עורכת דין משפחה פתח תקוה

בג"צ 8578/01- חיים חליווה נגד 1. עליזה חליווה

שמות השופטים: ט שטרסברג כהן,ד ביניש,א גרוניס

במסגרת תביעה רכושית שהגישה המשיבה כנגד העותר בבית-המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסדר מוסכם במכלול סוגיות. לבקשת הצדדים, אישר בית-המשפט לענייני משפחה את ההסדר כלשונו. כעבור כשנה וחצי, הגישה המשיבה תביעת מזונות בבית-הדין הרבני. בעוד שבית-הדין הרבני האזורי סבר כי בנסיבות העניין בית-המשפט לענייני משפחה שאישר את ההסכם כפסק-דין בין בני-הזוג הוא המוסמך לדון בתביעת המזונות של המשיבה, קבע בית-הדין הרבני הגדול בדעת-רוב כי בית-הדין הרבני האזורי מוסמך להכריע בתביעת המשיבה למזונותיה. כנגד החלטה זו מופנית העתירה שלפנינו. עיקרי העובדות 1. העותר והמשיבה הינם בני-זוג, יהודים תושבי המדינה ואזרחיה, הנשואים זה לזו משנת 1975 ולהם חמישה ילדים, חלקם קטינים. בשנת 1997 חל קרע בין בני-הזוג ומאז הם חיים בנפרד ומנהלים הליכי גירושין. ביוני 1997 הגישה האישה תביעת רכוש לבית-המשפט לענייני משפחה בנצרת. במסגרת זו, ניהלו בני-הזוג משא-ומתן אשר בסופו חתמו על הסכם אשר נוסח על-ידי באי-כוחם (העותר יוצג אז על-ידי בא-כוחו לפנינו, ואילו האישה החליפה מאז את עורך-דינה). על אף שכותרתו של ההסדר המוסכם בין הצדדים היתה "הסכם-ממון", התייחס הוא למיגוון סוגיות ובהן: משמורת והסדרי ראיה, מזונות קטינים וחלוקת רכוש. במבוא להסכם נכתב, בין היתר, כי בני-הזוג "מעוניינים להסדיר במסגרת הסכם זה את כל ענייניהם הרכושיים והממוניים, החזקת הילדים, הסדרי ראייתם, ומזונותיהם של הקטינים". בסעיף ז3 להסכם נקבע בזו הלשון: "מוסכם בזאת כי בהסדרים האמורים בהסכם זה, גובשו סופית כלל החיובים ההדדיים בין צדדים ואין לצדדים כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מן וסוג זה כנגד זה, בין רכושיות, בין כספיות, בין למזונות ובין אחרות, והצדדים מוותרים בזה על כל טענות ו/או תביעות האחד מהשני פרט לאמור בהסכם זה" (ההדגשה אינה במקור).

פסק דין |25/07/2002 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 65 |עמודים – 6

ע"א 3804/11- פלוני ואח נגד פלונית

שמות השופטים: א ריבלין

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ד' טפרברג, להלן: בית המשפט), מיום 8.5.2011 , שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בתמ"ש 39657-12-10. 1. המערער 1 (להלן: המערער) והמשיבה הם בני זוג לשעבר אשר הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעות הדדיות בעניין משמורת ילדיהם המשותפים, מזונותיהם ובענייני רכוש. המערערת 2 (להלן: המערערת) היא חברה שבבעלות המערער 1, אשר נתבעה אף היא על-ידי המשיבה ומיוצגת על-ידי המערער. ביום 3.5.2011 הגישה המערערת בקשה לפסילת בית המשפט. המערערת טענה כי החל מיום 10.3.2011 ואילך התנהל הדיון על-ידי בית המשפט באופן שנוצר חשש ממשי למשוא פנים נגדה. כך עלה, לטענתה, מהחלטות בית המשפט ומאמירותיו בעל-פה, מרגע שהמערערים דחו את הצעותיו להכיר בסמכותו העניינית, למחוק את התביעות שהגישו בבית הדין הרבני ולהסכים לבקשת המשיבה שלא לעשות כל דיספוזיציה ברכוש. המערערת הוסיפה שבית המשפט העיר לפרוטוקול הדיון ביום 28.3.2011 כי : "בית המשפט בהזדמנות הזו פונה לבאי כח הצדדים לשקול אם יש טעם בהליך מאחר ובתום ההליך מישהו מהצדדים ישלם הוצאות נכבדות בתיק". בית המשפט ביקש את תגובת המשיבה וקבע את הבקשה לדיון. 2. לאחר שמיעת טענות בעלי הדין דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט קבע כי קיים שלושה דיונים ענייניים במחלוקות שבין בעלי הדין, כולל חקירתם, וכי בכל אחד מהדיונים ניתנה החלטה לגופו של עניין. בית המשפט הוסיף כי מדובר בסכסוך בין בני זוג אשר גורר אחריו, וכנראה יגרור גם בעתיד, בקשות שבית המשפט אמור לתת בהן בהחלטות, וכי השגות על החלטות שנתן בעבר יש להגיש לערכאת הערעור. בית המשפט קבע כי אין לו נטייה לצד זה או אחר ואף לא זכר כל התבטאות שלו, כטענת המערער.

פסק דין |03/07/2011 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 3 |עמודים – 3

ע"א 1695/24- פלונית נגד פלונית

שמות השופטים: ע פוגלמן

ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) בתמ"ש 64381-07-23 מיום 13.2.2024 ובתמ"ש 31958-02-24 מיום 6.3.2024 בשם המערערות בע"א 1695/24 והמערערת בע"א 2418/24: 2 בע"א 1695/24 פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) – החלטה מיום 13.2.2024 בתמ"ש 64381-07-23, והחלטה מיום 6.3.2024 בתמ"ש 31958-02-24 – שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינן של המערערות. 1. המערערת 2 בע"א 1695/24 (להלן: המערערת) והמשיבה בע"א 1695/24 (להלן: המשיבה) הן בנותיה של המערערת 1 בע"א 1695/24 (להלן: האם), והן ניהלו בשנים האחרונות מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. עניינו של ההליך תמ"ש 64381-07-23 בתביעתה של המשיבה לקביעת הסדרי ביקור עבורה ועבור בנותיה עם האם ולמתן צו שיאפשר את אבחון מצבה, על רקע טענת המשיבה להתעמרות של המערערת באם (להלן: ההליך העיקרי). ביום 28.7.2023 מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין לאם (להלן: האפוטרופוס לדין), וביום 18.10.2023 הודיע האחרון לבית המשפט כי לא התאפשר לו להיפגש עם האם ביחידות וביקש כי יינתן צו שמורה על קיום פגישה כאמור, על הגשת תסקיר בעניינה של האם מטעם גורמי הרווחה ועל מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת מצבה הקוגניטיבי-מנטלי. ביום 25.10.2023 הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי מטעמו לגיבוש חוות דעת בעניין מצבה של האם, ועל הגשת תסקיר מטעם גורמי הרווחה. בנוסף נקבע כי הצדדים יישאו "בשלב זה" בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים – כאשר החלוקה הסופית של העלות תיקבע בסוף ההליך – וכי לאחר שיוגשו התסקיר וחוות דעת המומחה יבחן בית המשפט את הצורך במינוי אפוטרופוס לדין לאם (להלן: ההחלטה מיום 25.10.2023 ).

פסק דין |07/04/2024 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 0 |עמודים – 7

תא"מ (קריות) 52399-03-14- ענבר רון נגד יוליה כרמלי

שמות השופטים: נדים מורני

פסק דין 1. התובעת הינה עורכת דין עצמאית העוסקת בתחום דיני משפחה וירושה מזה למעלה מ-8 שנים, כפי שהצהירה בסעיף 2 לתצהירה. 2. הנתבעת הינה בעלת השכלה אקדמאית רחבה, מועסקת בתפקיד בכיר כרופאה מומחית בתחום ההרדמה ומומחית בתחום הטיפול הנמרץ בבית חולים "העמק", כפי שהצהירה בסעיף 2 לתצהירה. 3. לנתבעת חברה קרובה בשם ש. שהינה משפטנית במקצועה שנהגה הנתבעת להתייעץ עמה. 4. בחודש ינואר 2013 הנתבעת פנתה אל התובעת על מנת להתייעץ עמה ולקבל את ייצוגה המשפטי במסגרת הליכי גירושין מבעלה בטרם החלו הליכים משפטיים כלשהם ביניהם. 2 5. בין הצדדים התנהל משא ומתן, התקיימו פגישות יעוץ והוחלפו התכתבויות דוא"ל והודעות מסרונים. 6. חרף הפגישה אשר התקיימה בין הצדדים והייעוץ המשפטי שניתן לנתבעת ע"י התובעת נוצר מצב שבעלה של הנתבעת הקדים אותה והחל את הליך הגירושין באופן מעשי באמצעות הגשת תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני בחיפה. 7. ביום 19/2/13 נחתם הסכם למתן שרותים משפטיים שכ"ט בין התובעת והנתבעת במסגרתו נקבע שהנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד סך 57,000 מע"מ (בסה"כ 66,690 ) עבור ייצוגה כנגד תביעת הבעל בבית הדין הרבני, בהגשת תביעה לכתובה, הכנה וייצוג הנתבעת בתביעת מזונות ומשמורת בבית משפט לענייני משפחה בחדרה ובטיפול בצו הגנה עפ"י הצורך. (להלן: "ההסכם הראשון"). 8. בהסכם הראשון צוין שהנתבעת שילמה לתובעת סך של 10,000 ביום 11/2/13 והנתבעת התחייבה לשלם את יתרת שכ"ט התובעת המוסכמת בסך 56,690 ב-10 שיקים דחויים כמוסכם וכי 5 השיקים נשוא תיק זה הינם 5 השיקים האחרונים מתוך 10 השיקים הנ"ל שבוטלו ע"י הנתבעת, כפי שאין מחלוקת ש-5 השיקים הראשונים מתוך 10 השיקים הנ"ל בגין החודשים אפריל-אוגוסט 2013 הוצגו לפירעון ונפרעו במועדם.

פסק דין |13/02/2016 |שלום – קריותמאזכרים – 1 |עמודים – 8

ת"ק (ראשון לציון) 62456-05-17- אושרית בראל נגד עורך דין מירי דדה

שמות השופטים: ליאת ירון

לסיכום, אני קובעת כי הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעת היו מתן ייעוץ בפגישות מימים 17.5.16 ו- 18.5.16 וכן הכנת תביעות המזונות בימים 18.5.16 ו- 19.5.16 , שלאחת מהן צורפה "הרצאת פרטים בתביעה למזונות", שהינן בעיקרן זהות, ושבסופו של יום לא הוגשו לבית המשפט מחמת הפסקת הייצוג. 30. בהינתן שבהסכם נקבע כי תשלום שכר הטרחה הינו בעבור "ייצוג מלא בשתי הערכאות-הגשת כתבי טענות ככול שיידרש וכפי שפורט לעיל, לרבות ייצוג בכל דיון שייקבע בערכאות ועד לקבלת פסק דין/הסכם גירושין", הרי שהיקף השירות שניתן בפועל, מתוך כלל השירותים עליהם סוכם, מצומצם ביותר ומרבית השירות כלל לא ניתן לתובעת. 31. עתה, יש לבחון מעמדו של ההסכם ולקבוע האם בנסיבות, יש מקום לאכוף את סעיף ב' להסכם ולהידרש לטענות התובעת בעניין זה. 11 את טענת התובעת לפיה חתמה על ההסכם מבלי שהיתה מודעת לתוכנו, אני דוחה. הלכה היא, כי חזקה על אדם החותם על מסמך כי הוא קרא והבין את תוכנו (ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, נח(3) 934). אין מחלוקת כי התובעת קיבלה לידיה את ההסכם, טרם חתימתה עליו, ובאפשרותה היה לעיין בו וללמוד את תוכנו. זאת ועוד, המדובר בהסכם בן כעמוד ומחצה, המנוסח בשפה ברורה ובהירה. 32. לזאת אוסיף, כי ההסכם נחתם במעמד פגישה, שהתקיימה בין הצדדים ביום 17.5.16 – ונמשכה כשעתיים, בה לובנו סוגיות כאלה ואחרות ביחס לייצוג, כפי שעולה מעדות התובעת עצמה. "סך הכל פעם שניה ראיתי אותה, פגישה מאוד ארוכה, נתנה לי אינפורמציה" (עמ' 1 שורה 17 לפרוטוקול). 33. נוכח מכלול האמור, לא שוכנעתי כי, כטענת התובעת, ההסכם נחתם מבלי שהיתה מודעת לתוכנו, וממילא לא שוכנעתי כי הנתבעת התנהלה בחוסר תום לב בהחתימה את התובעת על ההסכם.

פסק דין |26/03/2018 |תביעות קטנות – ראשון לציוןמאזכרים – 9 |עמודים – 16

תאדמ (ירושלים) 10302-03-22- שירה לשם נגד עורך דין גרמי שטרן

שמות השופטים: יגאל ברק עופר

1. בפניי תביעה כספית בסך 46,000 בגין הפרת הסכם למתן שירותים משפטיים 2. הנתבע הינו עו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה. 3. התובעת שכרה את שירותיו של הנתבע לצורך ייצוגה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה בתביעת גירושין, תביעה לחלוקת רכוש, תביעה למשמורת ותביעה למזונות ילדים. 4. ההתקשרות החוזית נעשתה בהתכתבות דוא"ל בין הצדדים מיום 13.4.2021 , בה סוכם כי שכר הטרחה ישולם לנתבע מראש עבור שירותיו, ויעמוד על 50,000 כולל מע"מ. 5. בפועל שילמה התובעת לנתבע סך של 46,000 . 6. ביום 6.7.2021 הודיעה התובעת לנתבע כי היא מפטרת אותו מייצוג, ודרשה לקבל בחזרה את מלוא הסכום ששילמה לו. 7. הנתבע סירב להשיב לתובעת סכום כלשהו. עיקר טענות התובעת 8. הנתבע התייחס לתובעת בצורה בלתי נאותה, שבאה לידי ביטוי בכך שאסר עליה להתקשר אליו ודרש שהתקשורת ביניהם תהיה בהודעות ומסרונים בלבד; ענה לה תשובות קצרות ולא ברורות; סירב להיפגש אתה; ונהג לבקר ולהשפיל אותה. 9. בנוסף, הנתבע נהג להעביר טיוטות לעיונה של התובעת זמן קצר ביותר לפני הגשתן, באופן שלא היה לה די זמן לעיין בהן כראוי. 10. השיא היה כאשר הנתבע כתב לתובעת כי ככל שתשלח לו יותר מיילים הוא יענה לה פחות. 11. הנתבע ניהל את ענייניה המשפטיים של התובעת שנמסרו לטיפולו בצורה רשלנית, בין היתר בדברים הבאים: א. הגיש לביה"ד הרבני כתב תביעה קצר ולא מפורט בן שני עמודים בלבד. ב. סירב להגיש תגובות לבית הדין על בקשות של הבעל. ג. הגיש בקשה לחלוקת רכוש ופירוק שיתוף, למרות שידע כי מדובר בדירה השייכת לתובעת בלבד. ד. הגיש את תביעת המזונות לבית הדין במקום לבית המשפט לענייני משפחה, שלו הסמכות לדון בעניין זה.

פסק דין |21/08/2023 |שלום – ירושליםמאזכרים – 0 |עמודים – 11

ת"א (תל-אביב-יפו) 18142/03- עורך דין ליבוביץ אלינור נגד מורג ציפי

שמות השופטים: אחיקם סטולר

בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, עבור ייצוג הנתבעת בהליכי גירושין, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה- 14,240 (הסכום הנתבע תוקן במהלך הדיון לסך של 13,240 ר' להלן) . רשות להגן ניתנה ב-18/2/03. הרקע התובעת הינה עורכת דין, בעלת משרד בתל אביב, ומתמחית בתחום דיני המשפחה והגירושין. בחודש מאי 2002 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת שתייצג אותה בהליכים שבינה לבין בעלה, מר דוד מורג, אשר הגיש כנגד הנתבעת תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתאריך 5/5/02 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובעת לנתבעת על סך של 3,000 כערכם בשקלים בצירוף מע"מ כדין (נספח א' לכתב התביעה). 1. במהלך התקופה בה ייצגה התובעת את הנתבעת, ערכה התובעת כתבי בי-דין ובקשות ביניים כמפורט להלן: א. תביעת מזונות, שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני (נספח ב' לכתב התביעה). ב. תביעת מזונות עבור ילדי הזוג בבית משפט לענייני משפחה (נספח ג' לכתב התביעה). ג. בקשה לקביעת מזונות זמניים (נספח ו' לכתב התביעה). ד. הודעה על צירוף מסמכים (נספח ז' לכתב התביעה). ה. תגובה לעניין סדרי ראייה של הילדים (נספח ח' לכתב התביעה). ו. בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעניין סדרי הראייה (נספח ט' לכתב התביעה). ז. תביעה להחזר מחצית משכנתא אשר שולמה ע"י הנתבעת (נספח י' לכתב התביעה). 2. התובעת והנתבעת קיימו 4 פגישות משא ומתן עם בן זוגה ובא כוחו. שתיים במשרד התובעת ושתיים במשרדו של בא כח בן זוגה. 3. התובעת ייצגה את הנתבעת בדיונים הבאים: א. 23/5/02- דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בדיון זה נקבע מדורה הספציפי של הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה).

פסק דין |09/12/2003 |שלום – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 5

ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א

שמות השופטים: יחזקאל אליהו

משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.

פסק דין |12/12/2022 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 94

פשר (מרכז) 16999-12-14- א. ח. נגד מ. מ. ח.

שמות השופטים: צבי ויצמן

2 3. ביום 12.11.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, המאשר הסכם גירושין בין הצדדים במסגרתו חוייב החייב בתשלום מזונות שני ילדיו בסך של 3600 לחודש (1800 לכל אחד), בנוסף חוייב החייב לשאת במחצית הוצאות רפואיות חריגות. 4. ביום 17.12.14 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב במסגרתו, חוייב בתשלום חודשי של 1000 לקופת הכנ"ר. 5. לטענת החייב, מיום מתן פסק הדין ועד היום, הוא זה שדואג לצרכי ילדיו, וכי במועד עריכת ההסכם עבד בעסק עצמאי להתקנה ותיקון מזגנים והשתכר סך של 6,400 לחודש. כיום, הוא עובד כשכיר בחברת טמפו ומשתכר בסך של 7530 . אולם לטענתו הוא נישא בשנית ובנו הבגיר גר עימו, בנוסף לשלושת ילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים, כך שסמוכים על שולחנו ארבעה ילדים, זאת בנוסף לשהותם של ילדיו הקטינים עמו, על פי הסדרי המשמורת שנקבעו. החייב מבקש לפסוק את מזונותיו בסך הנמוך מזה שנפסק בפסק הדין שכן לדבריו אין הוא יכול לכלכל עצמו ולכלכל ילדיו וכן לשלם לקופת ההליך במצבו הכלכלי. החייב טוען, כי המשיבה במצב כלכלי שפיר, מאחר ודירת המגורים של הצדדים הועברה לידה במסגרתו של הסכם הגירושין. המשיבה מכרה את הדירה וחיה ברמת חיים גבוהה, עובדת כשכירה במשרה מלאה ומתגוררת בדירה חדשה ומרווחת מול חוף הים, בבעלותה רכב מאזדה, מנהלת חשבון בנק ועושה שימוש בכרטיס אשראי , זאת בנוסף לדמי המזונות. החייב מבקש להעמיד את סכום המזונות על סך של 2,000 . 6. מנגד, טוענת המשיבה, כי החייב מציג מצג שווא בפני בית המשפט. לטענתה, החייב ניהל אורח חיים בלתי מוסרי, התעלם מילדיו ומחובתו לתשלום המזונות, וכי הקטינים נמצאים בפועל במשמורתה בלבד כאשר הוא בקושי פוגש בהם.

החלטה |09/02/2015 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 5רמ"ש (מרכז) 69540-12-21- ר.צ נגד ס.צ

שמות השופטים: ורדה פלאוט

1. בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה שניתנו בתיק תלה"מ 49102-10-21: האחת, מיום 30.11.21 , שבמסגרת נקבע כי לבית משפט קמא הסמכות לדון בתביעה הרכושית שהוגשה ע"י המשיבה, והמבקש חוייב בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ; השניה, מיום 5.12.21 , ולפיה נקבע כי נוכח ההחלטה בדבר קביעת הסמכות, בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיבה על הסף מחמת העדר סמכות- נדחית, וכי יש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום רקע והחלטת בימ"ש קמא- 2. בקצרה יפורט כי הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת . . . ולהם . . . ילדים (בגירים). סמוך למועד הנישואין, חתמו הצדדים על הסכם ממון, שאושר בפני רשם הנישואין. ביום 27.6.21 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 59492-06-21), ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, נסגר ההליך. ביום 9.9.21 הגיש המבקש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, לה כרך תביעת מזונות אשה ורכוש. 2 ביום 20.10.21 הגישה המשיבה, לבימ"ש קמא, תביעה רכושית – זו התביעה המתבררת בהליך קמא. בד בבד, עם הגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה- שהוכתרה כבקשה בהולה- לקביעת סמכות שיפוט לדון בענייני הרכוש של הצדדים, כך שבימ"ש קמא ידון בסוגיות אלו, נוכח חוסר תום הלב שבכריכת נושא הרכוש לתביעה הגירושין, ומשאין המדובר בכריכה כדין וכנה, כאשר המבקש חפץ לנשל את המשיבה מהרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. במקביל, הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה קמא על הסף מחמת העדר סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה הרכוש, נוכח התביעה המתנהלת בבית הדין הרבני.

פסק דין |01/03/2022 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6
רבני (באר שבע) 1197864/14- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: הרב אברהם הרוש

בין ההורים מאבקים רבים בעניינים כספיים למרות מצבם הכלכלי המרווח כאשר עניין המזונות עולה שוב ושוב לאורך כל השיחה. " המלצות התסקיר הינן: א. הפניית המשפחה לאלתר לגורם טיפולי אשר יסייע להורים ולילדים. ב. לחייב את ההורים בשיתוף פעולה, וחוסר שיתוף פעולה יגרור חיובי קנסות. אציין שכיון שהחוק אימץ את עמדת ההלכה בענין החזקת ילדים ו"וטובת הילד" והאב הינו איש מקצוע בתחום, וכמו כן דברינו מופנים לרווחה, לשם כך הנחיצות לבחון במסגרת זה אף את דרישות החוק. 4 דיון והכרעה פתיחת הסכם גירושין בכל הקשור בענייני הילדים אתייחס תחילה לבקשת הרווחה, שלא הבינו די הצורך מדוע יש לתת תסקיר בזמן שיש הסכם מחייב בין הצדדים, הקובע את כל ענייני הילדים והטיפולים בהם וכו'. כך כתבתי בהחלטה מיום כ"ח באייר תשפ"ב (29/05/2022) שכוונה לרווחה: "כדרכם של דברים ביה"ד כתב הסכם גירושין בהסכמת הצדדים ובמשך הזמן התגלעו קשיים בהתנהלות מול הילדים, עם או בלי קשר לגירושין שהיו, כעת עם היפתח תיק החזקת ילדים הגיע העת לבחון לעומק את התנהלות הצדדים עם ילדיהם, כמובן שיש בבחינה זו כדי להשליך על הסדרי השהייה שנקבעו בהסכם הגירושין, נעיר שנקבע לצדדים דיון בעניין זה בתאריך 20/06/2022 ובדיון זה ביה"ד אמור להגיע עם נתונים אובייקטיבים באשר להתנהלות הילדים. על המזכירות להעביר לידי הרווחה את כתב התביעה, כדי ללמד על הנחיצות לתסקיר. " מן המפורסמות שביה"ד נעזר בתסקירי עומק של הרווחה, ודומה הדבר לפסיקה בפיקוח נפש, שדעתו של הרופא נשמעת ועל פיו מכריע הרב את ההלכה. כך הוא בהלכות שבת, יעויין בשו"ע (או"ח סימנים שכח-של), וכן הוא ביחס ליום כיפורים, יעויין שם (סימנים תריז-תריח), ולא כאן המקום להאריך בנידון זה.

פסק דין |03/07/2022 |בתי דין רבניים – באר שבעמאזכרים – 0 |עמודים – 32

ב"ל (חיפה) 28350-11-16- י ר נגד המוסד לביטוח לאומי

שמות השופטים: זאב שטיין מיכל פריימן

במכתב מיום 30/7/14 הודיע הסיוע המשפטי לתובעת כי הוחלט להעניק לה שירות משפטי בעניין – "תביעה למזונות הקטינות, בקשה למזונות זמניים, תביעה למשמורת והסדרי ראיה נגד מ ר בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, ללא בקשה לפטור מאגרה". התובעת הופנתה לעוה"ד אייל רוזנר לשם קבלת השירות המשפטי. 4 14. במהלך התקופה מיום שעזב בעלה את הבית, פתחה התובעת בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, כמפורט להלן: א. תביעה למזונות שנפתחה בחודש 08.2014; ב. תביעות למשמורת ולהסדרי ראייה, שנפתחו בחודש 10.2015; ג. תביעה לגירושין, שנפתחה בחודש 04.2017.15 . ביום 02/10/17 ניתן פסק דין שהכריז על התובעת ועל בן זוגה כמגורשים. 16. בעקבות המלצת בית הדין, התובעת פנתה לוועדת תביעות של הנתבע. ועדת התביעות סברה שלנוכח התנהלות התובעת – פנייתה ללשכה לסיוע משפטי בחודש 6.14 ופתיחת הליך תביעת המזונות עוד בחודש 8.14 – יש לראות בתובעת כמי שפתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ולהכיר בה כ"הורה עצמאי" בהתאם לחוק. לכן, המליצה הוועדה לפקיד התביעות לשקול מחדש את התביעה. 17. פקידת התביעות של הנתבע בחנה שוב את עניינה של התובעת אולם החליטה שהחלטת הדחייה תעמוד בעינה, וזאת מכיוון שלא ניתן לראות בהליכים שנקטה התובעת בשנת 2014 כ'הליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין'. עיקר טענות הצדדים 18. לטענת התובעת יש לראות בה כמי שעונה על הגדרת הורה עצמאי בחוק הסיוע, בעיקר מהטעמים שלהלן: א. יש לפרש את חוק הסיוע באופן תכליתי כך שיסייע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי – 5 מטרת חוק הסיוע היא לסייע למשפחות חד הוריות ויש לפרש אותו באופן שיגשים מטרה זו; מטרת התנאי של 'פתיחת הליך' היא לוודא, במצב שקדם לגירושין, כי בני הזוג אכן גמרו בדעתם שהם מעוניינים להיפרד, וזה המצב בענייננו; ועדת התביעות של הנתבע המליצה להכיר בתובעת כ"הורה עצמאי" בהתאם לפרשנות תכליתית של החוק, ויש לקבל את המלצתה.

פסק דין |11/04/2019 |בית דין אזורי לעבודה – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 10

ת"ק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל

שמות השופטים: קרן שמש

1. התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום סך של 30,040 בגין החזר חלק משכר טרחה ששילמה התובעת לנתבע במסגרת הסכם לקבלת שירותים משפטיים, וכן פיצוי על עוגמת נפש 2. בפתח הדברים יצוין כי הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בהליך, ולפיכך הותר לתובעת להסתייע בייצוג מטעמה; אולם בסופו של דבר היא בחרה לייצג את עצמה, בסיוע בית המשפט. פרשת המקרה וטענות הצדדים 3. התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין. ביום 12.4.2022 נערכה פגישה בין הצדדים, שבמהלכה מסרה התובעת לנתבע את הפרטים הרלוונטיים, והסבירה לו כי היא נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, וכי במסגרת זו היא מעוניינת לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי הסכם הגירושין. בשלב בו פנתה התובעת אל הנתבע כבר הוכנה טיוטת הסכם גירושין על-ידי בא כוחו של הבעל, והתובעת היתה מעוניינת לשפר את תנאי ההסכם לטובתה, ולהשלים את התהליך מבחינה פורמלית, לרבות העברת חלק מהזכויות בדירת בני הזוג לרישום על שמה. 4. במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים. הצדדים סיכמו כי הנתבע ייצג את התובעת בניהול המשא ומתן והשלמת ההליך בפועל, תמורת שכר טרחה בסך 12,000 ועוד מע"מ ובסך כולל של 14,040 . עוד הובהר והוסכם, כי במקרה שבו תחליט התובעת בכל זאת לנקוט הליכים של הגשת תובענות לבית המשפט, יסוכם על שכר טרחה נפרד לניהול הליכים אלה, ממנו יקוזז הסכום עליו הוסכם לצורך ניהול משא ומתן והשלמת ההליך. 5. הנתבע ביקש מהתובעת שתסדיר את תשלום מלוא הסכום בגין שכר טרחה מראש, ושלח אליה באמצעות וואטסאפ נוסח הסכם שכר טרחה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטרחה").

פסק דין |07/06/2023 |תביעות קטנות – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 8

ת"ק (חיפה) 24259-02-24- הודא קוואס נגד ' הילה זיסמן

שמות השופטים: דנה ביאלר

הנתבעת הגישה ייפוי כוח בהליך יישוב הסכסוך אשר נסגר בעת ייצוגה, קיימה פגישות עם התובעת ועם הצד השני ביחד עם בא כוחו, ניהלה שיחות טלפוניות גם לשיטת התובעת בשין לב לטבלה שבסייפת כתב התביעה-ואלה הם השירותים שאמורים היו להיות מסופקים לתובעת בהתאם להסכם. 3. נוסף על האמור-לא שוכנעתי כי הנתבעת זלזלה בתובעת. לא שוכנעתי כי יש בעובדה כי בין הצדדים סוכם שב"כ בעלה של התובעת יכתוב את ההסכם כדי להוות זלזול וחוסר רצון לספק לתובעת שירותים להם היתה זכאית. בדיון נשאלה הנתבעת אשר לביצועם בפועל של סעיפי המשנה של סעיף 1 להסכם (השירותים להם התחייבה הנתבעת בהסכם המצוטט לעיל בעמ' 3-4) והשיבה: "לשאלת בית המשפט, מה זה אומר הפסקה הראשונה בסעיף מס' 1 לגבי מעשה שנדרש מעורך הדין אני אומרת שבקשה ליישוב סכסוך מוגשת לבית משפט לענייני משפחה, באותו רגע מונפק זימון ליחידת מהו"ת. אנחנו רק מגישים הודעה על נטילת ייצוג אם וככל שצריך סעדים דחופים כמובן אנחנו מגישים, אבל היות ובתיק הזה התיק הלך ישר לניהול מו"מ, אנחנו ישר התחלנו את המו"מ מול עורך הדין, וגיבשנו הסכמות שהועלו בטיוטת הסכם גירושין. לגבי הפסקה השנייה בסעיף 1, אם וככל שמתקיימת פגישה, הפגישה הראשונה ללא עורכי דין. החל מהפגישה השנייה אם וככל שעורכי הדין לא יכולים לנהל מו"מ. . . ברגע שאנחנו מתחילים ללוות לקוח בהליך כזה של משפחה, לכל אורך הדרך יש ייעוץ משפטי, במקרה הזה היו להם לא מעט חיכוכים וחילוקי דעות גם לגבי הילדים, כספים, בעניין הזה היו התכתבויות ביני לבין יואל והגברת קיבלה על בסיס קבוע ייעוץ משפטי איך להתנהל. למעשה מתחילות שיחות והתכתבויות עם עו"ד יואל אמנו בעניין זמני השהות עם הילדים, בעניין הכספים.

פסק דין |30/12/2024 |תביעות קטנות – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 9

תמ"ש 9913-07- ש. ש נגד צ. א

שמות השופטים: רונית גורביץ

עוד טוענת כי לחץ כבד הופעל עליה ע"י הנתבע וע"י חמותה שאיימו עליה שייקחו ממנה את הילדים, והנתבע אף איים על התובעת כי ידאג לשכן את הילדים בפנימיות. טענות ואיומים אלה פגעו קשה בתובעת, שהקטינים הינם כל עולמה, ולכן הייתה מוכנה לוותר על הכול, ובלבד שתקבל הגט ומשמורת על הילדים. 15. בתצהיר עדותה הראשית מוסיפה התובעת וטוענת כי כל האמור בהסכם הגירושין היה פרי רצונו של הנתבע: הנתבע אמר לתובעת שתישאר עם הילדים בדירתם המשותפת תקופה של עד שנתיים, כי הוא לא ישלם מזונות אלא ישלם את הלוואת המשכנתא, הארנונה והכבלים בלבד (סעיף 60 לתצהיר עדותה הראשית). 16. על רקע נסיבות אלה נחתם הסכם יחסי הממון והגירושין שהובא לאישור בית המשפט. 17. יתירה מכך, טוענת התובעת כי עורך הדין שייצג אותה סירב לייעץ ו/או לחוות דעתו בענייני הרכוש והתנה זאת בשכר נוסף שלא היה ברשותה. 4 בתצהיר עדותה הראשית מוסיפה התובעת וטוענת כי יחידת הסיוע אילצה אותה להראות את הסכם הגירושין לעוה"ד לפני שהיא חותמת עליו. ואכן, התובעת פנתה לעוה"ד לפני חתימת ההסכם וביקשה את עצתו באשר לטיבו של ההסכם. עוה"ד עיין בהסכם אך אמר לה כי אינו יכול לייעץ לה בנושא הרכוש והגירושין ללא תשלום הואיל והמינוי שניתן לו הוא רק בעניין המזונות והמשמורת (סעיף 64 לתצהיר עדותה הראשית). (ראה עדותה בעניין זה, עמ' 10 שורות 6-12). 18. עוד מציינת כי באותה תקופה הייתה בודדה ללא כל תמיכה משפחתית, וכל בני המשפחה היו בנתק ממנה במשך תקופה של 4 שנים בעקבות מריבה שהייתה ביניהם. 19. בישיבת אישור ההסכם התובעת נשאלה ע"י בית המשפט אם היא מסכימה לאמור בהסכם, ולא יכלה לומר אחרת זולת הסכמתה, נוכח מצבה הנפשי והמצוקה שבהם הייתה שרויה באותה העת.

פסק דין |13/10/2013 |משפחה – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 19

ע"מ (ירושלים) 483/03- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: יוסף שפירא

כן מגוללת האם בכתב התביעה את הקשיים בביקורים בשל המרחק הפיזי והצורך "להטלטל בתחבורה ציבורית שלוש פעמים בשבוע אחד, מתוכם פעמיים לפתח-תקוה, ופעמים בשבוע שני, מתוכם פעם לפתח תקווה כדי להביא את הילד לאביו" (סעיף 4 לתביעה). האם מכנה הסדרים אלה כהתעללות. 5. גם האב קובל על הקשיים הלוגיסטיים בהסדרי הראיה, ובעמוד 3 לעיקרי הטיעון הוא מביא טבלה ארוכה המפרטת שלב אחרי שלב, תוך ציון מספר ק"מ ומספר דקות של כל שלב מרגע יציאתו של האב מן הבית עד לשובו בתום יום ביקור הילד, "מסע שאורך 9 שעות (ע' 3 לעיקרי הטיעון). 6. טענת התובע (הקטין) הינה כי הוא אינו צד להסכם הגירושין ולכן זכותו לבקש את שינויים. לתביעה צורף תצהיר החוזר, פחות או יותר, על האמור בכתב התביעה. אולם טענה זו כנראה נזנחה ע"י הצדדים. דיון: 1. פסק הדין של בית המשפט למשפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא לענייני משפחה, השופט פ' מרכוס) חובק 67 עמודים והינו פסק דין ייחודי בנושא חוות דעת מקצועיות בתחום הנדון, הראוי לעיון ולימוד מעמיק לכל מי שעוסק בתחום. אכן הלכה פסוקה היא שחוות דעת הינן כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושאים שיש צורך להיעזר במומחים בתחומים שונים. ישנם כמובן תחומים שבית המשפט יקבל את חוות הדעת מחוסר אפשרות להגיע לממצא עצמאי, כגון כשמדובר במחיר של מוצר מסוים, או שווי של פרוייקט שאינם בבחינת ידיעה שיפוטית, כגון חפץ אומנותי, או פרוייקט כלכלי מורכב. אולם ישנם תחומים שבהם לבית המשפט כלים להעריך מצבים שונים, בהיותו בקיא ובעל ניסיון באותו תחום, כגון דיני המשפחה. לא בכדי הוקם בית המשפט למשפחה בארץ שאימץ אף את הגישה של "one family one judge", לאמור שכל ענייני משפחה אחת יובאו בפני אותו שופט שדן אף בעניינים קודמים של אותה משפחה ובקי בכל ההליכים שהתנהלו.

פסק דין |14/01/2004 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 8

תמ"ש (תל-אביב) 24991/98- ח.ד. ו-2 אח נגד ח.ר.

שמות השופטים: טובה סיון

אכן, לא כל סכסוך במשפחה צריך למצוא את פתרונו השיפוטי על פי דין". "פיתרון בדרכי גישור- בין כתלי ביהמ"ש או מחוצה לה- הוא מסגרת ראויה לפתרונם של מרבית הסכסוכים במשפחה". ולסיכום דבריו: "המשפחה יקרה לכולנו, נעשה הכל כדי שיישוב הסכסוך המשפחתי בדרכי הגישור, יהיה אנושי, יעיל וצודק". ומכאן אתה למד כי לא על נקלה יפתח ביהמ"ש פתח לדיון מחודש, בנושאי המשפחה (לרבות מזונות) לאחר שהצדדים עברו דרך ארוכה ופתלתלה טרם גיבשו הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. (ראה: א' ברק, הגישור בענייני משפחה- גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין הדין הדתי, דיני משפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה, חלק ג' (ינואר 2000), 1149). 11. כיום, בעידן בית המשפט לענייני משפחה, אישור הסכם אשר נוהל ונערך מחוץ לכתלי בית המשפט, הינו עניין שבשגרה. הדבר מונע התדיינויות רבות, וסכסוכים המנוהלים לאורך שנים, ובסופו של דבר מביא למיקסום היעילות והצדק, ולטובת כל הצדדים. הרכבי בתי המשפט למשפחה מאשרים הסכמים מדי יום ביומו. עם זאת, למרות השגרה, מבהיר בית המשפט לצדדים את משמעות ההסכם, ומוודא עם הצדדים כי היו מיוצגים והבינו את משמעות ההסכם, ויש בכך כדי להוות ראיה לדיון כלשהו שנערך בנושאים הכלולים בהסכם, לרבות, ובעיקר כאשר מדובר בפסיקת מזונות לקטינים אשר אינם מודעים להליך המתקיים בין הוריהם. על כן, התערבות ופתיחה מחדש של הסכם אינו הדבר הרצוי, ולא צריך להיעשות כדבר שבשגרה, על ידי מתן זכות מחודשת לתביעה ראשונית. כמו כן בענייננו,כותרת התביעה הנה "הגדלת מזונות", ולא התבקש תיקון של כתב התביעה, ואף בחלק מהתשתית אשר הונחה, נעשה ניסיון להוכיח שינוי נסיבות מהותי כנדרש בתביעה להגדלת מזונות.

פסק דין |11/08/2003 משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 15תמ"ש (נצרת) 8879-12-15- י.ר.ר. נגד ד.ר.

שמות השופטים: אסף זגורי

הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תביעה להפחתת מזונות כאשר לא חל כל שינוי משמעותי וכאשר הדיו בקושי יבשה על הסכם הגירושין שאושר בבית משפט זה בהליך הקודם, במסגרת תביעות למזונות, מצריכה בחינה ועיון בשאלה כיצד כלל ניתן ייצוג לתובע מכספי המדינה. 22. בשעה שאין מדובר בייצוג של התובע באופן פרטי אלא באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, אשר מחוייבת גם לשקול סיכויי ההליך, מתקשה בית המשפט להבין כיצד ניתן סיוע משפטי לתובע בהליך זה לנקוט בסדרת תביעות נעדרות סיכוי, כאשר הדברים עולים וצפים על פניהם מהכתובים בהליך זה ובהליך הקודם. 23. די לי בהפניה לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 הקובע: "4. ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. " 24. בית המשפט אינו פועל בשיטת "מצליח". לא ייתכן שבחלוף חצי שנה ממועד אישור הסכם גירושין אגב הליכי מזונות ומשמורת, תוגש תביעה על ידי מי מבעלי הדין וייעשה ניסיון לשוב ולפתוח מחדש את מסכת היריעה והטענות הן בעניין צרכי הילדים, הן בעניין הכנסות הצדדים והכל כאשר למעט עובדת נישואיו של התובע והולדת בת נוספת (עובדה שהייתה צפויה וידועה לתובע בעת ההסכם המקורי), לא חל כל שינוי נסיבות מהותי שכלל מצדיק בחינה מחדש של ההתחייבויות שנטל על עצמו התובע. 25. כפי שיבואר להלן, ברור כי דין התביעות של התובע להידחות על הסף מפאת חוסר תם לב, אי גילוי פרטים מלאים ובשים לב למשך הזמן הקצר מאז מועד כריתת ההסכם ועד מועד הגשת התביעה הנוכחית, כאשר כל אבל כל הנסיבות "החדשות" היו גם היו ידועות או בחזקת ידועות לתובע.

פסק דין |14/02/2016 |משפחה – נצרתמאזכרים – 8 |עמודים – 13

תמ"ש (תל-אביב-יפו) 18817-12-12- ש י נגד ח י ואח

שמות השופטים: יהורם שקד

כחודש לאחר מכן, ביום 5.2.12 פנתה האם לבית הדין הרבני, באמצעות ב"ב, בתביעת רכוש כנגד האב וכנגד אמו. ביום 6.2.12 התקיים בפני בית הדין הרבני דיון במעמד בני הזוג ובאי כוחם. במהלך הדיון טענה האם כי האב אינו נושא בצרכי הילדים, וכי היא נאלצת לפנות בבקשות לקבלת תרומות לצורך תשלום ההוצאות. האב טען כי הוא חפץ בשלום בית, כי בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת ומשכך אין מקום לדון במזונות "כאילו אנו עומדים להתגרש". עוד טען, כי הוא מממן את כל הוצאות הבית. בהחלטתו מאותו מועד, קבע בית הדין הרבני כדלקמן: "ביה"ד קיים היום דיון ארוך בעניינם של הצדדים. לאחר שמיעת הצדדים ובאי כחם ולאחר שיקול דעת מחליט ביה"ד כדלקמן: א. הבעל יפנה באופן מיידי לקבלת טיפול רפואי . . . ב. בני הזוג יפנו להליך ייעוץ זוגי באופן מיידי. הבעל יישא בעלות הטיפול. ג. הבעל מחוייב לכלכל, לזון ולפרנס את אשתו וילדיו. בית הדין רשם לפניו את התחייבות הבעל לקיים התחייבות זו ומורה לו לבצעה בעין יפה כך שאשתו וילדיו יחיו ברמת חיים נאותה מכובדת. ד. ב"כ הצדדים ינסחו בתוך 14 יום הסכם שלו"ב ולחילופין גירושין. במסגרת ההסכם יובטחו זכויותיה של האשה ברוח הצעות שהועלו בבית הדין. . . ". 7. ביום 5.3.12 קיים בפניו בית הדין הרבני דיון נוסף במעמד בני הזוג וב"כ. במועד זה שבה האם על טענותיה כי היא נאלצת לפנות בבקשות לסיוע כלכלי מפאת חוסר יכולת לממן את צרכי המשפחה. בתום הדיון, לשאלת בית הדין מהו הסכום אותו מציע המבקש לשלם כמזונות קבועים, השיב המבקש: "זה לא יוביל אותנו לשלום בית". 8. בהחלטתו מיום 25.4.12 , לבקשת האם, הבהיר בית הדין הרבני, כי חיוב האב בהחלטתו מיום 25.5.11 בתשלום סך של 5,000 , היה חיוב חד פעמי, לאמור: "בית הדין מבהיר לבקשת (האשה – י.

החלטה |07/03/2013 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 11

תמ"ש (תל אביב) 48354-05-11- ט.ה. נגד ל. מ. ע.

שמות השופטים: איריס ארבל אסל

זאת ועוד, האם טוענת כי אף אם יוחלט להיצמד להסכם ככתבו וכלשונו, אזי על-פי סעיף 8 להסכם, "הסמכות לדון בכל העניינים הקשורים להסכם זה יהיו בבית הדין הרבני בתל-אביב למעט הנושאים האמורים בסעיף 4 להסכם זה – עניין משמורת הילדים ומזונות הקטינה". האם טוענת כי סעיף זה מדבר בעד עצמו, שכן אין רלוונטיות לעובדה שבית הדין הרבני העניק להסכם הגירושין תוקף של פסק דין. משכך, מדגישה האם, התביעה למזונות הקטינה חייבת להידון, בהתאם לסיכום, בבית משפט זה. 29. למעלה מכך, האם קובלת כי האב לא עמד בהסכם ככול שהדבר נוגע להעברת תשלומים עליהם התחייב בהסכם, קרי: 1,500 בחודש עבור מזונות הקטינה, וכן 750 מדי חודש בגין חוב המזונות מהעבר. נוכח זאת, האם פתחה בהליכי הוצל"פ נגד האב. לטענתה, בהתנערות האב מהנכתב בהסכם יש כדי ללמוד על כך שחתם על המסמך בלא שהיה בכוונתו למלא אחר סעיפיו. דיון והכרעה 30. נקודת המוצא בענייני המעמד האישי הינה כי הסכם גירושין אשר נערך ונחתם בין בני זוג, טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, כמצווה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. בית משפט לענייני משפחה מוסמך להעניק תוקף של פסק דין להסכם הגירושין, ולו בלבד שאינו כורך בתוכו את עניין הגירושין. בית המשפט או בית הדין הרבני לא יאשרו את ההסכם ויעניקו לו תוקף של פסק דין בטרם וידאו כי הצדדים מבינים את משמעות ההסכם, כי חתמו עליו מתוך שלמות ומרצונם החופשי, כי הוא מגן על האינטרסים של הילדים הקטינים, וכי סעיפי ההסכם אינם נוגדים את תקנת הציבור. עיקרון כיבוד הערכאות ההדדי 31. בנידון דידן הוגש הסכם הגירושין לבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב, הסכם הטומן בחובו סעיף המתייחס למזונות הקטינה, וכפועל יוצא מתעוררות שאלות מהותיות באשר לכשרות ולתקפות ההסכם.

פסק דין |04/05/2014 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 24

עמ"ש (מרכז) 40874-09-23- י. כ. נגד ' י. כ. א

שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין

עוה"ד ל. גירון ואח' פסק דין (מתוקן) ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (כב' הש' י. גרינוולד-רנד) מיום 12/7/2023, במסגרתו קבע בית המשפט את זמני השהות של ילדי הצדדים עמם (תלה"מ 57555-07-19), את שיעור חיובו של המערער במזונותיהם ובהוצאותיהם של הקטינים וכן הורה על השבת הוצאות רפואיות ששולמו על ידי המשיבה בהריון ובלידה (תלה"מ 9000-01-20; ותלה"מ 16725-06-20), והכריע במחלוקות רכושית בין הצדדים, תוך שהוא קובע כי הסכם הממון שנחתם בין הצדדים ואשר אושר כדין נזנח על ידם והם אימצו התנהלות שיתופית ביחס לכלל רכושם (תלה"מ 9039-01-20). הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו ביום 26/2/2009 ואולם באוקטובר 2018 עזב המערער את בית הצדדים אחר קרע שנגלע ביניהם. לצדדים שלושה ילדים קטינים ילידי 2011; 2014 ו- 2019 (להלן – הקטינים). 2. עוד קודם לנישואיהם, ביום 1/2/2009, חתמו הצדדים על שני הסכמים – הסכם לכבוד הדדי והסכם ממון. להלן נדרש לעניינו של הסכם הממון (איש מהצדדים לא עתר לסעדים בשל ההסכם לכבוד הדדי), המסדיר את זכויותיהם בנכסים שנרכשו עובר לנישואיהם ובהשבחות נכסים אלו (להלן – הסכם הממון). הסכם הממון אושר כדין על ידי נוטריון. ביום 1/10/2018 חתמו הצדדים על הסכם נוסף – הסכם גירושין ואולם התנו את תוקפו אך ורק באם המשיבה תפסיק את הריונה עם ילדם השלישי (להלן – הסכם הגירושין). 3. בית משפט קמא נדרש למספר תביעות שהוגשו על ידי הצדדים ובכללם – א. תביעת מזונות הקטינים שהוגשה על ידי המשיבה (תלה"מ 9000-01-20; להלן – תביעת המזונות) ב. תביעה בעניין אחריות הורית וזמני שהות שהוגשה על ידי המערער (תלה"מ 57775-07-19; להלן – תביעת זמני שהות) ג.

פסק דין |12/05/2024 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 23

תמ"ש (תל אביב) 63340-98- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: שאול שוחט

בכתב הגנתו מכחיש הנתבע את הרקע העובדתי שקדם להגשת התביעה למזונות ולמדור, טוען ששלום הבית החזיק מעמד מספר חודשים בלבד ומטיל את האשם למשבר המתחולל כיום בחיי הנישואין של בני הזוג, לפיתחה של התובעת. לטענתו, לפני כשנה עזבה התובעת את חדר השינה המשותף ומאז לנה היא בחדר אחר. 3. עניינה של החלטה זו היא פסיקת מזונותיה הזמניים של התובעת, אשת הנתבע. 4. א. בטרם אתכבד ואכנס לפסיקת המזונות עצמם, רואה אני חובה לעצמי להבהיר את עמדת ביהמ"ש בכל הנוגע ל'תפקיד' של תקנות סדה"ד האזרחי הרלבנטיות לתביעות מזונות המוגשות בפני ביהמ"ש לענייני משפחה מעבר ל'תפקיד' התקנות בכלל. ב. בע"א 615/84, מרקוביץ בע"מ נ' סתם מ"ב (1), 541 קובע ביהמ"ש: "מטרתן של תקנות סדר הדין היא להבטיח ניהול משפט בצורה יעילה ולמנוע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים, אולם כל זאת תוך שמירה על זכותם של כל הצדדים למשפט להביא את ראיותיהם ואת טיעוניהם לפני ביהמ"ש בצורה מלאה ונאותה". ג. על מנת ליישם מטרות אלה ולקדם אותן, יש צורך בשיתוף פעולה של כל הגורמים הנזקקים לשירותיו של ביהמ"ש, בודאי של ב"כ הצדדים – כיודעי דין. אם כך בסדרי הדין הרגילים, על אחת כמה וכמה בסדרי הדין בביהמ"ש לענייני משפחה. ד. מחוקק המשנה ייחד בתקנות פרק מיוחד להליכים המתנהלים בפני ביהמ"ש לענייני משפחה (פרק כ 1 בחלק ג' 1 לתקנות) ו"שיפר" את התקנות הנוגעות לתביעות מזונות המפורטות בפרק כ"א לתקנות. כוונת מתקין התקנות היתה, שבבוא ביהמ"ש לענייני משפחה לפסוק בתובענה שבפניו יוכל הוא להתייחס, כבר מהדיון הראשון, לסכסוך כולו שכן מטרתו של ביהמ"ש הינה להגיע ככל האפשר להכרעה כוללת בתובענה ולאו דוקא להתמקד במתן החלטה או פס"ד במקטע ספציפי של המשבר הרחב הפוקד את התא המשפחתי שעניינו נידון בפניו.

החלטה |29/10/1998 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 6

רמ"ש (באר שבע) 4184-10-15- ע.ב. נגד ה.א.ב.

שמות השופטים: גאולה לוין

13 בהתאם לתקנות 258כ-258כא לתקס"ד, בקשה ליישוב סכסוך נחשבת כהגשת תובענה כנגד בן-הזוג האחר בכל העניינים המפורטים בתקנה 258ז(1)-(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, קרי- "תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד על-פי חוק יחסי ממון"; "תובענה למזונות ולמדור"; וכן "תובענה בענייני קטין שנושאה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו ויציאת הקטין מהארץ" (ר' בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (פ"ד סג(2) 247). 23. עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מופנים הצדדים על-ידי בית-המשפט ליחידת הסיוע או לייעוץ או לפישור. יחידות הסיוע, שהוקמו מכוח סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הן יחידות טיפוליות המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. גורמים מקצועיים אלה מסייעים בידי הצדדים ובידי בית המשפט לרדת לשורש המחלוקות ולפתור אותן – בין באמצעות גיבוש הסכם ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ר' דברי הנשיא ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד(4) 337, 343-342 . תכלית ההסדר היא למנוע החרפה של הקרע ולעודד פתרון מחלוקות בין בני זוג בדרכי שלום (ר' בהרחבה בבג"ץ 5918/07 הנ"ל). יש לזכור כי יחידות הסיוע הן חלק מבתי המשפט לענייני משפחה וההפניה אליהן נעשית רק באמצעות בית המשפט. ההליך הייחודי המתנהל בהן, במסגרת בקשה ליישוב סכסוך, מתנהל לכל אורכו בחסות בית המשפט. 24. כאשר מוגשת בקשה לישוב סכסוך והצדדים מופנים ליחידת הסיוע, ההליכים יכולים לבוא לידי סיום באחד משני אופנים – אפשרות אחת היא שבני הזוג מגיעים להסכם ובהתאם לתקנה 258כד לתקס"ד בית המשפט רשאי לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין.

החלטה |28/12/2015 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 6 |עמודים – 17