בעולם התעסוקה המודרני, יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים הופכים מורכבים יותר ויותר. חוקי העבודה בישראל מתייחסים למגוון רחב של נושאים, החל מזכויות עובדים בסיסיות כמו שכר מינימום, שעות עבודה וחופשות, ועד לסוגיות מורכבות יותר כמו פיטורים, הטרדות מיניות במקום העבודה ואפליה. במצבים אלו, ייצוג משפטי על ידי עורך דין לענייני עבודה בפתח תקווה יכול להיות קריטי להגנה על זכויותיכם ולקבלת התוצאה הטובה ביותר בהליכים משפטיים.
עורך דין לענייני עבודה מתמחה בדיני העבודה בישראל, הכוללים את חוקי המדינה, תקנות, צווי הרחבה ופסיקות בתי הדין לעבודה. הידע המעמיק שלו מאפשר לו לספק ייעוץ משפטי מדויק ולהציע פתרונות מותאמים אישית לכל מקרה.
עובדים רבים אינם מודעים למלוא זכויותיהם על פי חוק. עורך דין לענייני עבודה יכול לסייע לכם להבין את הזכויות המגיעות לכם, בין אם מדובר בפיצויי פיטורים, דמי הבראה, חופשה שנתית או זכויות נוספות. בנוסף, הוא יכול לייצג אתכם במקרים של הפרת זכויות, כמו פיטורים שלא כדין או אפליה במקום העבודה.
גם מעסיקים נזקקים לשירותיו של עורך דין לענייני עבודה. ייעוץ משפטי נכון יכול לסייע למעסיקים לנהל את יחסי העבודה בצורה תקינה ולהקטין את הסיכון לתביעות מצד עובדים. עורך הדין יכול לסייע בניסוח חוזי עבודה, ייעוץ בנושאי פיטורים, וטיפול בהליכים משפטיים מול עובדים.
סכסוכי עבודה יכולים להיות מורכבים ולגרום ללחץ נפשי רב. עורך דין לענייני עבודה יכול לייצג אתכם בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, בגישור או בבוררות, ולסייע לכם להגיע לפתרון הוגן ומהיר.
פיטורים הם אחד הנושאים הרגישים ביותר ביחסי עבודה. עורך דין לענייני עבודה יכול לסייע הן לעובדים והן למעסיקים במקרים של פיטורים. לעובדים, הוא יכול לסייע בתביעה לפיצויי פיטורים, בפיטורים שלא כדין או בפיטורים המלווים בהטרדה או אפליה. למעסיקים, הוא יכול לסייע בניסוח מכתבי פיטורים תוך הקפדה על הוראות החוק והימנעות מתביעות משפטיות.
הטרדות מיניות ואפליה במקום העבודה הן תופעות מצערות אך נפוצות. עורך דין לענייני עבודה יכול לסייע לקורבנות של הטרדות מיניות או אפליה להגיש תביעה משפטית ולקבל פיצוי הולם. בנוסף, הוא יכול לסייע למעסיקים לנהל נכון את מקום העבודה ולמנוע מקרים של הטרדות או אפליה.
חוזה עבודה הוא הבסיס ליחסי העבודה בין מעסיק לעובד. עורך דין לענייני עבודה יכול לסייע בניסוח חוזי עבודה שיגדירו בצורה ברורה את זכויות וחובות הצדדים, וימנעו סכסוכים עתידיים. בנוסף, הוא יכול לסייע בבדיקת חוזי עבודה קיימים ולוודא שהעובד מקבל את כל הזכויות המגיעות לו.
עורך דין לענייני עבודה יכול לסייע לעובדים לקבל את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם, כמו דמי הבראה, חופשה שנתית, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. בנוסף, הוא יכול לסייע במקרים של אי תשלום שכר או תשלום שכר נמוך משכר המינימום.
בתי הדין לעבודה הם הערכאה המשפטית העוסקת בסכסוכי עבודה. עורך דין לענייני עבודה יכול לייצג אתכם בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, החל מהגשת תביעה, דרך ניהול ההליך המשפטי ועד לקבלת פסק דין.
כאשר אתם בוחרים עורך דין לענייני עבודה בפתח תקווה, חשוב לקחת בחשבון מספר גורמים:
בחרו עורך דין עם ניסיון רב בתחום דיני העבודה. עורך דין מנוסה יידע כיצד להתמודד עם סוגיות מורכבות ויקדם את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר.
בדקו את המוניטין של עורך הדין בקרב לקוחותיו ובקהילה המשפטית. קראו חוות דעת של לקוחות קודמים ובדקו את הצלחותיו בתיקים דומים לשלכם.
עורך דין טוב יהיה זמין עבורכם וישמור על תקשורת פתוחה וברורה. חשוב שתרגישו בנוח לדון איתו בכל הנושאים הקשורים לתיק שלכם.
ודאו שעורך הדין מספק לכם הערכת עלויות ברורה ומפורטת מראש. שקיפות בעלויות תמנע הפתעות לא נעימות בהמשך הדרך.
ייצוג משפטי על ידי עורך דין לענייני עבודה בפתח תקווה הוא כלי חשוב להגנה על זכויותיכם במקום העבודה. בין אם אתם עובדים או מעסיקים, עורך דין מנוסה יכול לסייע לכם להתמודד עם סוגיות מורכבות ולקבל את התוצאה הטובה ביותר בהליכים משפטיים. בחירת עורך דין מתאים, עם ניסיון וידע מקצועי, תבטיח כי האינטרסים שלכם ייוצגו בצורה הטובה ביותר.
אם אתם מתמודדים עם סכסוך עבודה או זקוקים לייעוץ משפטי בנושאי עבודה, אל תהססו לפנות לעורך דין לענייני עבודה בפתח תקווה. ייצוג משפטי מקצועי יכול לעשות את כל ההבדל בין תוצאה חיובית לשלילית בהליכים משפטיים.
במדינת ישראל, כל אדם שני העובד כשכיר יחווה התעמרות במקום עבודתו. להתעמרות בעבודה יש מופעים והתנהגויות רבות, חלק ניכר האנשים שחווים התעמרות בעבודה הם בעלי בריאות לקויה או מגבלה מסוימת.
התעמרות בעבודה הינה דפוס הנהגות אגרסיבי ואלים אשר גורם לנזק רב לנפשו של האדם, ובמקרים קיצוניים אף להתאבדות. ברמה הגלובלית, מדי שנה המדינה מפסידה כסף רב בעקבות התנהגויות מהסוג הזה, זאת מלקיחת ימי חופש רבים כתוצאה מהפגיעה ובמקרים מסוימים התעמרות בעבודה תיחשב כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. כיצד ניתן לזהות התעמרות בעבודה? עורך דין לענייני עבודה פתח תקווה מסביר מה ניתן לעשות במידה והמעסיק מתעמר בעובד שלו. המאמר הבא יספק לכם את כל המידע שאתם צריכים כדי לממש את זכויותיכם
התנכלות והתעמרות בעבודה יכולה להתבטא בשלל התנהגויות אלימות ומשפילות בין המעסיקים לעובדיהם. הבולטות שבהן מתבטאות בציווים מביישים בזמן העבודה, ציווים שונים שאינם קשורים למסגרת פקידו של העובד ואף בצעקות, קללות, השפלות. התעמרות בעבודה יכולה לקרות גם בביקורת לא פרופורציונלית, הפעלת העובד מעבר לשעות עבודתו. קביעת מעמדות משפילה בין העובדים באופן מבזה, פיצול ובידוד העובדים ועוד.
ההגדרה החוקית של התעמרות בעבודה היא התנהגות פוגענית החוזרת על עצמה וגורמת לסביבת עבודה משפילה ומלאת לחץ עבור העובדים. זאת לפי חוקי בית הדין לעבודה.
במידה ואתם נמצאים תחת לחץ, עוינות והתעמרות בעבודה מצד המעסיק שלכם, אל תהססו! פנו מייד לעורך דין המתמחה בדיני עבודה, על מנת לבנות לכם תיק תביעה מקצועי שיכיל את כל הראיות הנדרשות כמו הקלטות של התבטאויות פוגעניות, תכתובות במיילים, הודעות ושיחות, כל זאת בכדי להוכיח את המקרים הנ"ל ולהוביל לפסיקת פיצויים הולמים.
במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לפסוק כי מלבד ההתעמרות בעבודה ישנה גם הרעת תנאים שתחייב את המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים בנוסף לפיצויי התעמרות בעבודה.
לצד הפנייה לעורך דין לענייני עבודה, מומלץ לפנות גם למוסד לביטוח לאומי, זאת מכיוון שישנם מקרים בהם פגיעה בעובד על ידי המעסיק עלולה לגרום לנזקים נפשיים ובריאותיים בטווח הקצר או הארוך. במקרים מהסוג הזה כדאי להגיש תביעה לביטוח לאומי.
לכל תביעה ופנייה יש לצרף את המסמכים הרלוונטיים בכדי להוכיח את טענתכם, החל מחוות דעת פסיכיאטרית או רפואית שתתמוך בפגיעה הנפשית והבריאותית. תכתובות, הקלטות ומסרים המעידים על התעמרות במקום העבודה.
לסיכום:
התעמרות במקום העבודה על ידי המעסיק או אדם מטעמו הינה עבירה על החוק! כל אדם זכאי ליחס מכבד והולם, במידה ואתם חווים יחס משפיל, פוגעני או אלים במקום עבודתכם, בין אם בצורה בולטת או מוסווית, כדאי שתדעו מה הזכויות העומדות לרשותכם. בכל מקרה שכזה מומלץ לפנות לעורך דין לענייני עבודה שיבחן את המקרה מנקודת מבט נוספת ויעניק לכם חוות דעת מקצועית.
עורך דין לענייני משפחה פתח תקווה
R.D.B LAW FIRM– הבית שלך לעולם המשפט
טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345
חברתנו מתמחה בדיני עבודה ובעלת ניסיון רב בתחום. נשמח להעניק לכם את שירות מקצועי וחסר פשרות החל משיחת הייעוץ הראשונית ועד לקבלת הפיצויים המגיעים לכם על פי חוק.
אנו מעניקים ייעוץ אישי וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, כי לקוחות מרוצים זאת ההצלחה שלנו! לשיחת ייעוץ, הינכם מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם
"האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי כל תיק הינו ייחודי ומשכך יש לבחון אסטרטגיה משפטית בכל תיק לגופו"
ת"א (תל-אביב-יפו) 19976-07-09- נציגות הבניין יוסף נקר 15 פתח תקווה נגד מעוז דניאל חברה קבלנית לבניה בע"מ ואח
שמות השופטים: ת אברהמי
מה גם ששניהם העידו כי לא שהו רוב היום באזור הבניין, מטעמיהם (עמ' 17 ש' 23/27; עמ' 20 ש' 6), כך שאין הם יכולים להעיד גם על מה שקרה במהלך שעות היום). מר ללו, שהוא כיום יו"ר הנציגות, העיד כי לא היה חלק מהנציגות במועדי המכתבים שצורפו לתצהירו (ואף לאחר מכן) וכי לא כתב או ערך אותם (עמ' 10 ש' 17 24; עמ' 11 ש' 1-2, עמ' 13 ש' 13/15, עמ' 15 ש' 12/15). מנגד, כל התכתובות מהתקופה הרלוונטית, לרבות תכתובות שיצאו תחת ידי הנתבעת, אך גם תחת ידי הנציגות, מזכירות את מר ללו כאחד מחברי הנציגות. העד לא הופנה לאיזכור שמו במסמכים ולא התבקש להסביר את הסתירה הלכאורית בין דבריו לבין האמור במסמכים, והסוגיה נותרה לא ברורה. ברי מהחומר כי העד היה מעורב ממשית בתכתובת בזמן אמת (וגם היה מכותב לה, בין אם היה חבר הנציגות ובין אם לאו, ולענין מעורבותו ר' גם עמ' 11 ש' 4-6, עמ' 12 ש' 4-5) ואני מוצאת כי ניתן לקבל את התכתובת כראייה באמצעותו (ור' גם החלטה מישיבת 8.9.11 עמ' 5 ש' 25 עמ' 6 ש' 2). יצויין כי הנתבעת לא הכחישה כי קיבלה לפחות חלק ניכר מהמכתבים (ואף נטען כי התובעת כתבה מכתבים "על בסיסי יומי כל הזמן כל הזמן", עמ' 24 ש' 10), להבדיל מעמדתה בענין תוכנם. 27. ממקרא המכתבים עצמם עולה שהנציגות פעלה באופן מהיר ונמרץ אך גם כוחני, כאשר מאפיינים אלה של ההתנהלות ניכרים החל מראשיתם של דברים. 28. לשונם של המכתבים חריפה. למכתב הנציגות כבר מיום 1.10.07 כותבו, בין השאר, מספר מחלקות בעיריית פתח תקווה (תברואה, בינוי, פיקוח) ומשטרת פתח תקווה. למכתב מיום 8.11.07 כבר כותבו עורך דין, מערכות עיתונים מקומיים, ארגון הקבלנים, רשם הקבלנים, ומחלקה משפטית באגודה לתרבות הדיור.
פסק דין |
16/04/2012 |שלום – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 15
סעש (תל אביב) 68143-07-17- אדם אבובקר נגד דוד בנימין
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
1. לפני בקשת התובעת ליתן כנגד הנתבעות פסק דין בהיעדר הגנה 2. ביום 30.7.17 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע. התובע מסר לבית הדין אישור מסירה ממנו עולה כי כתב התביעה בצירוף הדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו לידי הנתבע כדין. 3. משחלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה, אני נעתרת לבקשה. בהתאם לתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד. 4. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 2,500 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 30.7.17 ) ועד לתשלום בפועל. ב. פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר כדין בסך 5,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 30.7.17 ) ועד לתשלום בפועל. ג. שכר עבודה בסך 15,366.82 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 30.7.17 ) ועד לתשלום בפועל.
פסק דין |07/06/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 2
סעש (תל אביב) 57552-04-18- סטניסלב ברטניץ נגד טי סי פיצה ב"ר בעמ
שמות השופטים: דפנה חסון זכריה
514714864 2. טומי מדמון ת. ז. 036721322 פסק דין 1. לפני בקשת התובע ליתן כנגד הנתבעים פסק דין בהיעדר הגנה. 2. ביום 30.4.18 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים. התובע מסר לבית הדין אישור מסירה ממנו עולה כי כתב התביעה בצירוף הדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו לידי הנתבעים כדין. 3. משחלף המועד החוקי להגשת כתב הגנה, אני נעתרת לבקשה. בהתאם לתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד. 4. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים מיום שיומצא להם פסק הדין את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 10,500 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 30.4.18 ) ועד לתשלום בפועל. ב. שכר עבודה בסך 768 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 30.4.18 ) ועד לתשלום בפועל. 2 ג.
פסק דין |20/09/2018 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 2
סעש (תל אביב) 49859-02-16- mohamed achmed ibrahim נגד א.ו.ר ת-מ המרכז לבית ולגן בע"מ ח.פ
שמות השופטים: שרון אלקיים,יהונתן דקל,גב עליזה מעיין
ניתן היום, ז' אדר ב' תשע"ט, (14 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם מר יהונתן דקל נציג ציבור (עובדים) שרון אלקיים, שופטת גב' עליזה מעיין נציגת ציבור (מעסיקים) ראו סעיפים 4-5 לכתב התביעה; סעיף 21 לכתב ההגנה. ראו סעיף 3 לכתב התביעה; סעיף 22 לכתב ההגנה. ראו סעיף 43 לכתב ההגנה; סעיפים 8-9 לכתב התביעה. ראו נספח א לתצהיר מר לוי. ראו סעיף 10 לכתב התביעה; סעיף 41 לכתב ההגנה. ראו סעיף 13 לתצהיר מר לוי וכן, ש' 15/23 בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 25.9.16 . ראו סעיף 28 לכתב התביעה; סעיף 47 לכתב ההגנה. ראו סעיף 80 לכתב ההגנה; נספח ג' לתצהיר הנתבע 2. ראו ש' 1-3 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 25.9.16 . ראו סעיפים 16/17 לתצהיר התובע. ראו סעיף 18 לתצהיר התובע. ראו 2 העמודים האחרונים לת/3 לתצהיר התובע. ראו ש'11/33 בעמ' 49, עמ' 50/51 וכן, ש' 1-4 בעמ' 52 לפרוטוקול. ראו ש' 4-31 בעמ' 25 לפרוטוקול. ראו סעיף 41 לסיכומי הנתבעים. ראו ש' 31 בעמ' 12 וכן, ש' 2-7 בעמ' 13 לפרוטוקול. ראו ש' 1 בעמ' 14 לפרוטוקול. ראו ת/1 לתצהיר התובע. ראו ש' 7-22 בעמ' 24 לפרוטוקול. ראו סעיף 10 לתצהיר התובע. דב"ע(ארצי) נה/193 3 זומר פלד מלון זוהר בע"נ, ( 1.5.1996 ); דב"ע (ארצי) מז/146-3 חוג'ירת גל, (פד"ע כ 19 (1998);עד"מ (ארצי)7/19 עמוס 3 בע"מ סלוצקי, 25.11.2008 חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; תקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט"ו-1955. חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.
פסק דין |14/03/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 38
ד"מ (תל אביב) 27304-03-19- אורלי שגיא נגד רגב לנדאו
שמות השופטים: אירית הרמל,אברהם בן קרת,צביקה שטרן
התובעת למעשה לא הסכימה לחתום על ההסכם ואמרה שאין צורך ונסתדר. ש. מדוע לא ציינת במכתבך מיום 12.12.18 . את סירובי לחתום על הסכם העסקתי ת. אין לי תשובה. מבחינתנו עשינו ככל שניתן להמנע מהסיטואציה שאנו נמצאים בה כרגע. ניסינו להגיע לפשרה. התובעת הייתה מטפלת מצוינת לבתנו. לא תארנו שאחרי שנתיים נעמוד כאן". (עמ' 9 ש' 31 ועמ' 10 ש' 1 – 9 לפרוטוקול). ד. אנו מקבלים גרסת הנתבעים לפיה הם ביקשו להחתים את התובעת על נוסח הסכם עבודה נספח 3 לכתב ההגנה והתובעת סירבה לכך. גרסתם היתה אמינה עלינו וגם תואמת את טענתם כי למדו על העסקת מטפלת לבתם ועל תנאי העסקתה מחברים ומהאינטרנט. ה. עם זאת נבהיר, כי סעיף 1 לחוק הודעה לעובד קובע כי מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד החל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד. חובה זו חלה על המעסיק בין אם העובד מסכים לחתום ובין אם אינו מסכים. במקרה דנן, אין חולק כי הסכם העסקה לא נמסר לתובעת וכן לא נמסרה לה הודעה על שינוי תנאי עבודתה בחודש, ולכן אנו מחייבים הנתבעים בפיצוי בסכום כולל של 2,000 . 5 ו. הנתבעת 2 העידה כי ההסכם נספח ג' לכתב ההגנה נותר ריק לאור אי הסכמת התובעת לחתום עליו. משלא פורטו בהסכם תנאי העסקת התובעת – נותרו הנתבעים כמי שלא נתנו לתובעת הודעה בדבר תנאי העסקתה ועל כן, בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד, יחול עליהם נטל הראיה בענין תנאי העסקת התובעת. 5. תקופה העסקה: א. התובעת נמנעה מלפרט בכתב התביעה מועד סיום העסקתה על פי המוסכם. ב. הנתבעים טענו כי סיכמו עם התובעת על תקופת העסקה קצובה, מיום 1.9.2017 ועד 31.8.2018 (ס' 10 לכתב ההגנה).
פסק דין |02/09/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 14
ע"ע 23018-05-12- תדיר- גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ נגד רימס אינטרנשיונל בעמ
שמות השופטים: יגאל פליטמן,אילן איטח,יעל אנגלברג שהם,איתן כרמון,מעבידים מיכה ינון
תיחום מסגרת תביעה היא זכות הנתונה לתובע ושאלת הכדאיות של תובע לנהל הליך נפרד בבית משפט אחר או להעלות רק חלק מטענותיו במסגרת הליך תלוי ועומד, נתונה אך ורק בידיו. משעניינו של בית הדין הוא בירור סכסוכי עבודה, אין מקום לקביעה קטגורית כי במסגרת אותו ההליך ניתן לברר רק תביעה הנוגעת לזכויותיו של העובד מבלי לברר סוגיות הכרוכות בהטלת חבות על הנתבע בקשר עם אותה העסקה שלה טוען העובד. העדפה קטגורית של בירור עניינו של העובד בלבד עולה כדי "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כ"ג, ג') ואינה עולה בקנה אחד עם סמכותו של בית הדין לנ ג דרך שתאפשר לו לעשות צדק (סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה). אין דומה קביעת בית המשפט העליון עליה נסמך חברי בפרשת פי. או. אס לענייננו. בפרשה זו, תביעת הדירקטור אינה נובעת כלל מיחסי עבודה או מסכסוך עבודה, מה שאין כן בענייננו שבסיס המחלוקת עניינו סכסוך עבודה (ראו פרשת ליטבק לעיל) המצוי בליבת סמכותו של בית הדין. 20. סוף דבר – לו עמדתי תשמע, הערעור יתקבל והחלטת בית הדין האזורי תבוטל. המערערת תהא רשאית לשלוח לרימס את ההודעה לצד שלישי למעט התביעה על פי עילת הפרת חובה חקוקה וזאת בהתאם למועדים ולסדרי הדיון כפי שיקבעו על ידי בית הדין האזורי. השופט אילן איטח איני מסכים לעמדת חברתי, השופטת יעל אנגלברג – שהם, ולטעמי דין הערעור להידחות. להלן אפרט את טעמיי. 11 1. בתי הדין לעבודה אימצו, מכוח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן – החוק), את הודעת צד שלישי הקבועה בתקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. מוסד דיוני זה אומץ "כמובן, בשינויים המחויבים, ובכפוף לקביעה אחרת של בית-הדין, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון, הקלת הדיון ועשיית משפט צדק".
פסק דין |03/07/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצימאזכרים – 142 |עמודים – 15
848/07 בשא- אלמונית נגד פלוני
שמות השופטים: נציג עובדים,יצחק הרפז נציג מעבידים,חיים קמיניץ,סטיב אדלר,יגאל פליטמן,נילי ארד
יש גם לזקוף לזכותו את שנות העבודה הארוכות במערערת בהן רכש זכויות במקום העבודה"; "התובע לא נתקל בקושי לעבוד עם הממונים עליו או עם המשיבים בסביבתו"; "אין לתובע סכסוך עם האחראים עליו או עם עובדים אחרים במחלקתו"; "סיכוייו של התובע למצוא עבודה חדשה, לאור גילו, נסיבות פיטוריו ומצבו אינם גבוהים, בלשון המעטה"; לעובד "נגרם נזק רב הן בהפסד הכספי, הן בפגיעה בשמו הטוב". בהתייחס למאפייני מקום העבודה נקבע כי מדובר במערערת שהינה "מקום עבודה גדול ובו אלפי עובדים ומחלקות רבות. ניתן בקלות, להציב את התובע לעבודה במחלקה בה לא יפגוש במתלוננות. כמו כן, מדובר בגוף דו מהותי שהינו בגדר גוף מתוקצב או גוף נתמך בעל אופי ציבורי"; במערערת "אלפי עובדים וניתן על נקלה למצוא לתובע מקומות עבודה בהן לא יעבוד עם" המתלוננות. אשר לתוצאת הפיטורים נקבע כי "יתכן והיא חורגת ממתחם הסבירות. פיטורים לאחר המעשים המיוחסים לתובע, שאף אם בוצעו כנטען על ידי הנתבעת, אין בהם הטרדה מינית חמורה, הינם עונש שאינו מידתי בנסיבות העניין". בית הדין שקל אף את חלוף הזמן מאז פיטורי התובע, וכן את השיהוי שנקט בהגשת התביעה וחרף זאת הגיע למסקנה כי "הסעד הראוי במקרה דנן, דינו השבת התובע לעבודה". לאור כל אלה הורה בית הדין האזורי על ביטול פיטוריו של המשיב והחזרתו לאלתר לעבודה במערערת. כאשר "שאלת הפיצוי הכספי/ הפרשי שכר, בגין התקופה שממועד פיטוריו של התובע ועד למועד חזרתו לעבודה בפועל" תידון בנפרד ו"שאלת ההוצאות תיקבע עם סיום ההליך" (להלן: פסק דינו של בית הדין האזורי). ההליכים לאחר פסק דינו של בית הדין האזורי עיכוב ביצוע פסק הדין 16. ביום 23.10.07 הגיש המשיב לבית הדין האזורי הודעה דחופה במסגרתה טען כי "התייצב לעבודה אצל הנתבעת כאמור בפסק הדין, אך הנתבעת הודיעה לו שהיא לא מתכוונת לאפשר לו לעבוד בינתיים" ואף סירבה לתת לו הודעה בכתב.
פסק דין |05/01/2010 |בית דין ארצי לעבודה – ארצימאזכרים – 41 |עמודים – 44
בג"צ 8111/96- הסתדרות העובדים החדשה נגד 1. התעשייה האווירית לישראל בעמ
שמות השופטים: ת אורא מצא,מ חשין, ד דורנר,א ריבלין,א גרוניס,מ נאור
המקרים בהם מצא בית משפט זה לנכון להתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה היו מקרים בהם התעוררה שאלה משפטית שהיתה לה חשיבות משפטית כללית, או שאלה עקרונית אשר חייבה קביעת הלכה, או מקרים בהם היתה לנושא השלכה משמעותית על ציבור גדול של עובדים וכיוצ"ב (ראו בג"צ 104/87 נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מד(4) 749, 767; בג"צ 608/88 פינקלשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מג(2) 395; בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430; בג"צ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734; בג"צ 1074/93 היועץ המשפטי לממש לה נ' בית הדין לעבודה, פ"ד מט(2) 485; בג"צ 2933/94 רשות שדות התעופה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ(3) 837; בג"צ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63; דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817; בג" צ 8382/96 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, דינים עליון, כרך נג, 230). אשר לעתירות שבפנינו, אין בעיני ספק כי הן מעלות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית כללית. ההכרעה בהן עשויה להשפיע, באופן ממשי ובמקרים רבים, על קשת רחבה של עובדים ועל זכויות יסוד שלהם ועל פעילות המשק בתחום הכלכלה. קביעת האיזון הראוי בין זכויות העובדים והמעבידים בעת ביצועם של שינויים מבניים הכרוכים בחילופי מעבידים, היא אפוא סוגיה בעלת השלכות כלכליות מהותיות, בעלת השלכות כספיות ניכרות וכן השלכות על כלל המשק. אף חברי המשנה לנשיא השופט מצא מסכים, כי הסוגיה שעומדת בפנינו הינה בעלת חשיבות כללית. אולם, לגישתו, ייתכנו כמה פתרונות סבירים למקרה דנן.
פסק דין |02/06/2004 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 147 |עמודים – 67
ע"ע 46980-07-16- טוטאל פתרונות כא בע"מ נגד awaet nirayo
שמות השופטים: רועי פוליאק
בתל אביב (השופטת רוית צדיק ונציגות הציבור גב' שולמית עתניאל שמואלי וגב' שטיינבך ערד הילנה; סע"ש 33235-07-14) בפסק דין מיום 28.6.16 , חייב את המבקשת לשלם למשיב זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתו אצלה וסיומה. 2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע, המכוונת כלפי חיובה בהפרשי השכר בסך של 36,924 בלבד. 3. בהחלטתי מיום 28.7.16 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי במעמד צד אחד, עד להכרעה בבקשה. הרקע לבקשה: 4. המשיב, אזרח אריתריאה, הועסק באתרי בניה של שתי חברות בניה החל מיום 20.6.11 ועד ליום 1.6.14 . במשך כל תקופת העסקתו, המבקשת, שהיא חברת כח אדם, שילמה למשיב את שכרו, אשר עמד על שכר המינימום, וכן הנפיקה עבורו תלושי שכר. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בנסיבות שהיו שנויות במחלוקת. בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי, טען המשיב כי יש לראות בשתי חברות הבניה כמעסיקותיו במשותף עם המבקשת, ויש לחייבן, ביחד ולחוד לשלם לו פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה וזכויות סוציאליות נוספות. 2 5. בפסק הדין מושא הבקשה, התקבלה חלק מתביעתו הכספית של המשיב. עם זאת, בית הדין קבע, כי יש להכיר במבקשת בלבד כמעסיקתו של המשיב וכי המשיב התפטר מעבודתו מטעמים כלכליים הקשורים בסירוב המבקשת להעלות את שכרו, ללא התראה וללא הודעה מוקדמת. לאור האמור, דחה בית הדין את תביעות המשיב לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת. 6. אשר לזכויות הסוציאליות קבע בית הדין, כי יש להחיל על העסקת המשיב את הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה, החל מכח הוראת השוואת התנאים שבסעיף 13(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק קבלני כח אדם).
החלטה |25/08/2016 |בית דין ארצי לעבודה – ארצימאזכרים – 3 |עמודים – 6
סעש (תל אביב) 8015-08-20- יעל שטרמר נגד עיריית יהוד- מונוסון
שמות השופטים: כרמית פלד,גב אלינור ויינטרוב,גיל אלוני
שאלות משנה המסייעות להכרעתנו נוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפנייה לבית הדין והאם הנו נגוע בשיהוי, דרך הפנייה לבית הדין לרבות ניקיון כפיים, והאם מתן סעד זמני הנו צודק ומידתי בהתחשב בכלל נסיבות העניין. כלשון מחוקק המשנה – עלינו לבחון "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (תקנה 362(ב)). " על הלכה מושרשת זו חזר בית הדין הארצי בעת האחרונה (ר' לדוגמא בר"ע (ארצי) 24480-10-19 ארז כהן נגד הטכניון מכון טכנולוגי לישראל ( 13.11.19 )). 63. ביחס לבקשות לסעדים זמניים שבגדרם מבוקש סעד של השבת עובד לעבודה קובעת ההלכה הפסוקה כי בנסיבות של פיטורים שלא כדין דרך המלך איננה השבה לעבודה, כי אם תשלום פיצויים. השבה לעבודה תעשה במקרים חריגים ובהתחשב, בין השאר, במאפייני מקום העבודה וביכולת של יחסי העבודה התקינים להישמר נוכח ההשבה לעבודה, באפשרות המשך שיתוף הפעולה בין הצדדים, בנסיבות הפיטורים ובפרמטרים רלבנטיים נוספים (ר' ע"ע (ארצי) 215/03 נורית ענבר נגד יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים ( 6.11.03 ) והאזכורים בו). 64. ככלל מקום בו ניתן לפצות עובד, גם בשירות הציבורי, על נזקים שנגרמו בגין פיטורים שלא כדין, יבכר בית הדין לפסוק פיצוי כספי תחת הושטת סעד של השבה לעבודה (ע"ע (ארצי) 456/06 אוניברסיטת תל אביב נגד רבקה אלישע ( 27.2.08 ) ור' גם ע"ע (ארצי) 4903-10-19 דניאל דדון נגד עיריית פתח תקווה ( 6.11.19 )). 65. יחד עם זאת, נפסק ש"אין לומר כי אכיפת יחסי עבודה מהווה בהכרח 'סטייה מדרך המלך'" (בר"ע (ארצי) 20400-09-15 סוהיר תורכי נגד המועצה המקומית שעב ( 20.9.15 )) והדברים נכונים מקל וחומר שעה שעסקינן במעסיק בשירות הציבורי (ר' ע"ע (ארצי) 36316-06-12 עיריית רמת השרון נגד עו"ד איילת שושני-ג'ינו ( 24.2.15 )).
פסק דין |20/08/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 4 |עמודים – 38
סעש (תל אביב) 22293-01-21- קוקטייל הצמחים בע"מ נגד ורטיקל פילד בעמ
שמות השופטים: שגית דרוקר,יהונתן דקל,מאורה שלגי
מכאן שההפרות המיוחסות למבקשת קשורות במובהק להפרת חובותיהם של התובע והנתבע שכנגד 2 למשיבה מכוח הסכם העבודה והוראות הדין ולכן יש לראותן על פני הדברים כהפרות "בקשר לסכסוך עבודה" (לפרשנות הרחבה של המונח "בקשר לסכסוך עבודה" לאחרונה ראו: בר"ע (ארצי) 61055-03-19 ה. ג. ה יעוץ עסקי בע"מ – יוספי ( 15.4.19 )). 7 21. העובדות המפורטות בכתב התביעה מגלות, אפוא, קיומה של סמכות לכאורית לבית הדין לדון בעילת גרם הפרת חוזה נגד המבקשת ואין הן מצדיקות בנסיבות העניין, ובהן השאלות העובדיות והמשפטיות המשותפות פיצול הדיון בין שתי ערכאות. 22. ויודגש, אין אנו קובעים בשלב זה כי טענותיה של המשיבה בהקשר זה נכונות, אולם גם לא ניתן לסלק על הסף עילת תביעה זו משעה שהמשיבה מבקשת לבסס את הסעדים על סעיף מפקודת הנזיקין המצוי בסמכותו של בית הדין. 23. נוסיף, כי בתי המשפט אפשרו במקרים שונים את העברת הדיון לדיון בבית הדין לעבודה, גם בהיעדר סמכות עניינית לגבי חלק מהנתבעים, אך כפי שהובהר לאחרונה על ידי בית המשפט העליון הדבר נעשה למטרה מצומצמת של קבלת סעד של ציווי כנגד הנתבע: "איני רואה לקבל את עמדת המשיבים, כי הלכה למעשה פסיקת בתי המשפט שינתה את גדר סמכותו של בית הדין לעבודה. בפסיקה שעליה נסמכו המשיבים, שנזכרה לעיל, בתי המשפט העבירו תביעות לבית הדין לעבודה, גם מקום שבו חלק מהנתבעים לא קיימו יחסי עובד-מעביד עם התובע, אך זאת בתביעות שעניינן אי תחרות וגזל סודות מסחריים, תביעות הנדונות על דרך שגרה בבית הדין לעבודה (וראו גם סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999). זאת, למטרה מוגדרת ומצומצמת של קבלת סעד של ציווי נגד הנתבע מכוח עוולה של גזל או גרם הפרת חוזה, ולא לשם בירור מהותי של המחלוקת בין הצדדים.
החלטה |18/05/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 9
סעש (תל-אביב-יפו) 32247-10-13- וליד קאסם נגד סלטי שמיר 2006 בעמ
שמות השופטים: חנה טרכטינגוט,רפי גמליאל,מעבידים איתן ליברוט
אין במקרה דנן תחולה לסעיף 28א לחוק הגנת השכר. זאת, ראשית, מאחר ותנאי לתחולת הסעיף הוא הגשת התביעה בתום לב, ואילו התובע נהג בחוסר תום לב מובהק ובחוסר הגינות בעת שנמנע מלפנות למשיבה טרם הגשת התביעה והעדיף לפתוח כנגדה בהליך משפטי בעודו מועסק על ידה; ושנית, מאחר ותביעתו של התובע אינה ל"שכר עבודה מולן או לפיצויי הלנת שכר" כלשון הסעיף אלא לזכויות אחרות שאינן חוסות תחת הגנתו. ג. פיטורי המבקש לא נעשו על מנת "לנקום" בו על הגשת תביעתו, אלא נבעו מחוסר אפשרותה של המשיבה לנהל את מפעלה כשהמבקש ועובדים נוספים מנהלים נגדה תביעות במקביל לעבודתם. מדובר במצב בו יחסי האמון נסדקים בצורה בוטה ובהנפת חרב על ראשה של המבקשת; ד. תיקו האישי של המבקש אמנם נקי מתלונות ובאופן כללי היתה המשיבה שבעת רצון מתפקודו, אך מהתיק עולה גם כי המבקש קיבל מהמשיבה שלוש הלוואות המעידות כי הוא יודע למי לפנות כשיש בפיו בקשה כלשהי. כמו כן מעיד הדבר על יחסם הטוב של מנהלי המשיבה כלפי המבקש, ומדגיש את תחושתם כי נהג כלפיהם בחוסר תום לב; ה. לטענת המשיבה הדברים חמורים עוד יותר שעה שהמבקש סירב להצעתה הנדיבה, כלשונה, ליתן בידיו מכתב ויתור על טענת התיישנות באופן שהמבקש יוכל לדרוש ו/או לתבוע מהמשיבה את כל זכויותיו הנטענות לאחר שיסיים את עבודתו אצלה; ו. למבקש נערך שימוע כדין בפני מר דיבון, מנהל המפעל, ופרוטוקול השימוע צורף כנספח ב' לתגובת המשיבה. ז. לבסוף, גם מקום בו משתכנע בית הדין לעבודה כי הפיטורים נעשו שלא כדין, הרי שדרך המלך הינה פסיקת פיצויים ולא אכיפת יחסי עבודה. 4. ביום 13.11.13 התקיים בפנינו דיון בבקשה במסגרתו ויתרו הצדדים על חקירות נגדיות של המצהירים וכן על הגשת סיכומים.
החלטה |17/11/2013 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 9
ע"ב (ירושלים) 2926/03- עורך דין חיון מאיר נגד מדינת ישראל- משרד המשפטים
שמות השופטים: אורנית אגסי נציג ציבורע מיכאל בר און נציג ציבורמ יהודה אלבז
דין 1. אל בית הדין הוגשה תביעת התובע בה התבקש ביה"ד להצהיר כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין הנתבעת. התובע מבקש מביה"ד שיצהיר כי הפסקת ההתקשרות עמו על ידי הנתבעת בטלה ועל כן יורה לנתבעת להחזירו לעבודה. לחילופין תובע התובע פיצויי פיטורין בגין פיטורין שלא כדין בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורין. בנוסף על כך תובע התובע סעדים כספיים וזכויות נוספות אשר לטענתו על הנתבעת לשלמם בגין תקופת ההתקשרות על בסיס היותו עובד הנתבעת. תחילתה של תביעה זו היא בהגשת בקשה לסעד זמני על ידי התובע להורות למשיבה כי תשיבו לעבודה בנתבעת, לשכת הסיוע המשפטי בירושלים. בית הדין דן בבקשת התובע ודחה את בקשתו לסעד הזמני. במקביל להגשת התביעה לבית דין זה, הגיש התובע תביעה ובקשה לסעד זמני לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בתביעה זו טען התובע כי יש לחייב את הנתבעת לקבלו לעבודה בלשכת הסיוע המשפטי בתל אביב. התובע טען כי לא נבחר לתפקיד בשל הפליה בשל היותו גבר והעדפת הלשכה בתל אביב לקבל לעבודה עוד נשים. בית הדין האזורי לעבודה העביר את תביעתו זו של התובע לידון בפני מותב זה ביחד עם תיקו זה והדיון בשני התיקים אוחד. 2. ואלו הן העובדות הרלוונטיות להכרעתנו בתיק זה, אשר אינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עולות מכתבי הטענות והעדויות שבפנינו: א. התובע השיב למודעת הנתבעת בעיתון לפיה חיפשה הנתבעת "עורכי דין, לצורך הפעלת חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972, והתקנות על פיו". כן נקבע במודעה: "עורכ/ת הדין יועסק /תועסק על פי חוזה קבלני לפי הנוסח המצוי בכל אחת מלשכות הסיוע משפטי והכולל בתוכו פרטים על התמורה עבור השירות המבוקש". ב. התובע פנה אל הנתבעת בעקבות המודעה והתקשר עמה בהסכם למתן שירותים למשיבה ובו חתם לראשונה על הסכם ההתקשרות ביום 27.12.00 אשר נכנס לתוקפו החל מ- 1.1.2001 (להלן: "החוזה").
פסק דין |13/09/2005 |בית דין אזורי לעבודה – ירושליםמאזכרים – 7 |עמודים – 14
ע"ב (ירושלים) 1390/06- רומננקו ויקטור נגד דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ ואח
שמות השופטים: אייל אברהמי
אולם, אין בכוחו של הנוהל כדי לשנות את הוראות החוק והפסיקה, ובכלל זה סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים, ואת ההכרה בזיקה שבין עובד למקום עבודתו. בפסיקה נקבע, כי לעניין זכויות במשפט העבודה המגן, יש לראות את "מקום העבודה" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות, כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל (ר' דב"ע שם/67-3 יעל נוסבאום נ' עירית גבעתיים פד"ע יב 194). 20. בנסיבות ענייננו, בהן התובעים עבדו לאורך כל תקופת העבודה באתרי בנייה שונים של הנתבעת 1, כשהאתר הספיציפי השתנה בהתאם לצרכי העבודה של הנתבעת 1, הרי שיש מקום לראות בתקופת העבודה כרצף של זכויות העובדים, מכוח עבודתם ב"מקום עבודה אחד" (דב"ע מא/127-3 נפתלי ווהל – אבשלום אנצלביץ, פד"ע י"ג 248). על כך העיד מטעם הנתבעת מר חסון: "עבדו אצל דניה סיבוס אבל בכמה אתרים לפי הצרכים" (עמ' 9 ש' 21 לפרו' מיום 3.1.08 ). 21. בע"ע 142/03 מוני סהר נ' פיקאסו מסעדות ובתי מלון בע"מ (מיום 14.6.05 ), נקבע, כי יש לפרש את המושג "מעביד אחד" על פי תכלית חוק פיצויי פיטורים ולתת פחות משקל לשאלות טכניות של ההתאגדות הפורמלית של העסק. תכלית חוק פיצויי פיטורים כיתר זכויות משפט העבודה המגן, להגן על העובד ולכן לראות רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל. בפס"ד זה ניתנה פרשנות רחבה למונחים "מעביד אחד" ו"מקום עבודה אחד", לפיה העברת עובד ממפעל למפעל של אותו מעביד או מסניף לסניף של רשת, לא ייפגע בזכויות העובד לפיצויי פיטורים. לדידנו, תכלית זו ראויה גם במקרה דנן ולכן יש לראות בתקופת העבודה של התובעים משנת 2000 ועד ליום 3.3.06 כתקופה רצופה ובהעברתם מאתר בנייה לאתר בנייה אחר של הנתבעת 1, כמקום עבודה אחד.
פסק דין |18/11/2008 |בית דין אזורי לעבודה – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 11
סעש (נצרת) 35114-11-12- yongyut thanthakan נגד יוסף רזניק
שמות השופטים: מירון שוורץ,מוחמד אבו אחמד,מעבידים: יצחק הולצמן
לפיכך, יש ליישם את סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ולפיו בית הדין ינהג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק. לטענתו, יש להביא בחשבון את ייחודיות משפט העבודה במיוחד כאשר מדובר במהגרי עבודה המבקשים לממש את זכויותיהם מול מעסיקים ישראלים לאחר שכבר חזרו לארצם, על הקושי הכרוך בכך. התובע מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט חיים ארמון בס"ע 60892-05-12 samran aphinok נ' קיבוץ סאסא ( 12.12.12 ). 6. לטענתו, די בהליכים שננקטו כמפורט לעיל לצורך מתן הזדמנות לתובע להיות מיוצג על ידי בא כוחו. עוד נטען כי התקנות והפסיקה אינן מחייבות את עורך הדין להציג את ייפוי הכח שבידיו על מנת שבית המשפט יבחן את תוקפו ודי בכך שעורך הדין יצהיר על כך. מכאן נטען, תוך הפניה לפסיקה, כי יש ללמוד כי פגם בחתימה על ייפוי כח נוגע למערכת היחסים שבין הצדדים ואין בו כדי להשליך על תוקפם של ההליכים בפני בית הדין. 7. הן התובע והן הנתבע מבקשים להשית, האחד על משנהו, הוצאות משפט לדוגמא. דיון והכרעה האם נדרש ייפוי כח כדין לצורך קיום הדיון בתביעה – 8. תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי: "על הליכים לפי תקנות אלה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי העניין, תקנות סדר דין האזרחי המפורטות להלן: (1) . . . (5) תקנות 472, 472א, 472ב בדבר ייפוי כוח; (6) . . . " תקנות 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, הרלוונטית לענייננו, מורה כך: "כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט".
החלטה |29/07/2013 |בית דין אזורי לעבודה – נצרתמאזכרים – 6 |עמודים – 12
ת"א (חיפה) 66004-03-22- פלונית נגד ' אורטל עמבר
שמות השופטים: שולמית ברסלב
הדברים אמורים במיוחד נוכח מטרת המחוקק, לרכז בבית הדין לעבודה את מכלול הסכסוכים בין עובדים ובין מעסיקים הקשורים ליחסי העבודה ביניהם: "אין ספק שרצוי להעניק לבית הדין לעבודה סמכות בכל התובענות שעילתן ביחסי עבודה ושכולן יידונו בפני בית הדין" (ראו: הצ"ח 920 עמ' 86, יד' טבת תשל"א 11.1.1971 ; וראו גם למשל: בג"ץ 3716/13 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, ( 3.7.2014 ); בג"צ 8111/96, 922/97 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ ( 2.6.04 )). 31. בעניינו מדובר בליבת דיני העבודה – הזכות לדמי מחלה מכוח סעיף 11 לחוק דמי מחלה ו/או מכוח התקשי"ר. לפיכך, הסמכות העניינית הייחודית לדון בסוגיה זו נתונה לבית הדין לעבודה. 32. משכך, אין תוחלת בתיקון המבוקש. התובעת לא התייחסה לכך בבקשה או בטיוטת כתב התביעה המתוקן שצורפה לבקשה (לרבות בסעיפים 23,24), ואף לא בדיון או בבקשות/הודעות. 33. ויוזכר – הלכה היא כי לא יתאפשר תיקון מקום בו אין לתיקון תוחלת או שיש בתיקון כדי לפגוע פגיעה משמעותית בצד שכנגד שאינה ניתנת לפיצוי על דרך של פסיקת הוצאות (והשוו: רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (2009); רע"א 1527/09 מ"י נ' אבו עודה (2009); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980); רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' המגן דוד אדום לישראל (2006); ת. א. (מחוזי חיפה) 24289-06-20 ט. ב. מתקדמים בכספים בע"מ נ' מעוז ( 28.6.21 )). 34. אמנם, דרך כלל פיצול בין ערכאות אינו רצוי, אך במקרה דא, עת מתחייב הפיצול בשל כללי הסמכות הייחודית, אין מנוס מכך (ראו: ענין מימן, שם; והשווף ע"א 3017/21 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' דקל ( 29.7.21 ), רע"א 3323/12 שרעבי נ' רמפל סלולר סטוק מרקט בע"מ (2012); רע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (2009); ע"א 2618/03, פי.
החלטה |12/05/2024 |שלום – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 6
סעש (תל אביב) 43857-04-17- טליה שמאי נגד י.ל. המכבים שמירה ואבטחה בעמ
שמות השופטים: מירב קליימן,ברוך הראל,אבי ענתבי
על כן, סבורה התובעת כי על מנת שתוכל להגיש בקשה לקבלת הכספים להם היא זכאית מהחברה במסגרת בקשה ל"החזרת תפוס", עליה להמציא פסק דין מבית הדין לעבודה הקובע את זכאותה זו ומשכך הוגשה תביעתה לבית הדין. 16. לגופה של תביעה, טענה התובעת כי משך תקופת העסקתה וסיומה בחברה לא שולמו לה זכויות סוציאליות, ובכלל זה תשלום משכורת חודש דצמבר 2015 ופיצויי פיטורים, הכל כפי שיפורט להלן. 17. החברה טענה בהליך כי יש לדחות על הסף את התביעה מחמת התיישנות ולחילופין בגין שיהוי חמור בו לוקה התביעה. לחילופין, טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר עילה והיעדר יריבות, מאחר שחלק מהתביעה מתייחסת לתקופה בה התובעת לא הועסקה על ידה אלא על ידי חברות אחרות. לחילופי חילופין, טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת ניהול הליך כפול, שכן, במקביל לתביעה דנן נקטה התובעת בהליך בקשה לטוען בזכות ברכוש חלוט בבית משפט השלום בתל אביב – יפו. 5 18. עוד טוענת החברה כי יש לדחות את רכיבי התביעה לגופם, למעט הרכיבים בהם הודתה מפורשות, ובכלל זה את הרכיבים שאינם נוגעים במישרין להעסקת התובעת אצלה, וכן את הרכיבים הנוגעים לתקופת העסקתה אשר לא הוכחו בהליך. דיון והכרעה זכאות התובעת לפיצויי פיטורים 19. עקרון רצף הזכויות באותו מקום עבודה, הוא עקרון מקובל במשפט העבודה ונועד להגן על הזיקה שבין העובד למקום עבודתו ולהבטיח כי זכויותיו של עובד יישמרו גם כאשר מתחלף המעסיק באותו מקום עבודה. 20. כבר נפסק כי יש לראות את המפעל ואת מקום העבודה לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות, כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל (דב"ע מב/ 3-132 להבים עבודות שרברבות בע"מ – פרנסה, פד"ע יד 264 (1983); דב"ע שם/ 3-67 נוסבאום – עירית גבעתיים, פד"ע יב 194 (1981); עדמ 300259/98 פרגו בע"מ – ורשבסקי, ניתן ביום 20.1.00 ).
פסק דין |09/12/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 2 |עמודים – 14
סעש (תל אביב) 32360-04-21- סלאח זייד נגד וייס יוסי- הנדסה חקלאית (2013) בעמ
שמות השופטים: יוסף כליך כאמל אבו קאעוד
דין 1. לפנינו תביעת התובע בסך 47,116 ש"ח לפיצויי פיטורים וזכויות שונות הנובעות לשיטתו מתקופת העסקתו וסיומה אצל הנתבעת. טענות התובע 2. לטענת התובע, הנתבעת הנה חברה העוסקת בעבודות חקלאות הנותנת שירותים בין היתר לעיריית פתח תקווה ורשויות מקומיות נוספות. 3. התובע הועסק אצל הנתבעת בעבודות גינון במתחם העירוני של פתח תקוה, החל מיום 1.7.2019 ועד לפיטוריו לאלתר ביום 31.12.2020 , ובסה"כ 18 חודשים (להלן: "תקופת העבודה"). 4. עוד נטען, כי על יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות. 2 5. התובע טען כי בכל תקופת העסקתו לא שולמו לו זכויות סוציאליות המגיעות לו על פי דין ובין היתר הפקדות לקרן הפנסיה, חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה, דמי ביגוד, דמי כלכלה, מענק שנתי, וכן תוספת משפחה. בנוסף, לא שולמו לו לטענתו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת שהגיעו לו עם פיטוריו. התובע טען כי הנתבעת לא מסרה לו תלושי שכר מסודרים ובחודשים רבים אף לא הנפיקה עבורו תלושי שכר כלל, ועל כן הוא זכאי גם לפיצויים לדוגמא בגין זה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958. טענות הנתבעת 6. הנתבעת טענה כי אינה מכירה את התובע וכי הוא לא הועסק על ידה מעולם ועל כן יש לדחות את התביעה בשל העדר יריבות. נטען, כי הנתבעת לא קיבלה את התובע לעבודה, לא סיכמה עמו את תנאי עבודתו, לא נתנה לו הוראות, לא פיקחה על עבודתו, לא סיפקה לו כלי עבודה ולא שיבצה אותו לעבודה בתפקיד כלשהו אצלה. 7. לטענת הנתבעת, היא לא שילמה לתובע מאום והתובע אף לא דיווח לנתבעת בדבר ימי עבודתו, ימי חופשה/מחלה וכו'. התובע לא הועסק על ידי הנתבעת ועל כן גם לא פוטר. 8. רק בפתח דיון ההוכחות טענה הנתבעת לראשונה כי הנפיקה לתובע תלושי שכר לבקשת קבלן שהתקשרה עמו, מר שאחי עותבה.
פסק דין |29/03/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 12
סעש (ירושלים) 41801-09-16- אקניבי געפר, נגד בתי מלון ריץ בעמ
שמות השופטים: כאמל אבו קאעוד
תוספת ותק בסך 165 ; לאחר ששקלתי את התנהלות הצדדים במהלך תקופת העבודה הכוללת ובמהלך הדיון בתובענה דנן, נוכח מהות המחלוקות בין הצדדים והקביעות דלעיל ברכיבים הרלוונטיים, בהינתן כי שכרו של התובע וזכויות סוציאליות אחדות שולמו כסדרם, בשים לב כי שולמו פיצויי פיטורים בתום תקופת העבודה הראשונה, הופרשו פיצויי פיטורים במהלך תקופת העבודה השנייה, ושולמו סכומים מסוימים בתום תקופת עבודתו הכוללת, בהתחשב בכך כי בנוגע להפרשי השכר התעוררה מחלוקת כנה בין הצדדים, לא מצאתי מקום לחיוב הנתבעת בפיצויי הלנה. לפיכך, על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד, מיום 1.10.2016 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 159. בשים לב לאמור לעיל בדבר ניהול ההליך על ידי הנתבעת ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, מצאתי להעמיד את סכום ההוצאות ושכר הטרחה בתובענה דנן על סך 10,000 בלבד. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד במועדם, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. 160. ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים. ניתן היום, י"ז טבת תשע"ח, (04 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. לטענת הנתבעת התובע לא עבד בחודש ספטמבר 2016. ראו: החלטת בית הדין בעמ' 7 לפרוטוקול. פרוטוקול עמ' 26. כך רשום בתלושי המשכורת של הנתבעת בתקופה הראשונה. ב"כ הנתבעת הסכים כי יש רצף העסקה בתקופה שבין 9.12 עד 8.15 ראו פרוטוקול מיום 28.5.17 , עמ' 3, שורה 6. ע"ע 44824-03-16 י. ב שיא משאבים בע"מ adhenom berh teami (מיום 4.6.17 ).
פסק דין |04/01/2018 |בית דין אזורי לעבודה – ירושליםמאזכרים – 2 |עמודים – 34
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש מ"א-1981 (להלן-חוק הבטחת הכנסה); (23) הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972; (24) ערעור לפי סעיף 47 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; (25) תובענה לפי חוק משפחות חד–הוריות, התשנ"ב-1992; (26) הליכים לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי ; (27) ערעור ובקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור בפסקאות (11) עד (26); (28) תובענה שעניינה פיטורים או מתן הודעת פיטורים בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן-חוק עבודת נשים), לאישה השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 122. קבלת טפסים בהליכים מסויימים
122. כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן: (1) טופס 2 להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, טופס 6 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 3 להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, טופס 7 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 4 להגשת תביעה לתשלום קצבה, טופס 8 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או טופס 13 להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין; (2) טופס 11 לערעור גימלאות – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה; (3) טופס 12 לערעור תעסוקה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 32. הגשת כתב הגנה בתובענות לשכר עבודה, פיצויי פיטורים וקצבה
32. (א) כתב הגנה בתובענה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או קצבה יהיה: (1) בתובענה לתשלום שכר עבודה – לפי טופס 6; (2) בתובענה לתשלום פיצויי פיטורים – לפי טופס 7; (3) בתובענה לתשלום קצבה – לפי טופס 8. (ב) טפסים 6, 7 או 8, לפי הענין, יומצאו לנתבע יחד עם כתב התביעה.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות; (10) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם; (11) תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו; (12) הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4) או סעיף 25 לחוק; (13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; (14) הליכים לפי סעיף 30 לחוק שעות עבורה ומנוחה, התשי"א-1951; (15) הליכים לפי סעיף 14 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; (16) הליכים לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996; (17) הליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; (18) הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017
סעיף: 1. סוגי החלטות
1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: (1) החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים זולת אם ניתנה באחד מן ההליכים האלה: (א) לפי סעיפים 24(א)(1ב), (1ג), (1ד) ו–(2) לחוק; (ב) מתן סעד זמני לפי סעיף 29(א) לחוק ובכלל זה בקשה לסעד זמני שנדונה עם תובענה כאמור בתקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; (ג) לפי סעיפים 33ח ו–33יא לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; (2) החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה הניתנת לפי סעיף 24(א)(2) לחוק ולמעט החלטה כאמור שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; (3) החלטה בעניין שלבי דיון בהליך, למעט החלטה שדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי; (4) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים של אחד מבעלי הדין ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת; הוראה זו לא תחול על החלטות בעניין מומחה רפואי מטעם בית דין לעבודה; (5) החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות של אחד מבעלי הדין, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכותלי בית הדין, ובכלל זה בהיוועדות חזותית; (6) החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה; (7) החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו; (8) החלטה לפי סימן ט' לפרק ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 78. ערעור על פסק דין של רשם בתביעת שכר עבודה או קצבה וערעור שכנגד
78. (א) ערעור על החלטת רשם בתביעת שכר עבודה או בתביעה לקצבה יוגש לבית הדין האזורי. (ב) המועד להגשת ערעור על פסק דין של רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או לתשלום קצבה, הוא חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין – אם ניתן בפני המערער, או מהיום שבו הומצא לו – אם ניתן שלא בפניו. (ג) הערעור יוגש במסירת שלושה עותקים של כתב הערעור בצירוף עותקים נוספים כמספר המשיבים; כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הרשם ואינו מערער, יהיה משיב בערעור; כתב הערעור יכול שיהיה לפי טופס 13 והוא יומצא לכל משיב. (ד) היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שפסק הדין של הרשם טעון שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין האזורי, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, אולם לא יאוחר מחמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור; העתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 9. פרטי כתב תביעה
9. אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה: (1) ציון בית הדין שהתובענה מוגשת לו; (2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של התובע, ומען להמצאת כתבי בי-דין; (3) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע, במידה שניתן לבררם; (3א) העובדה שהתובע או הנתבע הוא פסול דין או קטין, אם הדבר הוא כך, או שהוא תאגיד, ובמקרה זה – גם הצורה שבה התאגד; (4) העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה; (5) העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה; (6) הסעד המבוקש לרבות פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט; (7) שוויו של נושא התובענה, ככל שניתן לקבעו, לפי הענין; היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער.
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: [תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ב]
לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה בתיק עיקרי 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש ישיבה סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת 1,016 403 403 163 בקשה לביצוע פסק דין, טענת "פרעתי", איחוד תיקים בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון,הזמנת עדים הופעה לפני ראש ההוצאה לפועל או לפני מי מטעמו 505 403 403 הגשת בג"צ לימוד עניינו של מבקש ישיבה בג"ץ 4,062 1,420 ערעור 1,622 1,420 בקשת רשות ערעור 1,420 1,222 הודעה/תגובה/בקשה (בלא תצהיר תומך) ביקור במקום על פי צו בית משפט/בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה מסירה אישית בתוך העיר מסירה אישית, מחוץ לעיר עריכת הסכם תיקון הסכם לאחר חתימה 165 308 128 170 608 107 י"ז באלול התשל"ג (14 בספטמבר 1973)
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
או ניתן סעד זמני; "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך" – דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה; "מסמך" – כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד; "מסמך מהותי" – (נמחקה); "מספר זהות" – (1) לגבי יחיד – אם הוא תושב ישראל, מספר זה ותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה – פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה; (2) לגבי תאגיד – מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום; "מען" – כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א ) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר, ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד; "נכס" – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו; "עילת תביעה" – מסכת העובדות הנדרש ות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש; "ערובה" – הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי; "פקודת הראיות" – פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971; "פרטי התקשרות" – מספר טלפון, מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה ; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
סעיף: 33יב. זכות תביעה
33יב. 6 תובענות בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י יכול שיוגשו בידי – (1) העובד או דורש העבודה; (2) ארגון עובדים.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 112ג. ערעור על החלטה
112ג. (א) בעל דין שבדעתו לערער על החלטה בעניין טענות פסלות או בעניין היתר ייצוג יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יימשך המשפט, זולת אם החליט השופט המותב או הרשם, לפי העניין, מנימוקים שיירשמו, שיש להפסיקו. (ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין ההחלטה בבקשה; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורף לו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור. (ג) נשיא בית הדין הארצי לעבודה או מי שדן בערעור רשאי להורות לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. (ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור; תשובת בעל דין תוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור, יפורטו בה כל נימוקיו ויצורף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים כאמור, רשאי בית הדין להחליט בערעור לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו. (ה) מי שדן בערעור רשאי, מטעמים מיוחדים, ליתן, לבקשת בעל דין בכתב ערעור או בכתב תשובה, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל פה, וכן לבקש מהשופט, הרשם או נציג הציבור אשר על החלטתו הוגש ערעור להעיר את הערותיו. (ו) הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר או לרשם אחר או להחליף את נציג הציבור באחר, רשאי השופט או הרשם או המותב, לפי הענין, לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות הענין.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
4. פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד עניינים אלה: (1) בקשה בעל פה בפני בית דין שאיננה פתיחת הליך; (2) בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר ב פסק דין; (3) בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית הדין כנתבע או כמשיב; (4) בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור; (5) בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה וכן ערעור על החלטת בבקשות אלה; (6) בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחר בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה; (7) בקשה או עניין במשפט פלילי וכן ערעור פלילי; (8) כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי–דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית הדין בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה; (9) בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות; (10) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם; (11) תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו; (12) הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4) או סעיף 25 לחוק; (13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בית דין" – בית דין לעבודה, לרבות רשם, כשאין העניין מחייב אחרת; "גישור" – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט); "דיון" – שמיעת ראיות בעל–פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם–משפט כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; "לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "פשרה" – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 31(ג) לחוק ולפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט; "תובענה" או "הליך" – תביעה, לרבות תביעה שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים, ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית דין באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית דין.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
או ניתן סעד זמני; "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך"-דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה; "מסמך"-כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד; "מסמך מהותי"-(נמחקה); "מספר זהות"-(1) לגבי יחיד-אם הוא תושב ישראל, מספר זה ותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה-פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה; (2) לגבי תאגיד-מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום; "מען"-כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א ) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית-סימן זיהוי אחר, ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד; "נכס"-מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו; "עילת תביעה"-מסכת העובדות הנדרש ות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש; "ערובה"-הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי; "פקודת הראיות"-פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971; "פרטי התקשרות"-מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תק נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 22. טוענים בהליך ייצוג
22. (א) היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול – ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית – יכולים מקצתם, ברשות בית הדין או הרשם, לייצג באותה תובענה את כל הטוענים; לא ידעו הטוענים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה באחת מהדרכים הבאות: (1) פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון; (2) אם הטוענים הם עובדים – גם הצגתו במקום העבודה; אם אין הם עובדים במקום עבודה אחד – פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון. (ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה, או להורות שהוא לא יהיה מיוצג כאמור.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987
סעיף: 7. זכות תביעה
7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
תקנות בית-הדין לעניני אניות בנידון פיצויים (הגנה), 1941
סעיף: 3. הודעה על תביעות לפיצויים וסדר הגשתן
3. (א) כל מקום שהתגלע סכסוך בשאלה אם יש לשלם איזה פיצויים עפ"י הפקודה או בשאלת סכום הפיצויים שיש לשלמם וסכסוך זה לא יושב בדרך של הסכם, הרי הרשות התובעת פיצויים או האדם התובע פיצויים (הקרוי בתקנה זו בשם "התובע") רשאים למסור הודעה לבית-הדין על התביעה באופן הקבוע בתקנה זו ועם מסירת הודעה זו, יראו את הסכסוך כסכסוך שהועבר לשם מתן פסק עליו בהתאם לפקודה. (ב) מוסרים הודעה על התביעה מתוך שמגישים למשרד הרישום בקשה הערוכה בטופס א' של התוספת לתקנות אלה כשהיא חתומה ע"י הצד מגיש הבקשה (הקרוי להלן "המבקש") או ע"י עורך-הדין של המבקש או בא-כוחו בצירוף שלושה העתקים של הטופס הנ"ל. (ג) מקום שהרשות היא המבקשת יש להגיש בכתב בצירוף הבקשה ארבעה העתקים מהודעת התביעה עפ"י סעיף 12 של הפקודה וכן הודעה (בצירוף שלושה העתקים הימנה), המכילה את תשובת הרשות לתביעה האומרת – (I) איזה הם הפרטים הכלולים בפרשת התביעה שהם שנויים במחלוקת; (II) כשתובעים פיצויים, שהרשות מודה בחובת תשלומם, – סכום הפיצויים שיש לשלם וכן לאיזה פרטים בהודעת התביעה מתייחס סכום הפיצויים, את הסכום שזוקפים לחשבון כל פרט וכיצד חושב אותו סכום; (III) כל ענינים או נימוקים נוספים אשר יש להם זיקה לתביעה שיש בדעת הרשות להסתמך עליהם. (ד) הוגשה בקשה בהתאם לפיסקה (ב), על הרושם לשלוח בדואר הודעה על הבקשה בצירוף העתק מן הבקשה לתובע או לרשות (כפי שהענין יחייב) הנזכרים בבקשה בתור הצד האחר בסכסוך. וכשהרשות היא המבקשת, עליה לשלוח לתובע העתק מהודעת התביעה ומן ההודעה שהוגשה עפ"י פיסקה (ג). (ה) כשהתובע הוא המבקש, חייבת הרשות להגיש למשרד הרישום, בתוך ארבעה-עשר יום לאחר קבלת הודעת המבקש שלושה העתקים מהודעת התביעה שניתנה עפ"י סעיף 12 לפקודה בצירוף שני העתקים הימנה המכילה את תשובת הרשות לתביעה והמפרטת את הפרטים הקבועים בפיסקה (ג). בו בזמן חייבת הרשות לשלוח לתובע העתק מפרשת התביעה ומן ההודעה. (ו) בכפוף להוראות התקנות 5 ו-6, הרי הודעת התביעה שניתנה עפ"י סעיף 12 לפקודה תשמש תביעה שתוגש בפני בית-הדין בהעברת הסכסוך אליו וההודעה שהוגשה עפ"י פיסקה (ג) או פיסקה (ה) תשמש תשובה לאותה תביעה.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
סעיף: 1כו. הגשת תלונות והטיפול בהן
1כו. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים זרים בשל הפרת הוראה לפי חוק זה או אי–מילוי חובה מהחובות כלפי עובד זר (בחוק זה – תלונה). (ב) הממונה על זכויות עובדים זרים לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה: (1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף קטן (א); (2) העילה נושא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית. (ג) הוגשה לממונה על זכויות עובדים זרים תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יחליט הממונה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), לנהוג באחת מהדרכים האלה: (1) לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או בחוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים; (2) להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין, ואם היתה התלונה נגד המדינה או נגד גוף מבוקר כאמור בסעיף 1לא(1) – להפנותה לבירור על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה; (3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו–(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו–(2א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים; (4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף 1כח, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט או לדחות את התלונה; (5) להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשמו הוא; (6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט. (ד) הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
חוק שכר המיני מינימום
סעיף: 7. זכות תביעה
7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010
סעיף: 12. בקשה לאישור הסדר פשרה
(ד) הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה לפי פרט בתוספת השנייה לחוק כנקוב בטור א', ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על משלוח הודעה לפי סעיף 18(ג) לחוק גם לגורם כמפורט בטור ב' לצדו – טור א' הפרט בתוספת השנייה טור ב' הגורם שאליו יש לשלוח את ההודעה (1) 1 הממונה על הגנת הצרכן (2) 2 המפקח על הביטוח (3) 3 המפקח על הבנקים (4) 4 הממונה על הגבלים עסקיים (5) 5 הרשות לניירות ערך (6) 6 המשרד להגנת הסביבה (7) 8 נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (8) 9 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (9) 10 הממונה הראשי על יחסי עבודה (1) 1 הממונה על הגנת הצרכן (2) 2 המפקח על הביטוח (3) 3 המפקח על הבנקים (4) 4 המ מונה על הגבלים עסקיים (5) 5 הרשות לניירות ערך (6) 6 המשרד להגנת הסביבה (7) 8 נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (8) 9 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (9) 10 הממונה הראשי על יחסי עבודה (ה) המען להמצאת הבקשה לאישור הסדר הפשרה וצרופותיה ליועץ המשפטי לממשלה יהיה משרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט ה
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 43. ביצוע ותקנות
43. (א) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה6 ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, להתקין תקנות בדבר סדר הדין בבית הדין, לרבות תקנות בדבר ערעורים וכן תקנות בדבר – (1) מועדים לישיבות הרגילות של בית הדין; (2) פרסום פסקי-דין; (3) אגרות בית-דין ופטור מהן; (4) הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת שכר-טרחה של עורכי הדין ששופט או רשם רשאים להקציב להם בעד פעולותיהם לפני בית הדין; (5) סעד משפטי; (6) תשלום לנציגי-ציבור; (7) דמי נסיעה, אוכל ולינה ושכר-בטלה של עדים; (8) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק; (9) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית דין או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות – (1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים; (2) דרכי גביית התשלומים; (3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה; (4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין; (5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (9), ותשולם על-ידי בעל דין בדרך שתיקבע בתקנות. (11)7 בית הדין שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2)(א), (ה) או (ה1) לחוק בתי המשפט, לרבות בקשה כאמור המוגשת לאחר שעות העבודה הרגילות של בית הדין, על אף האמור בסעיף 70א(א) ו–(ב) לחוק בתי המשפט; (ג) תקנות לפי סעיף קטן (ב)(9) עד (11) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
