כל הזכויות שמורות ©
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה נדבך מרכזי במערכת המשפט הישראלית, המתמחה בטיפול בסכסוכים משפחתיים. מאמר זה מספק סקירה מקיפה על סמכויותיו, תחומי פעילותו והליכי העבודה של בית המשפט, תוך התבססות על פסיקות מרכזיות והנחיות עדכניות.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא ערכאה שיפוטית ייעודית הדנה בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. הוא פועל מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ומטפל במגוון רחב של נושאים הקשורים למשפחה, כגון גירושין, משמורת ילדים, מזונות ויחסי ממון בין בני זוג.
ייחודו של בית המשפט לענייני משפחה נובע מהמומחיות של השופטים בתחום דיני המשפחה והגישה הרגישה והמקצועית לסכסוכים מורכבים אלה.
בית המשפט פועל על בסיס חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. סעיף 1 לחוק מגדיר בפירוט את הנושאים הנחשבים ל"ענייני משפחה" ונמצאים בסמכותו של בית המשפט.
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כוללת:
כפי שהודגש בתיק 8290-03-16 (יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה): "סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת 'ענייני משפחה'… תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא."
הסמכות המקומית נקבעת בהתאם לכללים ייחודיים המותאמים לאופי הסכסוכים המשפחתיים. לרוב, הסמכות תיקבע על פי מקום המגורים של הצדדים או מקום היווצרות עילת התביעה.
מאז כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, כל סכסוך משפחתי מתחיל בהליך מקדמי של יישוב סכסוך (בקשה ליישוב סכסוך). הליך זה נועד לנסות ולפתור את המחלוקת בדרכי שלום, באמצעות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע שליד בית המשפט.
במידה והסכסוך לא נפתר בהליך יישוב הסכסוך, התהליך המשפטי כולל מספר שלבים:
כפי שהודגש בתיק 17566-04-14 (ד.א. נגד ע.א.): "טרחתי ועמלתי במשך זמן רב מאוד בדיון היום על מנת לנסות ולהביא הצדדים לכדי הסכם." גישה זו מדגישה את המאמצים המושקעים בהגעה לפתרונות מוסכמים.
שופטי בית המשפט לענייני משפחה מתמחים בדיני משפחה, מה שמאפשר טיפול מקצועי ומעמיק בסכסוכים מורכבים.
ריכוז כל הסכסוכים המשפחתיים תחת קורת גג אחת מאפשר יעילות דיונית וחיסכון בזמן ובמשאבים. כפי שהודגש בתיק 2690/03 (מדינת ישראל נגד דמיסיא בלאי), בית המשפט מסוגל לטפל במגוון סוגיות משפחתיות במקביל.
בית המשפט לענייני משפחה מאופיין בגישה רגישה ומותאמת למורכבות של סכסוכים משפחתיים, תוך הבנת ההשלכות הרגשיות והמשפחתיות ארוכות הטווח.
לצד בית המשפט פועלות יחידות סיוע המספקות שירותי ייעוץ, טיפול ותיווך, המסייעים לצדדים להגיע להסכמות.
לייצוג יעיל בבית המשפט לענייני משפחה חשוב להיעזר בעורכי דין המתמחים בתחום. כפי שהודגש בתיק 32291-02-19 (זהר פלד נגד עו"ד זיו גיא): "בתאריך 24/4/18 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחת עו"ד… בהתאם לסעיף 1 להסכם סוכם בין הצדדים כי מהות הטיפול תהיה 'טיפול משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון…'"
עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע ב:
בית המשפט מעודד הגעה להסכמות, שלרוב עדיפות על פני הכרעה שיפוטית. הסכמות מאפשרות פתרון מהיר יותר והתאמה טובה יותר לצרכי הצדדים.
יחידות הסיוע שליד בית המשפט מספקות שירותים מקצועיים שיכולים לסייע בפתרון הסכסוך בדרכי שלום.
הגשת מסמכים מלאים ומדויקים חיונית לקידום ההליך ולקבלת החלטות מבוססות.
גם בעיצומו של סכסוך, חשוב לשמור על תקשורת מכבדת, במיוחד כאשר מעורבים ילדים.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה מסגרת מקצועית וייעודית לטיפול בסכסוכים משפחתיים. יתרונותיו כוללים מומחיות בתחום דיני המשפחה, יעילות דיונית, ורגישות לצרכים המיוחדים של משפחות בסכסוך.
הבנת ההליכים והסמכויות של בית המשפט מאפשרת התמודדות טובה יותר עם סכסוכים משפחתיים ומגדילה את הסיכויים להגיע לפתרון מיטבי עבור כל הצדדים המעורבים.
בעוד בית המשפט לענייני משפחה דן במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, בית הדין הרבני מוסמך בעיקר בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. ישנם תחומים בהם קיימת סמכות מקבילה, כגון מזונות ומשמורת ילדים.
משך ההליך משתנה בהתאם למורכבות התיק והעומס על בית המשפט. הליכים פשוטים יחסית עשויים להסתיים תוך מספר חודשים, בעוד הליכים מורכבים עלולים להימשך שנה או יותר.
אין חובה חוקית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אך ייצוג משפטי מקצועי מגדיל משמעותית את הסיכויים להשיג תוצאה טובה יותר בהליך.
יחידות הסיוע מספקות שירותי ייעוץ, טיפול וגישור במטרה לסייע לצדדים להגיע להסכמות ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית ממושכת.
הסמכות המקומית נקבעת בדרך כלל לפי מקום המגורים של הצדדים או הילדים הקטינים, או מקום היווצרות עילת התביעה.
מומלץ להתעייץ עם עו ד לענייני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
רמ"ש (מרכז) 21316-12-17- ל.ט.ל נגד ל.ל
שמות השופטים: ורדה פלאוט
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 26.11.17 1 (סגה"נ, כבי השופטת ר מקייס) אשר נעתר לבקשת המשיב והורה על פסילת הסיכומים 2 שהוגשו ע"י המבקשת, תוך חיובה בהוצאות ע"ס 1,000 לטובת אוצר המדינה עוד נקבע כי 3 למבקשת ניתנה האפשרות לתקן את סיכומיה ולהגישם בהתאם להוראות ביהמ"ש, אך 4 המבקשת סירבה לעשות כן ולפיכך נקבע כי "ההליך יועבר למת ן פסק די ן בהעדר סיכומי 5 7 הנתבעת". 6 רקע- 9 2. בקצרה יפורט כי המשיב הגיש לבימ"ש קמא תביעה לפטור אותו מתשלום מזונות עבור בנם 10 המשותף של הצדדים, יליד שנת 2003. 11 לאחר תום מסכת הראיות, הורה בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 23.05.17 , כי הצדדים יגישו 12 סיכומיהם בכתב: המשיב (הוא התובע) יגיש סיכומיו תוך 30 יום, המבקשת תוך 40 יום 13 מקבלת סיכומי המשיב, ולמשיב זכות להגשת סיכומי תשובה תוך 5 ימים נוספים. עוד נקבע 14 כי היקף הסיכומים לא יחרוג מ-6 עמודים וכי למשיב זכות להגיש סיכומי תגובה, אשר לא 15 יעלו על היקף של עמוד אחד. 16 הצדדים הגישו סיכומיהם. 17 18 המשיב הגיש בקשה לסילוק סיכומי המבקשת מתיק ביהמ"ש מן הטעם כי סיכומיה חורגים 19 מהוראות בית המשפט, שכן כוללים 7 עמודים, כאשר העמוד האחרון של הסיכומים הינו 20 בגדר "סיכומי תשובה" וכי הסיכומים נכתבו בגופן קטן ובמרווחים כה צפופים, כך שלא ניתן 21 לקרוא אותם בצורה בהירה. 22 23 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רמ"ש 21316-12-17 ט. ל ני ל תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני ביום 28.09.17 הורה ביהמ"ש למבקשת להגיש מחדש את סיכומיה כך שיהיו בהיקף של 6 1 עמודים וייכתבו בגופן 12 ועם רווחים סבירים.
החלטה |
11/03/2018 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"ק (נתניה) 32291-02-19- זהר פלד נגד עורך דין זיו גיא
שמות השופטים: חילמי חגוג
22 ת. ד. 14573 קדימה פסק דין רקע בקצרה: 1. לפניי תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע, עו"ד במקצועו, להשבת שכר טרחה שגבה מהם הנתבע ללא כל סיבה ואף גרם להם נזקים חמורים ובלתי הפיכים, כנטען. 2 2. בתאריך 24/4/18 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחת עו"ד לתשלום הסכום של 33,000 בתוספת מע"מ כחוק, (להלן: "הסכם שכר טרחה"). הצדדים חתומים על ההסכם בכתב ידם. 3. בהתאם לסעיף 1 להסכם סוכם בין הצדדים כי מהות הטיפול תהיה "טיפול משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בעניין הקטין המאומץ. . . ". ועוד סוכם בסעיף 2 להסכם כי התשלום ישולם כדלקמן: א. 21,000 מע"מ שהינם סך של 24,570 , ישולמו לעו"ד עם תחילת הטיפול בתיק. ב. 12,000 מע"מ, שהנם סך של 14,000 , ישולמו לעו"ד עם סיום הטיפול בתיק. 4. בין הצדדים אין מחלוקת כי הסך 24,570 שולם לנתבע ואילו הסך השני לא שולם. התובעים דורשים לחייב את הנתבע להשיב לידם הסכום 25,684 ואילו הנתבע מתנגד, הכל כמפורט להלן. טענות הצדדים בתמצית: 5. לטענת התובעים הם הגיעו לנתבע בעקבות המלצה שקיבלו מבן משפחה ולאחר שהנתבע הצהיר בפניהם כי יש לו ניסיון רב בתחום דיני המשפחה ובתחום הגישור ולאחר שבדקו מספר עורכי דין נוספים. 6. לטענת התובעים, נוכח העובדה כי מדובר בתיק אימוץ רגיש מאוד – תיק אומנה שהתובעים אינם יכולים להיות צד בתיק ואינם רשאים להופיע בבית המשפט – ביקשו מהנתבע שלא לייצג אותם בבית המשפט אלא להעניק להם ליווי משפטי "מאחורי הקלעים" וגישור בלבד. 7. ועוד לטענת התובעים, סוכם כי מטרת הליווי תהיה ניסיון להגיע להידברות גישור עם משפחתו הביולוגית של הקטין המאומץ, במטרה להגיע להסכמות באמצעות גישור. לתובעים היה חשוב שההתנהלות בינם לבין הנתבע תהיה בעיקר בפורמט של הודעות, על מנת להשאיר את הנושא דיסקרטי.
פסק דין |
24/09/2019 |
תביעות קטנות – נתניה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 9
עמ"ש (מרכז) 65692-11-19- ד. ס. נגד ל. צ. ס.
שמות השופטים: מ ברנט,ו פלאוט,צ ויצמן
פסק דין פתח דבר ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מירה רום פלאי) מיום 26.9.19 , במסגרתו קבע בית המשפט את שיעור השתתפותו של המערער במזונות בנותיו, וכן הכריע בסוגיות רכושיות שונות הנוגעות לצדדים. 2 המערער סבור כי שגה בית משפט קמא הן בשיעור המזונות שקצב לו והן בכל הקשור לחלוקת החובות שנצברו במהלך חיי נישואיהם של הצדדים. וביתר פירוט – רקע עובדתי 1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 00.00.99 ולהם שלוש בנות – א. בגירה כבת 19.5 (ביום הגשת התביעה בבית משפט קמא הייתה קטינה כבת 15.5), א. כבת 17, ומ. כבת 11 (להלן – הבנות). 2. למערער שני עסקים – סוכנות ביטוח ועסק של טיולי שטח עם רכבי ריינג'רס ואילו המשיבה מורה עצמאית לריקוד ומחול (ראו סע' 3 לתצהיר עדותה הראשית). במהלך שנת 2014 לקה המערער באירוע מוחי שהותיר בו נכות גופנית, ולטענתו פגע קשות בכושר השתכרותו והביא להתדרדרות של ממש במצבה הכלכלי של המשפחה ולקרע שהתגלע בין הצדדים. חוות דעת המומחה החשבונאי בעניין השתכרות הצדדים 3. הצדדים חלוקים, בין השאר, באשר לשיעור השתכרות ו/או כושר ההשתכרות של כל אחד מהם. נוכח טענות הצדדים הקוטביות באשר להשתכרותו של כל אחד מהם, מינה בית משפט קמא מומחה חשבונאי, רו"ח אבי יחזקאל, על מנת שיבחן את ההשתכרות החודשית הממוצעת של כל אחד מהם, וזאת בתקופה שקדמה להגשת כתב התביעה ומיד לאחריה. המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 28.1.18 (להלן- חוות הדעת) ובמסגרתה קבע, בין השאר, את הקביעות הבאות באשר להשתכרות הצדדים (עמ' 8 לחוות הדעת) – המערער המשיבה 3 ההשתכרות בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה 7,389 לחודש.
פסק דין |
21/09/2020 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 43 |
עמודים – 25
בג"צ 2088/21- פלוני נגד הרשות נחשון פישר
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,ע גרוסקופף
פלוני 6. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העתירה שלפנינו מופנית נגד אופן ניהול הליך בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16). 2 1. נגד העותר, עורך-דין במקצועו, הוגשה בשנת 2016 תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 35883-04-16) על-ידי אפוטרופוסים בדין שמונו לחמו וחמותו (להלן: בני הזוג), ובה התבקש סעד כספי אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 10,000,000 ש"ח, בגין כספים שהועברו לעותר מתוך מקורות ההכנסה של בני הזוג – תחנת דלק ומסעדה הצמודה לה על כביש 40 (להלן: ההליך בבית המשפט לענייני משפחה). להליך בבית המשפט לענייני משפחה קדם הליך אחר, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ה"פ 4105/09. להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע), בגדרו נדחתה תביעת חברה בבעלותו ובניהולו של העותר, לסעד הצהרתי לפיו הודעת ביטול הסכמים בינו לבין בני הזוג נשלחה שלא כדין. ביום 5.6.2014 ניתן פסק הדין הדוחה את תביעתו של העותר (ה"פ 4105/09) וערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה ביום 19.11.2015 (ע"א 5978/14). 2. בעתירה דנן מבקש העותר כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק יורה לבית המשפט לענייני משפחה "למלא אחר הוראות" פסק דין בית המשפט המחוזי מרכז (רמ"ש 3892-01-20) מיום 15.6.2020 , וכן יורה לבית המשפט לענייני משפחה ליתן החלטות "בארבע בקשות סף שהוגשו על ידי העותר" באותו הליך. עוד התבקש בית משפט זה להורות לחמותו של העותר, המשיבה 3, לחדול מלהציג עצמה כאפטורופוס לדין של בעלה, המשיב 2. בנוסף, מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה על ביטול דיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 25.3.2021 .
פסק דין |
23/03/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
1. המבקשת עתרה בבקשה להעברת הדיון בתובענה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון וזאת מכח הוראות סעיף 6 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשכך הועברה הבקשה להכרעתי וזאת על פי החלטת כב' השופט בן שלו מיום 4.8.2021 2. התובענה היא תובענה ליישוב סכסוך בין בני זוג אשר הוגשה ע"י האיש ביחס לאשתו לשעבר, וההליך הוגש על ידו בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ביום 8.7.2021 . ביום 20.7.2021 הגישה המשיבה, בקשה להעברת הדיון במסגרתה טענה כי על התובע היה להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בראשון לציון. 3. המבקשת טענה כי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר נתן בעבר פסק דין בעניינם של הצדדים וכן טענה כי בנוסף לאמור הרי שהוריי המשיב הגישו בבית המשפט בראשון לציון תביעה כספית וכן התבררה תביעה נוספת הנוגעת למכירת הבית המשותף. המבקשת טוענת כי הלכה למעשה ההליך כולו קוים, יש ביחס אליו מעשה בית דין, מדובר באותם צדדים ובאותה משפחה ועל כן יש להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. המבקשת טענה כי המשיב הגיש ההליך בביהמ"ש בב"ש, כדי להימנע מדיון בפני השופט אשר דן בענייני הצדדים, קנה סמכות מקומית ומכיר היטב את פרטי המקרה. 2 4. המשיב טען במסגרת תגובתו כי יש לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי בין בני הזוג התנהלו הליכים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, לרבות בהליכים מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ותביעת מזונות אשר במסגרתה ניתן פסק דין בעניין מזונות ילדי בני הזוג. המשיב טען כי ההליכים בין בני הזוג התבררו בבית המשפט בבאר שבע, נוכח העובדה כי שניהם מתגוררים בבאר שבע, ואף הליכי הגירושין התבררו בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
המשיב טוען כי ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה תביעה שהוגשה ע"י הוריו המתגוררים ברחובות כנגד הנתבעת ומשכך, תביעה זו שבין הוריו לבין אשתו לשעבר אף הוגשה ללא צורך בקיומו של הליך יישוב סכסוך. המשיב טוען כי הגם שהושגה פשרה בין הוריו לבין הנתבעת, בבית המשפט בראשון לציון, אין באמור כדי להקנות סמכות מקומית לדון ביחסים שבין בני הזוג לאותו בית המשפט. המשיב מציין כי הגם שחלק מרכיבי ההסכם שבין הורי המשיב לאשתו לשעבר כוללים התחייבויות שבין בני הזוג, אין בכך כדי ליצור סמכות מקומית ביחס להליכים שבין בני הזוג לבין עצמם. המשיב חוזר ומדגיש כי במיוחד אמורים הדברים שעה שההליכים בין בני הזוג לבין עצמם התקיימו בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. 5. בתשובת המבקשת לתגובת המשיב אשר הוגשה ביום 3.8.2021 מציינת המבקשת כי למעשה המשיב מאשר בתגובתו כי אכן בהליך שהתנהל בין הוריו ובינה הושגו הסכמות גם ביחסים שבין בני הזוג לבין עצמם, ולטענתה, בכך יש כדי להבהיר כי התקיים דיון מעמיק ולגופו של ענין גם ביחס ליחסי הצדדים ומשכך הערכאה המוסמכת היא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. דיון והכרעה 6. בחינת המסמכים אשר צורפו ע"י הצדדים מעלה כי אכן כפי שטוען המשיב, ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון היה במסגרת תביעת הוריו של המשיב, כנגד המבקשת ואולם, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2021 בשלב כלשהו נכח גם המשיב, אשר חתם על ההסכם אשר ערכו הצדדים ולמעשה צודקת המבקשת כי אכן מדובר בהסכם אשר כלל הוראות רבות הנוגעות ליחסים הרכושיים בין המבקשת למשיב. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי במסגרת אותו דיון, המשיב, מרצונו, יחד עם המבקשת, חתם על הסכם שהוכתר בכותרת "הסכם ממון" ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם ציינו הצדדים כי התנהלו ביניהם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע וכי הורי הבעל הגישו תביעה כנגד האישה ולסילוק מלא וסופי גובש הסכם כספי ביחס לטענות הורי המשיב כנגד האישה, הסדר שפורט בסעיף 1 להסכם.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
יס (באר שבע) 17876-07-21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
המשיב מבקש להסתמך בטענותיו על כך שבין הצדדים התנהלו הליכים קודמים בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, וזאת בהליכים בעניין החוק למניעת אלימות במשפחה ובסוגיית מזונות הקטינים, אלא שלא העלה טענה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, עת בחר מרצונו החופשי להתייצב שם לדיון, יחד עם הוריו ואישר שם מרצונו החופשי הסכמות רכושיות בעניינם של הצדדים אשר הושגו במועד הדיון, בהיות הצדדים מיוצגים (ב"כ המשיב כאן ייצג גם את הוריו של המשיב בהליך שם ונכח בדיון עימם). 10. לא ברורה טענתו של המשיב כי ההליך בראשון לציון נגע ליחסים שבין הוריו לאשתו לשעבר, שעה שמתוך ארבעה עמודי הסכם שנחתמו על ידו, שורה אחת נוגעת ליחסים של בין הוריו לאשתו לשעבר, וארבעה עמודים נוספים נוגעים ליחסים שבינו ובין אשתו לשעבר. אמנם התובענה במקור הוגשה ע"י הוריו כנגד אשתו לשעבר ואולם ככל שלא ראה עצמו כחלק מעניין זה, אין הסבר מדוע התייצב בדיון שם ובחר לגבש הסכם כולל ולאשר ההסכם המפורט בביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. אם סבר המשיב כי אין לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון סמכות מקומית לדון בענייניו, טענה שהייתה יכולה להיות נכונה ביום 22.2.2021 שכן נכון למועד זה לא יכול היה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לרכוש על דעת עצמו, סמכות מקומית לדון בענייני בני הזוג, היה עליו להעלות טענה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ואולם הוא לא עשה כן. 11. יתר על כן, בהסכם עצמו ציינו הצדדים במפורש כי התנהלו בעניינם הליכים בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, ואולם בחרו שלא להזכיר ולו במילה את קיומם של ההליכים בעניין מזונות הקטינים בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע. 12. עוד, לתמיכה במסקנה זו, יודגש כפי שפורט לעיל, כי בהסכם, בחרו הצדדים להחריג בצורה ברורה ומפורשת סוגיה מסוימת שתישאר בבירור בית הדין הרבני הגדול תוך שהם מוסיפים ומציינים כי פסיקתאות יוגשו לבית המשפט אשר אישר את ההסכם ולא ניתן להניח שלו הייתה כוונתם שהפסיקתאות יוגשו לבית המשפט אחר, לא היו מציינים זאת כפי שעשו ביחס לסוגיה אותה החריגו והשאירו לבירור בפני בית הדין הרבני הגדול.
החלטה |
09/08/2021 |
משפחה – באר שבע
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |
22/06/2009 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 74 |
עמודים – 59
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי (ראו: מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 153 (להלן : הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה); פרוטוקול ישיבה מס' 370 של הכנסת ה-13, 126-125 ( 31.7.1995 ) (להלן: פרוטוקול קריאה שניה ושלישית); הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה דין וחשבון 13 ו-21 (1986) (להלן: דו"ח ועדת שינבוים); עניין חבס, בעמודים 343-341; בע"ם 164/11, בפסקה 10; בע"ם 3885/18 פל וני נ' פלוני, פסקה 4 ( 24.6.2019 ); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 ו-437-436 (התשנ"ז); שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 379-376 (התשס "ט); רוזן-צבי, בעמודים 338-337; קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 243-241 (2015)). 24. אמנם נכון, כי בכל הנוגע לתובענות בגין פגיעות מיניות בין בני משפחה, יש להניח כי רבים מבין התובעים-הקרבנות יתקשו לשאוף לפתרון מוסכם של ה"מחלוקות" בינם לבין בן משפחתם-הפוגע, ואף יתנגדו לכך (והשוו בהקשר זה לטיעונים המתנגדים לגישור בסכסוכים שעניינם אלימות בתוך המשפחה: דפנה לביא "אלימות וגישור: האמנם אוקסימורון" משפחה במשפט א 117, 143-130 (התשס"ז)). למעשה, רבים יתייחסו לבן משפחתם הפוגע כמי שמוטט במעשיו את אותה מסגרת משפחתית אשר ביקש המחוקק לשמר ולטפח באמצעות בית המשפט לענייני משפחה (ראו: בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם 252 (התשס"ח); והשוו: סיני ושמואלי, בעמוד 283).
פסק דין |
10/02/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 19 |
עמודים – 16
ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי.
פסק דין |
09/12/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בע"מ 4196/17- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: ע פוגלמן
כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיﬣ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה. 2. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ' ויצמן) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו. 3. מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש שאינו מיוצג מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות.
החלטה |
13/06/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 5 |
עמודים – 3
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
ואולם, תקנה זו מדברת בפתיחת הליכים חדשים בין צדדים בענייני משפחה, בדומה לתקנה 258ג(א) הקודמת לה ושהיא המשכה, ואילו אנו עסקינן בהליכים שבהם, במישור הרחב של יחסי המשפחה, כבר נמצא עניינה של המשפחה בפני ערכאות שיפוטיות; זאת – בהגדרה הרחבה שבדין, ובמקרה דנא "הורי בן זוגו. . . " שבסעיף 1(2)(ג) לחוק, הנכללים בהגדרת "בן משפחתו". עם זאת נראה, כי גם סעיף 6(ד) אכן אינו חל בענייננו, באשר הוא מדבר באותם בעלי דין, הצדדים המקוריים, שעניינם נדון כבר בתובענה הראשונה. י"ד. שקלתי אם אין לפרש את תקנה 258ג(ד) העוסקת ב"תובענה חדשה נוספת בענייני משפחה", וקובעת כי כזו תוגש כאמור בסעיף 6(ד), אך אם ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניינם . . . יעביר את התובענה לאותו בית משפט. . . " כמחילה את ההוראה גם במקרים כמו ענייננו. זאת על פי פרשנות תכליתית שאינה מרחיקה לכת, ואשר עולה בקנה אחד עם התכלית היסודית שבבסיס הקמתו של בית המשפט לענייני משפחה כמפורט מעלה. בבע"מ 8344/08 פלונית נ' פלוני (2008), שם דובר בתביעה נוספת למשמורת והסדרי ראיה, ציינתי, כי תכלית התקנה היא, בין היתר לאפשר איזון בין הצדדים ויעילות שיפוטית; לכך יש להוסיף את הרצון לטפל בעניינם של אותם בני משפחה באופן מרוכז, המאפשר לראות את התמונה בכללותה, ברוח האמור. ט"ו. נזכיר, כי סעיף 6(ה) קובע, שאם "הוגשה תובענה לבית משפט לענייני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי עניין שנדון בתובענה בבית המשפט לענייני משפחה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה.
פסק דין |
28/05/2013 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 9 |
עמודים – 7
בע"מ 4148/21- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: נ סולברג
בהחלטה מיום 27.12.2020 , נקבע, כי ההליך מתנהל בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", שכן ההליך אינו בא בגדרו של החריג שנקבע בסעיף 8(ה) לחוק, ומורה כי "הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה". 3. המבקשת, הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, שבה כרכה את עניינן של כל ההחלטות יחדיו. המבקשת טענה, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה, בקביעתו כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה. לטענתה, המשיב כופר בהיותה קרובת משפחה של המנוח, ועל כן הוא מושתק מלטעון כי עסקינן ב"סכסוך בתוך המשפחה". עוד נטען, כי הנוהג הרווח, שלפיו לא מתאפשרת הגשת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים בבתי משפט לענייני משפחה, חל רק בתחומי ההתמחות של בית המשפט לענייני משפחה, לא בתחום הגרפולוגיה, או בעניינו של הדין הזר. לבסוף נטען, כי צמצום אורכם של כתבי הטענות, הוא קיצוני, ובלתי סביר. 4. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת רשות הערעור בחלקה, דן בה כבערעור – אך דחה את הערעור לגופו. נקבע, כי צדק בית המשפט לענייני משפחה, בקביעתו כי הסכסוך שבו עסקינן כמוהו כ"סכסוך בתוך המשפחה". בהתאם, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה לא היה מחויב לסדרי הדין הרגילים, והיה מוסמך לקבוע כי לא ניתן להגיש חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, יהא נושאן אשר יהא.
החלטה |
27/12/2021 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
בר"ע (תל-אביב-יפו) 2979/06- פלונית ואח נגד פלוני
שמות השופטים: יהודית שטופמן
המשיב טען בתגובתו כי הוראות התקנה דווקניות, ומגבילות את היקף תוקפן להעברת הסמכות מבית המשפט המוסמך, לבית משפט אחר; וכי אין כל אפשרות כי בית משפט ייקנה סמכות לדון בהליך, מלכתחילה, מכח הוראת תקנה 258ג' (א) סיפא לתקנות. לגופו של עניין טוען המשיב, כי קביעת מקום הדיון בראשון לציון מחייבת את העברתו בין בתי מעצר ובתי כלא שונים, דבר המסב לו אי נוחות רבה, בשל נכותו. ה. דיון דין הערעור להתקבל. תקנה קובעת 258ג' (א) לתקנות, קובעת כי: 258ג. (א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף מקום מגוריהם המשותף האחרון; ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר. תכליתה של התקנה היא קביעת מקום המגורים המשותף האחרון, כמקום המקים סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בסכסוך. טעמם של דברים, נעוץ, הן בהיות מקום המגורים האחרון מקום היווצרן של עילות התביעה, ברוב המקרים; הן בנוחות הפרוצדוראלית שבקביעת מקום דיון ברור ונהיר, באופן החוסך התדיינויות מקדמיות בסוגית הסמכות המקומית; הן ועיקר, ביעילות שבהבאת ראיות הנוגעות לחייהם המשותפים של בני זוג, המצויות, ברוב המקרים, בסביבת מגוריהם האחרונה. עם זאת, עיון בנוסח התקנה, מעלה באופן ברור, כי אין אפשרות להגיש, מלכתחילה, תובענה בענייני משפחה לבית משפט הנעדר סמכות מקומית, ולעתור, בדיעבד, להמשך הדיון בו מכח הוראת תקנה 258ג' (א) סיפא לתקנות.
פסק דין |
15/08/2007 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח
שמות השופטים: אסתר שט
טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים.
החלטה |
24/12/2003 |
שלום – רחובות
מאזכרים – 2 |
עמודים – 3
ת"א (תל אביב) 1788-07- א.ע. נגד ר.ז.
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
בכתב ההגנה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ולפיכך הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 30630/06). בתום דיון ראשוני בתביעה, שעה שהתובע לא היה מיוצג, קבע בית המשפט, שאין סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה מאחר והצדדים אינם בני זוג לפי ההגדרה שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995, (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). כן קבע בית המשפט שהצדדים אינם ידועים בציבור אלא נשואים לאחרים, לא ניהלו משק בית, וכי את המחלוקת באשר לטיב היחסים ביניהם יש לברר בבית המשפט האזרחי, ולפיכך הורה על מחיקת התובענה. 5. לאור מחיקת התביעה, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטתי, בה עתר כאמור לסעד של מתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית, בהפחתת סכומים המגיעים לנתבעת מכוח השקעותיה ברכישתו, ולחלופין השבת השקעותיו בבית. התובע משתית את תביעתו על היות בני הזוג ידועים בציבור, אשר ניהלו משק בית משותף במשך עשרות בשנים, קיימו יחסי אישות, במסגרתם נולד להם בן משותף, והחלת "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כמו גם על השבת השקעות מכוח דיני קניין, דוקטרינת נאמנות של הנתבעת עבורו ועוד. לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את השקעותיו בבית, הן ברכישה והן בריהוט, על בסיס אותן עילות, אך מאחר ולא היו בידיו פרטים בעניין זה, עתר למתן חשבונות תוך שהעריך את שווי הסכום המגיע לסך של 500,000 . 6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה, לאור העילות נשוא התביעה. לגופו, הכחישה הנתבעת את הקשר הרומנטי בין הצדדים, כאשר לעמדתה התובע התגורר בשכירות ביחידה נפרדת בבית.
החלטה |
14/06/2010 |
מחוזי – תל אביב
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ג. מקום השיפוט
258ג. (א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון, ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר. (ב) תובענה אחרת בעניני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע. (ב1) היה מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב. (ד) תובענה חדשה נוספת בעניני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בענינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד לבית משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאזור השיפוט. (ו) בכתב התביעה יפרט בעל הדין את העובדות המראות כי לבית המשפט יש סמכות מקומית לדון בתביעה. (ז) הוראות פרק ב' לא יחולו על תובענות בעניני משפחה. (ח) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה בעניני אימוץ ילדים, ירושה, קביעת גיל או לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ג. מקום השיפוט
258ג. (א) תובענה בעניני משפחה שהצדדים לה הם בני-זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון, ואולם היתה התובענה בענין מזונות של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד, לבית משפט אחר. (ב) תובענה אחרת בעניני משפחה, לרבות תובענה שלא נקבע לה מקום שיפוט כאמור בתקנת משנה (א), תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע. (ב1) היה מקום מגורים כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) באזור כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יראו כבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים, את בית המשפט שתחום שיפוטו הוא הקרוב לאותו מקום מגורים. (ג) תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי פרק זה, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל-אביב. (ד) תובענה חדשה נוספת בעניני משפחה תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בענינם, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו לכתחילה הובאה לפניו. (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתיק העיקרי, כמשמעותו בתקנה 258ד לבית משפט אחר, אם כל הצדדים מתגוררים מחוץ לאזור השיפוט. (ו) בכתב התביעה יפרט בעל הדין את העובדות המראות כי לבית המשפט יש סמכות מקומית לדון בתביעה. (ז) הוראות פרק ב' לא יחולו על תובענות בעניני משפחה. (ח) הוראות תקנה זו לא יחולו על תובענה בעניני אימוץ ילדים, ירושה, קביעת גיל או לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
כל הזכויות שמורות ©