משרד עורכי דין דיני משפחה בראשון לציון

משרדי עורכי דין מובילים לדיני משפחה בראשון לציון

בראשון לציון פועלים מספר משרדי עורכי דין מומחים בתחום דיני המשפחה. ביניהם:

משרד עורכי דין דיני משפחה בראשון לציון — עו ד דיני משפחה בראשון לציון

משרד עורכי דין עמית ורד – משרד בוטיק הפועל משנת 1998, המתמחה במקרקעין, גירושין ודיני משפחה. המשרד מציע ליווי אישי ומקצועי עם דגש על יחסי אמון ארוכי טווח עם לקוחותיו.
משרד עורכי דין יוסי הרשקוביץ – מתמחה בסכסוכי גירושין מורכבים, דיני משפחה, סכסוכי רכוש, וענייני ירושה וצוואות. עורכי הדין במשרד הם בעלי הסמכה בגישור.

משרד עורכת דין רחל שחר – משרד המתמחה בדיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות וייפוי כוח מתקדם. המשרד מדורג בין 50 עורכי הדין המומחים לענייני ירושה, משפחה וגירושין.
משרד עורכי דין מירב אהרון וגולן אהרון – מתמחה בדיני משפחה וירושה, גישור, ייפוי כוח מתמשך ודיני מקרקעין.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נמצא ברחוב ישראל גלילי 5, ראשון לציון. זהו אחד מבתי המשפט המרכזיים בישראל העוסקים בדיני משפחה.

פרטי התקשרות ושעות פעילות:

טלפון: 077-2703333
פקס: 03-9425605
שעות קבלת קהל: ימים א'-ה' 8:30-13:30
מענה טלפוני: 08:00-16:00

בית המשפט לענייני משפחה דן במגוון רחב של סוגיות משפחתיות בעלות היבטים משפטיים, כולל:

סכסוכי משפחה
ענייני משמורת והסדרי ראייה
ענייני רכוש וממון
מזונות אישה וילדים
דיני ירושה וצוואות
אפוטרופסות

תחומי טיפול עיקריים של עורכי דין לדיני משפחה

עורכי דין לדיני משפחה בראשון לציון מטפלים במגוון נושאים:

הליכי גירושין – ייצוג בהליכי גירושין, הסכמי גירושין וחלוקת רכוש
הסכמי ממון – עריכת הסכמי ממון לפני נישואין או במהלכם
משמורת והסדרי ראייה – ייצוג בסכסוכים הנוגעים לילדים
מזונות – תביעות למזונות אישה וילדים
ירושות וצוואות – עריכת צוואות, ניהול עזבונות וטיפול בסכסוכי ירושה
ידועים בציבור – הסדרת מעמד וזכויות של ידועים בציבור
אפוטרופסות – טיפול בהליכי מינוי אפוטרופוס
ייפוי כוח מתמשך – עריכת ייפוי כוח מתמשך למקרה של אובדן כשירות

יתרונות בפנייה לעורכי דין מומחים בדיני משפחה

מומחיות וניסיון – עורכי דין המתמחים בדיני משפחה מכירים היטב את החוק, הפסיקה והנהלים הרלוונטיים.
ליווי אישי – תחום דיני המשפחה מצריך רגישות ויחס אישי, ומשרדי עורכי דין רבים מדגישים את חשיבות הליווי האישי.
גישה לפתרון סכסוכים – רבים מעורכי הדין בתחום הם גם מגשרים, המסייעים להגיע לפתרונות מוסכמים ללא צורך בהתדיינות משפטית ממושכת.
מיקסום תוצאות – עורך דין מנוסה יכול לבנות אסטרטגיה משפטית מתאימה למקרה הספציפי.

מרוץ הסמכויות והליכים משפטיים

חשוב לציין כי בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות מרכזיות בתחום דיני המשפחה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. קיים "מרוץ סמכויות" בין ערכאות אלו, כאשר הערכאה השיפוטית אליה הוגשה התביעה ראשונה תהיה בעלת הסמכות הבלעדית לדון במקרה. לכן, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום לקביעת האסטרטגיה המשפטית המתאימה.

הליך יישוב סכסוך

על פי החוק בישראל, טרם הגשת תביעה בענייני משפחה יש להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולהשתתף בפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). זהו הליך חובה המעודד הגעה להסכמות ללא התדיינות משפטית.

אשמח לענות על שאלות נוספות או להרחיב על נושאים ספציפיים בתחום דיני המשפחה בראשון לציון.

מומלץ להתעייץ עם עו ד דיני משפחה בראשון לציון מומחה בתחום.

סימוכין

ת"א (תל אביב) 1788-07- א.ע. נגד ר.ז. שמות השופטים: איתן אורנשטיין like dislike copy enlarge בכתב ההגנה נטען כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית ומקומית לדון בתביעה ולפיכך הועבר ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (תמ"ש 30630/06). בתום דיון ראשוני בתביעה, שעה שהתובע לא היה מיוצג, קבע בית המשפט, שאין סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה מאחר והצדדים אינם בני זוג לפי ההגדרה שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה -1995, (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). כן קבע בית המשפט שהצדדים אינם ידועים בציבור אלא נשואים לאחרים, לא ניהלו משק בית, וכי את המחלוקת באשר לטיב היחסים ביניהם יש לברר בבית המשפט האזרחי, ולפיכך הורה על מחיקת התובענה. 5. לאור מחיקת התביעה, הגיש התובע את התביעה נשוא החלטתי, בה עתר כאמור לסעד של מתן הצהרה בדבר זכויותיו בבית, בהפחתת סכומים המגיעים לנתבעת מכוח השקעותיה ברכישתו, ולחלופין השבת השקעותיו בבית. התובע משתית את תביעתו על היות בני הזוג ידועים בציבור, אשר ניהלו משק בית משותף במשך עשרות בשנים, קיימו יחסי אישות, במסגרתם נולד להם בן משותף, והחלת "חזקת השיתוף" בין בני זוג, כמו גם על השבת השקעות מכוח דיני קניין, דוקטרינת נאמנות של הנתבעת עבורו ועוד. לחלופין, עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את השקעותיו בבית, הן ברכישה והן בריהוט, על בסיס אותן עילות, אך מאחר ולא היו בידיו פרטים בעניין זה, עתר למתן חשבונות תוך שהעריך את שווי הסכום המגיע לסך של 500,000 . 6. הנתבעת בכתב הגנתה טענה שהסמכות לדון בתביעה היא לבית המשפט לענייני משפחה, לאור העילות נשוא התביעה. לגופו, הכחישה הנתבעת את הקשר הרומנטי בין הצדדים, כאשר לעמדתה התובע התגורר בשכירות ביחידה נפרדת בבית. החלטה | 14/06/2010 | מחוזי – תל אביב מאזכרים – 1 | עמודים – 7 בע"מ 8424/14- פלוני נגד עוס הממונה על חוק הנוער שמות השופטים: ד ברק ארז like dislike copy enlarge ביום 7.9.2014 הורה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כי הבקשה להכריז על הילדים כקטינים נזקקים תידון בפני המותב שדן בתיק נוסף שעניינו בקשה שהגישו דודתן וסבתן של הילדים כי ייקבעו הסדרי ראיה בינן לבין הילדים. לפיכך, הועבר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. יצוין כי בעוד ההליך להכרזה על הילדים כנזקקים תלוי ועומד מלאו לבתם הגדולה של המבקשים 18 שנים. 4. המבקשים הגישו מספר בקשות לביטולם של צווי עיכוב היציאה מן הארץ שהוצאו בעניינם של הילדים. ביום 23.10.2014 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הבקשה ל"ביטול לאלתר" של הצווים תידון במסגרת הדיון שנקבע ליום 26.10.2014 . בדיון שנערך באותו מועד נקבע כי לצורך קידום התיק יש צורך דחוף בכך שהמבקשים, המייצגים את עצמם, יהיו מיוצגים בידי עורך דין המתמחה בתחום המשפחה. בהתאם לכך, בית המשפט לענייני משפחה הפנה את המבקשים ללשכה לסיוע משפטי. בית המשפט גם קבע את התיק לדיון הוכחות ביום 1.1.2015 . בהמשך, נדחה מועד הדיון ליום 13.1.2015 . 5. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה. ביום 6.11.2014 דחה אותן בית המשפט המחוזי (רמ"ש 8623-11-14). בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה נסבה על החלטה דיונית מובהקת, שאין מקום להתערב בה. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי נראה שבית המשפט לענייני משפחה בחר שלא לדון בשלב זה בבקשות הרבות שהוגשו לו עד שתוסדר סוגיית ייצוגם, וכי ממילא התיק קבוע לדיון במועד קרוב (להלן: ההחלטה הראשונה). המבקשים לא השלימו עם החלטה זו, וביום 18.11.2014 הגישו שוב בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה. הבקשה נדחתה באותו מועד, לאחר שבית המשפט המחוזי ציין כי היא זהה במהותה לבקשה שכבר נדחתה בהחלטה הראשונה (להלן: ההחלטה השנייה). החלטה | 30/12/2014 | בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 4 תא"ק (תל אביב) 48940-10-19- פב נגד וב שמות השופטים: רונית פינצוק אלט like dislike copy enlarge מונחת לפני בקשה של הנתבעים להעביר את בירור התביעה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה החלטתי היא כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים אשר יפורטו להלן. תיאור הצדדים 1. נ' וי' (להלן: "בני הזוג") , אשר אינם צד להליך, התגרשו בהתאם לגט ביום xx. xx.19בפני בית הדין הרבני האזורי באשדוד. 2. התובע (להלן: "פ"ב") הוא אביה של נ'. 3. הנתבעים (להלן: "ב' ו-ו'") הם הוריו של י'. טענות המבקשים (הנתבעים) 4. ב' ו-ו' טוענים כי בני הזוג מנהלים הליכים משפטיים מורכבים בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. 2 5. במסגרת הליכים משפטיים אלה הגישה נ' (שהיא כאמור ביתו של פ"ב), תביעה במסגרתה נתבקש פסק דין הצהרתי כי בית המגורים אשר רשום על שם ב' ו-ו', הינו בפועל שלה ושל י'. 6. ביום 9.9.19 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אשר נותן תוקף פסק דין להסכמות הצדדים לגבי נכס מקרקעין נשוא המחלוקת. 7. ב' ו-ו' טוענים שנכונה העובדה שבתובענה זו הצדדים הם הוריהם של בני הזוג, אך בפועל מדובר בסכסוך משפחתי בה התובעת היא נ' והנתבע הוא י'. 8. מחלוקות שונות אשר קיימות בין נ' וי' מתבררים בבית המשפט לענייני משפחה. לטענתם יש לברר תובענה זו ביחד עם שאר התביעות, שכן הפרדת התביעה תעניק לתובע ולנ', יתרון דיוני. 9. מכאן שראוי לשיטת ב' ונ' שהסמכות לבירור התובענה תעבור לבית המשט לענייני משפחה בראשון לציון. טענות המשיב (התובע) 10. מדובר בתובענה אשר הוגשה מכח הסכם הלוואה שאין חולק כי נחתם בין הצדדים. 11. הצדדים להסכם ההלוואה הם בעלי הדין בתובענה זו. החלטה | 13/01/2020 | שלום – תל אביב מאזכרים – 0 | עמודים – 3 עמ"ש (מרכז) 65692-11-19- ד. ס. נגד ל. צ. ס. שמות השופטים: מ ברנט,ו פלאוט,צ ויצמן like dislike copy enlarge פסק דין פתח דבר ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מירה רום פלאי) מיום 26.9.19 , במסגרתו קבע בית המשפט את שיעור השתתפותו של המערער במזונות בנותיו, וכן הכריע בסוגיות רכושיות שונות הנוגעות לצדדים. 2 המערער סבור כי שגה בית משפט קמא הן בשיעור המזונות שקצב לו והן בכל הקשור לחלוקת החובות שנצברו במהלך חיי נישואיהם של הצדדים. וביתר פירוט – רקע עובדתי 1. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 00.00.99 ולהם שלוש בנות – א. בגירה כבת 19.5 (ביום הגשת התביעה בבית משפט קמא הייתה קטינה כבת 15.5), א. כבת 17, ומ. כבת 11 (להלן – הבנות). 2. למערער שני עסקים – סוכנות ביטוח ועסק של טיולי שטח עם רכבי ריינג'רס ואילו המשיבה מורה עצמאית לריקוד ומחול (ראו סע' 3 לתצהיר עדותה הראשית). במהלך שנת 2014 לקה המערער באירוע מוחי שהותיר בו נכות גופנית, ולטענתו פגע קשות בכושר השתכרותו והביא להתדרדרות של ממש במצבה הכלכלי של המשפחה ולקרע שהתגלע בין הצדדים. חוות דעת המומחה החשבונאי בעניין השתכרות הצדדים 3. הצדדים חלוקים, בין השאר, באשר לשיעור השתכרות ו/או כושר ההשתכרות של כל אחד מהם. נוכח טענות הצדדים הקוטביות באשר להשתכרותו של כל אחד מהם, מינה בית משפט קמא מומחה חשבונאי, רו"ח אבי יחזקאל, על מנת שיבחן את ההשתכרות החודשית הממוצעת של כל אחד מהם, וזאת בתקופה שקדמה להגשת כתב התביעה ומיד לאחריה. המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 28.1.18 (להלן- חוות הדעת) ובמסגרתה קבע, בין השאר, את הקביעות הבאות באשר להשתכרות הצדדים (עמ' 8 לחוות הדעת) – המערער המשיבה 3 ההשתכרות בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה 7,389 לחודש. פסק דין | 21/09/2020 | מחוזי – מרכז מאזכרים – 43 | עמודים – 25 רמ"ש (מרכז) 55370-10-22- ס.ו נגד א.ש שמות השופטים: ורדה פלאוט like dislike copy enlarge 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח' שירה) מיום 15.10.22 שניתנה בתה"ס 48019-07-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה הנימוקים לדחיית הבקשה: כתב התביעה המקורי כבר תוקן פעם אחת; התיקון המבוקש עתה מקורו בישיבת הוכחות כאשר התברר מהערת ביהמ"ש הקושי ביישום ההתחייבות לערוך צוואה; המבקשת היתה מיוצגת לאורך כל ההליך ובאי כוחה היו מודעים לסעיף בהסכם הממון והשלכותיו, וחרף זאת עד עתה לא התייחסו לכך בכתבי התביעה. 2. בקצרה יפורט כי הצדדים הם בני זוג לשעבר להם שני ילדים משותפים (קטינים). הצדדים ניהלו הליך גישור וביום 8.9.15 חתמו על הסכם גירושין המסדיר את המחלוקות ביניהם, כאשר בין היתר הוסכם כי הדירה בxתועבר לבעלות המשיב, המשיב יישא במלוא תשלום המשכנתא של הדירה, וכי המשיב "מתחייב לערוך צוואה ולהותיר מחצית מהדירה על שם הקטינים" (סע' 15 להסכם). ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבימ"ש קמא. ביום 21.7.20 הגישה המבקשת תביעה לבימ"ש קמא לביטול הסכם הגירושין מן הטעם כי נפלו פגמים מהותיים בהסכם (טעות, הטעיה, עושק וכפיה), הופעל על המבקשת לחץ ואיומים לאישור ההסכם, ואף נפלו פגמים בהתנהלות המגשרת ואישור ביהמ"ש את ההסכם – זו התביעה המתבררת בהליך קמא. ביום 15.9.20 הוגש כתב תביעה מתוקן (בהסכמת הצדדים) שבמסגרתו טענה המבקשת לביטול הסכם הגירושין נוכח פגמים מהותיים שנפלו בהסכם ונוכח פגמים שנפלו בהליך אישור ההסכם בביהמ"ש. בהליך קמא הוגש כתב הגנה והתקיימו שני קדמי משפט ושני דיוני הוכחות. כחודש לפני מועד דיון ההוכחות הנוסף, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה כך שתתווסף עילה נוספת לביטול הסכם הגירושין, נוכח הערת ביהמ"ש בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.5.22 ולפיה בימ"ש לא היה ער לאמור בסיפא של סע' 15 להסכם גירושין (בדבר התחייבות המשיב להוריש בצוואתו מחצית מהדירה לטובת ילדי הצדדים) וכי אם היה מודע לכך, לא היה מאשר סעיף זה מאחר שהדבר נוגד את סע' 8 לחוק הירושה (המבקשת הפנתה לעמ' 20 לפרוטוקול הדיון). החלטה | 13/11/2022 | מחוזי – מרכז

פסיקה רלוונטית

בע"מ 919/15- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: ס גובראן,א חיות,י דנציגר,ע פוגלמן,נ סולברג,ד ברק ארז,מ מזוז like dislike copy enlarge בהקשר זה הבחינו בתי המשפט לענייני משפחה בין ניסיון העבר הקרוב – היכול ללמד על ההתנהלות ההורית בתנאים של סכסוך; לבין ניסיון העבר הרחוק, המבהיר מי שימש כהורה המטפל העיקרי עובר לפרידה (תמ"ש (משפחה נצ') 19190-07-14 הקטינה מ' ב' נ' האם, פסקה 49 ( 19.10.2014 ); תמ"ש (משפחה טב') 23494-01-10 א. ק נ' מ. ש, פסקה 20 ( 29.8.2013 ). ערעור האם התקבל בבית המשפט המחוזי עמ"ש (מחוזי נצ') 38844-10-13 פלונית נ' פלוני ( 10.2.2014 ). בקשת רשות לערער לפני בית משפט זה נדחתה בע"ם 1858/14; ראו עוד בהקשר זה את דעת המיעוט של דפנה הקר לסעיף 9(ב) להצעת חוק הורים וילדיהם הקטינים נושא המלצות ועדת שניט, שלפיה יש לקבוע "חזקה כי טובת הילד מחייבת כי ישהה במרבית הזמן עם ההורה ששימש כהורה המטפל העיקרי בקטין במשך מרבית חייו בטרם פרידת ההורים" (הדו"ח המשלים של ועדת שניט, בעמ' 67)). 137. בצד בחינת שיקול העל של טובת הילד שוקל בית המשפט מכלול של שיקולים פרטניים ובהם: גיל הקטין, מינו, כישוריו ותכונותיו, רצונו בקשר להסדר המשמורת הפיזית (כשניתן להבינו); שלומו הגופני והנפשי, הצפי שיסופקו מלוא צרכיו הרגשיים, הפיזיים, החינוכיים והחברתיים; השפעתה ה צפויה של ההחלטה על הילד ועל הוריו, בהווה ובעתיד; יכולות וכישורי ההורים, ומידת נכונותם לממש את אחריותם ההורית כמו גם לאפשר את הקשר עם ההורה האחר ועם דמויות מפתח אחרות בחיי הילד; המרחק הגיאוגרפי הצפוי בין מקום מגורי ההורים; צמצום הפגיעה והסבל בילד עקב הגירושין; ועוד (ראו למשל: עמ"ש (מחוזי ת"א) 15617-04-15 פל פסק דין | 18/07/2017 | בית המשפט העליון מאזכרים – 555 | עמודים – 120 בע"מ 7628/17- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: נ הנדל,מ מזוז,ג קרא like dislike copy enlarge מקרה כמו זה שלפנינו, שבו בטרם מוצו ההליכים במסלול בתי הדין המבקשת פנתה לערכאות האזרחיות לצורך הכרעה – מוביל להתמשכות הסכסוך בין הצדדים ופוגע ביחסי הערכאות. יש לעשות מאמץ למניעת דיונים מקבילים שעשויים להוביל להכרעות סותרות באותה הסוגיה ממש. יש בכך, כפי שביארה השופטת ד' דורנר בפסק דין פלמן, אף לבזבז זמן שיפוטי יקר ולפגוע באמון הציבור במערכת בתי המשפט. מודע אני לכך שעניין זה מורכב. לכן, יש לתת את הדעת לסוגיה בצורה מקיפה (ראו והשוו לחוות דעתה של הנשיאה ד' ביניש בענין פלמן, וההתייחסות לכך לעיל). ובל נשכח את התנועה בה נמצאים הדברים כעת. כך בבית הדין הרבני וכך בבתי המשפט לענייני משפחה. איננו מצויים בתקופה בה סמכויות בית הדין, הלכה למעשה, הן דבר סטטי, אלא בכזו המתאפיינת בתהליכי שינוי והתפתחות. אף אם אלו עדינים, הם עקביים ומורגשים. ראיה אחת לכך היא המחקר האמפירי שהציג היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ונידון לעיל. על פיו, כזכור, בשנים 2012-2010 הוגשו מאות תביעות גירושין לבתי הדין הרבניים שאליהן נכרכו גם מזונות ילדים. תחושתי היא, על סמך הניסיון בשטח, תוך הכרה שלא מדובר בבדיקה אמפירית סדורה, היא כי בשנים האחרונות ישנם שינויים בכיוונים שונים בתחרות הסמכויות שבין בית הדין לבין בית המשפט לענייני משפחה. נדמה כי העניינים טרם התיישבו וגלי הים עודם גבוהים. ועד שהעמימות תשקע והבהירות תשוב, נכון תמיד לבחון את הנחות העבר שעמדו בבסיס חלק מפסקי הדין. 32 הנקודה השלישית והאחרונה, בה אסיים את חוות דעתי, עוסקת בילד ובטובתו. מבלי למצות את הנושא יודגש עניין אחד, אשר הובא בפסק דין וינטר: ". . . בהתחשב עם הנסיונות שנתנסו בהם בני-זוג מרובים כתוצאה מפסקי-הדין שהוזכרו לעיל, קבע המחוקק הישראלי, כי בית-הדין הרבני יהא מוסמך לדון ולהכריע בכל ענין הכרוך בתביעתה גירושין, כדי שבני-הזוג יוכלו להסדיר בבת-אחת את כל עניניהם במשרד-הרבנות, ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות. פסק דין | 21/09/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 12 | עמודים – 64 דנ"א 6041/02- פלונית ואח` נגד ' פלוני ואח` שמות השופטים: א ברק,א מצא,מ חשין,א פרוקציה,א גרוניס like dislike copy enlarge השופט א' גרוניס – ועימו המשנה לנשיא ש' לוין – פסק כי יש לדחות בעיקרו את הערעור ולהורות על העברת הקטינים למרכז למשך שלושים יום. השופטת א' פרוקצ'יה, בדעת מיעוט, סברה כי יש לקבל את הערעור ולהותיר את הילדים במשמורת העותרת. מכאן העתירה לקיום דיון נוסף, שעם הגשתה ניתן צו אשר עיכב את העברת הקטינים מבית אימם למרכז החירום. בית המשפט (השופט א' מצא) הורה על קיום דיון נוסף בשאלה "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער. . . להבדיל מאשר בגדר הליך רגיל לפי חוק הנוער, ובמיוחד לפי סעיף 3(4) בשילוב עם סעיף 8 לחוק זה". השופט מצא המליץ לרשויות הרווחה לפנות לבית המשפט לנוער בהליך רגיל לשם הסדרת המקרה, מבלי להמתין לתוצאות הדיון הנוסף. פנייה כאמור אכן נעשתה, ובמסגרת ההליך הגיעו העותרת והמשיב להבנה לגבי בניית הקשר בין הילדים לבין המשיב. נוכח התפתחות זו עלתה השאלה האם יש עוד טעם בקיום הדיון הנוסף. הגענו לכלל דעה כי לאור חשיבותה העקרונית של הסוגיה מושא העתירה, עדיין יש מקום להידרש לה לגופה. המסגרת הנורמטיבית 6. חוק הנוער מפרט כמה מצבים, בהם רואים קטין כקטין נזקק. החלופה הנוגעת לענייננו מצויה בסעיף 2(6) לחוק: "2. קטין נזקק קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה: . . . (6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע. . . ". החוק מעמיד לרשות גורמי הרווחה שורה ארוכה של אמצעים לטיפול בקטינים נזקקים. השימוש באמצעים אלה ייעשה על פי החלטה של בית המשפט לנוער, במסגרת פנייה של פקיד הסעד. אמצעי הטיפול בקטינים הנזקקים מפורטים בסעיף 3 לחוק: "3. דרכי טיפול והשגחה היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא – (1) לתת לקטין או לאחראי פסק דין | 11/07/2004 | בית המשפט העליון מאזכרים – 72 | עמודים – 39 בע"מ 1764/24- פלונית נגד המחלקה לשירותים חברתיים בעיר פלונית שמות השופטים: ד ברק ארז like dislike copy enlarge חשוב להבהיר כי בנסיבות העניין, לבית המשפט לענייני משפחה הייתה סמכות לדון בשאלות העומדות על הפרק – קביעת דרכי הטיפול בקטינות לאחר ההכרזה על נזקקותן וקביעת מקום מגוריהן – הן מכוח חוק הכשרות המשפטית והן מכוח חוק הנוער. לאמיתו של דבר, הדברים מתיישבים היטב עם התכלית העומדת בבסיס הוראת החוק המאפשרת לבית המשפט לנוער להעביר את הדיון בתביעת נזקקות לבית המשפט לענייני משפחה – סעיף 6(ז) לחוק בתי משפט לעניני משפחה. הרציונל המונח בבסיסו של הסדר זה מצדד בכך שהמותב הדן בענייני משמורת יוכל לקבל תמונה עדכנית ומלאה של המערך המשפחתי בכללותו, בהתייחס לכל התביעות שהוגשו בעניינם של הקטינים, על מנת לקבל החלטה אחת, תואמת ואחידה, בהתחשב במכלול הטענות והשיקולים הרלוונטיים, ומתוך ראיית טובת הקטינים וטובת המערכת המשפחתית כולה. ניתוב התביעות השונות לדיון בפני אותו מותב נועד גם למנוע קבלת החלטות סותרות, בפרט כאשר ישנה מידה רבה של חפיפה בין הסוגיות השונות העומדות על הפרק (למשל, קבלת החלטה על הוצאה ממשמורת לצד קבלת החלטה על שיבוץ למסגרת חינוכית, כמו במקרה שבפני). יש מקרים שבהם הפרדה פרוצדוראלית בין הליכים מסוג זה עשויה להיות מלאכותית ומיותרת. מסקנה זו אף עולה בקנה אחד עם הכלל הדיוני שלפיו בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מסדרי הדין ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק (ראו: סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לעניני משפחה וכן תקנה 1ב לתקנות הנוער). 27. לנוכח האמור, אין גם לקבל את הטענה בדבר ההידרשות לתסקיר המשמורת. בהתחשב בכך שהדיון נערך במכלול הסוגיות הנוגעות למשמורת על הקטינות ולצורך בהתערבות טיפולית ביחס אליהן, לא יכול להיות ספק באשר לרלוונטיות של ההמלצות של גורמי הטיפול. החלטה | 06/03/2024 | בית המשפט העליון מאזכרים – 0 | עמודים – 11 ע"א 5330/23- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: ע פוגלמן like dislike copy enlarge פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' סער) בתמ"ש (משפחה ראשל"צ) 40054-12-22 מיום 26.6.2023 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג נשואים, מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים, כשברקע מצבה הבריאותי המורכב של המשיבה שנמצאת כיום במצב סיעודי. בתמצית, בעקבות מצבה הבריאותי האמור שימש המערער כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של המשיבה, אולם במסגרת ההליכים המשפטיים בין הצדדים נקבע כי בשל התנהלותו יש להחליפו כאפוטרופוס לרכוש, ובמקומו מונתה לתפקיד עמותה חיצונית (להלן: העמותה הראשונה). בשלהי שנת 2021 הגישה העמותה הראשונה בקשה לסיים את תפקידה כאפוטרופא לרכוש של המשיבה וביום 17.5.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף למינויה של עמותה אחרת לתפקיד (להלן: פסק הדין; יוער כי בהמשך מונתה עמותה זו גם כאפוטרופא לגוף של המשיבה במקומו של המערער). בנוסף, במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי כפי שנקבע בעניינו בעבר, בנסיבות המקרה, ובהן התנהלותו הכלכלית של המערער והחשש מניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל חבותו במזונות המשיבה, לא ניתן למנות אותו כאפוטרופוס לרכוש של המשיבה. המערער הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אולם בהמשך חזר בו והערעור נדחה. 2. בהמשך למתואר, המערער הגיש 3 תביעות וערעור לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נגד המשיבה (להלן גם: ההליכים), שבעיקרם נוגעים לתשלום המזונות שחב כלפי המשיבה. ביום 12.1.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו עלתה הצעה לסיום המחלוקות הכספיות בין הצדדים, ובית המשפט הורה להגיש הודעת עדכון בעניין זה תוך 45 ימים, וקבע דיון נוסף ליום 15.5.2023 (להלן: הדיון מיום 15.5.2023 ). במסגרת הדיון מיום 15.5.2023 התברר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, אולם בשל התרשמותו כי במסגרת ההליכים עולות טענות דומות, הציע בית המשפט לבחון ניכוי של סכום מסוים מחובותיו של המערער בהוצאה לפועל; וכן נתן הוראות לעמותה הראשונה ולמערער לטובת בירור רכיבים מסוימים בחוב האמור שניתנים לניכוי. פסק דין | 09/12/2023 | בית המשפט העליון מאזכרים – 1 | עמודים – 5 בע"מ 5250-11- פלונית ואח נגד פלוני שמות השופטים: נ הנדל like dislike copy enlarge באשר להתניית חידוש הקשר בין המבקשת לילדיה בהכנת חוות דעת חדשה ומימונה, הרי שככלל, מוטב כי בתי המשפט יהיו זהירים עת הם מתנים את ביקור ההורה עם ילדו ביכולתו הכלכלית לממן חוות דעת מומחה "שתאשר" קיומו של הביקור, תוך דרישה להגיע להסכמה משותפת עם הצד האחר. החלטה מעין זו צריכה להינתן במשורה ורק במקרים בהם היא מתיישבת עם טובת הקטין. ברי, "שאין לנקוט בהליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה" (ראו והשוו: דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח (6) 246, פסקה 14 לחוות דעתו של הנשיא בדימוס א' ברק). בעניין זה, נראה כי בית המשפט לענייני משפחה השכיל לעשות בהחלטתו מיום 15.12.2009 , אליה הפנה בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, עת קבע, באנלוגיה לענייננו, כי המבקשת תישא בהוצאות המומחה אלא אם כן יתברר שהמשיב הוא הגורם לנתק בין המבקשת לקטינים. כפי שבית המשפט המחוזי קבע, המבקשת יכולה לפנות לרשות לסיוע במימון חוות הדעת. בהתאם לעמדת הרשות בדבר שיעור העלות של המומחה, תהיה רשאית המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה שהמשיב ישתתף בהוצאות, בנסיבות העניין. אין בכך להביע עמדה בדבר בקשות שטרם הוגשו. המטרה היא לכוון את האם וגם להציג את התמונה באופן שנראה לי מאוזן יותר. 4. עיון בהחלטות השונות ובחומר הנלווה, לרבות חוות הדעת, חשף בפני בית משפט זה תמונה רחבה יותר של הליכי קמא. משכך, מצאתי לנכון, מתוך גישה בונה, להעיר את ההערה הבאה. בעניינו נדמה כי יש לקבל את עמדת בית המשפט המחוזי לפיה יהא על המבקשת לשתף פעולה יותר עם הרשויות. עם כל ההבנה, אין היא יכולה להכתיב את תנאי הפיקוח. החלטה | 25/10/2011 | בית המשפט העליון מאזכרים – 5 | עמודים – 7 ע"א 5508/19- פלוני נגד פלונית שמות השופטים: א חיות like dislike copy enlarge הנשיאה ר' מקייס בשם המערער: עו"ד בן סמואל; עו"ד אמיר רוזנברג פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגנית הנשיאה ר' מקייס) מיום 28.7.2019 בתמ"ש 16621-05-13 ובתמ"ש 39247-10-13, שלא לפסול עצמו מלדון בענייניו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים שני הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה: תביעה מטעם המערער בסוגיות הנוגעות לבתם המשותפת של הצדדים, קטינה ילידת שנת 2007 (תמ"ש 16621-05-13; להלן: התביעה בעניין הקטינה); ותביעה מטעם המשיבה לאכיפת הוראות "הפרק הרכושי" בהסכם שנחתם בין הצדדים (תמ"ש 39247-10-13; להלן: התביעה הרכושית). יצוין כי בפסק-דינו מיום 2.8.2018 הכריע בית המשפט קמא בתביעה בעניין הקטינה, ואילו התביעה הרכושית מצויה בשלב ההוכחות. 2 2. ביום 15.7.2019 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בשני ההליכים. לטענתו, פוסט שפורסם ברשת החברתית פייסבוק ביום 2.7.2019 העלה כי באותו היום, בעיצומם של ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים, יזם המותב מפגש סודי בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (להלן: המפגש) לשם "פיתוח מודל לקביעת הכרעות שיפוטיות בעניינים בהם עולה ניכור הורי". למפגש הוזמנו, כך נטען בבקשה, בא-כוחו לשעבר של המערער, באת-כוחה של המשיבה, המכהנת גם כיושבת ראש מחוז המרכז בלשכת עורכי הדין וכן "מקורבים נוספים לרבות עורכי דין אשר ייצגו את עורכת הדין רומי קנבלוסייעו לה להיבחר כיו"ר לשכת עורכי הדין במחוז מרכז". המערער טען עוד כי ביום 30.6.2019 דחה המותב דיון הוכחות בתביעה הרכושית שאמור היה להתקיים ביום 2.7.2019 , וזאת לשם השתתפות במפגש. המערער סבר כי יש בהתנהלות זו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, בפרט נוכח העובדה שנושא המפגש ניכור הורי הוא הנושא שבו עוסקת התביעה בעניין הקטינה. פסק דין | 10/11/2019 | בית המשפט העליון מאזכרים – 2 | עמודים – 5 תלה"מ (חדרה) 27264-03-23- פלוני נגד ' אלמונית שמות השופטים: יפעת שקדי שץ like dislike copy enlarge אם כן, כאשר מתנהלים הליכים בבית משפט לנוער, בית המשפט לנוער אינו מוסמך לדון בסעדים שלא נכללים במפורש בחלופות הקבועות בחוק האמור אלא אם הן מעוגנות בצו טיפול והשגחה בקהילה (כפי שנעשה בענייננו). 19. ואולם, ההסדר הקבוע ביחס לניהול הליכים לפי חוק הנוער בבית משפט לענייני משפחה שונה. סעיף 6(ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 ("חוק בית המשפט לענייני משפחה") קובע, כך: "היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לענייני משפחה בעניינו של קטין והוגשה תובענה בעניינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה". סעיף 6(ח) קובע: "נשיא בית המשפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית המשפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לענייני משפחה, תועבר לדיון בלית המשפט לענייני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על עניינו של הקטין הנדון בבית משפט לענייני משפחה". 20. בבע"מ 1764/24 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים בעיר פלונית ( 7.3.2024 ) נדרש בית המשפט העליון לשאלת בירור עניינם של קטינים בהליך לפי חוק הנוער המתנהל בבית משפט לענייני משפחה וסמכות בית המשפט לדון בשאלות הנוגעות למשמורת במסגרת הליכים לפי חוק הנוער. בית המשפט העליון עמד על תכלית ההסדר הקבוע בחוק בית המשפט לענייני משפחה, כך: "הרציונל המונח בבסיסו של הסדר זה מצדד בכך שהמותב הדן בענייני משמורת יוכל לקבל תמונה עדכנית ומלאה של המערך המשפחתי בכללותו, בהתייחס לכל התביעות שהוגשו בעניינם של הקטינים, על מנת לקבל החלטה אחת, תואמת ואחידה, בהתחשב במכלול הטענות והשיקולים הרלוונטיים, ומתוך ראיית טובת הקטינים וטובת המערכת המשפחתית כולה. החלטה | 23/05/2024 | משפחה – חדרה מאזכרים – 0 | עמודים – 9 תלה"מ (חיפה) 21473-09-24- א.ל. נגד ' ר.ל. שמות השופטים: אלה פטל like dislike copy enlarge סדרי דין אלו הותאמו למאפייניה הייחודיים של ההתדיינות בנושאי משפחה, ובראשם השאיפה לפתרון כולל של הסכסוך, התפיסה כי המתדיינים בבתי משפט אלו הינם בני משפחה ולא אך "יריבים" משפטיים, השאיפה לפתרונות מהירים וההכרה בחשיבות הנודעת לכך שיעמוד לרשותו של בית המשפט לענייני משפחה מידע עדכני מהימן. זאת, בהתאם להמלצות שנכללו בדו"ח הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (1986) בראשותו של השופט א' שינבוים (שם, בעמ' 30/28) (ראו גם: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000) (להלן: עניין חבס); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם בנבו] פסקה 1 לפסק דינה של הנשיאה ביניש ( 23.6.2009 ); כהן, בעמ' 409; עמוס זמיר "בית המשפט לענייני משפחה-סמכויותיו הרחבות" המשפט ז 463 (2002); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431 (1997)). תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בסעיף 8(א) לחוק. . ". 26. ברמ"ש (ב"ש) 2615-06-24 פלוני נ' פלונית ( 30.9.24 ): " במסגרת הפררוגטיבה של בית המשפט קמא לניהול ההליכים המשפטיים שבין הצדדים שלפנינו מסור בידיו שיקול הדעת לקבוע האם נדרשת חוות דעת של מומחה כזה או אחר, ובהתאם גם למנות מומחה מטעמו. הדברים מקבלים משנה תוקף עת עסקינן בבית משפט לענייני משפחה, אשר מעצם טיבו, מהותו והיקף סמכותו העניינית, חוות דעת של מומחים מתחומים שונים הן חלק בלתי נפרד מארגז הכלים שברשותו, נעשה בהן שימוש תדיר, ולא בכדי סוגיה זו מוצאת ביטוי ומוסדרת בחקיקה הראשית". 27. כאן המקום לציין כי בית המשפט המחוזי התייחס לקשיים במינוי מומחה לבחינת נכסים/תקופות איזון שנויות במחלוקת, שלא בהסכמת הצדדים, טרם בירור הטענות לגופן ביחס לשיתוף הנטען. החלטה | 22/03/2025 | משפחה – חיפה מאזכרים

חקיקה רלוונטית

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת like dislike copy enlarge 3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט like dislike copy enlarge 3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 2. הגדרות like dislike copy enlarge (2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 8. סדרי דין וראיות like dislike copy enlarge 8. (א) בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות. (ב) בית המשפט לעניני משפחה רשאי לשמוע עדות של קטין שלא בנוכחות איש או בנוכחות מי שבית המשפט התיר לו להיות בדיון, וכן רשאי הוא להורות על הפסקת שמיעת עדותו של קטין או למנוע את חקירתו אם הוא סבור שעלול להיגרם נזק לקטין. (ג) מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט. (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על בית משפט שלום בדונו בתובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתה אינה סכסוך בתוך המשפחה. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 1. הגדרות like dislike copy enlarge 1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010. חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת like dislike copy enlarge (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 3. הגדרות ופרשנות like dislike copy enlarge 3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה like dislike copy enlarge 3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 סעיף: 4. תחולת הוראות על תובענות בענייני משפחה like dislike copy enlarge 4. (א) פרק זה יחול על תובענות הנדונות בבית המשפט אם אינן סותרות את פרקים ב' עד י' או חיקוק אחר. (ב) תובענה בעניין קטין שהוגשה לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ((להלן בתקנה זו – חוק הנוער), והועברה לבית משפט לענייני משפחה לפי סעיף 6 לחוק, יחולו לגביה סדרי הדין שנקבעו לעניין חוק הנוער; ואולם אם בית המשפט ידון בתובענה האמורה יחד עם תובענה נוספת שבסמכותו, רשאי בית המשפט להחיל את סדרי הדין מתוך תקנות אלה באותו הדיון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם ראה כי הדבר נדרש בשל הדיון המשותף בתובענות. (ג) תקנות אלה יחולו גם על תובענות לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, כל עוד לא נקבעו הוראות אחרות בעניינן בחוק האמור או בתקנות לפיו. (ד) על אף האמור בתקנות אלה, על כתב טענות שהוגש לפי הסכם בין-לאומי יחולו ההוראות האלה: (1) תחול תקנה 354 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, ואולם המבקש יהיה רשאי לצרף העתק מפסק החוץ שאישרה רשות מרכזית לפי הסכם בין-לאומי ולא תחול תקנה 354 לתקנות אכיפת פסקי חוץ; (2) תחול תקנה 355 לתקנות אכיפת פסקי חוץ, ואולם המבקש יהיה רשאי להגיש לבית המשפט גם תרגום פסק החוץ לשפה העברית שאישרה רשות מרכזית לפי הסכם בין-לאומי; (3) צירפה הרשות המרכזית בישראל לפי הסכם בין-לאומי, לכתב הטענות כאמור תעודות חוץ שאישרה הרשות המרכזית של המדינה הזרה – ייחשבו התעודות מאומתות ולא יידרש אימות נוסף.