עורכת דין דיני משפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון: מדריך מקיף לסמכויות והליכים משפטיים

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה מוסד משפטי מרכזי עבור תושבי האזור המתמודדים עם סכסוכים משפחתיים. במאמר זה נסקור את סמכויותיו, תפקידיו והמאפיינים הייחודיים של בית משפט זה, תוך התבססות על חקיקה ופסיקה עדכנית.

עורכת דין דיני משפחה בראשון לציון
עורכת דין דיני משפחה בראשון לציון

מהו בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוקם מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. מטרתו העיקרית היא לספק מסגרת משפטית מקצועית ורגישה לטיפול במגוון סכסוכים משפחתיים תחת קורת גג אחת.

הסמכויות המשפטיות של בית המשפט בראשון לציון

סמכות עניינית

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה:

  • תביעות מזונות בין בני זוג וכלפי ילדים
  • סכסוכי משמורת והסדרי ראייה
  • חלוקת רכוש במסגרת פירוק שיתוף
  • ענייני אפוטרופסות
  • צווי הגנה במקרי אלימות במשפחה
  • ירושות וצוואות
  • תביעות כספיות בין בני משפחה

בפסק דין תאק (רחובות) 1712/09, רונית ברנט נגד רחל שרעבי, הודגש היקף הסמכות: "מדובר היה בטיפול משפטי כולל בתביעות של מזונות, משמורת ותביעה רכושית שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה".

סמכות מקומית

הסמכות המקומית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נקבעת לפי מספר קריטריונים:

  • מקום מגוריהם של הצדדים המעורבים
  • מקום מגוריהם של ילדים קטינים בסכסוך
  • מיקום הנכסים העומדים במחלוקת

בתיק יס (באר שבע) 17876-07-21, נקבע עיקרון חשוב: "המשיב נכח בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, לא טרח לציין בפני המותב היושב בדין כי יש לו טענות בעניין סמכות מקומית ומרצונו החופשי אישר הסכמות רכושיות מפורטות". קביעה זו מדגישה את חשיבות העלאת טענות סמכות מקומית בשלב מוקדם של ההליך.

מאפיינים ייחודיים של בית המשפט לענייני משפחה

גישה טיפולית-משפטית משולבת

אחד המאפיינים הבולטים של בית המשפט לענייני משפחה הוא שילוב בין הגישה המשפטית לגישה הטיפולית:

  1. יחידת הסיוע – צוות מקצועי הכולל עובדים סוציאליים ופסיכולוגים
  2. שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה
  3. מינוי מומחים בתחומי הטיפול השונים

בתיק תמש (ראשון לציון) 17566-04-14, הדגיש בית המשפט: "מורה אני לאלתר למחלקה לשירותים חברתיים להתערב במערכת היחסים שבין הצדדים ולבחון טובתו של הבן הקטין". פסיקה זו מדגימה את הגישה ההוליסטית המשלבת היבטים משפטיים וטיפוליים.

גמישות פרוצדורלית

בית המשפט לענייני משפחה מתאפיין בגמישות פרוצדורלית המאפשרת:

  • הקלות מסוימות בסדרי הדין
  • גמישות בדיני הראיות
  • התאמת ההליך לצרכי המשפחה הספציפית

גמישות זו מאפשרת לבית המשפט להתמודד עם המורכבות הרגשית והאישית של סכסוכים משפחתיים ביעילות רבה יותר.

יתרונות מרכזיים של ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה

מומחיות שיפוטית בדיני משפחה

השופטים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הם בעלי מומחיות וניסיון בדיני משפחה, דבר המאפשר הבנה מעמיקה של הסוגיות המשפטיות והרגשיות הכרוכות בסכסוכים משפחתיים.

גישה הוליסטית לסכסוך המשפחתי

בית המשפט מתייחס לסכסוך המשפחתי כמכלול, תוך הבנה שהסוגיות השונות (כגון משמורת, מזונות ורכוש) שלובות זו בזו.

בפסק דין בשא (רמלה) 1481/03, יפה בן ארוש נגד זלמן אליאס, ציין בית המשפט: "על מנת שיסכים אדם להלוות סכום שכזה בהעדר הסכם בכתב ובהעדר בטוחות, צריכה להתקיים מערכת יחסים מאד קרובה בין הצדדים, ובדרך כלל מדובר במקרה שכזה במערכת יחסים משפחתית".

רגישות לצרכי המשפחה והילדים

עקרון טובת הילד עומד בלב ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה. השופטים נותנים משקל רב לשיקולים הנוגעים לרווחתם הנפשית והפיזית של הילדים המעורבים בסכסוך.

הליך יישוב סכסוך – שלב מקדים חשוב

החל משנת 2016, כל הליך בבית המשפט לענייני משפחה מחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך תחילה. מטרת ההליך:

  • לנסות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום
  • להפחית את העומס הרגשי והכלכלי על הצדדים
  • לזהות את הנושאים העיקריים השנויים במחלוקת

כיצד להתכונן להליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה?

  1. איסוף מסמכים רלוונטיים – תלושי שכר, דפי חשבון, מסמכי נכסים
  2. שקיפות מלאה – הצהרות רכוש מפורטות ומדויקות
  3. התייעצות עם עורך דין מומחה – ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני
  4. שיתוף פעולה עם יחידת הסיוע – פתיחות לתהליכי גישור וייעוץ

סיכום

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה ערכאה משפטית ייחודית המשלבת מומחיות משפטית עם רגישות חברתית וטיפולית. הגישה ההוליסטית והמקצועית מאפשרת פתרון יעיל ומותאם לסכסוכים משפחתיים מורכבים, תוך שמירה על האינטרסים של כל בני המשפחה, ובמיוחד של הילדים.

הבנת סמכויותיו ותפקידיו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, יחד עם הכרת התהליכים המשפטיים הייחודיים לו, מהווה צעד חשוב בהתמודדות עם הליכים משפטיים במסגרת המשפחה.

מומלץ להתעייץ עם עו ד גירושין בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

בש"א (רמלה) 1481/03- יפה בן ארוש נגד זלמן אליאס שמות השופטים: נ שטרנליכט like dislike copy enlarge נראה, כי על מנת שיסכים אדם להלוות סכום שכזה בהעדר הסכם בכתב ובהעדר בטוחות, צריכה להתקיים מערכת יחסים מאד קרובה בין הצדדים, ובדרך כלל מדובר במקרה שכזה במערכת יחסים משפחתית. מוצאים אנו, איפוא, שבמקרה זה מערכת היחסים הקרובה שבין הצדדים, מערכת יחסים של איש ואישה החיים כידועים בציבור, היתה בעלת השפעה חשובה ונכבדה, ונראה כי אף מכרעת, בהבאתה לעולם של עילת התביעה. יש, אם כן, לראות את הסכסוך הנדון בתיק העיקרי כסכסוך בתוך המשפחה. סיכום: סוף דבר, משראינו, כי ניתן לראות את הסכסוך נשוא תיק זה כעוסק בענייני משפחה, ועפ"י הוראת סעיף 3(א) לחוק, מצויה התביעה שהוגשה בתיק העיקרי בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. אשר על כן, אני מורה על העברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת – הנתבעת תגיש כתב הגנה לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. הוצאות הבקשה בסך 1,000 בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ישולמו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי. החלטה | 10/04/2003 | שלום – רמלה מאזכרים – 2 | עמודים – 4 תא"ק (רחובות) 1712/09- רונית ברנט נגד רחל שרעבי שמות השופטים: יעל טויסטר ישראלי like dislike copy enlarge הנתבעת העידה כי הגיעה אל התובעת בעקבות המלצות שקיבלה. הנתבעת הודתה כי קיבלה את תנאי ההסכם לביתה ורק לאחר מספר ימים שבה וחתמה על הסכם שכר הטרחה. למעשה בכל אלו יש כדי לדחות טענותיה אלו של הנתבעת. תוכן השירותים המשפטיים 16. יחד עם זאת, אין בידי לקבל את טענת התובעת העולה מתצהירה, כי הסכום שסוכם הינו עבור הכנת כתבי התביעה בלבד. אני למדה מהסכם שכר הטרחה, לרבות סעיף 2 להסכם, כי מדובר היה בטיפול משפטי כולל בתביעות של מזונות, משמורת ותביעה רכושית שהוגשו, לבית המשפט לענייני משפחה, בערכאה ראשונה. אני מוצאת לדחות את טענת התובעת, כי מאחר שסוכם שכר בגין כל דיון ובגין הכנת סיכומים, נלמד שהסכום שהוסכם בהסכם הינו עבור הכנת התביעות בלבד. גם התובעת הודתה, כי נעשו על ידה פניות לב"כ הבעל וכי הגישה בקשות לסעדים זמניים כגון עיכוב יציאה מן הארץ וכיו"ב, וכי הדבר היה במסגרת הסכם שכר הטרחה. היקף העבודה ומועד הפסקת הייצוג 17. בנוגע להיקף העבודה שבוצעה ומועד הפסקת הייצוג, אין בפועל מחלוקת בין הצדדים. 5 אמנם הנתבעת ביקשה לגמד את היקף העבודה שבוצעה מטעם התובעת, אך לא חלקה על כך שאכן בוצעו הפעולות המשפטיות על ידי התובעת או מי מטעמה. אין גם מחלוקת כי הוגשו שלוש תובענות לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. כך גם הוא הדין ביחס לבקשה לצו הגנה, והתייצבות לדיון שם, וכן ביחס לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לקביעת סמכות עניינית ועוד כהנה וכהנה בקשות. הנתבעת גם הודתה כי חתמה על התצהירים התומכים בכתבי הטענות שהוגשו וכן הודתה כי התובעת ליוותה אותה וייעצה לה, הן ביחס לבקשה לצו הגנה והן ביחס לבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ (פרוטוקול מיום 6.1.10 עמ' 2-3 ש' 5-7 וכן עמ' 4 ש' 1-5). פסק דין | 03/02/2014 | שלום – רחובות מאזכרים – 0 | עמודים – 8 תמ"ש (ראשון לציון) 17566-04-14- ד.א. נגד ע. א. שמות השופטים: כבי,נחשון פישר like dislike copy enlarge טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם. 10 לצערי לא עלה הדבר בידי. 11 12 בכ התובעת איננו פוסק מלהשתמש במינוחים של קביעת תיק זה להוכחות כאשר מדובר על קטין 13 בן 3 שנים כשבפני בית המשפט הזה תלויה ועומדת תביעה למזונותיו. 14 15 גם מדברי התובעת למדתי כי איננה שובעת נחת וזאת בלשון המעטה, מדרך ההתנהלות בבית. 16 17 סבור אני כי התנהלותם של הצדדים בביתם קשה, בוטה, מסכנת אותם ומסכנת את בנם הקטין. 18 סבור אני כי בנסיבות אלה ואל נוכח ששמעתי ואל נוכח אשר אני מבין, יהיה זה לא אחראי לאפשר 19 לצדדים לשוב ולהתגורר, יחדיו, בביתם כאילו דבר וחצי דבר לא קרה. 20 בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון תמש 17566-04-14 ד. א. ני ע. א. תיק חיצוני: 1 אינני יכול להתעלם מהתחושה וההבנה שאלימות רבה שוררת במערכת היחסים שבין הצדדים, 2 אלימות שבשלב זה נראה שבאה לידי ביטוי בעיקר בפן המילולי והנפשי ברם איש איננו יכול להיות 3 ערב לכך שלא תגלוש אלימות זו לפן הפיזי וסכנה זו ברצוני ובכוונתי למנוע בהחלטה זו. 4 5 ער אני להוראות שבחוק למניעת אלימות במשפחה, על פיהן לכאורה בית המשפט איננו יכול ליזום 6 הליך של צו הגנה באמצעותו יורחק אדם מביתו. 7 ברם, סבור אני כי משהדברים נשמעו באולם בית המשפט שוב אין אפשרות להתעלם ממערכת 8 היחסים הקשה המתוחה והמסוכנת שבין הצדדים ולפיכך בכוונתי להתערב וליתן החלטה אשר 9 תמנע את המשך מגוריהם האחד עם השני. 10 11 לפיכך, נאסר על הצדדים שניהם לשוב ולהתגורר יחדיו בדירתם ברחוב ***** בעיר ****** 12 הצדדים שניהם יפעלו באופן כזה שלא ישובו ולא יתגוררו בביתם משום הסכנה שחש אני כי עלולה 13 להתפתח ממערכת היחסים הקשה אשר ביניהם. החלטה | 23/10/2014 | משפחה – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: רותם קודלר עיאש like dislike copy enlarge 1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. החלטה | 09/08/2021 | משפחה – באר שבע

פסיקה רלוונטית

בג"צ 6929/10- פלונית נגד בית הדין הרבני הגדול שמות השופטים: א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,א רובינשטיין,ס גובראן,א חיות,נ הנדל like dislike copy enlarge זוהי סמכות מכוח הסכמה, והיא סמכות מקבילה באופייה שהרי הסמכות נתונה בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה, אולם הצדדים בחרו להקנותה לבית הדין. בענייננו ברור מתביעת הגירושין כי סוגיית מזונות הקטין לא נכרכה בה, והצדדים לא הסכימו להסמיך את בית הדין לדון בעניין מזונות הילדים. משכך, לסעיפים 3 ו-9 לחוק השיפוט (בהתאמה) אין תחולה בענייננו (ומכאן שלא ניתן אף להקיש ממקרים בהם מקור הסמכות היה בכריכה או בהסכמה, כגון בג"ץ 59/53 הויזמן נ' יו"ר ההוצל"פ, ביהמ"ש המחוזי, ירושלים, ודבורה סגל, פ"ד ז 1142, 1148 (1953) ו-בד"מ 1/81 נגר נ' נגר, פ"ד לח(1) 365, 377 (1984) (להלן: פרשת נגר) אליהם הפנה עו"ד יעקבי). מהו אפוא מקור הסמכות מושא דיוננו 14. בית הדין הרבני הגדול קבע בפסק דינו כי מקור סמכותו לדון בתביעה להפחתת מזונות הוא הסמכות הטבועה, המכונה גם סמכות נלווית, לדון בעניין שהוכרע בבית הדין הרבני בעבר. הקווים המנחים בעניין סמכות זו בכל הקשור לבתי הדין הרבניים פותחו בהלכות רבות בבית משפט זה (ראו, לדוגמא: בג"ץ 8578/01 חליווה נ' חליווה, פ"ד נו(5) 634, 641 (2002) (להלן: פרשת חליווה); בג"ץ 7341/06 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באשקלון, פסקה ח ( 14.2.2008 ); פרשת פלונית (2008), בפסקה 9; בג"ץ 6021/10 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 11 ( 4.10.2010 ) (להלן: פרשתפלונית (2010)); בג"ץ 2621/11 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים, פסקה 16 ( 27.12.2011 ) (להלן: פרשתפלונית (2011)); ופרשות רבות אחרות). הדברים סוכמו בפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה בפרשת סימה אמיר הנזכרת: "ההלכה הפסוקה הכירה בקיומה של סמכות נלווית, הטבועה בערכאה השיפוטית, ונגזרת מסמכותו המקורית של בית הדין הרבני מכוח החוק, ומקנה לה, בנסיבות מיוחדות, כוח שיפוט לחזור ולדון בעניין שהכריעה בו בעבר. פסק דין | 19/03/2013 | בית המשפט העליון מאזכרים – 52 | עמודים – 39 ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: ע פוגלמן like dislike copy enlarge פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי. פסק דין | 09/12/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 5 בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף like dislike copy enlarge פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 . פסק דין | 23/03/2021 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 3 עמ"ש (מרכז) 21704-03-18- א. ו. נגד א. ו. שמות השופטים: ו,פלאוט,צ ויצמן,ע ניר נאוי like dislike copy enlarge גבאי פסק דין ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מירה רום פלאי) מיום 24.1.18 , במסגרתו קבע בית המשפט את שיעור חיובו של המערער במזונות בנו הקטין. המערער סבור כי שגה בית המשפט באומדן יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מהצדדים, ההורים, ובהערכת צרכי הקטין, ומכאן ערעורו. 2 רקע עובדתי 1. הצדדים, יהודים, תושבי ואזרחי ישראל, נישאו בנישואין אזרחיים ביום xx. xx.2013 והתגרשו ביום xx. xx.2017. לצדדים בן משותף, קטין, יליד 2014, מנישואיהן אלו (להלן – הקטין). למערער בן קטין נוסף, כבן 11, מנישואיו לאחרת בגינו הוא נושא, כך על פי הנטען, במזונות בשיעור של 3400 . 2. בין הצדדים התנהלו הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה ובכללם תביעת המערער לקביעת משמורת משותפת בקטין וכן תביעה לסילוק ידה של המשיבה מהדירה בה התגוררו יחדיו. המשיבה מנגד הגישה תביעה לקביעת שיעור חיובו של המערער במזונות הקטין. כך נדרש בית המשפט לדון בבקשות הדדיות לצווי הגנה שהגישו הצדדים האחד כנגד משנהו. 3. החל משלהי שנת 2017, ומעת שפינתה את דירתו של המערער, החלה המשיבה שוכרת דירה למגוריה ולמגורי הקטין בעלות של 5100 לחודש,. בדירה מתגוררת גם אמה של המשיבה. 4. דומה כי עיקר מחלוקתם של הצדדים בכל הקשור לאומדן מזונות הקטין ושיעור חיובו של המערער בהן, נגעה לשיעור השתכרותו או יכולתו הכלכלית של המערער. בה בשעה שהמשיבה טענה כי יכולתו הכלכלית של המערער עצומה, כי הוא הבעלים בפועל ובעל השליטה ברשת "***" בצוותא עם אביו ז"ל (האב הלך לבית עולמו לאחר שניתן פסק דינו של בית משפט קמא), וכי היקף הכנסותיו עולה על 100 מיליון בשנה (), טען המערער כי הוא עובד שכיר מן המניין בחברה וכי השתכרותו נמוכה מ – 10,000 לחודש (ממוצע תלושי השכר שצירף לעיון בית המשפט עמד על כ – 8000 לחודש). פסק דין | 10/06/2019 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 39 | עמודים – 12 עמ"ש (מרכז) 45565-07-20- א. פ. נגד ק. פ. שמות השופטים: מ ברנט,צ ויצמן,ש גלר like dislike copy enlarge ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. רום-פלאי) מיום 16.7.20 (תמ"ש 37302-07-19) במסגרתו חויב המערער במזונות בתו הקטינה בסך של 2,600 וכן במחצית הוצאות חינוך ובריאות. רקע עובדתי 1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 00.00.12 ומנישואים אלו נולדה בתם הקטינה ט. ילידת 00.00.13 (להלן- הקטינה). הצדדים התגרשו ביום 00.00.19 (מטעמים שאינם ברורים לנו צוינו בפסק הדין מועדים שונים). 2. בית הדין הרבני נדרש לסוגיית המשמורת והסדרי השהות עם הקטינה וקבע כי המשמורת תהא משותפת וכן נקבעו זמני שהות זהים לצדדים עם הקטינה. 2 זמן מה לאחר הפירוד עברה המשיבה להתגורר עם בן זוגה החדש ב—– ואילו המערער עבר להתגורר אצל הוריו ב——. נוכח השינוי הנזכר הסכימו הצדדים, בתיווך רשויות הרווחה, כי המשמורת על הקטינה תהא למשיבה וכי המערער ישהה עמה פעמיים בשבוע לרבות לינה ובכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר, כך שהסדרי השהות משקפים יחס שהייה של כ-42 – 58. ההסדר הנזכר אושר ע"י בית הדין הרבני. 3. בית המשפט לענייני משפחה נדרש לסוגיית מזונות הקטינה. במסגרת הליך המזונות חייב בית משפט קמא את המערער במזונותיה הזמניים של הקטינה בסך 1,350 ש"ח לחודש, ויודגש – החלטת בית משפט קמא ניתנה טרם מלאו לקטינה 6 שנים שאז כלל מזונותיה ההכרחיים נופל לשכמו של האב על פי דינו האישי. 4. עת היו בני הזוג נשואים היה המערער בעליו של עסק מנופאות, כאשר בבעלותו היה מנוף הרמה. לטענת המערער הוא השתכר מעסקו זה כ – 5,000 לחודש ולעניין זה אף צירף דו"ח רו"ח מטעמו. בראשית שנת 2020, היינו במהלכו של ההליך המשפטי, החליט המערער לסגור את עסקו, הוא מכר את המנוף בתמורה ל – 100,000 בצירוף מע"מ ולטענתו מצא עבודה זמנית כקופאי ושוטף כלים במסעדה, לדבריו הכנסתו מעבודה חלקית זו הגיעה כדי 2,000-2,500 לחודש . פסק דין | 17/02/2021 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 11 | עמודים – 10 עמ"ש (מרכז) 62263-10-17- א. ור. נגד ס. ק. שמות השופטים: צ ויצמן,ש גלר,א גורמן like dislike copy enlarge ל. (המשיבה בעמ"ש 2314-11-17) נגד המשיב בעמ"ש 62263-10-17 ס. ק. (המערער בעמ"ש 2314-11-17) פסק דין פתח דבר ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ד"ר ורדה בן שחר), מיום 15.6.17 , במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. כל אחד מהצדדים מצא לערער על חלק מקביעות בית המשפט בפסק דינו כפי שיפורט להלן. האם, אשר תכונה להלן לצרכי נוחות – המערערת, הגישה ערעורה ביום 31.10.17 (עמ"ש 62263-10-17), ואילו האב אשר הגיש ערעורו ביום 1.11.17 יכונה להלן – המשיב (עמ"ש 2314-11-17). 2 הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י מיום 00.00.2006 ואולם בשל קרע שנגלע ביניהם חתמו על הסכם גירושין ביום 00.00.15 שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ וקיבל תוקף של פסק דין ביום 00.00.15 (להלן- הסכם הגירושין). 2. כיוון שלצדדים שני ילדים קטינים: ר. , יליד 2010, וא. , אשר אובחן על רצף האוטיסטי, יליד 2007, כלל הסכם הגירושין אף התייחסות לענייני מזונותיהם, משמורתם והסדרי השהייה עמם. כך נקבע בסע' 5 להסכם הגירושין כי המשיב יישא במזונות הקטינים בשיעור של 1,500 עבור כל קטין וזאת כל עוד מתגוררת המערערת בדירת המגורים של הצדדים, ואולם החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד הגיעו של הקטין א. פסק דין | 16/09/2018 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 31 | עמודים – 21 בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח שמות השופטים: אסתר שט like dislike copy enlarge טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים. החלטה | 24/12/2003 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 3 עמ"ש (מרכז) 67824-01-22- ד. מ. נגד מ. מ. שמות השופטים: צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין,א סתיו like dislike copy enlarge ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. פולוס) מיום 19.12.21 (תלה"מ 35387-06-20) במסגרתו חויב המערער במזונות בנו הקטין בשיעור של 3,000 לחודש, בצירוף 30 מהוצאות המדור ואחזקתו וכן ב-80 מהוצאות הבריאות והחינוך של בנם הקטין. המערער סבור כי שיעור חיובו במזונות הקטין הוא הרבה מעבר לצרכי הקטין וכי אינו מתחשב ביחס יכולות הצדדים ובכלל זה הרכוש הרב העומד לזכותה של המשיבה ובחלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטין. וביתר פירוט – 1. הצדדים נישאו בשנת 1995 ולהם 4 ילדים, שלושה מהם בגירים והקטן ר. יליד 00.00.11 (להלן – הקטין) – בעניינו עוסק הערעור. בין הצדדים התגלע סכסוך ובית המשפט קבע את מועד הקרע בעניינם בחודש 3/20. 2 2. בתביעת המשמורת אותה ניהלו הצדדים הוכרע כי המשמורת על הקטין תהא למשיבה ולמערער נקבעו זמני שהות עם הקטין באופן הבא – בימי שני פעם בשבועיים, איסוף מהמסגרת והשבה למסגרת למחרת. בימי רביעי פעם בשבועיים, איסוף מהמסגרת והשבה לבית האם בשעה 20:00, היינו ללא לינה. כך נקבע כי בכל סופ"ש שני המערער יאסוף את הקטין ביום שישי מהמסגרת ויביאו למסגרת ביום ראשון בבוקר. מילים אחרות, הקטין לן אצל המערער 3 ימים מתוך 14 ואצל המשיבה 11 יום מתוך 14. 3. לעת עתה מתגוררת המשיבה עם הקטין בבית המשותף לצדדים בעיר ****. 4. על שם המערער או חברות בבעלותו נכסי נדל"ן רבים מאוד ובכללם בתים, מגרשים, בניינים, זכויות במרכז מסחרי ומניות אשר צמודה להן זכות לנדל"ן. לגבי חלק מהנכסים קיימת הסכמה בין הצדדים כי הם משותפים ולגבי חלקם חלוקים הצדדים. המחלוקת הרכושית טרם התבררה עד תומה, ובעניין זה ישנו הליך נוסף תלוי ועומד. 5. המשיבה העמידה את צרכי הקטין ע"ס למעלה מ – 17,500 לחודש בצירוף דמי מדור בשיעור של כ 3,400 נוסף לתשלומי המשכנתא. פסק דין | 18/01/2023 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 13 בש"א 10671-09- ש.י. נגד ש.י. שמות השופטים: שפרה גליק like dislike copy enlarge בית המשפט לענייני משפחה שואב סמכותו מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, ומכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ולבית הדין הרבני מוקנית הסמכות במקרה של כריכת תביעת המשמורת בתביעת הגירושין, ב"שיפוט אגב גירושין" מכוח הוראות סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. 13. על פי ההלכה המשפטית, משמורת ילדים נחשבת סוגיה הכרוכה בתביעת הגירושין לפי טיבה וטבעה, כל עוד לא נתבעה קודם לכן בערכאה מוסמכת אחרת ואילו יתר העניינים דורשים כריכה מפורשת בתביעת הגירושין. הפסיקה בעניין זה מרובה ואזכיר רק כמה מפסקי הדין האחרונים וראה: בג"ץ 2898/03 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד נ"ח (2) 550 מפי כבוד השופטת (כתוארה אז) בייניש; בג"ץ 4238/03 בלה לוי נ' ביהד"ר הגדול פ"ד נ"ה (1) 481; בר"ע (חי) 1926/04 פלוני נ' אלמונית (פורסם במאגר "נבו"); וכך נאמר בבר"ע (חי) 1926/04 (שם) לעניין זה: ". . . ההלכה מקדמא דנא הינה כי עניין משמורת קטינים משתייך לסוג הראשון של המקרים – קרי מעצם טיבו וטבעו כרוך הוא בתביעת הגירושין ועל כן נתון לסמכות בית הדין הרבני, אלא אם הוגשה תביעה למשמורת קודם לכן, לערכאה מוסמכת אחרת; ראה בד"מ 1/60 וינטר נ' בארי, פ"ד ט"ו 1457 וכן: . . . אין ספק כי תביעת גירושין אף אם אין בה עתירה מפורשת לדון בהחזקת ילדים (להבדיל משאלה שבחינוך שאותה יש לכרוך במפורש) מקפלת בתוכה גם נושא זה, כמתבקש מעצם טיבו וטבעו. כן נקבע בבד"מ 1/60 להלן הלכת וינטר, וראה הפסיקה של בית משפט זה שקדמה להלכת וינטר, ע"א 8/59 בעמ' 1091, וע"א 246/59 בג"ץ 181/81 מיכל מור נ' ביה"ד הרבני האזורי, פ"ד ל"ז (3) 94 עמ' 101 – 100. החלטה | 23/09/2009 | משפחה – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 8 ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- רומי שוורץ נגד אביעד קורסיה שמות השופטים: איתי רגב like dislike copy enlarge במקום אחר (ת"א 14316-01-22) כבר כתבתי כי שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הוסדרה בחוק הנושא את שמו, ולו הסמכות הייחודית לדון בתביעות שבסמכותו ("עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה" – ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק)). "עניני משפחה" מוגדרים בס' 1 לחוק והם כוללים, בין היתר, "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס' 1(2) לחוק). 23. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.04.2012 ) ציין בית המשפט העליון כי על פי גישה אחת הרשימה שבס' 1(2) לחוק היא בבחינת הסדר שלילי, המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, ועל פי גישה אחרת – הפרשנות התכליתית ולפיה בית המשפט לענייני משפחה נועד לרכז את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה מובילה למסקנה כי יש לתת להוראות החוק פרשנות מרחיבה. בית המשפט (בדעת הרוב מפי כב' הש' צ' זילברטל) העדיף את הפרשנות המצמצמת וקבע כי נוסחו של סעיף ההגדרות של החוק מייתר את ההליך הפרשני. להשלמת התמונה יוזכר כי בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (נבו 20.06.2012 ) דחה בית המשפט העליון (כב' המשנה לנשיא, כתארה אז, מ' נאור) בקשה לדיון נוסף בהלכת פלונית (בע"מ 164/11) שלעיל. 24. כן יוער כי מפסיקה מאוחרת יותר (רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ (נבו 05.10.2014 ), רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (נבו 16.11.2015 ), רע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (נבו 26.11.2015 ) ועוד) נדמה כי גישת דעת המיעוט בבע"מ 164/11 (שנתנה פתח החלטה | 04/11/2023 | שלום – כפר סבא

חקיקה סמוכין

צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט like dislike copy enlarge 3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות like dislike copy enlarge 15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 3. הגדרות ופרשנות like dislike copy enlarge 3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז ירושלים), התשנ"ז-1997 סעיף: 1. העברת ענינים like dislike copy enlarge 1. (א) תובענות בעניני משפחה, למעט תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך במחוז ירושלים על פי ההוראות הקבועות בענין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בהן בשמיעת עדים במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים יתן את החלטתו לענין המזונות הזמניים. (ג) תובענות בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק, אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר יום י' בתמוז התשנ"ז (15 ביולי 1997) ושטרם הוחל בהן בשמיעת עדים לנושא התובענה, יועברו לבית המשפט לעניני משפחה כאמור בסעיף קטן (א). צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998 סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוזות תל-אביב והמרכז), התשנ"ו-1995 סעיף: 1. העברת עניינים like dislike copy enlarge 1. (א) תובענות בענייני משפחה אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערב תחילתו של צו זה, ושטרם הוחל בהם בשמיעת עדים לנושא התביעה, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה המוסמכים במחוזות תל-אביב והמרכז על פי ההוראות הקבועות בעניין מקום השיפוט לגבי תביעות שהוגשו לאחר תחילתו של החוק. (ב) תובענות כאמור בסעיף קטן (א) שהוחל בשמיעת עדים בהן במסגרת בקשה לקביעת מזונות זמניים, יועברו לבתי המשפט לעניני משפחה לאחר שבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו יתן את החלטתו לעניין המזונות הזמניים. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 5. יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 5. (א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה. (ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם. (ג) בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, "עובד סוציאלי" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט"ו-1955. (ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג). (ה) בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "עניני משפחה". (ו) אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי סעיף 5, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך. צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד) like dislike copy enlarge טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב ואדי אל-חמאם ומהמועצה האזורית גולן רק יישובים אלה: אפיק, גשור, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, נטור, אבני איתן, אליעד, אניעם, גבעת יואב, חספין, יונתן, כנף, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, קשת, רמות, רמת מגשימים, חד-נס ובני יהודה 14.2 ראשון לציון ראשון לציון ראשון לציון, בית דגן, המועצה האזורית חבל יבנה, בני עי"ש, גן יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גדרות 15.3 אילת אילת אילת, המועצה האזורית חבל אילות והמועצה האזורית הערבה התיכונה-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 3 ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022)

עורכי דין בתחום המשפחה

עו"ד הלן דורפמן

מתן שירות איכותי ואכפתי, מומחית בדיני מקרקעין.
קרא עוד

עו"ד גיל בר זוהר

עורך דין לענייני משפחה ברמת גן, עורך דין מסחרי ואזרחי בת"א - ייצוג מקסימלי
קרא עוד

RDB עו"ד ריקי בקבני

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co
קרא עוד

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם