עורך דין מקרקעין פתח תקווה

עורך דין מקרקעין בפתח תקווה: מדריך מקצועי לבחירה וליווי משפטי

פתח תקווה, הידועה כ"אם המושבות", היא אחת הערים המרכזיות והמבוקשות בישראל. עם התפתחותה המואצת והביקוש הגובר למגורים, תחום המקרקעין בעיר הפך לתחום מורכב ודינמי. עורך דין מקרקעין בפתח תקווה הוא דמות מפתח בכל תהליך הקשור לרכישה, מכירה, פיתוח או ניהול נכסים. במאמר זה נסקור את חשיבותו של עורך דין מקרקעין, התהליכים המשפטיים הנפוצים בתחום, וכיצד לבחור את עורך הדין המתאים לצרכים שלכם.

תפקידו של עורך דין מקרקעין

עורך דין מקרקעין הוא בעל מקצוע המתמחה בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לנכסי מקרקעין. תפקידיו העיקריים כוללים:

ייעוץ משפטי – עורך דין מקרקעין מספק ייעוץ מקצועי בנושאים כמו רכישת נכס, מכירה, השכרה, פיתוח נכסים, ועוד. הוא מסייע ללקוחותיו להבין את הזכויות והחובות שלהם ביחס לנכסים.
ליווי עסקאות מקרקעין – רכישה או מכירה של נכס היא תהליך מורכב הכולל מסמכים משפטיים רבים, בדיקות מקדימות, ומשא ומתן. עורך דין מקרקעין מבטיח שהעסקה תתבצע בצורה חוקית ותקינה, תוך הגנה על האינטרסים של הלקוח.
טיפול בהליכי תכנון ובנייה – עורך דין מקרקעין מייצג לקוחות מול רשויות התכנון והבנייה, מסייע בקבלת היתרי בנייה, ומטפלים בהליכים משפטיים הקשורים לשימוש בקרקע.
פתרון סכסוכים – סכסוכי מקרקעין, כגון סכסוכי שכנים, תביעות בעלות, או מחלוקות בנושאי שכירות, דורשים ידע משפטי מעמיק. עורך דין מקרקעין יכול לייצג את הלקוח בבית המשפט או בגישור.
טיפול בירושה וצוואות – במקרים של נכסים שעוברים בירושה, עורך דין מקרקעין מסייע במימוש הזכויות ובחלוקת הנכסים לפי הדין.

תהליכים משפטיים נפוצים בתחום המקרקעין בפתח תקווה

פתח תקווה היא עיר בעלת היסטוריה עשירה וצמיחה מואצת, מה שהופך את תחום המקרקעין בה לדינמי ומורכב. להלן כמה מהתהליכים המשפטיים הנפוצים בתחום זה:

רכישת נכסים – רכישת דירה או קרקע בפתח תקווה דורשת בדיקה מקיפה של זכויות הבעלות, היתרי בנייה, ומצב התכנון העירוני. עורך דין מקרקעין מבצע בדיקות מקדימות כדי לוודא שהנכס נקי מכל רבב משפטי.
פינוי בינוי – פרויקטים של פינוי בינוי נפוצים בפתח תקווה בשל הביקוש הגובר למגורים. עורך דין מקרקעין מייצג דיירים או יזמים בהליכים המשפטיים הכרוכים בפרויקטים אלו.
סכסוכי שכנים – בשל הצפיפות והביקוש הגבוה למגורים, סכסוכי שכנים הם תופעה נפוצה. עורך דין מקרקעין מסייע בפתרון מחלוקות בנושאי גבולות, זכויות מעבר, הפרעות רעש, ועוד.
הליכי תמ"א 38 – תוכנית מתאר ארצית 38 (תמ"א 38) מיושמת בפתח תקווה כדי לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. עורך דין מקרקעין מייצג דיירים או יזמים בהליכים אלו.

כיצד לבחור עורך דין מקרקעין בפתח תקווה?

בחירת עורך דין מקרקעין היא החלטה חשובה שצריכה להתבצע בקפידה. להלן כמה טיפים שיעזרו לכם לבחור את עורך הדין המתאים:

ניסיון וידע – ודאו שעורך הדין בעל ניסיון רב בתחום המקרקעין, ובפרט בנושאים הספציפיים שאתם זקוקים להם (כגון רכישת נכס, פינוי בינוי, או סכסוכי שכנים).
מוניטין – חפשו המלצות מחברים, משפחה, או לקוחות קודמים. כמו כן, בדקו ביקורות ברשת ובפורומים מקצועיים.
זמינות ותקשורת – עורך דין מקרקעין צריך להיות זמין ונגיש עבורכם, ולשמור על תקשורת פתוחה וברורה לאורך כל התהליך.
שקיפות בעלויות – ודאו שעורך הדין מספק הצעת מחיר ברורה ושקופה, ללא עלויות חבויות.
התמחות מקומית – עורך דין המקורב לאזור פתח תקווה מכיר את השוק המקומי, את הרשויות, ואת ההליכים הייחודיים לאזור.

עורך דין מקרקעין בפתח תקווה – סקירה משפטית
תמצית
מניתוח הפסיקה והתיקים המשפטיים בפתח תקווה, עולה תמונה מקיפה של תפקיד עורך דין מקרקעין בעיר, תוך התמקדות בסוגיות המרכזיות והאתגרים הייחודיים לאזור.

המסגרת הנורמטיבית והמאפיינים הייחודיים
פתח תקווה, כאחת הערים הוותיקות והמתפתחות במרכז הארץ, מציבה אתגרים ייחודיים בתחום המקרקעין. מהפסיקה עולים מספר תחומי עיסוק מרכזיים:

הפקעות ופיצויים מהפסיקה עולה כי נושא ההפקעות מהווה סוגיה משמעותית בעיר. כך למשל:
תא (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה (ניתן ב 01/01/23) "בשנת 1996 הפקיעה עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") מקרקעין הידועים כחלקה 40 בגוש 6387 (להלן: "המקרקעין") בבעלות העותרת… על רקע שינוי ייעודם ממגורים לייעוד ציבורי."

תכנון ובנייה סוגיות של שימושים חורגים והיתרי בנייה מהוות חלק משמעותי מהעבודה:
תפב (פתח תקווה) 1575-07-24- מדינת ישראל ע"י נגד ' דוד נחום ע"י (ניתן ב 31/12/24) "המקרקעין מצויים במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה וחלו עליה התכנית תמ"א 1/35; תכנית תמ"א/1; תכנית תמ"מ 21/3…"

עסקאות מקרקעין תיעוד משפטי מראה את החשיבות בליווי עסקאות מקרקעין:
תא (תל אביב) 33794-07-17- צבי מנדל נגד צבי ברקוביץ (ניתן ב 15/10/18) "עניינים דוגמת טיב הממכר, עלותו ותנאי התשלום נקבעים על ידי הצדדים בעצמם, כחלק מהמשא ומתן. עורך הדין אינו אמור להתערב בשאלות מסחריות, אלא לוודא שלקוחותיו מבינים את טיב העסקה המוצעת וליצור מנגנונים שיגנו עליהם."

תפקידי עורך דין מקרקעין בפתח תקווה
ליווי עסקאות נדל"ן
בדיקת מצב משפטי של הנכס

ניסוח וחתימת חוזים

טיפול ברישום הזכויות
ייצוג מול רשויות
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
לשכת רישום המקרקעי
טיפול בסכסוכי מקרקעין
סכסוכי שכנים
מחלוקות על זכויות במקרקעין
תביעות בגין הפרות חוזה
שיקולים מעשיים
היכרות עם המערכת המקומית
נהלי הוועדה המקומית
פסיקה מקומית רלוונטית
מדיניות תכנונית עירונית
מומחיות בתחומים ספציפיים
תמ"א 38
פינוי-בינוי
התחדשות עירונית

עורך דין מקרקעין פתח תקווה – המדריך המקיף

מהו תפקידו של עורך דין מקרקעין בפתח תקווה?

עורך דין מקרקעין בפתח תקווה הוא איש מקצוע המתמחה בעסקאות נדל"ן ובסוגיות משפטיות הקשורות למקרקעין באזור פתח תקווה והסביבה. תפקידו לייצג את הלקוחות בעסקאות רכישה ומכירה של דירות, בתים, מגרשים ונכסים מסחריים, וכן לספק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לזכויות במקרקעין, היטלי השבחה, מיסוי מקרקעין ועוד.

העיר פתח תקווה, כאחת הערים המתפתחות במרכז הארץ, מציעה מגוון אפשרויות בתחום הנדל"ן, החל מפרויקטים חדשים של התחדשות עירונית, דרך שכונות ותיקות ועד לאזורי תעשייה ומסחר. שוק הנדל"ן בעיר מציב אתגרים ייחודיים, ולכן חשוב לבחור עורך דין מקרקעין מנוסה המכיר היטב את השוק המקומי.

למה חשוב להיעזר בעורך דין מקרקעין בפתח תקווה?

עסקת נדל"ן היא אחת העסקאות המשמעותיות ביותר שרוב האנשים יבצעו במהלך חייהם. מדובר בעסקה מורכבת הכרוכה בסכומי כסף גדולים ובהתחייבויות ארוכות טווח. עורך דין מקרקעין מיומן יכול לסייע במניעת טעויות יקרות ובהבטחת האינטרסים של הלקוח.

בפתח תקווה, כמו בכל עיר, ישנם היבטים מקומיים ייחודיים שמשפיעים על עסקאות נדל"ן. עורך דין מקרקעין מקומי מכיר את תוכניות המתאר העירוניות, את מדיניות העירייה בנושאי תכנון ובנייה, ואת הדינמיקה של שוק הנדל"ן המקומי. ידע זה יכול להיות קריטי להצלחת העסקה ולהשגת התנאים הטובים ביותר עבור הלקוח.

שירותים שמציע עורך דין מקרקעין בפתח תקווה

עורך דין מקרקעין בפתח תקווה מציע מגוון רחב של שירותים משפטיים בתחום הנדל"ן:

ליווי בעסקאות מכר ורכישה – החל משלב המשא ומתן, דרך עריכת הסכמי מכר, ביצוע בדיקות נאותות וכלה ברישום הזכויות בטאבו. עורך הדין יוודא שהעסקה מתבצעת באופן חוקי ובטוח, תוך הגנה על האינטרסים של הלקוח.

ייעוץ בנושאי תכנון ובנייה – סיוע בהליכי רישוי, טיפול בחריגות בנייה, הגשת התנגדויות לתוכניות בנייה וייצוג בפני ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות.

טיפול בפרויקטים של התחדשות עירונית – ליווי בעסקאות תמ"א 38, פינוי-בינוי וקבוצות רכישה. פתח תקווה עוברת תהליכי התחדשות עירונית משמעותיים, ועורך דין מקרקעין מנוסה יכול לסייע בניווט המורכבויות של פרויקטים אלה.

ייצוג בסכסוכי מקרקעין – טיפול בסכסוכי שכנים, מחלוקות על גבולות, סכסוכים עם קבלנים או יזמים, תביעות פיצויים בגין ירידת ערך ועוד.

ייעוץ בנושאי מיסוי מקרקעין – מתן ייעוץ לגבי מס שבח, מס רכישה, היטלי השבחה ופטורים ממס, במטרה לסייע ללקוחות לתכנן את העסקה באופן המשתלם ביותר מבחינה מיסויית.

כיצד לבחור עורך דין מקרקעין מתאים בפתח תקווה?

בחירת עורך דין מקרקעין מתאים היא החלטה חשובה שתשפיע על הצלחת העסקה. הנה כמה נקודות שכדאי לשקול:

ניסיון וידע – חשוב לבחור עורך דין עם ניסיון ספציפי בסוג העסקה שאתם מתכננים. לדוגמה, אם מדובר בפרויקט התחדשות עירונית, חפשו עורך דין שהתמחה בתחום זה.

היכרות עם השוק המקומי – עורך דין שעובד באופן קבוע בפתח תקווה מכיר את המאפיינים הייחודיים של השוק המקומי, את הגורמים העירוניים הרלוונטיים ואת התוכניות העתידיות שעשויות להשפיע על ערך הנכס.

זמינות ושירות – בחרו עורך דין שמקדיש לכם תשומת לב, זמין לשאלות ומעדכן אתכם באופן שוטף לגבי התקדמות הטיפול בעניינכם.

שקיפות בנושא שכר טרחה – ודאו שיש הסכמה ברורה לגבי שכר הטרחה והעלויות הנלוות לפני תחילת ההתקשרות.

סוגיות משפטיות נפוצות בעסקאות נדל"ן בפתח תקווה

בעת ביצוע עסקת נדל"ן בפתח תקווה, ישנן מספר סוגיות משפטיות נפוצות שעורך דין מקרקעין יכול לסייע בהתמודדות עמן:

בדיקת זכויות וחובות בנכס – עורך הדין יבדוק את מצב הזכויות בנכס, את השעבודים והמשכנתאות הרשומים עליו, וכן יוודא שאין חובות ארנונה, מים או ועד בית שעלולים לעבור לרוכש.

טיפול בהיבטי מיסוי – עורך הדין יסייע בתכנון מיסוי אופטימלי של העסקה, יגיש את הדיווחים הנדרשים לרשויות המס וינסה להשיג פטורים או הקלות מס במידת האפשר.

בדיקת היתרי בנייה וחריגות – בדיקה האם הנכס נבנה בהתאם להיתרי הבנייה, והאם קיימות חריגות בנייה שעלולות להוביל לבעיות בעתיד.

סוגיות בהתחדשות עירונית – טיפול בהסכמים מורכבים מול יזמים בפרויקטים של תמ"א 38 או פינוי-בינוי, הבטחת זכויות הדיירים והסדרת היבטי המיסוי הייחודיים לפרויקטים אלה.

סיכום: מדוע עורך דין מקרקעין בפתח תקווה הוא הכרחי לעסקת נדל"ן מוצלחת

עסקת נדל"ן היא עסקה מורכבת המחייבת ידע משפטי ומקצועיות. בפתח תקווה, עיר דינמית עם שוק נדל"ן מתפתח, חשוב במיוחד להיעזר בעורך דין מקרקעין מנוסה המכיר את המאפיינים הייחודיים של השוק המקומי.

עורך דין מקרקעין מיומן יסייע בניווט המורכבויות המשפטיות, בהגנה על האינטרסים שלכם ובהבטחת עסקה בטוחה וכדאית. ההשקעה בשירותיו של עורך דין מקרקעין מקצועי בפתח תקווה היא צעד חכם שעשוי לחסוך לכם כסף, זמן וכאבי ראש בטווח הארוך.

בין אם אתם רוכשים את דירת החלומות שלכם, משקיעים בנכס מסחרי או מתכננים להצטרף לפרויקט התחדשות עירונית, עורך דין מקרקעין מפתח תקווה הוא בעל הברית שלכם בדרך לעסקה מוצלחת ומשתלמת.

סיכום:

עורך דין מקרקעין בפתח תקווה הוא שותף חשוב בכל תהליך הקשור לנכסי מקרקעין. בין אם אתם רוכשים נכס, מעורבים בסכסוך, או משתתפים בפרויקט פינוי בינוי, עורך דין מקצועי ומיומן יוכל להבטיח שהאינטרסים שלכם יישמרו. בחירת עורך הדין הנכון היא קריטית להצלחת התהליך, ולכן חשוב לעשות את הבחירה בקפידה ובהתאם לצרכים שלכם.

אם אתם זקוקים לשירותיו של עורך דין מקרקעין בפתח תקווה, הקפידו לבחור בעל מקצוע בעל ניסיון, מוניטין, וידע מקומי שילווה אתכם בצורה מקצועית ואמינה.

עורכי דין נדל"ן פתח תקווה

סימוכין:

ת"א (פתח תקווה) 2433-11-18- שינה בני בנימין נגד רפאל מסיקה-קבלן הוצאות מעוקלים

שמות השופטים: אשרית רוטקופף

מסיקה-קבלן הוצאות מעוקלים 2. עיריית פתח תקווה ע" ע"י ב"כ עוה"ד אבינועם פרץ פסק דין עניינו של פסק דין זה הינו בתביעת התובע לתשלום פיצוי בסך 150,000 בגין נזקים נטענים שנגרמו לו כתוצאה מפינוי מקרקעין. א. רקע כללי ותמצית טענות הצדדים: 2 1. התובע, תושב פתח תקווה, התפרנס על פי טענתו בזמנים הרלוונטיים לתביעה מעסק לגיזום עצים, הכנתם לעצי הסקה ו/או הכנתם ל"עבודות אומנות בעץ" עבור אומנים שונים לשיווקם בארץ ובחו"ל. 2. פעילות זו של התובע התבצעה במקרקעין הידועים בחלקה 329 בגוש 6389 (להלן: המקרקעין). 3. הנתבע 1 הינו בעל תפקיד מטעם הנתבעת 2, עיריית פתח תקווה, ובכלל זה מבצע מטעמה הליכי פינוי של פלישות טריות (להלן: הנתבעים בהתאמה). 4. סביב החזקת ופעילות התובע במקרקעין נשוא התביעה, התנהלו בעבר מספר הליכים משפטיים; כך, ביום 25/4/99 ניתן פסק דין בה"פ 1095/96 במסגרתו ציווה בית המשפט (כב' השופט ד"ר ג' קלינג) על התובע למסור לנתבעת את החזקה במקרקעין, ובתוך כך דחה את טענות התובע לזכויות שיש לו במקרקעין. בפסק דין נוסף שניתן ביום 26/6/06 בתיק ע"א 1366/05 (במסגרת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" שהגיש התובע ביחס לפינוי המקרקעין) דחה בית המשפט (כב' השופטת י' שטופמן) את טענות התובע לפיהן הוא הגיע להסכמות עם הנתבעת לאחר פסק הדין לפינוי, וניתנה פעם נוספת הודעת פינוי כנגד התובע. 5. ביום 3/6/18 פעלה הנתבעת באמצעות הנתבע לפינויו של התובע מהמקרקעין. 6. לטענת התובע בתביעתו דנן (שהוגשה כחמישה חודשים לאחר הפינוי האמור), עוד בטרם קום המדינה רכש "מאן דהוא" את המקרקעין. בשנות ה-70 המוקדמות של המאה הקודמת רכש התובע את המקרקעין מהרוכש האמור ונערך הסכם בכתב.

פסק דין |16/06/2020 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 9

ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יעקב שפסר

נגד הנתבעים: 1. עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר 2. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 3. קרן קיימת לישראל 2-3 ע"י ב"כ עוה"ד אורלי ברנע – פמ"מ 4. ברטה רוזנבלט ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל שופמן פסק דין תביעה להסדרת רישום זכויות הבעלות של התובעים במקרקעין הידועים כחלקות 100 ו-123 וחלק מחלקה 3 בגוש 6325 בפתח תקווה, על בסיס הסכם חילופי שטחים שנערך בין הנתבעת 1, עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") לבין הבעלים המקורי של אותן חלקות, מר משה אבן עזרא (להלן: "אבן עזרא"). רקע עובדתי ותכנוני 1. שכונת פג'ה בעיר פתח תקווה, הוקמה על אדמות הכפר פג'ה שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, כאשר השטח הוקנה לרשות הפיתוח. השכונה נבנתה בחודש מרץ 1950 ובנייתה הושלמה בשנת 1952. 2 2. עוד קודם לכן, ביום 23.5.1949 נערכה פגישה בין הנתבעת 3, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), לבין חברת עמידר. אקדים את המאוחר ואציין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עקרונית בכל הנוגע להסכמות באותה פגישה. מחד, לגרסת התובעים, תועדו ההסכמות באותה פגישה במסמך שכותרתו "זיכרון דברים", במסגרתו התחייבו הנתבעת 2 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") וקק"ל להעביר לעירייה 300 דונם בחלקות שונות, לרבות בחלקות 11-9 בגוש 6325 ומזרחה להן (להלן: "זיכרון הדברים") (נספח 13א לכתב התביעה). לימים, בהתאם לתצ"ר 49/61, שונו מספרי אותן חלקות למספרים 100 ו-123, המצויות באותו מקום, בצמוד לחלקה 3, שמספרה לא השתנה (נספח 8 לכתב התביעה). גם העירייה סבורה, כי במסגרת אותו זיכרון דברים הועברו לה זכויות בחלקות 100 ו- 123. מאידך, לטענת רמ"י, כלל לא מדובר ב"זיכרון דברים" להעברת בעלות בחלקות, אלא במסמך פנימי שנערך בין קק"ל לבין עמידר ולא בהתחייבות של קק"ל כלפי העירייה.

פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39

ת"א (חיפה) 15302-05-18- שאול חיים רונן נגד אלון סיסו

שמות השופטים: אבישי רובס

ביצוע עסקה במקרקעין, באופן שכל צד חותם בפני בא כוחו אינה טעות בשיקול דעת של עורך הדין או סטייה מסטנדרט התנהגות של עו"ד מיומן וזהיר. שני – התובעים הם אדריכלי ההסכם. עניינים דוגמת טיב הממכר, עלותו ותנאי התשלום נקבעים על ידי הצדדים בעצמם, כחלק מהמשא ומתן. עורך הדין אינו אמור להתערב בשאלות מסחריות, אלא לוודא שלקוחותיו מבינים את טיב העסקה המוצעת וליצור מנגנונים שיגנו עליהם. שיקול דעת עורך הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של הקונה או המוכר וממילא, אין לו מקום או סיבה להתערב בשאלות כלכליות מסחריות. משמע, על עורך הדין לוודא כי זכויות לקוחותיו נשמרות במהלך ההסכם, אך הוא אינו שם את שיקול דעתו, הכלכלי – מסחרי, חלף זה שלהם. בענייננו, התובעים ניהלו משא ומתן, באמצעות מתווך, מבלי שהכירו את המוכר. התובעים ביקשו לקדם את העסקה ובין היתר הסכימו שכל צד יחתום על ההסכם בפני עורך דינו, כדי לזרז עסקה שסברו כי היא כדאית להם מבחינה כלכלית. התובעים לא הכחישו שרצו לקדם את העסקה וביקשו שלא לעכב את החתימה על ההסכם. הטענה לפיה הנתבע "אפשר" להם לבצע חתימות מרחוק אינה אלא מס שפתיים, לכסות על דרישתם שהעסקה תחתם מרחוק ובהקדם. שלישי – גם אם קיים הבדל בין הדברים שנכתבו בתצהיר הנתבע (סעיף 26), לדבריו בחקירה (עמ' 32, שורות 32 – 35 לפרוטוקול), ואף אם אצא מנקודת הנחה שמדובר בעדות כבושה, אין בכך לשנות את הסכמת התובעים שכל צד יחתום בפני באי כוחו. בנוסף, התובע עצמו הבהיר בעדותו, כי מנשירוב אמר לו שהמוכר "חולה, לא מרגיש טוב, הוא מבוגר הוא חולה" (עמ' 6, שורות 23 – 24 לפרוטוקול), כך שאין ספק שהדבר היה ברור גם לתובע מתחילת הדרך וכאמור, הוא לא הטיל ספק בדבריו של מנשירוב.

פסק דין |11/07/2023 |שלום – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 25

ת"א (באר שבע) 9899-06-23- יבגני שבץ נגד ימין ניסים חברה לבנין ופיתוח בע"מ עי

שמות השופטים: רחלי טיקטין עדולם

אני ממנה לפיכך את מר משה מלכה רחוב בן חור 10 פתח תקוה 03-9330293 9. לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר המומחה, מיד עם קבלת המינוי, על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך. ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 1 שבתוספת השנייה לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), תשפ"ג-2022, ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין. 10. אני פוסקת את שכרו של המומחה בסך של 7,500 בתוספת מע"מ. הצדדים ישאו בשכרו של המומחה בחלקים שווים. הצדדים ישלמו למומחה את שכרו בתוך 30 יום ממועד קבלת דרישת התשלום מהמומחה (הצדדים יפעלו באופן אקטיבי בעניין זה). בשכ"ט המומחה כלולות 6 שאלות הבהרה לכל צד. ככל שבדעת מי מהצדדים לשאול שאלות נוספות, יחוייב אותו צד בתשלום נוסף למומחה בסך של 120 בתוספת מע"מ עבור כל שאלה. 11. הצדדים ישלחו למומחה עד ליום 07.04.24 את כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות את חוות דעת המומחים מטעמם. 12. המומחה יבקר בדירה בתיאום עם ב"כ הצדדים, יעבור על פרטי הליקויים ויקבע מהם הליקויים, אם בכלל, המצויים בדירה, ומי נושא באחריות בגינם. המומחה יבחין בין ליקויים הניתנים לתיקון באופן סביר לבין כאלה שאינם ניתנים לתיקון.

החלטה |09/03/2024 |שלום – באר שבעמאזכרים – 0 |עמודים – 3

תפב (פתח תקווה) 1575-07-24- מדינת ישראל ע"י נגד ' דוד נחום ע"י

שמות השופטים: שרון דניאלי

המקרקעין מצויים במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה וחלו עליה התכנית תמ"א 1/35; תכנית תמ"א/1; תכנית תמ"מ 21/3; תכנית תמ"מ 10/3; תכנית אב לפארק הירקון; תכנית פת/1224 ותכנית פת/2000. בתאריך 23.03.95 ניתן לחברת משקו היתר להקמת סככה חקלאית ובתאריך 26.12.00 הוכרזו המקרקעין כ"קרקע חקלאית מוכרזת". 4. על פי הנטען בכתב האישום בו הודה והורשע הנאשם, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק הוקם על המקרקעין במתחם ששטחו כ-2,000 מ"ר (להלן-המתחם), מבנה מבניה קלה בשטח של כ-500 מ"ר (להלן-המבנה), ובסמוך לשנת 2017 החל הנאשם לעשות שימוש במבנה ובשטח פתוח הסמוך לו שהיקפו כ-1,500 מ"ר, לצורך אחסון, תיקון ומכירה של משטחי עץ, מבלי שהיה לו היתר בנייה לכך ובניגוד לתכניות החלות על המקרקעין. 5. כאמור, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום בתאריך 30.10.24 ובאותו מועד נשמעו טיעוני הצדדים לעונש והנאשם גם העיד לעצמו, ונחקר בחקירה נגדית ממושכת על ידי ב"כ המאשימה. ראיות הצדדים לעונש וטיעוניהם 6. טענתו העיקרית של הנאשם בעדותו הייתה כי על פי מצג שהוצג לו על ידי נציגי חברת משקו שהשכירו לו את המקרקעין, היה היתר בניה שחל על המקרקעין, ושאיפשר לו לעשות בהם את השימוש המסחרי המצוין בכתב האישום. הנאשם טען כי במועד ששכר את המקרקעין מחברת משקו הוצג בפניו היתר בניה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (שמספרו 970371), ונאמר לו על ידי נציגי החברה שמכוח ההיתר אפשר "לקיים את המושכר בשטח" (ע' 2, ש' 23), אך במקביל גם הסביר שקיבל התראות על כך שאין היתר בנייה לעסק המופעל והיה "בטוח" כי יקבל היתר בנייה מכיוון שיש ברשותו את כל "האישורים", מאחר שמדובר ב"חווה חקלאית" (ע' 2, ש' 27).

גזר דין |31/12/2024 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 12

פסיקה רלוונטית:

עעמ 2784/15- עיריית פתח-תקוה נגד יוסף שמוחה

שמות השופטים: מ נאור,י דנציגר,נ סולברג

אין עסקינן בסעד תכנוני מורכב, אלא רק בביטול החלטה תכנונית קודמת ובהשבת מצב הדברים לקדמותו, וזאת על רקע קביעותיו של בית המשפט עצמו בסוגיית ההפקעה. זאת ועוד: תוצאותיה של פנייה לרשות התכנון בענייננו הריהן ידועות מראש, שכן כבר כעת ידועה עמדת רשויות התכנון על כך שיש צורך ציבורי במקרקעין; ועל כן פניה שכזו היא חסרת תוחלת. לבסוף טענו שמוחה כי התנהלות העירייה כלפיהם נגועה בהפליה ובחוסר סבירות, וגם בשל כך יש להעתר לערעורם. 7 17. המשיבה 3, הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, תומכת בעירייה בערעורה, ולפי עמדתה יש לקבוע כי הפקעת המקרקעין תיוותר על כנה. לעמדתה, השיהוי במימוש הייעוד אינו מצדיק את ביטול ההפקעה. השיהוי אמנם ארוך, אולם אין די בו כדי להוכיח את זניחת מטרת ההפקעה. העירייה עסקה בבחינת הצורך הציבורי במקרקעין במהלך כל התקופה בהזדמנויות שונות. מן החומר הראייתי עולה כי העירייה פעלה באופן סביר ובשקידה ראויה למימוש המטרות שלשמן הופקע השטח. מאזן הנזקים נוטה לטובת העירייה, שכן לעיר פתח תקווה כולה יגרם נזק ניכר מחמת ביטול ההפקעה, לאור המחסור בשטחים ציבוריים באזור. זאת ועוד, תוצאת פסק הדין ביטול ההפקעה אך הותרת הייעוד התכנוני על כנו אינו מיטיב למעשה עם שמוחה, וגם זאת יש לקחת בחשבון בבחינת מאזן הנזקים. 18. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי רשות רשאית להותיר בידיה שטחים מופקעים לצורך עתודות שטחי ציבור. בית המשפט לא החיל בעניין שלפנינו הלכה זו, מפני שלשיטתו הדבר נכון רק במצב שבו יש ייעוד קונקרטי למקרקעין. ברם, יש להבחין בין צרכי ציבור לעתיד הקרוב, לבין צרכי ציבור ארוכי טווח.

פסק דין |20/07/2017 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 11 |עמודים – 20

עעמ 7879/16- הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נגד מרים בראל

שמות השופטים: א חיות,ד מינץ,ע גרוסקופף

בניגוד לקביעת בית משפט קמא, הוועדה גורסת כי לא נגרם למנוח נזק שכן מקרקעיו לא הופקעו, והוא המשיך להפיק מהם פירות באמצעות הפעלת עסקו במקום וזאת לאורך כל השנים מאז נקבע בשנת 1977 בתכנית המפורטת כי הם מיועדים לשצ"פ ולהפקעה על ידי הרשות. המנוח אף נמנע לאורך כל השנים הללו מפניה לערכאות ובחר לפעול למניעת ההפקעה רק כאשר החליט למכור את המקרקעין. מכל מקום, כך מוסיפה הוועדה וטוענת, אין כל הגבלה משפטית או מסחרית אשר מנעה מהמנוח למכור את המקרקעין ולא הוכח כלל כי אינו מצליח לעשות כן. 7. הוועדה מוסיפה ומדגישה כי היא לא זנחה את מימוש המטרה הציבורית אשר לה יועדו המקרקעין והיא מפנה בהקשר זה לחוות דעת משנת 2013 שערכה ד"ר רונית דוידוביץ'-מרטון, מומחית לתכנון עירוני (להלן: חו"ד דוידוביץ') אשר הוצגה בפני בית המשפט קמא וממנה עולה כי קיים מחסור בשטחי ציבור בעיר פתח תקווה. לטענת הוועדה, מקום שבו השטח מיועד לשצ"פ אין צורך להוכיח לגביו תכנון קונקרטי. עוד טוענת הוועדה כי קביעת בית המשפט לפיה די בשטח הציבורי שבחלקה 21 כדי לספק את צרכי הציבור בסביבה, מנוגדת לנתונים שהוצגו בפניו והיא אינה עולה בקנה אחד עם הכלל לפיו בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת מוסד התכנון בשיקול דעתו שלו. לבסוף, נטען כי הסעד שנפסק ולפיו נשללה מהוועדה סמכות ההפקעה הוא סעד קיצוני ובלתי מידתי. הוועדה מדגישה כי המנוח לא הציג ולא הוכיח נזקים כלשהם שייגרמו לו כתוצאה מהפקעת השטח, ומנגד ברור כי האינטרס הציבורי ייפגע כתוצאה מביטול ההפקעה. 8. המשיבה מצידה סומכת ידיה על פסק הדין של בית משפט קמא וסבורה כי יש לדחות את הערעור. המשיבה טוענת כי המועד לביצוע ההפקעה שנקבע בתכנית המתקנת הוא מחייב וכי בתקנון התכנית המתקנת, להבדיל מתקנון התכנית המפורטת, לא נקבע כי מדובר בפרק זמן "משוער", ולא ניתנה אפשרות להארכתו.

פסק דין |28/08/2018 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 14

עעמ 249/20- איאד חליל עמירה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,ע גרוסקופף

כידוע, הפקעה הינה רכישה כפויה של זכויות במקרקעין המתבצעת למען מטרה ציבורית, לרוב כנגד תשלום פיצויים (עע"מ 1369/06 הלביץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה, פסקה 39 ( 9.7.2008 ) (להלן: עניין הלביץ); אריה קמר דיני הפקעת מקרקעין 29/27 (מהדורה שמינית, 2013) (להלן: קמר)). הפקעת מקרקעין כרוכה בפגיעה בזכות הקניין,אך במקרים רבים היא הכרחית לשם מתן מענה יעיל ומהיר לצרכים ציבוריים (בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פסקה 12 ( 13.2.2001 ) (להלן: עניין קרסיק); עניין הלביץ, פסקה 40; עע"מ 4927/08 משרד הפנים נ' אפרמיאן, פסקה 30 ( 16.6.2011 ); קמר, עמוד 23; אהרן נמדרהפקעת מקרקעין31 (מהדורה שניה, 2011) (להלן: נמדר); להרחבה ראו גם: ד"ר א' וינרוט, הפקעה לצרכי ציבור כשפג הצורך הציבורי, פרסומי פרשת השבוע של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, גיליון מס' 468 (פרשת בא, התשע"ז)). אלא שישנם סוגים שונים של הפקעה. 9 14. במשפטנו קיימים מספר דברי חקיקה המסמיכים גופים שונים לבצע הפקעה של זכויות במקרקעיןכאשר הדבר נחוץ לצורך הגשמת מטרה ציבורית ביחסלמקרקעין המופקעים (נמדר,פרק 3; קמר, פרקים א-ב). בענייננו, ההפקעה בוצעה בהתאם לסמכות הנתונה לוועדה המקומית לפי חוק התכנון והבניה. סמכות הוועדה המקומית לתכנון ולבניה להפקיע נכסי מקרקעין לצרכי ציבורקבועה בסעיפים 188 ו-189 לחוק התכנון והבניה, ולנוכח הפגיעה הנגרמת לזכויות קניין פרטיות כתוצאה מן ההפקעה, הסמכות להפקיע במסגרת זו כפופה למגבלות המבטיחות כי הפגיעה בקניין תעשה רק כאשר המקרקעין המופקעים אכן דרושים לרשות לצורך ציבורי או למטרה ציבורית (עע"מ 7879/16הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ' בראל, פסקה 11 ( 28.8.2018 )).

פסק דין |18/04/2021 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 13 |עמודים – 12

עעמ 7946/16- שלומית הרץ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה

שמות השופטים: י עמית,א שהם,ד ברק ארז

המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה 2. עיריית פתח תקוה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 12.9.2016 בעת"ם 5395-09-15 שניתן על-ידי כבוד השופט א' שוורץ תאריך הישיבה: ה' בחשון התשע"ח ( 25.10.2017 ) בשם המערערים: עו"ד משה י' קמר בשם המשיבות: עו"ד גיל זילבר פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. זהו אחד מאותם מקרים שבהם קרקע הופקעה לצורך ציבורי, אך הצורך שלשמה בוצעה ההפקעה טרם מומש, הגם שחלפו בינתיים שנים רבות. האם נסיבות העניין מצדיקות את השבת הקרקע לבעליה, בהתחשב בפרק הזמן שחלף, או שמא הצעדים שננקטו וההתפתחויות שחלו במהלך השנים מעידים שלא ראוי לעשות כן, חרף העיכוב זו השאלה שבה התבקשנו להכריע. עיקרי התשתית העובדתית 2 2. ההליך שבפנינו נסב על מקרקעין המצויים בעיר פתח תקווה, שהמערערים הם היורשים של בעלי הזכויות בהם. המדובר בחלקה 217 ובחלקה 558 (בעבר חלק מחלקה 218) בגוש 6400 הממוקם בשכונת כפר אברהם בעיר (להלן: המקרקעין או החלקות). המקרקעין יועדו להפקעה לצרכי ציבור בתוכנית בנין עיר פת/1207 שפורסמה למתן תוקף בשנת 1963. סעיף 6 בתקנון התכנית האמורה קבע כי חלק מהמקרקעין וכן חלקות סמוכות להם יופקעו ויירשמו על שמה של עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה) ללא תמורה. בהמשך לכך, פורסמו תכניות עדכניות יותר (פת/9/1207 ו-פת/11/1207 מן השנים 1985 ו-1988, בהתאמה) שהותירו את ייעודם של המקרקעין האמורים לצרכי ציבור על כנו. 3. ביום 29.6.1997 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה (להלן: הוועדה המקומית) הודעה בדבר הפקעת המקרקעין לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וכן מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

פסק דין |28/01/2018 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 9 |עמודים – 18

עת"מ (מרכז) 42933-04-16- ירון ישעיהו בע"מ נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: ורדה מרוז

שוב ואח' נגד משיבה עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל רינהרץ ואח' פסק דין רקע 1. בשנת 1996 הפקיעה עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") מקרקעין הידועים כחלקה 40 בגוש 6387 (להלן: "המקרקעין") בבעלות העותרת, חב' ירון ישעיהו בע"מ, על רקע שינוי ייעודם ממגורים לייעוד ציבורי. בין העירייה לעותרת נחתם הסכם להעברת המקרקעין לידיה עירייה (הסכם חילופי קרקעות מיום 2.7.96 ). 2. בחלוף כ-7 שנים בהן עמדו המקרקעין ערומים וללא שימוש, פרסמה העירייה בשנת 2003 תכנית בנין עיר שמספרה פת71/1201 לשינוי ייעודם מייעוד ציבורי למגורים. עקב השינוי ובהתאם להוראת סעיף 195(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") פנתה העירייה בתאריך 16.6.04 לעותרת ואפשרה לה לרכוש המקרקעין בחזרה, במחיר שלא יעלה על הסכום בו רכשה אותם, בצירוף שווי ההשבחה שנובע משינוי ייעודם. העותרת הודיעה בחוזר על רצונה לממש זכותה לרכישת המקרקעין. 3. משנת 2004 ולאורך שנים ארוכות נוהל משא ומתן בין הצדדים בעצלתיים; לעיתים האיצה העותרת בעירייה לקדם את המשא ומתן ולעיתים העירייה עשתה כן ביחס לעותרת. בשנת 2011 הושגה טיוטה מוסכמת לכאורה (נספח ח/14) אולם אף לאחריה, המשיכו חילופי הדברים בין הצדדים. 2 4. טיוטה סופית של ההסכם לרבות שומה סופית בגין המקרקעין, נשלחו על ידי העירייה לעותרת לקראת סוף שנת 2014. בתאריך 22.1.14 המציאה העותרת לעירייה את מסמכי ההסכם חתומים על ידה כדי שאלו ייחתמו על ידי נציגי העירייה. משבוששה העירייה לחתום על המסמכים, תזכרה העותרת את העירייה מספר פעמים וזו נמנעה מלהגיב לחלק מהתזכורות או שנענתה באורח עמום: "בהנהלת העיר החלו דיונים שונים הקשורים לעסקה האמור.

פסק דין |07/05/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 11

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

עוה"ד שרון פטל נגד משיבות (מבקשות) 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה 2. עירית פתח תקוה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ו/או גיל זילבר החלטה בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה מטעם המשיבים 1 – 2 להורות על קיום דיון דחוף ולחילופין להורות על דחיית התביעה". זו הבקשה על פי כותרתה. מהות הבקשה על פי תכנה, היא בקשה להורות כי הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, אינן מוסמכות לתפוס חזקה בבית המגורים של המבקשים לרבות בחצר הבית, כולה או חלקה. רקע 1. ההליך דנן החל דרכו בשנת 2009, ועניינו תובענה שהגישו הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועירית פתח תקווה (המשיבות בבקשה דנן, "המשיבות") מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 ("פקודת הקרקעות"), ובה ביקשו צו המורה על פינוי ועל סילוק ידם של המשיבים בתובענה מהמקרקעין המצויים ברחוב העצמאות בפתח תקווה בגוש 6715 חלקה 23 בשטח של 1,460 מ"ר ("המקרקעין"). 2. התובענה הוגשה נגד 14 משיבים, אולם מי שהתנגד לה היו משיבים 1 – 2 בלבד, ה"ה קטה, הם המבקשים בבקשה זו ("המבקשים"). המבקשים הם בעלי הזכויות בבית שברחוב העצמאות 17 פתח תקווה ("הנכס"). 3. בתמצית. המקרקעין נושא התובענה הופקעו למטרת דרך עוד לפני שנים, בשנת 1990 פורסמו הודעות לפי סעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 189 – 190 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 ("חוק התכנון והבנייה"). בתובענה שהגישו המשיבות טענו שהמקרקעין נחוצים להן לצרכי ציבור, לשם הרחבת הכביש ברחוב העצמאות בפתח תקווה, וכי המבקשים מסרבים למסור את החזקה בנכס.

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ה"פ (מרכז) 5174-06-08- חלקה 18 בגוש 6365 בע"מ ואח נגד הועדה המקומית לתכנון פתח תקוה ואח

שמות השופטים: אברהם יעקב

לפיכך, טוענות המשיבות כי התובענה התיישנה ודינה להידחות. לחילופין נטען, כי ככל שיקבע כי עילת התביעה צמחה במועד פרסום הודעות ההפקעה, הרי שיש לדחות את התובענה מחמת השיהוי בהגשתה. דיון והכרעה 9. עיקר העובדות הנוגעות לענייננו אינן במחלוקת והשאלה המשפטית הדרושה הכרעה היא האם זכאים המבקשים לפיצויים בגין הפקעת שטח המהווה כ- 40 מחלקתם, כאשר על פי התכניות החלות עליו יועד השטח לבנייני ציבור ייעוד הפוטר את הועדה המקומית מתשלום פיצויים בגין ההפקעה – אולם בפועל הוא משמש כחניון פתוח. 10. טרם שאדרש לשאלה זו, אומר כי על פי הוראות חוק התכנון והבניה, סמכות ההפקעה מסורה בידי הועדה המקומית לתכנון ובניה (המשיבה 1 בענייננו) ועל כן לצורך קביעת שיעור פיצויי ההפקעה, הוא הסעד המבוקש בענייננו, הועדה המקומית היא בעל הדין הנכון. המשיבה 2 עיריית פתח תקווה היא הרשות המקומית שבשטחה מצויים המקרקעין אולם אין היא מוסמכת לקבוע את שיעור הפיצויים או לתיתם. בהעדר סעד אחר הנתבע מן העירייה אני מורה על מחיקתה מן ההליך. 11. סעיף 188(א) לחוק התכנון והבניה מתיר לועדה המקומית להפקיע מקרקעין שנועדו לצרכי ציבור. השימוש בסמכות ההפקעה מותנה בקיום צורך ציבורי המצדיק ומחייב את ההפקעה. בפסיקה נקבע כי חוקיותה של הפקעה מותנית בהתמלא שלושה תנאים מצטברים: קיומו של צורך ציבורי מסוים ומוגדר; זיקתו של הצורך הציבורי המסוים למקרקעין המסוימים המיועדים להפקעה; וקיום צורך בהפקעת המקרקעין כדי לממש את הצורך הציבורי (בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 625, 639 (2001), בג"צ 307/82 לוביאניקר נ' שר האוצר, פ"ד לז(2) 141, 146 (1983)).

פסק דין |28/06/2012 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 12

ת"א (פתח תקווה) 10582-08-22- רבקה רוזנברג נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה

שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין

טענותיהם הן נגד עצם הפקעת המקרקעין או חלק מהם, נגד זכות הקניין של הנתבעות במקרקעין, ונגד האופן שבו הנתבעות מממשות את ההפקעה – טענות שהסמכות העניינית לדון בהן לא נתונה לבית משפט השלום. 3 ג. לכאורה התובעים היו מודעים להפקעה למן רכישת המקרקעין על ידי אשת תובע 2 בשנת 2007 ובמהלך כל השנים שחלפו מאז. בשום שלב הם לא נקטו בהליך כלשהו נגד הפקעת המקרקעין, הימנעות אשר יש בה, לכאורה, כרסום מהותי בזכות הנטענת על ידי התובעים. ד. הוועדה המקומית קיימה את התנאים הקבועים בסעיף 190(ב) לחוק התכנון והבניה, ולכן היא רשאית לתפוס חזקה במקרקעין המופקעים מבלי צורך בהגשת תובענה לפינוי המקרקעין. ב. דיון ב(1) מסגרת עובדתית 8. ביום 19.4.71 פורסמה למתן תוקף תכנית פת 5/1002, אשר חלה על כל שטח שכונת כפר גנים. בסעיפים 9 ו- 10 לתקנון התכנית נקבע כי כל הדרכים החדשות והרחבת הדרכים הקיימות וכן כל השטחים המיועדים לשטחי ציבור בנויים ופתוחים ירשמו על שם עיריית פתח תקווה. התכנית שינתה את ייעודה התכנוני של חלקה 105 מיעוד חקלאי ליעוד למגורים וסימנה חלק ממנה לצורך הרחבת רחוב העצמאות. ביום 13.4.88 פורסמה למתן תוקף תכנית פת/ 1240, אשר פירטה ודייקה את הפרשת הדרך מחלקה 105. (סעיפים 6-8 ו- 11, ונספחים 1-2 לתגובה). 9. ביום 29.3.1990 פורסמה ברשומות (ילקוט הפרסומים 3755) הודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ("פקודת הקרקעות"), ולפי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 ("חוק התכנון והבנייה"), לפיה השטחים הציבוריים שבתחום התוכנית, דרושים לנתבעת 1 ("הוועדה המקומית"), לצרכי ציבור.

החלטה |04/12/2022 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 1 |עמודים – 10

עת"מ (מרכז) 46412-03-11- ההסתדרות הכללית של העובדים העיבריים י אגודה עותומנית מס 488/1 ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה ואח

שמות השופטים: מנחם פינקלשטיין

המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה 2. עיריית פתח תקווה 3. מינהל מקרקעי ישראל פסק דין כללי 1. בעתירה שלפניי יוצאים העותרים נגד החלטת המשיבות 1 ו-2 (להלן גם: "המשיבות") משנת 2003 להפקיע מקרקעין שהעותרים טוענים לזכויות בהם (חלקה 210, גוש 4042, בעיר פתח תקווה, להלן: "המקרקעין", או "החלקה"). המקרקעין והעותרים 2. המקרקעין, בשטח של כ-3,000 מ"ר, הם חלק מחלקת מקור 4, המצויה בשכונת שעריה בפתח תקווה, ושטחה הכולל כ-6,100 מ"ר (להלן: "חלקת המקור"). בשנת 1964 פורסמה למתן תוקף תכנית מפורטת פת/3/1154 (להלן: "תכנית פת/3/1154)", החלה על חלקת המקור. בסעיף 3 לתקנון התכנית צוין: "התכנית מוצעת לצרכי: חלוקת השטח להקמת בנייני ציבור כגון מרפאת קופת חולים, בית הסתדרות ובנין ציבורי עירוני". בסעיף 4 לתקנון התכנית הופיעה הוראת הפקעה שלפיה: "דרכים ושטחים פתוחים המיועדים להפקעה ירשמו על שם עירית פתח-תקוה ללא תמורה". בהתאם ל"לוח שטחים חלוקה" שצורף לתכנית, חולקה חלקת המקור לחמש חלקות: חלקה 4א מרפאת קופת חולים, חלקות 4ב ו-4ג בית הסתדרות, חלקה 4ד שטח לבנין ציבורי עירוני, חלקה 4ה הרחבת כביש. לפי נסח רישום המקרקעין של חלקת המקור, נרשמה הבעלות המלאה בה על שם הקרן הקיימת לישראל, וזאת החל משנת 1933. כן נרשם כי חלקת המקור מוחכרת בשלמותה למר שלום (יששכר) בן יצהר ז"ל (להלן: "המנוח"), שהוא, לטענת העותרים, מר שלום סרי ז"ל. בשנת 2001 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין חלוקה בחלקת המקור, שלפיה מגרשים 4ב ו-4ג נרשמו כחלקה 210, בבעלות קק"ל ובחכירה של המנוח.

פסק דין |17/04/2012 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 14
ה"פ (מרכז) 32673-11-13- חי-אתרים (פיתוח) בע"מ נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

וצדוק צדיק נגד משיבות 1. עיריית פתח תקווה 2. הוועדה מקומית לתכנון ולבניה, פתח תקוה ע"י ב"כ עוה"ד יעקב ברכה ורונית אלפר החלטה עניינה של החלטה זו הוא בפרשנות סעיף 195(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). סעיף זה מעניק זכות סירוב ראשונה לבעל מקרקעין שמקרקעיו נרכשו ממנו בעת ביצוע תכנית לפי הסכם, או שהופקעו תמורת תשלום פיצויים, וזאת אם שונה לאחר מכן ייעודם לפי החוק. בהתאם לזכות סירוב זו יכול הבעלים הקודם של המקרקעין לרכוש אותם בתנאים שנקבעו באותו סעיף. מאחר שהחלטה זו נסבה על פרשנות הסעיף האמור נביא את הסעיף השלם במלואו: "195. מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה: 2 (1) כל עוד לא שונה ייעודם על-פי הוראות חוק זה, מותר להשכירם לגוף ציבורי או לאדם אחר, למטרה שלה נועדו בתכנית, ובלבד ששר הפנים, בהתייעצות עם הועדה המחוזית, נתן אישור על כך; (2) שונה ייעודם על -פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור". החלטה זו תעסוק בחמש סוגיות שבמחלוקת בין המבקשת למשיבות (שכל אחת מהן תיקרא להלן גם "העירייה" ו"הוועדה"). רקע חלקה 14 בגוש 6362 (להלן: "החלקה") נמצאת באזור התעשייה "קריית אריה" בפתח-תקווה, ושטחה הכולל היה 23,765 מ"ר.

החלטה |20/09/2015 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 24

חקיקה רלוונטית:

תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע"א-2011

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה – "אמצעי אלקטרוני" – תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר שבאמצעותו ניתן להעביר מסמכים אל מערכת ממוכנת או ממנה; "בעל זכויות" – כל אחד מאלה: (1) בעל הזכויות כמשמעותו בסעיף 9א לפקודה; (2) בעל זכויות בקרקע כהגדרתו בסעיף 14(1ב)(א) לפקודה; (3) בעל הקרקע כהגדרתו בסעיף 14ב(א); "הודעת הפקעה" – הודעה לפי סעיפים 5, 7 או 5 ו–7 יחדיו לפקודה ביחס לקרקע שלבעל הזכויות יש זכויות בכולה או בחלקה, בין במשותף עם בעלי זכויות אחרים ובין בנפרד מהם; "הוועדה" – ועדת ההשגות כמשמעותה בפקודה; "הצעה לפיצוי" – הצעה לתשלום פיצויי הפקעה כמשמעותה בסעיף 9א לפקודה; "מזכיר" – עובד המדינה שימונה בידי המנהל הכללי של משרד המשפטים למזכיר ועדת ההשגות; "מחיר רכישה" – כמשמעותו בסעיף 14ב(ד)(1) לפקודה; "פיצויי הפקעה" – פיצויים שיש לשלמם לפי הפקודה או לפי חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן – חוק לתיקון דרכי הרכישה), בשל רכישת מקרקעין לפי הפקודה; "שומת מקרקעין" – כהגדרתה בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001 (להלן – חוק שמאי מקרקעין), שנערכה לפי חוק שמאי מקרקעין לשם קביעת פיצויי הפקעה, שווי השבחה, או מחיר רכישה, לפי העניין; "שמאי מכריע" – שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "שמאי מקרקעין" – כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין; "תשלום בעד ההשבחה" – כמשמעותו בסעיף 14(2)(ד) לפקודה.

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016

סעיף: 16. פטור ממכרז להקצאת קרקע נוספת

16. (א) בלי לגרוע מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, רשות מקרקעי ישראל רשאית להתקשר, בלא מכרז, בעסקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, כהגדרתם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל, להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), אם התקיימו כל אלה: (1) הענקת הזכויות היא לחוכרי המקרקעין במגרשים שעליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית, למעט תכנית החיזוק, או ליזם כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין; (2) הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המליצה על הענקת הזכויות; (3) השמאי הממשלתי או שמאי מקרקעין אחר שהוא הסמיך לעניין זה חיווה את דעתו כי הענקת הזכויות נחוצה כדי להבטיח את הכדאיות הכלכלית של מיזם להתחדשות עירונית. (ב) על אף האמור בהוראות לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות, רשות מקומית רשאית להתקשר, בלא מכרז, בחוזה להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), לבעלי הזכויות במגרשים שעליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית, למעט תכנית החיזוק, אם החליטה על כך מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, באישור שר הפנים ובהתקיים התנאים שקבע שר הפנים לעניין זה בתקנות.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

סעיף: 190. ביצוע ההפקעה

190. (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר הפנים או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: (1) סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על "רבע" יבוא "ארבע עשיריות"; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; (2) שר הפנים בהסכמת שר האוצר רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה; (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; (4) לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; (6) סעיפים 5א, 7ב, 14(1א) ו–(1ב), 14א עד 14ד ו–21 לפקודה האמורה לא יחולו; (7) סעיף 9א לפקודה האמורה יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011

סעיף: 2. הגדרות ופרשנות

-כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; "מבנה ציבור"-מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי, תחנת משטרה ותחנה לכיבוי אש, וכן מבנה של המדינה, רשות שהוקמה על פי חוק, רשות מקומית או ועדה מקומית , המשמש כל אחת מאלה במילוי תפקידיה; "המועצה הארצית"-כמשמעותה בסעיף 2(א) לחוק התכנון; "מינהל התכנון"-מינהל התכנון במשרד הפנים; "מקרקעי ישראל"-כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל, למעט קרקע עירונית המוחכרת לדורות; לעניין זה, "חכירה לדורות"-לרבות התחייבות לחכירה לדורות שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי"-מתחם פינוי ובינוי כמשמעותו בסעיף 33א לחוק התכנון מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין, או מתחם שהוועדה כהגדרתה בסעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין נתנה לגביו החלטה מקדמית לפי הסעיף האמור ולפיה בהתקיים התנאים לפי אותו סעיף בכוונתה להמליץ לממשלה להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי; "מתכנן המחוז"-כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון; "עבודות תשתית"-עבודות לפיתוח הקרקע לצורך התאמתה לבנייה למגורים, לרבות יישור פני הקרקע, סימון וסלילה של כבישים ומדרכות, הנחת צ נרת וקווי מים, ביוב, ניקוז, חשמל ותקשורת, וכל עבודה נוספת הדרושה כדי שיהיה ניתן להתחיל בפיתוח מגרשי המגורים ובהקמת בנייני המגורים; "קרקע עירונית"-כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל"-קרקע אשר 80% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל; "ריבית שקלית"-כהגדרתה בחוק

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ קת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית; (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר; (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל – טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ קת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית; (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר; (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל -טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.