כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין נזיקין בחיפה פועלים במרחב משפטי ייחודי המושפע מפסיקות מקומיות חשובות. ניתוח הפסיקה של בתי המשפט בחיפה מגלה מגמות וסטנדרטים מקצועיים המעצבים את עבודתם של עורכי דין נזיקין באזור זה. במאמר זה נסקור את הפסיקות המרכזיות, ננתח את הדרישות המקצועיות, ונבחן את ההשלכות המעשיות על פרקטיקת עורכי דין נזיקין בחיפה.
הפסיקה בבתי המשפט בחיפה יצרה מסגרת נורמטיבית ברורה לפעילותם של עורכי דין נזיקין בחיפה. אחת הפסיקות המשמעותיות בשנים האחרונות היא תא (חיפה) 40815-09-15 חיים נחום נגד עורך דין אברהם כהן (ניתן ב-09/08/2017), שם קבע בית המשפט:
"בית המשפט קבע כי מתקיימת חובת זהירות מושגית של עורך דין כלפי לקוחותיו. עם זאת, בית המשפט לא מצא כי הנתבע הפר את חובת הזהירות הקונקרטית בייצוג התובעים. בית המשפט קבע כי התנהלות התובעים ניתקה את הקשר הסיבתי בין התרשלות נטענת של הנתבע לבין הנזק שנגרם להם."
פסיקה זו מדגישה שני עקרונות מרכזיים עבור עורכי דין נזיקין בחיפה:
חובת הזהירות המקצועית מהווה אבן יסוד בעבודתם של עורכי דין נזיקין בחיפה. עיקרון זה קיבל ביטוי משמעותי בפסיקה הוותיקה עא 420/75 שרה כהן נגד יצחק אייזן (ניתן ב-21/01/1976), אשר ממשיכה להשפיע על הפסיקה בחיפה עד היום:
"השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך-דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה… מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה."
פסיקה זו, למרות גילה, ממשיכה להנחות את עורכי דין נזיקין בחיפה בנוגע לחובתם לבצע בדיקה יסודית של המסמכים והעובדות הרלוונטיות לתיק. בתי המשפט בחיפה מיישמים עיקרון זה באופן עקבי בפסיקותיהם העדכניות.
ניהול יעיל ומקצועי של הליכים משפטיים הוא היבט מרכזי בעבודתם של עורכי דין נזיקין בחיפה. בתיק בפ (חיפה) 45/19 לשכת עורכי הדין – ועדת האתיקה של מחוז חיפה נגד עו"ד עזאם ראמי (ניתן ב-09/11/2020), הודגשה החובה של עורכי דין לנהל את ענייני לקוחותיהם באופן מקצועי ויעיל.
פסיקה זו ממחישה כי עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים ל:
בתי המשפט בחיפה פיתחו במהלך השנים גישה מאוזנת לתביעות בגין רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין נזיקין. בתיק תא (חיפה) 53241-11-18 (פסק דין שניתן לאחרונה), התווה בית המשפט מבחן תלת-שלבי להערכת רשלנות מקצועית:
גישה זו מספקת לעורכי דין נזיקין בחיפה מסגרת ברורה להערכת הסיכונים המקצועיים בעבודתם ולהבנת האחריות המוטלת עליהם.
חובת הנאמנות מהווה אבן יסוד בעבודתם של עורכי דין נזיקין בחיפה. בפסיקה עדכנית של ועדת האתיקה המחוזית בחיפה, הודגשה החשיבות של נאמנות מוחלטת ללקוח בתיקי נזיקין, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות פגיעים שחוו נזקי גוף.
הפסיקה קבעה כי עורכי דין נזיקין בחיפה חייבים:
פסיקות בתי המשפט בחיפה מדגישות את חשיבות התיעוד והמעקב בעבודתם של עורכי דין נזיקין. הניסיון המצטבר מהפסיקה מלמד כי עורכי דין נזיקין בחיפה צריכים להקפיד על:
תיעוד מקיף של כל התקשורת עם הלקוח, כולל:
שמירת מסמכים באופן מסודר ונגיש:
מעקב קפדני אחר:
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לתקשורת ברורה ושוטפת עם לקוחותיהם. הפסיקה המקומית הדגישה שוב ושוב את חשיבות התקשורת הפתוחה והשקופה:
עדכון שוטף על התקדמות ההליכים:
הסבר ברור של זכויות וחובות:
תיאום ציפיות מראש:
עורכי דין נזיקין בחיפה מוכיחים את מקצועיותם כבר בשלב הבדיקה המקדמית של תיקים חדשים. פסיקות בתי המשפט בחיפה מדגישות את חשיבותה של בדיקה יסודית הכוללת:
בחינת מסמכים רלוונטיים:
הערכת סיכויים וסיכונים:
זיהוי סוגיות משפטיות מרכזיות:
בהתבסס על הפסיקה בחיפה, ניתן לזהות מספר עקרונות מנחים לניהול תיק נזיקין בסטנדרט מקצועי גבוה:
הקפדה על לוחות זמנים:
שמירת תיעוד מסודר:
עמידה בדרישות פרוצדורליות:
הפסיקה בחיפה מדגישה את חשיבות הסיום המקצועי של הטיפול בתיקי נזיקין. עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים להקפיד על:
העברת כספים במועד:
החזרת מסמכים ללקוח:
סיכום והסבר התוצאות:
הפסיקה העדכנית בבתי המשפט בחיפה מראה מגמה ברורה של דרישה להתמקצעות ולידע מעמיק מעורכי דין נזיקין. בשנים האחרונות, בתי המשפט בחיפה הדגישו את הצורך בהכרת תחומי משנה ספציפיים בדיני נזיקין, כגון:
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים כיום להפגין בקיאות בתחומים אלו ולהיעזר במומחים מתאימים.
פסיקות עדכניות בחיפה מראות כי בתי המשפט מצפים מעורכי דין נזיקין לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בניהול תיקים. ישנה ציפייה גוברת ל:
ניתוח הפסיקה של בתי המשפט בחיפה מעלה תמונה ברורה של הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מעורכי דין נזיקין בחיפה בשנת 2025:
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך הקפדה על חובות אתיות ומקצועיות מחמירות. הפסיקה מדגישה במיוחד את:
עורכי דין נזיקין בחיפה הפועלים בהתאם לסטנדרטים אלה לא רק ממלאים את חובותיהם המקצועיות, אלא גם מספקים ללקוחותיהם ייצוג איכותי בתקופה מאתגרת בחייהם, ומצמצמים את הסיכון לתביעות בגין רשלנות מקצועית.
הפסיקה המתפתחת בבתי המשפט בחיפה ממשיכה לעצב ולחדד את הציפיות המקצועיות מעורכי דין נזיקין, ומדגישה את החשיבות של התעדכנות מתמדת, למידה והתפתחות מקצועית בתחום דינמי זה.
ת"פ (נצרת) 4768-08-08- מדינת ישראל נגד דניאל קריספין
שמות השופטים: גורג אזולאי –
המתלוננת התאזרה בסבלנות, כפי שביקש הנאשם, ואף פנתה אליו בבקשה לעזרה בטיפול בתביעה כספית נוספת כנגדה, של בנק אוצר החייל, בגובה של 85,000 : "שעבור הטיפול בזה דני ביקש ממני 6000 , הוא קיבל מקדמה של 1000 ואחרי שבוע הוא התקשר ואמר שהבנק אמור לדון בעניין שלי ויש החלטה בתיק על הפקדת ערבות בנקאית בסך 2500 שאותם הוא קיבל גם במזומן. הערבות הזו לא הופקדה" (עמ' 45 לפרוטוקול). המתלוננת המשיכה ותארה, בצורה בהירה וסדורה, כיצד הבינה כי מדובר בתרמית: "אחרי כמה ימים בערב התקשר אלי דני ואמר שיש החלטה בתיק של 1000 בחודש והתקשרו אליו עכשיו ממשרד עורך הדין ואמרו שהם מוכנים להסדר הזה, השעה הייתה 20:00 וקצת התפלאתי שמתקשרים ממשרד עורך דין בשעה כל כך מאוחרת, שאלתי עכשיו התקשרו אליך, הוא אמר תיכף יתקשרו אלי יך, אחרי כמה דקות התקשרה בחורה ואמרה שהיא ממשרד עורך הדין של הבנק, שהם מוכנים לפרוס לי את החוב ל- 1000 לחודש שאותם אצטרך להעביר דרך דני, אמרתי מה זאת אומרת שמונה שנים אני אצטרך להעביר 1000 דרך דני כל חודש, כאן נדלקה לי נורה אדומה, גם בגלל השעה המאוחרת, וגם קצת הרמה של הבחורה, צורת הדיבור שלה, משהו לא היה נראה לי, היא אמרה שאצטרך להעביר את הכסף דרך דני, שאלתי מה שם משרד עורך הדין שאת מתקשרת, היא אמרה לי משרד עורך הדין בעפולה, אז אמרתי שהעורך דין שתובע אותי הוא מחיפה, אז היא קצת התבלבלה ואמרה לא, אנחנו משרד עורכי דין שדני עובד איתו או מולו, בעפולה. אמרתי לה אם היא מוכנה לתת לי מס' טלפון על מנת שאני אוודא את האמיתות, היא נתנה לי מספר שהתחיל ב- 99 משהו כזה, חזרתי למספר הזה וזה היה קו לא מחובר, ואז באותו ערב הבנתי שנפלתי קורבן, למחרת נסעתי להוצל"פ בחיפה מלווה במס' התיק של התביעה של בנק אוצר החייל, ניגשתי לפקידה מאוד נחמדה שביקשתי ממנה לברר
החלטה |03/07/2010 |שלום – נצרת
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
פסק דין |20/01/1976 |בית המשפט העליון
עמלע (ירושלים) 40245-09-15- עורך דין מרים כהן נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה
שמות השופטים: אמנון כהן
של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה ע"י ב"כ עו"ד שגיא מלח פסק דין 1. לפניי ערעור על פסק דינו המתוקן של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן – בית הדין הארצי), מיום 23.8.15 , בבד"א 9/15 ובד"א 18/15, במסגרתו נתקבל באופן חלקי ערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (להלן – בית הדין המחוזי), בב"פ 52/13, באופן שהמערערת זוכתה מעבירה של שליחת יד בכספי לקוח, אך הורשעה בעבירה אחרת של עיכוב כספי הלקוח בניגוד להוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק). הקובלנה 2. ביום 2.6.13 הגישה ועדת האתיקה של מחוז חיפה (להלן – ועדת האתיקה) קובלנה לבית הדין המחוזי נגד המערערת, עו"ד מרים כהן, בנוגע לשירותים המשפטיים שהעניקה לחיים כהן (להלן – המתלונן) בנושא תאונת עבודה. 3. על פי הקובלנה, ביום 17.11.04 נחתם בין המתלונן למערערת הסכם שכ"ט וייפוי כוח, לניהול שני הליכים משפטיים – האחד, נגד המעסיק של המתלונן (תביעה נזיקית), והשני, נגד המוסד לביטוח לאומי (לקביעת דרגת נכותו של המתלונן). 2 ביום 14.7.10 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה המערערת נגד מעסיקו של המתלונן, לפיו יפוצה המתלונן בסכום של 106,000 בתוספת מע"מ ו-20 שכ"ט עו"ד. ביום 24.8.10 הועברו הכספים לחשבון הנאמנות של המערערת. ביום 21.9.10 העבירה המערערת לידי המתלונן המחאה בסך 95,000 , לאחר שקיזזה את שכר הטרחה בעבור הטיפול המשפטי בשני ההליכים, וזאת לפי החישוב הבא: 13,000 בגין הטיפול בהליך מול הביטוח הלאומי ו-21,000 בגין הטיפול בתביעה נגד המעסיק. בקובלנה נטען, כי המערערת קיזזה שלא כדין את הסכום של 13,000 , זאת ללא זכות קיזוז וללא הסכמת הלקוח לביצוע הקיזוז האמור וכי בכך שלחה ידה בכספיו של הלקוח שלה.
פסק דין |05/01/2016 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 40815-09-15- חיים נחום נגד עורך דין אברהם כהן
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
א 53461-08-10 (מחוזי- חיפה), המדובר בתביעה נוספת שהגישו התובעים כנגד עורכי דינם בעילה של רשלנות מקצועית, אשר נדחתה במלואה תוך שבית המשפט מציין כי התביעה המקורית הוגשה על ידי התובע כאשר אינו מיוצג, כי טענות התובעים נטענו בערבוביה ולא נתמכו בראיות מתאימות וכי מרבית טענותיהם כבר נדונו והוכרעו במסגרת הליכים קודמים. גם במקרה זה, בשים לב לקביעות בית המשפט שם, לא מצאתי הופרה חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על הנתבע 2. הנתבע 2 העיד ועדותו זו מהימנה עלי, כי בתחילה סרב לייצג את התובע ולאחר הפצרות מצד התובע, הוא הסכים להכין עבורו טיוטה של כתב התביעה. התובע נטל טיוטה זו, שינה אותה כראות עיניו והגישה לבית המשפט. הנתבע 2, נטל את הייצוג בשלב שלאחר השלמת הליכים מקדמיים אשר בוצעו בידי התובע עצמו. עובדות אלו לא נסתרו בידי התובעים. אם התובע משנה כראות עיניו את נוסח כתב התביעה, לא ברור כיצד הוא מייחס רשלנות לנתבע 2 בהכנת כתב התביעה. לעניין זה העיד התובע 1: "אני חייב להיות מעורב כי עו"ד מישור לא יודע ואני חייב להסביר לו" (עמ' 9 שורות 30/31 לפרוטוקול). התובע 1 עצמו מהווה גורם מתערב המנתק את הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנתבע 2, אף לו היה מוכח כי הם רשלניים, לבין כל נזק אשר יגרם לו. התובעים טענו כי הנתבע 2 נמנע מעריכת הסכמי שכר טרחה ואף טענו לעניין גובה שכר הטרחה אשר נגבה מהם, כמו גם הלינו באשר להוצאות בהן חויבו. הסכם שכר טרחה בא לבטא הסכמת שני הצדדים להתקשרות ביניהם. ברי כי הצדדים התקשרו ביניהם, גם אם ההסכמה הובעה בע"פ, כך שאין רשלנות במעשי הנתבע 2 אשר לא ניתן ליחסה גם לתובעים עצמם. אם סברו התובעים כי אין די בהסכמה בע"פ, מדוע זה הוסיפו ונעזרו בשירותי הנתבע 2.
פסק דין |08/08/2017 |שלום – חיפה
בפ (חיפה) 45/19- לשכת עורכי הדין- ועדת האתיקה של מחוז חיפה נגד ' עו״ד עזאם ראמי
שמות השופטים: חב״ד מיכל מזור מור,אב״ד עדו אמיר,חב״ד אורלי רוזנטל נעמן
ב"פ 45/19 בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכיהדין חיפה 8)14) נתקבל ביום הקובל: לשכת עורכי הדין–ועדת האתיקה של מחוז חיפה הנקבל: עו"ד [בהשעיה] ראמי עזאם מ. ר 42419 הכרעת דין פרק א׳-בקובלנה שהוגשה כנגד הנקבל נטענו בפרק א׳ העובדות כדלקמן: 1. הנקבל בזמנים הרלוונטיים לביצוע העבירות נשוא קובלנה זו, היה חבר בלשכת עורכי חדין בישראל, וחיה נתון למרות הדין המשמעתי. 2. במהלך שנת 2018 ייצג חנקבל את מר חורי חביב (להלן: "המתלונן") בתביעה אשר חוגשה כנגדו לבית הדין לעבודה בנצרת (תיק 50794-09-17). עבור הייצוג שילם המתלונן במזומן לנקבל שכר טרחה בסך של 4,800 ₪ + מע"מ (5,616 ₪ ) אך חרף בקשותיו של המתלונן הנקבל לא מסר לו חשבונית בגין התשלום. ביום 27.2.18 הורה בית הדין לעבודה, כי על הנתבע (המתלונן) לקיים צו גילוי מסמכים וכן להמציא לתובע העתקים מהקלטות ותמלילים שנמצאים ברשותו, וזאת תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה. 4. הנקבל הזניח את עניינו של המתלונן ולא פעל בהתאם להחלטה מיום 27.2.18 ולא מסר לתובע את העתקי הקלטות והתמלילים בהתאם לצו גילוי המסמכים, ועל כן, ניתנו ע"י בית הדין ההחלטות הבאות: א. ביום 30.4.18 חוורח בית הדין כי עד ליום 10.5.18 תוגש תגובת הנתבע במסגרתה יובהר מדוע לא פעל בהתאם להחלטה מיום 27.2.18 . ב. לאחר שהנקבל המשיך להזניח את הטיפול בתיק ולא עשה דבר למרות ההחלטה מיום 30.4.18 , הורה בית הדין ביום 13.5.18 כי במידה והנתבע לא יפעל בחתאם להחלטה מיום 30.4.18 וזאת עד ליום 16.5.18 , יסיק בית חדין כי אין ברשותו מסמכים ו/או קלטות ו/או תמלילים כלשהם, והוא לא יורשה לחגיש ראיות מטעמן.
גזר דין |08/11/2020 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
פסק דין |20/01/1976 |בית המשפט העליון
ע"א 1227/91- יצחק יחיאל נגד אורה כהן ואח
שמות השופטים: ש לויןאור,ט שטרסברג כהן
נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית, אינן קמות כלפי מרשהו בלבד אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור (ע"א 58,37/86 הנ"ל, בעמ' 469 מול האות ב'), קל וחומר כשכהן לא היתה "יריב" וגם לא "ציבור" אלא צד ישיר להסכם, שלרשום זכויותיה על פיו, התחייב עורך הדין לפעול. 11. אף שאין לקבוע כללים נוקשים לענין מידת חובת הזהירות שחב עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו – ומידתה של אותה חובה תלויה בנסיבות העובדתיות – דומה, שהנסיבות העובדתיות בעניננו מעמידות את כהן במעמד בו עורך הדין חב לה חובת זהירות וחובת נאמנות. 12. יתירה מזו, אם לא נחשבה כהן ללקוחתו של עורך הדין, נמצאה היא במצב בו עורך הדין אליו פנתה, מייצג לקוח פלוני והיא – כהן – איננה מיוצגת כלל. בנסיבות כאלה נדרשות מעורך הדין מיומנות וזהירות רבות יותר בהצגת הענין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו: ". . . חובתו של עורך הדין כלפי הצד הבלתי מיוצג עומדת על רגליה היא, ואין היא נגזרת או קשורה לחבותו של הלקוח, אותו מייצג עורך הדין, כלפי הצד הבלתי מיוצג. . . . על כן עשוי עורך הדין לחוב בחובות של גילוי, אזהרה וחובות אחרות הנובעות ממעמדו המיוחד כעורך דין, שלקוחו אינו חב בהם" (ע"א 37/86, 58 הנ"ל, עמ' 472 מול האותיות א'-ב'). מאחר ועורך הדין קיבל על עצמו לרשום את הדירה על שם כהן, ומאחר וקיומה של הערת אזהרה קודמת, שבוצעה על ידי עורך דין ממשרדו, היא מכשול מהותי השולל את אפשרות רישומה של הדירה על שם כהן, אין ספק שהחובה לבדוק את הרישום ואת המשמעות של הערת האזהרה ולהביא את העובדות לידיעת כהן, היא חובה אלמנטרית הנגזרת מחובת הנאמנות של עורך דין כלפי רוכש דירה אותה עליו להעביר על שמו, גם כשהרוכש איננו נחשב ללקוחו.
פסק דין |16/08/1994 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. חובת הזהירות והמיומנות של עורך הדין אינה מוגבלת עוד בין עורך הדין ולקוחו, אלא חלה גם כלפי צד שלישי, העלול להיפגע ממעשה או מחדל של עורך הדין, חובותיו של עורך הדין אינן כלפי מרשהו בלבד. עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חובות מסויימים בגבולות מסויימים, גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור (ראה: עמ"מ 3,4/56 עו"ד פלוני נ' היוה"מ, פ"ע כג 395, 401 , וכן מ, ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב, ירושלים, עמ' 832). עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעניני לקוחו ביעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם כי לא החלטית. אך עם זאת לא כל כשלון של עורך דין יתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות (ראה: ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1308 ,1305). חובת הזהירות וגם חובת המיומנות החלה על עורך הדין אינן עולות אלא כדי חובה של שיקול דעת לעניין, במסגרת הנתונים המשפטיים, המהותיים והדיוניים הקיימים (ע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465). 18. יסוד נוסף בעוולת הרשלנות הוא הפרת חובת הזהירות, (הוא יסוד ההתרשלות).
פסק דין |18/09/2006 |שלום – חיפה
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
עוד פסק בית המשפט העליון כי עורך-דין הנוטל ייצוג של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו. לפיכך, יחסי עורך-דין ולקוחו יכולים להצמיח אחריות לעורך-הדין הן במישור החוזי והן במישור הנזיקי. במישור החוזי- בנטלו ייצוג של לקוח, מקבל עורך הדין על עצמו לפעול כלפיו בנאמנות, בזהירות ובמיומנות, והפרת חובות אלו יכולה להביא לחיובו בפיצויים לפי דיני החוזים. במישור הנזיקי- הוא חב חובת זהירות ועליו להפעיל מיומנות סבירה בטיפולו בענייני לקוחו – בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. סטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך-דין טומן בחובו הן את רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מכל בעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, והן את חובת הנאמנות וההתנהגות שביושר, ומחובתו של עורך הדין היא לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, וזאת, בין השאר, נוכח החובות המפורשות המיוחדות המוטלות עליו הן בחוק לשכת עורכי הדין והן בכללי לשכת עורכי הדין, התשמ"ו-1986 (על"ע 7/73 עורך-דין פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, פ"ד כ"ח 679 (1)). מובן, עם זאת, כי לא כל כישלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובה (ע"א 2008/07 לוטן נ' ירמייב (ניתן ביום 14.2.2011 )). 14. חובת הזהירות המושגית שחב עורך דין המייצג קונה בעסקה לרכישת דירה מטילה עליו את החובה הבסיסית של רישום הדירה על שמו של הקונה, אחרת צפוי האחרון לפגיעה בזכויותיו ובמעמדו המשפטי כקונה נכס דלא ניידי, וגרימת נזק עקב כך. פרקליט סביר היה צופה גרימתו של נזק עקב אי רישום נכס מקרקעין, שנרכש על ידי הקונה אותו הוא מייצג, במיוחד באותם מקרים בהם מילאו הצדדים לאותה עסקה (המוכר והקונה) את מלוא התחייבויותיהם החוזיות על פיה.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (תל-אביב-יפו) 2070/00- אבידן אברהם (תובעים ונתבעים שכנגד) ואח נגד אבידן אלי(נתבע ונתבע שכנגד) ואח
שמות השופטים: דרורה פלפל
חובת הזהירות המושגית: השאלה הכללית הנשאלת הנה, האם ביחסים שבין עורך דין ללקוחו קיימת חובת זהירות התשובה לשאלה זו בחיוב. על חובת עורך הדין כלפי לקוחו ניתן ללמוד מסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין -התשכ"א 1961, הקובע כך: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. " קביעה זו של החוק מתיישבת עם מבחן הציפיות, שכן על עורך דין לצפות שמעשיו עלולים להשפיע על לקוחותיו לטוב ולרע, במיוחד כאשר מדובר ביחסים מקצועיים בהם לעורך הדין יש ידע שלא מצוי בידי האדם הסביר. חובת הזהירות הקונקרטית: יש לבחון האם במסגרת היחסים שבין התובעים 1 ו – 2 לנתבע 3 קמה חובת זהירות. בענייננו היחסים בין הנתבע 3 לתובעים כפי שעולה מעדותו, היו יחסי עו"ד לקוח, כלומר הנתבע 3 ייצג את שני הצדדים לחוזה המכר, המוכרים והקונה: "ש: אתה מייצג גם את המוכרים וגם את הקונה ואתה מחויב להגן על האינטרסים של שניהם, נכון ת: זה ברור. " (עמ' 64 שורות 9-11) חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת גם היא עפ"י מבחן הציפיות, נשאל, האם האדם הסביר או במקרה זה עוה"ד הסביר, צריך היה לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה את קרות הנזק בענייננו מדובר בעריכת חוזה מכר דירה וניהול ההליכים הקשורים בו, חוזה מעין זה הנו בעל חשיבות ומשמעות גבוהה לעורכים ולקשורים בו. חוזה מכר כשמו כן הוא מעביר זכויות קנייניות מצד אחד לשני ומכאן חשיבותו הרבה. חשיבות זו אף גוברת כאשר מדובר בחוזה מכר דירה, חוזה כזה מלווה בהליכים מורכבים מול גורמים שונים כגון, המנהל, הבנק, המוכר, הקונה וכו'. לאור זאת ניתן לצפות כי ניהול לא אחראי של ההליכים האמורים עלול לגרום נזק רב לצדדים רבים.
פסק דין |25/05/2005 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 67252/93- לוי חיים נגד חיים כהן (צד
שמות השופטים: ד אבניאלי
התובעים טוענים כי הנתבע התרשל כלפיהם והיפר הפר חובה חקוקה הקבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961, ולכן זכאים הם להפרע ממנו על מלוא נזקיהם בגין הארועים שתוארו לעיל. חובת הזהירות והנאמנות של עו"ד כלפי לקוחו6. עיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961, קובע את חובת עורך הדין כלפי לקוחו: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". אין חולקין כי בנוסף לחובה המוטלת על עו"ד על פי סעיף 54 הנ"ל, חלה עליו חובת זהירות מקצועית, המעוגנת בסעיפים 36,35לפקודת הנזיקין. משמעותן של חובות הנאמנות והזהירות של עו"ד כלפי לקוחו היא, שעל עורך הדין לשמור על האינטרסים של לקוחו ולנקוט כל פעולה סבירה להבטחת זכויותיו. חובה זו כוללת את הצורך להזהיר הלקוח מפני סיכונים אפשריים, ולהעמידו על האפשרות שלא להתקשר בעיסקה שרבים סיכוייה להכשל, ללא בטחונות מספיקים. בע"א 554/87 מזור נ' אריאלי פד"י מה (375 ,370 (1 נאמר מפי כב' השופטת נתניהו: "עו"ד חייב להשתמש במיומנות מקצועית סבירה כדי לשמור על זכויות לקוחו. . . ואין כל ראיה כי המשיב העמיד את המערער, כפי שחייב היה לעשות, על הסיכון שהוא נוטל. . . רק אם הזהיר עו"ד את לקוחו, והלה עמד על רצונו להכנס לעיסקה, רק אז יצא עוה"ד ידי חובתו. ר' גם ע"א 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א פד"י לד (707 (4, .708 בע"א 1227 ,1170/91 אפרים בכור נ' יצחק יחיאל, עו"ד פ"ד מח (207 (3 נדון מקרה של עו"ד שיצג קבלן בעיסקת רכישה, וחיובו כלפי הרוכשת הצטצמם רק לרישום הזכויות בדירה על שמה. אמר על כך ביהמ"ש: ".
פסק דין |10/09/1997 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 5005-08- גורג גרייס נגד סוהיר זידאן
שמות השופטים: יעקב וגנר –
עורכי הדין, מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים לקבוצת בעלי מקצועות עמם מחמיר המחוקק באופן בולט בהטילו רף זהירות גבוה יותר נוסף על חובות אמון הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם לבין לקוחותיהם (ראה: מ. ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין עמ' 835). על מנת שתקום ללקוח עילת תביעה בגין עוולת הרשלנות כנגד עורך דינו חייבים להתקיים אותם היסודות המגבשים את עוולת הרשלנות, היינו: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי אותו לקוח, הפרת החובות הנ"ל וגרימת נזק ללקוח כתוצאה מכך (שם, עמ' 838). להלן אבחן את נסיבות המקרה שלפניי על פי היסודות הנדרשים והמגבשים את עוולת הרשלנות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) 12. חובת הזהירות המושגית של עורך דין כלפי לקוח הינה חובה ברורה. הלכה מושרשת היא כי עורך-דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות. יחד עם זאת, חובת הזהירות המוטלת על עורך הדין אינה מוחלטת. מעורך דין העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק, לעמוד בלוח זמנים, להכין כראוי את התביעה, לפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, ולנהל את הדיונים שם כראוי. גם במתן ייעוץ משפטי ופעילויות של עו"ד מחוץ לכתלי בית המשפט מוטלת על עו"ד החובה לנהוג כפי שהיה נוהג עו"ד סביר העוסק באותו נושא ברמה סבירה. מעורך דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הם מיסודותיו נדרש יותר (ראה: ע"א 37/86ע"א 58/86 משה לוי (המערערים בע"א 37/86) נ' יצחק יחזקאל שרמן (המשיבים בע"א 37/86), פ"ד מד(4), 446 , 463-464 (1990)).
פסק דין |01/12/2011 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 72897-12-19- בת שבע בן הרוש זל נגד וועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה
שמות השופטים: מנחם רניאל
גם באותו מקרה היה מדובר במתחזה שמכר מקרקעין, גם שם היה מדובר במקרקעין בנתניה, וגם שם נעלם המתחזה המתוחכם אל תוך הצללים לאחר ביצוע התרמית. אביא מדבריי שם שאוזכרו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי: "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור. הפסיקה אף הרחיבה את חובת הזהירות של עורך הדין גם כלפי צדדים שלישיים שאינם לקוחותיו של עורך הדין. עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם". המקרה שלפנינו אינו מצריך להגדיר או לגדר או חובת הזהירות של עורך הדין כלפי מי שהוא אינו לקוחו טענות הצדדים בערעורים שלפנינו התמקדו בשאלת קיומה של רשלנות, ובכך יתמקד גם דיוננו. בדומה ליחסים שבין עורך דין ולקוחו, רמת ההתנהגות הנדרשת מעורך הדין "אינה עולה על רמת ההתנהגות הנדרשת – לפי הנסיבות – מעורך דין סביר; לא יותר מכך אך גם לא פחות מכך". "'עורך דין סביר' הוא, אפוא, עורך דין שעם גילויים של 'סימני התראה' פועל להסרת החשד שהם מעוררים". עוד אביא מדברי השופט הנדל ברע"א 2911/13 סעדיה נ' עזבון המנוח כרמי, בפסקה 5 ( 20.11.2013 ): "השאלה מתי הפר עורך דין את חובת הזהירות כלפי לקוחו לעיתים אינה פשוטה כלל ועיקר. ההכרעה בה מערבת שיקולים שונים ועשויה לדרוש להבחין בין מעשה או מחדל שעולה כדי התרשלות לבין מעשה או מחדל המוצא מקומו בגדר שיקול דעת מוטעה של עורך הדין.
פסק דין |17/01/2024 |מחוזי – חיפה
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |20/07/2005 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 17207-00- ונון לוסי נגד עורך דין אקסלרוד אשר
שמות השופטים: ר שלו גרטל
התרשלות בטיפול בעניינו של לקוח, עשויה על כן לשמש עילה לתביעה, בגין הפרת חוזה, אולם, במקרה דנן, התובעים לא ביססו תביעתם על עילה זו אלא התרכזו בעילת הנזיקין, ולפיכך, הדיון יתמקד בכך. לפי האמור בסעיף 35 בפקודת הנזיקין , לגבי בעל מקצוע, התרשלות היא התנהגותו של מי שלא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלוח יד, היה משתמש או נוקט באותן נסיבות. משמע, השאלה אם התרשל עורך דין במילוי תפקידו כעורך דין, אם לאו, נחתכת בראש ובראשונה על פי הנסיבות המיוחדות של המקרה. בקביעת האחריות ברשלנות, ורשלנות מקצועית בכלל זה, יש להיזקק לשאלות הבאות: א. האם חב המזיק חובת זהירות לניזוק, על פי מבחן הציפיות הנובע מסעיף 36 בפקודת הנזיקין הנ"ל, תוך התייחסות לשני היבטים: ההיבט הנורמטיבי, קרי, שאלת קיומה של חובת זהירות מושגית, וההיבט הספציפי, קרי, האם קיימת חובת זהירות קונקרטית. ב. האם המזיק הפר את חובת הזהירות החלה עליו, וסטה מרמת הזהירות המוטלת עליו. ג. האם ההפרה גרמה לנזק. . שאלת האחריות המושגית נגזרת מבחינה נורמטיבית של השאלה, האם אדם סביר מסוגו של הנתבע, היינו, עורך דין הנותן שירותים מקצועיים, חב חובת זהירות ללקוחות, במובן זה שהוא צריך לצפות התרחשותו של הנזק. קביעת קיומה של החובה הנורמטיבית, הוא פרי שיקולי מדיניות משפטית, הבאים לאזן בין מכלול אינטרסים חברתיים שונים, המתמודדים זה עם זה. לא יכול להיות ספק, כי יחסי עורך דין ולקוח, אשר במסגרתם מתבקש עורך הדין ליתן שירותים מקצועיים תמורת שכר, מולידים אחריות מושגית, לפיה, על עורך הדין לנהוג כלפי הלקוח בזהירות ובמיומנות ראויה, ולצפות התרחשות של נזק, באם אחריות זו תופר.
פסק דין |26/12/2004 |שלום – ירושלים
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
ת"א (באר-שבע) 2201/04- אלגום אורי נגד עורך דין קמינצקי מרדכי
שמות השופטים: עידו רוזין
התרשלות בהפעלת מידה סבירה של מיומנות וזהירות עשויה לשמש עילה לתביעה, בין בגין הפרת חוזה ובין בגין עוולת הרשלנות. 23. עורך דין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח "רואים אותו כמי שמציג בפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה, שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות". חובה עליו להסביר ללקוחו את מצב הדברים לאשורו ואת משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. עליו להיות קשוב לצרכי לקוחו ולפעול באמונה ובמסירות כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו (ראה בע"א 37/86 ואח' משה לוי נ. יצחק יחזקל שרמן, פ"ד מ"ד (4) 446). 24. על מנת לקבוע שנתבע חב ברשלנות, יש להוכיח שלושה אלמנטים: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וקשר סיבתי בין הפרת החובה לגרימת הנזק (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ. המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז (1) 113). 25. אין מחלוקת כי קיימת חובת זהירות מושגית של עורך דין כלפי לקוחו. נפסק לגבי חובה זו, בין היתר, כי על עורך דין להשתמש במיומנות, בחריצות ובתשומת לב באופן שהלקוח רשאי להניח שמה שעשה עבורו עורך הדין משיג, מבחינה משפטית, את התכלית המבוקשת. אם לא עשה כן עורך הדין – התרשל (ראה בע"א 2590/90 שוש ניסים נ. מנחם דניאלי, פ"ד מח (3) 846). 26. באשר לחובה הקונקרטית, נפסק כי יש לקבוע את החובה בהתאם למבחן הציפיות (ראה בפס"ד ועקנין הנ"ל). 27. אומר כבר כעת, כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות, טענות בעלי הדין והעדויות שבאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע עמד בנטל המוטל עליו במשפט אזרחי, להוכיח כי הנתבע הפר את חובת הזהירות כלפיו במעשיו ו/או במחדליו, וכפי שיפורט בהרחבה להלן.
פסק דין |27/05/2008 |שלום – באר שבע
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89א. מינוי ממונה
89א. (א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך-הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם. (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי. (ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 13. הפסקת טיפול
13. (א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי-דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול. (ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו. (ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89א. מינוי ממונה
89א. (א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך-הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם. (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי. (ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: 10. חובות עורכי-דין
10. (א) עורך-דין שנתמנה לפי תקנות 4(א)(3) או 4(ב), מוטלות עליו, בשינויים המחוייבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך-דין שנתמנה כאמור, יעביר לראש הלשכה, אחת לשלושה חודשים, או בכל מועד אחר שיקבע ראש הלשכה לענין פלוני, דין-וחשבון על המשך טיפולו בכל תיק שנמסר לו על-פי תקנות אלה.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 69. החלטות אחרות של בית הדין
69. (א) בית-דין משמעתי רשאי – (1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש; (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין; (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין; (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד; (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור; (6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין. (ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם. (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי. (ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 15. טיעון נגד כשרות הסכם
15. עורך דין שערך מסמך או השתתף בעריכתו, או שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה, לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך או העסקה, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור.
כל הזכויות שמורות ©