ניסוח וחתימת חוזים

ניסוח וחתימת חוזים היבטים משפטיים ומעשיים
תשובה תמציתית

הפסיקה הישראלית מדגישה את חשיבות הניסוח המדויק של חוזים והצורך בחתימה תקינה עליהם, תוך שימת דגש על גמירות דעת ניסוח וחתימת חוזים הצדדים ועקרון תום הלב.

הוצאה לפועל מייצגים — עורך דין פשיטת רגל ברמת גן

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע את העקרונות המנחים לפרשנות חוזים:

סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו."

ניתוח משפטי

חשיבות הניסוח המדויק בית המשפט העליון הדגיש את חשיבות הניסוח המדויק של חוזים:
דנא 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל (ניתן ב 11/05/06) "ידענו כולנו – במיוחד יודעים זאת עורכי-הדין המעסיקים עצמם בניסוחם של חוזים – כמה יגיעות מתייגעים צדדים ונציגיהם לעת שמנסחים הם חוזה; כמה עמלים עורכי-דין המדקדקים בכל מילה ובכל ביטוי, בכל תו ותג, בכל פסיק ונקודה; כמה ישיבות תהיינה, כמה דיונים ייערכו, כמה ויכוחים יהיו כמעט על כל פיסקה, כמעט על כל משפט"

חתימה על החוזה לעניין החתימה על החוזה, נקבע כי:
תא (באר-שבע) 3837/07 ב.ס.ד הבית השלישי בע"מ נגד לוגת יזמות ובניה בע"מ (ניתן ב 10/04/14) "לכלל הנ"ל יש מספר חריגים, והם: טענה שהמסמך לא נעשה כלל, כגון עקב טענת תרמית או הטעיה, התלייתו של החוזה בתנאי מתלה, החתימה נחתמה על מסמך שלא מתוך כוונה להתחייב, החוזה זוייף, אי חוקיות תוכנו של המסמך, וטענות מעין אלו"

שיקולים מעשיים
ניסוח החוזה:
יש להקפיד על ניסוח ברור ומדויק
חשוב לוודא שכל הסכמות הצדדים מעוגנות בכתב
יש להימנע מניסוחים עמומים או דו-משמעיים
מומלץ להגדיר מונחים מקצועיים
חתימה על החוזה:
יש לוודא שכל הצדדים חותמים על כל עמודי החוזה
חשוב לתעד שינויים ותיקונים בחוזה
יש לשמור העתק חתום של החוזה
מומלץ לוודא זהות החותמים וסמכותם
פרקטיקה
שלבי יישום
טרום חתימה:
בדיקת זהות הצדדים וסמכותם
וידוא שכל ההסכמות מעוגנות בחוזה
בחינת בהירות הניסוח
בעת החתימה:
חתימה על כל עמוד
תיעוד שינויים ותיקונים
וידוא הבנת הצדדים את תוכן החוזה
לאחר החתימה:
שמירת עותק חתום
תיעוד מועד החתימה
רישום והפצת העתקים לצדדים

סיכום:
ניסוח וחתימת חוזים הם שלבים קריטיים ביצירת התקשרות משפטית מחייבת. יש להקפיד על ניסוח מדויק ובהיר, ועל תהליך חתימה מסודר ומתועד. חשוב להבין כי טעויות בניסוח או בתהליך החתימה עלולות להוביל לסכסוכים משפטיים ולפרשנויות שונות של החוזה עורכי דין מקרקעין פתח תקווה

סימוכין:

4044/10 רמ"ש (ירושלים)- פלונית נגד פלוני

שמות השופטים: משה,דרורי

להלוך דרך זה, שאינו אלא עיוות של הילכת אפרופים לא נוכל ליתן את ידנו. נזכור נא, אל נשכח: הצדדים ונציגיהם, הם אשר ניסחו את החוזה והם שקבעו את לשונו בהניחם כי הלשון לשון ברורה היא המשקפת את הסכמותיהם; ובהיות הצדדים לחוזה בני-אדם סבירים, עלינו להניח כי עשו כמיטבם להבהיר בלשונם את גידרי זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות. ידענו כולנו במיוחד יודעים זאת עורכי-הדין המעסיקים עצמם בניסוחם של חוזים כמה יגיעות מתייגעים צדדים ונציגיהם לעת שמנסחים הם חוזה; כמה עמלים עורכי-דין המדקדקים בכל מילה ובכל ביטוי, בכל תו ותג, בכל פסיק ונקודה; כמה ישיבות תהיינה, כמה דיונים ייערכו, כמה ויכוחים יהיו כמעט על כל פיסקה, כמעט על כל משפט; כמה טיוטות תוחלפנה בטרם יגיעו הצדדים ובאי-כוחם אל עמק השווה וינסחו חוזה מוסכם על הכל. כל כך בחוזים 'בינוניים', קל וחומר בחוזים הנסבים על מיליוני מיליונים. משידענו כל אלו, האם נוכל להקל ראש בלשון החוזה ולטעון כי שווה היא בערכה ל'נסיבות' כי יש לפרש את החוזה הכתוב על-פי הנסיבות כי הנסיבות תפרשנה ביטויים שבחוזה הנוכל לומר ברצינות על חוזים אלה כי הלשון לעולם אין היא 'ברורה' כי אין היא מבטאת בהכרח את רצון הצדדים אשר-על-כן בפירוש החוזה הכתוב אין בית-המשפט קשור ומחויב בה בהכרח לעניין פירושו של חוזה, אף שבתיאוריה ברמת הפשטה גבוהה אין מבחינים בין חוזה שעמלו עליו שבועות וחודשים לבין חוזה שנכתב במשיכה אחת וכי דינם של השניים חד הוא; חרף זאת, לא נוכל לקבל הנחיה זו ליישומה בחיי המעשה. אכן, גם אם נערב נסיבות בלשון הכתוב כהילכת אפרופים לא יהיה בעירוב זה כדי להחליש את מעמדה של הלשון ככלי פרשנות מרכזי.

פסק דין |18/10/2010 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 4 |עמודים – 105

תמ"ש (תל-אביב-יפו) 101230/97- נפתלי פנחס נגד ע"ז לחמי צביה

שמות השופטים: יצחק שנהב

ומישיבת יום 16.6.99 (ראה פרוטוקול הדיון עמ' 52): ש. בסוף ס' 8 לתצהיר שלך אתה אומר שאחרי שחתמתם את ההסכם ב93' "אולם מצב היחסים ביני לבין צביה חזר לקדמותו. אני לא ביקשתי וצביה לא נתנה לי את יתרת הכסף והבית לא נמכר", זה נכון ת: כן. עם זאת. טיבן והיקפן של ההסכמות בין הצדדים, אינן בנמצא, ועל מנת לבור את תוכנן נדרש לפרשנות ההסכמות. פרשנות זו תעשה באמצעות שימוש כללי הפרשנות הרגילים והחלים על חוזה שבכתב. בכגון דא, שולטת הוראת סעיף 25 לחוק החוזים, אשר זו לשונה: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה – ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות". ולשם הבהרת האמור לעיל, נדרש לדבריו של השופט אהרון ברק, בספרו "פרשנות במשפט" (כרך רביעי – פרשנות החוזה), ירושלים 2001 (תשס"א), בעמ' 44/45: "אובייקט הפרשנות הוא ה"טקסט" של החוזה. טקסט של כל חוזה הוא אובייקט לפרשנות. טקסט זה יכול שיהיה בכתב ויכול שיהיה בהתנהגות שאינה בכתב. אין מקום להגביל את פירוש החוזה אך ורק לחוזים כתובים בלבד. אמת, הפרשנות עניינה קביעת המשמעות המשפטית ( (legal effects של הלשון, אך הלשון אינה מוגבלת אך ללשון הכתובה. היא משתרעת גם על אמירות בעל פה, והיא כוללת בחובה גם התנהגות, שתרגומה לשון נעשה במחשבתם של הצדדים ושל הפרשן על רק תרבותם. גם בחוזים בעל פה וחוזים בהתנהגות הם נשוא לפרשנות. כללי הפרשנות החלים על חוזה שנכרת בעל פה או בהתנהגות הם אותם כללי פרשנות החלים על חוזים בכתב". שנינו לעיל, כי עסקינן בשינוי על דרך של הסכמה בעל פה.

פסק דין |15/10/2001 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 17

ת"א (ירושלים) 4394/96- יאיר סנפירי נגד משרדי נוף העיר

שמות השופטים: א רומנוב

כאמור, טענת התובע היא כי יש לראות בטיוטת החוזה אותה שיגר אליו הנתבע ביום 4.7.95 (נספח ז') משום "הצעה", ויש לראות במכתב התשובה אותו הוא שלח לנתבע ואשר בו הוא הודיע לו כי התנאים האמורים במסמך זה מקובלים עליו (נספח ח'), משום הודעת "קיבול". אין בידי לקבל את טענתו זו של התובע. בנקודה זו מקובלת עלי טענתו של הנתבע, ולפיה טיוטת החוזה ( נספח ז') לא היתה בגדר "הצעה" המעידה על גמירת דעת להתקשר בהסכם משפטי מחייב, ועל כן היא לא העניקה לתובע את הכוח "לקבל". כזכור, על גבי טיוטה זו, כמו על גבי יתר המסמכים אותם שלח הנתבע לתובע, רשם הנתבע את המילים "לצורך מו"מ בלבד. " ציון מילים אלו על גבי המסמך מעיד כי מדובר במסמך לא מחייב אשר נעשה במסגרת משא ומתן, אשר אין בו כדי להעיד על גמירת דעת, ואשר אין בו כדי להעניק כוח "לקבל". מטעם זה אני סבור, כי אין לראות בחילופי המסמכים אשר הוחלפו בין הצדדים ביום 4.7.95 משום "הצעה" ו"קיבול" אשר הביאו לכדי השתכללותו של חוזה בין הצדדים. 38. כך באשר לחילופי המסמכים אשר התנהלו בין הצדדים באותו יום. ואולם, בנוסף לחילופי המסמכים התקיימה באותו יום שיחה טלפונית בין הצדדים. כפי שקבעתי לעיל, בשיחה טלפונית זו הודיע הנתבע לתובע כי "בעל הבית מעודכן, והכל סגור", והצדדים נדברו להיפגש ביום 7.7.95 כדי לחתום על חוזה פורמאלי לפי הנוסח המופיע בטיוטת החוזה אותה שלח הנתבע באותו יום (נספח ז'). השאלה הנשאלת היא, האם במהלך השיחה הטלפונית היתה בין הצדדים "גמירת דעת" להתקשר בחוזה ולכן נקשר ביניהם חוזה משפטי מחייב 39. נקודת המוצא המשפטית לבחינתה של שאלה זו הינה כי המבחן לקיומה של "גמירת דעת" בין צדדים הוא מבחן אובייקטיבי לפי קנה המידה של המתקשר הסביר, ולא מבחן סובייקטיבי.

פסק דין |19/01/1998 |שלום – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 16

דנ"א 2045-05-1. ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: א ברק המישנה ל מ חשין,ד ביניש,א ריבלין,א פרוקציה,א א לוי,א גרוניס,מ נאור,ס גובראן

אלא שבחיי המעשה, משהוסר החיץ שהעמידה שיטת שני השלבים בין לשון החוזה הכתוב לבין ה"נסיבות", ושלא כניסוחה במקורה – פורשה הילכת אפרופים כמציבה את לשון הכתוב ואת נסיבות כריתתו של החוזה במעמד שווה, וכך נדחקה הלשון ממעמד הבכורה שקנתה לה ועקרונות-על כעקרון תום-הלב תפשו את מקומה. להלוך דרך זה, שאינו אלא עיוות של הילכת אפרופים לא נוכל ליתן את ידנו. 18. נזכור נא, אל נשכח: הצדדים ונציגיהם, הם אשר ניסחו את החוזה והם שקבעו את לשונו בהניחם כי הלשון לשון ברורה היא המשקפת את הסכמותיהם; ובהיות הצדדים לחוזה בני-אדם סבירים, עלינו להניח כי עשו כמיטבם להבהיר בלשונם את גידרי זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות. ידענו כולנו – במיוחד יודעים זאת עורכי-הדין המעסיקים עצמם בניסוחם של חוזים – כמה יגיעות מתייגעים צדדים ונציגיהם לעת שמנסחים הם חוזה; כמה עמלים עורכי-דין המדקדקים בכל מילה ובכל ביטוי, בכל תו ותג, בכל פסיק ונקודה; כמה ישיבות תהיינה, כמה דיונים ייערכו, כמה ויכוחים יהיו כמעט על כל פיסקה, כמעט על כל משפט; כמה טיוטות תוחלפנה בטרם יגיעו הצדדים ובאי-כוחם אל עמק השווה וינסחו חוזה מוסכם על הכל. כל כך בחוזים "בינוניים", קל וחומר בחוזים הנסבים על מיליוני מיליונים. משידענו כל אלו, האם נוכל להקל ראש בלשון החוזה ולטעון כי שווה היא בערכה ל"נסיבות" כי יש לפרש את החוזה הכתוב על-פי הנסיבות כי הנסיבות תפרשנה ביטויים שבחוזה הנוכל לומר ברצינות על חוזים אלה כי הלשון לעולם אין היא "ברורה" כי אין היא מבטאת בהכרח את רצון הצדדים אשר-על-כן בפירוש החוזה הכתוב אין בית-המשפט קשור ומחויב בה בהכרח לעניין פירושו של חוזה, אף שבתיאוריה – ברמת הפשטה גבוהה – אין מבחינים בין חוזה שעמלו עליו שבועות וחודשים לבין חוזה שנכתב במשיכה אחת וכי דינם של השניים חד הוא; חרף זאת, לא נוכל לקבל הנחיה זו ליישומה בחיי המעשה.

פסק דין |11/05/2006 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 671 |עמודים – 73
ת"א (באר-שבע) 1084/02- אלרומלי יוסף ואח נגד החברה הכלכלית לפיתוח רהט בע"מ ואח

שמות השופטים: ברוך אזולאי

ביום 22.3.05 שלח ב"כ התובעים מכתב למומחה מטעם בית המשפט, על כך שבסיס ההצמדה צריך להיקבע לפי מועד חתימת החוזים, כפי שמופיע בכל חוזה (כמצוין בסעיף 13.2.1 סיפא בנספח ז לכתב התביעה), כנקודת מוצא לחישוב ההצמדה על פי רוח החוזה שישקף את ההבנות בין הצדדים. בסעיף 27.7.1 סיפא לחוזה האמור, צוין כי החוזה יכנס לתוקפו רק לאחר חתימתו על ידי הצדדים, דבר המלמד כי הצדדים עמדו על כך שהחוזה יכנס לתוקף רק לאחר שיסכימו לסעיפי החוזה ויביאו את גמירות דעתם בחתימה על החוזה, כפי שעשו. בנוסף טען ב"כ התובעים, כי יש לקבל את עמדת התובעים, המשתקפת בברור מהחוזה, ולאור ההלכה הרווחת, לפיה חוזה שנחתם בין הצדדים מגבש את כל ההבנות ביניהם ומבטל כל סיכום מוקדם, אם היה, וממועד חתימת החוזה, יש לראות אותו כנקודת המוצא, מה גם שכל קביעה אחרת באשר למועד חישובי ההצמדה תסב לתובעים נזק נוסף, מלבד הנזקים שנגרמו להם כבר. כמו כן, בסעיף 13.1, נקבעה תמורת העסקה, המשקללת את כל העלויות על פי תחשיבי המוכרים, לכך נתנו התובעים הסכמתם בחתימתם על החוזה ועליו הסתמכו, ויש לקיימו ככתבו וכלשונו כפי שנקבע בגוף ההסכם, ואין להעלות על הדעת, כי עניין ההצמדה, המשנה את מחיר העסקה בניגוד לחוזה, יהיה ניתן לשינוי, בלי שהוסכם על כך בעת עריכת וחתימת החוזה בין הצדדים. משהחוזה לא כלל סעיפים רלוונטיים למחיר העסקה ותאריך קובע להצמדה, הרי שמדובר בחוזה חסר, כשאומד דעת הצדדים היא המחייבת. כמו כן טען ב"כ התובעים כי התובעים 8, 11 ו -16, החתומים על הסכם המצוין כנספח ו' לתביעה, בסיס ההצמדה, הינו כפי שמופיע בסעיף 2.6(1) בנספח תשלומים ומועדים המצורף לחוזה בכתב התביעה כנספח ו', ומאחר והתובעים קיבלו את הנכסים במועד המאוחר מהמועד הנקוב בסעיף 8 לחוזה האמור, הרי שלעניין ההצמדה יש לקחת בחשבון את תקופת עיכוב מסירת הנכסים, כאמור בסעיף 13.2.5 , הפוטר את הקונה מתשלום הפרשי הצמדה, עד לתקופה של 3 חודשים, באם היה עיכוב במסירה הנכס לקונה.

פסק דין |18/05/2008 |מחוזי – באר שבעמאזכרים – 4 |עמודים – 53

ע"ב (נצרת) 25/96- גדעון צימנד נגד התכוף חרושת ברזל בע"מ ואח

שמות השופטים: סומך חיים,ראשי,עובדים,עולמי,מעבידים,זיס

"תשומת ליבי למכתב שכתבתי ליובל מרשק, נספח ט"ז לתצהירי, תשומת ליבי לקטע 1, אני נשאל לאיזה חוזה התכוונתי ואני משיב שיש שני חוזים, חוזה אחד על זה שבאתי לעבוד בתכוף וחוזה נוסף שבאתי ב-94, יובל לא רצה לתת לי את מקום העבודה לפי המסמך שהוא מסתיר אותו למרות שהצהיר שהוא קיים ואז עשיתי איתו הסכם על עבודה שכתוב בנספח ט"ו ובהתאם לסעיף 5.4 למסמך ג' כתוב מה שכתוב וגם אני מצביע על צ'ק ששולם". 2. בתשובתו מפנה אותנו התובע להסכם עבודה שנעשה עם הנתבע (מפנה לנספח טו' לתצהירו). מתשובת התובע ניתן להסיק כי מדובר בהסכם מחייב, אך עיון במסמכים שסומנו כנספח טו' מלמדים, שמדובר בטיוטות שהועברו בין הצדדים ונותרו בלתי חתומות ובלתי מחייבות (ראה לעניין זה גם עמוד 24 שורות 28 – 26). 3. להבדיל מעמוד 24 לפרוטוקול בו עושה התובע שימוש במונח טיוטא וטיוטא שנפסלה, בתשובת התובע כאמור נעשה שימוש במילים "עשיתי אתו הסכם" משמע שההתחייבות נכנסה לתוקף, ולא היא, כאמור לעיל. 4. עיינו שוב בקטע 1 לנספח טז' לתצהיר התובע (ת/4), שוב התובע עושה שימוש בביטויים שאינם תואמים את המציאות, להלן הקטע ". . . עד גמר הבוררות אני ממליץ בפניך, לחתום על החוזה שעליו הסכמנו ב-10/94 ואני מצדי מתחייב ככתוב בחוזה למלא כל פרט בו. . . ". 5. קטע 1 הנ"ל זה אותו חוזה אליו מתייחס התובע בנספח טו' הנ"ל, טיוטות שאינן חתומות ולא מחייבות.

פסק דין |25/11/1999 |בית דין אזורי לעבודה – נצרתמאזכרים – 0 |עמודים – 7

ע"ב (חיפה) 2528/99- אמיר ניב נגד מבורך יצחק א.ש.ל. חיפה- סוכנים ויועצים לביטוח

שמות השופטים: מיכאל שפיצר,יהודה קוהן,אלכס ענבר

למחלוקת זו – נילווית מחלוקת אחרת – מהו מעמדו של ת/1 "הסכם עבודה אישי הערוך בכתב ידו של הנתבע". 22. לגבי ההסכם בכתב היד שצורף מעלים התובע והנתבע גרסאות שונות: התובע מסביר כי: "סוכם בינינו לענין הניסוח כי כל אחד ינסה לבנות נוסח פרוצדורלי וכי הנוסח יוכנס לחוזה העבודה. הנתבע מסר לי עותק אחד מנוסח החוזה המוסכם, וביקש כי אחשוב על נוסח בזמני החופשי" (ס' 6 לתצהיר התובע). התובע מוסיף ומסביר כי לאחר שהחל בעבודתו אצל הנתבע "פניתי לנתבע בבקשה לחתום על הנוסח המוסכם ללא עיכובים בעניין ניסוח פרוצדורת הבונוס, ברם הוא דחה אותי ב"לך ושוב". . כך חלפו הימים ומתוך אי נעימות לא רציתי לערוך פיצוץ במשרד, מה גם שראיתי שהוא מקיים את החוזה בפועל" (ס' 7 לתצהיר התובע). 23. הנתבע מציין בתצהירו כי: "לא מדובר בהסכם והעובדות מדברות בעד עצמן. המסמכים שהומצאו אינם חתומים, אין להם סיומת" (ס' 9 לתצהיר הנתבע). 24. התובע טוען כי ניסוח 9 עמודי ההסכם בכתב ידו של הנתבע, מעיד על חשיבותו של המעמד בעיני הנתבע, ומכאן ניתן ללמוד על כוונתו ליישם את החוזה. התובע מוסיף וטוען, כי גם אם המסמך הכתוב לא היה בגדר חוזה מחייב, הרי שההסכמות המעוגנות בו מחייבות, "בין שמצאו ביטוין החוזי בכתב, ובין שמצאו ביטוין בע"פ או על דרך ההתנהגות" (ס' 2.10 לסיכומי התובע). 25. עיון בת/1 מגלה שלא רק שאין לפנינו הסכם חתום אלא שבמהלך עריכתו – הופסקה הכתיבה בסע' 20 העוסק ב"עמלת בונוס". 26. כל שנכתב בסע' 20.1 לת/1 הוא ש"בתום כל שנת עבודה של העובד יערך. . . ", ומכאן חדלה המלאכה ואין להסכם לא סיומת ואף לא חתימה.

פסק דין |27/05/2002 |בית דין אזורי לעבודה – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 8

ת"א (קרית-גת) 1027/99- משמש הכפר בע"מ נגד אומץ פירות יבשים בעמ

שמות השופטים: אריאל חזק

זאת ועוד, לאור חתימתו של ההסכם נספח ב' בנוסף להסכם נספח א', יש לבחון את טענת התובעת כי ההסכם נספח ב' שנחתם לאחר עריכת ההסכם נספח א' בכל מקרה ביטל אותו, ולפיכך ממילא להסכם נספח א' אין כל משמעות. בחקירתו מיום 29/11/01 טען מר דרחי כדלקמן: "ש. . . . . אם אתה אומר שיש את הסכם השני המודפס שלך, א' לנספח, למה היה צורך בהסכם בכתב לפרט מועדי תשלום, מחירים, כמויות וכו'. ת. שאני באתי לעזרא, עזרא את החוזה הראשון קיבל שבוע לפני כן, בו הוא חתם בצד ימין למעלה. כתוב את כל הפירוט, כולל העלאת המחירים, כולל תנאי הספקת סחורה, כולל שינוי בחומר גלם, כתוב הספקת בד"ץ. היה את החוזה שעזרא קיבל שבוע לפני שבאנו לשבת ביחד על החוזה שקיבלתי בדפוס את החוזה בכתב, כדי שאני בדרך שלי, ואני אמרתי אין בעיה. הוא רשם את החוזה ובסוף התחיל לרשום את החוזה שמסומן ב'. אז הוא אמר לנושא המיכלים, אמרתי מה אתה מדבר אני לא חייב לך מיכלים, אתה לא הבאת לי מכלים. לך לאמציה. אני לא ראיתי שכתב "להחזיר", חשבתי שמדובר בלהוביל. ש. למה היה צריך לעשות את ב', אם אתה אומר שבא' מפורט הכל, וחתום. ת. הוא אמר לי הכל טוב ויפה ואני רוצה להוסיף עוד נספח בשיטה שלי שאני מבין. אמרתי תעשה מה שאתה חושב. " (עמ' 9-10 לפרוטוקול מיום 29/11/01) – (ההדגשות אינן במקור – א. ח. ). עיון בדבריו של מר דרחי מעלה כי מר דרחי מודה שההסכם שנערך בכתב יד, נספח ב', נערך כשבוע לאחר שמר עזרא לוי קיבל לידיו את ההסכם נספח א'. כן מעלה עיון בדבריו של מר דרחי, כי גם לשיטתו בכל מקרה ניסח מר לוי את החוזה נספח ב' לאחר שעיין בנספח א' וחתם עליו, במקום שחתם, וכי כוונתו של מר לוי בניסוח נספח ב' היתה על מנת: "להוסיף עוד נספח בשיטה שלי שאני מבין".

פסק דין |07/09/2004 |שלום – קרית גתמאזכרים – 4 |עמודים – 12
ת"א (ירושלים) 4555/05- על-רד הנדסת מעליות בע"מ ואח נגד אברהם אפיק

שמות השופטים: חגית מאק קלמנוביץ

הוא כתב והחתים על אותם גורמים שלא הייתה עליהם מחלוקת ובעצם בעצם הכתיבה טלפן לחברה וקיבל אישור לשינויים בטקסט המודפס ולתוספת בכתב היד. . . והוא החתים אותי (שם, ש' 13/21). 7. עד כאן מתיישבת גרסת הנתבע לחלוטין עם החזקה (הנובעת מהחתימה) בדבר גמירות הדעת ותקפות החוזה, ואף מחזקת אותה. אלא שכאן באה הבהרה נוספת: "היו נושאים אחרים יותר משמעותיים, שהועלו על ידי ונדונו עם חיים אלטמן. אמר: אני צריך ללבן את זה עם גורמי החברה המוסמכים, ולאחר שאקבל הסכמות או אי הסכמתם, אודיע לך ואז אם נגיע להסכמה, ננסח חוזה" (עמ' 17 ש' 22- עמ' 18 ש' 2). התובעת טוענת כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב, אולם בעקבות בקשת הנתבע להשהות את הפקדת שיק המקדמה שמסר, לא נעשו מצידה צעדים נוספים לקידום החוזה, כיון שאותם תהליכים היו כרוכים בהוצאות ותשלומים. התובעת אף הודיעה על כך לנתבע. (עדות אלטמן, עמ' 6, ש' 10/16). דהיינו: מבחינת התובעת היתה בחוזה שנחתם גמירות הדעת הדרושה, הוא חייב את הצדדים לפעול לפיו, והיא התכוונה להכנס לשלב הביצוע של החוזה. מאידך טוען הנתבע כי המסמך שנחתם לא היה אלא טיוטה של חוזה. לטענתו, באותו שלב היה על התובעת לפעול, להעביר אליו ערבות בנקאית ותכנית הנדסית, ולקדם את תחילת העבודות, ומשאלו בוששו לבוא, סבר כי התובעת אינה רצינית די הצורך ועל כן החליט שלא להתקשר עמה בחוזה סופי ומחייב. (עדות הנתבע, עמ' 22). מסקנה זו עוד התחזקה עקב "סיור השטח" שערך הנתבע, בו התעורר החשש שהחברה אינה בונה בפועל כפי שטענה, וכן בעקבות הדרישה לתוספת תשלום, אשר תידון להלן.

פסק דין |25/06/2007 |שלום – ירושליםמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"א (פתח-תקוה) 5305/99- לאה לוי נגד זלמן אלטמן חברה לבניה בעמ

שמות השופטים: נירה דסקין

(א) טרם שאדון בשאלות לגופן, אתייחס למחלוקת שבין הצדדים לגבי זהותו של החוזה העדכני והמחייב. לכתבי הטענות צורפו שני חוזים, הקבלן צירף לכתב תביעתו חוזה בו מחוקים מספר סעיפים, וטען בחקירתו כי הצדדים ערכו טיוטה לחוזה ומחקו בהסכמה מספר סעיפים וסיכמו כי המזמין ידפיס את החוזה לאחר השינויים והמחיקות. המזמין טוען מנגד, כי לא הייתה כל הסכמה לגבי מחיקת הסעיפים וכי החוזה המלא (ללא המחיקות) אשר צורף לכתב ההגנה- הוא החוזה המחייב. כאשר נשאל מר זלמן אלטמן לעניין התיקונים השיב כי: "ת. קודם חתמנו, צילמנו, ואחר כך הבאנו תיקונים. ש. למה לא מחקתם את הסעיפים בחוזה לאחר החתימה, לא חתמת ליד המחיקה ת. כי עותק אחד היה אצל הצד השני, הוא היה אמור להדפיס את זה לפי המתוקן אצלי. . ש. אתה חותם על חוזה, מצלם אותו, מתקן יחד עם הצד שכנגד, השאלה היא פשוטה, למה לא חתמתם על מחיקה. למה לא חתמת ליד כל סעיף שמחקת ת. כי היו סעיפים שהוא מחק אצלו ואני מחקתי אצלי כי זה צריך להכין חוזה תקין. . "(עמ' 46 לפרוטוקול הדיון מיום 24.11.04 ). (ההדגשה אינה במקור-נ. ד) (ב) ראשית, תשובותיו של הקבלן לא נראות לי, ובודאי שקשה לי לקבל אותם מאיש עסקים דוגמת הקבלן. תמוה בעיני שקבלן אשר עורך חוזים רבים, יבחר לבצע שינויים כה מהותיים בחוזה, בעל פה ללא כל מסמך בכתב , ישאיר את עבודת הדפסת החוזה המתוקן למזמין, ולא יעמוד על כך שההדפסה לאחר התיקונים תבוצע, ושהצדדים יחתמו על החוזה לאחר מכן. שנית, מאחר והצדדים לא חתמו לצד המחיקות, חזקה על החוזה המקורי- ללא המחיקות כי הוא החוזה המשקף את הסכמות הצדדים ועל צד הטוען כי היו הסכמות מאוחרות לחוזה, להוכיח זאת.

פסק דין |22/12/2005 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"א (תל-אביב-יפו) 31327/05- י.אוחנה חברה לבניין בע"מ נגד פייבל שפרה ואח

שמות השופטים: מרדכי בן חיים

היה כתב כמויות חתום, ולא חשבתי שזה דבר שצריך להפסיק אותו בשביל זה. " ולמטה מזה: ". . . דיברתי עם הנתבעת כשהתחלנו לעבוד, אמרתי לה שיש מספר שינויים שאנחנו צריכים לשנות, כולל ההנחה שהיא ביקשה, ולחתום על ההסכם. מכיוון שלא קיבלנו הסכמה מצד הנתבעת, המשכנו לעבוד ולא חתמנו על נספח ד'. " 1.4 גרסה שונה היתה בפי הנתבעת, בחקירתה הנגדית, בהשיבה על שאלת בא כוח התובעת (פרוטוקול יום 5.3.08 , עמ' 40, למטה): "ש. מפנה לנספח ד' לתצהירך (טיוטת ההסכם- מ. ב. ח. ). . . על סמך (צ"ל על סמך מה- מ. ב. ח. ) ערכת אותו ת. ההסכם שהיה לנו במו"מ, הסכם אליו הגענו. אני ניסחתי אותו. ש. את ההסכם שאין לך ת. העליתי על הכתב את מה שהסכמנו במהלך המו"מ. הכנתי את זה בבית ושלחתי את זה לתובעת. " 1.5 מושכלות ראשונים מלמדים כי הסכם הינו מסמך המבטא את רצונם המוסכם של הצדדים, ונוצר בדרך של הצעה וקיבול (ג. שלו דיני חוזים, מהדורה שניה, ירושלים, תשנ"ה, עמ' 83), כמצוי ביותר הסכם נעשה בכתב ונושא חתימות המתקשרים, אולם אין בפני הסכם במתכונת כזו. אמנם, לאור האמור בסעיף 7 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"): "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת. . . " אולם, נחה דעתי כי לאור פערי הגרסאות שבין הצדדים, לא ניתן להצביע על גמירות דעת או מסוימות באשר למכלול סעיפי העבודה אשר התובעת נטלה על עצמה לבצע, וכן באשר לסכומים הנקובים בצידם. בנסיבות אלו, על התובעת בבחינת 'המוציא מחברו' מוטל נטל הראיה להוכיח את זכותה לסכומים הנתבעים על ידה.

פסק דין |25/03/2009 |שלום – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 9

ת"א (ראשון-לציון) 7536/04- business technology management inc. ואח נגד סקופוס נטוורק טכנולוגיס בע"מ ואח

שמות השופטים: שוורץ אורן

לצורך המחשת ההסכם, ערכו הצדדים "דוגמא לצורך תחשיב עמלה". התחשיב שנערך כדוגמא, צורף כנספח 3 ד' לתצהיר קוסטיקה והוא נושא עליו מספר חתימות בכתב יד. העיד לפניי מר גולן אודות הנספח: "המסמך הזה הוא דוגמא שמבהירה את כוונת החברה בהסכם. . . איך מחשבים את הרווח ואיך גוזרים מזה עמלה. . . . ש. כשעשית את הדבר הזה אתה הצבת איזה שהם מספרים בדבר הזה, ובדקת את זה ת. כן, אתה יכול לראות את זה בדוגמא. " 49. חזקה על הצדדים כי הוסיפו הנספח לשם תכלית מסוימת והיא לפשט ולהבהיר את הקבוע בחוזה. על כן, את הנספח יש לפרש בהרמוניה עם ההסכם, כך שיעלה בקנה אחד עימו. ובלשונו של הנשיא ברק: "חוזה הוא מסגרת אינטגראטיבית. חלקיו השונים שלובים ושזורים זה בזה. אבריו השונים משפיעים זה על זה. בפרשנות החוזה יש איפוא, מחד גיסא, להשקיף עליו כעל מכלול, תוך ראיתו הכוללת, ומאידך גיסא, לבחון את הקשרים בין ההוראות השונות, תוך מגמה לגבש מהן את אומד דעתם של הצדדים". [ע"א 554/83 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח', פ"ד מא(1) 282, 305 (1987)]. לפיכך, הדוגמא החישובית שצורפה כנספח מהווה חלק בלתי נפרד מן ההסכם. היא מאשרת ומחזקת את כוונת הצדדים באשר לשכר הטרחה עליו הוסכם ודרך חישובו. 50. על יסוד הסכם העקרונות והדוגמא לצורך תחשיב עמלה, חישב מר כהן, סמנכ"ל הכספים סקופוס, שהחליף את מר גולן, את העמלה שמגיעה ל – btm. וכך העיד מר כהן לפניי: "ש. איך הגעת לבצע את החישוב של הנוסחה, מי ביקש ממך ת.

פסק דין |11/11/2007 |שלום – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 13

ת"א (ראשון-לציון) 4333/01- מעוז יוסף אדם ושירותי בניה בע"מ נגד חופית הנדסה ובנין בע"מ ואח

שמות השופטים: עירית וינברג נוטוביץ

חוזה מסחרי יש לפרש בדרך שתתאים לתכלית מסחרית של העיסקה ועל בית המשפט לתת לחוזה כזה תוקף מתקבל על הדעת, כפי שאנשי עסק היו עושים לפי נסיבות המקרה. ראה ע"א 492/62 "שחף" חברה ישראל נ' אליאנס חברה לביטוח בע"מ פד"י י"ז עמ' 1898. ג.18 עיון בהסכם נשוא המחלוקת ועל פי מבנהו נראה כי לא יכול היה להיות ספק שבכתב ערבות מדובר וכי החותם עליו היה אמור להיות ערב להתחייבויות הנתבעת ולא הנתבעת עצמה. הדפסת המילה "המזמין" במקום שיועד לחתימה על כתב הערבות, אינו אלא טעות קולמוס. ג.19 גרסת הנתבע לפיה סירב לחתום על ערבות לחובות החברה כאשר מר זיסו אינו מוכן לחתום על ערבות אישית מטעמו, אינה מתיישבת עם לשון כתב הערבות, רישום פרטיו האישיים של הנתבע בלבד ועם השכל הישר. ג.20 הנתבע העיד בבית המשפט ביחס לכתב הערבות:- ". . . . אם זיסו היה חותם אחרי שחתמתי איתו על ההסכם הייתי חותם והתכוונתי לחתום ברגע שזיסו יחתום. הוא (הכוונה למנהל התובעת) היה אמור להחתים את זיסו על החוזה ועל הערבות. על החוזה חתמנו רק חופית ואני. ש. מדוע לא מופיע בהסכם השם של זיסו ת. לנקרי ביקש ממני לכתוב בכתב ידי את הפרטים ואני אמרתי לו שאני רושם את הפרטים ושייגש לזיסו. אני מלאתי את הפרטים בעמוד האחרון של החוזה. איפה שכתוב כתב הערבות לפני נספח ב' זה כתב ידי. כל מה שכתוב (צ"ל: מתחת) למילים "כתב הערבות" בהסכם זה כתב ידי. גם בחתימת המזמין בצירוף חותמת החברה. אני הייתי אמור לחתום בצד שמאל וזיסו היה צריך לחתום בסמוך או באותו איזור". (עמ' 5 לפרוטוקול 18.2.04 שורות 4 ואילך). דבריו אלה של הנתבע עומדים בסתירה למבנה כתב הערבות ולרשום בו. במקום בו נרשמו שם הערב, מופיע שמו של הנתבע בלבד ואין מקום להוספת פרטי ערב נוסף וכך גם במקום שיועד לחתימת הערב.

פסק דין |17/02/2005 |שלום – ראשון לציוןמאזכרים – 1 |עמודים – 8

ת"א (הרצליה) 2339-06- קורפאי רוזליה נכסים בע"מ נגד מינקוב רוני

שמות השופטים: אירית מני גור

הנחזים להיות חתימה בראשי תיבות בעמוד הראשון והשני של ההסכם, בנוסף לחתימות החברות בעמוד האחרון. 5. עו"ד פנחסי נשאל בעדותו, האם באיזה שהוא שלב חתם הנתבע בפניו על ההסכם, והשיב כדלקמן: "לא, רוני מינקוב חתם בפניי על שטר החוב כמה ימים מאוחר יותר, זמן מה מאוחר יותר". (עמ' 24 לפרו' שורה 18). עו"ד פנחסי נשאל אם יש ברשותו עותק מקורי של ההסכם, והשיב: "לצערי לא, אני חיפשתי ואני לא חושב שמה שאמרת זה נכון. שתי החתימות היו באותו זמן עד כמה שזכור לי". (עמ' 24 לפרו' שורה 24). עוד נשאל עו"ד פנחסי ע"י ב"כ הנתבע בחקירה ראשית, האם החתימות בראשי תיבות ר. מ. נעשו בפניו והשיב: "לא. אני לא חושב, כי זה היה אמור להיות שתי חברות ולא בן אדם, זה לא מתאים לא ללירן ולא לאורן". (עמ' 25 לפרו' שורה 4). 6. לגרסת התובעת, ההסכם לא נחתם במעמד אחד אלא נחתם ע"י החברה ואח"כ עבר לחתימת התובעת. חשוב לציין, כי עותק מקורי של נספח ה' הוצג לביהמ"ש במהלך הדיון לעומת עותק מקורי של נספח א' שלא היה בנמצא. זאת ועוד, התובעת המציאה מספר טיוטות ביניהם נספח ד' שהוחלפו בין התובעת לבין עו"ד פנחסי שכאמור היה בא כוחה, ומעיון בנספח ד' עולה כי הסעיפים המהותיים שבו דומים לנוסח בנספח ה' שהציגה התובעת. ייאמר מייד, כי אף העובדה שההסכם נחתם לגרסת עו"ד פנחסי רק בעמוד האחרון שבו היא עובדה תמוהה ביותר שאין לה כל הסבר. מאימתי נחתם הסכם רק בעמוד האחרון מדוע לא החתים עו"ד פנחסי את הצדדים על כל העמודים, אם על פי גרסתו חתמו הצדדים במעמד צד אחד על ההסכם מה הקושי היה בלהטביע את חותמות החברות על כל עמוד בהסכם שלא כולל יותר משלושה עמודים מדוע בחר עו"ד פנחסי להטביע את חותמות החברות אך ורק בעמוד האחרון שכן מי יתקע כף לידינו, ששני העמודים הראשונים לא יוחלפו במקרה זה, עדיפה בעיניי גרסת התביעה, כי אכן עו"ד פנחסי לא התרשל במלאכתו וטרח להחתים את החברה על ההסכם בראשי תיבות בשני העמודים הראשונים של ההסכם, כפי שנעשה בנוסח בנספח ה'.

פסק דין |23/12/2010 |שלום – הרצליהמאזכרים – 0 |עמודים – 9

ת"א (טבריה) 1577/04- צ"ח גל בע"מ נגד א.ד. נירוונה אירועים בע"מ ואח

שמות השופטים: יונתן אברהם

בתום שמיעת הראיות סיכמו התובעת ונתבעים 1-2 (על ידי דן) סיכומים בעל פה בישיבת 20.11.06 . לנתבעת 3 ניתנה אפשרות להגשת סיכומיה מאוחר יותר, ברם, עד למועד מתן פסק הדין זה, לא הוגשו סיכומיה על אף חלוף המועד שהוקצה להגשתם. אדון להלן בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים על יסוד חומר הראיות שהוצג בפני. איזהו החוזה המחייב את הצדדים לטענת התובעת, החוזה המחייב הינו נספח א' לתצהיר לבבי (חוזה מודפס) הנושא תאריך 1.5.03 (יקרא להלן : "נספח א'"). לטענת הנתבעים, החוזה המחייב הינו מסמך הנושא כותרת "סיכום ישיבה" (מוצג נ/1) שערוך בכתב יד, ואילו נספח א' לתצהיר לבבי אינו אלא חוזה למראית עין. במחלוקת הנ"ל ונוכח הראיות שהוצגו בפני יש לדעתי לקבוע שהחוזה המחייב הינו נספח א' לתצהיר לבבי. אבהיר להלן מדוע. ראשית, כפי שעולה מנ/1, הוא נכתב ב"שבוע ראשון באפריל" וכן במהלך "פגישה בתחילת אפריל". נספח א' מאוחר לנ/1 כרונולוגית ובמידה ששניהם עוסקים באותו עניין ונקבעו בכל אחד מהם דברים שונים לגביו והם סותרים ביניהם, חזקה שההסכם המאוחר בה לשנות מן המוקדם בכל מקרה של סתירה ביניהם. שנית, הוצג בפני הסכם דומה כמעט לחלוטין לנספח א', עליו חתמה נתבעת 1 שנה קודם לכן (הוא נספח ג' לתצהיר דן) ושני חוזים נוספים קודמים בנוסח כמעט זהה לתקופות שכירות קודמות עוד יותר (נספחים א'-ב' לתצהיר דן) עם שוכרים אחרים, והדבר יש בו כדי ללמד שהתובעת נוהגת לתעד את יחסי השכירות שלה במסמכים דוגמת נספח א' לתצהיר לבבי. (החוזים האחרים, כפי שצויין לעיל צורפו לתצהירו של דן).

פסק דין |26/12/2006 |שלום – טבריהמאזכרים – 1 |עמודים – 13

ת"א (ירושלים) 8383/06- ליפא גלובינסקי ואח נגד אסתר פרונט ואח

שמות השופטים: נעם סולברג

ה) גם מכוח עיקרון תום הלב בשלב הטרום-חוזי, הקבוע בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, יש ליתן תוקף מחייב לכתב ההוראות. כתב ההוראות הוא 'מורה דרך' להתקדמות בחתימה על הסכמי המכירה של כל אחת מן הדירות שצורפו אליו. בהסתמך על העיקרון הזה, יש לראות את הנתבעים כמחוייבים לתהליך מכירת הדירות, כפי שהשתקף בכתב ההוראות. מעת שהשלב הטרום חוזי (ביחס לשלושת הסכמי המכר הפרטניים) מתאפיין בהתחייבות חתומה מצד התובעים, יש לקרוא מכללא התחייבות נגדית מצד הנתבעים. משקלם המצטבר של הטעמים הללו מטה בבירור את הכף לטובת גירסתם של התובעים. 15. גם על-פי התנהגות הצדדים, לפני החתימה על כתב ההוראות ולאחריה, אני מסיק כי הצדדים ראו בו חוזה דו-צדדי. התובעים הציגו כמה ראיות כי גם הנתבעים ראו עצמם כשותפים מלאים למהלך, וכי ברור היה להם כי העיסקה כולה, לגבי כל שלוש הדירות, יצאה לדרך עם החתימה על כתב ההוראות: א) ראשית, בעצם הסכמתם למהלך ייחוד הדירות. כאמור, הצדדים הקדישו מאמצים מרובים לשאלה ביוזמת מי ולטובת מי נעשה ייחוד הדירות, ולשאלה מי אמור היה לשאת בנטל המסים אלמלא היה מתקבל פטור. אינני רואה צורך לדון בשאלה הזו, שלצורך המשפט הזה היא תיאורטית גרידא. בין אם יזמו זאת התובעים משום שהוסכם שהתשלום לנתבעים הוא 'נטו', ובין אם יזמו זאת הנתבעים כדי לחסוך לעצמם תשלומי מס מכירה, ברור כי רעיון תכנון המס הוא זה שאיפשר את יציאת העיסקה לדרך. ביצועו, באמצעות ייחוד הדירות, נעשה בשיתוף פעולה מלא בין הצדדים. הנתבעים חתמו על הבקשה לייחוד הדירות, והם הגישו את הבקשה לפטור ממס עבורה.

פסק דין |18/02/2009 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 2 |עמודים – 12

ת"א (חיפה) 16326/06- פריאל כיוף ואח נגד בדריה שפיק

שמות השופטים: ת נאות פרי

עוד הוא הסביר כי היא הוסיפה את חתימתה על ההסכם כמה ימים לאחר מכן (עמ' 4 שורות 17/24) אך לא יכול היה לזכור אם הוא היה נוכח במועד בו היא חתמה על ההסכם (עמ' 5 שורה 1). 28. עוה"ד היה נחרץ ביותר לגבי עמדתו לפיה לא יתכן שהיתה הסכמה בין הצדדים לגבי חלוקת תשלומי המס בצורה שונה מאשר המצויינת בחוזה והטעים כי – "אם היו הפרות של מה שכתוב בהסכם, אני לא הייתי מטפל בעסקה. לא היו עוד הסכמות. אני טיפלתי בהסכם ומה שכתוב הגשתי למס שבח . . . " (עמ' 5 שורות 6-7). 29. המניע שמאחורי דבריו אלו של עוה"ד ברור ומובן, אך עם כל הכבוד לעדותו אין בה כדי לשלול את האפשרות שהצדדים סיכומו ביניהם את נושא התשלום בפגישות שהתקיימו לפני היום בו נחתם החוזה, שלא בנוכחותו של עוה"ד, ולא שיתפו אותו ב"קנוניה". שהרי עוה"ד העיד שהוא היה נוכח במשרד של המתווך רק ביום בו נחתם החוזה וכי הוא התבקש להוציא מהמחשב עותק סטנדרטי של חוזה מכר, לבצע את ההתאמות והשינויים הדרושים ולהכין את המסמך לחתימתם של הצדדים, כמו גם את המשחי"ם (עמ' 2 שורות 16/26). יחד עם זאת, הקונה עצמו העיד כי היו שלוש או ארבע פגישות בינו לבין המוכר, לפני מעמד חתימת החוזה, אשר במהלכן – "אנחנו היינו צריכים לדבר על גובה השכר ועל הנושא של המיסוי" (עמ' 6 שורה 24). כלומר, שהיו 3-4 פגישות בין הצדדים, בנוכחות המתווך ושלא בנוכחות עוה"ד, בהן סוכמו נושאים שונים, לרבות נושא המיסוי. עוה"ד היה נוכח רק במעמד החתימה, ויתכן שהצדדים מסרו לו נתונים לא מדוייקים באשר להסכמה שביניהם, על מנת שיערוך את החוזה באופן שאינו משקף את ההסכמה האמיתית שביניהם. במיוחד יש לשים אל לב שהקונה עצמו מעיד כי כאשר הצדדים הגיעו לעוה"ד לצורך החתימה, כל הנושאים כבר היו מוסכמים – "ובאנו רק לחתום" (עמ' 7 שורה 1).

פסק דין |02/01/2010 |שלום – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 11
ת"א (עכו) 2163-07- סמיע חיר נגד זוז תשתיות ופיתוח בע"מ ואח

שמות השופטים: שושנה פיינסוד כהן

בתחילת ההסכם נכתב : "הואיל וחברת זוז תשתיות ופיתוח בע"מ להלן: צד א' זכה במכרז הנ"ל הואיל והקבלן סמיע סעיד ת. ז. . . להלן צד ב' מענן בביצוע עבודות הפיתוח במכרז הנ"ל". (ניסוח וכתיב במקור, ש. פ. כ). 46. בסוף ההסכם מופיעות חתימות. מצד אחד נכתב כך: "______צד -א________ זוז תשתיות ופיתוח כפר ג'וליס ת. ד. . . . זוז תשתיות ופיתוח בע"מ חותמת שם וחתימה תאריך 17/4/05. ". בחלק העליון של הכיתוב (צד א') אין חתימה או חותמת. בחלק התחתון במקום שנועד לחתימה מופיעה חתימה בכתב יד וחותמת "זוז תשתיות ופיתוח בע"מ". 47. סע' 25 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 קובע: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. (ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. (ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות , תשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.

פסק דין |12/06/2011 |שלום – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 8

ת"א (עכו) 2163-07- סמיע חיר נגד זוז תשתיות ופיתוח בע"מ ואח

שמות השופטים: שושנה פיינסוד כהן

פסק דין |02/06/2011 |שלום – עכומאזכרים – 0 |עמודים – 7

פסיקה רלוונטית:

ע"א 571-79-1. דירות מקסים בע"מ נגד דינה גרבי

שמות השופטים: מ בן פורתג בך,א שינבוים

בהעדר ראיה זו יצטרך בית המשפט לבדוק בדיקה קפדנית, שמא מוכחות העובדות הנ"ל על-ידי ראיות אחרות. 12. אין להסיק מכאן, שמזלזל אני בחשיבותה של החתימה על גבי חוזים מהסוג הנדון. אין ספק, שצדדים לחוזה המהווה עיסקת מקרקעין, ולמעשה הצדדים לכל חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטכס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה. על כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא בפניו, שאמנם היתה גמירות דעת בין הצדדים למרות העובדה, שחתימתם או חתימת אחד מהם, חסרות על גבי ההסכם הכתוב. הוא אשר קרה במקרה שלפנינו, כאשר נסיבות הלוואי ובעיקר התנהגות הצדדים במשך שנים לאחר חבור נוסח ההסכם, שכנעו את בית המשפט, שאמנם שיקף המסמך שהוצג בפניו נכונה את גמירות דעתם, אף מבלי שהמסמך נשא את חתימתו של המוכר. 13. עולה מהאמור לעיל, כי רשאי היה בית המשפט קמא לקבוע, מבחינת משפטית וכן מבחינה עובדתית, כי נערך הסכם תקף בין הצדדים, וכי המסמך בכתב שהוגש בפניו על ידי המשיבה משקף נכונה את תנאיו. כתוצאה מכך הייתי מחליט לדחות את הערעור בע"א 571/79. 14. אחרי שקבעתי, כי ההסכם הנדון הנו תקף ובר אכיפה, אדון בבעיות הלוואי, שנדונו על ידי בית המשפט קמא ב"חלק השני" של פסק הדין, ושהוו נשוא הערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים בע"א 49/81 וע"א 57/81.

פסק דין |21/02/1983 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 204 |עמודים – 17

ע"א 692/86- יעקב בוטקובסקי ושות- חברה לייבוא ושיווק בע"מ נגד אליהו גת

שמות השופטים: א ברק,ת אור,א מצא

הרוכשים בענייננו היו רחוקים מלזלזל בנחיצות החתימה על חוזה, ועם זאת ראו בהסכמה על תנאי העיסקה ובהעלאתם על כתב אות להיווצרותה של התקשרות חוזית מחייבת. השאלה האמיתית איננה אם, להבנתם בשעת המעשה, היה צורך משפטי חיוני בחתימה על חוזה, אלא אם אמונתם וציפייתם, שהחוזה כבר נכרת אף על-פי שלא נחתם, היו – על-פי אמות המידה של הדין – מופרכות מעיקרן; ולשאלה הזאת יש, כמובן, להשיב בשלילה. את נימוקיו – ובעיקר את השני מבין נימוקיו – סמך השופט המלומד על דברי השופט בך בפרשת דירות מקסים בע"מ נ' ג'רבי (שם, בעמ' 605-604), שאביא אותם כלשונם: 11 "עולה מכל האמור לעיל, שבה בשעה שעצם קיום המסמך בכתב הוא תנאי הכרחי ומהותי לתקפותו של הסכם לעיסקת מקרקעין, הרי החתימה על ההסכם, הן מצד הקונה והן מצד המוכר, מהווה גורם ראייתי בלבד, אם כי כבד משקל, אשר בא להוכיח את גמירות הדעת בין הצדדים ולאשר, שאמנם אלה הם תנאי החוזה שהוסכם עליהם. בהעדר ראיה זו יצטרך בית המשפט לבדוק בדיקה קפדנית, שמא מוכחות העובדות הנ"ל על-ידי ראיות אחרות. אין להסיק מכאן, שמזלזל אני בחשיבותה של החתימה על גבי חוזים מהסוג הנדון. אין ספק, שצדדים לחוזה, המהווה עיסקת מקרקעין, ולמעשה הצדדים לכל חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטקס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות, שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה. על-כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל-כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו.

פסק דין |10/12/1989 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 361 |עמודים – 16

בג"צ 953/11- עבד אלפתאח סאלחה נגד ש"ר הביטחון

שמות השופטים: א חיות,ח מלצר,נ הנדל

הקושי בתיק זה לא נובע ממחלוקת בין הצדדים להסכם, אלא מטענתו של גורם שלישי – בעלי המקרקעין – כי עמדת הצדדים כיום ועמדת העדים שפעלו מטעמם בעבר אינה משקפת את העסקה שנערכה בזמן אמת. לפיכך אין לפנינו שאלה של "פרשנות חוזה", לפחות לא במובן הרגיל של כותרת זו או במובן של סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לסיכום נקודה זו, השאלה אינה כיצד יש לפרש את החוזה בין הצדדים בהתאם לתורת הפרשנות הנוהגת בדין הישראלי, לצורך הכרעה בין שני צדדים נצים, אלא האם בכוח הראיות שהוצגו – וביניהם לשון החוזה והמפות שצורפו לו – לסתור את עמדת הצדדים לחוזה כיום ואת עדויות הגורמים השונים שפעלו מטעמם בעבר. לשון החוזה אצלנו אינה אלא ראיה נסיבתית שנועדה להעריך את ההסכמה הנוכחית בין הצדדים – האם ניתן ליישבה עם החוזה שנחתם בפועל זוהי המסגרת לדיון העובדתי. בית המשפט המחוזי קיבל בהקשר זה את העמדה שהציגו הצדדים לחוזה – ההסתדרות הציונית באופן נחרץ ונציגי הממונה באופן מסויג יותר – וקבע את פרטי העסקה ואת אומד דעת הצדדים על יסוד העדויות שנשמעו ונתונים נוספים. חברתי ציינה כי יש קושי באימוץ עמדתו של בית המשפט המחוזי, אולם לא קבעה מסמרות בסוגיה זו, שלא נדרשה להכרעה לצורך מסקנתה. לצורך מסקנתי ההכרעה נדרשת, ולדעתי אין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בהליך קמא ביחס לאומד דעת הצדדים ופרטי העסקה בין הממונה להסתדרות הציונית, הגם שקיים שוני מסוים בין עמדתי לניתוח של בית המשפט המחוזי. לשם הבהרת שוני זה, ובטרם נציג את העדויות ויתר הראיות, יש להציג את לוחות הזמנים הרלוונטיים להכרעה. כאמור בפתח חוות דעתי, על רקע התמונה העובדתית המפורטת שפרשה חברתי הנשיאה אסתפק בהתייחסות תמציתית הממוקדת בהכרעה.

פסק דין |27/08/2020 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 9 |עמודים – 77

ה"פ (תל אביב) 182-07- אלי אלחדד נגד שמיר מרדכי

שמות השופטים: רות רונן

לכן, העדרה של חתימה היא בדרך כלל אינדיקציה לכך שהצדדים לא גמרו בדעתם, ולא התכוונו עדיין להתקשר בקשר חוזי מחייב. 23. מסקנה זו עולה גם מפסה"ד בענין בוטקובסקי בו קבע בית המשפט כי "אין ספק שצדדים לחוזה המהווה עסקת מקרקעין, ולמעשה הצדדים לכול חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטקס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה. על כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גרסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל נדירים. . . " 24. אני סבורה כי קביעות עקביות ברוח זו על ידי בתי המשפט, קרי כי ככלל בלי חתימה אין חוזה, יש בהן כדי להוסיף לוודאות של צדדים, כאשר הם יוכלו לצפות כי בדרך כלל, בית המשפט יראה אותם כמחויבים בקשר חוזי, רק אם הם חתמו על מסמך כתוב. האפשרות לחייב צד שלא חתם על מסמך, פוגע בוודאות של הצדדים שלא חתמו על המסמך, ביחס לשאלה האם בית המשפט יראה אותם כקשורים בהסכם אם לאו, ומקטין את יכולתם לצפות את התוצאה המשפטית. מנגד, ככול שהפסיקה תקבע בצורה עיקבית יותר כי חתימה היא אינדיקציה "כמעט קונקלוסיבית" לגמירת דעת, הדבר יאפשר לצדדים לתכנן את צעדיהם מראש, ולצפות בצורה טובה יותר את הנפקות המשפטית שתינתן לפעולותיהם. 25. מהם אם כן אותם יוצאים מן הכלל נדירים בהם יש לקבוע חרף הכלל הרגיל כי הצדדים מחויבים בהסכם למרות שהם לא חתמו עליו ניתן ללמוד בהקשר זה מפסק הדין בענין בוטקובסקי.

פסק דין |01/07/2009 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 19 |עמודים – 14

ע"א (תל אביב) 17401-01-17- רשות מקרקעי ישראל נגד סימה (רויטל) לוי

שמות השופטים: שבח יהודית,שאול שוחט,חנה פלינר

מצד שני, מגישי ההשגה, בשמם, אינם נזכרים כלל וכלל במסמך התנאים הכלליים, מה שעשוי ללמד, כפי עמדת המערערות, שלחברי קבוצה זו אין כל יתרון על כל אותם התושבים האחרים החייבים בנטל ההוכחה של מגורים במשך 10 שנים, או שיש לחפש את התשובה במקור אחר המתייחס במפורש למגישי ההשגות. 18. רואות עינינו כי אומד דעתם של הצדדים אינו "משתמע במפורש מלשון" המכרז, ומשכך, יש לילך במתווה סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי)תשל"ג-1973, לפיו "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין", ולפנות לנסיבות העניין. נפסק: 13 "ככל טקסט משפטי, נקודת המוצא לפרשנות החוזה מצויה בלשונו, והיא התוחמת את גבולות הפרשנות. ואולם, נקודת המוצא אינה נקודת הסיום. אכן, הפרשן איננו אך בלשן, ובצד בחינת השפה שבה בחרו הצדדים לעשות שימוש, שומה על בית המשפט להידרש גם לנסיבות החיצוניות אשר ליוו אותו, ועל רקע אותן נסיבות, לבחון, מה היה אומד דעתם של הצדדים במועד שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת החוזה. נסיבות אלה מהוות מקור ל'איתורה' של התכלית הסובייקטיבית של החוזה, היא הכוונה המשותפת בעת חתימת החוזה . . . במקרים שבהם לא ניתן לברר את התכלית הסובייקטיבית, נדרש הפרשן ליתן דעתו גם לתכלית האובייקטיבית של החוזה, קרי לכוונה ההיפותטית של הצדדים לחוזה, כאנשים סבירים (ראו פסק דינו של השופט א' ריבלין, בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1, 28 (2006). . . הפנייה לתכלית האובייקטיבית מתרחשת לא אחת כשמדובר בחוזה שאחד הצדדים לו הוא רשות ציבורית, נוכח הקושי לחשוף את התכלית הסובייקטיבית שלו, וההנחה כי "את חוזי הרשות עורכים פקידי הרשות הציבורית, אשר מטרותיהם ואינטרסיהם בעריכת חוזי הרשות מזוהים, וצריכים להיות מזוהים, עם האינטרס הציבורי' (ראו גבריאלה שלו חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית 31 (2000) .

פסק דין |01/02/2018 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 34 |עמודים – 21

ה"פ (תל אביב) 496-02- יעקב ראסין נגד מוניות פלטין 1984 בעמ

שמות השופטים: רנה משל

האם על-פי ההסכם, היה על המשיבה לקבל את המבקש כחבר ולהעניק לו מניות בה, בתום שנה ממועד חתימת ההסכם, ובאילו תנאים. ג. מה נפקות ההחלטה להשעות את המבקש מעבודתו לצמיתות ומהן סמכויות בית-המשפט להתערב בה, אם בכלל. 4. פרשנות ההסכם – המסגרת הנורמטיבית: א. במוקד הדיון בתובענה זו עומד ההסכם (והצדדים אינם חלוקים כי למרות כותרתו מהווה הוא חוזה מחייב על-פי פסיקת בית-המשפט העליון (ראו למשל ע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ (בפירוק), פ"ד לג(2) 281, 287) והפירוש שיש ליתן להוראותיו. נקודת המוצא לפרשנות חוזה, היא אומד דעת הצדדים, קרי, השערת כוונותיהם. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע את הכללים לפירוש חוזים, כשהחשוב מביניהם, הוא סעיף 25(א), הדן באומד דעת הצדדים וחולש על כל כללי הפרשנות של חוזים: "25. פירוש של חוזה (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות. " ב. באמצעות פירוש החוזה, והשלמת הוראותיו, מקום שיש צורך בכך, אנסה לקבוע את תוקפם והיקפם של החיובים החוזיים הנובעים מההסכם, ואת התחום עליו משתרעות תניותיו. את הפרשנות הראויה להסכם יש לתת תוך התחקות אחר כוונת הצדדים, לשון ורוח ההסכם ומתוך נסיבות העניין: "שתי תחנות אמור פרשן לעבור בבקשו לאמוד דעתם של צדדים לחוזה: התחנה האחת היא (אומד) דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, והתחנה האחרת היא – ככל שדעתם אינה משתמעת מתוך החוזה – (אומד) דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.

פסק דין |03/08/2005 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 3 |עמודים – 13

ת"א (עפולה) 27245-04-17- שאול דדון עי נגד שרון נחמני עי

שמות השופטים: מאגדה גובראן מורקוס

לעניין פרשנות חוזה קובע סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 כך: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. " 38. חשוב להדגיש כי כעולה מהעדויות ששמעתי התובע והנתבע הם אנשי עסקים ולהם נכסים ועקבים אחרים מלבד הנכס מושא התביעה. מדובר בחוזה עיסק ומשכך יש להעניק ללשון החוזה מעמד מכריע. בעניין זה אפנה לע"א 9025/17 a. t. s investments inc נגד segal group (dresden) gmbh and co. kg ( 19.2.2020 ) לדבריו של כב' השופט גרוסקופף: ". . . עסקינן בחוזה עסקי, אשר נערך על ידי אנשי עסקים מנוסים, שחזקה עליהם כי הם בקיאים ברזי הניסוח של מסמכים משפטיים, ולמצער כי באפשרותם להסתייע ביודעי דין. במצב דברים זה יש להעניק ללשון הברורה בה נקטו הצדדים מעמד דומיננטי, מעמד כמעט מכריע, שכן אין הצדקה במקרה הרגיל כי בית המשפט ינסה "לנחש" את כוונתם – ניסיון שפגיעתו בתכלית הצופה פני עתיד של שכלול ההתקשרות החוזית עולה על תועלת שיכולה לצמוח ממנו להגשמת תכליות אחרות של דיני הפרשנות החוזיים" 8 39. הצדדים היו ערים להוצאות בהן כבר נשא הנתבע קודם לחתימה על ההסכם ויחד עם זאת בחרו שלא להתייחס אליהן או לערוך התחשבנות ביניהם במסגרת ההסכם. זו היתה הסכמת הצדדים ואין מקום לסטות ממנה. על כן, לא היה מקום לכלול אות הוצאותיו של הנתבע לפני מועד החתימה על ההסכם בחוות הדעת או בהתחשבנות הנוכחית בין הצדדים. 40. התוצאה של קביעה זו הינה כי מתוך ההוצאות לבניית המבנה בסך 1,013,487 שקבע המומחה בחוות הדעת יש להפחית את ההוצאות בסך 580,106 שהוצאו קודם לחתימה על ההסכם.

פסק דין |11/09/2022 |שלום – עפולהמאזכרים – 0 |עמודים – 12

תה"ס (פתח תקווה) 40184-02-17- אלמונית נגד אלמוני

שמות השופטים: אפרת ונקרט

גרסה חמקמקה ומלאת סתירות. התובעת אף היא מודה בעדותה כי ההסכם אינו מכיל כל הוראה לפיה על הנתבע לרכוש עבורה דירה. דיון והכרעה 17. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע כדלקמן: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. " 8 18. נקודת המוצא בפרשנות חוזה היא לעולם לשון החוזה, אך לא רק. על היושב בדין להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, לבחון את טיבו של החוזה, תכליתו וכלל הנסיבות הקשורות לחוזה כאשר המטרה הסופית היא קביעת אומד דעת הצדדים על פי ההסכם, לשונו ועל פי נסיבות העניין החיצוניות לו: "הלכה פסוקה היא כי עיקר העיקרים בפרשנות חוזה הוא הניסיון לברר את כוונתם האמיתית של הצדדים. מילות ההסכם הן כלי עזר ראשון במעלה כדי לקבוע את אומד דעת הצדדים אך לעתים אין בהם די. ההתחקות אחר כוונת הצדדים לחוזה נעשית לפי הגילוי החיצוני של דעתם, כלומר על פי מבחן אובייקטיבי הוא מבחנו של האדם הסביר. כללי הפרשנות של חוזים יחולו על הסכם ממון. ומהם עיקרי כללי הפרשנות של חוזה ניתן לרכזם בתמצית שלוש אלה: א. ראשית, נקודת המוצא בפרשנות חוזה היא לשון החוזה -לה יש משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים. ב. שנית, לשון החוזה היא כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבול הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. ג. שלישית, קיימת חזקה הניתנת לסתירה לפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב על רקע הקשרו הכללי.

פסק דין |12/04/2022 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 1 |עמודים – 19

ת"א (חיפה) 44277-11-21- ש.י. גוברין יעוץ והשקעות בע"מ נגד חבצלת סגל

שמות השופטים: אינאס סלאמה

כל אימת שמדובר בהתחייבות לביצוע עסקת מקרקעין (כבענייננו), נדרשת ההתחייבות להיעשות עלי כתב (סעיף 23 לחוק החוזים בשילוב עם סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). אין זה אומר כי למילוי תנאי זה נדרשת חתימה על ההסכם שנערך בכתב. העדר חתימה אינו מאיין קיומו של חוזה. החתימה היא בעלת משמעות במישור הראייתי בבחינת גמירת דעתם של הצדדים, ומשקלה ניכר. ראו על כך ע"א 571/79 דירות מקסים בע"מ נ' ג'רבי, פ"ד לז(1) 589, 604 (1983): "עולה מכל האמור לעיל, שבה בשעה שעצם קיום המסמך בכתב הוא תנאי הכרחי ומהותי לתקפותו של הסכם לעיסקת מקרקעין, הרי החתימה על ההסכם, הן מצד הקונה והן מצד המוכר, מהווה גורם ראייתי בלבד, אם כי כבד משקל, אשר בא להוכיח את גמירות הדעת בין הצדדים ולאשר, שאמנם אלה הם תנאי החוזה שהוסכם עליהם. בהעדר ראיה זו יצטרך בית המשפט לבדוק בדיקה קפדנית, שמא מוכחות העובדות הנ"ל על-ידי ראיות אחרות". בהמשך, בעמ' 605-604, מוסיף בית המשפט העליון וקובע כי: ". . . אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל-כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא לפניו, שאמנם הייתה גמירות דעת בין הצדדים, למרות העובדה, שחתימתם או חתימת אחד מהם חסרות על גבי ההסכם הכתוב". 33. לגישה מרוככת יותר באשר לנפקות שיש ליתן להעדר חתימה, ראו עניין בוטקובסקי, בעמ' 71: "אינני רואה כל קושי להסכים, שחתימתו של צד על גבי חוזה כתוב מהווה ראיה חזקה (אולי מכל ראיה אחרת) לגמירת דעתו, וכן מקובל עלי, כי רוב האנשים המתקשרים בחוזה בכתב אמנם מקפידים שהחוזה ייחתם בידי המתקשרים.

פסק דין |31/12/2023 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 0 |עמודים – 23
ת"א (תל אביב) 41147-09-14- מעין ב"ר נגד אמנון פיירמן

שמות השופטים: רחל ערקובי

נקודת המוצא של כל דיון בפרשנות הסכם הינה בהוראותיו של סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, (להלן: "חוק החוזים"), הקובע כך: "25. פירוש של חוזה (תיקונים: התשמ"א, התשע"א) (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. " על פרשנות חוזה נשתברו קולמוסים, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה במחלוקת הפוסקים. ננסה לבור את תמצית הדברים ולסקור בקצרה את התפתחות הפסיקה. בבואנו לפרש הסכם, הפרשנות המקורית המקובלת של סעיף 25 בטרם תיקונו, הייתה בהתאם לתורת השלבים, לפיה פרשנות ההסכם נעשית בהתאם ללשונו של ההסכם, ואם לא ניתן לתור אחר משמעות ההסכם מתוך לשונו, יש לבחון את נסיבות כריתת ההסכם. 3 עיקרה של תורת שני השלבים היתה, כי כדי לעמוד על אומד דעתם של הצדדים, יש תחילה להיזקק למשמעות כפי שהיא עולה מתוך ההסכם, ואם אינה משתמעת מתוך החוזה יש לאומדה מתוך הנסיבות (ראה ע"א 5795/90 סקלי נ' דורען פ"ד מו(5) 811, 817). תורה זו שררה שנים רבות, וזו הייתה דרכם של בתי-המשפט לפרשנות חוזים (ראה, למשל: ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל, פ"ד מא (1) 282, 304; ע"א 406/82 נחמני נ' גלאור, פ"ד מא(1) 494, 499).

פסק דין |13/12/2016 |שלום – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 13
בר"ע (תל-אביב-יפו) 1421/02- אורי כפיר ואח נגד אפרים ויג ואח

שמות השופטים: דן ארבל

כך, למשל, הכיר המשפט האנגלי המקובל (בטרם החקיקה בענייני צוואות) בצוואה בכתב-יד ללא חתימה כלל. אכן, אין כל קדושה בחתימה. כאשר היא באה למלא פונקציה הוכחתית, ניתן להחליפה בדרכי הוכחה אחרות". בעמ' 605 לפסק הדין "דירות מקסים" לעיל מסכם הש' בך סוגיה זו בקובעו: "עולה מכל האמור לעיל, שבה בשעה שעצם קיום המסמך בכתב הוא תנאי הכרחי ומהותי לתקפותו של הסכם לעיסקת מקרקעין, הרי החתימה על ההסכם, הן מצד הקונה והן מצד המוכר, מהווה גורם ראייתי בלבד, אם כי כבד משקל, אשר בא להוכיח את גמירות הדעת בין הצדדים ולאשר, שאמנם אלה הם תנאי החוזה שהוסכם עליהם. בהעדר ראיה זו יצטרך בית המשפט לבדוק בדיקה קפדנית, שמא מוכחות העובדות הנ"ל על-ידי ראיות אחרות. אין להסיק מכאן, שמזלזל אני בחשיבותה של החתימה על גבי חוזים מהסוג הנדון. אין ספק, שצדדים לחוזה, המהווה עיסקת מקרקעין, ולמעשה הצדדים לכל חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטקס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות, שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה. על-כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל-כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא לפניו, שאמנם הייתה גמירות דעת בין הצדדים, למרות העובדה, שחתימתם או חתימת אחד מהם חסרות על גבי ההסכם הכתוב".

החלטה |24/10/2002 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 8
ת"א (חיפה) 28372-06-14- י. אסלאן שיווק בע"מ נגד חסיב סעב

שמות השופטים: דר מנחם רניאל

לשם כריתת חוזה יש צורך בהצעה, בקיבול וגמירת דעת של שני הצדדים להתקשר בחוזה מסוים (פרק א' לחוק החוזים). התנאי המרכזי העומד ביסוד קיומו של חוזה הוא הדרישה למפגש רצונות בין הצדדים ולקיומה של הסכמה הדדית ביניהם להתקשר בהסכם מחייב, שבאה לידי ביטוי ביסודות גמירת הדעת והמסויימות. "קיומה של גמירת-דעת נבחן על-פי אמת מידה אובייקטיווית. . . את כוונתו של צד לחוזה, להתקשר התקשרות חוזית מחייבת עם זולתו, אין בוחנים על-פי הלוך-נפשו הסמוי, אלא על-פי ביטוייו החיצוניים הגלויים. . . כוונה שנתגבשה עשויה להקים חבות משפטית רק מעת שהובעה. קיומה ומהותה נמדדים, באבן הבוחן של האדם הסביר, על רקע הדברים שנאמרו, או נכתבו, והנסיבות שבגדרן הוצגה העמדה" (ע"א 692/86, 693/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת ואח', פ"ד מד (1) 57, 67 (1989)). 10. לעניין יסוד המסוימות, נדרש שהפרטים החיוניים והמהותיים בעסקה יהיו מוסכמים, ובמקרה של מקרקעין – כתובים. פרטים אלה "כוללים . . . דברים הכרחיים, כגון: שמות הצדדים, מהות הנכס, מהות העסקה, המחיר, זמני התשלום, הוצאות ומסים, אם אין הוראה אחרת עליהם בחוק. . . " (ע"א 649/73 קפולסקי נ' גני גולם בע"מ, פ"ד כח(2) 291, 296 (1974)). ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא לפניו, שאמנם הייתה גמירות דעת בין הצדדים לכריתת החוזה בלא קיומן של חתימות על גביו: "בה בשעה שעצם קיום המסמך בכתב הוא תנאי הכרחי ומהותי לתקפותו של הסכם לעיסקת מקרקעין, הרי החתימה על ההסכם, הן מצד הקונה והן מצד המוכר, מהווה גורם ראייתי בלבד, אם כי כבד משקל, אשר בא להוכיח את גמירות הדעת בין הצדדים, לאשר, שאמנם אלה הם תנאי החוזה שהוסכם עליהם.

פסק דין |08/03/2016 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 28

חקיקה רלוונטית:

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

סעיף: 25. פירוש של חוזה

25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. (ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. (ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור.

הודעה בדבר תנאים בחוזה חכירה

סעיף: 22. תנאים כלליים

22. (א) חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וכל חוק אחר שיבוא במקומו או נוסף עליו לא יחולו על חוזה זה ומוצהר בזה כי החוכר לא שילם למחכיר דמי מפתח בגין חוזה זה בכל צורה שהיא וכי התשלומים על פי חוזה זה וכן השקעותיו של החוכר במגרש, לא ייחשבו כתשלום דמי מפתח. (ב) שום ויתור, הנחה, קבלת תשלום כלשהו, הימנעות מפועלה, שיהוי או מתן ארכה מצד כלשהו לא ייחשבו כויתור על זכויותיו של אותו צד ולא ישמשו מניעה לתביעה, אלא אם כן ויתר אותו צד על זכויותיו במפורש ובכתב. (ג) שינויים, תיקונים, תוספות, השמטות, ויתורים או ארכות בתנאי החוזה (להלן – שינויים) וכן הנחות מטעם המחכיר לא יהיו בני תוקף אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו על ידי המחכיר בחתימה ובחותמת. שינויים ומחיקות בגוף החוזה וכן בגוף איזה מהמסכמים שיצורפו לו או שייחתמו על פיו לא יהיו ברי תוקף אלא אם כן שני הצדדים חתמו בצדם חתימה מלאה ואם המחכיר חתם בחתימה ובחותמת. (ד) החוכר מתחייב לשלם למחכיר הפרשי הצמדה וריבית כמקובל אצל המחכיר בתאריך פירעון התשלום, בעבור פיגור בתשלום כל סכום שהחוכר חייב למחכיר לפי חוזה זה, וזאת מהתאריך שבו חל פירעונו על פי החוזה ועד לתאריך סילוקו למעשה ובלי לפגוע בזכויותיו של המחכיר בהתאם לתנאי חוזה זה וכל דין. במקרה של פיגור כאמור ייחשב כל תשלום על חשבון החוב לפי הסדר הזה: הוצאות הגביה, הריבית, הפרשי ההצמדה, הקרן. (ה) החוכר מתחייב לשפות את המחכיר על כל סכום שהמחכיר יידרש לשלמו לאדם כלשהו כפיצוי על נזק שהאחריות בגינו חלה לפי הוראות חוזה זה ו/או לפי כל דין על החוכר. (ו) סכומים שהצדדים חייבים זה לזה ניתנים לקיזוז. שילם צד כלשהו סכום אשר משנהו חייב בתשלומו על פי חוזה זה, יחזיר לו הצד השני את הסכום האמור, תוך 14 ימים מיום דרישתו של הצד ששילם כאמור. (ז) כל ההוצאות הקשורות בעריכת חוזה זה וברישום החכירה על פיו בלשכת רישום המקרקעין לרבות הוצאות מס בולים, וכן מס ערך מוסף בגין חוזה זה, יחולו על החוכר בלבד. (ח) כותרות סעיפי החוזה נועדו לנוחיות בלבד ולא ישמשו לפרשנותו. (ט) כתובות הצדדים הן כאמור בתחילת החוזה. הודעה אשר תישלח בהתאם לחוזה זה בדואר רשום לפי אחת הכתובות דלעיל תיחשב שנתקבלה כדין חמישה ימים אחרי תאריך המשלוח. י"א בתשרי התש"ס (21 בספטמבר 1999)

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

25. נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה: (1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" – צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל; (2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות ל חלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס; (4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין; (5) (א) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958

סעיף: פטורים

התקיימו תנאים אלה: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; (ד ) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בסעיף 63(א)(11) לצו זה; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, וב לבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר. (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לער וך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; החלטות

חוק הפרשנות, התשמ"א-1981

סעיף: 29. תיקון חוק החוזים (חלק כללי)

29. בסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) סעיפים 2, 4, 5, 6, 7, 8 ו-10 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, וסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור".

תקנות נכסי נפקדים (ועדי נאמנים), תשל"ה-1975

סעיף: 57. חוזים שאינם טעונים מכרז

57. הועד רשאי להתקשר בחוזה ללא מכרז בכלל אם החוזה הוא אחד מסוגים אלה: (1) חוזה להעברת מקרקעין לרשות הועד; (2) חוזה להעברת מקרקעין של הועד אם התקיים אחד מאלה: (א) המקרקעין מועברים לרשות המדינה, לרשות מקומית או לאיגוד ערים; (ב) המקרקעין מועברים לרשות מוסד ציבורי לאחת מהמטרות האמורות בסעיף 29ה או בסעיף 29יב לחוק, לפי הענין; (ג) העברת המקרקעין דרושה לביצוע השלמה, חלוקה, איחוד, הפרדה או חלוקה מחדש, הכרוכים בביצוע תכנית בנין ערים שנתאשרה; (ד) המקרקעין הם דירות המושכרות למטרות מגורים לפי כללים שקבע הועד באישור השר; (3) חוזה לביצוע עבודה אמנותית או ספרותית; (4) חוזה לביצוע עבודה דחופה שעל הועד להתקשר בו להצלת נפש או רכוש; (5) חוזה שערכו אינו עולה על 3,000 שקלים; (6) חוזה שהשר התיר לערוך ללא מכרז.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א) ביום הקובע; (ב) בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע; (3) תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י"ז באב התשס"ג (15 באוגוסט 2003); "היום הקובע" – יום כ' באייר התשנ"ח (16 במאי 1998). (ב) הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל. (ג) החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל.

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

סעיף: 5. קיבול

5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

סעיף: 23. צורת חוזה

23. חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים.

חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973

סעיף: 6א. קביעת מתחזק

6א. (א) בסעיף זה – "חוזה מכר" – לרבות המפרט וחוזה נספח לענין מתחזק; "מתחזק" – כמשמעותו בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. (ב) לא יקבע מוכר בחוזה המכר או בתקנון, כי הניהול וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי מתחזק, אלא אם כן נכללו בחוזה המכר פרטים הנוגעים למתחזק, לרבות זהותו ותנאי ההתקשרות עימו. (ג) תוקפה של תניה בחוזה ההתקשרות הראשון עם מתחזק לפי סעיף קטן (א), השוללת או המגבילה את הזכות של נציגות הבית המשותף או של בעלי הדירות להביא את החוזה לסיום, אין כוחו יפה לתקופה העולה על שלוש שנים מיום תחילת הניהול וההחזקה על ידי המתחזק, אלא אם כן החליטו בעלי הדירות בבית המשותף, ברוב הקבוע בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 להאריך את תוקף חוזה ההתקשרות, בתום שלוש השנים האמורות, לתקופה שתיקבע על ידם.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973

סעיף: 27. חוזה על תנאי

27. (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן – תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי.