כל הזכויות שמורות ©
הסכמי ממון בראשון לציון מהווים כלי משפטי חיוני לזוגות המעוניינים להסדיר את ענייניהם הכלכליים. המאמר מציג סקירה מקיפה של המסגרת המשפטית, דרישות החוק והפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט בראשון לציון.
הסכם ממון מאפשר לבני זוג להסדיר את יחסי הרכוש ביניהם באופן שונה מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק. בראשון לציון, בדומה לערים אחרות בישראל, בתי המשפט לענייני משפחה דנים בהסכמי ממון תוך הקפדה על הדרישות החוקיות לאישורם.
ההסכם מאפשר לזוגות לקבוע הסדרים מותאמים אישית בנוגע לנכסים שנצברו לפני הנישואין ובמהלכם, ובכך למנוע סכסוכים עתידיים במקרה של פרידה.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, מסדיר את הכללים והדרישות להסכמי ממון בישראל. הפסיקה בבתי המשפט בראשון לציון מדגישה את הייחודיות של הסכמי ממון ואת חשיבות אישורם על ידי בית המשפט.
כפי שנקבע בפסיקה (תמש 1074-11-12): "להסכם ממון ייחודיות נוספת שהיא עצם הדרישה לאשרו על ידי בית המשפט. מדובר במשוכה נוספת שקבע המחוקק, מעבר למחוייבות הצדדים החתומים על ההסכם, לקיימו, ולא בכדי."
הסכם ממון חייב לקבל אישור של ערכאה שיפוטית – בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון או בית הדין הרבני. על הערכאה המאשרת להסביר לצדדים את משמעות ההסכם ולוודא שהם מבינים את השלכותיו.
בתיק (תמש 51907-10-17) נקבע: "על הערכאה המאשרת את ההסכם להסביר לצדדים את עיקריו ולברר מולם ישירות את הבנתם. רמת ההסבר הנדרש תהיה תלויה בתוכנו של ההסכם – עד כמה הינו שגרתי ומקובל או חריג ועל כן טעון הסבר מפורט יותר."
שינוי או ביטול של הסכם ממון דורש הליך דומה לזה של יצירת ההסכם המקורי. כפי שנקבע בפסיקה (עמש 49264-10-21): "לשון החוק קובעת כי שינוי או ביטול של הסכם ממון יעשו בהסכם ממון; דרישות אלו נועדו להגן על הצדדים, ולמנוע העלאת טענות…"
הדרישות כוללות:
בתי המשפט בראשון לציון בוחנים בקפידה טענות לפגמים בהסכמי ממון. בתיק (תמש 38052-10-18) נדונה שאלת ידיעת הצד על חתימת הסכם ממון, ונקבע: "אי התנגדותה לצוואת המנוח שצו לקיומה ניתן על ידי רשם הירושות מעידה כשלעצמה שידעה שחתמה על הסכם הממון."
טענות נפוצות כוללות:
בראשון לציון, ניתן לאשר הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה. בחירת הפורום המתאים תלויה בשיקולים כגון:
חשוב לשמור על תיעוד מלא של הליך עריכת ואישור ההסכם, כולל:
הסכם ממון בראשון לציון מעניק יתרונות רבים לזוגות:
הסכם ממון בראשון לציון מהווה כלי משפטי חיוני המקנה יציבות וודאות ליחסים הכלכליים בין בני זוג. בתי המשפט בעיר מקפידים על בחינה מדוקדקת של הסכמי ממון ואישורם רק לאחר שהשתכנעו כי הצדדים מבינים את משמעותם והשלכותיהם.
עריכת הסכם ממון בליווי עורך דין מקצועי, המכיר את הפסיקה העדכנית והפרקטיקה הנוהגת בבתי המשפט בראשון לציון, מבטיחה הגנה מיטבית על הזכויות הכלכליות של בני הזוג לאורך זמן.
לקבלת ייעוץ מקצועי בנושא הסכמי ממון בראשון לציון, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר ילווה אתכם לאורך כל התהליך – מהכנת ההסכם ועד לאישורו בבית המשפט.
מומלץ להתעייץ עם עורכת דין דיני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.
תמ"ש (תל אביב) 1074-11-12- ר ע נגד ר פ
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
like
dislike
copy
enlarge
עוד לטענת התובעות, לאחר מכן נערכו פניות נוספות לנתבעת על מנת לבצע את העברת המניות לידיהן, אולם הנתבעת התחמקה מכך ללא שום הצדק. 11. בנסיבות אלו, משלא היתה לתובעות כל ברירה (כך, לטענתן) הגישו ביום 1.11.12 את התביעה דנן. במסגרת תביעתן עתרו התובעות למתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת מחזיקה בנאמנות עבור כל אחת מהן 1/3 מהמניות של החברה הרשומות על שמה. כן עתרו התובעות להורות לנתבעת להעביר לידיהן לאלתר את המניות האמורות. 12. ביום 27.11.12 הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת טענות רבות, בין היתר, כי התביעה התיישנה וכי המניות הוקנו לנתבעת על ידי המנוח במתנה לרגל נישואיה וכי בעצם רישום המניות על שמה ביום 26.4.62 הושלמה המתנה באופן שלא ניתן לחזור ממנה. 13. ביום 3.2.13 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, במהלכה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית מבלי לפגוע בטענותיהם ובכלל זה טענת ההתיישנות כי ב"כ הנתבעת יפנה לעו"ד א' ש' (להלן: "עו"ד ש'"), אשר טיפל בפרויקט הבניה של החברה, על מנת לקבל ממנו את כל המסמכים והאינפורמציה בנוגע לזכויותיה של הנתבעת בחברה לרבות ההתנהלות הכספית שנערכה בנוגע לזכויות אלו. כן הוסכם על מתן צו לגילוי מסמכים הדדי בין הצדדים. 4 14. ביום 24.6.13 הגישו התובעות בקשה לתיקון כתב תביעה. לטענת התובעות, עם קבלת מכתבו של עו"ד ש' מיום 4.3.13 (צורף כנספח יא' לתצהיר בתה של התובעת 2) התברר כי החברה מחזיקה או החזיקה (בעקיפין) בזכויות נוספות במגרשים בראשון לציון (בגוש — חלקות — ו — בגוש — חלקה — ובגוש — חלקה —) וכן במקרקעין בבת ים (מחצית חלקה — בגוש —); כן לטענת התובעות התברר כי בקשר לחלק מזכויות במקרקעין בראשון לציון הנתבעת כבר קיבלה דירת מגורים בת 5 חדרים ואף מכרה אותה ביום 1.9.11 תמורת סך של 2,270,000 וכי בקשר לזכויות במגרש בראשון לציון קיבלה הנתבעת זכויות נוספות אותן מכרה למר א' א' ביום 12.7.12 תמורת סך של 72,500 .
פסק דין |
10/08/2016 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 40
תמ"ש (אשדוד) 51907-10-17- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: רותם קודלר עיאש
like
dislike
copy
enlarge
במסגרת כתב תביעתה, התובעת עתרה לכך שבימ"ש יורה לקרן הגמלאות לקבוע את מעמדה כשארתו של הנתבע לצורך קבלת חלקה בפנסית המשיב וכן עתרה למתן הוראה לקרן הגמלאות להעביר ישירות את חלקה בפנסיה ולא באמצעות הנתבע. 3. א. הנתבע מתנגד לעתירה בתיק העיקרי, לרבות בקשת האישה למינוי מומחה מתחום האקטואריה, לצורך הערכת זכויותיה והכנת פסיקתא מתאימה לגוף המשלם. ב. בכתב ההגנה נטען כי הנתבע מנהל מערכת יחסים של "ידועים בציבור" עם בת זוג אחרת מאז שנת 2005. נטען כי הנתבע ובת זוגו חתמו על הסכם יחסי ממון אשר אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ביום 12.11.2006 ובהסכם הממון הוסכם על הפרדה רכושית מלאה. ג. הנתבע צרף לכתב ההגנה העתק הסכם יחסי ממון ופסק דין מיום 12.11.2006 וכן אישורים מהבטל"א ומאגף כח אדם בצה"ל, המעידים כי גופים אלה מכירים בנתבע ובבת זוגו החדשה, כידועים בציבור. ד. לטענת הנתבע, ממועד אישור הסכם הגירושין ואילך הוא מקיים התחייבויותיו על פי ההסכם, נושא בתשלום חלקה של האישה בפנסיה שלו ואינו סוטה מהוראות ההסכם. ה. הנתבע טוען כי בשלב זה של חייו, כאשר הוא ממלא אחר הוראות הסכם הגירושין ככתבו וכלשונו, אין מקום לדרוש ממנו דבר נוסף. 4. תגובת צה"ל (מופ"ת- חוליית חסכון פנסיוני) הוגשה באמצעות פרקליטות מחוז דרום. מופ"ת הוא גוף רושם, אינו צד למחלוקת ואינו חלק בסכסוך האישי בין הצדדים. עמדת מופ"ת היא כי לא ניתן לבצע את פסק הדין המאשר הסכם הגירושין, הואיל ופסק הדין נעדר פרטים מהותיים, לרבות התקופה המשותפת, מועד הפירוד וכן השיעור להעברה הנדרש, כהגדרתם בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני. 3 5. ייאמר כבר כעת, בתמצית, כי לאחר עיון מעמיק בכתבי הטענות על צרופותיהם, נוכח לשון הוראת ס' 3 ט' להסכם הגירושין, המלמדת על כוונה מפורשת כי לאישה יהיה חלק בפנסיה בדרך שנקבעה לכך בהסכם, הן בחייו של האיש והן לאחר אחרית ימיו, כאשר הדרך היחידה לבצע הוראה זו הינה רישום פסק הדין לפי חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני , בחיי החוסך, מצאתי להיעתר לתביעה ולקבוע מנגנון שיסדיר את רישום הפרטים החסרים בפסק הדין בעניינם של הצדדים לצורך רישום הזכות אצל הגורם המשלם בהתאם להוראות החוק.
פסק דין |
14/01/2020 |
משפחה – אשדוד
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
עמ"ש (חיפה) 49264-10-21- א. נגד ב.
שמות השופטים: סארי גיוסי [אבד],ניצן סילמן,רבקה איזנברג
like
dislike
copy
enlarge
המערער טוען כי הפסיקה מצאה לקבוע, חרף לשון המחוקק, כי במקרים מסוימים, ניתן להכיר בתוקפו של הסכם ממון, אף אם זה לא אושר כדין, וניתן לקבוע כי הסכם ממון בוטל, אף אם הביטול לא נעשה אגב אישרור בפני ערכאה מוסמכת. 41. המערער טוען כי זהו המקרה המובהק בו התנהלות הצדדים משך פרק זמן לא מבוטל, בצד חתימתם על הסכם מאוחר, מצדיקה לראות את ההסכם הראשון כמבוטל. 42. עוד מדגיש המערער כי לשון ההסכם המאוחר, החוזרת פעם אחר פעם על הסדרת ענייני הרכוש, שמירת הזכויות של כל צד, ההיגיון הכלכלי, כל אלו לעצמם מצדיקים צידוד בראיית ההסכם השני כמבטל ההסכם הראשון. 43. שקלתי הטענות בכובד ראש; לו תשמע דעתי, היתי מציע לחברי להרכב לדחות את טענות המערער בהיבט זה, ולקבוע כי ההסכם המאוחר אינו מבטל את ההסכם המוקדם, וכי ההסכם הראשון שריר וקיים. 44. משכך, בדין יישב בית המשפט קמא בין ההסכמים, ראה להפריד בין התקופות עליהם חל כל הסכם, ולקבוע כי הוראות שני ההסכמים מחייבת את הצדדים. 45. כמה וכמה טעמים לכך. 46. ראשית, לשון החוק כאמור לעיל – קובעת כי שינוי או ביטול של הסכם ממון יעשו בהסכם ממון; דרישות אלו נועדו להגן על הצדדים, ולמנוע העלאת טענות בדיוק כפי המצב כאן (ראה לעניין זה- פרופ' ליפשיץ, הסדרת החוזה הזוגי במשפט הישראלי). 8 47. שנית, במישורי מדיניות כללית- כידוע הסכם המקבל תוקף פס"ד, בעל שני יסודות- יסוד הסכמי ויסוד של פסק דין (ראה ע"א 601/88 עזבון רודה נ' שרייבר); מדיניות משפטית מחייבת צמצום הכרה ביכולת צדדים לשנות פסק דין; כאשר ניתן תוקף פס"ד להסכם , חורג אותו פס"ד מהמשמעות הצרה של הסכמה גרידא, והופך הוא לבר אכיפה, בר השפעה כלפי צדדי ג' (למשל לצרכי קבלת משכנתא) ועוד.
פסק דין |
01/03/2022 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 13
תמ"ש (אילת) 38052-10-18- מ.ח נגד ג.ק
שמות השופטים: מרדכי מוטי לוי
like
dislike
copy
enlarge
התצהיר נחתם ביום בו נחתם הסכם הממון שכן הגיונו על פי מ. ". . . עסקינן בתצהיר אשר הוגש לאישור כבוד בית המשפט הנכבד בד בבד עם הסכם ממון בין הצדדים בהליך תה"ס 3518-03-17 ח. נ'ק. " (הדגש בקו תחתי במקור-מ. ל). 24. גרסתה של מ. ביחס להסכם הממון מעלה שתי שאלות: האחת, האם ידעה על הסכם הממון והשנייה, האם חתמה בידיעה על הסכם הממון. ברי שמענה חיובי לשתי השאלות שומט את הקרקע מתביעתה. 25. ראוי להדגיש שאין לפני שאלה בדבר קיום חתימתה של מ. על הסכם הממון וחתימתה מתנוססת עליו. קביעה זו היא חרף עדות מאוחרת של מ. שטענה "אני שוב טוענת שאני לא חתמתי על הסכם" (פרוטוקול עמ' 22 ש2 35). אני דוחה טענה זו ממספר טעמים. ראשון שבהם: מ. לא טענה עובר לכך שהחתימה על גבי הסכם הממון אינה חתימתה וזו זויפה. נהפוך הוא. בסעיף 6 לתגובת מ. לבקשה לסילוק על הסף נכתב: ". . . אם כי החתימה על הסכם הממון נחזית להיות חתימתה". אם בכך לא די בחקירתה הנגדית אישרה שחתמה על הסכם הממון (למשל פרוטוקול עמ' 33 ש' 28; פרוטוקול עמ' 31 ש' 7-6 , ש' 15/14 ; המצוטט בס' 13 לעיל). 26. מן המובא והמקובץ לעיל אני קובע שמ. חתמה על הסכם הממון. 20 27. באים אנו בדיוננו לשאלה האם ידעה שחתמה על הסכם הממון. 28. זה המקום להקדים ולהדגיש שאי התנגדותה של מ. לצוואת המנוח שצו לקיומה ניתן על ידי רשם הירושות מעידה כשלעצמה שמ. ידעה שחתמה על הסכם הממון ובחרה שלא להתעמת עם הקושי העולה מהצוואה שאינה לפי רצונה. על מנת לעקוף קושי זה הסיטה את הדיון לבית המשפט תוך התעלמות מהצוואה והצורך להתעמת עם ציווי מפורש שאינו נוח לה ותקיפת הצוואה על דרך שימוש בחזקת השיתוף על מנת לשנות את חלקה בעיזבון המנוח בניגוד לצוואתו.
החלטה |
07/08/2022 |
משפחה – אילת
דנ"א 1558/94- ויקטוריה נפיסי נגד סימנטוב נפיסי
שמות השופטים: א ברק,ש לוין,א גולדברג,ת אור,א מצא,מ חשין,ט שטרסברג כהן,צ א טל,ד דורנר
like
dislike
copy
enlarge
אלה דרישות מהותיות, החיוניות למתן תוקף להסכם כאמור, באשר הסכם הממון יהיה בכתב והוא טעון אישור בית המשפט או בית הדין. . . דרישות אלה נובעות ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני-זוג, היוצרת, לכאורה חשש של השפעה בלתי הוגנת, ומהשפעתו הניכרת של הסכם ממון על מכלול רחב של יחסי המשפחה לגבי רוב האוכלוסיה" (א' רוזן-צבי, יחסי ממון בן בני זוג (תשנ"א) 302). מדיניות חברתית ראויה היא שחייבה כי בטרם יאות המשפט להכיר בכוחו של הסכם מקפח לחולל שינויים במערך זכויות בני הזוג, יוסר הספק בדבר רצונם האמיתי. הגבלת חופש הצורה – ובעיקר הגבלת חירות ההתקשרות – משמשת ערובה לכך שבן הזוג שזכויותיו על פי ההסכם קופחו, לכאורה, עמד על טיבו של ההסכם והשלכותיו. מאחר וההצדקה להגבלת חופש הצורה וחירות ההתקשרות ניגזרת משילוב טיבו של ההסכם והיקפו, הרי שאין הצדקה עיונית להציב מגבלות אלה כשמדובר בהסכם ראשוני כשההסכם הוא לשיתוף בזכויות בדרך איזונן. על כך עמד, אגב אורחא, המשנה לנשיא אלון, באומרו: "על זהירות והקפדה אלה בדבר הסקת מסקנות של ויתור מצד בן-זוג אחד לטובת בן הזוג האחר על זכות מזכויותיו הממוניות ניתן להסיק, על דרך ההיקש, גם ממדיניות המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג1973-. . . כידוע, קובע חוק יחסי ממון בין בני הזוג, הסדר איזון משאבים בין בני הזוג, שעיקרו הוא, שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של נכסי בני הזוג (כמפורט בחוק). הסכם בין בני-זוג, הבא לשנות משותפות זו הקבועה בחוק, צריך שייערך בכתב שיאושר על-ידי בית המשפט או על ידי בית-הדין דתי, לאחר שהוסברו לבני הזוג משמעותו של ההסכם ביניהם ותוצאותיו (סעיפים 1 ו2- לחוק)" ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד לז(4), 626, 634-633).
פסק דין |
24/08/1996 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 130 |
עמודים – 57
בג"צ 1080/20- פלונית נגד בית משפט עליון
שמות השופטים: מ מזוז,י אלרון,א שטיין
like
dislike
copy
enlarge
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דיינה הר-אבן פסק-דין השופט י' אלרון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו, בעיקרו של דבר, לעיין מחדש בהחלטת השופט ע' פוגלמןבבע"מ 4914/19 מיום 16.12.2019 , בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ו' פלאוטוצ' ויצמן) בעמ"ש 11871-02-19 מיום 10.10.2019 . 2. כפי שפורט בהחלטת השופט פוגלמן, העותרת והמשיב 4 (להלן: המשיב) נישאו בנישואים שניים בשנת 2008. קודם לנישואיהם ערכו השניים הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 21.2.2008 . 2 3. לאחר כ-10 שנות נישואים, היחסים בין השניים עלו על שרטון והעותרת הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם הממון בטענות לפגמים בכריתתו, המביאים לטענתה לבטלותו. כמו כן, נטען כי ההסכם נוגד את תקנת הציבור מאחר שהוא עלול להותיר את העותרת חסרת כל. 4. בלי להרחיב יתר המידה על פרטי ההליך, די לציין כי תביעת העותרת נדחתה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופט ע' אליאס) מיום 31.12.2018 , לאחר שנקבע כי העותרת הבינה את תוכן הסכם הממון שהוסבר לה על ידי עורך הדין שערך את ההסכם ועל ידי בית המשפט שאישר אותו; וכי אין בהסכם פגם המצדיק את ביטולו. ערעור העותרת על פסק דין זה נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לאחר שדן בהרחבה בטענותיה והגיע לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בקביעות בית המשפט לענייני משפחה. 5. בקשת העותרת למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה כאמור אף היא בהחלטתו של השופט פוגלמן מיום 16.12.2019 , בגדרה קבע כי: "לאחר שעיינתי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות שנדרשו לטענות המבקשת בפירוט, איני סבור כי המבקשת הצביעה על עיוות דין מן הסוג שמצדיק מתן רשות ערעור לפני בית משפט זה (ואף לא על שאלה עקרונית שמעלה הבקשה דנן).
פסק דין |
10/02/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 3
בע"מ 1381/14- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין
like
dislike
copy
enlarge
לטענת המבקשת, מסתירות אלו עולות שאלות עקרוניות בדבר הליכי אישורם של הסכמי ממון. 5 יב. עוד טוענת המבקשת, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מעלה שתי שאלות עקרוניות נוספות המצדיקות רשות ערעור: האם אישור חלק מן הסעיפים בהסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהוה אישור להסכם מכוח חוק יחסי ממון, והאם תקנת הציבור מונעת הפרדה רכושית במקרה בו לצדדים ילדים משותפים בנוסף, טוענת המבקשת, כי טענות עובדתיוֹת שהעלתה בתביעתה לא נדונו והוכרעו במסגרת פסקי הדין נשוא הבקשה, ואף כי אין הן מעלות שאלה משפטית כללית, יש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט. הכרעה יג. לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה לא אוכל להיעתר לה. עיון בבקשה מלמד, כי הגם שחלק ממנה עשוי להעלות שאלה משפטית כללית, לאמיתה תחומה היא למערכת הנסיבות הקונקרטית, כפי שיפורט. ככזו, אין היא באה בגדרי המקרים שבהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. יד. מעיון בפסקי הדין נשוא הבקשה ובעמ"ש (י-ם) 26693-04-13, עולה כי על פי הנסיבות העובדתיות אין ההשוואה ביניהם מציבה שאלות עקרוניות כנטען. כפי שנאמר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו, ההלכה הפסוקה קובעת שבני זוג נשואים או אלה הצופים פני נישואין יכולים לבקש אישור להסכם ממון על ידי בית המשפט לענייני משפחה, וקשה לכאורה להשוות בין המקרה שבפנינו לבין המקרה שנדון בעמ"ש 26693-04-13. בנידון דידן נקבע עובדתית, כי לצדדים היתה כוונה להינשא, ואכן כך עשו בחלוף שנה מיום אישור ההסכם. לעומת זאת, עמ"ש (י-ם) 26693-04-13 עוסק בפרשה שבה נישאו הצדדים כ-5 שנים לאחר אישור ההסכם.
החלטה |
15/03/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 4 |
עמודים – 7
בג"צ 2350/20- פלוני נגד בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: נ הנדל,ע ברון,ד מינץ
like
dislike
copy
enlarge
על פי פסק הדין, בעת כריתתו של הסכם הממון היו העותר והמשיבה במעמד של "ידועים בציבור" ועל כן חוק יחסי ממון כלל לא חל באותה נקודת זמן, ולא היתה חובה לאשר את ההסכם לפני אחד הגופים המנויים בחוק על מנת להקנות לו תוקף מחייב. בית הדין האזורי הוסיף והבהיר כי בהעדר תחולה לחוק יחסי ממון, הסכם הממון מחייב את העותר והמשיבה מתוקף דיני החוזים הכלליים. 4. ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית הדין האזורי התקבל ביום 13.11.2019 (להלן: פסק הדין בערעור). בית הדין הגדול קבע כי חובת אישורו של הסכם ממון כאמור בסעיף 2 לחוק חלה לא רק על הסכמים שנכרתו בין בני זוג הנשואים זה לזו אלא אף כאשר בני הזוג מתעתדים להינשא ומבקשים להסדיר את יחסי הממון ביניהם לעתיד, במהלך חיי הנישואין או לאחר פקיעתם; ובתוך כך הפנה בית הדין לסעיף 2(ג) לחוק, המורה כי "בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין". בהתייחס לעניינם של העותר והמשיבה, בית הדין הגדול הבהיר כי הסכם הממון אמנם נערך בזמן שהשניים היו ידועים בציבור ואולם מתוכנו ניתן ללמוד כי מדובר בהסכם הצופה פני נישואים ונועד להסדיר את יחסי הצדדים בקשר לכך, ובהסכם אף נקבע באופן מפורש שהוראותיו יחולו "במקרה של גירושין". לנוכח האמור, ומשהסכם הממון לא אושר כנדרש, בית הדין הגדול קבע כי הסכם זה נעדר תוקף משפטי; והמשמעות היא שהצדדים בעלים במשותף ובחלקים שווים בזכויות בנכס. למעלה מן הצורך לדבריו, הוסיף בית הדין הגדול ונתן דעתו לשינויים שנערכו ברישום הזכויות בנכס במרוצת שנים וזאת תוך התייחסות מפורטת למסמכים שתויקו בתיק הנכס המנוהל על ידי רמ"י.
פסק דין |
09/09/2020 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 6 |
עמודים – 7
בע"מ 8063/14- פלמונית נגד פלמוני
שמות השופטים: א חיות,י דנציגר,ע פוגלמן
like
dislike
copy
enlarge
, וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור", וסעיף 2(ב) לחוק מבהיר כי "האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". במילים אחרות, חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון נדרש לעמוד כתנאי לתקפו בשתי דרישות ייחודיות, מעבר לדרישות "הרגילות" הקבועות בדיני החוזים הכלליים: דרישת צורה (הסכם בכתב) ודרישה לאישור בית המשפט. בפסיקת בית משפט זה נקבע כי דרישות אלה נובעות מייחודו של הסכם זה, על רקע מערכת היחסים המורכבת ששוררת באופן טבעי בין בני זוג, ומהשלכותיו העתידיות הפוטנציאליות על הצדדים לו. כך למשל נאמר באחד המקרים: "ייחודו של "הסכם ממון" בהשוואה להסכם רגיל בין בני-זוג הוא בכך, שקיומו של "הסכם ממון", שנערך בין בני-זוג, דוחה את תחולתו של הסדר איזון המשאבים לפי פרק שני לחוק יחסי ממון על אותם בני-זוג" . ובמקום אחר נאמר: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם" . 16. זאת ועוד, בית משפט זה הדגיש לא אחת כי הסכם ממון טומן בחובו חשש מובנה לקיפוח זכויותיו של אחד מבני הזוג, ומשכך נקבע כי דרישת המחוקק שהסכם כזה יאושר על ידי בית המשפט כתנאי לתוקפו נועדה לוודא שבן הזוג שמוותר במסגרת ההסכם על זכויות המוענקות לו בהסדר הדיספוזיטיבי הקבוע בחוק עושה כן בהסכמה חופשית וללא השפעה בלתי הוגנת מצד בן הזוג השני.
פסק דין |
12/07/2015 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 7 |
עמודים – 21
ת"ע (תל אביב) 54778-12-13- עזבון המנוח ה י זל נגד ל ר ה
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
like
dislike
copy
enlarge
כן יש לציין כי טענת הנתבעת לפיה הסכם הממון מתייחס אך לנכסים שהיו לצדדים במועד חתימתו ואינו מתייחס לנכסים שיצטברו לאחר מכן במאמץ משותף, אינה יכולה להתקבל לאור לשונו המפורשת של ההסכם: "הצדדים מצהירים ומסכימים כי גם בעתיד לא יהיה להם שיתוף בנכסיהם ו/או בכספיהם וכל אחד יהיה אדונו הבלעדי של רכושו וכספיו", ועל כן דינה להידחות. 70. לסיכום, לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי ממש בטענותיה של הנתבעת לפיהן היא "לא הבינה" על מה היא חתמה וכי גם המנוח וגם היא לא ייחסו חשיבות להסכם הממון אלא שוכנעתי כי הנתבעת ידעה גם ידעה על מה היא חותמת והבינה היטב את הוראות הסכם הממון ואת משמעותו. הטענה לפיה הסכם הממון לא אושר בבית המשפט ונפקותה: 71. בבואנו לבדוק את תוקפו של הסכם ממון, נקודת המוצא הנורמטיבית מצויה בסעיף 2 לחוק יחסי ממון הקובע כי הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, וכי האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. 72. על חשיבות אישורו של הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית עמד בית המשפט העליון בקבעו כך: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל לאישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם" (ע"א 4/80 מונק נ' מונק פ"ד לו (3) 421, 428; ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב (2) 621, 624). 73. בשאלת מעמדו של הסכם ממון אשר נחתם ע"י הצדדים אך לא אושר בהתאם להוראות החוק, מוכרות בפסיקה שתי גישות עיקריות, וכך סוכמו הדברים ע"י כב' השופטת ארבל בבע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, 11.6.06 ): "השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
פסק דין |
02/12/2018 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 42
תלהמ (פתח תקווה) 37072-11-20- האשה נגד האיש
שמות השופטים: שירלי שי
like
dislike
copy
enlarge
דהיינו, כאשר אין מדובר במקרה קיצון (וכאן אין מדובר במקרה שכזה, בוודאי כאשר רוח ההסכם תואמת את החוק), האחריות היא על המתקשר בהסכם, ובמקרה דנן על הצדדים ובכלל זה על האשה. 57. טענות האשה כאילו לא זוכרת שהיתה נוכחת באישור ההסכם (סעיף 20 לתביעתה) הופרכו בחקירתה, עת תיארה מה היה, לשיטתה, בבית המשפט, ביום אישור ההסכם "לא הקריאו לי בבית משפט. זה לא היה כמו פה, היו הרבה אנשים באולם והוא השופט אמר "א' א' מספר ת. ז. " ואותי מספר ת. ז. שלי והאם אנחנו מסכימים על הדברים ואמרנו כן. אני לא ראיתי את זה אף פעם (מרימה את הדף) זה היה כמו סרט נע נכנס הלך נכנס הלך ורק שאלו אם שני הצדדים מסכימים" . 58. כידוע, גם הסכם שאינו נושא תוקף של פסק דין צריך לכבד (וראה: ע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי נ' הרב קפלן פמ"מ – 28/10/2015) קל וחומר הסכם ממון, שאושר על ידי בית המשפט, וקיבל תוקף של פסק דין. 59. להסכם ממון ייחודיות נוספת שהיא עצם הדרישה לאשרו על ידי בית המשפט. מדובר במשוכה נוספת שקבע המחוקק, מעבר למחוייבות הצדדים החתומים על ההסכם, לקיימו, ולא בכדי. ראה לענין המעמד המיוחד שניתן להסכם ממון שבנוסף לדרישות צורניות לחתימתו נדרש גם אישורו: ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית ( 23.05.05 ) (פורסם במאגר "נבו"), ע"א 4/80 מונק נ' מונק פ"ד ל"ו(3)421. 60. ברע"א 359/85 קוק נ' קוק פ"ד ל"ט(3)421, שניתן ע"י כבוד השופטת בן פורת נקבע כך:"ספק בליבי, אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג, במעמד של שופט (בלי שערערו על פגם בהליך האישור) יכול בן זוג להישמע בטענה, שכרת את ההסכם בניגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי.
פסק דין |
20/02/2024 |
משפחה – פתח תקווה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 38
תמ"ש (נצרת) 41271-10-11- א.א.ע. נגד א.א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
like
dislike
copy
enlarge
אך האם בכך שההסכם לא אושר יש משום להביא לבטלותו התשובה מורכבת. 46. נקודת המוצא הנורמטיבית לבחינת תוקפו של הסכם ממון היא זו שבסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן : "החוק") הקובע כדלהלן: "אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. . . ". 47. החוק אומר, ולא בכדי, כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט. מדובר בדרישה פורמליסטית שהוסברה בעבר ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני זוג נשואים מחד גיסא והמעובדה שהסכם ממון עשוי להחליף הסדר סטטוטורי – הוא הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון. בשל כך, נקבע בעבר, כי בהיעדר אישור שיפוטי להסכם ממון, הרי שאין לו תוקף (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 428; ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב(2) 621, 624). 48. ביחס להסכם ממון שנחתם בין צדדים אך לא זכה לאישור שיפוטי בהתאם להוראות החוק רווחות שתי גישות מרכזיות בפסיקה, כאשר כל גישה או השקפה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ; יש הסוברים, כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ויש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים (לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראובע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (11/6/2006); ניסים שלם,יחסי ממון ורכוש – הלכה ומעשה 153-173 (2001)).
פסק דין |
29/10/2012 |
משפחה – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 15
תלהמ (תל אביב) 37097-12-18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ענת הלר כריש
like
dislike
copy
enlarge
לעומת זאת, כאשר צד להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין מבקש לבטלו מטעמים הקשורים להיבט "השיפוטי", כגון כאשר נפל פגם בהליך אישור ההסכם, עליו לנקוט בהליך של ערעור (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421). 16. הסכם ממון בין בני זוג, כהגדרתו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון), מותנה באישור בית המשפט לצורך כניסתו לתוקף. בכך מתקיים בהסכם ממון גם הפן ההסכמי וגם הפן השיפוטי. על חשיבותו של הסכם הממון ועל המשקל הרב שיש לתת לו, ניתן ללמוד ממנגנון אישורו אשר נקבע בחוק יחסי ממון. נקבע, כי "האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" (סעיף 2(ב) לחוק יחסי מממון). הינה כי כן, במסגרת הליך אישור הסכם הממון, על בית המשפט לבחון את גמירות דעת הצדדים ועליו לוודא כי הוראות ההסכם מובנות לצדדים והן משקפות את רצונותיהם. בכך נבדל הסכם ממון מהסכם "רגיל" בין צדדים אשר רשאים להתקשר בו מבלי שתוקף ההסכם יהיה מותנה בכך שגורם שלישי יוודא שההסכם נעשה בהסכמה חופשית ותוך הבנה. 17. המקרים שבהם ניתן לבטל הסכם ממון אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הם נדירים. כפועל יוצא מהליך אישור ההסכם על ידי בית המשפט, מטרתו ומהותו, והואיל ועובר לאישור הסכם הממון נוכח בית המשפט כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו, קשה מאוד לקבל טענת צד להסכם, לאחר מעשה, כי הוראת ההסכם אינן משקפות את רצונו החופשי או אינן מובנות לו, בניגוד להצהרתו בהליך אישור ההסכם (רע"א 359/85 קוך נ' קוך, פ"ד לט(3) 421 (1985), עמ"ש (ת"א) 39289-12-17 פלונית נ' פלוני ( 22.11.2018 )).
פסק דין |
12/02/2020 |
משפחה – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 31
תמ"ש (פתח תקווה) 16865-11-14- פלונים נגד פלונים
שמות השופטים: עידית בן דב גוליאן
like
dislike
copy
enlarge
8 בית המשפט העליון עמד על חשיבות אישור הסכם הממון וקבע: 9 "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל לתובעת, קבע 10 המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה 11 שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו 12 בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם". 13 (ראו למשל ע"א 4/80 מונק ני מונק, פ"ד לו(3) 421, 428 ; ע"א 490/77 נציה ני נציה, 14 פ"ד לב(2) 621, 624). 15 16 מוכרות בפסיקה שתי גישות עיקריות בשאלת מעמדו של הסכם ממון או גירושין אשר נחתם על 17 ידי הצדדים אך לא אושר בהתאם להוראות החוק. 18 וכך סוכמו הדברים על ידי בית המשפט העליון (כבי השופטת ע. ארבל): 19 "השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית 20 המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, 21 בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מחד גיסא, יש הסוברים כי אישור המוענק 22 על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ומאידך גיסא, יש הרואים 23 באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא 24 אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים 25 )לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראו: ניסים שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה 26 למעשה 153-173 (2001)). 27 (בע"מ 4547/06 פלוני ני פלונית תק-על 2006(2), 3776, 3779 (2006)). 28 29 ביחס להסכם ממון שלא אושר בערכאה מוסמכת אך הצדדים נהגו לפיו, התפתחה דוקטרינה 30 פסיקתית המעניקה להסכם שכזה תוקף מעשי של הסכם רגיל מחייב מכוח עקרונות כלליים של 31 המשפט וביניהם תום הלב, ההשתק והמניעות.
פסק דין |
15/06/2023 |
משפחה – פתח תקווה
כל הזכויות שמורות ©