עורך דין תאונות דרכים באור עקיבא

עורך-דין תאונות דרכים באור-עקיבא

למרבה הצער, נהגים רבים נקלעים לתאונות דרכים. בחלק מהמקרים התאונה תהיה קלה ותסתכם בפגיעה בכלי הרכב בלבד, ובמקרים אחרים עשויה להתברר גם פגיעה בגוף ובנפש. במצבים אלה, בין אם נפגעתם על ידי נהג אחר ובין אם אתם האשמים, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ של עורך-דין תאונות דרכים באור-עקיבא. עורך הדין שמכיר היטב את חוקי התעבורה, את התקנות וגם את התקדימים שיכולים להועיל למצב שלכם, הוא בדיוק האדם שיכול להוביל אתכם לכל היעדים המרכזיים שלכם.

חשיבות העבודה עם עורך דין תאונות דרכים באור עקיבא

ייעוץ משפטי של עורך דין תאונות דרכים באור עקיבא הוא ייעוץ שיכול לחולל הבדל גדול. את הייעוץ הזה חשוב לקבל מוקדם ככל האפשר, וגם אם פעלתם בפזיזות ובחרתם להימלט מהזירה – עדיין לא מאוחר לקבל סיוע משפטי ולתכנן את המהלכים הבאים שלכם. רק עם ליווי נכון ועם עורך דין מומחה ועתיר ניסיון תוכלו לפעול בצורה טובה ומושכלת, לקבל החלטות נכונות ולצמצם ככל האפשר את ההשפעות השליליות של התאונה הזו, ואת העונש שתקבלו בגינה.

סימוכין

ת"א (חדרה) 2778/07- מרדכי דמתי נגד ' עורך דין יוסף אלברק

שמות השופטים: קרן אניספלד

על ניסיונו הקודם של הנתבע בחקירה נגדית של מומחה בית-המשפט ועל התוצאות החיוביות שהניבה החקירה בהליכים בהם ייצג רוכשי דירות בבית-משפט השלום בעפולה (להלן תיקי עפולה) עמד הנתבע בתצהירו [ראו סע' 12/10 ל-נ/4 ומסמכים מתיקי עפולה שצורפו להודעת הנתבע מיום 7.12.2009 ]. מפאת חשיבותם יובאו הדברים כפי שנמסרו מפי הנתבע בעדותו: [. . . ] זו דעתי על ברלינר זהו ניסיוני עימו וראי חקירתי הנגדית של מר ברלינר אני חושב שלמעלה מעשר שעות אם לא יותר בתיקים שצירפתי, איך חוות הדעת שלו בשלושה מקרים שונים שסדר הגודל שלהם הוא כ-10,000 ₪ הוכפל פי עשר בעקבות התשובה בחקירה נגדית כשבין לבין הוא נתן שתי חוות דעת משלימות לחוות הדעת המקורית, אז נכון להיום זו דעתי לגביו ולא היתה לי סיבה לסטות ממנה. [. . . ] יכולתי לעשות זאת בתיק של דמתי זה מה שהתכוונתי לעשות וזה מה שלא הצלחתי לעשות. [עמ' 58/57 לפרוטוקול]. נוכח החשיבות הרבה שייחס הנתבע עצמו לחקירה נגדית של מומחה בית-המשפט יש לעמוד על האופן בו נערך לקראת החקירה ועל הפעולות שביצע על-מנת שזו תצא אל הפועל במועד שקבע לכך בית-המשפט. 1.2 כדי לסלול את הדרך לחקירה נגדית יעילה של מומחה בית-המשפט על-פי אותו מתווה שאימץ בתיקי עפולה היה על הנתבע להבטיח את נוכחות המומחה בדיון ההוכחות. כאמור, בית-המשפט שדן בתביעת הליקויים הורה כי בעל-דין המבקש לזמן את המומחה למתן עדות נדרש לעשות כן באופן מיידי, ביוני 2003, וככל שיימצא שהתאריך שנקבע לשמיעת הוכחות אינו מתאים למומחה יש לתאם עימו מועד חלופי מוסכם שיאפשר זאת. ביטוי מפורש לכך ניתן הן בהחלטה מיום 1.6.2003 והן בהחלטה מיום 14.12.2003 [נספחים י"ז ו-כ' ל-ת/2].

ת"ק (עפולה) 31006-10-10- איתן פרי נגד שרון מור ואח

שמות השופטים: ת נסים שי

בעפולה בפני כב' השופטת תמר נסים שי החלטה לצרף הנתבעת והתובעת כמבוקש. הנתבעת תצורף כנתבעת נוספת בתיק 20394-01-11. התובעת תצורף כתובעת נוספת בתיק 31006-10-10. פסק דין אני מאשרת את הסכמת הצדדים ונותנת לה תוקף של פסק דין.

ת"א (חיפה) 278-07- מ.ק. נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: רון סוקול

בספרם דיני הנזיקין, סבורים המחברים, אנגלרד, ברק וחשין, כי דין זהה צריך לחול גם במקרה של מטרד (עמ' 724 ה"ש 9). עוד מציינים הם בה"ש 7 שם: נעיר בסוגרים כי לדעתנו יראה הדין, עקרונית, מעשה או מחדל "כנמשכים", כמולידים עילות תובענה מעת לעת, באותם מקרים בהם נתון הדבר בכוחו של העושה (או החודל) להפסיק את מעשהו או מחדלו ובדרך זו שלא עוד לעשות עוולה או לגרום נזק (ובלבד שאותה "המשכיות" אינה נסמכת לאחור אל מעשה חד פעמי. . . ). דוגמאות אלו מתייחסות לעוולות הנופלות להוראת סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, אולם בע"א 9413/03 לא עושה השופטת פרוקצ'יה הבחנה בין קבוצות העוולות השונות ואומרת כי: "אירוע עוולתי נמשך, המוליד עילות תובענה מתחדשות, ונזק מתחדש, עשוי להתרחש, בין היתר, בעוולות הרשלנות והסגת הגבול. הפרת החובה באופן מתמשך, עשויה להוליד עילה חדשה מידי יום, וההתיישנות תחול על אותו מקטע של עילות מתחדשות אשר ממועד היווצרותן ועד להגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות" (פסקה 32). דברים דומים המחילים את אותו עיקרון ולפיו יידחה מועד תחילת ההתיישנות בעוולה מתחדשת גם בעוולות שהנזק הוא רכיב מרכיביהן נאמרו על ידי בית המשפט בע"א 3139/05 הנ"ל, שם אומר בית המשפט: הנה כי כן, במקרה שעילת התובענה הינה נזק שנגרם מדי יום ביומו על-ידי מעשה או מחדל נמשכים, קבע בית המשפט, כי נולדת עילת תובענה חדשה מדי יום כל עוד נמשך מצב העניינים הפוגע, ועל-כן יש לבצע חלוקה ברכיבי הנזק: התובע יהא רשאי להיפרע בשל אותם חלקי העוולה הנמצאים בתוך התקופה שטרם התיישנה, גם אם מעשה העוולה הראשון אירע מחוץ לתקופה זו.

ת"א (טבריה) 32191-05-21- פלוני נגד איהאב בסול

שמות השופטים: סא חטיב

רקע/טענות הצדדים 1. לפניי בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, כתנאי להמשך תביעתו, בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. 2. התובע הגיש כנגד הנתבע, תביעה כספית על סך 270,000 . לטענת התובע, הנתבע, שהינו עורך דין במקצועו, ייצג אותו בתביעה שהוגשה נגדו בבית משפט השלום עפולה, ת. א. 49714-05-18 (להלן: התביעה בעפולה). לשיטת התובע , הטיפול המשפטי שהוענק לו ע"י הנתבע במסגרת התביעה בעפולה, היה רשלני. דבר שבא לידי ביטוי, בעובדה כי הנתבע הסכים בשמו של התובע (הנתבע בתביעה בעפולה), לסיים את התיק בהתאם למתווה הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (להלן: המתווה), וזאת מבלי שקיבל את הסכמתו של התובע ואף מבלי שיידע את התובע אודות ההסכמה למתווה. 3. יובהר, כי במסגרת התביעה בעפולה, נתבע התובע בגין נזקי גוף שגרם לצד ג' (להלן: הניזוק) עלפי פקודת הנזיקין, וזאת לאחר שתביעת הניזוק כנגד התובע מכוח חוק הפיצויים, שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, ת. א. 58010-06-13 (להלן: התביעה בחיפה), נדחתה ע"י בית המשפט, אשר קבע, כי אין המדובר בתאונת דרכים, אלא שלמעשה התובע נסע ברכב ודרס את הניזוק במתכוון. 4. הנתבע מכחיש בכל תוקף טענות התובע וטוען, כי בטרם הסכמתו למתווה בשם התובע (הנתבע בתביעה בעפולה) הוא הסביר לו, את המשמעות המשפטית של המתווה וקיבל את הסכמתו המלאה לכך. 2 עוד טוען הנתבע, כי במסגרת התביעה בחיפה, נשמעו עדי הצדדים ולמעשה נקבעו קביעות משפטיות ברורות וחלוטות. התובע אף הגיש ערעור על פסק הדין שניתן במסגרת התביעה בחיפה וערעורו נדחה. לא ניתן היום לשמוע את העדים מחדש ולקבוע ממצאים עובדתיים סותרים.

ת"א (נצרת) 30044-09-23- משה חמו נגד ' מפעלי תחנות בעמ

שמות השופטים: רים נדאף

עוד טען התובע כי נסיבות העניין אף מקימות חזקות קיפוח מובהקות נוספות, שהרי כל הזיקות-קשורות עם העיר עפולה וסביבתה. בין היתר, 2 המושכרים נמצאים בעפולה; לנתבעת משרדים, נציגים ו/או מנהלים בעפולה; העדים הפוטנציאליים, לרבות עובדים ו/או נציגים של עירית עפולה-גם הם תושבי עפולה וסביבתה. "הזיקה" היחידה למחוז המרכז-היא מענו של ב"כ הנתבעת, והפסיקה לא היססה להורות על ביטול תניות מסוג זה, גם בנסיבות מובהקות הרבה פחות. מעבר לכך טוען ב"כ התובע בתגובתו כי הנתבעת לא סתרה את חזקת קיפוח של תניית השיפוט מקום שהנטל לכך מוטל עליה. 5. בתשובה לכך, חזרה הנתבעת על טענותיה, והוסיפה כי בכתב התשובה מטעמו, מנסה התובע להצדיק את העובדה שפעל בניגוד לדין ולהסכם בין הצדדים, וטען כי לגישתו בהתאם למבחן "מירב הזיקות" מקום השיפוט צריך להיות במחוז צפון. אלא שמבחן מירב הזיקות הינו מבחן לבחינת סמכות שיפוט בינלאומית ואיננו רלוונטי לבחינת סמכות מקומית, קל וחומר כאשר ישנה תניית שיפוט ייחודית המקנה את הסמכות המקומית לבתי המשפט במחוז מרכז בלבד. דיון והכרעה: 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין הסמכות המקומית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון בתובענה להתקבל, ואנמק; 7. המדובר בתביעה למתן צו הצהרתי וסעד כספי בסך של 400,000 ₪ בשל נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב הפרת חוזי שכירות שנחתמו בין הצדדים ביום 2.5.2018 (להלן: "חוזי השכירות מיום 2.5.2018 "). 8. תקנה 7(א) לתקנות סד"א החדשות עוסקת בסמכות מקומית וקובעת כך: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם".

פסיקה רלוונטית

בש"א 2350/13- תוסף קומפאונדס בע"מ נגד חברת החשמל לישראל בעמ

שמות השופטים: א גרוניס

1. לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984 (להלן חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בהליך שהגישה המבקשת מבית משפט השלום בעפולה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו 2. ביום 3.9.2012 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בעפולה כתב תביעה נגד המשיבה (להלן ההליך). עניינו של ההליך הוא בנזקים שנגרמו למבקשת, לטענתה, עקב הפסקות חשמל. המשיבה הגישה כתב הגנה ביום 5.11.2012 . בית משפט השלום בעפולה קבע כי קדם המשפט בהליך יתקיים ביום 15.6.2014 . המבקשת הגישה לבית משפט השלום בעפולה בקשה להקדמת מועד הדיון. המבקשת ביקשה כי הדיון יתקיים במועד חלופי "לפני פגרת ביהמ"ש". ביום 26.2.2013 נדחתה הבקשה (כבוד השופטת י' מישורי). בהחלטתו ציין בית משפט השלום, כי מועדי הדיון נקבעים "בהתאם לתפוסת יומן בהמ"ש". עם זאת, בהחלטה נאמר עוד כי "ככל שקיימת דחיפות ממשית תוגש בקשה מפורטת אשר תידון בהתאם". עיון במערכת "נט המשפט" מלמד, כי לא הוגשה על ידי המבקשת בקשה נוספת להקדמת מועד הדיון. בבקשה שלפניי נטען, כי למרות שהאירוע נשוא כתב התביעה התרחש סמוך לעיר עפולה, הרי שאם בא-כוח המבקשת היה מודע ל"מצב העניינים" בבית משפט השלום בעפולה, כשכוונתו היא לעומס התיקים שם, לא היה הוא מגיש את התביעה בעפולה. לטענתו, הגם שמדובר בתביעה אזרחית שאין בה "דחיפות ממשית", מן הראוי לבררה תוך זמן סביר ולא להמתין תקופה של כשנתיים לישיבה מקדמית ראשונה. על כן, סבור בא-כוח המבקשת כי יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, על מנת שההליך יישמע תוך זמן סביר. לבקשה צורפה עמדת בא-כוח המשיבה.

בג"צ 1661/05- המועצה האזורית חוף עזה ואח נגד ראש הממשלה- אריאל שרון ואח

שמות השופטים: א ברק,המישנה ל מ חשין,ד ביניש,א ריבלין,א פרוקציה,א א לוי,א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,א חיות,י עדיאל

אחרים מדגישים את האופי העצמאי של עילת תביעה זו (ראו מ' חשין, "דין נזיקין ודין אבות נזיקין במשפט ישראל", משפטים א 346, 365; א' ברק, שם, עמ' 789; ד' ברק, שם, עמ' 181; פרשת סוקר, עמ' 250, 261). גישה זו מבקשת למקם את פרשת אדמה במסגרת רחבה, שעניינה הכלל כי מקום בו זכות שם גם תרופה (ubi ius ibi remedium). על פי גישה זו "הסעד הוא פונקציה של הזכות" (ראו ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, פ"ד מב(2) 278, 292). "הלך הסעד אחר הזכות" (ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667, 687). לפי תפיסה זו, משהופרה זכות חוקתית יש להכיר בסעד חוקתי הנגזר ממנה. כך הדין, למשל, בארצות-הברית לעניין הפרת הזכויות הקבועות במגילת הזכויות האמריקנית (ראו א' ברק, שם, עמ' 703). אין סיבה שלא להכיר בדין דומה בישראל (ראו א' ברק, שם, עמ' 703, 704). 137. נראה לנו, איפוא, כי עמדת המדינה, לפיה "המסגרת המשפטית הכללית אינה מעמידה עילת תביעה מוגדרת, אם בכלל" (תגובה מטעם המדינה מיום 4.4.2005 , עמ' 96), אינה משקפת את המצב המשפטי הקיים. עם זאת, המסגרת המשפטית הכללית טרם הגיעה לגיבוש מלא. זאת ועוד: בעיות לא פשוטות עשויות להתעורר באשר להערכת הנזק וקביעת הפיצוי. בעניין זה יש להתחשב, כפי שראינו, בזמניות התפיסה הלוחמתית. כן יהא מקום להתחשב, כגורם המפחית את הנזק והפיצוי, בתמיכות השונות שהמדינה תמכה, במשך השנים, בבניית ההתיישבות של הישראלים באזור המפונה, כגון, בכל הנוגע להקצאת קרקעות ומתן מענקים והלוואות (במישרין ובעקיפין).

ע"א 1726/21- מוחמד בכרי נגד ניסים מגנאגי

שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,א שטיין

המחוקק יכול להגדיר מעשה נזיקין כעוולה נמשכת ממגוון של טעמים. טעמים אלו כוללים את רצון המחוקק לשלול מהמעוול את הגנת ההתיישנות ולהותירו חשוף לתביעות נזיקין כל אימת שהלה אינו מתקן את עוולתו באופן מלא או, למצער, אינו פועל בשקידה ראויה כדי להביא לתיקונו המרבי של המצב הקלוקל שיצר (ראו: גלעד, בעמ' 218-217; גרהם, בעמ' 278-277; פלד, בעמ' 352-349, 374-369). טעמים אלו כוללים גם את הרחבתו של חלון ההזדמנויות של התובעים הפרטיים להגשת תביעות נזיקין נגד המעוול (ראו: פלד, בעמ' 375-374) זאת, במיוחד כאשר מדובר בתובעים חסרי מידע ודלי אמצעים (ראו והשוו:gideon parchomovsky alex stein, empowering individual plaintiffs, 102 cornell l. rev. 1319 (2017)). ברי הוא גם כי המחוקק יכול להגדיר מעשה נזיקין כעוולה נמשכת גם מטעמים נוספים: למשל, כדי לשוות למעשה כאמור משנה חומרה אשר מצדיקה הטלת פיצויים עונשיים, או פיצויים לדוגמא, על המעוול (ראו והשוו: עניין ניידלי, בפסקה 45; ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקאות 53, 66 ( 4.8.2008 ) (להלן: עניין שרנסקי); לשון הרע הדין המצוי והדין הרצוי, בעמ' 455-452; אריאל פורת נזיקין א 514 (2013) (להלן: פורת); וכן ישראל גלעד דיני נזיקין גבולות האחריות 221 והאסמכתאות שם (2012)). 29. פרופ' גלעד מציג בספרו על התיישנות ניתוח נורמטיבי מאלף בשאלה אימתי יהא זה נכון לקבוע בדין עוולות נמשכות (ראו: גלעד, בעמ' 220-217). בסופו של ניתוח זה שכמו הספר כולו מתמקד בהיבטיו השונים של מוסד ההתיישנות מביע פרופ' גלעד דעה כי הכרה בעוולות נמשכות כבסיס לקביעת תחילתו של מרוץ ההתיישנות במועד החדילה ממעשה העוולה (להלן: דחיסה לפנים) איננה רצויה זאת, מאחר שהיא "מיטיבה עם תובעים ומרעה עם נתבעים" (ראו: שם, בעמ' 218).

רע"א 8772/23- מכבי שירותי בריאות נגד ' פלוני

שמות השופטים: יצחק עמית,יעל וילנר,עופר גרוסקופף

טלו, למשל, את שתי עילות התביעה שנדונו בעניין פרפרה:את הדיון בשאלת הפיצוי בגין נזקי הגוף והנזקים הלא ממוניים שנגרמו בשל מניעת טיפולים ניתן לנהל רק בדיעבד, משהתממשו הנזקים האמורים; לעומת זאת את הדיון בשאלה האם על קופת החולים לספק את השירותים להם טען המבוטח, ניתן לקיים, מבחינה משפטית, גם מראש וגם בדיעבד. 24. את הבחינה בדבר מהות התביעה יש לבצע ביחס לעילות התביעה ולחקיקה המעגנת אותן-אך אין להסתפק רק בבחינת השיוך הפורמאלי של העילות השונות לתחום דיני הנזיקין (לדוגמה, על ידי בחינת השאלה אם הוראות הפקנ"ז הוחלו עליהן. השוו: עניין צ'רני, בעמ' 849; רע"א 7190/18 ש. ב. א מפעלי מתכת בע"מ נ' כהן, פסקאות 12/10 ( 28.10.2018 ) (להלן: עניין ש. ב. א מפעלי מתכת); רע"א 7379/19 אליעזר נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ, פסקה 8 ( 3.2.2020 )(להלן: עניין אליעזר)). יתרה מזאת, אין לשעות לניסיון של תובע "להלביש" באצטלה נזיקית-אזרחית תביעה הנמצאת, מהותית, בסמכות בתי הדין לעבודה (השוו: בג"ץ 1206/06 חזן אריה ובנו בע"מ ע"י מנהלה עמי חזן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה ה(2) ( 23.4.2006 ); רע"א 2389/18 לארי נ' עיריית נצרת עילית, פסקה 26 ( 10.5.2018 ) (להלן: עניין לארי); עניין ש. ב. א מפעלי מתכת, בפסקה 10; עניין אליעזר, בפסקה 8). חלף בחינה טכנית זו, יש לבצע בחינה מהותית של הסוגיות המרכזיות המתעוררות בתביעה. כך נעשה, לדוגמה, בהקשר הקרוב לענייננו, העוסק בסמכות בתי הדין לעבודה לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה: הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין (ע"ע (ארצי) 738/06 זר-פרסקי, פסקה 14 ( 29.4.2007 ).

ת"א (מרכז) 5984-08-07- הרשות הפלסטינית . ואח נגד יוסף אזוז ואח

שמות השופטים: אחיקם סטולר

יש הסוברים כי היות שהעוולה הנזיקית היא חיוב בלתי רצוני – קרי מעשה שאינו מתוכנן – הרי ככלל, בבחירת הדין החל עליה אין לייחס משמעות של ממש לציפיות הצדדים (לטיעון שכזה ראו שפירא, במאמרו הנ"ל , בעמ' 295). אכן, התפקיד שציפיות הצדדים ממלאות בדיני הנזיקין קטן מזה שבדיני החוזים, אלא שאין לומר כי אין הן ממלאות בהם כל תפקיד. דיני הנזיקין מכוונים את התנהגותו של האדם. במסגרת ציפיותיו באשר להוראותיהם הוא בוחר את הסיכונים שהוא נוטל, מבטח את עצמו כנגד מקצתם, ובשלב מאוחר יותר גם מנהל את ההתדיינות המשפטית בקשר לעוולה שכבר אירעה. 29. לכלל גם שורה של יתרונות מעשיים. הוא מקדם ודאות ומקל את הצפיות, ובכך הוא מאפשר למזיקים פוטנציאליים ולחברות ביטוח להעריך את הסיכונים שבפעילותם. במקרים שאין בהם קושי לאתר את מקום ביצוע העוולה, יביא הכלל לאחידות יחסית בתוצאה ולחיסכון בעלויות ההתדיינות. הוא גם יוצר תמריץ שלילי לבחירה מחושבת של מקום ההתדיינות (forum shopping) משום שהחלתו מביאה לפיחות משמעותי בהשפעת מקום ההתדיינות על תוצאתה. אם כן, ניתן להיווכח כי הכלל הינו שהדין החל על העוולה, הוא דין מקום ביצועה. לכלל האמור נכיר בחריג שעל-פיו לא יהא זה צודק להחיל את דינו של מקום ביצוע העוולה ,במקום שבו הקשר בין מקום ביצוע העוולה לעוולה, הוא מקרי. במקרה חריג ונדיר שכזה יהיה על בית-המשפט להחיל את דין המדינה, שלה הקשר ההדוק ביותר לאותה העוולה. קיומו של חריג שכזה מוסיף, מטבע הדברים, עמימות לדין ובמקרה שכזה יהא זה תפקידו של בית-המשפט, להבהיר עמימות זו בעת שיבוא ליישם בכל מקרה ומקרה את הכלל ואת החריג לו.

תאדמ (תל אביב) 42045-02-21- גרמי דב יוסף אזולאי נגד יגאל פטריק הרר- עורך דין

שמות השופטים: נמרוד אשכול

בכל הנוגע לנטל המוטל על תובע בעילת רשלנות ראה ע"א 9313/08 רות אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב – יפו ( 07.09.2011 ). מפירוט הטענות המרכזיות עולה כי רובן נוגעות להפרת עוולת הרשלנות. כדי לבסס את קיומה של עוולה זו, יש להוכיח כי חלה על המזיק חובת זהירות כלפי הניזוק, את הפרתה של חובה זו – יסוד ההתרשלות, ואת הנזק שנגרם עקב ההפרה (ראה סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (להלן "פקודת הנזיקין" או "הפקודה"). להרחבה ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982) (להלן "עניין ועקנין"). 7 25. לעניין תביעה נגד עורך דין בעילת רשלנות ראה ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, פד"י נא(4) 769: "עילה המרכזית עליה נשענים המערערים בטיעונם היא עילת הרשלנות, המבוססת על הוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות. על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: 'ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961 , ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).

ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר

שמות השופטים: שרון דניאלי

על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.

ת"א (נצרת) 30044-09-23- משה חמו נגד ' מפעלי תחנות בעמ

שמות השופטים: רים נדאף

עוד טען התובע כי נסיבות העניין אף מקימות חזקות קיפוח מובהקות נוספות, שהרי כל הזיקות-קשורות עם העיר עפולה וסביבתה. בין היתר, 2 המושכרים נמצאים בעפולה; לנתבעת משרדים, נציגים ו/או מנהלים בעפולה; העדים הפוטנציאליים, לרבות עובדים ו/או נציגים של עירית עפולה-גם הם תושבי עפולה וסביבתה. "הזיקה" היחידה למחוז המרכז-היא מענו של ב"כ הנתבעת, והפסיקה לא היססה להורות על ביטול תניות מסוג זה, גם בנסיבות מובהקות הרבה פחות. מעבר לכך טוען ב"כ התובע בתגובתו כי הנתבעת לא סתרה את חזקת קיפוח של תניית השיפוט מקום שהנטל לכך מוטל עליה. 5. בתשובה לכך, חזרה הנתבעת על טענותיה, והוסיפה כי בכתב התשובה מטעמו, מנסה התובע להצדיק את העובדה שפעל בניגוד לדין ולהסכם בין הצדדים, וטען כי לגישתו בהתאם למבחן "מירב הזיקות" מקום השיפוט צריך להיות במחוז צפון. אלא שמבחן מירב הזיקות הינו מבחן לבחינת סמכות שיפוט בינלאומית ואיננו רלוונטי לבחינת סמכות מקומית, קל וחומר כאשר ישנה תניית שיפוט ייחודית המקנה את הסמכות המקומית לבתי המשפט במחוז מרכז בלבד. דיון והכרעה: 6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בעניין הסמכות המקומית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת הדיון בתובענה להתקבל, ואנמק; 7. המדובר בתביעה למתן צו הצהרתי וסעד כספי בסך של 400,000 ₪ בשל נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב הפרת חוזי שכירות שנחתמו בין הצדדים ביום 2.5.2018 (להלן: "חוזי השכירות מיום 2.5.2018 "). 8. תקנה 7(א) לתקנות סד"א החדשות עוסקת בסמכות מקומית וקובעת כך: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם".

ת"א (חיפה) 278-07- מ.ק. נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: רון סוקול

בספרם דיני הנזיקין, סבורים המחברים, אנגלרד, ברק וחשין, כי דין זהה צריך לחול גם במקרה של מטרד (עמ' 724 ה"ש 9). עוד מציינים הם בה"ש 7 שם: נעיר בסוגרים כי לדעתנו יראה הדין, עקרונית, מעשה או מחדל "כנמשכים", כמולידים עילות תובענה מעת לעת, באותם מקרים בהם נתון הדבר בכוחו של העושה (או החודל) להפסיק את מעשהו או מחדלו ובדרך זו שלא עוד לעשות עוולה או לגרום נזק (ובלבד שאותה "המשכיות" אינה נסמכת לאחור אל מעשה חד פעמי. . . ). דוגמאות אלו מתייחסות לעוולות הנופלות להוראת סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, אולם בע"א 9413/03 לא עושה השופטת פרוקצ'יה הבחנה בין קבוצות העוולות השונות ואומרת כי: "אירוע עוולתי נמשך, המוליד עילות תובענה מתחדשות, ונזק מתחדש, עשוי להתרחש, בין היתר, בעוולות הרשלנות והסגת הגבול. הפרת החובה באופן מתמשך, עשויה להוליד עילה חדשה מידי יום, וההתיישנות תחול על אותו מקטע של עילות מתחדשות אשר ממועד היווצרותן ועד להגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות" (פסקה 32). דברים דומים המחילים את אותו עיקרון ולפיו יידחה מועד תחילת ההתיישנות בעוולה מתחדשת גם בעוולות שהנזק הוא רכיב מרכיביהן נאמרו על ידי בית המשפט בע"א 3139/05 הנ"ל, שם אומר בית המשפט: הנה כי כן, במקרה שעילת התובענה הינה נזק שנגרם מדי יום ביומו על-ידי מעשה או מחדל נמשכים, קבע בית המשפט, כי נולדת עילת תובענה חדשה מדי יום כל עוד נמשך מצב העניינים הפוגע, ועל-כן יש לבצע חלוקה ברכיבי הנזק: התובע יהא רשאי להיפרע בשל אותם חלקי העוולה הנמצאים בתוך התקופה שטרם התיישנה, גם אם מעשה העוולה הראשון אירע מחוץ לתקופה זו.

ת"א (תל-אביב-יפו) 1434/94- סמדר אלבז נגד משה כהן

שמות השופטים: א שטרוזמן

עפולה. 2. בית המשפט דן בתביעה, שמע את עדות המשיב, קיבל את התביעה ונתן פסק דין לטובת התובע (המשיב לעניננו). 3. ב- 6.4.94 הוגשה בקשה לביצוע פסק הדין בתיק הוצל"פ בעפולה ואילו המבקשת בקשה את עיכוב ההליכים בהוצל"פ בשל העדר יפוי כח בתביעה בתיק בית משפט הלשום בעפולה. 4. ראש הוצל"פ דחה את הבקשה מהטעם שהומצא יפוי כח של המשיב לפרקליטיו לתיק הוצל"פ, למרות שהוכנס הוכנס לתיק 4 ימים אחרי פתיחתו. 5. המבקשת ערערה על החלטת בית משפט השלום בעפולה לבית המשפט המחוזי בנצרת. זמן קצר אחרי הגשת הערעור הוגשה בקשה לתיקון כתב הערעור לשם הוספת טענה על בטלות ההליכים בגלל העדר יפוי כח בתיק בית משפט השלום. הבקשה נדחתה. 6. המבקשת הגישה כתב תביעה (נשוא הדיון) למתן צו מניעה ובקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשך הליכי ההוצאה לפועל וכל ההליכים המשפטים האחרים בטענה שאין הם תקפים בגלל העדרו של יפוי הכח של המשיב לפרקליטו בתביעה בבית משפט השלום. המשיב בקש למחוק את התביעה על הסף. ב. העדר יפוי כח לטענת המבקשת, הליכים משפטיים שנעשו על ידי המשיב באמצעות פרקליטו, כמו תביעתו נגד המבקשת, הינם בטלים ומבוטלים מעיקרא בגלל העדר יפוי כח בכתב של המבקש לפרקליטו. המצאת יפוי כח בכתב אחרי מתן פסק הדין בבית משפט השלום בעפולה או אישרור התובע את כל הפעולות המשפטיות שנעשו על ידי עורך דינו בעבר אינם יכולים להחיות את ההליכים הבטלים. אין לב"כ המבקשת אסמכתאות התומכות בדעתו. האסמכתאות שהוצגו בפני, (ע"י ב"כ המבקשת) אינן לענין הנדון בפנינו. בע"פ 168/51, היועץ המשפטי נ' סלים ארביד, פ"ד ו', 284, בוטל ערעור פלילי בגלל העדר חתימה של היועץ המשפטי על כתב הערעור כנדרש בפקודת הפרוצדורה הפלילית שפיטה על פי כתב, אישום) וסרוב בית משפט להכיר בחתימת מר שמרון, ששימש באותם ימים כפרקליט המדינה וכיועץ משפטי בפועל, כחתימת "היועץ המשפטי בפועל" (כנדרש בפקודה) בגלל תיאורה השגוי בכתב הערעור כחתימת "פרקליט המדינה".

חקיקה רלוונטית

תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962

סעיף: 18א. נושאי הבחינה

18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)

טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת

10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)2 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין; (14) (בוטלה).

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 166 המצאה מחוץ לתחום המדינה

166 . בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168: (1) נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור; (2) מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה; (3) נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה; (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל; (4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה; (5) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין–לאומי או במתן שירותים בין– לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו–(2) ; (6) מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, או פסק בוררות חוץ כהגדרתו בחוק הבוררות או מבוקש להכיר בהם; (8) מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו בחוק הבוררות, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק; (9) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 166 המצאה מחוץ לתחום המדינה

166 . בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168: (1) נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור; (2) מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה; (3) נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה; (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל; (4א) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה; (5) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין–לאומי או במתן שירותים בין– לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו–(2) ; (6) מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, או פסק בוררות חוץ כהגדרתו בחוק הבוררות או מבוקש להכיר בהם; (8) מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו בחוק הבוררות, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק; (9) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת

10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע ועורך דינו; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)2 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה למעט בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ובתובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) (נמחקה); (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין; (14) (בוטלה).

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991

סעיף: 3. ענינים שבהם יקויימו הליכים

3. (א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן: (1) מעצר ושחרור בערובה; (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979; (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק; (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד; (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים; (6) (נמחקה); (7)3 דיוני קדם-משפט בהליכים אזרחיים בדרך של היוועדות חזותית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אלא אם כן הסכימו הצדדים לקיום הדיון בנוכחות של באי כוחם; (8)3 עתירות מינהליות וערעורים לפי חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בדרך של היוועדות חזותית, בכפוף להסכמת הצדדים; (9)3 דיוני קדם-משפט בבית המשפט לענייני משפחה; (10)3 הליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני הבאת ראיות בהליכים לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (א1) בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו: (1)4 הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה: (א) בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי; (ב) בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד; (ג) בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (2) הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים: (א) בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב; (ב) בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי; (ג) הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל; (ד) הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל; (ה) הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 214יא. ישיבה מקדמית

214יא. (א) בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה. (ב) מועד הישיבה המקדמית יהיה, ככל הניתן, לא מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. (ג) השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה. (ד) בישיבה מקדמית רשאי בית המשפט, מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א) – (1) לבדוק את התאמת התובענה לסדר דין מהיר, ולהעביר תובענה או תביעה שכנגד למסלול דיון רגיל; (2) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין ואם צורפו אליהם תצהירים מטעם בעלי הדין והמסמכים שיש לצרף כאמור בתקנה 214ח; (3) לברר מהן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות; (4) לדון בבקשות ביניים, ובבקשת רשות ליתן הודעת צד שלישי, וליתן בהן החלטה; (5) למנות מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט; (6) לקבוע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית על ידי העדים; (7) לקבוע את רשימת העדים שיתייצבו לדיון; (8) להציע לבעלי הדין הסדר פשרה, לפסוק בתובענה בדרך של פשרה כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם; (9) להפנות תובענה לבוררות כאמור בסעיף 79ב לחוק בתי המשפט או לפישור כאמור בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט, בהסכמת בעלי הדין; (10) להטיל הוצאות על בעל דין, לטובת בעל דין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, בשיעור שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם ראה כי בשל אי קיום הוראה מהוראות תקנות 214ג, 214ד או 214ח, הדיון מתעכב שלא לצורך. (ה) בעלי הדין יתייצבו לישיבה המקדמית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; היה בעל הדין המדינה או תאגיד יהיה הוא פטור מהתייצבות לישיבה מקדמית, ובלבד שהגיש לבית המשפט, לא מאוחר משבעה ימים לפני הישיבה המקדמית, התחיבות בכתב, כי נציג מטעמו הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בעניינה, יהיה זמין בטלפון בזמן הישיבה המקדמית (להלן – התחיבות בעל דין). (ו) דין אי התייצבות לישיבה מקדמית או הפרת התחייבות בעל דין – כדין אי התייצבות למשפט על פי תקנה 157; (ז) אין באמור בתקנה זו די לגרוע מסמכויות בית משפט הדן בקדם-משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר לפי תקנה 143.