עורך דין הסכם ממון עפולה

אם בעבר היה מקובל לחשוב שהסכם ממון מעיד על חוסר אמון או פוגע ברומנטיקה לפני הנישואין, היום המצב שונה לחלוטין. למעשה, זוגות רבים פונים לעזרתו של עורך דין הסכם ממון עפולה כדי לנסח הסכם שיבהיר באופן מוגדר וברור את הזכויות של כל אחד מבני הזוג במידה והקשר הזוגי יסתיים. להחלטה הזו אין כל קשר לאי אמון והיא בוודאי לא מעידה על התפיסה של מי מהצדדים כי הנישואין העתידיים הם זמניים בלבד. במקום, הם פשוט בוחרים לדעת מראש איך תתנהל פרידה מהסוג הזו, אם חלילה יחליטו לפרק את התא המשפחתי.

ייעוץ של עורך דין הסכם ממון עפולה

במהלך העבודה המשותפת עם עורך דין הסכם ממון עפולה תוכלו לקבוע באופן מדויק מה הוא הרכוש הקיים ואיך יחולקו נכסים עתידיים, וכן ניתן להגדיר נושאים כמו דמי מזונות ואפילו את חינוך הילדים והסדרי הראייה שלהם. זהו תכנון נכון וחשוב, ובעידן שבו זוגות רבים בוחרים להתגרש, זוהי גם דרך טובה להגיע בראש שקט יותר אל מוסד הנישואין.

הסכמי ממון בעפולה – סקירה משפטית

מהפסיקה שנדונה בבתי המשפט בעפולה והסביבה עולים מספר עקרונות מרכזיים בנוגע להסכמי ממון, כאשר הדגש הוא על חשיבות אישור ההסכם בבית המשפט, הצורך בכתב, והבנת הצדדים את משמעות ההסכם.

המסגרת הנורמטיבית

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע דרישות מהותיות להסכם ממון, כפי שעולה מהפסיקה:

תלהמ (תל אביב) 64455-11-16- א.ג נגד י.ג (ניתן ב 03/12/2017)"הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 קובעות כי השינוי של הסכם ממון יהיה בכתב : '1. הסכם בין בני זוג, המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור'."

ניתוח משפטי

דרישת הכתב והאישור השיפוטי:

עמש (חיפה) 49264-10-21- א. נגד ב. (ניתן ב 02/03/2022)
"משכך, בדין יישב בית המשפט קמא בין ההסכמים, ראה להפריד בין התקופות עליהם חל כל הסכם, ולקבוע כי הוראות שני ההסכמים מחייבת את הצדדים… ראשית, לשון החוק כאמור לעיל – קובעת כי שינוי או ביטול של הסכם ממון יעשו בהסכם ממון; דרישות אלו נועדו להגן על הצדדים, ולמנוע העלאת טענות"

חשיבות הייצוג המשפטי והבנת ההסכם:

תלהמ (תל אביב) 37097-12-18- פלונית נגד פלוני (ניתן ב 13/02/2020)
"התובעת לא טענה וממילא לא הוכיחה, כי נמנעה ממנה האפשרות להתייעץ עם עורך דין נוסף מטעמה בלבד בעניין הסכם הממון לפני החתימה עליו ולפני אישורו. העובדה שבין מועד החתימה על הסכם הממון לבין אישורו חלפה תקופה של כחצי שנה, מחזקת את המסקנה כי היתה לתובעת הזדמנות לפנות לעו"ד נוסף מטעמה לו חפצה בכך."

שיקולים מעשיים

יש להקפיד על:

עריכת ההסכם בכתב
אישור ההסכם בבית המשפט
וידוא הבנת הצדדים את משמעות ההסכם
מתן הזדמנות לייעוץ משפטי עצמאי

יש להימנע מ:

הסתמכות על הסכמות בעל פה
חתימה על הסכם ללא הבנה מלאה
שינוי ההסכם ללא אישור בית המשפט

סיכום
הסכם ממון הוא מסמך משפטי מהותי המחייב הקפדה על דרישות פורמליות מחמירות. הפסיקה בעפולה והסביבה מדגישה את חשיבות הכתב, אישור בית המשפט, והבנת הצדדים את משמעות ההסכם. מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום דיני המשפחה לצורך עריכת ההסכם ואישורו.

סימוכין

תה"ס (תל אביב) 64455-11-16- א.ג נגד י.ג

שמות השופטים: שפרה גליק

ההסכם נשוא התביעה (להלן: "ההסכם") הינו הסכם ממון, לא רק משום כותרתו, אלא משום היותו צופה פני עתיד, והיותו הסכם יחסי הממון בין הצדדים : ואכן בסעיף 2 להסכם נכתב כך : "תוקפו של הסכם הסכם זה יכנס לתוקף עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה, ומוסכם כי תהא אשר תהא מערכת היחסים בין בני הזוג בעתיד, לרבות אם יחזרו להתגורר יחד או יתגרשו, לא יהיה בכך כדי לשנות את הוראותיו של הסכם זה, אלא אם הוסכם על ידם אחרת באמצעות הסכם ממון אשר יאושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה". במובן זה אפוא, אין מקום לטענת התובעת, כי הצדדים לא התגרשו, או כי ההסכם לא בוצע. הצדדים במפורש צפו אפשרות, כי ימשיכו להתגורר יחד. 33. יתירה מזאת : הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 קובעות כי השינוי של הסכם ממון יהיה בכתב : "1. הסכם בין בני זוג, המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור". כלומר : ביטולו של הסכם ממון – חייב להיות בכתב. כך קבעו הצדדים וכך קובע החוק. היינו, בניסוחו היפה של חברי כבוד השופט יהורם שקד , התובעת לא התגברה על המשוכה הראשונה של הוכחת החובה המושגית – היינו הוראות סעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. ראה : תמ"ש (ת"א) 29882/09 ר. ג. נ' י. ג. ( 08.09.2011 ) (פורסם במאגר "נבו"). 9 34. הפסיקה התייחסה אל דרישת הכתב שבסעיף 1 לחוק יחסי ממון כדרישה מהותית ולא רק צורנית, ראה בעניין זה ע"א 419/84 שמואל טוכמינץ נ' לורנה כרמל טוכמינץ פ"ד ל"ט (1) 287 ; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מ"ב (2) 499.

תלהמ (תל אביב) 37097-12-18- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: ענת הלר כריש

. " (פרוטוקול הדיון מיום 19.12.2019 , עמ' 18 ש' 33/30). הינה כי כן, עדות התובעת בעניין הייצוג המשפטי אינה עקבית ואינה אמינה. התובעת אף העידה כי לאחר שהנתבע אמר לה שהוא רוצה לעשות הסכם ממון, הלכו הצדדים יחד לעו"ד נ' (עמ' 14 ש' 3-2). כמו כן, בחקירתה הנגדית לא שללה התובעת את האפשרות שבמסגרת עריכת ההסכם שלחה מיילים לעו"ד נ' (שם, ש' 17/15). 41. מעבר לאמור, התובעת לא טענה וממילא לא הוכיחה, כי נמנעה ממנה האפשרות להתייעץ עם עורך דין נוסף מטעמה בלבד בעניין הסכם הממון לפני החתימה עליו ולפני אישורו. העובדה שבין מועד החתימה על הסכם הממון לבין אישורו חלפה תקופה של כחצי שנה, מחזקת את המסקנה כי היתה לתובעת הזדמנות לפנות לעו"ד נוסף מטעמה לו חפצה בכך. 14 42. אשר לתנאי ההסכם, יסוד זה דורש כי תנאי ההסכם יהיו גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. המבחן ליישום יסוד זה הוא מבחן אובייקטיבי-חיצוני והוא מחייב בירור שתי שאלות משנה – מהו "המקובל" ומהי "מידה בלתי סבירה". המקובל הוא התנאים הנוהגים בפועל והמופיעים תדיר בסוג ההסכמים שאליהם משתייך ההסכם הנדון. מידה בלתי סבירה היא המידה שבה צריכים להיות תנאי ההסכם גרועים מן המקובל כדי לבסס את עילת העושק (דיני חוזים 442-441). הסכם ממון להבדיל מהסכמים "מסחריים-כלכליים" מושפע מהיחסים המשפחתייים. לא בנקל יקבע בית המשפט כי תנאי בהסכם ממון גרוע במידה בלתי סבירה מהמקובל, בעת שקשה לעיתים לקבוע מהו המקובל (עמ"ש (ת"א) 1015/08 פלוני נ' פלונית ( 26.5.2013 ). 43. בעניין תנאי ההסכם טענה התובעת כי: "המדובר בהסכם ממון שנכרת בין בני זוג לאחר שחיו ביחד מספר שנים, במהלכן נצבר רכוש וכפי שפורט בהרחבה לעיל, משכך הרי שויתורה המוחלט והמקיף של התובעת על כל זכות שהיא אשר נצברה עד אותו מועד ושוויה מיליוני כמו גם כל זכות עתידית ברכוש שיצבר אינה סבירה וברי כי היא אינה עולה בקנה אחד עם הסכם הגון והוגן בין בני זוג" (סעיף 45 לסיכומי התובעת).

רבני 1167733/3- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: הרב לישראל הרב דוד ברוך לאו,הרב אליעזר איגרא,הרב מיכאל עמוס

על כן לא יכול הסכם ממון להיות 'מסירת מודעא'. הסכם ממון הוא מסירת הודעה שיש לה תוקף הלכתי משפטי על נכסים שיש בידו, אבל לא מונע ממנו לעשות מעשה או קניין זה או אחר ברכושו, בעוד מסירת מודעא היא פעולה שנועדה לבטל כל קניין שהוא הולך לעשות. הרב מיכאל עמוס מסקנה ומתן הוראות אשר על כן: א. הערעור מתקבל. ב. על הצדדים לחלק את כל דמי הדירה ב בשווה בהתאם לרישום הדירה בטאבו, ומכאן שכל אחד מהם זכאי לקבל חצי מהתמורה עבור מכירת הדירה. ג. פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

עמ"ש (חיפה) 49264-10-21- א. נגד ב.

שמות השופטים: סארי גיוסי [אבד],ניצן סילמן,רבקה איזנברג

המערער טוען כי הפסיקה מצאה לקבוע, חרף לשון המחוקק, כי במקרים מסוימים, ניתן להכיר בתוקפו של הסכם ממון, אף אם זה לא אושר כדין, וניתן לקבוע כי הסכם ממון בוטל, אף אם הביטול לא נעשה אגב אישרור בפני ערכאה מוסמכת. 41. המערער טוען כי זהו המקרה המובהק בו התנהלות הצדדים משך פרק זמן לא מבוטל, בצד חתימתם על הסכם מאוחר, מצדיקה לראות את ההסכם הראשון כמבוטל. 42. עוד מדגיש המערער כי לשון ההסכם המאוחר, החוזרת פעם אחר פעם על הסדרת ענייני הרכוש, שמירת הזכויות של כל צד, ההיגיון הכלכלי, כל אלו לעצמם מצדיקים צידוד בראיית ההסכם השני כמבטל ההסכם הראשון. 43. שקלתי הטענות בכובד ראש; לו תשמע דעתי, היתי מציע לחברי להרכב לדחות את טענות המערער בהיבט זה, ולקבוע כי ההסכם המאוחר אינו מבטל את ההסכם המוקדם, וכי ההסכם הראשון שריר וקיים. 44. משכך, בדין יישב בית המשפט קמא בין ההסכמים, ראה להפריד בין התקופות עליהם חל כל הסכם, ולקבוע כי הוראות שני ההסכמים מחייבת את הצדדים. 45. כמה וכמה טעמים לכך. 46. ראשית, לשון החוק כאמור לעיל – קובעת כי שינוי או ביטול של הסכם ממון יעשו בהסכם ממון; דרישות אלו נועדו להגן על הצדדים, ולמנוע העלאת טענות בדיוק כפי המצב כאן (ראה לעניין זה- פרופ' ליפשיץ, הסדרת החוזה הזוגי במשפט הישראלי). 8 47. שנית, במישורי מדיניות כללית- כידוע הסכם המקבל תוקף פס"ד, בעל שני יסודות- יסוד הסכמי ויסוד של פסק דין (ראה ע"א 601/88 עזבון רודה נ' שרייבר); מדיניות משפטית מחייבת צמצום הכרה ביכולת צדדים לשנות פסק דין; כאשר ניתן תוקף פס"ד להסכם , חורג אותו פס"ד מהמשמעות הצרה של הסכמה גרידא, והופך הוא לבר אכיפה, בר השפעה כלפי צדדי ג' (למשל לצרכי קבלת משכנתא) ועוד.

תלהמ (תל אביב) 32994-12-16- ר.ז. נגד א.א.

שמות השופטים: מרדכי מוטי לוי

הצדדים מתחייבים לפנות לעוה"ד – עורך החוזה, לשם פישור כמשמעותו בחוק בתי המשפט ובשינויים המתחייבים, בכל מחלוקת הנובעת מהסכם זה, וכן הם מסכימים מראש, כי עוה"ד ימנה בורר בכל מחלוקת ביניהם, שלא יעלה בידו להביא בה את הצדדים כדי הסכמה, ובלבד שהמחלוקת הנה בנושא הכשיר לבוררות. 18. בדיון שהתקיים ביום 25/5/2000 טענו הצדדים "אנחנו לא היינו נשואים ולא היינו ידועים בציבור. ההסכם מסדיר את עניין החזקת הקטין, מזונותיו וקובע גם הסדרים של העדר תביעות אחרות" 19. בתום הדיון ניתן פסק הדין ביחס להסכמות של הצדדים ביחס לבן על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב -1962. בהקשר לנושאים האחרים המצויים ניתן פסק דין בזו הלשון : "לבקשת הצדדים, מכוח סמכותי על פי סעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995, הנני נותן תוקף של פסק דין להסכם. " 20. קבעתי לעיל שהסכם הממון חשוב לצורך הכרעה בפסק הדין. הסכם הממון שקיבל תוקף של פסק דין מאיין את הדיון במחלוקת שבין הצדדים. לעת הזו קיים פסק דין המגדיר את מערכת היחסים של הצדדים. התובעת המודעת לקושי הטמון בקיומו של הסכם הממון אל מול טענותיה בתביעה התייחסה אליו כבטל בשישים. ראש וראשון טענה שסמכה על הנתבע ועל כן הסכימה לחתום על הסכם הממון. ובהמשך טענה למהותו של הסכם הממון כפי שהובאו הדברים לעיל ויובאו בשנית בשל חשיבותם בזו הלשון: "אין ספק שהסכם הממון נעשה ע"י הצדדים למראית עין בלבד ודי אם נציין כי בניגוד להצהרה המרכזית של הצדדים בהסכם לפיה הם נפרדו, לא נפרדו הצדדים מעולם אלא רק בקיץ 2016 בעת שפרץ הסכסוך בין הצדדים . . . כמו כן כל נושא החזקת הקטין, ביקורי הקטין ומזונותיו כפי שאלה נקבעו בהסכם הממון לא היו רלוונטיים כלל וגם הם היו למראית עין בלבד.

פסיקה רלוונטית

דנ"א 1558/94- ויקטוריה נפיסי נגד סימנטוב נפיסי

שמות השופטים: א ברק,ש לוין,א גולדברג,ת אור,א מצא,מ חשין,ט שטרסברג כהן,צ א טל,ד דורנר

אלה דרישות מהותיות, החיוניות למתן תוקף להסכם כאמור, באשר הסכם הממון יהיה בכתב והוא טעון אישור בית המשפט או בית הדין. . . דרישות אלה נובעות ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני-זוג, היוצרת, לכאורה חשש של השפעה בלתי הוגנת, ומהשפעתו הניכרת של הסכם ממון על מכלול רחב של יחסי המשפחה לגבי רוב האוכלוסיה" (א' רוזן-צבי, יחסי ממון בן בני זוג (תשנ"א) 302). מדיניות חברתית ראויה היא שחייבה כי בטרם יאות המשפט להכיר בכוחו של הסכם מקפח לחולל שינויים במערך זכויות בני הזוג, יוסר הספק בדבר רצונם האמיתי. הגבלת חופש הצורה – ובעיקר הגבלת חירות ההתקשרות – משמשת ערובה לכך שבן הזוג שזכויותיו על פי ההסכם קופחו, לכאורה, עמד על טיבו של ההסכם והשלכותיו. מאחר וההצדקה להגבלת חופש הצורה וחירות ההתקשרות ניגזרת משילוב טיבו של ההסכם והיקפו, הרי שאין הצדקה עיונית להציב מגבלות אלה כשמדובר בהסכם ראשוני כשההסכם הוא לשיתוף בזכויות בדרך איזונן. על כך עמד, אגב אורחא, המשנה לנשיא אלון, באומרו: "על זהירות והקפדה אלה בדבר הסקת מסקנות של ויתור מצד בן-זוג אחד לטובת בן הזוג האחר על זכות מזכויותיו הממוניות ניתן להסיק, על דרך ההיקש, גם ממדיניות המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג1973-. . . כידוע, קובע חוק יחסי ממון בין בני הזוג, הסדר איזון משאבים בין בני הזוג, שעיקרו הוא, שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של נכסי בני הזוג (כמפורט בחוק). הסכם בין בני-זוג, הבא לשנות משותפות זו הקבועה בחוק, צריך שייערך בכתב שיאושר על-ידי בית המשפט או על ידי בית-הדין דתי, לאחר שהוסברו לבני הזוג משמעותו של ההסכם ביניהם ותוצאותיו (סעיפים 1 ו2- לחוק)" ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד לז(4), 626, 634-633).

ע"מ (חיפה) 306/06- פלונית נגד אלמונית

שמות השופטים: ש שט [אבד] י כהן י וילנר

ההסכם שערכו המשיבה והמנוח מסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם במטרה צופה פני עתיד לעת פירוד או מוות ולפיכך, מבחינה מהותית-תוכנית עסקינן בהסכם ממון. יפים לעניין זה דבריה של המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' בן-פורת בע"א 169/83 שי נ' שי, פ"ד לט(3) 776, בעמ' 783: "סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בעניני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו "הסכם ממון" יהיו מימדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני-אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קנין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עליו". ראו גם נ' שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה למעשה (תשס"ב), בעמ' 135-139. אולם חוק יחסי ממון, קבע מפורשות כי "הסכם ממון" שהחוק חל עליו, יהיה רק זה שאושר על ידי בית המשפט: "ישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". ההלכה היא, שחוק יחסי ממון, אינו חל על ידועים בציבור (ראו למשל ע"א 640/82 כהן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לט(1) 673; רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' מיכאל זמר ואח', תק-על 2003(2) 3132; נ' שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה למעשה (תשס"ב), בעמ' 133).

תה"ס (תל אביב) 64455-11-16- א.ג נגד י.ג

שמות השופטים: שפרה גליק

ההסכם נשוא התביעה (להלן: "ההסכם") הינו הסכם ממון, לא רק משום כותרתו, אלא משום היותו צופה פני עתיד, והיותו הסכם יחסי הממון בין הצדדים : ואכן בסעיף 2 להסכם נכתב כך : "תוקפו של הסכם הסכם זה יכנס לתוקף עם אישורו בבית המשפט לענייני משפחה, ומוסכם כי תהא אשר תהא מערכת היחסים בין בני הזוג בעתיד, לרבות אם יחזרו להתגורר יחד או יתגרשו, לא יהיה בכך כדי לשנות את הוראותיו של הסכם זה, אלא אם הוסכם על ידם אחרת באמצעות הסכם ממון אשר יאושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה". במובן זה אפוא, אין מקום לטענת התובעת, כי הצדדים לא התגרשו, או כי ההסכם לא בוצע. הצדדים במפורש צפו אפשרות, כי ימשיכו להתגורר יחד. 33. יתירה מזאת : הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 קובעות כי השינוי של הסכם ממון יהיה בכתב : "1. הסכם בין בני זוג, המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור". כלומר : ביטולו של הסכם ממון – חייב להיות בכתב. כך קבעו הצדדים וכך קובע החוק. היינו, בניסוחו היפה של חברי כבוד השופט יהורם שקד , התובעת לא התגברה על המשוכה הראשונה של הוכחת החובה המושגית – היינו הוראות סעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. ראה : תמ"ש (ת"א) 29882/09 ר. ג. נ' י. ג. ( 08.09.2011 ) (פורסם במאגר "נבו"). 9 34. הפסיקה התייחסה אל דרישת הכתב שבסעיף 1 לחוק יחסי ממון כדרישה מהותית ולא רק צורנית, ראה בעניין זה ע"א 419/84 שמואל טוכמינץ נ' לורנה כרמל טוכמינץ פ"ד ל"ט (1) 287 ; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מ"ב (2) 499.

תה"ס (צפת) 3944-11-14- פלונית נגד אלמוני

שמות השופטים: אביבית נחמיאס

14 בחינת התשתית הראייתית שהוצגה בפני מעלה, כי שני הצדדים להסכם זנחו אותו בהתנהגותם וזאת באופן מודע, וכי ההסכם בוטל ע"י הצדדים: 71. ראשית מן הראוי להדגיש כי בני הזוג נישאו בשנת 1966, ולפיכך לא חל בעניינם חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג, 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") הקובע כי שינוי של הסכם ממון יהיה בכתב. 72. אציין כי עד לאחרונה, הפסיקה היתה חלוקה בשאלה האם נדרש אישור שיפוטי לשם ביטול הסכם ממון שאושר בהתאם לחוק יחסי ממון (ר' סקירת הפסיקה מפי כב' השופטת שפרה גליק בתה"ס (ת"א) 64455-11-16 א. ג נ' י. ג ( 3.12.17 ), כן ר' הפסיקה שהובאה בתמ"ש (ת"א -יפו) 17458-10-13 פלוני נ' פלונים ( 11.08.14 ) והדברים שנפסקו בתמ"ש 37302-02-10 א' נ' ג' ( 03.05.12 ), לפיהם "המדיניות המשפטית הראויה היא להעניק וודאות להסכם הממון כך שיהיה ברור ששינוי צריך להיעשות בכתב ובאישור בית המשפט. אם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות, יביא הדבר לחוסר ודאות מוחלט, באשר כל צד יוכל לתקוף את הסכם הממון ולטעון כי הוא שונה בהתנהגות ובכך תסוכל מטרת הסכם הממון שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים, אודות אופי המשטר הרכושי שחל עליהם. 73. מנגד נפסק כי "גם כאשר עסקינן בהסכם ממון/גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין לא ניתן לקבוע שלא ניתן בשום פנים ואופן לבטלו בהתנהגות הצדדים לו. . . אך זאת יש לזכור – שינוי או ביטול של הסכם בדרך התנהגות צריך שיושתת על בסיס ראייתי מוצדק ויתגבש בדפוס התנהגות מתמשך ועקבי של שני הצדדים. . . . פשיטא, כי הנטל להוכיח שהסכם הממון בוטל בהתנהגות הצדדים לו מונח על כתפי הטוען לביטולו" (תמ"ש (ק"ג) 713-10-14 פלונית נ' אלמונית ( 04.11.2017 )).

תלה"מ (אשדוד) 66848-11-20- האשה נגד ' האיש

שמות השופטים: ענת אלפסי

לגבי אישור ההסכם, סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 קובע כדלקמן: (א) "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן-בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן-בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". (ההדגשה היא שלי, ע. א. ) מאליו מובן כי בהליך אישור הסכם ממון בין בני זוג בבית המשפט, בשונה מהסכמים אחרים של צדדים בהליך אזרחי, על בית המשפט לבחון ולברר, באמצעים והכלים העומדים לרשותו, כי ההסכם נערך מתוך רצונם החופשי של הצדדים, בהעדר לחץ או כפייה וכי הצדדים להסכם עמדו על משמעותו ותוצאותיו של ההסכם טרם חתימתם. ר' לעניין זה בג"צ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול (נבו, 24/12/06 וכן פסק הדין בהליך ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית (נבו, 23/5/05). 45. הלכה פסוקה היא לפנינו כי ביטול הסכם שאושר בבית המשפט לא ייעשה בנקל, כאשר הנטל המוטל על הטוען לעניין זה הוא כבד במיוחד, כפי שנפסק עוד בע"א 443/83 קם נ' קם (פ"ד לח (1) 76). וכן בעמ"ש (ת"א) 16549-04-22 פלונית נ' אלמוני (נבו, 7.6.2023 (. עם זאת, גם הסכמי ממון שאושרו בית המשפט אינם חסינים באופן גורף מפני ביטולשהרי גם על הסכם גירושין, ככל הסכם, חלות הוראות חוק החוזים, לרבות לעניין עילות ביטולו. בין במישור המשפטי, בין במישור ההסכמי. לעניין ביטול מחמת טעות, הטעיה, כפיה ועושק, כאמור בסעיפים 18/16 לחוק החוקים.

תה"ס (פתח תקווה) 50939-06-12- תובעת נגד נתבע

שמות השופטים: בנימין יזרעאלי

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כי הסכם ממון ייעשה בכתב (סעיף 1), וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית (סעיף 2 לחוק). דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל לאשה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו חותמים (ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר (נבו, 4.11.12 ); 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)). מכאן, שלהסכם ממון שאושר על-ידי ביהמ"ש יש מעמד מיוחד (ר' למשל פס"ד של כב' השופט שנלר בע"מ (ת"א) 1242/04 פלונית נ' פלוני ). 38. לא זו אף זו, נראה כי מעמדו של הסכם גירושין המסדיר את יחסי הממון בין הצדדים, שנחתם לאחר שנערכו דיונים רבים בפני ביהמ"ש בסופן נחתם הסכם – מיוחד אף יותר. במקרים אלו ביהמ"ש דן בטענות הצדדים ולעיתים אף מסייע להם לגבש הסכמות ראויות, ובעת חתימה על הסכם שכזה נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכן נוצרת ודאות כי לאחר החתימה על ההסכם יסתיים הדיון ולא יועלו טענות נוספות. 7 39. לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את הוראות חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעקרון סופיות הדיון, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על-ידי הצדדים ואושר על-ידי בית המשפט. בית המשפט יעשה שימוש זהיר בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ר' ע"א 11750/05 יעל שמר נ' בנק הפועלים בע"מ ; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נ(1) 577, 585-586 (2001); ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577 )).

תלהמ (פתח תקווה) 37072-11-20- האשה נגד האיש

שמות השופטים: שירלי שי

דווקא בחירתם של הצדדים לקבוע בהסכם ממון מה יעשו באם ישקיעו כספים משותפים בבית המגורים, ו/או באם יבצעו השקעות נוספות בו, באופן שכספים אלה יחולקו בין הצדדים – סעיפים 4.3 ו- 4.5 להסכם הממון, מעידה כי לא היתה להם כוונת שיתוף בבית המגורים עצמו, בוודאי לא כוונת שיתוף ספציפי שנלמדת מהתנהגות כזו או אחרת, כי אם רק בכספים המשותפים שיושקעו בו. רוצה לומר – ההתנהגות לה טוענת האשה זכתה להתייחסות מפורשת בהסכם, ולכן אינה יכולה להוות הוכחה לשינוי בהתנהגות של אותו ההסכם. 130. גם טענת האשה לפיה שונה הסכם הממון על-ידי התנהגות הצדדים או בהסכמה בעל-פה, לא רק שלא הוכחה, היא אף אינה מקובלת על בית משפט זה. לענין זה יפים דבריה של כבוד השופטת גליק ב"תה"ס 64455-11-16 שם נקבע כי :". . . יתירה מזאת : הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 קובעות כי השינוי של הסכם ממון יהיה בכתב : "1. הסכם בין בני זוג, המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון) ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור". 131. כלומר, ביטולו של הסכם ממון – חייב להיות בכתב. נכון הדבר שסעיף 2(א) לחוק יחסי ממון מדבר על שינויו של הסכם ממון ולא על ביטול הסכם ממון, אך מכח קל וחומר שגם ביטול הסכם ממון נכנס תחת ההגדרה "שינוי" . 132. משלא פעלו הצדדים לביטולו של הסכם הממון על פי דין, נשאלת השאלה כיצד יכול בית המשפט לבחון כוונת שיתוף ספציפי בנכס חיצוני, שהוחרג בהסכם ממון, ושרשום על שם האיש בלבד.

עמ"ש (מרכז) 949-03-23- ר. ב. נגד ב.

שמות השופטים: צ ויצמן,ר חיימוביץ,צ גרדשטיין פפקין

התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר. 24. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 לחוק נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב ובוודאי שהשינוי לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת. כאמור, הובהר בפסיקה כי התערבות ושינוי בהסכם ממון אמנם אפשריים בין מחמת זניחתו בהתנהגות (אף שבבע"מ (מחוזי- תל אביב) 1194/02 ג. ך נ' ד. ך. (2003) נשמעה עמדה שמרנית הגורסת – "אין כל משמעות לטענת המערער בדבר שינוי ההסכם בהתנהגות, משאין החוק מאפשר זאת" ועיין א. רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג (תשע"ג), עמ' 302) ובין מטעמים חוזיים אחרים ואולם התערבות שכזו היא חריגה ביותר, וטעמו של דבר נובע ממעמדו של הסכם הממון והחשיבות בשמירה על רצונם המשותף של הצדדים וגמירות דעתם כפי שהתבטאה בעת חתימתו, כפי שהדברים הובהרו לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין עמ"ש (מחוזי-ת"א) 16549-07-22 פלונית נ. אלמוני (2023). באותו עניין נדחתה טענה לפיה כוונת שיתוף ספציפי דוחה וגוברת על הוראות הסכם ממון וכן נדחו טענות לשינוי ההסכם בהתנהגות, וכך קבע כב' הש' נ. שילה באותו עניין – "אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב, לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף בכל רוח מצויה, כך שניתן יהיה לטעון לשינוי בהתנהגות וכך למעשה לבטלו. יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו למעט במקרים חריגים ביותר. אם יתאפשר לטעון כי למשל העברת כספים או נכסים מרכוש נפרד של בן זוג למשנהו תלמד על זניחת ההסכם, קיים חשש ממשי לפגיעה בהתנהלות הטבעית והשגרתית של בני זוג.

תלהמ (פתח תקווה) 64204-09-19- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: אפרת ונקרט

אין מחלוקת כי ביום 31.1.2018 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז הקובע כי הצדדים בעלים במשותף בחלקה x בשטח של xxx וכי ההכרעה אשר לאופן יחס החלוקה הפנימית בין הצדדים בשטח זה הינה בסמכותו של בית משפט זה. 72. בהתאם לסעיפים 1 ו- 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 ("חוק יחסי ממון") הסכם המסדיר יחסי ממון בין בני זוג לרבות שינויו טעונים אישור בית המשפט המוסמך: 1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב. 2. (א(הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. 73. עם זאת, חוק יחסי ממון שותק ואינו קובע כי ביטולו של הסכם ממון מחויב באישור בית המשפט, כך בניגוד לאישורו או שינויו. מכך שעל פי לשון החוק, ביטול הסכם (להבדל ממתן תוקף להסכם או לשינוי), אינו טעון אישור בימ"ש. בנוסף, הפסיקה הכירה זה מכבר באפשרות לבטל הסכם, לרבות הסכם גירושין, מכללא וע"י התנהגות. לעניין זה ראו דברי כב' השופט ג'יוסי בתמ"ש ר. ח. נ' י. ע. ח (נצ') 43431-11-11 : "חוק יחסי ממון קובע בסעיף 2(א), כי ההסכם ושינויו הם אלה שטעונים אישור ביהמ"ש. באף מקום לא נאמר, כי ביטולו של ההסכם טעון אישור של ביהמ"ש. האישור של ביהמ"ש להסכם או לשינויו נדרש כדי להבטיח, כי בני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית וכי הבינו את משמעותו ואת תוצאותיו. ממילא, כאשר הצדדים מבטלים הסכם זה, הם חוזרים לנקודה בה נמצאו גם לפני עריכת ההסכם ובמקרה זה חלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון, כפי שהן חלות על בני זוג אחרים שלא כרתו הסכם ממון.

תלה"מ (קריות) 51351-01-22- ס' כ' נגד ' ט' כ'

שמות השופטים: גילה ספרא ברנע

באופן חד פעמי התשלומים בסעיף 2 ישולמו ע"י ס' וט' יעביר את התשלום ב-28.4. יתר הסעיפים בהסכם הגירושים ללא שינוי. על החתום. . . ". 61. על מנת לדון בתביעת האם, יש לבחון את מהות ההסכם, האם זה הסכם שניתן לאוכפו והאם הוא מחייב את אישור בית המשפט לצורך תוקפו. איזה הסכם נחשב להסכם ממון המצריך את אישור בית המשפט ומה דין הסכם ממון שלא אושר בפני בית המשפט 62. על מנת לבחון טענות הצדדים בהקשר הנספח להסכם, יש תחילה לבחון האם הנספח להסכם מהווה 'הסכם ממון' או שהמדובר ב'הסכם רגיל'. 63. סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע כדלקמן: "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן-הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב". 64. סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע: "(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן-בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן-בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג). . . ". (ההדגשות שלי, ג. ס. ב. ). 65. הסיבה לצורך באישור בית משפט הוסברה בע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3) 421, 428 (1982) כך: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם".

חקיקה רלוונטית

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 2. אישור ואימות

2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.

תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973

סעיף: 2. דרכי האישור

2. אישור ההסכם ייעשה בלשכת השופט במעמד שני בני הזוג; לפני האישור יסביר בית המשפט לבני הזוג, בשפה פשוטה וברורה, את משמעות ההסכם, ויברר אם בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חפשית.

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 15. משפט בינלאומי פרטי

15. על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.

תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973

סעיף: 1. בקשת אישור

1. בני זוג שברצונם לאשר הסכם ממון בבית המשפט יגישו בקשה על כך לבית המשפט המחוזי שבמחוז סמכותו מקום מושבו של אחד מבני הזוג; לבקשה יצורף ההסכם בשלושה עותקים.

תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973

סעיף: 3. ציון האישור

3. בית המשפט יציין על כל עותק של ההסכם את דבר האישור וכן את העובדה כי ניתנו לצדדים ההסברים הנאותים וכי לדעת בית המשפט נעשה ההסכם בהסכמה חפשית; עותק אחד של ההסכם יימסר לכל אחד מבני הזוג.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה

258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 11. אמצעים לשמירת זכויות

11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם-ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה: (1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה; (2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג; (3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 3. תחולת ההסדר

3. (א) לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2. (ב) בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 12. אישור לפעולה טעונת הסכמה

12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם-ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן-זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.

חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973

סעיף: 6. מימון הזכות לאיזון

6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים. (ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף. (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים. (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר – (1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג; (2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר; (3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג; (4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.