עורך דין בראשון לציון משפחה

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון: מדריך מקיף לסמכויות ותפקידים

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מהווה מוסד משפטי חיוני עבור תושבי אזור המרכז המתמודדים עם סכסוכים משפחתיים. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, תחומי הסמכות והיתרונות הייחודיים של ערכאה משפטית חשובה זו.

עורך דין בראשון לציון משפחה
עורך דין בראשון לציון משפחה

המסגרת החוקית של בית המשפט למשפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פועל תחת חוק בית המשפט לענייני משפחה משנת 1995. סעיף 1 לחוק זה מגדיר בבירור אילו נושאים נכללים תחת הכותרת "ענייני משפחה" ומעניק לבית המשפט את הסמכות לטפל בהם.

כפי שצוין בתיק 32291-02-19 (זהר פלד נגד עו"ד זיו גיא), בית המשפט מוסמך לטפל בהליכים משפטיים הנוגעים למגוון רחב של נושאי משפחה, כולל עניינים הקשורים לקטינים ואימוץ.

תחומי הסמכות העיקריים של בית המשפט למשפחה

סכסוכים בתוך המשפחה

אחד מתחומי הסמכות המרכזיים של בית המשפט למשפחה בראשון לציון הוא הטיפול בסכסוכים משפחתיים. בתיק 8290-03-16 (יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה), בית המשפט הדגיש כי סעיף 1(2) לחוק מעניק סמכות לטפל ב"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

משמעות הדבר היא שבית המשפט למשפחה מוסמך לדון בכל סכסוך משפחתי, ללא קשר לערך הכספי של התביעה או לנושא הספציפי.

סמכות ייחודית בנושאים מוגדרים

בנוסף, בית המשפט למשפחה בראשון לציון נהנה מסמכות ייחודית בנושאים מסוימים. בתיק 32895-10-11 (המוסד לביטוח לאומי ירושלים נגד א. נגד), צוין כי "סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי לבית משפט לענייני משפחה סמכות ייחודית".

סמכות ייחודית זו מבטיחה שנושאים מסוימים יידונו אך ורק בבית המשפט למשפחה, מה שמחזק את המומחיות ואחידות הפסיקה בתחומים אלה.

עקרונות מנחים בניהול הליכים משפטיים

ריכוז סמכויות

עיקרון מרכזי בפעילות בית המשפט למשפחה בראשון לציון הוא ריכוז סמכויות. כפי שנקבע בתיק 21316-12-17 (ל.ט.ל נגד ל.ל), לבית המשפט יש סמכות לדון בתביעות לפי חוק הכשרות המשפטית.

ריכוז הסמכויות מאפשר לבית המשפט לטפל במכלול הסוגיות הקשורות למשפחה אחת תחת קורת גג משפטית אחת, מה שמייעל את ההליכים ומונע פסיקות סותרות.

גישה מרחיבה לסמכות

בתיק 75524/04 (עו"ד שקד יהורם נגד כהן עזרא), הודגש כי "המחוקק נקט בגישה מרחיבה בקבעו כי ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך להכריע בכל סוגי התובענות שמקורן או סיבתן נעוצים בסכסוך בתוך המשפחה".

גישה מרחיבה זו מאפשרת לבית המשפט לתת מענה הוליסטי לסכסוכים משפחתיים מורכבים, תוך התחשבות במכלול ההיבטים של הסכסוך.

יתרונות בולטים של בית המשפט למשפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מציע מספר יתרונות משמעותיים למתדיינים:

  1. מומחיות בדיני משפחה – השופטים והצוות המשפטי מתמחים בסוגיות משפחתיות מורכבות
  2. גישה רגישה לצרכי המשפחה – הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית והרגישויות הכרוכות בה
  3. טיפול כוללני בסוגיות קשורות – יכולת לדון במגוון היבטים של הסכסוך המשפחתי
  4. זמינות וגמישות – ניהול הליכים יעיל המותאם לצרכים הייחודיים של כל משפחה

מתי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הוא הכתובת המתאימה עבור מגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, כולל:

  • סכסוכי גירושין והליכי יישוב סכסוך
  • ענייני משמורת וזמני שהות עם ילדים
  • סוגיות מזונות ילדים ובן/בת זוג
  • חלוקת רכוש וסכסוכים כלכליים במשפחה
  • צווי הגנה במקרים של אלימות במשפחה
  • אפוטרופסות והליכי אימוץ
  • ירושות וצוואות במסגרת סכסוכים משפחתיים

סיכום: ערכאה חיונית לטיפול בסכסוכי משפחה

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ממלא תפקיד חיוני בטיפול בסכסוכים משפחתיים באזור המרכז. סמכותו הרחבה, המומחיות הייחודית והגישה ההוליסטית שפיתח מאפשרות טיפול מקיף ומקצועי בסכסוכים משפחתיים מורכבים.

הגישה המרחיבה שאומצה בפסיקה מאפשרת לבית המשפט לתת מענה כולל לצרכי המשפחות המתדיינות בפניו, תוך הבנה עמוקה של המורכבות והרגישות הנדרשת בטיפול בסכסוכים משפחתיים.

אם אתם מתמודדים עם סכסוך משפחתי באזור המרכז, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון עשוי להיות הכתובת המשפטית המתאימה עבורכם, המציעה מומחיות, רגישות וטיפול מקצועי בסוגיות המשפחתיות המורכבות ביותר.

מומלץ להתעייץ עם עורך דין הסכם ממון בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"א (תל-אביב-יפו) 75524/04- עורך דין שקד יהורם נגד כהן עזרא שמות השופטים: חנה ינון like dislike copy enlarge 1. זוהי תובענה על סך 62,800 אשר הוגשה בגין טענה לאי תשלום שכר בגין שירותים משפטיים שונים אותם העניק התובע לנתבע. רקע עובדתי 2. התובע הינו עורך דין במקצועו העוסק בתחום המעמד האישי, אשר ייצג את הנתבע בהליכים משפטיים בעת הרלוונטית לתביעה, בחודש אפריל 2004. 3. הנתבע פנה לתובע כדי שייעץ לו בנוגע לשלוש תביעות אשר הוגשו כנגדו: תביעה רכושית, תביעת מזונות ותביעה למניעת הטרדה מאיימת. 4. התביעה מבוססת, בחלקה, על הסכם שכר טרחה שנחתם על ידי הנתבע, ובחלקה – על חובת הנתבע לשלם לתובע שכר ראוי עבור שירותים משפטיים החורגים ממסגרת ההסכם שהעניק לו האחרון. 5. ביום 08.04.04 חתם הנתבע על הסכם שכר טרחה עם התובע. (להלן: "ההסכם"). 6. בהסכם נקבע כי בעבור הכנת כתבי הגנה בתביעת המזונות, בתביעה הרכושית ובתביעה בגין הטרדה מאיימת בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ישלם הנתבע סך של 7,420 בצירוף מע"מ. 7. כמו כן, נקבע בהסכם כי עבור כל ישיבת קדם משפט ישלם הנתבע סך של 200 בתוספת דמי מע"מ. 8. זאת ועוד, נקבע בהסכם כדלקמן: " כן הנני להצהיר שידוע לי כי התחייבויותי הינן מרגע החתימה על הסכם זה וכי ידוע כי הפסקת הייצוג בשלב כלשהוא מכל סיבה שהיא לא תפטור אותי מתשלום כל אחד מהתשלומים שעליי לשלם. כן הנני להצהיר כי ידוע לי כי אי עמידה בתשלום אחד מהתשלומים שעלי לשלם יעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת שכה"ט. " (ההדגשה אינה במקור – ח. י. ) 9. בהמשך נקבע כדלהלן: " היה והטיפול בתיק יארך מעל ל- 6 חודשים מהיום יתווסף לשכה"ט הנ"ל 2,000 מע"מ. " 10. לטענת התובע, בהתאם לסיכום בין הצדדים, הכין הוא את כתבי ההגנה בתביעות אשר הועברו לטיפולו. 11. התובע ייצג את הנתבע בישיבה אחת בתביעה בגין הטרדה מאיימת. פסק דין | 25/06/2007 | שלום – תל אביב מאזכרים – 2 | עמודים – 8 ת"ק (ראשון-לציון) 32895-10-11- המוסד לביטוח לאומי ירושלים נגד א. נגד . שמות השופטים: שירלי דקל נוה like dislike copy enlarge ) חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. " 6. כלומר, לפי סעיף 1 (6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בתביעות לפי חוק הכשרות המשפטית. 7. סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי לבית משפט לענייני משפחה סמכות ייחודית – "הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט יהיו של בית המשפט לעניני משפחה, בכפוף להוראות סעיף 79. " בסעיף 79 לחוק הכשרות המשפטית נקבעה במפורש סמכות מקבילה הנתונה לבית דין דתי, ואילו בענייננו, מדובר בסמכות ייחודית. משכך, לא ניתן לדון בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות. 8. המשיב בתביעתו לא פירט מדוע נתונה לבית משפט בראשון לציון הסמכות המקומית לדון בתביעתו, ועל כן, לא אורה על העברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. . . החלטה | 05/02/2012 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ק (ראשון לציון) 8290-03-16- יעקב גלבוע נגד דב כהן חללה שמות השופטים: רנה הירש like dislike copy enlarge בית משפט קמא לא דן בשאר המחלוקות שבין התובע לנתבע, על כן לא מדובר במעשה בית דין. לגבי טענת הנתבע שבית המשפט חסר סמכות מקומית טען התובע כי מקום מגוריו הוא בראשון לציון וכתוצאה מכך בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון הוא המקום בעל הסמכות המקומית. דיון והכרעה 4. לאחר ששקלתי את כתבי הטענות, הבקשה והתגובה, מצאתי כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה. 5. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "ענייני משפחה". על פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו. . . (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; . . . " 3 6. פסק דין | 15/06/2016 | תביעות קטנות – ראשון לציון מאזכרים – 0 | עמודים – 3 רמ"ש (מרכז) 21316-12-17- ל.ט.ל נגד ל.ל שמות השופטים: ורדה פלאוט like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 26.11.17 1 (סגה"נ, כבי השופטת ר מקייס) אשר נעתר לבקשת המשיב והורה על פסילת הסיכומים 2 שהוגשו ע"י המבקשת, תוך חיובה בהוצאות ע"ס 1,000 לטובת אוצר המדינה עוד נקבע כי 3 למבקשת ניתנה האפשרות לתקן את סיכומיה ולהגישם בהתאם להוראות ביהמ"ש, אך 4 המבקשת סירבה לעשות כן ולפיכך נקבע כי "ההליך יועבר למת ן פסק די ן בהעדר סיכומי 5 7 הנתבעת". 6 רקע- 9 2. בקצרה יפורט כי המשיב הגיש לבימ"ש קמא תביעה לפטור אותו מתשלום מזונות עבור בנם 10 המשותף של הצדדים, יליד שנת 2003. 11 לאחר תום מסכת הראיות, הורה בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 23.05.17 , כי הצדדים יגישו 12 סיכומיהם בכתב: המשיב (הוא התובע) יגיש סיכומיו תוך 30 יום, המבקשת תוך 40 יום 13 מקבלת סיכומי המשיב, ולמשיב זכות להגשת סיכומי תשובה תוך 5 ימים נוספים. עוד נקבע 14 כי היקף הסיכומים לא יחרוג מ-6 עמודים וכי למשיב זכות להגיש סיכומי תגובה, אשר לא 15 יעלו על היקף של עמוד אחד. 16 הצדדים הגישו סיכומיהם. 17 18 המשיב הגיש בקשה לסילוק סיכומי המבקשת מתיק ביהמ"ש מן הטעם כי סיכומיה חורגים 19 מהוראות בית המשפט, שכן כוללים 7 עמודים, כאשר העמוד האחרון של הסיכומים הינו 20 בגדר "סיכומי תשובה" וכי הסיכומים נכתבו בגופן קטן ובמרווחים כה צפופים, כך שלא ניתן 21 לקרוא אותם בצורה בהירה. 22 23 בית המשפט המחוזי מרכז-לוד רמ"ש 21316-12-17 ט. ל ני ל תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני ביום 28.09.17 הורה ביהמ"ש למבקשת להגיש מחדש את סיכומיה כך שיהיו בהיקף של 6 1 עמודים וייכתבו בגופן 12 ועם רווחים סבירים. החלטה | 11/03/2018 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 4 ת"ק (נתניה) 32291-02-19- זהר פלד נגד עורך דין זיו גיא שמות השופטים: חילמי חגוג like dislike copy enlarge 22 ת. ד. 14573 קדימה פסק דין רקע בקצרה: 1. לפניי תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע, עו"ד במקצועו, להשבת שכר טרחה שגבה מהם הנתבע ללא כל סיבה ואף גרם להם נזקים חמורים ובלתי הפיכים, כנטען. 2 2. בתאריך 24/4/18 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחת עו"ד לתשלום הסכום של 33,000 בתוספת מע"מ כחוק, (להלן: "הסכם שכר טרחה"). הצדדים חתומים על ההסכם בכתב ידם. 3. בהתאם לסעיף 1 להסכם סוכם בין הצדדים כי מהות הטיפול תהיה "טיפול משפטי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בעניין הקטין המאומץ. . . ". ועוד סוכם בסעיף 2 להסכם כי התשלום ישולם כדלקמן: א. 21,000 מע"מ שהינם סך של 24,570 , ישולמו לעו"ד עם תחילת הטיפול בתיק. ב. 12,000 מע"מ, שהנם סך של 14,000 , ישולמו לעו"ד עם סיום הטיפול בתיק. 4. בין הצדדים אין מחלוקת כי הסך 24,570 שולם לנתבע ואילו הסך השני לא שולם. התובעים דורשים לחייב את הנתבע להשיב לידם הסכום 25,684 ואילו הנתבע מתנגד, הכל כמפורט להלן. טענות הצדדים בתמצית: 5. לטענת התובעים הם הגיעו לנתבע בעקבות המלצה שקיבלו מבן משפחה ולאחר שהנתבע הצהיר בפניהם כי יש לו ניסיון רב בתחום דיני המשפחה ובתחום הגישור ולאחר שבדקו מספר עורכי דין נוספים. 6. לטענת התובעים, נוכח העובדה כי מדובר בתיק אימוץ רגיש מאוד – תיק אומנה שהתובעים אינם יכולים להיות צד בתיק ואינם רשאים להופיע בבית המשפט – ביקשו מהנתבע שלא לייצג אותם בבית המשפט אלא להעניק להם ליווי משפטי "מאחורי הקלעים" וגישור בלבד. 7. ועוד לטענת התובעים, סוכם כי מטרת הליווי תהיה ניסיון להגיע להידברות גישור עם משפחתו הביולוגית של הקטין המאומץ, במטרה להגיע להסכמות באמצעות גישור. לתובעים היה חשוב שההתנהלות בינם לבין הנתבע תהיה בעיקר בפורמט של הודעות, על מנת להשאיר את הנושא דיסקרטי. פסק דין | 24/09/2019 | תביעות קטנות – נתניה

פסיקה רלוונטית

רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין like dislike copy enlarge במצב דברים זה, יש לתחום את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה הקבועה בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה1995- (להלן: החוק) באופן שמחד גיסא, לא תשלל האפשרות מבית המשפט לענייני משפחה לפתור את הסכסוך, ששורשו הוא יחסים בתוך המשפחה, במסגרת המשפחה, ומאידך גיסא, לא יועבר לבית המשפט הטיפול בנושאים שאינם בתחום מומחיותו. כיצד נעשה כן על ידי יצירת מבחן הולם בעזרתו ניתן יהיה לנתב את המקרים האינדיבידואלים לערכאה המתאימה. מבחן זה ייקבע בהתחשב בנוסח החוק ובתכליתו. 3. סעיף 3 לחוק תוחם את סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה וקובע כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה". "עניני משפחה" מוגדרים בסעיף 1 לחוק במספר חלופות, ביניהן, תובענות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג1973-; חוק אימוץ ילדים, התשמ"א1981-; חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991-; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, וכיוצ"ב. החוקים המנויים קורצו מאותו חומר והעילות מכוחן והסעד המתבקש מהן נעוצים ביחסים משפחתיים ובשאלות של מעמד אישי. בין החלופות נמנית "תובענה אזרחית בין אדם . . . לבין בן משפחתו . . . פסק דין | 29/08/2000 | בית המשפט העליון מאזכרים – 421 | עמודים – 7 – העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר like dislike copy enlarge כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)). פסק דין | 22/06/2009 | בית המשפט העליון מאזכרים – 74 | עמודים – 59 רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר like dislike copy enlarge אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי (ראו: מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 153 (להלן : הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה); פרוטוקול ישיבה מס' 370 של הכנסת ה-13, 126-125 ( 31.7.1995 ) (להלן: פרוטוקול קריאה שניה ושלישית); הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה דין וחשבון 13 ו-21 (1986) (להלן: דו"ח ועדת שינבוים); עניין חבס, בעמודים 343-341; בע"ם 164/11, בפסקה 10; בע"ם 3885/18 פל וני נ' פלוני, פסקה 4 ( 24.6.2019 ); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 ו-437-436 (התשנ"ז); שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 379-376 (התשס "ט); רוזן-צבי, בעמודים 338-337; קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 243-241 (2015)). 24. אמנם נכון, כי בכל הנוגע לתובענות בגין פגיעות מיניות בין בני משפחה, יש להניח כי רבים מבין התובעים-הקרבנות יתקשו לשאוף לפתרון מוסכם של ה"מחלוקות" בינם לבין בן משפחתם-הפוגע, ואף יתנגדו לכך (והשוו בהקשר זה לטיעונים המתנגדים לגישור בסכסוכים שעניינם אלימות בתוך המשפחה: דפנה לביא "אלימות וגישור: האמנם אוקסימורון" משפחה במשפט א 117, 143-130 (התשס"ז)). למעשה, רבים יתייחסו לבן משפחתם הפוגע כמי שמוטט במעשיו את אותה מסגרת משפחתית אשר ביקש המחוקק לשמר ולטפח באמצעות בית המשפט לענייני משפחה (ראו: בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם 252 (התשס"ח); והשוו: סיני ושמואלי, בעמוד 283). פסק דין | 10/02/2020 | בית המשפט העליון מאזכרים – 19 | עמודים – 16 רע"א 5462/14- י.ב. נגד י.ב. שמות השופטים: נ הנדל like dislike copy enlarge בבואנו לקבוע האם מסורה לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בסוגיה כלשהי, יש לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: (א) זהות הצדדים האם מדובר בבני משפחה; ו-(ב) מהות הסכסוך האם מקורו ועילתו ביחסים המשפחתיים (ראו: בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, בפסקה 11 ( 29.4.2014 ) (להלן: עניין פלונית)). כך עולה משילוב הוראות סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שלפיו ענייני משפחה יידונו בבית משפט לענייני משפחה, וסעיף 1(2) לחוק. האחרון קובע כי "ענייני משפחה" הם גם "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ההדגשות הוספו). "בן משפחה" כולל, בין היתר, את בן הזוג, בן הזוג לשעבר וכן את אחיו ואחיותיו של בן הזוג. השאלה הראשונה שניצבת לפתחנו היא האם המשיב, שהוא אחיו של בעלה לשעבר של המבקשת, נחשב ל"בן משפחה" כהגדרת החוק. שאלה זו הועלתה גם בעניין פלונית והמענה שניתן לה, בדעת רוב, היה שלילי. הטעם בדבר הוא כי "לא כל תובענה אזרחית בין בני משפחה על כל דרגות הקרבה האפשריות, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט למשפחה", ו-"רק בנוגע לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה" (שם, בפסקה 18). הנה כי כן, די בכך כדי לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. 5 6. באשר לתנאי השני שעניינו מהות הסכסוך, המבחן שנקבע לקיומה של תובענה אזרחית "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" הוא "מבחן המקור או הסיבה" (שם, בפסקה 21). החלטה | 10/09/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 4 | עמודים – 5 ה"פ (תל-אביב-יפו) 13880-08-11- פבל דמנטייב ואח נגד אלכסנדר קנבסקי ואח שמות השופטים: אבי זמיר like dislike copy enlarge סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה מונה שורה של מקרים הנכללים במסגרת "עניני משפחה" אשר בהם קיימת סמכות עניינית לבית המשפט לעניני משפחה, ועל פי סעיף 1(2) לחוק: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו- "בן משפחתו"- (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) ה ורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה"- לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס". השאלה היא, האם המונח "בן משפחתו" כולל גם בני משפחה אחרים של בן זוג לשעבר. קיימות דיעות שונות בפסיקה בהקשר זה, אשר נסקרו לאחרונה בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט יונה אטדגי בה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 47271-10-11 ש. פ. נ' ג. ר. (27/11/11). כב' השופט אטדגי הביע עמדה שלפיה תביעתו של בן משפחה, מאלה המנויים בסעיפים (ב)- (ו) לסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, מצויה אף היא בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, ובלבד שעילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, כאמור בסעיף זה, וכן בכפוף לכך שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה בין הנתבע ובין בן המשפחה בתקופה שבה הנתבע ובן הזוג לשעבר היו בני זוג. לעומת זאת, כב' השופט משה רביד הביע עמדה שונה בהחלטתו בבר"ע (מחוזי י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (12/3/08), וקבע כי אין ליתן פרשנות מרחיבה להיגד "בן משפחתו" המוגדר בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת להוראות המשנה הקבועות בו בדבר זהות קרובי המשפחה, אשר מכוחן מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה, ובהתאם לכך, אין לכלול במסגרת פרשנות הסעיף גם בן משפחה של בן זוג לשעבר. החלטה | 04/03/2012 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 6 בש"א (בית-שאן) 238/04- אברהם טובול נגד יהושוע טובול שמות השופטים: אשר קולה like dislike copy enlarge שאלת סווגו של סכסוך בין בני משפחה, אם כסכסוך אזרחי ואם כסכסוך משפחתי, במובנו של זה, בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה – 1995 (להלן:"החוק") – היא שאלה שנדונה בפסיקה מאז חקיקתו של חוק זה, עת כמעט בכל סכסוך בין בני משפחה, ואחת היא, האם מוגשת התביעה מלכתחילה לבית משפט לענייני משפחה, או לבית משפט השלום, מועלית הטענה בדבר סיווג הסכסוך וממילא גם שאלת הסמכות העניינית הנכונה. 11. א. הרקע למחלוקת אלו נעוץ, ברקע ההסטורי של החוק. מלכתחילה, ובדו"ח וועדת השופט א. שינבוים משנת 1986, אשר דן בנושא הקמת בתי המשפט לעניני משפחה, הייתה ההמלצה המקורית, לקבוע, כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה , תחול על תביעות בין בני זוג, או בין הורים לילדיהם, יהא נושאם ושווים אשר יהא, ואילו, ביחס לבני המשפחה האחרים, תהיה סמכות רק כשהתביעה היא בתחום המעמד האישי, להבדיל מסכסוך אזרחי אחר. ב. לו הייתה נשארת קביעה זו על כנה, הרי שמרבית הסכסוכים סביב שאלת הסמכות, אם לא כולם, היו נפתרים וברור, כי במקרה דוגמת המקרה שלפנינו, התשובה הייתה ברורה, שהסמכות נתונה לבית משפט השלום. ג. אלא, שבסופו של דבר הורחבה תחולת החוק על כל בני המשפחה כהגדרתו בחוק ואלו, הצמצום אשר בא למנוע כניסה בדלתות שערי בית המשפט לעניני משפחה לכל סכסוך אזרחי רגיל, קבע כי רק "תובענה . . . . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. . . . . . . . ", תחסה תחת סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. 12. א. הדיבר " סכסוך בתוך המשפחה", או מאפייניה של תובענה ש"עילתה סכסוך בתוך המשפחה" נדון בשורת פסק -דין, כאשר המנחה שבהם, הוא פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין חבס (ע"א 6558/99 פ"ד נ"ד (4) עמ' 337, להלן עניין "חבס"). החלטה | 28/04/2004 | שלום – בית שאן מאזכרים – 4 | עמודים – 4 בש"א (רחובות) 2568/03- אלוש אסתר ואח נגד אלוש הנרי אורי ואח שמות השופטים: אסתר שט like dislike copy enlarge טרם הוגש כתב הגנה, כך שעמדתן העובדתית ידועה מבקשתן ומן התצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה לתגובת המשיבים. אין חילוקי דעות לגבי הבעלות בבית, ואולם נראה מן התגובה כי הנתבעת טוענת כי כוונת המנוח היתה להעניק לה את הזכות למגורים בבית למשך כל ימי חייה. מכל מקום, הנתבעת טוענת כי כיוון שמקור הסכסוך ביחסי המשפחה שבין הצדדים, וכיוון שממילא מתנהל הליך בבית משפט לעניני משפחה בראשון לציון בינה לבין הנתבע מס' 2, יש להעביר גם תביעה זו לדיון באותה מסגרת עצמה. 4. בבית המשפט לעניני משפחה בראשון לציון מתנהלת תביעה שהגיש הנתבע 2 כאן, בנו של המנוח, נגד הנתבעת מס' 1, אלמנת המנוח, ובה עתר הבן לקבלת מחצית הכספים בחשבון הבנק של המנוח ורעייתו (תמ"ש 21540/03). 5. סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה נקבעה בחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ולפיו תלויה הסמכות בקיום שני תנאים: כי התובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו; וכי עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה. מיהו "בן משפחה" קובע החוק בסעיף 1(2) לו. כמתואר שם, היחסים בין כל אחד מן התובעים לבין הנתבעת מס' 1 הם של "בני משפחה", לפי סעיף קטן (ו') לתובע מס' 1 וסעיף קטן (ג') לתובעת מס' 2. אם נבחן התובע מס' 2 כחלק מעזבונו של אביו, הרי מתקיימים יחסי משפחה גם בין התובע 2 לבין הנתבעת מס' 2, מכח ס"ק (2), ואולם אין יחסים כאלו בין הנתבעת מס' 2 – בתה של האלמנה, לבין התובע מס' 1. כיוון שלא כל הצדדים הם בני משפחה כהגדרת החוק, האם ניתן להחיל את החוק על התובענה תשובה לכך בסעיף 6(ו) לחוק, המאפשר לצרף לתובענה אדם שנדרש להיות צד לתובענה לצורך בירורה והכרעה בה. כשהמדובר בסכסוך בקשר למגורים בבית שהמתגוררים בו הם בחלקם בני משפחה של בעלי הבית ובחלקם אינם בני משפחה, הרי אם המדובר בסכסוך שעילתו ביחסי משפחה – ניתן לצרף את המתגוררים בבית, גם אם אינם בני משפחה, כדי לאפשר הכרעה יעילה וצודקת בטענות הצדדים. החלטה | 24/12/2003 | שלום – רחובות מאזכרים – 2 | עמודים – 3 ת"א (מרכז) 7530-10-22- י. ב. גל אור ייזום והשקעות בע"מ נגד מכשירי מדידה בינלאומיים ישראל בעמ שמות השופטים: יעל מושקוביץ like dislike copy enlarge גלאור אף הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה אף לאור ניהולו של ההליך הראשון המתנהל באותו ענין ממש בבית משפט זה בפני אותו מותב ובאותו מועד וטענה כי הדעת נותנת כי ההליכים אף יאוחדו בהקדם. ג. המסגרת הנורמטיבית ג.1. חוק בית המשפט לענייני משפחה 16. בית המשפט לענייני משפחה הוקם במטרה לכנס תחת קורת גג אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות שמקורן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. לצורך כך אוחז בית המשפט לענייני משפחה סמכויות מתחומים שונים, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342, בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם 29.4.2012 ), רע"א 5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם 5.10.2014 ) פסקה 12: "בשנת 1995 הוקם בית המשפט לענייני משפחהבמטרה לרכז בערכאה מקצועית אחת את הדיון המשפטי במחלוקת שבין בני משפחה, במלואה. אומצה גישה כוללנית ואינטגרטיבית שנועדה לאפשר לשופט, שלו מומחיות בתחום, להבין את הרגישויות המיוחדות של המשפחה הניצבת לפניו וליתן פתרון יסודי ומקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו, בעוד נושאים אחרים נותרים תלויים ועומדים ונדונים בבתי משפט אזרחיים אחרים". 17. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק. סעיף 1(2)לחוק מורה, כי לבית המשפט למשפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 18. היינו, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט למשפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה. החלטה | 21/11/2022 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 9 ת"א (מרכז) 58338-03-22- ג.ו. נגד איסופ שירותי ניהול ונאמנות בעמ שמות השופטים: יעל מושקוביץ like dislike copy enlarge לצורך כך אוחז בית המשפט לענייני משפחה סמכויות מתחומים שונים, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342, בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 29.4.2012 ), רע"א 5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם בנבו 5.10.2014 ) פסקה 12. 25. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"). סעיף 1(2)לחוק מורה, כי לבית המשפט למשפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 7 26. היינו, על מנת שתובענה אזרחית תהא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נדרש כי יתקיימו שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק, והשני – מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים. 27. לצורך בחינת שאלת מהות הסכסוך והאם מקורו ביחסים המשפחתיים, קבעו בתי המשפט כי אין די בבחינת הסעדים שנתבעו במסגרת כתב התביעה (להלן: "מבחן הסעד") ויש לבחון אף את הטענות המהותיות העולות מתוך הסכסוך, מבחן הידוע בשם "מבחן העילה" או "מבחן מהות הסכסוך" (ראו ע"א 2846/03 אלדרמן עו"ד נ' ארליך פד"ינט 3 529, 534, רע"א 7277/15 אפרים תגר נ' ניר טל בר (פורסם בנבו 16.11.2015 ), רע"א5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם בנבו 5.10.2014 ) פסקה 12 ופסקה 26). 28. הקושי מתעורר מקום בו הסכסוך מערב בחובו הן עניינים מתחום דיני המשפחה והן סעדים ועילות תביעה מתחום המשפט האזרחי. החלטה | 21/06/2022 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 0 | עמודים – 10 בש"א (חיפה) 17468/05- יובל שרון ואח נגד רני מלמד ואח שמות השופטים: ר למלשטריך לטר like dislike copy enlarge המשיבים טוענים מנגד כי מדובר בתביעה בן אדם לבני משפחתו אשר עילתה בסכסוך בתוך המשפחה. 5. ס' 3 לחוק בתי המשפחה לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "3. סמכות בית המשפט לענייני משפחה א. ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה. ב. 6. ס' 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע: "1. בחוק זה, "ענייני משפחה" – אחת מאלה: 1 2. תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לעניין פסקה זו- "בן משפחתו" – א. בן זוג, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ב. ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; ג. הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; ד. נכדו; ה. הורי הוריו; ו. אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס;" 7. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית תלויה אם כן בהתקיימותם של שני תנאים: א. הצדדים לסכסוך הינם בני משפחה. ב. עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה. 8. סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה – תכלית ומגמה 8.1 המגמה שהוצגה בפסיקה הינה לפרש את תנאי החוק בצורה מרחיבה ולהעדיף לברר כמה שיותר סכסוכים שבין בני משפחה בביהמ"ש לענייני משפחה וזאת מתוך ראיה שבימ"ש יודע להתמודד טוב יותר אם אופיו המיוחד של סכסוך בין בני משפחה. 8.2 תכלית החוק הינה ליצור מצב בו ערכאה אחת תדון בכל ענייניו של הסכסוך במשפחה מתוך הנחה ש"ראיה כוללת של השבר המשפחתי מאפשרת הכרעה יעילה ואיכותית בסכסוכי המשפחה, תוך מעבר לקונספציה של פתרון או הכרעה בסכסוך כולו, להבדיל מהכרעה בתביעה בודדת. החלטה | 11/07/2006 | שלום – חיפה

חקיקה סמוכין

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 3. הגדרות ופרשנות like dislike copy enlarge 3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 27. הוראות מעבר like dislike copy enlarge 27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 6. איחוד תיקים like dislike copy enlarge 6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת like dislike copy enlarge 3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 26. ביצוע ותקנות like dislike copy enlarge 26. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לעניני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית המשפט לצוות בענינים הבאים: (1) הזמנת עד מטעם בית המשפט; (2) מינוי מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו; (3) מינוי כונס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו; (4) העברת ענין להליך של פישור כמשמעותו בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לרבות סדרים וכללים בהליך הפישור וניהולו; (5) אגרות. (ב) בכל ענין מן הענינים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) עד (4) מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות הענין. (ג) תקנות לפי סעיף קטן (א)(5) טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 5. יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 5. (א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה. (ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם. (ג) בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; ורשאי הוא להורות ליחידת הסיוע להגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, "עובד סוציאלי" – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או לעניין חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט"ו-1955. (ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג). (ה) בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "עניני משפחה". (ו) אין בהפניה ליחידת הסיוע, במתן שירותים על ידה לפי סעיף 5, בגיבוש הסכם בסיועה, וכן בהסכמת בעלי הדין לכל אלה, כדי להקנות לבית המשפט סמכות לדון בנושא שלא היה בסמכותו בטרם ההפניה ליחידת הסיוע; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות הדין בעניין הקניית סמכות באמצעות בקשה ליישוב סכסוך. צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט like dislike copy enlarge 3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות like dislike copy enlarge 15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 5א. איסור פרסום, חיסיון ואי–קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע like dislike copy enlarge 5א. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם לעניין איסור פרסום כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות. (ב) טענות בדבר ההשתתפות בדיון ביחידת הסיוע, מהלך הדיון בה או הפסקתו, לא יובאו בחשבון על ידי בית המשפט. (ג) אין אדם חייב למסור ובית משפט, בית דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (1) הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית המשפט, ובית המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור; (2) כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 5(ה) ויתרו בכתב על החיסיון. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ג)(2). (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או שמהם עולה חשש כי התקיימה העילה למתן צו הגנה לפי סעיף 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ו) דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע. (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), בהליך פלילי יחולו הוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

עורכי דין בתחום המשפחה

עו"ד גיל בר זוהר

עורך דין לענייני משפחה ברמת גן, עורך דין מסחרי ואזרחי בת"א - ייצוג מקסימלי
קרא עוד

עו"ד הלן דורפמן

מתן שירות איכותי ואכפתי, מומחית בדיני מקרקעין.
קרא עוד

RDB עו"ד ריקי בקבני

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co
קרא עוד

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם