערער בגין חוב מזונות (להלן: ערעור ההוצאה לפועל). למען שלמות התמונה יצוין כי בשנת 2014 הגיש המערער נגד המשיבה תובענה לביטול הסכם הגירושין האמור וזו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט מיום 17.11.2019 (להלן: פסק הדין מיום 17.11.2019 ). במסגרת פסק דין זה מתח המותב ביקורת על התנהלות הצדדים בהליך והשית על כל אחד מהם הוצאות בסך של 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. צוין, בין היתר, כי "טענות קשות וחמורות ככל שנשמעו בתיק זה והתנהגות שאיננה פשוטה מצד שני הצדדים שנהגה והשתקפה לאורך כ-5 שנות התנהלותו של ההליך, איננה יכולה להסיט את העניין מגוף התביעה עצמה אשר הינה תביעה לביטול הסכם שאושר כדין לפני שנים, כאשר לאורך השנים הללו נהג כל אחד מהצדדים על פיו ועל פי האינטרסים שלו" (פסקה 102 לפסק הדין). עוד צוין, כי "בפני בית המשפט נפרס למעשה סכסוך משולש בין , ובת זוגו הנוכחית של סכסוך רב שנים הכולל שקרים, מניפולציות והתנהלות שלדידי איננה מוסרית בעליל" (פסקה 34 לפסק הדין).
פסק דין |
08/07/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 5
17808/10 רמ"ש (ירושלים)- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי ירושלים
שמות השופטים: משה דרורי
like
dislike
copy
enlarge
אינני מקבל את הטענה של המבקש, לפיה יש פגם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, אך בשל כך שאותו פסק דין אינו נוקב סכומי מזונות במספר, אלא קובע כי "פסק דין למזונות שניתן בבית המשפט ימשיך להיות בתוקף גם לאחר הגט" (סעיף ג לפסק הגירושין והמזונות, המוזכר והמצוטט בפיסקה 22 לעיל). 250. לדעתי, רשאים הצדדים להסכים, ורשאי בית הדין הרבני האזורי באשקלון ללכת בדרך שהסכימו הצדדים, שהיא: איזכור החלטה שיפוטית קודמת, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה והסכמה של הצדדים כי החלטה שיפוטית זו תמשיך לעמוד בתוקפה גם לאחר הגט. אני מאמץ, בשתי ידיים, את דברי השופט שלמה אלבז, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שכתב בסעיף 16 של פסק דינו, נשוא הבר"ע: "דרך זו של אימוץ קטעים מפסקי דין ומהחלטות בהסכמי גירושין הינה פרוצדורה מקובלת, ואין לראות בה כל פסול" (צוטט לעיל, בפיסקה 132 רישא). 251. יתירה מזו, מדיניות שיפוטית ראויה חייבת לעודד תופעה זו. אם ערכאה שיפוטית כלשהי (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) קבעו והכריעו בעניין מסויים (בין אם מדובר במזונות, בין אם מדובר בהחזקת ילדים, ובין אם מדובר בענייני רכוש), והצדדים קיבלו הכרעה שיפוטית זו, לא ערערו עליה ונהגו על פיה, אין כל סיבה בעולם כי ביום הגירושין תתנגד המערכת השיפוטית לכך שהסכם הגירושין יהיה קצר, ויכלול הפניות לאותן הכרעות שיפוטיות המקובלות על הצדדים. לפי השקפתי, אין כל צורך להכריח את הצדדים לשוב ולפרט סכומי מזונות, ודי בהפנייה להחלטת המזונות, שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה, רק כדי לרצות את ב"כ המבקש ואת ה"סדר" שבו, בדרך כלל, פסק מזונות נוקב סכום מוגדר. 252. הטענה הנוספת שהעלה עו"ד איטח, ב"כ המבקש, כאילו לא ניתן לממש בהוצל"פ או במל"ל את פסק הגירושין והמזונות של בית הדין הרבני, בהעדר סכום מוגדר (כלשון ב"כ המבקש, המתייחס לפסק הדין של בית הדין הרבני, באומרו עליו: "אין בו חיובים מספריים כלל אלא מלל בלבד.
פסק דין |
07/08/2011 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 31 |
עמודים – 97
עמ"ש (מרכז) 62263-10-17- א. ור. נגד ס. ק.
שמות השופטים: צ ויצמן,ש גלר,א גורמן
like
dislike
copy
enlarge
ל. (המשיבה בעמ"ש 2314-11-17) נגד המשיב בעמ"ש 62263-10-17 ס. ק. (המערער בעמ"ש 2314-11-17) פסק דין פתח דבר ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ד"ר ורדה בן שחר), מיום 15.6.17 , במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. כל אחד מהצדדים מצא לערער על חלק מקביעות בית המשפט בפסק דינו כפי שיפורט להלן. האם, אשר תכונה להלן לצרכי נוחות – המערערת, הגישה ערעורה ביום 31.10.17 (עמ"ש 62263-10-17), ואילו האב אשר הגיש ערעורו ביום 1.11.17 יכונה להלן – המשיב (עמ"ש 2314-11-17). 2 הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י מיום 00.00.2006 ואולם בשל קרע שנגלע ביניהם חתמו על הסכם גירושין ביום 00.00.15 שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ וקיבל תוקף של פסק דין ביום 00.00.15 (להלן- הסכם הגירושין). 2. כיוון שלצדדים שני ילדים קטינים: ר. , יליד 2010, וא. , אשר אובחן על רצף האוטיסטי, יליד 2007, כלל הסכם הגירושין אף התייחסות לענייני מזונותיהם, משמורתם והסדרי השהייה עמם. כך נקבע בסע' 5 להסכם הגירושין כי המשיב יישא במזונות הקטינים בשיעור של 1,500 עבור כל קטין וזאת כל עוד מתגוררת המערערת בדירת המגורים של הצדדים, ואולם החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד הגיעו של הקטין א.
פסק דין |
16/09/2018 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 31 |
עמודים – 21
תמ"ש (תל-אביב) 21021/96- יעל שילה נגד גדעון שילה
שמות השופטים: יהושע גייפמן
like
dislike
copy
enlarge
בני הזוג, במקום להתמקד בסוגיית "מירוץ הסמכויות" או בהגשת תביעות, יכולים להקטין את "אש הסכסוך" ולהפנות את עיקר המאמץ לפתרון הסכסוך לגופו, ולצורך כך להסתייע ביחידת הסיוע של בית המשפט למשפחה המעוגנת בחוק ("היחידה הטיפולית") או בגופי עזר, שיופנו אליהם באמצעות יחידת סיוע זו. 16. סופו של ההליך, שההסכם אליו הגיעו בני הזוג מאושר ומקבל תוקף פסק דין בהליך של בקשה ליישוב סכסוך, ללא שהוגשו תביעות. 17. לאחר שעמדנו על חשיבות הסכמים בענייני משפחה, נעבור ונדון בסמכות בית המשפט לאשר הסכמי גירושין וליתן להם תוקף פסק-דין. ג. אישור ומתן תוקף פסק-דין להסכמי גירושין – ההסמכה בחקיקה והיבטיה המשפטיים 18. קודם חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, כאשר לא היתה תלויה ועומדת תביעה, אישר בית המשפט ו/או נתן תוקף פסק-דין להסכמי גירושין ללא הסמכה מפורשת בחקיקה. 19. הוראת סעיף 2) 40) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, הקנתה לבית המשפט המחוזי סמכות שיורית, אולם עפ"י נוסח החוק, הסמכות השיורית אינה חלה על עניין שבסמכותו היחודית של בית דין אחר. ענייני גירושין הינם בסמכות יחודית של בית הדין הרבני, וככל שהסכמי גירושין הם בגדר ענייני גירושין – לא ניתן לקנות סמכות לאשרם בבית המשפט מכוח סמכות שיורית. 20. ההוראות בעניין מזונות ילדים בהסכם הגירושין, נשוא הערעור, אושרו ע"י בית המשפט המחוזי מכוח הוראת סעיף 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959. הפניה להסמכה זו בטעות יסודה. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), לרבות ההוראות הפרוצדוראליות שבו – אינו חל על מרבית האוכלוסיה בישראל, זו אשר יש לה דין אישי.
פסק דין |
21/07/1996 |
משפחה – תל אביב