עורך דין מזונות בראשון לציון

בג"צ 787/14- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: י דנציגר,נ הנדל,ע ברון

לפיכך, נמנע בית הדין האזורי מדיון בסוגיה אף שהובהר לו כי הילדים טרם הגישו תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה. למחרת הדיון ביקש משיב 1 כי הדיון הקרוב יעסוק בסוגיית מזונות הילדים, ובית הדין האזורי נעתר לבקשתו. עם זאת, ביום 2.1.2013 הבהיר בית הדין כי במהלך הדיון יישמעו גם טענות מקדמיות באשר לעצם סמכותו. בו ביום, פנו הילדים באמצעות אמם, האפוטרופוס הטבעי שלהם לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, והגישו תביעת מזונות כנגד משיב 1. דיון ראשון בתביעה זו התקיים ביום 17.2.2013 , ובסיומו פסק בית המשפט לילדים מזונות זמניים. ביום 17.3.2013 דחה בית הדין האזורי את בקשת משיב 1 לדון במזונות הילדים, וקבע כי בנסיבות העניין לרבות פסיקת המזונות הזמניים בבית המשפט "אין בידו של ביה"ד להתערב בנידון" (להלן: ההחלטה הראשונה). לאחר שבקשה נוספת מטעמו נדחתה אף היא, הגיש משיב 1 לבית הדין הרבני הגדול (להלן: בית הדין הגדול) בקשת רשות ערעור כנגד הכרעת הערכאה הראשונה לפיה היא נעדרת סמכות לדון במזונות הילדים. יצוין כי בעוד הבקשה תלויה ועומדת, הגדיל בית המשפט לענייני משפחה את היקף המזונות הזמניים, והורה לצדדים לעדכן אותו אודות הכרעת בית הדין הגדול. 3 ערב הדיון בבקשת רשות הערעור (ביום 14.10.2013 ) שב בית הדין האזורי על עמדתו בסוגיית הסמכות. על פי השקפתו, תביעת המזונות נכרכה כהלכה בתביעות הגירושין שהגישו העותרת ומשיב 1, ובני הזוג אף הסכימו להתדיין בבית הדין הרבני במסגרת הסכם שיפוט שערכו. אולם, מאחר והילדים לא היוו צד פורמאלי לתביעות הכרוכות או להסכם השיפוט ומשום שלא התקיים בבית הדין האזורי "דיון מהותי ונפרד" בעניינם, הרי שהסמכות לברר את תביעתם העצמאית מסורה לבית המשפט.

פסק דין |
25/10/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 13 |
עמודים – 11
בע"מ 3151/14- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: א רובינשטיין,צ זילברטל,ד ברק ארז

מכאן הבקשה, ויצוין כי ניסינו ללא הצלחה לפשר בין הצדדים. מזונות לתקופה קצובה ב. חברתי סבורה כי ככל שאין עילה על פי הדין האישי לשלול מאשה את מזונותיה, יש לפסקם לפי זכותה על פי דין. ודוק; לשיטתה, אין זה ראוי כי בית המשפט לענייני משפחה ישלול מזונות אשה, משבית הדין הרבני נמנע מלקבוע במסגרת הליכי הגירושין שהיא סרבנית גט. 27 ג. אכן, כפי שגם ציינה חברתי, לפי הדין הדתי-אישי אך אשה נשואה זכאית למזונות. כלל זה מחייב את בית המשפט לענייני משפחה, הנדרש בענייני מזונות לדין האישי (סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959; ב' שרשבסקי ומ' קורינאלדי דיני משפחה מהדורה חדשה, מעודכנת ומורחבת, כרך א', (תשע"ה) 292-291), ואולם כפי שהיטיבה חברתי להסביר, "עמדה זו של הדין הדתי היהודי. . . זוהי נקודת מוצא חשובה לדיון בענייננו, אם כי לא בהכרח נקודת הסיום שלה, כפי שמוסבר להלן, ובשים לב לצורך להתחשב במכלול הרחב של העקרונות החלים בתחום דיני המשפחה, ובכללם אלה השאובים מן המשפט האזרחי" (פסקה 31) (הדגשה הוספה-א"ר). אחד מאלה ומן החשובים שבהם הוא עקרון תום הלב. ד. משפטנו מכיר בעקרון תום הלב כ"הוראה 'מלכותית' רבת פנים" (בג"צ 1683/93 יכין פלסט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(4) 702, 708 (1993) (השופט-כתארו אז- ברק), הפורסת את מצודתה על תחומי המשפט השונים (ע"א 2070/06 תשתית ציוד ובינוי בע"מ ואח' נ' עו"ד יעקב גרינוולד כונס נכסים (2008)). עקרון תום הלב הוא כלל משפטי פתוח-רקמה, ובידי בית המשפט לצקת בו תוכן ומשמעות ולקבוע האם נקיטת פעולה מסוימת מהוה חריגה הימנו, או שמא אינה עומדת בניגוד אליו (ע"א 467/04 יתח נ' מפעל הפיס (2004)).

פסק דין |
04/11/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 37 |
עמודים – 45
ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: ע פוגלמן

פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי.

פסק דין |
09/12/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בג"צ 5988/21- פלוני נגד ' פלונית

שמות השופטים: נעם סולברג,יעל וילנר,רות רונן

ילדי הזוג אינם צד בתביעה הזו ואין הם יכולים להופיע כצד מתערב בתביעת הגירושין ולתבוע פסק-דין המזכה אותם במישרין במזונות. לכל היותר, אילו יכלו באמצעות מישהו להתערב בתביעה כזו, היה יכול בית-הדין לחייב אחד הצדדים לתביעה לטובת הצד השני בתביעה, אבל לא במישרין לטובתם'. במלים אחרות, הגם שענין מזונות הילדים כרוך מעצם טבעו או מפאת רצונם של ההורים בתביעת הגירושין שלהם, ובתור שכזה הוא בסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני המסדר את הגירושין, אין הוא בגדר תביעת מזונות של הילדים" (שם, בעמ' 376; ההדגשות הוספו-נ' ס'). הוי אומר: אין כל הגבלה על תביעת ההשבה המוגשת בשם ההורים. כל שאפשר לכלול בתביעת מזונות ילדים ניתן לכלול בתביעת השבה. ההבדל היחיד הוא בזהות הצדדים, ובשאלה האם הילד מחויב להכרעה. 47. מכאן, 'נדלג' עשרות שנים, לעבר פסק הדין שניתן בהרכב מורחב של 7 שופטים, בבג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סו(2) 1, 18 (2013) (להלן: בג"ץ פלונית1), מפי המשנה לנשיא מ' נאור. פסק הדין ניתן שנים ספורות לפני בע"מ פלוני, ובו צוין כי "מזונות ילדים הם עניין של 'מעמד אישי' כהגדרתו בסעיף 51 [לדבר המלך]. ככזה, הוא מצוי בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה [. . . ]. אף לבית הדין הרבני נתונה סמכות לדון במזונות ילדים, בשני מקרים עיקריים: ראשית, כאמור לעיל, במקרים בהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין שהוגשה לבית הדין (סעיף 3 לחוק השיפוט; לתנאי הכריכה ראו: בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, [. . . ]). במקרה שכזה סמכותו של בית הדין לדון במזונות הילדים היא כאמור סמכות ייחודית-מקורית, המוציאה את סמכותם של בתי המשפט לענייני משפחה[.

פסק דין |
18/02/2025 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 48
בע"מ 4566/13- פלוני נגד פלונית ואח

שמות השופטים: ד ברק ארז

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.4.2013 (רמ"ש 39642-02-13, השופטת ו' פלאוט) שנעתר לבקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 9.1.2013 (ע"ר 2162-04-12, השופטת א' גולן-תבורי) ובהמשך לכך קיבל את הערעור עצמו שהוגש עליו 2. המבקש והמשיבה 5 (להלן: המשיבה) היו נשואים זה לזה, וביום 24.4.2006 נתן בית הדין הרבני האזורי בתל אביב תוקף של פסק דין להסכם הגירושין שנחתם ביניהם (להלן: הסכם הגירושין). במסגרת ההסכם, התחייב המבקש לשאת במזונות בנותיהם המשותפות (המשיבות 4-1, להלן: הבנות) בסך של 6,000 שקל לחודש, החל מיום 1.5.2006 ועד הגיען של הבנות לגיל 21. כן הוסכם שסכום המזונות יהיה צמוד לדולר. ביום 29.6.2008 הגישה המבקשת תביעה להגדלת מזונות הבנות לסך של 18,500 שקל בחודש לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בסופו של דבר, הגיעו הצדדים לפשרה, שקיבלה תוקף של החלטה (תמ"ש 6850/01, השופטת ח' קיציס), ובה נקבע כי בהתאם להצעת בית המשפט "התביעה תמחק ללא צו להוצאות. . . מזונות נשארים 6,000 ש"ח עד גיל 21" (להלן: ההחלטה הראשונה). פרשנותה של החלטה זו העסיקה את שלוש הערכאות שדנו בהליך דנא לאחר מכן, לרקעה של העובדה שלא נזכר בה המרכיב של הצמדה לדולר (בשונה מאשר בהסכם הגירושין). 3. בעקבות מתן ההחלטה הראשונה הגישה המשיבה בקשה להוצאה לפועל, בטענה שהמבקש נדרש כעת לשלם מזונות בסך של 6,000 שקל בחודש, ולא סכום זה כשהוא צמוד לדולר. יצוין, כי משמעותה של ההצמדה לדולר באותה עת הייתה הפחתה של סכום המזונות. ביום 26.3.2012 דחתה רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה, וקבעה כי ההחלטה הראשונה אינה משנה את תוכנם של הסכם הגירושין ופסק הדין של בית הדין הרבני שניתן על בסיסו, וממילא מותירה על כנה את הצמדתו של סכום המזונות לשער הדולר.

החלטה |
30/07/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
עמ"ש (מרכז) 62263-10-17- א. ור. נגד ס. ק.

שמות השופטים: צ ויצמן,ש גלר,א גורמן

ל. (המשיבה בעמ"ש 2314-11-17) נגד המשיב בעמ"ש 62263-10-17 ס. ק. (המערער בעמ"ש 2314-11-17) פסק דין פתח דבר ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ד"ר ורדה בן שחר), מיום 15.6.17 , במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. כל אחד מהצדדים מצא לערער על חלק מקביעות בית המשפט בפסק דינו כפי שיפורט להלן. האם, אשר תכונה להלן לצרכי נוחות – המערערת, הגישה ערעורה ביום 31.10.17 (עמ"ש 62263-10-17), ואילו האב אשר הגיש ערעורו ביום 1.11.17 יכונה להלן – המשיב (עמ"ש 2314-11-17). 2 הנדרש לנדון 1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י מיום 00.00.2006 ואולם בשל קרע שנגלע ביניהם חתמו על הסכם גירושין ביום 00.00.15 שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ וקיבל תוקף של פסק דין ביום 00.00.15 (להלן- הסכם הגירושין). 2. כיוון שלצדדים שני ילדים קטינים: ר. , יליד 2010, וא. , אשר אובחן על רצף האוטיסטי, יליד 2007, כלל הסכם הגירושין אף התייחסות לענייני מזונותיהם, משמורתם והסדרי השהייה עמם. כך נקבע בסע' 5 להסכם הגירושין כי המשיב יישא במזונות הקטינים בשיעור של 1,500 עבור כל קטין וזאת כל עוד מתגוררת המערערת בדירת המגורים של הצדדים, ואולם החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד הגיעו של הקטין א.

פסק דין |
16/09/2018 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 31 |
עמודים – 21
17808/10 רמ"ש (ירושלים)- פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי ירושלים

שמות השופטים: משה דרורי

אינני מקבל את הטענה של המבקש, לפיה יש פגם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, אך בשל כך שאותו פסק דין אינו נוקב סכומי מזונות במספר, אלא קובע כי "פסק דין למזונות שניתן בבית המשפט ימשיך להיות בתוקף גם לאחר הגט" (סעיף ג לפסק הגירושין והמזונות, המוזכר והמצוטט בפיסקה 22 לעיל). 250. לדעתי, רשאים הצדדים להסכים, ורשאי בית הדין הרבני האזורי באשקלון ללכת בדרך שהסכימו הצדדים, שהיא: איזכור החלטה שיפוטית קודמת, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה והסכמה של הצדדים כי החלטה שיפוטית זו תמשיך לעמוד בתוקפה גם לאחר הגט. אני מאמץ, בשתי ידיים, את דברי השופט שלמה אלבז, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שכתב בסעיף 16 של פסק דינו, נשוא הבר"ע: "דרך זו של אימוץ קטעים מפסקי דין ומהחלטות בהסכמי גירושין הינה פרוצדורה מקובלת, ואין לראות בה כל פסול" (צוטט לעיל, בפיסקה 132 רישא). 251. יתירה מזו, מדיניות שיפוטית ראויה חייבת לעודד תופעה זו. אם ערכאה שיפוטית כלשהי (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) קבעו והכריעו בעניין מסויים (בין אם מדובר במזונות, בין אם מדובר בהחזקת ילדים, ובין אם מדובר בענייני רכוש), והצדדים קיבלו הכרעה שיפוטית זו, לא ערערו עליה ונהגו על פיה, אין כל סיבה בעולם כי ביום הגירושין תתנגד המערכת השיפוטית לכך שהסכם הגירושין יהיה קצר, ויכלול הפניות לאותן הכרעות שיפוטיות המקובלות על הצדדים. לפי השקפתי, אין כל צורך להכריח את הצדדים לשוב ולפרט סכומי מזונות, ודי בהפנייה להחלטת המזונות, שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה, רק כדי לרצות את ב"כ המבקש ואת ה"סדר" שבו, בדרך כלל, פסק מזונות נוקב סכום מוגדר. 252. הטענה הנוספת שהעלה עו"ד איטח, ב"כ המבקש, כאילו לא ניתן לממש בהוצל"פ או במל"ל את פסק הגירושין והמזונות של בית הדין הרבני, בהעדר סכום מוגדר (כלשון ב"כ המבקש, המתייחס לפסק הדין של בית הדין הרבני, באומרו עליו: "אין בו חיובים מספריים כלל אלא מלל בלבד.

פסק דין |
07/08/2011 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 31 |
עמודים – 97
עמ"ש (מרכז) 45565-07-20- א. פ. נגד ק. פ.

שמות השופטים: מ ברנט,צ ויצמן,ש גלר

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. רום-פלאי) מיום 16.7.20 (תמ"ש 37302-07-19) במסגרתו חויב המערער במזונות בתו הקטינה בסך של 2,600 וכן במחצית הוצאות חינוך ובריאות. רקע עובדתי 1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 00.00.12 ומנישואים אלו נולדה בתם הקטינה ט. ילידת 00.00.13 (להלן- הקטינה). הצדדים התגרשו ביום 00.00.19 (מטעמים שאינם ברורים לנו צוינו בפסק הדין מועדים שונים). 2. בית הדין הרבני נדרש לסוגיית המשמורת והסדרי השהות עם הקטינה וקבע כי המשמורת תהא משותפת וכן נקבעו זמני שהות זהים לצדדים עם הקטינה. 2 זמן מה לאחר הפירוד עברה המשיבה להתגורר עם בן זוגה החדש ב—– ואילו המערער עבר להתגורר אצל הוריו ב——. נוכח השינוי הנזכר הסכימו הצדדים, בתיווך רשויות הרווחה, כי המשמורת על הקטינה תהא למשיבה וכי המערער ישהה עמה פעמיים בשבוע לרבות לינה ובכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר, כך שהסדרי השהות משקפים יחס שהייה של כ-42 – 58. ההסדר הנזכר אושר ע"י בית הדין הרבני. 3. בית המשפט לענייני משפחה נדרש לסוגיית מזונות הקטינה. במסגרת הליך המזונות חייב בית משפט קמא את המערער במזונותיה הזמניים של הקטינה בסך 1,350 ש"ח לחודש, ויודגש – החלטת בית משפט קמא ניתנה טרם מלאו לקטינה 6 שנים שאז כלל מזונותיה ההכרחיים נופל לשכמו של האב על פי דינו האישי. 4. עת היו בני הזוג נשואים היה המערער בעליו של עסק מנופאות, כאשר בבעלותו היה מנוף הרמה. לטענת המערער הוא השתכר מעסקו זה כ – 5,000 לחודש ולעניין זה אף צירף דו"ח רו"ח מטעמו. בראשית שנת 2020, היינו במהלכו של ההליך המשפטי, החליט המערער לסגור את עסקו, הוא מכר את המנוף בתמורה ל – 100,000 בצירוף מע"מ ולטענתו מצא עבודה זמנית כקופאי ושוטף כלים במסעדה, לדבריו הכנסתו מעבודה חלקית זו הגיעה כדי 2,000-2,500 לחודש .

פסק דין |
17/02/2021 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 11 |
עמודים – 10
עמ"ש (מרכז) 67824-01-22- ד. מ. נגד מ. מ.

שמות השופטים: צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין,א סתיו

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מ. פולוס) מיום 19.12.21 (תלה"מ 35387-06-20) במסגרתו חויב המערער במזונות בנו הקטין בשיעור של 3,000 לחודש, בצירוף 30 מהוצאות המדור ואחזקתו וכן ב-80 מהוצאות הבריאות והחינוך של בנם הקטין. המערער סבור כי שיעור חיובו במזונות הקטין הוא הרבה מעבר לצרכי הקטין וכי אינו מתחשב ביחס יכולות הצדדים ובכלל זה הרכוש הרב העומד לזכותה של המשיבה ובחלוקת זמני השהות של הצדדים עם הקטין. וביתר פירוט – 1. הצדדים נישאו בשנת 1995 ולהם 4 ילדים, שלושה מהם בגירים והקטן ר. יליד 00.00.11 (להלן – הקטין) – בעניינו עוסק הערעור. בין הצדדים התגלע סכסוך ובית המשפט קבע את מועד הקרע בעניינם בחודש 3/20. 2 2. בתביעת המשמורת אותה ניהלו הצדדים הוכרע כי המשמורת על הקטין תהא למשיבה ולמערער נקבעו זמני שהות עם הקטין באופן הבא – בימי שני פעם בשבועיים, איסוף מהמסגרת והשבה למסגרת למחרת. בימי רביעי פעם בשבועיים, איסוף מהמסגרת והשבה לבית האם בשעה 20:00, היינו ללא לינה. כך נקבע כי בכל סופ"ש שני המערער יאסוף את הקטין ביום שישי מהמסגרת ויביאו למסגרת ביום ראשון בבוקר. מילים אחרות, הקטין לן אצל המערער 3 ימים מתוך 14 ואצל המשיבה 11 יום מתוך 14. 3. לעת עתה מתגוררת המשיבה עם הקטין בבית המשותף לצדדים בעיר ****. 4. על שם המערער או חברות בבעלותו נכסי נדל"ן רבים מאוד ובכללם בתים, מגרשים, בניינים, זכויות במרכז מסחרי ומניות אשר צמודה להן זכות לנדל"ן. לגבי חלק מהנכסים קיימת הסכמה בין הצדדים כי הם משותפים ולגבי חלקם חלוקים הצדדים. המחלוקת הרכושית טרם התבררה עד תומה, ובעניין זה ישנו הליך נוסף תלוי ועומד. 5. המשיבה העמידה את צרכי הקטין ע"ס למעלה מ – 17,500 לחודש בצירוף דמי מדור בשיעור של כ 3,400 נוסף לתשלומי המשכנתא.

פסק דין |
18/01/2023 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 13
חוק חדלות פירעון (תל אביב) 6794-11-21- המוסד לביטוח לאומי נגד פלוני

שמות השופטים: דן סעדון

הזכאית למזונות ביקשה להתיר לה לנהל הליך מזונות נגד היחיד בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. הנאמנת ציינה בתגובה כי היחיד מסר כי הוא נשוי לזכאית למזונות וארבעת ילדיו הקטינים סמוכים על שולחנו. עם זאת ובשים לב לזמן הקצר שחלף ממועד פתיחת ההליך ביקשה הנאמנת שהות לקבל הבהרות בדבר מצבם העדכני של היחיד והזכאית למזונות וכן העתק פסק הדין למזונות. בהחלטה מיום 15.3.2022 מצאתי להיעתר לבקשה כפוף לכך שהקופה לא תידרש לשאת בכל עלות הנובעת מן ההתדיינות. מאז ועד היום לא נמסר לבית משפט עדכון מטעם הזכאית למזונות בדבר סכום המזונות שנפסק. גם הנאמנת לא עדכנה בדבר ממצאי בירורה. יתר על כן, כיוון שהיחיד הצהיר בבקשה לצו פתיחת הליכים כי אינו מחויב בתשלום מזונות, אין בצו פתיחת ההליכים התייחסות לחובת תשלום מזונות. יוצא, אם כן, כי אין בפני בית המשפט חיוב פסוק המחייב את היחיד לשלם מזונות ילדיו הקטינים ואף לא ברור אם היחיד והזכאית למזונות אכן מנהלים משק בית משותף כפי שהצהיר היחיד בפני הנאמנת.

החלטה |
24/07/2022 |
שלום – תל אביב