כל הזכויות שמורות ©
מהו עורך דין נוטריון?
עורך דין נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד מטעם משרד המשפטים, המאפשר לו לאמת, לאשר ולבצע פעולות משפטיות שונות בעלות תוקף מחייב. בין השירותים הנפוצים שמציע עורך דין נוטריון בפתח תקווה:
אימות חתימות: אישור כי חתימה על מסמך מסוים אכן בוצעה על ידי האדם שצוין.
אישור נכונות העתקים: אישור כי העתק של מסמך מסוים זהה למקור.
אישור מסמכים לצורך שימוש בחו"ל: Apostille – אישור בינלאומי למסמכים ישראליים המיועדים לשימוש במדינות החתומות על אמנת האג.
השבעות: קבלת תצהירים והצהרות בפני עורך דין נוטריון.
ייעוץ משפטי: מתן ייעוץ משפטי מקצועי בתחומים שונים, בהתאם להתמחותו של עורך הדין.
למה חשוב לבחור עורך דין נוטריון מקצועי ובעל ניסיון בפתח תקווה?
בקיאות בחוק: עורך דין נוטריון מקצועי מכיר היטב את החוקים והתקנות הרלוונטיים, ויוכל להבטיח כי המסמכים שלכם עומדים בכל הדרישות החוקיות.
דייקנות ומהימנות: טעות קטנה במסמך רשמי עלולה לגרום לעיכובים מיותרים ואף לפסילת המסמך. עורך דין נוטריון מנוסה ידאג לדיוק מרבי בכל הפרטים.
זמינות ושירותיות: עורך דין נוטריון טוב יוכל להעניק לכם שירות מהיר, אמין ויעיל, תוך התחשבות בצרכים האישיים שלכם.
איך בוחרים עורך דין נוטריון בפתח תקווה?
המלצות: בקשו המלצות מחברים, משפחה או עמיתים לעבודה שהשתמשו בשירותיו של עורך דין נוטריון בפתח תקווה.
ניסיון: בדקו את ניסיונו של עורך הדין בתחום הנוטריוני, והאם הוא מתמחה בתחומים הרלוונטיים עבורכם.
מחיר: השוו מחירים בין מספר עורכי דין נוטריונים, אך זכרו שמחיר זול מדי עלול להעיד על שירות לא מקצועי.
מיקום: בחרו עורך דין נוטריון הנמצא בקרבת מקום מגוריכם או מקום עבודתכם, כדי להקל עליכם להגיע לפגישות.
נוטריונין בפתח תקווה סקירה משפטית
תשובה תמציתית
אסקור את המסגרת המשפטית והדרישות החלות על נוטריונים בישראל, תוך התמקדות בפסיקה רלוונטית המדגישה את תפקידם וחובותיהם.
המסגרת הנורמטיבית
על פי חוק הנוטריונים והפסיקה, נוטריון הוא בעל תפקיד ציבורי חשוב הנדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים.
תא (ירושלים) 50640-01-13 מרדכי יצחק סאמעט נ' משה עובד (ניתן ב 30/03/2015) "לא בכדי, מותנה תקפו של ייפוי כוח כללי לאחר, באישור נוטריוני. האישור הנוטריוני מאפשר, בין היתר, גם לבית המשפט, להעמיד את יפוי הכח בחזקתו, שנחתם כדין."
תפקידי הנוטריון וחובותיו
תא (חיפה) 40733-09-13 יורם אדלר נ' יובל אלון חברה לבנין בע"מ (ניתן ב 20/08/2014) "בדירת התובעים יש ליקויים המצריכים הגעה אל מקומות גבוהים לרבות טיפוס על סולם ובדיקת מערכות איוורור הממוקמות מעל תקרות מונמכות"
חשיבות האישור הנוטריוני
תמש (ראשון לציון) 65451-03-16 פלוני נ' אלמונית (ניתן ב 25/06/2018) "לא, לקחתי את החוזה וקראתי שצריך לפנות לבית משפט לאישור ,חזרתי לנוטריון אמרתי לו את זה ,הוא אמר שאין צורך בגלל שזה נעשה לפני החתונה . זו הייתה התשובה שלו."
חובות אתיות ומקצועיות
בדמ (תל אביב) 221/96 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל נ' פלוני (ניתן ב 05/11/1997) "נוטריון הוא גם עורך דין וחלים עליו, בצד חוק הנוטריונים והתקנות שהוצאו על-פיו, גם חוק לשכת עורכי הדין,תשכ"א-1961 וכלליו."
שיקולים מעשיים
על הנוטריון לקבל את לקוחותיו במשרדו
עליו לוודא את זהות החותמים
עליו לוודא הבנת משמעות המסמכים
עליו לשמור על תיעוד מדויק
סיכום:
עורך דין נוטריון בפתח תקווה, כמו בכל הארץ, נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ולפעול בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות. תפקידו כולל אימות חתימות, אישור העתקים ומתן אישורים נוטריוניים שונים, תוך הקפדה על כללי האתיקה המקצועית והחובות החוקיות החלות עליו.
עורך דין נוטריון בפתח תקווה לטיפול בצוואה
חוק הירושה בישראל מגדיר את הדרכים שבהם רשאי המצווה לערוך את צוואתו, אחת מהן היא מתן צוואה בפני רשות. זהו הסעיף הרלוונטי לעניינו, שכן עו"ד נוטריון בפתח תקווה הוא זה שמוכר כרשות ציבורית, ובהתאם הוא זה שיכול לערוך ולאשר את הצוואה. עם זאת, הוא חייב לפעול על פי החוק. בין השאר הוא נדרש להבהיר למצווה את ההשלכות של הפעולה ואת משמעויותיה המשפטיות, וכן הוא מחויב לוודא כי הצוואה ניתנת מתוך רצונו החופשי בלבד – ולא מתוך כפייה. בנוסף, הנוטריון יכול לקבל צוואה בעל פה או בכתב, ולערוך אותה בהתאם תוך שהוא מוודא כי היא משקפת את רצון המצווה בלבד.
עורך דין נוטריון בפתח תקווה לתרגום מסמכים
צעירים שרוצים ללמוד במוסדות אקדמיים בחו"ל או להגר למדינה אחרת, זקוקים לא פעם לתרגום נוטריוני, ובאופן דומה נדרשים גם לבתי המשפט בישראל תרגומים שעברו אישור של נוטריון כי הם אכן זהים למקור. אם כן, עו"ד נוטריון בפתח תקווה רשאי לתרגם ולאשר את מהימנות התרגום, בין אם מדובר בתרגום לצרפתית או לספרדית (או לכל שפה אחרת) – ובין אם מדובר בתרגום לעברית מכל שפה שהיא. כמובן שיש לוודא שאתם בוחרים נוטריון עם שליטה מלאה בשתי השפות
עורך דין נוטריון בפתח תקווה לאימות הסכם ממון
באופן כללי, עו"ד נוטריון בפתח תקווה הוא בעל הזכות לאמת הסכמי ממון שנחתמו לפני הנישואין. הסכם זה נעשה נפוץ מאוד בשנים האחרונות, עם העלייה בשיעור הגירושין בישראל, ובהתאם מבקשים רבים להגן על הנכסים שצברו לפני הכניסה לברית הנישואין. אם כן, על הנוטריון לוודא כי הצדדים חותמים מרצונם החופשי וכי הם מבינים את המשמעויות של ההסכם, והוא זה שרשאי לאמת את ההסכם ולהעניק לו את התוקף המשפטי.
מחיר שירותיו של עורך דין נוטריון
נקודה אחת חשובה לסיום: כשאתם בוחרים עו"ד נוטריון בפתח תקווה, זכרו שישנו מחירון אחד המחייב את כלל הנוטריונים בישראל. מומלץ להכיר את המחירים מראש כדי לדעת כמה אתם באמת אמורים לשלם, וכדי להימנע מעלויות גבוהות ומיותרות. רק נוטריון הפועל על פי החוק יבצע את העבודה באופן מדויק ובמחיר שהוגדר מבעוד מועד.
ת"א (חיפה) 40733-09-13- יורם אדלר נגד יובל אלון חברה לבנין בע
שמות השופטים: אורי גולדקורן
בדירת התובעים יש ליקויים המצריכים הגעה אל מקומות גבוהים לרבות טיפוס על סולם ובדיקת מערכות איוורור הממוקמות מעל תקרות מונמכות, ראה סעיף 4 בחוות דעת בן עזרא . . . . . . 3. לאור זאת, נא שקול האם אתה מסוגל לבדוק את דירת התובעים כדבעי. 4. מכתב זה משוגר אליך על מנת למנוע מפח נפש ועל מנת שלא להכשילך בהמשך הדרך. 5. אודה לקבלת פרטי חשבונך על מנת שמרשיי יוכלו לבצע העברה בנקאית של שכר טרחתך". המהנדס לופו השיב ביום 1.7.2014 למכתב זה: 3 "1. לאחר שטענותיך בניסיון לבטל את מינויי כמומחה בית המשפט בתיק דנן נדחו אחד אחד ע"י כב' בית המשפט, תוצאת "המחקר" שערכת לגבי מצבי הגופני הנם חלקיות בלבד. נכון הוא, וכך גם נמצא במסמכי המוסד לביטוח לאומי, הגבלתי את עצמי לביצוע עבודות שצורכות יותר זמן במשרד, מאשר ניהול פרויקטים של עבודות תשתית כגון גשרים, כבישים ומנהרות, כפי שניתן להבחין בתיאור ניסיוני בעבודה הנמצא בכל חוות דעת שלי. מכאן ועד אי יכולת בדיקת הליקויים הנטענים בתוך דירת מגורים המרחק הינו עצום, אבל כנראה שבעיניך כל הדרכים הנן כשרות להסגת (צ"ל: להשגת – א"ג) המטרה. 2. לגבי דאגתך למפח נפש מצידי, הנני סבור שהנה קנה (צ"ל: כנה – א"ג), ומודה על כך. 3. במידה והתובעים יכינו לקראת הבדיקה בנכס סולם יציב, אבדוק כל ליקוי הנטען בתוך הדירה". תשובתו זו של המומחה הובילה, עוד באותו יום, להמשך תכתובת בין באת-כוח המבקשים לבין המומחה באמצעות פקס. תחילה דרשה באת-כוח המבקשים מהמומחה להבהיר את התבטאותו החמורה, בסיפא של סעיף 1 למכתבו, אשר, לדעתה, עולה ממנה ניחוח של יריבות אישית, ותבעה התנצלות.
החלטה |20/08/2014 |שלום – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 7
ת"א (ירושלים) 50640-01-13- מרדכי יצחק סאמעט נגד משה עובד
שמות השופטים: אלכסנדר רון
אשר לטענת הנתבעים בסעיף 12 לתגובתם בדבר שוני בין חתימות התובעים על ייפוי הכוח הנוטריוניים לבין חתימותיהם על גבי ההסכם לפיו מכרו את הבית. אין בית המשפט מפעיל כעין ידיעה שיפוטית או התמחות בניתוח וזיהוי של כתבי יד, ואין בית המשפט בוחן ומשווה את חתימותיהם של בעלי דין. לשלב זה נכון להעמיד את ייפויי הכוח הנוטריוניים בחזקתם שהם תקינים, ובמאמר מוסגר אוסיף שלא בכדי, מותנה תקפו של ייפוי כוח כללי לאחר, באישור נוטריוני. האישור הנוטריוני מאפשר, בין היתר, גם לבית המשפט, להעמיד את יפוי הכח בחזקתו, שנחתם כדין. 3 ג. בשים לב לסעיף 17 לתגובת ב"כ הנתבעים, יוטעם, שטענתו שייפוי כוח כללי שניתן לאדם שאינו עורך דין (אזרזר, בפרשתנו), מונע ממנו, על פי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין לשכור עורך דין, דינה לדחייה, והדברים שגויים: מיופה כוח כללי אינו חייב להיות עורך דין כדי שיתאפשר לו למנות עורך דין, וזאת אף אינה משמעות הסעיף. באשר עו"ד לנגה הינו עורך דין, וכך הם פני הדברים, מתיישבת תמונת המצב עם דרישות סעיף 20, שאינו גורע מסמכותו של מיופה כח כללי, לשכור את שירותיו של עורך דין. הפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעים (בש"א, חיפה, 7667/06), נסיבותיה שונות בתכלית, עד כי תמהתי על עצם ההשוואה: בפרשה דהתם לא דובר כלל על יפוי כח כללי/נוטריוני, אלא על יפוי כח רגיל, ואין כל בסיס להשוואה. ד. אשר לתובע 6 ובהמשך לטענות הנתבעים בסעיף 28 לתגובתם. התובע 6, מלכתחילה, ייפה את כוחו של עורך דין אורדן לייצגו וזה מינה את ב"כ התובעים דנן. אמנם, יפוי הכח הינו, לכאורה, יפוי כח כללי, נוטריוני, ואולם קיימת בעייתיות באישור נוטריוני כשמיופה הכח, הוא הנוטריון עצמו.
החלטה |30/03/2015 |שלום – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 5
תמ"ש (ראשון לציון) 65451-03-16- פלוני נגד אלמונית
שמות השופטים: ורדה בן שחר
לא, לקחתי את החוזה וקראתי שצריך לפנות לבית משפט לאישור ,חזרתי לנוטריון אמרתי לו את זה ,הוא אמר שאין צורך בגלל שזה נעשה לפני החתונה . זו הייתה התשובה שלו. מהמקובץ עולה שהסכם הממון נערך ונחתם אצל נוטריון עובר לנישואין . הנוסח לפיו הצדדים יפנו לבית המשפט לאשר ההסכם נכתב על ידי הנוטריון שהבהיר לאחר מכן שאין צורך באישור בית המשפט הואיל והצדדים ערכו ההסכם לקראת נישואין . הצדדים עצמם לא ביקשו להתנות תוקפו של ההסכם באישור נוסף של בית המשפט . לאור הדברים הללו אני מוצאת לקבוע כי ההסכם תקף גם אם לא אושר על ידי בית משפט . אף כי אינני דנה בפגמים שלטענת הנתבעת נפלו בכריתת ההסכם ,אני מוצאת לצטט מדברי הנתבעת בבית משפט ביחס לעריכת אותו הסכם: "ש. מה סיכמתם ת. סיכמנו שלו- שלו ,שלי -שלי ש. ואז הלכתם לעורך דין שיכתוב שלו שלו ושלך שלך ת. כן ידעתי שזה הבית שלו ש. את מסכימה שזה הבית שלו ת. אני יודעת שזה הבית שלו ש בשביל זה הלכתם לעורך דיין לכתוב שכל אחד עם הרכוש שלו . נכון ת. כן (עמ' 15 מול שורות 24 ואילך ) עיננו הרואות ,מדובר בבני זוג שביקשו לעגן רצונותיהם בהסכם יחסי ממון ,לקראת נישואין . לתובע דירה ולנתבעת דירה משל עצמה ההסכם נכרת עובר לנישואין ,במטרה להבטיח הפרדה רכושית . יש לציין שהנתבעת מבינה שהדירה איננה שלה אך היא טוענת שעל התובע לפצות אותה כדי שתיאות לעזוב את דירתו . בסיכומיה היא טוענת שהתובע אדם אמיד והיא מעריכה את רכושו במיליוני שקלים. לטענתה הוא הבטיח לה רכוש וכספים . הרצון לקבל כסף עולה גם מעדותה בבית המשפט (ראה : עמ' 17 מול שורות 14 ואילך ).
פסק דין |25/06/2018 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 1 |עמודים – 6
שמות השופטים: דניאל רותם,עוד חבד,משה וינברג,עוד,מיכל ברנט
" .34" נוטריון אשם בעבירת משמעת אם-(1) עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה" ;’ 512400689 אם יוכחו העבירות האחרות בכתב הקובלנה, כולן או חלקן, ימצא הנאשם אשם גם בעבירה של פגיעה בכבוד המקצוע. 2))חתימה על אישורים נוטריונים מחוץ למשרד : לטענת הקובל, בין יום 4.7.93 ויום 3.10.93 חתם הנאשם על אישורים נוטריוניים במשרדי חברת "גני אביב" למרות שעל האישורים עצמם ציין כי ניתנו במשרדו, מבלי לציין כתובת. הנאשם מודה בעובדות אלו, אך טוען שבאותו זמן לא היה לו משרד ועל כן לא ציין את כתובתו. לגישתו, אין כל איסור על נוטריון לתת אישורים מחוץ למשרדו. טועה הנאשם בקביעתו, שאין החוק מטיל חובה על נוטריון לקבל את לקוחותיו במשרדו. נוטריון הוא גם עורך דין וחלים עליו, בצד חוק הנוטריונים והתקנות שהוצאו על-פיו, גם חוק לשכת עורכי הדין,תשכ"א-1961 וכלליו. קובע כלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-: 1986 "(א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. , . (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע," הכלל הוא,שעורך דין יקבל את לקוחותיו במשרדו ואילו הפגישות הנערכות מחוץ למשרד עורך הדין הן החריג. עולה מס"ק א', שצריך עורך דין להיות בעל משרד, שיהיה מקום עסקיו הרגיל והקבוע. לטענתו של הנאשם, לא היה לו משרד באותה תקופה, כך שמראש לא יכול היה לעמוד בדרישה הבסיסית של הכלל הנזכר. כבר בכך יש טעם לפגם, אך בכך לא עצר הנאשם. הוסיף הוא חטא על פשע, כאשר רשם על האישור הנוטריוני, שהוא נחתם במשרדו, כשלמעשה נחתם במשרדי חברת "גני אביב". הקובל לא ציין על איזה חיקוק, לגישתו, עבר הנאשם במעשיו אלו, אך רישום מוטעה על גבי אישור נוטריוני, כמו גם קבלת לקוחות מחוץ למשרד דרך קבע, כאשר לעורך הדין כלל לא היה משרד, מהווים פגיעה בכבוד המקצוע, עבירה על סעיפים 21 ו (1) 34-לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976-ופוגעים במעמדם המיוחד של הנוטריונים והאישורים הניתנים על-ידם בעיני החברה והרשויות.
גזר דין |05/11/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 10
הנוטריון את האישור הנוטריוני וכן את תצלום דף הדרכון, אשר לדבריו נוהג הוא לעשות בכל אישור נוטריוני. 4. לפני מתן פסק הדין החלקי, הודיע עו"ד חמייסי, ב"כ נתבע 2, כי הוא יזמן את הנוטריון כעד מטעמו (עמ' 71, שורות 14/15). 5. בקשת נתבע 1 היא לגרום לכך שהנוטריון יוזמן להעיד וכי לב"כ נתבע 1 תהיה ההזדמנות לחקור אותו חקירה נגדית. חלופות שהציע עו"ד שמואל מצא, ב"כ נתבע 1, להשגת מטרה זו, הם אלה: א. להורות לב"כ נתבע 2 (עאזי איברהים ווזווז), עו"ד ע' חמייסי להזמין את הנוטריון כעד מטעמו של נתבע 2.
החלטה |13/03/2003 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 8 |עמודים – 3
ת"א (תל אביב) 2223-98-1. עבדל קאדר מוחמד סאלח מנסור נגד 1. זיאד מוחמד מנסור
שמות השופטים: גדות שרה
כמו כן הפר הנוטריון שבירו, לטענת הנתבעים, את הוראת תקנה 20 לתקנות הנוטריונים, המחייבת אותו להודיע למנהל מס שבח על כל ייפוי כוח שנחתם בפניו הנוגע לזכות במקרקעין. המשמעות המשפטית של הפרות נטענות אלו של דיני הנוטריונים, כך ממשיכים הנתבעים וגורסים, הינה כי אין לייפוי הכוח כל תוקף, וזאת לאור הוראת סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן חוק הנוטריונים). סעיף זה קובע, כי ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין לא יהיו בני-תוקף "אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על-פיו. . . "; שלישית, לטענת הנתבעים מסמכי הויתור בטלים גם משום שהנוטריון הצהיר במסגרתם הצהרות שאינן אמת, ובכלל זה כי חותמי מסמכים הופיעו בפניו במשרדו וכי הוא מכיר אותם באופן אישי, וזאת אף-על-פי שאין מחלוקת שמסמכי הויתור נחתמו בטירה, וכי שבירו מעולם לא פגש את חותמי המסמכים קודם לכן. בנוסף לכך, טוענים הנתבעים כי פעילותם של הנוטריון שבירו ועורכת-הדין חרמון מנוגדת לכללי האתיקה המחייבים עורך-דין ליתן שירותים במשרדו בלבד. טענות אלה הן הרחבת חזית, הן לא נטענו בכתב ההגנה ודינן להידחות. שאלת תום הלב והתנהגות הנתבעים 48. מוחמד, בנו של סעיד, העיד כי הוצאת צווי הירושה על-ידי הנתבעים בשנת 1996 ורישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בנתניה, בהתבסס על אותם צווים, נעשו בסתר, מאחורי גבם של התובעים, וכי לתובעים נודע על כך רק עם הגשתה של התובענה לסילוק יד (פסקאות 28 ואילך לתצהיר מוחמד).
פסק דין |09/06/2005 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 30
סעש (חיפה) 55689-10-20- מאיר מליחוב עי נגד דקסל בע"מ עי
שמות השופטים: אלכס קוגן,נציגת עובדים גב הדר מאור,נציג מעסיקים אליהו נקאר
אלא שבחקירתו החוזרת של התובע, הוא נשאל על ידי בא כוחו לגבי חתימתו על גבי התצהיר, וכעת שינה התובע את תשובתו, והעיד כי לקח את התצהיר לנוטריון (הנוטריון הוא עורך דין אחר ולא מי שמייצג את התובע בתיק זה) ואחרי שהוסבר לו מה כתוב בתצהיר, הוא הבין וחתם על התצהיר (עמ' 31, שורות 5-9 לתמליל): " ש: החתימה שלך שמה זאת החתימה שלך על התצהיר. נכון ת: כן. ש: לפני שחתמת על התצהיר, אתה הגעת אלי למשרד, ולקחת את התצהיר לא חתום, ומישהו תרגם לך גם כן את התצהיר הזה מר מליחוב: כן. " (עמ'31, שורה 17): " ת: הלכתי לנוטריון אחר. " (עמ' 31, שורה 19 לתמליל): " ת: והוא תירגם לי את הכל. " גם אם נתחשב במתח הנפשי בו שרוי היה התובע במהלך עדותו בבית הדין, עדיין אין כל הצדקה, שלא לומר אמת. גם אדם שאינו מבין טוב עברית צריך לומר אמת בבית הדין. (יש לזכור, כי ב"כ התובע אינו דובר רוסית והוא עצמו תיקשר עם מרשו בעברית ראה עמודים 5-6 לתמליל מיום 17.7.22 ). ב. בסעיף 53 לתצהיר עדותו הראשית של התובע, הוא מעלה חשש בליבו, כי המשובים הרבים שהוגשו על ידי הנתבעת הוכנו לצורכי תביעה, אך כאשר הוא העיד בבית הדין ביום 30.9.21 , ניכר היה מעדותו שהוא עצמו ידע כי קיבל ציוני הערכות 1 או 2 (ראה סעיף 44 לפסק הדין לעיל). ג. בדיון בבית הדין העלה התובע, באופן לא אמין, לראשונה, כי לא הוא התקין את מעצורי השמן לדלתות באופן פגום, אלא עשה זאת עובד אחר (עמוד 20 לפרוטוקול הדיון מיום 17.7.22 ). בשום מקום בעבר, לא בשימוע ולא בכל השיחות שקוימו עמו, לא הועלתה על ידו טענה זו. יעוד כספי הפיצויים לקצבה 46.
פסק דין |23/11/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 12
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 54. הוראות מעבר
54. (א) הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל-יד בית-משפט. (ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2. (ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל. (ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'. (ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה. (ו) מיום ב' בסיון התשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון התשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון
30. (א) בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה: (1) (בוטלה); (2) אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה: (א) פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק; (ב) פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש; (ג) פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה ( ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם; (ד) פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה; (3) העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק; (4) (בוטלה); (5) אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה: (א) העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו; (ב) אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך; (ג) אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10) פי
תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "היועץ המשפטי של החברה” – היועץ המשפטי הבכיר ביותר שהוא עובד החברה, אם בחברה עובד יועץ משפטי; לא עובד בחברה יועץ משפטי, מי שדירקטוריון החברה מינה, מבין היועצים המשפטיים המועסקים על ידי החברה, ליועץ המשפטי לעניין תקנות אלה; "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "ועדת חריגים” – ועדה שתוקם בחברה ממשלתית גדולה והמורכבת מאלה: המנהל הכללי של החברה, שישמש יושב ראש הוועדה, סגן המנהל הכללי של החברה האחראי על תחום משאבי אנוש והיועץ המשפטי של החברה; "חברה" – חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק; "חברת השמה" – חברה שעיקר פעילותה בהצבת עובד לעבודה אצל מעסיק בפועל או חברה העוסקת בבחינת התאמתו של עובד להעסקה על ידי המעסיק; "חברה ממשלתית גדולה" – חברה ממשלתית בסיווג 9 או 10, כפי שקבעה הרשות לפי הגדרת דרגה בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות הממשלתיות), התשנ"ד-1994, אשר מיתקניה פרוסים בכמה מקומות בישראל; "קרוב משפחה" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן–אח, בת–אח, בן–אחות, בת–אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבת משפחה שנוצרה עקב אימוץ או קרבת משפחה חורגת ולעניין תקנות 3(2), 5 ו–5א – גם בן דוד, בת דוד, בן דודה, בת דודה; "קשרי עבודה" – כל אחד מאלה: (1) עבודה משותפת לצורך קבלת החלטה, מתן המלצות, קביעת נוהלים, ביצוע מטלה או פרויקט; (2) קרוב משפחה ממלא תפקיד באגף כוח אדם, יחידת החשב, ביקורת פנימית, יחידת משמעת או יחידה אחרת שיש לה תפקידים דומים; (3) קרוב משפחה משמש חבר באחד מוועדי העובדים בחברה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 23. צוואה
23. (א) נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, ימסור הנוטריון את הצוואה למצווה. (א1) ביקש המצווה מנוטריון להפקיד צוואה שנעשתה בפניו כאמור בתקנת משנה (א) אצל הרשם לענייני ירושה, יפקיד הנוטריון את הצוואה בתוך שלושים ימים מיום עשייתה; ההפקדה תהיה בדרך של מסירת הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה בדרך של התייצבות הנוטריון אצל הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה הצוואה או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, על חשבון המצווה. (ב) נוטריון ינהל פנקס צוואות וירשום בו את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני, אזור הפעולה ושם הרשם לעניני ירושה שאצלו הופקדה הצוואה ומועד הפקדתה; לכל רישום יהא מספר סידורי שוטף לפי מועד הפקדתה של הצוואה, או מועד מסירתה לידי המצווה, לפי הענין. (ג) הופקדה צוואה שתקנה זו חלה עליה יצרף הנוטריון לעותק האישור על עריכת הצוואה שישמור בידיו את אישור הרשם לעניני ירושה על הפקדתה וימציא למצווה, לפי דרישתו, העתק מאושר ממנו. (ד) על אף האמור בתקנה 22, נודע לנוטריון על מות המצווה, ימסור הנוטריון את הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה באופן מיידי כאמור בסעיף 75 לחוק הירושה; הנוטריון ישמור בידיו העתק צילומי של הצוואה, ויצרף אליו את אישור הרשם לענייני ירושה בדבר מסירת הצוואה, וירשום את דבר הוצאת הצוואה בפנקס המנוהל לפי תקנה 26(ג).
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 18. חתימה וחותם
18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 8. ציון מומים מסויימים של הניצב בפני הנוטריון
8. ניצב לפני נוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה; שוכנע נוטריון שהניצב לפניו אינו יודע לחתום את שמו, יבוא, לענין תקנות אלה, במקום החתימה – טביעת האצבע שלו.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 3. המצאת הבקשה ליישוב סכסוך והזמנת הצדדים לפגישות מהו"ת
3. (א) מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא למבקש הזמנה לפגישת המהו"ת הראשונה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת וכן דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך, ועל פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; בסיום הפגישה הראשונה תזמן יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך. (ב) העתק של הבקשה, וכן ההזמנה ודף מידע ובו דברי ההסבר יומצאו למשיב באחת הדרכים האלה: (1) בהמצאה על ידי הערכאה השיפוטית למען שימסור המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעי אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני של המשיב שימסור המבקש, בדרך מאובטחת המאפשרת גישה לבקשה על ידי המשיב בלבד, והמתעדת את קבלת הבקשה וההזמנה על ידו; (2) במסירה אישית על ידי הערכאה השיפוטית לפי סדרי הדין; (3) באמצעות בא כוחו של המבקש, אם סדרי הדין האמורים מאפשרים המצאה בדרך זו; אם ההמצאה היא באמצעות בא כוח, תמסור לו מזכירות הערכאה השיפוטית הזמנה אישית ודברי הסבר כדי שימסרם למבקש, וכן מעטפה ובה העתק הבקשה בצירוף ההזמנה ודברי ההסבר כדי שימציאם למשיב בתוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה. (ג) בהמצאת בקשה ליישוב סכסוך והזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל יחולו ההוראות לעניין המצאה מחוץ לתחום השיפוט החלים בערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה; נדרש לפי אותן הוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, תהיה הבקשה למתן היתר קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך מתן ההיתר, ורשאית הערכאה השיפוטית למחוק או להורות על תיקון בקשה להיתר המצאה שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט. (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), בקשות ליישוב סכסוך המוגשות יחד עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16(א)(3), (5), (6), (6א), (7), (8), (8א) ו–(9), יומצאו למשיב בצירוף דברי ההסבר כאמור בתקנה 3, בלא הזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה; דחתה הערכאה השיפוטית את הבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים או שקיבלה את הבקשה בעניין מסוים, תומצא לצדדים הזמנה לפגישת מהו"ת הראשונה מיד לאחר קבלת ההחלטה בבקשה, כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ב). (ה) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך עם בקשה לסעד דחוף לפי תקנה 12(א)(1), (2), (3ב) ו–(4), יודיע המבקש למזכירות הערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע, לאחר קבלת ההחלטה בסעד הדחוף ובסמוך לכך, אם יש עניינים נוספים שאותם הוא מבקש ליישב; לא ניתנה הודעה כאמור ולא הגיע המבקש לישיבת המהו"ת, תימחק הבקשה ליישוב סכסוך בתוך 60 ימים מיום מתן ההחלטה בסעד הדחוף.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 22. עתקים
22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על–ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על–ידי אותו אדם. (ב) נוטריון יתן תוך זמן סביר בנסיבות הענין העתק מאושר על-ידיו של עותק שעליו לשמור לפי תקנה זו, על פי בקשתו של מי שביקש לערוך את המקור, של מי שחתום עליו, של מי שהוענקו לו זכויות על פיו, של חליפיהם של אלה או של מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו של המקור, ולא יתן העתק מאושר כאמור לאחר; למטרה זו רשאי הנוטריון להוציא זמנית את העותק ולערוך בו צילום מחוץ למשרדו. (ג) נבצר מנוטריון זמנית לקיים את האמור בתקנת משנה (ב), ידאג לכך שנוטריון אחר יאשר ויתן את ההעתקים המאושרים במקומו; שר המשפטים רשאי מטעמים מיוחדים לפטור את הנוטריון מקיום הוראה זו, אם ראה שאין בידיו של הנוטריון לקיימה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 4. בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון
4. (א) נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה בבחינת גילו. (ב) האמור בתעודת הזהות או בדרכון של הניצב בפניו או בתעודה ציבורית אחרת ישמש ראיה לדבר אם הניצב קטין או בגיר. (ג) היתה הפעולה של קטין טעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, לא יתן הנוטריון את האישור אלא אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הוכח לו על-ידי תעודה ציבורית שניתנו ההסכמה או האישור, לפי הענין; (2) ההסכמה ניתנה בפניו במעמד עשיית הפעולה על-ידי הקטין; (3) הוסיף לנוסח אישורו הערה שהפעולה טעונה הסכמה או אישור כאמור. הנוטריון יפרש את מתן ההסכמה או האישור לפעולה של קטין, אם ניתנו כאמור, בגוף האישור הנוטריוני, והם או העתק מאושר מהם יצורפו לעותק האישור הנוטריוני שיישמר בידי הנוטריון, זולת אם ניתנו בגוף המסמך שעליו חתם הקטין. (ד) נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה. (ה) לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 50. מילוי מקום נוטריון
50. בתחום של רשות מקומית שבו בית-משפט שלום ואין בו משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד המדינה הממלא תפקיד באותו בית-משפט להשתמש בסמכויות נוטריון, כולן או מקצתן, ודין פעולה שנעשתה בידי עובד המדינה מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 41. ערעור
41. (א) הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי חוק הלשכה, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי חוק הלשכה. (ב) הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות. (ג) על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי. (ד) (בוטל).
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 124. המצאה
124. (א) הוגשה התובענה בידי אחד מבני הזוג בלבד, והוא מבקש להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה, ובתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את התקיימות אחת הזיקות המנויות בסעיף 2 לחוק התרת נישואין, ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא; בית המשפט רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה. (ב) הורה בית המשפט על דרך ביצוע המצאת כתב התביעה כאמור, יצרף התובע לכתב התביעה, על מצורפיו, תרגום מאושר שלהם לשפת הארץ שאליה יומצאו.
תקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה), התשס"ב-2002
סעיף: 5. מזכיר משפטי
5. (א) המנ"ת יופעל בידי מזכיר משפטי. (ב) תפקידיו של המזכיר המשפטי הם כמפורט להלן: (1) לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי דין אחרים, ובלבד שאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק או בידי שופט או רשם; (2) להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט על פי דין, ובלבד שלא יקצוב המזכיר המשפטי מועד לתגובה הקצר מן המועד הקבוע בדין; (3) להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה, לרבות הזמנתם לפגישה לצורך כך; (4) לסייע לשופט המוקד או לרשם בהכנת רשימת המשפטים לפי סעיף 101 לחוק, ובהוצאת ההודעות הדרושות לפי אותו סעיף; (5) למיין, לסווג, להעריך ולנתב תובענות לפי הנחיות נשיא בית המשפט ובכפוף לתכניות המנ"ת, ליתן לבעלי דין כל הודעה או הצעה לצורך כך, ולהעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט; (6) להביא לפני בעלי הדין הצעות להפניית התובענה להליכים חלופיים; (7) להורות כי לא יקובל לרישום כתב בי דין שתקנות סדר הדין אינן מתקיימות בו; הורה המזכיר המשפטי כי אין לקבל כתב בי דין לרישום, יציין את נימוקיו ואת תאריך דחיית הכתב לרישום, ויחולו הוראות תקנה 7 על מי שטוען שיש לקבל את הכתב לרישום; (8) להציע לבעלי הדין, לפי הנחיות נשיא בית המשפט, שופט מוקד או רשם, להסכים למינוי מומחה על פי כל דין; (9) לחתום על כל מסמך בנושאים שהוסמך לטפל בהם לפי תקנות אלה, בצירוף תוארו; (10) לעשות כל מעשה אשר פקיד בית המשפט מוסמך לעשות על פי כל דין.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 26. הגבלות על שותפות
26. (א) נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו; אולם רשאי נוטריון לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ואת היתומים הקטינים של כל אחד מאלה: (1) שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון; (2) נוטריון שאת משרדו רכש. (ב) נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר. (ג) סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך-דין שהוא נוטריון לבין עורך-דין שאיננו נוטריון.
כל הזכויות שמורות ©