הסכם ממון הוא הסכם המסדיר את יחסי הרכוש בין בני זוג, הדורש אישור של ערכאה שיפוטית מוסמכת כדי שיהיה תקף. אסקור את המסגרת המשפטית, הדרישות המהותיות והפרוצדורליות, ואת הפרקטיקה בנושא.
הבסיס החוקי להסכם ממון מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. כפי שנקבע בפסיקה:
תמש (פתח תקווה) 29634-10-18 פלןנים נ' פלונית (ניתן ב 07/09/2021)
"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון ביניהם ושינוי של הסכם זה יהיה בכתב – בכתב בלבד כאשר לא נדרש אפילו חתימת הצדדים על גבי ההסכם כתנאי לתוקפו"
1. דרישות מהותיות לתוקף ההסכם
תמש (חיפה) 68592-12-18 אלמונית נ' פלוני (ניתן ב 10/02/2021)
"אכן, פסק-דין המעניק תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ממזג תכונות של הסכם ושל פסק-דין ולא במהרה ייעתר בית המשפט לביטולו"
2. תפקיד בית המשפט באישור ההסכם
עמש (חיפה) 49264-10-21 א. נ' ב. (ניתן ב 04/02/2024)
"התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר… יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו למעט במקרים חריגים ביותר"
3. שינוי או ביטול ההסכם
תמש (ירושלים) 27071-11-19 פלונית נ' אלמוני (ניתן ב 27/11/2022)
"התובעת כשלה גם בהוכחת הטענה שהנתבע כפה עליה לפטר את עו"ד ג' ולמחוק את התביעה בהליך הקודם… גם טענות אלו נטענו ללא כל תימוכין בראיות או בעדויות אחרות"
הכנת ההסכם:
יש לוודא שההסכם נערך בכתב
נדרש ייצוג משפטי הולם לשני הצדדים
יש להקפיד על פירוט מלא של הנכסים והזכויות
אישור ההסכם:
יש לקבל אישור מבית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי מוסמך
הערכאה המאשרת חייבת לוודא הבנת הצדדים והסכמתם החופשית
שלבי יישום:
טרום חתימה:
חתימת ההסכם:
אישור ההסכם:
הסכם ממון הוא כלי משפטי חשוב להסדרת יחסי הרכוש בין בני זוג. יש להקפיד על עריכתו בהתאם לדרישות החוק והפסיקה, ולוודא קבלת אישור מערכאה מוסמכת. חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה לצורך עריכת ההסכם ואישורו.
תה"ס (חיפה) 68592-12-18- אלמונית נגד פלוני
שמות השופטים: גילה ספרא ברנע
ניתוח האסמכתאות, כפי שהוצגו לעיל, יחד עם עדותם של הצדדים, מובילה אותי למסקנה לפיה אין פער בין המציאות הגלויה, המוצגת בהסכם הממון ובין כוונתם הסמויה של הצדדים, והצדדים פעלו לשם השגת התוצאה המשפטית אליה התכוונו בהסכם הממון והיא, הבטחת הבית על שם האישה בלבד והפרדה רכושית בין נכסיהם. דברים אלה מביאים למסקנה, שההסכם שנעשה בין בני הזוג לא היה הסכם למראית עין. 112. יצוין כי אף אם הייתי מקבלת את הטענה כי ההסכם נעשה על מנת להבריח רכוש מנושים וכי קיים פער בין ההסכמה הסמויה בין הצדדים לזו הגלויה כלפי כולי עלמא, הרי שכבר נקבע לא אחת בפסיקה כי הסכם המבריח רכוש מנושים אינו בהכרח הסכם למראית עין. במישור הפנימי של בני הזוג אם ההעברה במתנה היתה אמיתית, גם אם מטרתה ותוצאתה הברחת רכוש מנושים, לא מדובר בחוזה למראית עין (ראו למשל: דברי כב' השופטת שושנה ברגר בתמ"ש (חיפה) 6580/04 פלוני נ' פלוני ( 19.10.2006 , פורסם בנבו)). 21 113. בתי המשפט דחו את הטענה לביטול הסכם ממון בהתנהגות. ראו למשל המ' (מחוזי תל אביב יפו) 3292/89 זערור נ' זערור, פ"מ תש"ן (3) 227 שם קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת שטיין), כי הסכם ממון שמי מהצדדים מעוניין לשנותו, הדרך לשנותו היא באמצעות חתימה על הסכם מתקן ואישור בית המשפט. לאור זאת קבע בית המשפט כי: "אפילו יוכיח התובע טענתו, המפורטת בכתב התביעה בדבר הסכם מכללא, שביטל הסכם ממון קיים, לא יוכר הביטול על ידי בית המשפט, מאחר וכמפורט לעיל, אף הביטול בהסכמה מהווה הסכם ממון, אשר אין לו נפקות משפטית בלעדי דרישת הכתב ואישור בית המשפט". 114. הצדדים אכן ביקשו ליצור הפרדה רכושית ביניהם ולהבטיח את זכויותיה של האישה בבית המגורים, ופעלו בהתאם לאמור לו ומשכך ניתן לקבוע כי לא היה פער בין ידיעת הצדדים לבין פרטי החוזה ומשכך אין זה חוזה למראית עין.
פסק דין |09/02/2021 |משפחה – חיפה
תמ"ש (פתח תקווה) 29634-10-18- פלןנים נגד פלונית
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
עו"ד ונוטריון שערכה את הסכם הממון עבור בני הזוג, 25 טיפלה בהם לאורך שנים וערכה עבורם מסמכים משפטיים שונים (הסכם הממון משנת 1997, 26 צוואה מ-1997, צוואה אחרונה מ-2008), ייצגה ברכישת הדירה, ובקבלת המשכנתא בהטבות 27 לעולה חדשה. עוה"ד היא קרובת משפחה של הנתבעת. הבהירה לבני הזוג, שהמנוח בעל 28 מחצית הזכויות בדירה, למרות שנרשמו באופן פורמלי ע"ש הנתבעת, וכך השיבה להם במכתב 29 מפורט על העסקה, ששניהם בעלים משותפים בשווי הזכויות בדירה. יש להורות שהמנוח 30 זכאי להירשם כבעל מחצית הזכויות בדירה, ולכן למחצית שווי הדירה. להורות על פירוק 31 השיתוף בה ולמנות ב"כ התובעים ככו"נ. 32 33 בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש 29634-10-18 פלוני ואחי ני פלוני ואחי 4. מאז נפטר המנוח, הנתבעת עושה שימוש ייחודי בדירה. לכן יש לחייבה בדמי שימוש ראויים 1 ממועד זה. מעריכים שווי שימוש חודשי ב-6,000 לחודש, יש למנות מומחה לשום את דמי 2 השימוש, ולחייבה במחצית השווי מפטירת המנוח, עם הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום. 3 בנוסף, יש לחייבה להשיב כספים שלקחה לא כדין מעיזבון המנוח. משכה מכספומט כסף 4 מזומן מחשבון המנוח, בלילה בו נפטר, ובמהלך ימי השבעה, 27,500 . החשבון לא היה 5 משותף, לא הייתה לה זכות למשוך הכסף, עליה להשיבו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6 הוצאת הכספים עד לתשלום. לא זכאית לעיזבונו, הגישו בקשה לקיים צוואתו האחרונה 7 שנערכה בשנת 2008 בפני רשות, נוטריון, הנתבעת הגישה התנגדות. יש לחייבה בתשלום 8 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 9 10 5. בסיכומים טענו, שהוכיחו תביעתם.
פסק דין |28/09/2021 |משפחה – פתח תקווה
תה"ס (ירושלים) 27071-11-19- פלונית נגד אלמוני
שמות השופטים: אורית בן דור ליבל
לאורך כל המו"מ עד לגיבוש הטיוטה הסופית קיבל עוה"ד מכל אחד מהצדדים בנפרד את ההסכמות לביצוע השינויים, והתובעת אישרה גם בכתב בהודעת דוא"ל וגם בעל פה בשיחת טלפון שקים עמה עוה"ד את הסכמתה לנוסח ההסכם. 24. יש לדחות גם את טענת התובעת לפיה היא קיבלה ייעוץ משפטי בנוגע למצב המשפטי לראשונה מפי בא כוחה הנוכחי (רק לפני הגשת התביעה לביטול ההסכם). עובר לחתימה ולאישור ההסכם קיבלה התובעת יעוץ משפטי פעמיים. פעם ראשונה קיבלה התובעת יעוץ משפטי מאת עו"ד ג' במסגרת הגשת התביעה בהליך הקודם. באותה תביעה, הנתמכת בתצהירה, עתרה התובעת לשיעור של 75 מהזכויות שנצברו במהלך תקופת הנישואין על שם הנתבע. פעם שנייה קיבלה התובעת, כמו הנתבע, יעוץ מעוה"ד שייצג את שניהם שהסביר להם את המצב המשפטי ואף הסביר לתובעת בפירוש שיתכן שהיא יכולה לתבוע זכויות במסגרת תובענה לאיזון משאבים. "עוד פעם אני אומר מה הסברתי לה. אמרתי מגיע לך אולי אם את לא עושה הסכם ממון אולי לא כדאי לך בכלל לעשות הסכם ממון אולי מגיע לך יותר בהעדר הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון. זה השיח שלי עם זוגות בעיקר עם נשואים שהם כמה שנים יחד. זה הוסבר באריכות בשיחה" (עמ' 166 שורות 1-5 לפרוטוקול). הוכח אפוא שבעת אישור ההסכם הייתה התובעת מודעת היטב למצב המשפטי לאשורו וכן לטענות שהיא יכולה להעלות בקשר לאיזון המשאבים במסגרת תביעה אם לא יערך הסכם. 25. התובעת כשלה גם בהוכחת הטענה שהנתבע כפה עליה לפטר את עו"ד ג' ולמחוק את התביעה בהליך הקודם, ובהוכחת הטענה לפיה הנתבע ניתק אותה ממשפחתה לפני עריכת ההסכם. גם טענות אלו נטענו ללא כל תימוכין בראיות או בעדויות אחרות. מעדותו של אחיה עולה תמונה הפוכה לפיה גם בשלב מחיקת ההליך הקודם ומחיקת תביעת הגירושין, וגם בשלב עריכת ההסכם ולאחריו, נותרה עמה משפחתה בקשר ותמכה בה.
פסק דין |26/11/2022 |משפחה – ירושלים
עמ"ש (מרכז) 949-03-23- ר. ב. נגד ב.
שמות השופטים: צ ויצמן,ר חיימוביץ,צ גרדשטיין פפקין
התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר. 24. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 לחוק נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב ובוודאי שהשינוי לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת. כאמור, הובהר בפסיקה כי התערבות ושינוי בהסכם ממון אמנם אפשריים בין מחמת זניחתו בהתנהגות (אף שבבע"מ (מחוזי- תל אביב) 1194/02 ג. ך נ' ד. ך. (2003) נשמעה עמדה שמרנית הגורסת – "אין כל משמעות לטענת המערער בדבר שינוי ההסכם בהתנהגות, משאין החוק מאפשר זאת" ועיין א. רוזן צבי, יחסי ממון בין בני זוג (תשע"ג), עמ' 302) ובין מטעמים חוזיים אחרים ואולם התערבות שכזו היא חריגה ביותר, וטעמו של דבר נובע ממעמדו של הסכם הממון והחשיבות בשמירה על רצונם המשותף של הצדדים וגמירות דעתם כפי שהתבטאה בעת חתימתו, כפי שהדברים הובהרו לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין עמ"ש (מחוזי-ת"א) 16549-07-22 פלונית נ. אלמוני (2023). באותו עניין נדחתה טענה לפיה כוונת שיתוף ספציפי דוחה וגוברת על הוראות הסכם ממון וכן נדחו טענות לשינוי ההסכם בהתנהגות, וכך קבע כב' הש' נ. שילה באותו עניין – "אין להפוך את סעיף 1 לחוק יחסי ממון הקובע ששינוי של הסכם ממון יהיה בכתב, לסעיף שניתן בקלות לעקוף אותו ולהפוך אותו לעלה נידף בכל רוח מצויה, כך שניתן יהיה לטעון לשינוי בהתנהגות וכך למעשה לבטלו. יש להגן על מעמדו של הסכם הממון ולשמור על קיומו ותוקפו למעט במקרים חריגים ביותר. אם יתאפשר לטעון כי למשל העברת כספים או נכסים מרכוש נפרד של בן זוג למשנהו תלמד על זניחת ההסכם, קיים חשש ממשי לפגיעה בהתנהלות הטבעית והשגרתית של בני זוג.
פסק דין |03/02/2024 |מחוזי – מרכז
דנ"א 1558/94- ויקטוריה נפיסי נגד סימנטוב נפיסי
שמות השופטים: א ברק,ש לוין,א גולדברג,ת אור,א מצא,מ חשין,ט שטרסברג כהן,צ א טל,ד דורנר
אלה דרישות מהותיות, החיוניות למתן תוקף להסכם כאמור, באשר הסכם הממון יהיה בכתב והוא טעון אישור בית המשפט או בית הדין. . . דרישות אלה נובעות ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני-זוג, היוצרת, לכאורה חשש של השפעה בלתי הוגנת, ומהשפעתו הניכרת של הסכם ממון על מכלול רחב של יחסי המשפחה לגבי רוב האוכלוסיה" (א' רוזן-צבי, יחסי ממון בן בני זוג (תשנ"א) 302). מדיניות חברתית ראויה היא שחייבה כי בטרם יאות המשפט להכיר בכוחו של הסכם מקפח לחולל שינויים במערך זכויות בני הזוג, יוסר הספק בדבר רצונם האמיתי. הגבלת חופש הצורה – ובעיקר הגבלת חירות ההתקשרות – משמשת ערובה לכך שבן הזוג שזכויותיו על פי ההסכם קופחו, לכאורה, עמד על טיבו של ההסכם והשלכותיו. מאחר וההצדקה להגבלת חופש הצורה וחירות ההתקשרות ניגזרת משילוב טיבו של ההסכם והיקפו, הרי שאין הצדקה עיונית להציב מגבלות אלה כשמדובר בהסכם ראשוני כשההסכם הוא לשיתוף בזכויות בדרך איזונן. על כך עמד, אגב אורחא, המשנה לנשיא אלון, באומרו: "על זהירות והקפדה אלה בדבר הסקת מסקנות של ויתור מצד בן-זוג אחד לטובת בן הזוג האחר על זכות מזכויותיו הממוניות ניתן להסיק, על דרך ההיקש, גם ממדיניות המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג1973-. . . כידוע, קובע חוק יחסי ממון בין בני הזוג, הסדר איזון משאבים בין בני הזוג, שעיקרו הוא, שכל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של נכסי בני הזוג (כמפורט בחוק). הסכם בין בני-זוג, הבא לשנות משותפות זו הקבועה בחוק, צריך שייערך בכתב שיאושר על-ידי בית המשפט או על ידי בית-הדין דתי, לאחר שהוסברו לבני הזוג משמעותו של ההסכם ביניהם ותוצאותיו (סעיפים 1 ו2- לחוק)" ע"א 753/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד לז(4), 626, 634-633).
פסק דין |24/08/1996 |בית המשפט העליון
בע"מ 7734/08- פלוני נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין,ס גובראן,י דנציגר
אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם" (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו (3) 421, 428 – השופט בך; ראו גם ע"א 490/77 נציה נ ' נציה, פ"ד לב(2) 621, 624). אכן, לאו מילתא זוטרתא היא, וההוראה באה להגן על הצדדים להסכם, כדי שלא ייפלו בפח יקוש. ט"ז. מקובל לומר, כי בשאלת מעמדו של הסכם ממון שנחתם על ידי הצדדים אך לא אושר בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, קיימות בפסיקה שתי גישות עיקריות – וכך סיכמה את הדברים חברתי השופטת ארבל: "השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מחד גיסא, יש הסוברים כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ומאידך גיסא, יש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים (לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראו: ניסים שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה ומעשה 153-173 (2001))" (בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם)). י"ז. ברם, אף מבלי להכריע בין הגישות המתוארות, ומבלי לגרוע מהוראת החוק (אליה נשוב), הנה בכל הנוגע להסכם ממון שלא אושר כדין אך הצדדים נהגו לפיו – קיימת דוקטרינה פסיקתית המעניקה לו ככלל תוקף מעשי מכוח עקרון תום הלב, ההשתק והמניעות: "נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו.
החלטה |26/04/2010 |בית המשפט העליון
תמ"ש (ירושלים) 17481-04- א. ב. נגד נגד . ב
שמות השופטים: נילי מימון לענייני משפחה במחוז ירושלים
המבחן, אם הסכם פלוני בין בני זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו, טמון במטרתו. אם צופה הוא פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, הרי מדובר ב"הסכם ממון", יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם ההסכם נוגע ליחסים שוטפים או לעסקה רגילה בין בני אדם, לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, הרי מדובר בהסכם רגיל. בנדון דנן, בחינת ההסכם הנדון מראה כי אכן מדובר בהסכם ממון שכן מתיחס הוא לחלוקת רכוש כוללת של הצדדים לעת גירושין. אכן, גם מכותרת ההסכם, "הסכם גירושין ו/או יחסי ממון" ניתן להבין שמדובר בהסכם הצופה גירושין; וכן ב"הואיל" שלישי ורביעי נכתב כי הצדדים מעוניינים להתגרש זמ"ז וביקשו להסדיר בהסכם, את כל העניינים הכרוכים בכך. על כן, בענייננו, הסכם ממון. חוק יחסי ממון בין בני זוג בסעיף 2 שבו מורה כי הסכם ממון נצרך לאישורו של בית המשפט אשר מוסמך לאשרו לאחר שעמד על כך שבני הזוג הבינו משמעות ההסכם וחתמו עליו מרצונם החופשי. על חשיבות אישורו של הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית עמד בית המשפט העליון וקבע: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם". ובהמשך: "על בית המשפט להיווכח בעת מתן האישור, המתבקש ממנו, כי הצדדים עושים את ההסכם מרצון ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. האישור המתחייב על-פי חוק מגמתו להבטיח את קיומה של גמירת דעת מצד שני בני הזוג.
פסק דין |29/03/2008 |משפחה – ירושלים
עמ"ש (מרכז) 40874-09-23- י. כ. נגד ' י. כ. א
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,צ גרדשטיין פפקין
התביעה הרכושית 30. לעניין התביעה הרכושית אנו סבורים כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי. ונרחיב. הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן – חוק יחסי ממון) קובעות את יחודו ומרכזיותו של הסכם הממון. הפרק הפותח בחוק מוקדש לדרכי עריכתו של הסכם זה ובכלל זה חיוב הכתב הקשיח העומד בבסיס עריכתו. ודוק – דרישת הכתב לעניין הסכם ממון לא התרככה בפסיקה (בניגוד לדרישת הכתב בעיסקת מכר מקרקעין או מתנה, והיא נחשבת כדרישה מהותית, וראו כדוגמה – תה"ס 64455-11-16 א. ג נ' י. ג. (2017)), כך גם בכל הנוגע לצורך באישורו על ידי ערכאה או גוף המוסמכים. רק בהעדרו של הסכם ממון בין בני זוג יכנסו לתוקפן הוראות איזון המשאבים שיצר המחוקק בחוק יחסי ממון, אשר מפורטות אך ורק בפרק השני בחוק, שבא לאחר הפרק הפותח שעניינו הסכם הממון. כבר מסדר הפרקים בחוק, אתה למד על חשיבותו והעדפתו של הסכם הממון ככלי לקביעת אופן חלוקת ממון בין בני זוג. התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר ובמקרים נדירים. 31. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. יתרה מזו, במקרה שלפנינו, הצדדים עצמם הסכימו בסע' 11 (ה) להסכם הממון ובאופן מפורש כי – "כל שינוי של הסכם זה, כולו או מקצתו, ייעשה אך ורק בהסכמה הדדית בכתב ובאישור הערכאה המוסמכת, בית משפט" אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שונה בכתב, ובוודאי שהשינוי לא הובא לאישורה של ערכאה מוסמכת. מששינוי הסכם ממון נדרש באישור של ערכאה מוסמכת, הרי שביטול הסכם ממון בכללותו, ייעשה במקרים נדירים עוד יותר.
פסק דין |11/05/2024 |מחוזי – מרכז
תלה"מ (אשדוד) 66848-11-20- האשה נגד ' האיש
שמות השופטים: ענת אלפסי
לגבי אישור ההסכם, סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 קובע כדלקמן: (א) "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן-בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן-בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". (ההדגשה היא שלי, ע. א. ) מאליו מובן כי בהליך אישור הסכם ממון בין בני זוג בבית המשפט, בשונה מהסכמים אחרים של צדדים בהליך אזרחי, על בית המשפט לבחון ולברר, באמצעים והכלים העומדים לרשותו, כי ההסכם נערך מתוך רצונם החופשי של הצדדים, בהעדר לחץ או כפייה וכי הצדדים להסכם עמדו על משמעותו ותוצאותיו של ההסכם טרם חתימתם. ר' לעניין זה בג"צ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול (נבו, 24/12/06 וכן פסק הדין בהליך ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית (נבו, 23/5/05). 45. הלכה פסוקה היא לפנינו כי ביטול הסכם שאושר בבית המשפט לא ייעשה בנקל, כאשר הנטל המוטל על הטוען לעניין זה הוא כבד במיוחד, כפי שנפסק עוד בע"א 443/83 קם נ' קם (פ"ד לח (1) 76). וכן בעמ"ש (ת"א) 16549-04-22 פלונית נ' אלמוני (נבו, 7.6.2023 (. עם זאת, גם הסכמי ממון שאושרו בית המשפט אינם חסינים באופן גורף מפני ביטולשהרי גם על הסכם גירושין, ככל הסכם, חלות הוראות חוק החוזים, לרבות לעניין עילות ביטולו. בין במישור המשפטי, בין במישור ההסכמי. לעניין ביטול מחמת טעות, הטעיה, כפיה ועושק, כאמור בסעיפים 18/16 לחוק החוקים.
פסק דין |19/08/2024 |משפחה – אשדוד
תלהמ (תל אביב) 37097-12-18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ענת הלר כריש
לעומת זאת, כאשר צד להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין מבקש לבטלו מטעמים הקשורים להיבט "השיפוטי", כגון כאשר נפל פגם בהליך אישור ההסכם, עליו לנקוט בהליך של ערעור (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421). 16. הסכם ממון בין בני זוג, כהגדרתו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון), מותנה באישור בית המשפט לצורך כניסתו לתוקף. בכך מתקיים בהסכם ממון גם הפן ההסכמי וגם הפן השיפוטי. על חשיבותו של הסכם הממון ועל המשקל הרב שיש לתת לו, ניתן ללמוד ממנגנון אישורו אשר נקבע בחוק יחסי ממון. נקבע, כי "האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו" (סעיף 2(ב) לחוק יחסי מממון). הינה כי כן, במסגרת הליך אישור הסכם הממון, על בית המשפט לבחון את גמירות דעת הצדדים ועליו לוודא כי הוראות ההסכם מובנות לצדדים והן משקפות את רצונותיהם. בכך נבדל הסכם ממון מהסכם "רגיל" בין צדדים אשר רשאים להתקשר בו מבלי שתוקף ההסכם יהיה מותנה בכך שגורם שלישי יוודא שההסכם נעשה בהסכמה חופשית ותוך הבנה. 17. המקרים שבהם ניתן לבטל הסכם ממון אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הם נדירים. כפועל יוצא מהליך אישור ההסכם על ידי בית המשפט, מטרתו ומהותו, והואיל ועובר לאישור הסכם הממון נוכח בית המשפט כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו, קשה מאוד לקבל טענת צד להסכם, לאחר מעשה, כי הוראת ההסכם אינן משקפות את רצונו החופשי או אינן מובנות לו, בניגוד להצהרתו בהליך אישור ההסכם (רע"א 359/85 קוך נ' קוך, פ"ד לט(3) 421 (1985), עמ"ש (ת"א) 39289-12-17 פלונית נ' פלוני ( 22.11.2018 )).
פסק דין |12/02/2020 |שפחה – תל אביב
ת"ע (תל אביב) 54778-12-13- עזבון המנוח ה י זל נגד ל ר ה
שמות השופטים: ורד שביט פינקלשטיין
כן יש לציין כי טענת הנתבעת לפיה הסכם הממון מתייחס אך לנכסים שהיו לצדדים במועד חתימתו ואינו מתייחס לנכסים שיצטברו לאחר מכן במאמץ משותף, אינה יכולה להתקבל לאור לשונו המפורשת של ההסכם: "הצדדים מצהירים ומסכימים כי גם בעתיד לא יהיה להם שיתוף בנכסיהם ו/או בכספיהם וכל אחד יהיה אדונו הבלעדי של רכושו וכספיו", ועל כן דינה להידחות. 70. לסיכום, לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי ממש בטענותיה של הנתבעת לפיהן היא "לא הבינה" על מה היא חתמה וכי גם המנוח וגם היא לא ייחסו חשיבות להסכם הממון אלא שוכנעתי כי הנתבעת ידעה גם ידעה על מה היא חותמת והבינה היטב את הוראות הסכם הממון ואת משמעותו. הטענה לפיה הסכם הממון לא אושר בבית המשפט ונפקותה: 71. בבואנו לבדוק את תוקפו של הסכם ממון, נקודת המוצא הנורמטיבית מצויה בסעיף 2 לחוק יחסי ממון הקובע כי הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי, וכי האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. 72. על חשיבות אישורו של הסכם הממון בידי ערכאה שיפוטית עמד בית המשפט העליון בקבעו כך: "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל לאישה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם" (ע"א 4/80 מונק נ' מונק פ"ד לו (3) 421, 428; ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב (2) 621, 624). 73. בשאלת מעמדו של הסכם ממון אשר נחתם ע"י הצדדים אך לא אושר בהתאם להוראות החוק, מוכרות בפסיקה שתי גישות עיקריות, וכך סוכמו הדברים ע"י כב' השופטת ארבל בבע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, 11.6.06 ): "השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
פסק דין |02/12/2018 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (נצרת) 41271-10-11- א.א.ע. נגד א.א.ר. ואח
שמות השופטים: אסף זגורי
אך האם בכך שההסכם לא אושר יש משום להביא לבטלותו התשובה מורכבת. 46. נקודת המוצא הנורמטיבית לבחינת תוקפו של הסכם ממון היא זו שבסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן : "החוק") הקובע כדלהלן: "אישור ואימות 2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. . . או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. . . וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. . . ". 47. החוק אומר, ולא בכדי, כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט. מדובר בדרישה פורמליסטית שהוסברה בעבר ממערכת היחסים המיוחדת שבין בני זוג נשואים מחד גיסא והמעובדה שהסכם ממון עשוי להחליף הסדר סטטוטורי – הוא הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון. בשל כך, נקבע בעבר, כי בהיעדר אישור שיפוטי להסכם ממון, הרי שאין לו תוקף (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 428; ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב(2) 621, 624). 48. ביחס להסכם ממון שנחתם בין צדדים אך לא זכה לאישור שיפוטי בהתאם להוראות החוק רווחות שתי גישות מרכזיות בפסיקה, כאשר כל גישה או השקפה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ; יש הסוברים, כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ויש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים (לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראובע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (11/6/2006); ניסים שלם,יחסי ממון ורכוש – הלכה ומעשה 153-173 (2001)).
פסק דין |29/10/2012 |משפחה – נצרת
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 2. אישור ואימות
2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, "התרת נישואין" – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 2. דרכי האישור
2. אישור ההסכם ייעשה בלשכת השופט במעמד שני בני הזוג; לפני האישור יסביר בית המשפט לבני הזוג, בשפה פשוטה וברורה, את משמעות ההסכם, ויברר אם בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חפשית.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 1. הסכם ממון
1. הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן – הסכם- ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 3. ציון האישור
3. בית המשפט יציין על כל עותק של ההסכם את דבר האישור וכן את העובדה כי ניתנו לצדדים ההסברים הנאותים וכי לדעת בית המשפט נעשה ההסכם בהסכמה חפשית; עותק אחד של ההסכם יימסר לכל אחד מבני הזוג.
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 1. בקשת אישור
1. בני זוג שברצונם לאשר הסכם ממון בבית המשפט יגישו בקשה על כך לבית המשפט המחוזי שבמחוז סמכותו מקום מושבו של אחד מבני הזוג; לבקשה יצורף ההסכם בשלושה עותקים.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה
258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258כו. אישור הסכם בענייני משפחה
258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת, זולת לגבי בירור לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, שעריכתו באמצעות בא כוח או בדרך אחרת תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 15. משפט בינלאומי פרטי
15. על יחסי הממון בין בני-זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 5א. הקדמת המועד לאיזון המשאבים
5א. (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן: (1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במ קרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11; (2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את הת קופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג. (ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה: (1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים; (2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו; (3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששו
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 5. הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין
5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם. (ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן-זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו. (ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 6. מימון הזכות לאיזון
6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים. (ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה-כסף. (ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים. (ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או בית-הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר – (1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג; (2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר; (3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג; (4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 3. תחולת ההסדר
3. (א) לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2. (ב) בני-זוג שלא ביקשו אימות של הסכם-ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).
תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני הזוג), תשל"ד-1973
סעיף: 4. שינוי בהסכם
4. הוראות תקנות 1 עד 3 יחולו, בשינויים המחוייבים, על כל שינוי בהסכם.
חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973
סעיף: 12. אישור לפעולה טעונת הסכמה
12. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם-ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן-זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
