גישור גירושין בפתח תקווה

גישור גירושין בפתח תקווה סקירה משפטית
תשובה תמציתית
גישור בהליכי גירושין הוא כלי משמעותי ליישוב סכסוכים בין בני זוג, המאפשר להם להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט באופן יעיל ומכבד. בפתח תקווה, כמו בערים אחרות, קיימת מערכת מסודרת של הפניה לגישור במסגרת הליכי גירושין.

עורך דין ירושה פתח תקווה — עורך דין לענייני משפחה פתח תקווה

המסגרת הנורמטיבית
בתי המשפט והדין בפתח תקווה מעודדים את השימוש בהליכי גישור, כפי שניתן לראות מהפסיקה:

תיק 1071655/19 רבני (פתח תקווה), פלונית נגד פלוני (ניתן ב 13/05/2021) "שני הצדדים השקיעו מאמץ ניכר במסגרת הליכי גישור, במגמה לגבש הסכם גירושין, והם היו אצל שלושה מגשרים שונים."

ניתוח משפטי
מטרות הגישור:

תיק 475/08 תק (אשדוד), מאיר אלפסי ואח נגד דוד ספקטור ואח (ניתן ב 28/01/2010) "מטרתו של הליך הגישור היא לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך שביניהם תוך הבנה והסכמה ובאווירה נינוחה וחופשית מלחצים, בסיוע מגשר, שהוא אדם ניטראלי ומומחה ביישוב סכסוכים."

חשיבות הגישור בהליכי גירושין:

תיק 1376454/01 רבני, פלוני נגד פלונית (ניתן ב 15/01/2023) "בשלהי חודש ניסן התשפ"ב (ראשית מאי 2022) הגיש האיש תביעה לשלום בית… הצדדים החלו בטיפול זוגי שהניב טיוטה של הסכם שלום בית"

שיקולים מעשיים
חיסיון ההליך: הדברים שנאמרים במהלך הגישור חסויים ואינם יכולים לשמש כראיה בבית המשפט.

יתרונות הגישור:

חיסכון בזמן ובעלויות
שליטה של הצדדים בתוצאה
שמירה על יחסים תקינים (במיוחד כשיש ילדים)
גמישות בפתרונות
פרקטיקה
שלבי הגישור
פנייה ראשונית והסכמת הצדדים
בחירת מגשר מוסכם
פגישות גישור
גיבוש הסכם
אישור ההסכם בבית המשפט/בית הדין

סיכום:
גישור גירושין בפתח תקווה מהווה אפיק משמעותי ליישוב סכסוכי גירושין. ההליך מאפשר לצדדים להגיע להסכמות מתוך כבוד הדדי ושמירה על האינטרסים של שני הצדדים, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים. בתי המשפט ובתי הדין בפתח תקווה תומכים ומעודדים את השימוש בהליכי גישור כאמצעי ליישוב סכסוכים עורכת דין לענייני משפחה פתח תקווה

פסיקה רלוונטית:

– פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: א רובינשטיין

"כל שהוחלף במסגרת הליך הגישור, בין בעלי הדין לבין עצמם וביניהם לבין המגשר, בין בעל-פה ובין בכתב, חסוי הוא וחסין מגילוי וליתר דיוק: אסור בגילוי" (ת"א (שלום תל אביב) 72677/04 סברס יזמות וייצוג – אוליאמפרל גיל בע"מ נ' ארמה (לא פורסם) – השופט יפרח). חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן). י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18/18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים.

החלטה |31/12/2008 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 57 |עמודים – 14

– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול

שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר

בהתחשב במאפיינים אלה, סבר מחוקק-המשנה כי רצוי לעודד את פתרון הסכסוך הזוגי באמצעות כלים מקצועיים וטיפוליים, שבידם לסייע במציאת הסדרים מוסכמים בין בני-הזוג תוך הימנעות ככל הניתן מליבוי הקרע ביניהם ותוך הגדלת הסיכויים לכיבוד ההסכם בעתיד על-ידי כל המעורבים בסכסוך. כפי שיפורט להלן, ההסדר שנקבע בתקנות ליישוב סכסוך מניח כי עדיף להפנות את בני-הזוג למסלול הייעוצי-טיפולי בטרם הוגשו לבית-המשפט לענייני משפחה כתבי-טענות מפורטים שיש בהם כדי להעלות על הכתב את פרשת הסכסוך תוך העמקת המחלוקות בין בני-הזוג. על-מנת להבהיר את התפיסה האמורה ואת ביטוייה, נעמוד להלן על עיקריו של ההסדר הקבוע בתקנות ליישוב סכסוך. 20. ככלל, בית-המשפט לענייני משפחה רשאי להפנות את בעלי-הדין שלפניו ליחידת הסיוע באחד משני מצבים: ראשית, הפנייה מיוזמתו של בית-המשפט לאחר שהוגשו כתבי-טענות והחל הבירור המשפטי בין בעלי-הדין. הפנייה כאמור יכולה להיעשות במסגרת כל תובענה בענייני משפחה שהוגשה בפני בית-המשפט, והיא אינה מוגבלת לסכסוכים בין בני-זוג דווקא (ראו: סעיף 5 לחוק וכן תקנה 258יט). שנית, הפניית הצדדים ליחידת הסיוע בעקבות בקשה ליישוב סכסוך – היא ההליך נשוא הדיון לפנינו. הפנייה כאמור מקורה ביוזמת בן-הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. היא נעשית בטרם החל הבירור המשפטי בין הצדדים, ומוגבלת לסכסוכים בין בני-זוג (ראו: תקנה 258כ(ב1)). יצוין כי מהחומר שהובא לפנינו עולה כי מאחר והטיפול ביחידות הסיוע ניתן ללא תשלום נוסף ונוכח מוגבלות המשאבים הציבוריים, נמנע מחוקק-המשנה מהעמדת האמצעי הדיוני של בקשה ליישוב סכסוך לרשות בני-משפחה אחרים והגביל את השימוש בו לרשות בני-זוג דווקא, עקב ההכרה בחשיבותו של התא המשפחתי הבסיסי ונוכח ההשלכות האפשריות של הסכסוך על ילדיהם של בני-הזוג.

פסק דין |23/06/2009 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 74 |עמודים – 59

ע"פ 8417/13- פלוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א גרוניס,נ הנדל,ע פוגלמן

די לומר כי לנוכח חשיבות העניין, שמוגש על ידי גורם שאיננו צד פורמאלי להליך; ההיבטים העקרוניים שמתעוררים דוגמת פומביות הדיון; השלכות הרוחב של ההכרעה; ואף הסכמת המדינה לדון בסוגיה במסגרת הדיונית הנוכחית סבורים אנו כי ראוי להכריע בסוגיה לגופו של עניין. זאת בין אם יש לראות את ההסתייגות של המערער כערעור או כהליך מעין-בג"ץ. 4 2. על הליך הגישור הפלילי 5. פרקטיקת הגישור הפלילי בה עסקינן עניינה הידברות בין המאשימה (המדינה) לבין הנאשם, בתיווכו של מגשר, במטרה לצמצם את הפערים לקראת גיבוש הסדר טיעון. המגשר מקבל את חומר הראיות לעיונו, שומע את הטענות בעל פה, ומציע לצדדים להגיע להסכמות קונקרטיות. מהודעת המדינה עולה כי הליכי הגישור הפלילי החלו כפיילוט בשנת 2002 בחלק מבתי המשפט המחוזיים. הציפייה היא כי הדבר יביא לחיסכון בזמן שיפוטי ויקל על העומס בערכאות הדיוניות. אין מתכונת אחידה להליכי הגישור הפלילי, והוא מתנהל על פי שיקול דעתו של השופט המגשר. בד בבד, לגישור הפלילי ישנם מספר מאפיינים יסודיים, הקשורים זה בזה, והם משותפים לבתי המשפט השונים: ראשית, ההשתתפות בהליך מותנית בהסכמת שני הצדדים (ראו: בג"ץ 474/08 נשאשיבי נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל ( 3.3.2008 ); בג"ץ 4595/11 יגרמן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס ( 5.7.2011 )). שנית, קיימת הפרדה בין הגישור לבין יתר ההליכים בתיק העיקרי. המשמעות היא שכל עוד לא גובש הסדר טיעון נותר תוכנו של הגישור חסוי מפני המותב שידון בתיק העיקרי (על חשיבות ה"חיסיון" ראו: ע"פ 6508/05 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 לפסק דינה של השופטת ד' ברלינר ( 13.09.2006 ); ע"פ 723/10 קסטל נ' מדינת ישראל, פסקה ט' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין ( 23.5.2010 )).

פסק דין |23/04/2014 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 12 |עמודים – 11בע"מ 2348/24- פלונית נגד ' פלוני

שמות השופטים: יצחק עמית,יעל וילנר,אלכס שטיין

הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת יחסים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדים. התנהלותה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מביאה להקצנה בעמדות הצדדים ובכך מקשה את יישובו של הסכסוך האישי-רגשי. יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק שלהליכי גירושין וכן להתדיינויות בין ההורים לאחר הגירושין, יש השפעות קשות על מצבם הרגשי של ילדים, אשר מחריפות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הניסיון במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (alternative dispute resolution-adr) לפני הגשת התביעה, מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן מיטבי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם, באמצעות גישור, ייעוץ, גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר ליישוב סכסוך" (שם, בעמ' 188). [על חשיבותה של הכרעה הסכמית במחלוקות בקרב בני משפחה ראו גם, למשל: יחיאל קפלן "הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה-דיני משפחה מנקודת מבט המייחסת חשיבות לשיתוף פעולה והסכמה" דין ודברים ט"ו, 231, 270-257 (התשפ"א); יחזקאל מרגלית יחסי הורים וילדים-בין דיני משפחה ובין דיני חוזים, 192-191 (2022)].

פסק דין |09/09/2024 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 0 |עמודים – 22

רמ"ש (תל אביב) 37049-10-20- ל.ח.ה נגד א.ח

שמות השופטים: שאול שוחט

הסכם הגירושין בין הצדדים, הסכם ארוך ומקיף שמכיל לא פחות מ-17 עמודים (צורף כנספח ב' לבר"ע) , נעדר כל התייחסות לנושא החיסונים. למעשה, במסגרת הבר"ע המבקשת אינה טוענת אחרת. טענתה היא כי בהסכם נקבעה "תניית פנייה להליך גישור בכל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים באשר לקטינים" ולראייה היא מפנה לסעיפים הבאים מתוכו: 6 עם כל הכבוד, אני לא סבור כי בהפנייתה לסעיפים הללו הוכיחה המבקשת זכות העומדת לה לעכב את בירורה של התביעה אותה הגיש המשיב נגדה, בעניין חיסון הקטינים, קל וחומר למנוע את בירורה כליל באמצעות דחייתה על הסף. ראשית, מבחינה לשונית אין בהסכם כל זכר לחבות המוטלת על הצדדים לפנות להליך גישור טרם הגשת תביעה לפני ביהמ"ש קמא. הוסכם כי הצדדים "ישתדלו" לפנות להליך גישור ו/או התייעצות בפני איש מקצוע בטרם יפנו לערכאות משפטיות. שנית, גישור הוא הליך של מו"מ שנערך בסיועו של צד שלישי – מגשר, אשר נועד עם הצדדים במטרה להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך ( ראה תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993). להבדיל משופט או מבורר, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, סמכות זו נשארת בידי הצדדים עצמם (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, עמ' 15). מונח "גישור" אינו מתיישב לכאורה עם הטלת חובה שכן הגישור מזוהה עם החופש לנהל מו"מ. מדובר בהליך רצוני בכל שלביו, ובכל עת ניתן להפסיקו ולחזור להתדיינות משפטית (ראה: דו"ח הועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, תמוז תשס"ו – יולי 2006) עמ' 27). הליך הגישור הינו הליך המצריך הסכמה בכל שלב שלב ואף בעת הפניה לגישור, שכן אפילו נפתח הליך הגישור כל צד להליך יוכל לסגת מהסכמתו להמשך ההליך, ובכך יבוא הליך הגישור לקיצו.

החלטה |16/11/2020 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 7

תמ"ש (תל אביב) 56209-11-21- עיזבון המנוח ש ס זל נגד ל ס

שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין

חסיון זה (לענייננו חשובה אי הקבילות, אך בנסיבות אין צורך להיכנס להבחנות) חל גם על "מסמכים הנערכים לצורך הליך הגישור, כגון: רשימות המגשר, הצעות של צדדים, הצעות מגשר וטיוטות הסדרי גישור" (סטי, עמ' 104), ותכליתו: "הינה הפרדה, חיץ בין הליך הגישור לבין הדיון המשפטי" (שם, עמ' 102): "הליך הגישור מבוסס, בין היתר, על עקרון ההפרדה בין הליך הגישור להליך המתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לחלוק בפתיחות את המידע שנועד לקדם את המשא ומתן בין הצדדים, גם אם אין, ברצונם או בכוונתם, להביא מידע זה בפני בית המשפט" (בר"ע (תל אביב) 1099/04 ג' נ' נ' ג' מ' (לא פורסם) – השופטת שטופמן). י"ז. קרי, נבנה חיץ בין הדברים והמסמכים המוחלפים בחדר הגישור – לבין העולם המשפטי שמחוצה לו. רק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם (על חשיבות הסודיות והחסיון להליך הגישור ראו גם ת"א (שלום תל אביב) 22971/04 רוזן נ' אליעז בנימינה (18/18) בע"מ (לא פורסם); לחשיבות בהקשר סכסוכים בין בני זוג ראו בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) שעניינו החלטת השופטת שטופמן הנזכרת). על כן גם מקפידים בתי המשפט, כי דברים שהוחלפו בהליך גישור (או במו"מ אחר לפשרה) לא יישמעו באולם בית המשפט אלא בהסכמת הצדדים. כיצד נזהה מסמך שניתן להוציאו מגדרי החיסיון י"ח. על כל אלה אין כמובן חולק. השאלה המרכזית – והיא גם השאלה שביסוד ההליך הנוכחי – היא מתי ניתן להעביר מסמך שנוצר בחדר הגישור הבלתי פורמלי לשדה המערכה הפורמלי של בית המשפט. דומני, כ"כלל אצבע", כי כדי לעודד את הגישור, כל מסמך שנוצר בחדר הגישור – למעט "הסדר גישור" כמשמעותו בחוק ובתקנות – אינו יכול לצאת מתחת כנפי אי הקבילות.

החלטה |25/12/2022 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 9

תה"ס (תל אביב) 64275-09-17- האיש/האב נגד האישה/האם

שמות השופטים: ת סנונית פורר

שני הצדדים היו מיוצגים לכל אורך הליך הגישור ובהליכים בבית המשפט. 18. יש לזכור כי נקודת הפתיחה להליך הגישור וההגעה להסכם הייתה אך ורק לאחר שהוגשו תביעות לרבות סעדים זמניים על ידי האישה. נקודת פתיחה זו מהותית להבנת התמונה המלאה, מאחר ובעת הפנייה להליך הגישור האיש ידע מה הסעדים שהאישה מבקשת, לרבות לגבי פערי ההשתכרות ביניהם. 19. בדיון לאישור הסכם הגירושין ביום 3.7.2016 נכחו הצדדים, באי כוחם והמגשרת. בנוכחות הצדדים וב"כ, המגשרת ציינה ארוכות בפני בית המשפט את הדברים הבאים לגבי ההסכם, אשר מפאת חשיבותם מובאים במלואם. מדברים אלה עולה כי הסכם הגירושין נוצר לאחר חשיבה מרובה, מאומצת ומשותפת של הצדדים: "המגשרת עו"ד ענבר שרון: 8 זה תהליך גישור שבא בעקבות החלטת ביהמ"ש מיום 13.3.16 , פגישה ראשונה נערכה ביום 20.3.16 ופגישה שנייה ביום חמישי ב- 30.6.16 . הגישור נערך בפגישות משותפות ונפרדות בליווי צמוד ובשיתוף פעולה מלא של עו"ד, התקבלו חוו"ד של השמאי מר עובדיה לנכסים. צירפנו להסכם חלק מהאיזונים וקיזוזים בטבלאות ובמסמכים. חשוב לי לציין, שהיו עוד קיזוזים ואיזונים שונים ונוספים שלא מופיעים, כגון קיזוז פיצויים של האישה בסך 63,500 , שכ"ט ראשוני שהאיש לקח בסך 28,000 וקופת גמל של האישה ועוד. אני מציינת זאת כדי להבהיר שזה היה איזון כללי חלק נרשם וחלק אוזן ונתן את הסכום הסופי באיזון. אבל הצדדים יודעים וברור להם והם מסכימים שמעבר להסכמות שמופיעות בהסכם אין טענות, אין דרישות סגרנו הכל. הגענו לסכום גלובלי של כ- 200,000 ומהסכום הזה חילקנו שכך שהאיש משלם את המשכנתא, את ההלוואות ואת יתרת החובה החלק של האישה.

פסק דין |16/09/2019 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 40

ת"א (כפר סבא) 17814-03-23- ברכה ולדר ( נגד ' רומי שוורץ

שמות השופטים: איתי רגב

אם הצדדים משתתפים בו, נעשה ניסיון בעזרת המגשר למצוא פתרון לסכסוך, שיהיה מקובל על שני הצדדים. אין חובה להסכים לפתרון כלשהו. אם אין הסכמה בגישור, כל הדברים שנמסרו במהלך הליך הגישור, חסויים. היתרון בהליך הגישור הוא שליטתם של הצדדים בפתרון המוסכם וחיסכון בעלויות ההתדיינות בבית המשפט. 11. בנסיבות המחלוקת והרקע לה, ובשים לב לקשיים שעשויים לעלות במסגרת שלבי בירור המחלוקת (בהנתן טיב הטענות והקשרן, הרקע המשפחתי והמקצועי וכיו"ב), דומה כי נכון יעשו הצדדים אם ישכילו למצוא הסדר-ולו דיוני-שיוביל לפתרון מוסכם על יסוד הסכמות שלא תהיינה חלק מהליך פומבי במסגרת פסק דין של בית המשפט. 12. בידי בית המשפט להציע לצדדים זהותם של מגשרים מומלצים, על יסוד נסיון עבר והצלחות בהסדרת מחלוקות בתיקים אחרים, אולם למותר לציין כי לו יסכימו הצדדים על זהות מגשר/ת מוסכמ/ת הרי שיש להניח כי בית המשפט יתן תוקף של החלטה להסכמה כאמור.

החלטה |02/12/2024 |שלום – כפר סבאמאזכרים – 0 |עמודים – 3

רמ"ש (חיפה) 4566-12-14- ד נגד א

שמות השופטים: סארי גיוסי

כמו כן אין חולק כי הצדדים פנו להליך של גישור לפני המגשר, עו"ד ש', וזה התנהל לפניו מספר שבועות טרם הגשת הבקשה הראשונה לישוב סכסוך. לא רק זאת, הרי שגם לאחר מתן ההחלטות על ידי בית משפט קמא, וגם לאחר הגשת בקשות רשות הערעור שלפני, המשיכו הצדדים לקיים הליך הגישור, ותעיד על כך פנייתם המשותפת לבית משפט זה להקפאת ההליך עד לסיום הליך הגישור. משזה לא הניב את התוצאות המיוחלות, ביקשו הצדדים לחדש את ההליכים לפני. ועתה להליך של "ישוב סכסוך", כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, כיצד הוא נתפס בעיני הפסיקה, מטרתו ותכליתו ועוד. נראה כי פסק הדין המוביל בסוגיה זו הוא זה שניתן בבג"צ 5918/07, 6919/07 הנ"ל ושם אומר בית המשפט העליון: "הנה כי כן, הבקשה ליישוב סכסוך מהווה הליך ייחודי המתנהל לכל אורכו בחסות בית-המשפט לענייני משפחה. ההליך מבוסס על שימוש באמצעים טיפוליים-מקצועיים שנועדו להוביל את בני-הזוג לפתרון מוסכם של המחלוקות ביניהם. עם זאת, אין מדובר בהליך טיפולי גרידא, שכן ההליך רצוף החלטות שיפוטיות הנדרשות לאורך כל שלביו. בהתחשב בכך, מהווה הבקשה ליישוב סכסוך "תובענה" או "הליך" אף לפי הגישה המגדירה "תובענה" כמכוונת לקבלת "החלטה או פסיקה של בית-המשפט" ברוח תקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 אליהן הפנה הרב דיכובסקי בפסק-דינו. 30. סיכומם של דברים ; התקנות ליישוב סכסוך יצרו דרך דיונית חלופית לפתיחת "תובענה" או "הליך" בפני בית-המשפט לענייני משפחה. במקום הדרך הרגילה של הגשת כתבי-תביעה נפרדים ומפורטים בנוגע לחלוקת הרכוש, מזונות ומדור וכן משמורת וחינוך קטינים, מאפשרות התקנות לבן-זוג להגיש תובענה בעניינים האמורים בדרך פשוטה וקצרה של הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

פסק דין |26/07/2015 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 3 |עמודים – 13

תמ"ש (תל-אביב-יפו) 51371/98- קורקין עמנואל נגד קורקין נרדה

שמות השופטים: גייפמן יהושע

(ג) "האפשרות להגיש תובענה ליישוב סכסוך מייצגת רפורמה נוספת בהתדיינות. היא מונעת את הצורך להגיש מיד תביעות (בדרך הרגילה – י. ג. ) המסלימות את מערכת היחסים, גורמות להחרפה מיידית, ויוצרות אוירה לוחמנית". (ד) "היכולת להגיש תובענה ליישוב סכסוך באופן הקיים בחקיקה בישראל הינו ייחודי". (ה) "במקרים רבים הוגשה התובענה ליישוב סכסוך בשלב בו אף אחד מבני-הזוג לא גיבש עדיין עמדה סופית ומוחלטת לגבי עתיד המשפחה. לגבי חלק מהמשפחות, הגשת התובענה ע"י אחד מבני-הזוג משמשת כאמצעי להמחיש לשני את המצוקה, החששות, הלבטים והמצוקות של מגיש התובענה". (ו) "התובענה ליישוב סכסוך יוצרת הזדמנות נוספת, בשלב בו קיימת כבר החלטה לפנות למערכת השיפוטית לפחות אצל אחד מהצדדים, לבחור במסלול טיפולי. השימוש באמצעי זה יכול לסייע לצדדים לזכות, מחד, בהזדמנות נוספת לבחון את עצם ההחלטה, לברר עם עצמם האם עשו כל שביכולתם כדי לשמר ולחזק את התא המשפחתי, או האם אכן אין בפניהם דרך אלא להיפרד". (ז) "מציעה תקנה זו (התקנה המסדירה הגשת תובענה ליישוב סכסוך – י. ג. ) הזדמנות ללכת בדרך הפרידה והגירושין תוך היסחפות מזערית לתהליכים הרסניים ופוגעניים. הבחירה במסלול של גישור, פישור, והסכמות בשלב שקודם לעימותים בבית המשפט, יכול למנוע החרפה נוספת במצבם הנפשי של שני הצדדים, ובעיקר של ילדיהם". 15. עפ"י סטטיסטיקה של הנהלת בתי המשפט הוגשו לבית המשפט למשפחה בתל-אביב בחודשים ינואר 99 – מאי 156 99 תובענות ליישוב סכסוך ע"י בני-זוג. 16. גישתו של פרופסור שאווה זכתה לביקורת גם במאמר שפירסם פרופסור מיכאל קורינאלדי, על הנושא: "ההשלכות של חידושי החקיקה לעניין מירוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני".

החלטה |05/06/1999 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 5 |עמודים – 9תמ"ש (תל אביב) 21915-09-12- ג.י נגד א.י

שמות השופטים: מירה דהן

לעתים, בן זוג אשר חפץ מאוד בגירושין יהא מוכן באותו שלב לעשות ויתורים רכושיים מרחיקי לכת מבחינה אובייקטיבית ,ויתורים אשר החישו את הפירוד והגירושין, אותו בן זוג לא יוכל להישמע לאחר הגירושין כי הרכוש לא אוזן בחלקים שווים ולבקש לבטל ההסכם. ה. לא ניתן להתעלם מהמסגרת בה בחרו הצדדים להגיע לכדי הסכם- הליך של גישור אשר לו רובד נוסף להתנהלות שנפרשה בפני. הליך של גישור הינו הליך וולנטרי, רצוני בו בוחרים שני אנשים, במטרה לסיים את המחלוקות שביניהם בדרך של הידברות והסכמה. צדדים למשא ומתן לקראת כריתת חוזה או ליישוב סכסוך נפגשים עם צד שלישי, המגשר, וזה מסייע בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו סמכות להכריע בה. ראה: עו"ד רונן סטי, דרך גישור להסכם (2001) בעמוד 29. ההנחה היא שהליך רצוני המותנה כל כולו בהסכמת הצדדים, יביא עימו את הפתרון המיטבי, שהרי נטיית הצדדים לממש פתרונות מוסכמים גבוהה מלבצע פתרונות שנכפו עליהם. מדובר בהיבט חשוב, בעיקר בתחום המעמד האישי, שבו הצדדים מצויים בקשר נמשך ביניהם. ראה: אורנה דויטש, פישור-הענק המתעורר (תשנ"ט) בעמודים 32,40 . 25 ו. יחד עם זאת וחרף עמידותו של הסכם שאושר בבית המשפט (והושג לאחר הליך גישורי), אף הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסק דין אינם חסינים באופן מוחלט מפני ביטולם אם נפל פגם מהותי בכריתתם. כך מציין כב' השופט חשין בבג"צ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד מח(4) 591 בעמוד 605: "המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם- פגם העשוי להביא לביטולו של ההסכם על פי משפט החוזים- כגון תרמית, טעות, הטעיה, כפיה, וכיוצא באלה" ברוח דומה פסק כב' השופט שמגר בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט פ"ד לב(2) 42 בעמוד 46: "ניתן לבטל פסק דין, אשר ניתן על יסוד הסכם פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק הדין.

פסק דין |20/05/2015 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 41

חקיקה רלוונטית:

תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993

סעיף: 2. מהות הגישור

2. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת

(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016

סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה

7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014

סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת

3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 4. כשירות להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה

4. כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה מי שמתקיים בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי שהוא אחד מהמפורטים להלן או תואר אחר ממוסד להשכלה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי כאמור, ועסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בתחום לימודיו או שהוא עורך דין, טוען רבני, טוען שרעי או שופט בדימוס, שעסק במשך חמש שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות בענייני משפחה: (א) בוגר בעבודה סוציאלית; (ב) מוסמך בפסיכולוגיה; (ג) מומחה בפסיכיאטרייה כללית; (ד) מומחה בפסיכיאטרייה של ילדים ומתבגרים; (ה) מוסמך בייעוץ חינוכי; (2) הוא עבר הכשרה כללית בגישור וגם עבר הכשרה בגישור בענייני משפחה; (3) הוא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור או בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה; (4) הוא ניהל עשרים הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות מהם עשרה הליכי גישור לפחות בענייני משפחה, וצירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים וששלושה מהם לפחות קיבלו תוקף של פסק דין, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; השתתף אדם בתכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה, יידרש להראות כי ניהל עשרה הליכי גישור לפחות, נוסף על הליכי הגישור שניהל במסגרת ההתנסות המודרכת, מהם חמישה לפחות בענייני משפחה ולצרף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל בענייני משפחה שנחתמו על ידי הצדדים וששלושה מהם לפחות קיבלו תוקף של פסק דין, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; (5) הוא עמד בהערכה מקצועית ובריאיון אישי; יחידת הגישור תערוך ריאיון אישי ויכול שריאיון אישי כאמור ייערך רק למי שעמד בהצלחה בהערכה המקצועית; (6) לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת – הוא התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה.

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984

סעיף: 79ג. גישור

79ג. (א) בסעיף זה – "גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו; "אמנת סינגפור" – אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים שנחתמה ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019); "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי. (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו. (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין. (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה. (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר פישור, יודיע על כך המפשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין. (ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. (ט) בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה; בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר כאמור תוגש לבית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא ההסדר.

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 1. הגדרות

; "מגשר"-כהגדרתו בתקנות הגישור; "ממונה על יחידת הגישור"-משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור; "מרכז גישור בקהילה"-מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות; "פגישת מהו"ת "-כהגדרתה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; "פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה"-כמשמעותן בסעיף 3(ב)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014; "רשימת המגשרים"-כוללת כל אחת מאלה: (1) רשימת מגשרים לפי תקנה 3(א); (2) רשימת מגשרים לעניין ה ליכים בבית משפט לתביעות קטנות לפי תקנה 3(ב); (3) רשימת מגשרים בענייני משפחה לפי תקנה 4; שופט בדימוס"-מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש; "תואר אקדמי"-תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או

תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993

סעיף: 3. העברת ענין למגשר

3. (א) הצעת בית משפט הדן, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון. (ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט. (ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו. (ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, יופנו ליחידת הגישור כדי שתביא לפניהם, מתוך רשימת המגשרים, את שמותיהם של כל המגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (3) וכן שמו של מגשר אחד או יותר המתאימים למאפייני הסכסוך שבין הצדדים לפי השיקולים שבתקנה (ד1)(1) עד (4) ובלבד ששכר הטרחה של מגשר אחד לפחות אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (ד1) לצורך מתן המלצה לצדדים לפי תקנת משנה (ד), תשקול יחידת הגישור את השיקולים האלה: (1) תחומי התמחותו של המגשר ותחום עיסוקו; (2) אזורי פעילותו; (3) השפות שהוא דובר; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה לפי פניית השופט; (ד2) המלצת יחידת הגישור על רשימה מצומצמת של כמה מגשרים לפי תקנת משנה (ד) תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ד1). (ד3) פרטי המגשר שאליו הועבר עניין לגישור על יסוד המלצה של יחידת הגישור יפורסמו באתר בתי המשפט. (ה) אין באמור בתקנת משנה (ד) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים. (ו) אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן – ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 1. הגדרות

ליכים בבית משפט לתביעות קטנות לפי תקנה 3(ב); (3) רשימת מגשרים בענייני משפחה לפי תקנה 4; שופט בדימוס"-מי שהיה שופט, דיין, קאדי, קאדי מדהב או שופט בבית דין נוצרי ויצא לקצבה או פרש; "תואר אקדמי"-תואר אקדמי שנתן מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או על ידי מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק האמור; "תיעוד של הליך גישור"-תיאור תמציתי של מהלך הגישור, לרבות הפגישות שהתקיימו בין הצדדים, הדילמות שהתעוררו במהלכו והדרך שבה התמודד עמן המגשר; "תכנית התנסות מודרכת בגישור"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שישה גישורים לפחות; "תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים במשפחה, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות; "תקנות

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 1. הגדרות

אמיתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שישה גישורים לפחות; "תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים במשפחה, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות; "תקנות הגישור"-תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 3. כשירות להיכלל ברשימת המגשרים שלא בענייני משפחה

3. (א) מי שהתקיימו בו כל אלה כשיר להיכלל ברשימת המגשרים: (1) הוא בעל תואר אקדמי בוגר או תואר אחר מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שיחידת הגישור שוכנעה שהוא שווה ערך לתואר אקדמי, או שהוא בעל תעודת "יורה יורה" מטעם הרבנות הראשית לישראל או שהוא סיים לימודיו במוסד על–תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על–תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה שמשרד ממשלתי מכיר בה או לפי כל דין (להלן – הלימודים) ובלבד שהיקף הלימודים לא נמוך משלוש שנות לימוד בהיקף של 1,500 שעות בסך הכול; (2) הוא בעל חמש שנות ניסיון לפחות בתחום לימודיו או בעיסוק מקצועי אחר, אחד או יותר; (3) הוא עבר הכשרה כללית בגישור; (4) הוא השתתף בתכנית התנסות מודרכת בגישור; (5) הוא ניהל שמונה עשר הליכי גישור בחמש השנים האחרונות לפחות, לרבות במסגרת תכנית התנסות מודרכת בגישור, וצירף חמישה הסדרי גישור מגישורים שניהל שנחתמו על ידי הצדדים, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; (6) הוא עמד בהערכה מקצועית ובריאיון אישי; יחידת הגישור תערוך ריאיון אישי ויכול שריאיון אישי כאמור ייערך רק למי שעמד בהצלחה בהערכה המקצועית; (7) לעניין ישיבת גישור המתקיימת בעקבות פגישת מהו"ת – הוא התחייב ששכר הטרחה שהוא דורש אינו עולה על שכר הטרחה המרבי לפי התוספת הראשונה. (ב) כשיר להיכלל ברשימת המגשרים לעניין הליכים בבית משפט לתביעות קטנות מי שמתקיים בו אחד מאלה: (1) האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (4) והוא ניהל שישה הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות לרבות במסגרת תכנית התנסות מודרכת בגישור, וצירף שני הסדרי גישור מגישורים שניהל וכן תיעוד של הליכי הגישור שהביאו להסדרים אלה, והכול בלא ציון שמות ופרטים מזהים אחרים; (2) האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3) ובלבד שהליך הגישור ייערך במסגרת תכנית התנסות מודרכת בגישור.

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה-"בקשה להיכלל ברשימת המגשרים"-בקשה לפי תקנה 7 לתקנות; "גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הכשרה כללית בגישור"-קורס עיוני ומעשי בגישור של שישים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הכשרה בגישור בענייני משפחה"-קורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הסדר גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הערכה מקצועית"-הערכה הכוללת בחינת כישורים ומיומנויות מעשיות הנדרשות לניהול הליך גישור וכן בחינת ידע בגישור, לרבות הכרת הליך הגישור על שלביו השונים, ולעניין גישור בענייני משפחה-גם בחינת כישור ים, מיומנויות וידע הנוגעים לגישור במשפחה, וכן הערכת היכרות כללית עם ההליך המשפטי, והיכרות עם החיקוקים הנוגעים לגישור ולעניין גישור בענייני משפחה-גם היכרות עם מושגי יסוד בדיני משפחה; "הערכה תקופתית"-הערכה הבוחנת את תפקוד המגשר שנכלל ברשימה, מזמן לזמן, לפי תקנה 8(ב); "ה שר"-שר המשפטים; "ועדה מייעצת"-ועדה שמונתה לפי תקנה 2; "יחידת הגישור"-יחידה בהנהלת בתי המשפט הממונה על ניהול רשימת המגשרים ועל הפנייה למגשרים לפי תקנות אלה; "יחידת סיוע"-יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011 ; "מגשר"-כהגדרתו בתקנות הגישור; "ממונה על יחידת הגישור"-משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור; "מרכז גישור בקהילה"-מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות; "פגישת מהו"ת

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 7. בקשה להיכלל ברשימת המגשרים

7. (א) בקשה להיכלל ברשימת מגשרים ובקשה לחידוש רישום תוגש ליחידת הגישור ובה יציין המבקש באיזו רשימה מתוך רשימות המגשרים הוא מעוניין להיכלל; הבקשה להיכלל ברשימת המגשרים תכלול את פרטי המגשר ונתונים המוכיחים כי התקיימו בו הדרישות שבתקנות 3 ו–4 למעט לעניין הערכה מקצועית הנוגעים למבקש והנושאים שבהם הוא מתמחה, אם הוא מעוניין לגשר בתיקים שבהם הצדדים זכאי סיוע משפטי, אזורי פעילותו, והשפות שהוא דובר; בעד הגשת בקשה להיכלל ברשימה תשולם אגרה לפי התוספת השנייה. (ב) המגשר יציין בבקשה את שכר הטרחה שהוא דורש והוא רשאי לציין שכר טרחה שונה להליך גישור שאיננו מתקיים במסגרת פגישת מהו"ת, להליך בענייני משפחה או להליך במסגרת פגישות מהו"ת בסכסוכי משפחה. (ג) המגשר רשאי לציין כי הוא פועל מטעם מרכז גישור בקהילה או שהוא מגשר במשותף עם מגשר נוסף, ומידע כאמור יצוין ברשימה. (ד) על הערכה מקצועית יחולו הוראות אלה: (1) מצאה יחידת הגישור כי המגשר עומד בדרישות תקנות אלה כדי להיכלל ברשימת המגשרים למעט לעניין הערכה מקצועית, תזמין אותו לעבור הליך של הערכה מקצועית; בעד ההשתתפות בהערכה מקצועית תשולם אגרה לפי התוספת השנייה ולצורך ההערכה כאמור יידרש המגשר להגיש ליחידת הגישור תיעוד של שלושה הליכי גישור שהביאו להסדרים שהוגשו על ידו בעת הגשת הבקשה, בלא ציון שמות ופרטים מזהים; (2) קבעה יחידת הגישור שמגשר עמד בהצלחה בהערכה המקצועית ובריאיון האישי, תכלול את המגשר ברשימת המגשרים; (3) הליך של הערכה מקצועית כאמור יתבצע אחת לשנה, במועד שתחליט יחידת הגישור. (ה) הממונה על יחידת הגישור יעמיד לרשות בית המשפט ולרשות הציבור את רשימת המגשרים; הממונה יפרסם את רשימת המגשרים באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט שכתובתו www.court.gov.il ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים שכתובתו www.justice.gov.il ; רשימת מגשרים תכלול את שם המגשר, מקצועו והתארים האקדמאיים שברשותו, הנושאים שבהם הוא מתמחה, אזורי פעילותו השפות שהוא דובר ומידע כאמור בתקנת משנה (ג); רשימת המגשרים לעניין הליכים בבית המשפט לתביעות קטנות תכלול גם שם של מרכז גישור בקהילה שכל המגשרים הפועלים מטעמו נכללים ברשימה זו.

תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017

סעיף: 14. דיווח לכנסת

14. שר המשפטים ידווח לכנסת בחודש מאי, מדי שנה בשנה, על יישום תקנות אלה לרבות על מספר המגשרים הנכללים ברשימת המגשרים, ומספר המגשרים שנוספו באותה שנה לרשימת המגשרים, מספר התיקים שהופנו לגישור בבתי משפט השלום, בתביעות הקטנות ושהפנו לגישור יחידות הסיוע ואחוז התיקים שהסתיימו בחתימת הצדדים על הסכם גישור, תכנית ההכשרה הכללית בגישור ותכנית ההכשרה בגישור בענייני משפחה, תכנית ההתנסות המודרכת בגישור ותכנית ההתנסות המודרכת בגישור בענייני משפחה, שאישרה הוועדה המייעצת, שכר הטרחה שגבו המגשרים.