עורכי דין נזיקין בעפולה

כשאתם מתכננים לתבוע את הפיצוי המגיע לכם בעקבות נזק שנגרם, בין אם במסגרת העבודה, בתאונה או בשל רשלנות מקצועית, יש ללא ספק כמה עורכי דין נזיקין בעפולה מהם תוכלו לבחור. למעשה, רבים ממהרים לפנות אל עורך הדין שייצג אותם בהצלחה בעסקת הרכישה של הבית או בהליך הגירושין, על אף שמדובר בתחום התמחות שונה לחלוטין. אלא שכל תחום התמחות הוא עולם ומלואו. לכן כדאי להתמקד רק בעורכי הדין עם ניסיון בתביעות נזיקין באופן ספציפי.

המלצות על עורכי דין נזיקין בעפולה

תחום ההתמחות הוא נושא חשוב, אבל אין ספק שכאשר אתם נדרשים לקבל החלטה – רצוי לבחון היטב את השטח ולקבל גם המלצות. זוהי הדרך האידאלית להשוות בין עורכי דין נזיקין בעפולה, וכך תוכלו להבין האם אתם עומדים לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שמכיר היטב את התחום, ויש לו מספיק לקוחות שישמחו לספר על התוצאה המצוינת שסיפק. אם התשובה לשאלה הזו חיובית, הרי שהבחירה פשוטה במיוחד, ואתם יכולים לבחור את האדם הנכון למשימה.

משרדי עורכי דין המתמחים בנזקי גוף בעפולה

סימוכין

ת"א (חדרה) 2778/07- מרדכי דמתי נגד ' עורך דין יוסף אלברק

שמות השופטים: קרן אניספלד

על ניסיונו הקודם של הנתבע בחקירה נגדית של מומחה בית-המשפט ועל התוצאות החיוביות שהניבה החקירה בהליכים בהם ייצג רוכשי דירות בבית-משפט השלום בעפולה (להלן תיקי עפולה) עמד הנתבע בתצהירו [ראו סע' 12/10 ל-נ/4 ומסמכים מתיקי עפולה שצורפו להודעת הנתבע מיום 7.12.2009 ]. מפאת חשיבותם יובאו הדברים כפי שנמסרו מפי הנתבע בעדותו: [. . . ] זו דעתי על ברלינר זהו ניסיוני עימו וראי חקירתי הנגדית של מר ברלינר אני חושב שלמעלה מעשר שעות אם לא יותר בתיקים שצירפתי, איך חוות הדעת שלו בשלושה מקרים שונים שסדר הגודל שלהם הוא כ-10,000 ₪ הוכפל פי עשר בעקבות התשובה בחקירה נגדית כשבין לבין הוא נתן שתי חוות דעת משלימות לחוות הדעת המקורית, אז נכון להיום זו דעתי לגביו ולא היתה לי סיבה לסטות ממנה. [. . . ] יכולתי לעשות זאת בתיק של דמתי זה מה שהתכוונתי לעשות וזה מה שלא הצלחתי לעשות. [עמ' 58/57 לפרוטוקול]. נוכח החשיבות הרבה שייחס הנתבע עצמו לחקירה נגדית של מומחה בית-המשפט יש לעמוד על האופן בו נערך לקראת החקירה ועל הפעולות שביצע על-מנת שזו תצא אל הפועל במועד שקבע לכך בית-המשפט. 1.2 כדי לסלול את הדרך לחקירה נגדית יעילה של מומחה בית-המשפט על-פי אותו מתווה שאימץ בתיקי עפולה היה על הנתבע להבטיח את נוכחות המומחה בדיון ההוכחות. כאמור, בית-המשפט שדן בתביעת הליקויים הורה כי בעל-דין המבקש לזמן את המומחה למתן עדות נדרש לעשות כן באופן מיידי, ביוני 2003, וככל שיימצא שהתאריך שנקבע לשמיעת הוכחות אינו מתאים למומחה יש לתאם עימו מועד חלופי מוסכם שיאפשר זאת. ביטוי מפורש לכך ניתן הן בהחלטה מיום 1.6.2003 והן בהחלטה מיום 14.12.2003 [נספחים י"ז ו-כ' ל-ת/2].

ת"א (טבריה) 32191-05-21- פלוני נגד איהאב בסול

שמות השופטים: סא חטיב

רקע/טענות הצדדים 1. לפניי בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, כתנאי להמשך תביעתו, בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. 2. התובע הגיש כנגד הנתבע, תביעה כספית על סך 270,000 . לטענת התובע, הנתבע, שהינו עורך דין במקצועו, ייצג אותו בתביעה שהוגשה נגדו בבית משפט השלום עפולה, ת. א. 49714-05-18 (להלן: התביעה בעפולה). לשיטת התובע , הטיפול המשפטי שהוענק לו ע"י הנתבע במסגרת התביעה בעפולה, היה רשלני. דבר שבא לידי ביטוי, בעובדה כי הנתבע הסכים בשמו של התובע (הנתבע בתביעה בעפולה), לסיים את התיק בהתאם למתווה הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (להלן: המתווה), וזאת מבלי שקיבל את הסכמתו של התובע ואף מבלי שיידע את התובע אודות ההסכמה למתווה. 3. יובהר, כי במסגרת התביעה בעפולה, נתבע התובע בגין נזקי גוף שגרם לצד ג' (להלן: הניזוק) עלפי פקודת הנזיקין, וזאת לאחר שתביעת הניזוק כנגד התובע מכוח חוק הפיצויים, שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, ת. א. 58010-06-13 (להלן: התביעה בחיפה), נדחתה ע"י בית המשפט, אשר קבע, כי אין המדובר בתאונת דרכים, אלא שלמעשה התובע נסע ברכב ודרס את הניזוק במתכוון. 4. הנתבע מכחיש בכל תוקף טענות התובע וטוען, כי בטרם הסכמתו למתווה בשם התובע (הנתבע בתביעה בעפולה) הוא הסביר לו, את המשמעות המשפטית של המתווה וקיבל את הסכמתו המלאה לכך. 2 עוד טוען הנתבע, כי במסגרת התביעה בחיפה, נשמעו עדי הצדדים ולמעשה נקבעו קביעות משפטיות ברורות וחלוטות. התובע אף הגיש ערעור על פסק הדין שניתן במסגרת התביעה בחיפה וערעורו נדחה. לא ניתן היום לשמוע את העדים מחדש ולקבוע ממצאים עובדתיים סותרים.

ת"א (מרכז) 47523-05-14- מאיר דוידי נגד מועצה אזורית לב השרון

שמות השופטים: אורן שוורץ

אני קובע אפוא, כי עילת תביעתם בנזיקין התיישנה. אני ער למקום הנכבד שתפסה עילת הרשלנות בפסק הדין. בסופו של יום נמצא כי זו התיישנה ואין בה להקים לתובעים סעד אופרטיבי. עולה השאלה האם לא היה נכון יותר להדוף את עילת הנזיקין מראש באמצעות בחינת טענת ההתיישנות, חלף הדיון הנרחב אליו נדרשנו. בהקשר זה ייאמרו שניים: 65 הראשון הוא כי המסכת העובדתית מושא התביעה דנן היא מורכבת והתוצאה הסופית לא הייתה גלויה על פניה; השני, ובכך עיקר – יש לקוות כי הרשויות הנתבעות אשר התרשלו באופן בו התנהלו בעניינה של משפחת דוידי יפיקו את הלקחים שיש ללמוד מפרשה עגומה זו. מנקודת מבט זו, יש ערך נורמטיבי למובא בעניין העוולה הנזיקית, שלא היה מתקבל אלמלא נדרשנו לבחינתה. 119. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים – והן נדחות. 120. יסודה של התביעה שלפניי בהתחייבות מצד גורמי היישוב בעין שריד, הרשות המקומית, רשות מקרקעי ישראל ועמידר כלפי משפחת דוידי, לפיה כנגד נטילת מקרקעין, מגרש דו משפחתי שכולל בית מגורים, ימסרו לה שני מגרשים למגורים. משפחת דוידי הסתמכה על ההתחייבויות והמצגים ולא התנגדה לתכנית איחוד וחלוקה, מכוחה הופקעו ממנה המקרקעין. אולם, הרשויות לא מילאו את חלקן ואף נהגו בחוסר תום לב וברשלנות, תוך ניצול פערי הכוחות שעמדו לזכותן. בסיומו של הליך משפטי ארוך ניתן לתובעים סעד שמשקף את שווי הזכויות במקרקעין שניטלו מהם ואת שוויו של בית המגורים שאותו עליהם לפנות. סעד זה אינו מבטא במלואו את המסכת העגומה שנגרמה לתובעים.

ת"א (חיפה) 44768-03-12- יוסף ברינט נגד עירית עפולה

שמות השופטים: ת נאות פרי

אלא שלצורך קבלת פיצוי מכח פקודת הנזיקין יש להוכיח נזק בפועל – ונזק שכזה לא הוכח (ואף לא נטען). לכן, אין טעם להמשיך ולדון בעילת תביעה זו. גובה הפיצוי – 23. בבחינת גובה הפיצוי הראוי, ללא הוכחת נזק, יש לתת את הדעת לכמה משתנים, כגון מהות ואופן הפרסום, זהות הגורמים שנחשפו אליו (אשר לא הוכחה באופן ספציפי), היקפו של הפרסום (אשר לא הוכח), יחסי הצדדים ועוד. 6 24. במקרה זה קיים נתון נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו – וכוונתי היא ל"שיטת העבודה" של התובע בכל הנוגע למועד שבו הוא מודיע לעירייה על תפיסת הנכס מטעמו ככונס נכסים. התובע הסביר בחקירתו כי הוא מודיע לעירייה על תפיסת החזקה רק לאחר שהוא מוכר את הנכס ולא מיד עם מינויו ככונס ועם תחילת היותו בבחינת "מחזיק" הנכס – וראו כי קיים לעיתים פער של כמה שנים בין המועד האחד לבין השני (כאשר הוכח כי הדיווח לגבי הדירה ביצחק שדה היה באיחור של למעלה משש שנים, הדיווח לגבי הדירה בזהבן היה באיחור של חמש שנים ואף לגבי הדירה בבריגדה – הדיווח נמסר חמש שנים לאחר תפיסת החזקה). בחקירתו הסביר התובע את המדיניות שלו כדלקמן: "יש רשויות, ועירית עפולה היא אחת הבולטות שבהן, שברגע שמודיעים לה שנתפסה חזרה על ידי כונס נכסים, היא מציקה לכונס הנכסים, אגב שהיא יודעת שעדיין אין לו כספים כי הנכס לא נמכר. " (עמ' 4, שורות 17/19), ובהמשך: "לשאלת בימ"ש אני מאשר שאני מודיע רק בדיעבד והבהרתי קודם שאם הייתי מודיע מיד כשתפסתי את הנכס היו מתחילים להציק לי, מנסיוני עם עירית עפולה, ואז אני משלם רטרואקטיבית את מה שמגיע להם, בכפוף לבקשות שלי לגבי הנחה לגבי 6 חודשים וכיו"ב" (עמ' 7, שורות 4-7).

פסיקה רלוונטית

ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי

שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג

בית המשפט בחן את העדויות השונות, העריך את מהימנותן ופסק בהתאם אליהן. ועל כן, אינני רואה מקום להתערב בממצא עובדתי זה. 35. לעניין טענת שינוי החזית, אכן התייחסות המשיבה בכתב ההגנה ובתצהירים בנוגע לקיומו של דיון בנושא הצעת פשרה היתה עמומה וחלקית למדי, אך לאקוניות בכתבי הגנה בנזיקין היא דבר שבשגרה (ראו: ע"א 544/10 פלונית נ' עיריית כפר קאסם,פסקה מב לפסק דינו של השופט רובינשטיין ( 12.3.2013 ) (להלן: עניין כפר קאסם)), וגם אם השתנה משקלה של הטענה – שינוי זה אינו אסור כשלעצמו (ע"א 4541/91 לוביאניקר נ' שר האוצר, פ"ד מח(3) 397, 405-404 (1994)). 36. על רקע האמור, לא אוכל להיעתר לטענה בדבר שינוי חזית. אפנה עתה לדון בטענות המשפטיות של המערערת. אפתח בשאלת רשלנותו המקצועית של עורך הדין. רשלנות מקצועית של עורך הדין 10 37. המקרה שלפנינו מעלה שאלה עקרונית באשר להיקפה של אחריותו המקצועית של עורך הדין כלפי לקוחו. השאלה עניינה באותם צעדים אשר נדרש עורך הדין לנקוט מקום שהלקוח אינו שועה לעצתו, והאם צעדים אלה כוללים "עשיית מעשה" – עד כדי התפטרות – כדי למנוע מן לקוחו לפעול באופן שבו עורך הדין סבור כי הלקוח לוקח סיכון בלתי סביר או מסוכן. 38. העילה המרכזית עליה נשענת המערערת היא עילת הרשלנות הקבועה בהוראות סעיף 35 לפקודת הנזיקין לפיה: 11 "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

ע"א 732-80- מיכאל ארנס ואחרים נגד בית-אל- זכרון-יעקב

שמות השופטים: מ שמגרמ אלון,א חלימה

בית המשפט דחה את התביעה בראש ובראשונה בשל הנימוק שצו במניעה הזמני טרם בוטל, אך הוא גם הוסיף: "יתר על כן, מתעוררת שאלה יותר יסודית בדבר הגדרתה של עילת תביעתם של המערערים. לכל הדעות זו תביעה בנזיקין. פקודת הנזיקין שלנו מכירה רק בעילת נזיקין בשל תביעת שוא ("נגישה" בלשון סעיף 60 של הנוסח החדש), אך עוולה זו קיימת רק לגבי הליכים פליליים (ופשיטת-רגל ובפירוק), ולא לגבי הליכים אזרחיים" (שם בעמוד 484) (לענין ההתפתחות בנושא זה בארצות המשפט המקובל ראה: prosser, law of torts 4th ed 835,850,851 אשר לעוולת הרשלנות, הרי גם היא ברוב המקרים אינה אכסניה נאותה כדי לעגן בה את החיוב המבוקש שכן אנו דנים בענין מתוך ההנחה שהנזק שנגרם עקב צו המניעה הזמני הינו תוצאתו של הליך שננקט בתום לב, ללא זדון וללא התרשלות. במאמרו "מיטרד ליריב" (משפטים ב' עמוד 221) דן פרופ' ש. גנוסר בטוהר ההתדיינות, היינו בחובה הכללית המוטלת על כל מתדיין לנהוג כנות והגינות בהליכי המשפט. ההפרה של חובה זו אותה הוא מגדיר כניהול הליך משפטי בזדון או ללא סבירות, מקימה, לדעתו, אחריות בנזיקין שניתן לעגנה במסגרת עוולת הרשלנות. (שם עמוד 236-235). משמע, כאשר הסעד הזמני הושג בזדון ונגרם נזק, קמה אחריות בנזיקין. פרופ' ש. גנוסר סבור כי כל אימת: שהמתדיין מנהל את משפטו או הגנתו בתום לב ובכנות, לא הפר את חובת הזהירות (שם, עמוד 241). אין סתירה בין דעתו הנ"ל של פרופ' ש. גנוסר לבין השאלה לה אנו נזקקים בערעור זה, שהרי אם יוכח כי בהשיגו סעד זמני התנהג המבקש בחוסר סבירות או בזדון, תקום האחריות הנזכרת בנזיקין, במידה והיא קיימת, ותתווסף לנפגע עילת תביעה.

רע"א 2063/16- הרב יהודה גליק נגד ' משטרת ישראל

שמות השופטים: א רובינשטיין,י עמית,צ זילברטל

עם זאת, אקדים וארשום "הערת אזהרה", כי במשפט הנזיקי, למרות שפע הכתיבה האקדמית בנושא, ולמרות אמירות כאלה ואחרות בפסקי דין בכל הערכאות, בית המשפט העליון טרם הכיר מפורשות ב"עוולה מינהלית" או ב"עוולה חוקתית". בתחום של דיני הנזיקין, אנו מצויים עדיין בד' אמותיה של עוולת המסגרת של רשלנות, ולעיתים בעוולת המסגרת של הפרת חובה חקוקה, גם כאשר מקור הרשלנות הנטענת הוא בהפרה של נורמה מהמשפט המינהלי או בפגיעה בזכות חוקתית. כך לדוגמה, בשעתו רווחה הסברה כי פגיעה באוטונומיה היא בגדר "עוולה חוקתית", עד שהובהר בפסיקה כי הורתה של הזכות לאוטונומיה היא אמנם במישור החוקתי אך הפגיעה באוטונומיה בדין הנזיקי היא כראש נזק בלבד (ע"א 1303/09 קדוש נ' ביקור חולים ( 5.3.2012 ) (להלן: עניין קדוש)). ואכן, עוולות שונות בדיני הנזיקין באות להגן על זכויות חוקתיות, כמו הזכות לקניין (עוולת הגזל), הזכות לשלמות הגוף (עוולת התקיפה) או הזכות לחירות (עוולת כליאת שווא), מבלי שהדבר הופך עוולות אלה לעוולות חוקתיות. 18. על רקע הפסיקה והכתיבה האקדמית העניפה הנוגעת לממשק של דיני הנזיקין והמשפט המינהלי והחוקתי, אנסה "למפות" את השטח, ולהצביע על שמונה סוגים אפשריים של עילות לתביעת פיצוי כנגד רשויות ציבור, הגם שקטיגוריות אלה יכולות גם לחפוף ביניהן. א. התרשלות "רגילה" של הרשות הציבורית בכובעה "הפרטי", בפעילות שיש לה מקבילה במשפט הפרטי, למשל התרשלות הרשות בכובעה כמחזיק במקרקעין (ראו סעיף 2 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 הקובע כי "דין המדינה, לעניין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד פרט לאמור להלן בחוק זה").

התשס"ו (27 במרס 2006)

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

ע"א 6356/20- פלוני נגד ' מדינת ישראל- כב' השופטת רונית בש

שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר

גם בהנחה כי יש ממש בחלקה הראשון של הטענה, הרי שהחלטת בית המשפט אשר סייגה את איסור הפרסום על פרטי המתלונן בלבד, כפי שנהוג בעבירות מין, עומדת תחת מטריית החסינות שיפוטית. 10. החסינות השיפוטית נקבעה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, הקובע כי נושא משרה שיפוטית וכל אדם המבצע פעולות שיפוט, נהנים מחסינות מתביעות על עוולות, ובלבד שאלה נעשו במסגרת תפקידם: רשות שופטת 8. אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי. כעולה מסעיף 8 לפקודת הנזיקין, החסינות השיפוטית היא חסינות רחבה. חסינות כאמור, הכרחית להבטחת העצמאות השיפוטית ואי-התלות של שופטים, כמו גם לשמירה על תפקודה התקין של מערכת השפיטה (להרחבה על תכליותיה של החסינות השיפוטית, ראו את רע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' עלי אדם, בפסקאות 18/16 לפסק דינו של חברי השופט מזוז ( 2.9.2018 ) (להלן: עניין עלי אדם)). הדברים יפים גם לעניין תביעות נזיקיות נגד נושאי משרה שיפוטית, וראו האמור שם, בפסקה 17 לפסק דינו של השופט מזוז: "פתיחת פתח לדיון במסגרת הליך משפטי נזיקי בהתנהלותו של נושא משרה שיפוטית ובהחלטותיו, ולקביעה לפיה נושא משרה שיפוטית פלוני התרשל בתפקידו, עלולה בהחלט לגרוע מיכולתם של נושאי משרה שיפוטית למלא את תפקידם החיוני ללא מורא וללא חשש ובאופן אובייקטיבי. ודוק – הנזק כתוצאה מהליכים כאלה הוא בראש ובראשונה מעצם ניהול ההליך לאורך פרק זמן (שבמקומנו אינו קצר כלל ועיקר), כאשר מעל ראשו של נושא המשרה השיפוטית מרחף החשד למעשי רשלנות במילוי תפקידו (וכל שכן מעשה של "רשלנות רבתי"), כאשר מטבע הדברים ההליך ילווה בהד ציבורי נרחב; ואף אם התביעה תידחה בסופו של דבר, הנזק האישי והציבורי כבר נגרם.

ע"א 1726/21- מוחמד בכרי נגד ניסים מגנאגי

שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,א שטיין

המחוקק יכול להגדיר מעשה נזיקין כעוולה נמשכת ממגוון של טעמים. טעמים אלו כוללים את רצון המחוקק לשלול מהמעוול את הגנת ההתיישנות ולהותירו חשוף לתביעות נזיקין כל אימת שהלה אינו מתקן את עוולתו באופן מלא או, למצער, אינו פועל בשקידה ראויה כדי להביא לתיקונו המרבי של המצב הקלוקל שיצר (ראו: גלעד, בעמ' 218-217; גרהם, בעמ' 278-277; פלד, בעמ' 352-349, 374-369). טעמים אלו כוללים גם את הרחבתו של חלון ההזדמנויות של התובעים הפרטיים להגשת תביעות נזיקין נגד המעוול (ראו: פלד, בעמ' 375-374) זאת, במיוחד כאשר מדובר בתובעים חסרי מידע ודלי אמצעים (ראו והשוו:gideon parchomovsky alex stein, empowering individual plaintiffs, 102 cornell l. rev. 1319 (2017)). ברי הוא גם כי המחוקק יכול להגדיר מעשה נזיקין כעוולה נמשכת גם מטעמים נוספים: למשל, כדי לשוות למעשה כאמור משנה חומרה אשר מצדיקה הטלת פיצויים עונשיים, או פיצויים לדוגמא, על המעוול (ראו והשוו: עניין ניידלי, בפסקה 45; ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקאות 53, 66 ( 4.8.2008 ) (להלן: עניין שרנסקי); לשון הרע הדין המצוי והדין הרצוי, בעמ' 455-452; אריאל פורת נזיקין א 514 (2013) (להלן: פורת); וכן ישראל גלעד דיני נזיקין גבולות האחריות 221 והאסמכתאות שם (2012)). 29. פרופ' גלעד מציג בספרו על התיישנות ניתוח נורמטיבי מאלף בשאלה אימתי יהא זה נכון לקבוע בדין עוולות נמשכות (ראו: גלעד, בעמ' 220-217). בסופו של ניתוח זה שכמו הספר כולו מתמקד בהיבטיו השונים של מוסד ההתיישנות מביע פרופ' גלעד דעה כי הכרה בעוולות נמשכות כבסיס לקביעת תחילתו של מרוץ ההתיישנות במועד החדילה ממעשה העוולה (להלן: דחיסה לפנים) איננה רצויה זאת, מאחר שהיא "מיטיבה עם תובעים ומרעה עם נתבעים" (ראו: שם, בעמ' 218).

ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר

שמות השופטים: שרון דניאלי

על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.

ת"א (מרכז) 5984-08-07- הרשות הפלסטינית . ואח נגד יוסף אזוז ואח

שמות השופטים: אחיקם סטולר

יש הסוברים כי היות שהעוולה הנזיקית היא חיוב בלתי רצוני – קרי מעשה שאינו מתוכנן – הרי ככלל, בבחירת הדין החל עליה אין לייחס משמעות של ממש לציפיות הצדדים (לטיעון שכזה ראו שפירא, במאמרו הנ"ל , בעמ' 295). אכן, התפקיד שציפיות הצדדים ממלאות בדיני הנזיקין קטן מזה שבדיני החוזים, אלא שאין לומר כי אין הן ממלאות בהם כל תפקיד. דיני הנזיקין מכוונים את התנהגותו של האדם. במסגרת ציפיותיו באשר להוראותיהם הוא בוחר את הסיכונים שהוא נוטל, מבטח את עצמו כנגד מקצתם, ובשלב מאוחר יותר גם מנהל את ההתדיינות המשפטית בקשר לעוולה שכבר אירעה. 29. לכלל גם שורה של יתרונות מעשיים. הוא מקדם ודאות ומקל את הצפיות, ובכך הוא מאפשר למזיקים פוטנציאליים ולחברות ביטוח להעריך את הסיכונים שבפעילותם. במקרים שאין בהם קושי לאתר את מקום ביצוע העוולה, יביא הכלל לאחידות יחסית בתוצאה ולחיסכון בעלויות ההתדיינות. הוא גם יוצר תמריץ שלילי לבחירה מחושבת של מקום ההתדיינות (forum shopping) משום שהחלתו מביאה לפיחות משמעותי בהשפעת מקום ההתדיינות על תוצאתה. אם כן, ניתן להיווכח כי הכלל הינו שהדין החל על העוולה, הוא דין מקום ביצועה. לכלל האמור נכיר בחריג שעל-פיו לא יהא זה צודק להחיל את דינו של מקום ביצוע העוולה ,במקום שבו הקשר בין מקום ביצוע העוולה לעוולה, הוא מקרי. במקרה חריג ונדיר שכזה יהיה על בית-המשפט להחיל את דין המדינה, שלה הקשר ההדוק ביותר לאותה העוולה. קיומו של חריג שכזה מוסיף, מטבע הדברים, עמימות לדין ובמקרה שכזה יהא זה תפקידו של בית-המשפט, להבהיר עמימות זו בעת שיבוא ליישם בכל מקרה ומקרה את הכלל ואת החריג לו.

ת"א (עפולה) 15287-11-20- רינה כהן נגד י.שדו המרכז לבניה בעמ

שמות השופטים: מאגדה גובראן מורקוס

3. עיריית עפולה החלטה 1 בהמשך להחלטות קודמות אני ממנה את המהנדס והשמאי דן ברלינר כמומחה מטעם ביהמ"ש. 2. המומחה יבדוק את הגדר מושא התביעה ויחווה דעתו באשר לנזקים שנגרמו וכן לגבי עלות התיקונים. במידת האפשר המומחה יפריד בין שני אירועי הנזק מושא התביעה. 3. הצדדים יעבירו תוך 15 יום מהיום את כתבי הטענות מטעמם וכן את חוות דעתם של המומחים מטעמם. העתק הפניה למומחה תועבר לצד שכנגד. 4. בשכר טרחתו של המומחה יישאו הצדדים, בשלב זה, באופן שווה , דהיינו כל צד ישא בשליש. 5. המומחה יתאם ביקורו בבית התובעת עם ב"כ הצדדים. 6. בהתאם לתקנה 89 תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המומחה ימציא לתיק בית המשפט הצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים בהתאם לטופס 6 לתקנות. הצהרה כאמור תוגש לתיק תוך 10 ימים ואחריה יכנס מינוי המומחה לתוקף. 7. לעיוני בעוד 90 יום מהיום למעקב אחר קבלת חוות הדעת. המזכירות תשלח למומחה העתק החלטה זו המהווה כתב מינוי .

תאדמ (תל אביב) 42045-02-21- גרמי דב יוסף אזולאי נגד יגאל פטריק הרר- עורך דין

שמות השופטים: נמרוד אשכול

בכל הנוגע לנטל המוטל על תובע בעילת רשלנות ראה ע"א 9313/08 רות אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב – יפו ( 07.09.2011 ). מפירוט הטענות המרכזיות עולה כי רובן נוגעות להפרת עוולת הרשלנות. כדי לבסס את קיומה של עוולה זו, יש להוכיח כי חלה על המזיק חובת זהירות כלפי הניזוק, את הפרתה של חובה זו – יסוד ההתרשלות, ואת הנזק שנגרם עקב ההפרה (ראה סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (להלן "פקודת הנזיקין" או "הפקודה"). להרחבה ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982) (להלן "עניין ועקנין"). 7 25. לעניין תביעה נגד עורך דין בעילת רשלנות ראה ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פד"י נא(4) 769: "עילה המרכזית עליה נשענים המערערים בטיעונם היא עילת הרשלנות, המבוססת על הוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות. על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: 'ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 , ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

חקיקה רלוונטית

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 9. פרטי כתב תביעה

9. ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה: (1) שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו; (2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין; (3) שמו של הנתבע, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; (4) העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד – הצורה שבה התאגד; (5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה; (6) העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה; (7) הסעד המבוקש; (8) הסכום שהתובע הסכים לקזזו או ויתר עליו; (9) שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת

10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע ועורך דינו; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)2 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ובתובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) (נמחקה); (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין; (14) (בוטלה).

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 214ב1. תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות

214ב1. 9 תובענה ממוכנת או תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימת בהן הוראות תקנת משנה 214ב(א), ידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן: (1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח, תוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי העניין; המצאת המסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת כתב תביעה, לצורך מניין המועדים הקבועים בפרק זה; (2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, תוך המועד הקבוע להגשת כתב הגנה לפי פרק זה.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 460. תוכן פסק דין

460. (א) פסק דינו של בית המשפט שלערעור יכיל את אלה: (1) השאלות הטעונות הכרעה; (2) ההכרעה; (3) נימוקי ההכרעה; (4) הסעד שהמערער זכאי לו, אם ההחלטה שעליה ערער בוטלה או שונתה. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) עד (3), בית המשפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בפסק דינו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שלדעתו מתקיימים כל אלה לגבי ההחלטה שעליה מערערים: (1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה; (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית; (3) אין לגלות בה טעות שבחוק. (ג) ניתן פסק דין כאמור בתקנת משנה (ב), יראו לענין הליכים נוספים בבית משפט את תוכן ההחלטה שעליה ערערו כחלק מפסק הדין של בית המשפט שלערעור.

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968

סעיף: 89. תחילת התיישנות

89. לענין תקופת-התיישנות בתובענות על עוולות – "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

כללי אתיקה לדיינים, התשס"ח-2008

סעיף: 15. מניעה משבת בדין

(ה) התקיימה עילת פסלות לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף קטן (ב), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ובסעיף 9א לתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001, רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ו) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר הדיין כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ז) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הדן בערעור על פי סעיף 19א לחוק.

תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע”ד-2014

סעיף: 28. סדרי דין בערעור

28. (א) ערעור על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה כאמור בסעיף 14כג לחוק יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה של ועדת המשמעת. (ב) הערעור יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ”ט-1988, בשינוים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בכל מקום, במקום "הנאשם” יקראו "הנקבל”, במקום "הקובל” יקראו "התובע” ובמקום "בית הדין”, "בית הדין המשמעתי המחוזי” ו”בית הדין המשמעתי הארצי” יקראו "ועדת המשמעת"; (2) בתקנה 3, פסקה (3) – לא תיקרא; (3) במקום תקנה 5 יקראו: "צירוף מסמכים 5. להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה”; 5. להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה”; (4) בתקנה 6, הסיפה החל במילים "בערעור לפי סעיף 76" – לא תיקרא; (5) בתקנה 14 , במקום "למערער, למשיב" יקראו "למערער ולמשיב” והסיפה החל במילים "ובערעור לפי סעיף 76" – לא תיקרא. ד’ באב התשע”ד (31 ביולי 2014)

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 12. כתב הגנה – כותרת

12. כתב הגנה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט; (2) שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו; (5) אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (6) (נמחקה); (7) המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי תקנה 30.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 9. פרטי כתב תביעה

9. ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה: (1) שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו; (2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין; (3) שמו של הנתבע, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם; (4) העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד – הצורה שבה התאגד; (5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה; (6) העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה; (7) הסעד המבוקש; (8) הסכום שהתובע הסכים לקזזו או ויתר עליו; (9) שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו.

עורכי דין בתחום הנזיקין

RDB עו"ד ריקי בקבני

פתח תקווה

0747695580

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co

קרא עוד

עו"ד ריטה פרייס

מודיעין

074-7695579

עורכת הדין ריטה פרייס, בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2015.

קרא עוד

עורכי דין נזיקין בעפולה