שאלת הסמכות המקומית בתביעות עבודה היא סוגיה חשובה המשפיעה על ניהול ההליכים המשפטיים. עבור תושבי פתח תקווה ואזור המרכז, הבנת כללי הסמכות המקומית חיונית לניהול יעיל של תביעות בתחום דיני העבודה. מאמר זה יסקור את המסגרת המשפטית, את הפסיקה הרלוונטית ואת השיקולים המעשיים בקביעת הסמכות המקומית בתביעות עבודה בפתח תקווה.
הכלל הבסיסי לקביעת הסמכות המקומית בתביעות עבודה מעוגן בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה זו קובעת את העקרונות המנחים לקביעת בית הדין המוסמך לדון בתביעות בתחום דיני העבודה.
בפסק הדין סעש (נצרת) 52893-04-22 אמיר קריספין נגד דיאלוגיק נטוורקס (ישראל) בעמ (ניתן ב-02/08/22) פירש בית הדין את התקנה באופן הבא:
"תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יהא ב'בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה'"
מכלל זה עולה כי הקריטריון המרכזי לקביעת הסמכות המקומית הוא מקום ביצוע העבודה בפועל. עיקרון זה מהווה את אבן היסוד בקביעת בית הדין המוסמך לדון בתביעות עבודה.
הפסיקה התייחסה באופן מפורט לכללים לקביעת הסמכות המקומית בתביעות עבודה. בפסק הדין סעש (תל אביב) 66411-12-19 צביה היילברון נגד בר כל רשתות בעמ (ניתן ב-29/09/20) קבע בית הדין:
"מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט"
פסיקה זו מדגישה את העיקרון לפיו הצדדים אינם רשאים להסכים ביניהם על בית דין שונה מזה שבתחום שיפוטו בוצעה העבודה. זוהי נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון בעת הגשת תביעה או התגוננות מפניה.
מניתוח הפסיקה עולים מספר עקרונות מנחים לקביעת הסמכות המקומית בתביעות עבודה:
מקום העבודה בפועל הוא הקובע – הסמכות המקומית נקבעת לפי המקום שבו בוצעה העבודה בפועל, ולא לפי הכתובת הרשומה של המעסיק או מקום חתימת החוזה.
אין אפשרות להתנות על מקום השיפוט – בניגוד לתחומי משפט אחרים, בדיני עבודה לא ניתן להסכים על מקום שיפוט שונה מזה הקבוע בתקנות.
הסמכות נקבעת לפי מקום ביצוע עיקר העבודה – במקרים שבהם העבודה מתבצעת במספר מקומות, הסמכות תיקבע לפי המקום שבו בוצע עיקר העבודה.
אין משמעות למקום מושבו של המעסיק – מקום רישום החברה או מקום המשרד הראשי של המעסיק אינם רלוונטיים לקביעת הסמכות המקומית.
עקרונות אלו מסייעים לקבוע באופן ברור את בית הדין המוסמך לדון בתביעות עבודה, ומצמצמים את אי הוודאות בנושא זה.
אחד השיקולים המעשיים שעולים בהקשר של קביעת הסמכות המקומית הוא העומס על בתי הדין השונים. בפסק הדין סעש (תל אביב) 66411-12-19 צביה היילברון נגד בר כל רשתות בעמ (ניתן ב-29/09/20) התייחס בית הדין לסוגיה זו:
"קיימת ידיעה שיפוטית… ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר… בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב"
העומס על בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבתחום שיפוטו נמצאת פתח תקווה, הוא שיקול מעשי שיש לקחת בחשבון. עומס זה עלול להשפיע על משך הטיפול בתיק ועל היקף תשומת הלב השיפוטית שיקבל.
שיקול מעשי נוסף הוא נגישות הצדדים לבית הדין. בקביעת הסמכות המקומית יש לאזן בין מספר שיקולים:
נוחות הצדדים – הקרבה הגיאוגרפית של הצדדים לבית הדין משפיעה על עלויות ההתדיינות ועל הנגישות לערכאות.
חיסכון במשאבי זמן ועלויות – ריכוז הדיון בבית דין אחד חוסך זמן ומשאבים לצדדים ולמערכת המשפט.
מניעת הכרעות סותרות – קביעת סמכות מקומית ברורה מונעת מצב של הכרעות סותרות בבתי דין שונים באותו עניין.
האיזון בין שיקולים אלו הוא חלק חשוב מהשיקולים המעשיים בקביעת הסמכות המקומית בתביעות עבודה.
השלב הראשון בקביעת הסמכות המקומית הוא בדיקת מקום העבודה העיקרי:
לאחר קביעת מקום העבודה העיקרי, יש לפעול באופן הבא:
במקרה שמועלית טענה לחוסר סמכות מקומית, יש לפעול באופן הבא:
הקפדה על כללים אלה תסייע לצדדים להתמודד באופן יעיל עם סוגיות של סמכות מקומית בתביעות עבודה.
מהניתוח המשפטי והפסיקה עולה תמונה ברורה לגבי הסמכות המקומית בתביעות עבודה בפתח תקווה:
על פי הפסיקה והתקנות, הסמכות המקומית בתביעות עבודה נקבעת לפי מקום ביצוע העבודה או מקום העבודה של העובד. פתח תקווה נמצאת בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ולכן תביעות עבודה הנוגעות לעבודה שבוצעה בפתח תקווה צריכות להיות מוגשות לבית דין זה.
המסגרת המשפטית ברורה ומדגישה את חשיבות מקום ביצוע העבודה בפועל כקריטריון המרכזי לקביעת הסמכות המקומית. הפסיקה מחזקת עיקרון זה ומבהירה כי אין אפשרות להתנות על מקום השיפוט, גם אם הדבר נוח יותר לצדדים.
השיקולים המעשיים, כגון העומס על בית הדין בתל אביב והנגישות לערכאות, הם חלק מהמציאות שיש להתמודד עמה, אך אינם משנים את הכללים המשפטיים הברורים.
בסופו של דבר, הכרת כללי הסמכות המקומית בתביעות עבודה היא חיונית לניהול יעיל של הליכים משפטיים בתחום דיני העבודה. עבור תושבי פתח תקווה והמעסיקים באזור, המשמעות היא שעליהם להיערך לניהול ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על כל המשתמע מכך מבחינת זמן, עלויות ומשאבים.
ד"מ (תל אביב) 66411-12-19- צביה היילברון נגד ב"ר כ"ל רשתות בעמ
שמות השופטים: יפית מזרחי לוי
מתן אפשרות לעובדת ועובד לבחור, חרף זיקתם הברורה למקום העבודה הממוקם בתחום השיפוט של בית דין אחר, את מקום השיפוט הנוח להם אף שאינו תואם את תחום השיפוט של בית הדין האזורי בו מצוי מקום העבודה, חותרת תחת יסודות תקנות סדר הדין בבית הדין לעבודה אשר אינן מתירות לצדדים להתנות על מקום השיפוט. 6 17. זאת ועוד. קיימת ידיעה שיפוטית (לענין זה ר' מאמרם של צ' פרנקל ודוד א' פרנקל "ידיעה שיפוטית" ו"מן המפורסמות" בבתי המשפט הכלליים ובערכאות בעלות סמכויות ייחודיות: הדוגמה של בתי הדין לעבודה קרית המשפט 11 (2018)) ולפיה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא בית הדין העמוס ביותר (ר' דו"ח שנתי 2018 שהוצא על ידי הנהלת בתי המשפט עמ' 31 https://www. gov. il/blobfolder/reports/statistics_annual_2018/he/2018. pdf), בין היתר, בשל תחום שיפוטו הנרחב. 18. בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (שתכנסנה לתוקף ביום 6.9.2020 ) נקבע, כי אחד מעקרונות היסוד המנחים את בית המשפט הוא, שעליו לאזן, "לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".
החלטה |28/09/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (נצרת) 52893-04-22- אמיר קריספין נגד דיאלוגיק נטוורקס (ישראל) בע"מ ח.פ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
בנסיבות אלה ובשלב מקדמי של ההליך קיים קושי אובייקטיבי מהותי בצירוף תצהיר לבקשה. על כן הבהירה הנתבעת בבקשתה כי היא מסתמכת על טענות משפטיות ועל הנטען בכתב התביעה אשר הגיש התובע. התובע עצמו נקט בכתב התביעה לשון גמישה כאשר טען כי הוא נדרש להגיע כפעמיים בשבוע. מכאן שאין מקום להלין כנגד טענת הנתבעת בבקשתה כי התובע נדרש לעבוד באופן פיזי במשרדי הנתבעת בפתח תקוה, יומיים – שלושה בשבוע, באופן גמיש ולפי צורכי הנתבעת. ג. התובע לא העלה כל טענה ולפיה העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תפגע בזכות הגישה שלו לערכאות. התובע הגיע במהלך עבודתו למשרדי הנתבעת בפתח תקווה יומיים – שלושה בשבוע ואין כל מניעה כי יעשה זאת גם לצורך ניהול התביעה. דיון והכרעה 5 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי לבית דין זה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. 7. אקדים, כי בהחלטה מיום 27.6.2022 נקבע כי באפשרות הנתבעת להשיב לתגובת התובע לבקשה. במסגרת החלטה זו צוין גם כי אם הנתבעת תעמוד על הבקשה, יקבע בה דיון שכן לכאורה עולה שאלה עובדתית שיש לברר. במסגרת תשובתה לתגובת התובע, טענה הנתבעת כי אין באפשרותה לתמוך את טענותיה העובדתיות בבקשה בתצהיר, בשל הקשיים אשר פורטו על ידה (סעיף 5. ב להחלטה זו) וכן מאחר והבקשה נסמכת על טענות משפטיות ועל גרסתו העובדתית של התובע בכתב התביעה. בנסיבות אלו, איני רואה עוד מקום לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים לצורך בירור שאלות עובדתיות והחלטתי ניתנת על בסיס טענות הצדדים והחומר המצוי בפניי. 8. תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |01/08/2022 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
סעש (נצרת) 64269-08-23- חוסאם שמאלי נגד ש. א. אנטקוביץ השקעות בעמ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
כן נטען כי בתביעות רבות הכירה הנתבעת במסגרת כתבי ההגנה אשר הוגשו מטעמה, בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לדון בתביעות. נטען כי הסיבה לשינוי הרישום במשרד המשפטים, הינה ריבוי התביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת לאחרונה. 5. בתשובותיה לתגובת התובע (בהתאם להחלטות שניתנו), טענה הנתבעת כי גם עובר לשינוי מענה הרשום של הנתבעת לרעננה, היה מענה הרשום של הנתבעת בעיר תל אביב. הנתבעת צירפה לתשובתה אישור מרשות התאגידים על עדכון מענה הרשמי בתל אביב, ביום 11.5.2022 . נטען כי מדובר במקור הנורמטיבי לאיתור כתובתה של הנתבעת וכי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט באזור התעשייה ברקן הוא לצורך הנוחות בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בבית הדין בנצרת רק בשל נוחות ב"כ התובע וכי כלל הנתונים מלמדים על כך כי המקום המועדף לדיון בתביעה, הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר ליתר התביעות המתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל – נצרת ואשר לא הוגשה במסגרתן בקשה למחיקה בשל חוסר סמכות מקומית, נטען כי הסמכות המקומית הוכחשה בכתב ההגנה. כמו כן, צורף לתשובת הנתבעת הסכם התקשרות עם מי שנטען בכתב ההגנה שהיתה המעסיקה של התובע, ממנו עולה כי כתובתה ב"אזור". 6. בהמשך, ועל אף הפניית בית הדין את התובע למסמכים אשר צורפו מטעם הנתבעת באשר למען משרדה הרשום (החלטה מיום 8.4.2024 ), הודיע התובע כי הוא נותר בעמדתו כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשהוא חוזר על נימוקיו. בנוסף נטען כי במהלך מסירת כתבי התביעה עלה כי מדובר בביתו הפרטי של בעל המניות של הנתבעת, וכי "אין שם שום משרד". בית הדין התבקש "לשקול היטב את העניין בטרם הכרעתו". 7. ובכן, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |30/04/2024 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.
פסק דין |17/05/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
בשנה החמישית והאחרונה לעבודתו הועבר לסניף במודיעין, הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. המבקש השני הועסק בסניף החברה ברחובות והועבר לסניף רמלה – שניהם בסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזוריבתל אביב. בית דין זה קבע כי "משנמצא כי מקום העבודה של שני התובעים עובר לסיום עבודתם בחברה היה באזור תל אביב, צדק בית הדין האזורי בירושלים במסקנתו כי בית הדין האזורי בתל אביב הוא בעל הסמכות המקומית לדון בתובענה". בית דין זה קבע כי לאור הממצאים העובדתיים "וכאשר הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית-הדין הוא "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" , ברי כי אף בעניינו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. במיוחד כן, משבחר מבקש 1 לכרוך תביעתו בזו של מבקש 2 שכל כולה בסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב". (ההדגשה הוספה-ל. ג). 16. כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. ומן הכלל אל הפרט: 9 17. בית הדין האזורי קבע כי במקרה הנדון סמכות השיפוט מוקנית לבית הדין האזורי בתל אביב, כי עיקר עבודתו בוצע בתל אביב, וזאת על יסוד הנפסק בעניין שילוח. אולם, נסיבות המקרה בעניין שילוח שונות מנסיבות המקרה הנדון. הקביעה כי מקום ביצוע העבודה הוא מקום בו בוצע עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה, ולא חלק מהעבודה, מתייחסת למקרים בהם במסגרת עבודתו ותפקידו, באותו פרק זמן מבצע העובד את עבודתו במקומות שונים.
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 17594-11-19- א.פ.י.ד. תעשיות 3000 בע"מ נגד אחמד עדוואן
שמות השופטים: אילן איטח,לאה גליקסמן,רועי פוליאק,גב חיה שחר,מעבידים דורון קמפלר
לפי האמור בתקנה זו, הסמכות המקומית קנויה לבית הדין "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". ברם, נוכח העובדה כי מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה הם ביישוב ברקן, שאינו בתחום אחד מאזורי השיפוט, הרי שיש להידרש לתקנה 3(ב) שלשונה כדלקמן: 6 "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 13. הנה כי כן, כאשר תקנה 3(א)(1) אינה ישימה, יש – בראש ובראשונה – להידרש לאמור בתקנה 3(ב), הקובעת כי כאשר מקום העבודה או מקום ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, וגם כאשר מרכז מפעלו של המעסיק הוא מחוץ לאזור השיפוט, הרי שהסמכות המקומית היא לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא אדם פרטי; ולבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מענו הרשום של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא תאגיד. ממילא, בשלב זה אמורה בחינת הסמכות המקומית להיעצר ולהיקבע על פי הוראות תקנה 3(ב) המפורשות, ואין להידרש לתקנה 5. על היחס שבין תקנה 3 ותקנה 5 עמד בית דין זה בבר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), שם נקבע כי "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות.
פסק דין |15/02/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע נד/3-160- ס.וו. תעשיות בע"מ ואח נגד 1. ראשד אלזרו ואח
שמות השופטים: גולד ברגפורת,נויגבורן,הרפז,שובר
– אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית הדין לעבודה – לבית הדין אשר באיזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד בישראל הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית הדין – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית דין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. יושם לב כי עוסקת התקנה רק בברירת הסמכות המקומית בין בתי הדין לעבודה ואין היא עוסקת כלל בערכאות שיפוט אחרות. ומכאן שבכל מקרה בו קמה סמכות בינלאומית להידרש לתובענה תיוחד מכוח התקנות ועל פיהן הסמכות המקומית לבית דין לעבודה לפי אזור שיפוטו. סמכות מקומית זו "תופקע", כביכול, רק על פי עיקרון הכלל של "הפורום הנאות" אשר בו נדון להלן. בנסיבות המקרה אין בנמצא זיקת סמכות מקומית מאלה המנויות בתקנה 3(ב) לתקנות משתנ"ב, שהרי מקום מגורי המשיבים, מרכז מפעלה של המערערת ומשרדה הרשום – כל אלה אינם מצויים באיזור שיפוטו של בית דין אזורי לעבודה, כלשהו, ועל כן יש ליישם את תקנה 5 הקובעת בזו הלשון: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר,יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". (ההדגשות לא במקור) תקנה 5 הנ"ל היא תקנה "שיורית" (רסידיוארית) המסדירה את הסמכות המקומית כל אימת שלא ניתן לייחדה על פי הזיקות הכלולות בה אולם הוא מוחל רק בתוככי בתי הדין האזורי לעבודה. הווה אומר כי העמדת הדיון לשם העברתו לערכאה שאינה בית דין אזורי לעבודה, יכול וייעשה אך ורק על פי העיקרון הכללי, של "הפורום הנאות" או "הפורום הטבעי" ולהלן נבחן את עקרונותיו.
פסק דין |04/12/1994 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 28319-06-16- פרופ אמיר חצרוני נגד יגאל כהן אורגד
שמות השופטים: יגאל פליטמן
עיקר תכליתו של סעיף 78 לחוק נובעת מכללי הסמכות המקומית המבוססים על הזיקות בין מושא הדיון, או הצדדים לו, ובין בית המשפט אליו מוגש ההליך. 14. ככלל, מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1)לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בהתאם לתקנה 3(א)(1)לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, יהיה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בענייננו, אין חולק כי, מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה מצוי באזור שיפוטו של בית הדין האזורי בתל אביב. 5 15. המבקש הביע העדפתו, כי ככל שתתקבל בקשתו יועבר מקום הדיון לבית הדין האזורי בבאר שבע, בו מתנהל התיק העיקרי בינו ובין המשיב. המשיב התנגד לבקשה, אולם הביע העדפתו כי ככל שתתקבל, יועבר הדיון לבית הדין האזורי בירושלים. חרף התנגדות המשיב לבקשה, והעדפתו לניהול התביעה הנוכחית בבית הדין האזורי בירושלים, ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות המקרה, מצאתי כי מן הראוי שההליכים יועברו לבית הדין האזורי בבאר שבע.
החלטה |26/06/2016 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 34868-04-22- גהאד צרצור נגד רשת פוטון העיר בעמ
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות) קובעת כך (ההדגשה שלי): "(א) מקום השיפוט הוא – (1) תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; לעניין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 4 תקנה 5 לתקנות קובעת כך: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". 9. תקנה 5 לתקנות קובעת הסדר שיורי, היינו תחולתה מותנית בכך שאין מקום שיפוט מוסמך לפי תקנה 3 לתקנות (ראו: בר"ע (ארצי) 17594-11-19 א. פ. י. ד. תעשיות 3000 בע"מ – עדוואן ( 16.2.20 )). בחינת קיומה של סמכות מקומית לדון בתביעה המוגשת לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה נעשית לאור תקנה 3(א)(1) לתקנות, וככל שסעיף זה אינו מקנה סמכות מקומית לבית דין לעבודה יש לבחון את שאלת הסמכות בראי תקנה 3(ב) לתקנות, המרחיבה את היקף פרישתה של תקנה 3(א)(1) לתקנות.
החלטה |01/05/2022 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 2576-05-23- שברון מדיטרניאן לימיטד בע"מ נגד גארט היילפרן
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה
במסגרת תגובתו ציין המשיב כי ב"כ התובע בסע"ש 22190-01-23, המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, נתנה הסכמתה לניהול שני ההליכים במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. הכרעה 9. בפתח דבריי אציין שהחלטתי היא להותיר את ניהול ההליך בבית הדין האזורי תל-אביב. 10. כפי שעולה מטענות הצדדים, מקום ביצוע העבודה של המשיב היה באסדת "תמר" אשר לטענת הצדדים בחוץ לשטח השיפוט של בית דין כלשהו. תקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובע כך: "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו" 11. כלומר, על פי החלופה הראשונה המופיעה ברישא תקנה 3(ב), ככל ומקום ביצוע העבודה מצוי מחוץ לשטח סמכותו של בית הדין, לו הסמכות לדון בתובענה יקבע בהתאם למקום מרכז מפעלו של המעסיק או מקום מגוריו של העובד. בענייננו משרדה הרשום של המבקשת מצוי בהרצליה, ומקום מגוריו של המשיב על פי כתב תביעתו מצוי בנס ציונה. שתי ערים אלו מצויות בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב. 12. אציין לעניין תניית השיפוט אליה התייחס המשיב כי ממילא בתי הדין אינם סוטים מכללי הסמכות המקומית אשר נקבעו בחקיקה בשל תניית שיפוט שנקבעה בין הצדדים (המ"ד 40321-07-14 פרץ לוזון בניין ופיתוח בע"מ – אבינועם חץ ( 29.07.2014 )), אולם בענייננו עולה כי כללי הסמכות המקומית כאמור ממילא קובעים כי הסמכות מוקנית לאותו בית דין אשר נקבע בתניית השיפוט הקבועה בחוזה העסקה.
החלטה |31/05/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 38741-09-24- איציק שיווק והרכבה בע"מ נגד ' אשרף געברי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה, בתגובת המשיב וכן בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, מהטעמים להלן. תקנה 3 לתקנות, אשר כותרת השוליים שלה "מקום שיפוט", קובעת כך: "3(א) מקום השיפוט הוא-(א)(1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. . . . (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה-בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה-בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או-אם המעביד הוא תאגיד-בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 12. תקנה 5 לתקנות, שכותרת השוליים שלה היא "מקום שיפוט במקרים אחרים" קובעת כי: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין. " 13. בהתאם להלכה הפסוקה "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות" (מתוך בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ-אבו הדיל ( 27.7.15 ) (להלן: עניין אולניק)). כמו כן, כפי שהוער ברע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2) 731 (1995) ציין בית המשפט העליון, בין היתר, כי "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס חשיבות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר" (סעיף 3 לפסק הדין).
החלטה |08/10/2024 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
סע"ש (ירושלים) 40098-03-24- עידו דדון נגד ' החברה הדרומית לשווק בע"מ
שמות השופטים: אסתר שחור
תקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") קובעת את כללי הסמכות המקומית בתביעה המוגשת לבית הדין לעבודה: "(א) מקום השיפוט הוא-(1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; 6. לגבי מקום העבודה, משרדה של הנתבעת הינו בהוד השרון. בעניין מקום ביצוע העבודה בית הדין הארצי חזר ושנה כי מה שקובע הוא המקום האחרון בו בוצעה העבודה. כך בר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (ניתן ביום 13.12.09 ) נקבע בזו הלשון: "מבקש 1 הועסק בשנה האחרונה עובר לסיום העסקתו בסניף החברה באזור הנתון לסמכות השיפוט המקומית של בית הדין האזורי בתל אביב. משכך הוא וכאשר הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית-הדין הוא "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" [דב"ע נא/108-3 ישעיהו פוקס-אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 303], ברי כי אף בעניינו התגבשה סמכות מקומית לבית הדין האזורי בתל אביב. " 7. אף בבר"ע (ארצי) 41211-05-14 ישראל שיינברג נ' כנפי משק תור בע"מ (ניתן ביום 30.6.14 ) הבהיר בית הדין הארצי את חשיבות מקום העבודה האחרון: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה. " (ההדגשה האחרונה שלי, א. א. ) וכן: "לפיכך, בנסיבות המקרה לא היה מקום לקבוע את "מקום ביצוע העבודה" על בסיס מבחן של ביצוע עיקר העבודה תוך בחינה והשוואה של מספר שנות עבודתו של המערער בכל אחד מסניפי המשיבה.
החלטה |20/11/2024 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
סעש (נצרת) 52893-04-22- אמיר קריספין נגד דיאלוגיק נטוורקס (ישראל) בע"מ ח.פ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בהתאם לפסיקה אשר דנה בעקרונות יישום תקנה 3(א)(1) לתקנות: "כללו של דבר: ככל שאין חפיפה בין "מקום העבודה" לבין "מקום ביצוע העבודה", רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, "מקום ביצוע העבודה" הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה". 10. לטענת התובע בכתב התביעה, מקום העבודה ("הפיזי") נמצא באזור המרכז אולם את עיקר העבודה הוא ביצע בתקופה שהחל משנת 2012 ועד לפיטוריו בשנת 2020 מביתו שבצפון הארץ. מכאן שהתובע מסכים כי "מקום העבודה" הוא במשרדי הנתבעת בעיר פתח תקווה אולם לטענתו, לבית דין זה הסמכות המקומית לדון בתביעה בהתאם לבחירתו בחלופה השניה שבתקנה 3(א)(1) לתקנות – "מקום ביצוע העבודה". 6 11. אשר לחלופה "מקום ביצוע העבודה" – מטענות הצדדים לבקשה עולה כי אין מחלוקת כי התובע ביצע את עבודתו מביתו, נסע לצורך העבודה לחו"ל וכן נדרש לבצע את העבודה במשרדי הנתבעת בפתח תקווה, כיומיים בשבוע. הצדדים למעשה חלוקים האם ניתן ללמוד מגרסתו העובדתית של התובע בכתב התביעה כי חלקה העיקרי של העבודה בוצע מביתו, על מנת שתתקיים החלופה שבה בחר לעניין מקום השיפוט בתביעה. 12. התשובה לשאלה זו לפי דעתי היא חיובית, ואסביר: התובע טען כי סוכם עמו כי הוא יעבוד ממשרדי הנתבעת בפתח תקווה "כפעמיים בשבוע", באופן גמיש ולפי צרכי העבודה. כן צוין על ידו, הן בכתב התביעה והן בתצהיר התמיכה לתגובתו לבקשה, כי ביתר הזמן ובמרביתו, סוכם הוא יעבוד "מרחוק" בביתו שבצפון הארץ וכן בחו"ל במסגרת נסיעותיו המרובות.
החלטה |01/08/2022 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
סעיף: 1א. מקום השיפוט
1א. מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 4. תובענה נגד המדינה
4. תובענה של עובד נגד המדינה תוגש לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מקום עבודתו של העובד.
תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (שילוב מקבלי גמלאות בעבודה) (הוראת שעה) (סדרי דין בוועדת ערר), התשס"ה-2005
סעיף: 2. מקום השיפוט
2. ערר יוגש ויידון בוועדה שבאזור שיפוטה מצוי מרכז התעסוקה שבו עובד מתכנן היעדים התעסוקתי שנתן את ההחלטה נושא הערר.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 59. מקום השיפוט לענין שבבוררות
59. בקשה לענין שבבוררות, שבית הדין דן בו מכוח סעיף 28 לחוק (בסימן זה – הליכי בוררות), אפשר להגישה בנוסף לבית הדין שנקבע כאמור בתקנה 3, גם לבית הדין שבאזור שיפוטו התנהלה הבוררות או לבית הדין שעליו הסכימו בעלי-הדין בבוררות.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 7. מקום שיפוט במקומות אחרים
7. תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל אביב.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 22. טוענים בהליך ייצוג
22. (א) היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול – ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית – יכולים מקצתם, ברשות בית הדין או הרשם, לייצג באותה תובענה את כל הטוענים; לא ידעו הטוענים האחרים על דבר התובענה, יודיע להם בית הדין או הרשם על הגשתה באחת מהדרכים הבאות: (1) פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון; (2) אם הטוענים הם עובדים – גם הצגתו במקום העבודה; אם אין הם עובדים במקום עבודה אחד – פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים והעמדת כתב התביעה במזכירות בית הדין לרשות כל אחד מהם, לשם עיון. (ב) כל מי שמיוצג בתובענה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לעשותו בעל דין בה, או להורות שהוא לא יהיה מיוצג כאמור.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 122. קבלת טפסים בהליכים מסויימים
122. כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן: (1) טופס 2 להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, טופס 6 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 3 להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, טופס 7 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 4 להגשת תביעה לתשלום קצבה, טופס 8 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או טופס 13 להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין; (2) טופס 11 לערעור גימלאות – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה; (3) טופס 12 לערעור תעסוקה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 23. מקום מושב ואיזור שיפוט
23. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, יקים, בצו, את בתי-הדין האזוריים ויקבע בו את מקום-מושבם, אזור שיפוטם ומספר השופטים בכל אחד מהם; סעיפים 34 ו-36 לחוק בתי-המשפט, יחולו על בית-דין אזורי, בשינויים המחוייבים.
כל הזכויות שמורות ©
