כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
המלצה לבחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון – המדריך המלא
עסקאות מקרקעין הן מהלך משמעותי הדורש מומחיות משפטית על מנת להבטיח שהרכישה או המכירה יתבצעו בצורה תקינה וללא סיכונים משפטיים. ראשון לציון, כאחת הערים המתפתחות בישראל, מאופיינת בשוק נדל"ן דינמי הכולל עסקאות מורכבות, פרויקטים של התחדשות עירונית וליווי משפטי מול הרשויות המקומיות.
מניתוח פסקי דין שונים עולה כי תחום המקרקעין בראשון לציון כולל סוגיות משפטיות מורכבות כגון:
תא (ת"א) 54577-02-13 עומר וגנר ואח' נגד שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' (16.04.2013):
בפסק הדין נדונה סוגיית ליקויי בנייה, ונקבע כי "המומחה יבקר בדירה בתיאום עם ב"כ הצדדים, יעבור על פרטי הליקויים ואי ההתאמות הנטענים בחוו"ד מטעם התובע… המומחה יבחין בין פגמים הניתנים לתיקון באופן סביר לבין כאלה שאינם ניתנים לתיקון."
ע"א 6460/21 טובי פרץ נגד יגאל כהן (18.06.2023):
"מפיקי הלקח ממקרה זה ייטיבו לעשות – בבואם לרכוש לעצמם דירה או בית – אם ישקלו בכובד ראש את האפשרות לקבל ליווי משפטי מעורך דין או מעורכת דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין ואשר יידע, או תדע, לאתר מכשולים לביצוע הרכישה ולרישום הזכויות הנרכשות ולטפל במכשולים אלו כיאות."
בחירת עו ד מקרקעין ראשון לציון דורשת בדיקה מקיפה של מומחיותו, ניסיונו ויכולתו לספק ייצוג משפטי מקצועי. מומלץ לבחור עורך דין עם ידע מעמיק בתחום המקרקעין, ניסיון בעבודה מול הרשויות המקומיות ויכולת להעניק ליווי משפטי מקיף, תוך שקיפות מלאה בנוגע לשכר הטרחה והתחייבויותיו כלפי הלקוח.
ת"א (תל-אביב-יפו) 54577-02-13- עומר וגנר ואח נגד שיכון ובינוי נדלן בע"מ ואח
שמות השופטים: עידית ברקוביץ
על מנת לייעל את הדיון ולצורכי קדם המשפט, הריני מורה כדלקמן: 1. ניתן צו גילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום ועיון בהם תוך 30 יום נוספים. כל צד המעוניין לשלוח שאלון לצד שכנגד יעשה כן בתוך 30 יום מהיום. הצד שכנגד ישיב לשאלון בתוך 30 יום מהמסירה. 2. מינוי מומחה- מבלי לגרוע מזכויות בעלי הדין להוכיח טענותיהם באמצעות מומחים מטעמם, ועל פי סמכותי בתקנה 143 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, ולצרכי קדם המשפט, הריני ממנה כמומחה בית המשפט בתחום ההנדסה והשמאות את מר גלעד פינטו, מרח' מלאכי 14, ראשון לציון, בטלפון: 03-9478049. 3. המומחה מתבקש להודיע לבית המשפט בתוך 10 ימים האם לנוכח זהותם של הצדדים קיימת מניעה מצידו לשמש מומחה מטעם בית המשפט בתיק זה. אי הודעה כאמור תחשב כהסכמה לשמש מומחה. 4. המומחה יקבל מב"כ הצדדים את כל כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות חוות דעת המומחים מטעמם. למען הסר ספק, צד החפץ להגיש חוות דעת בתיק זה יעשה זאת תוך 30 יום, שאם לא ייחשב כמוותר על זכות זאת. המומחה יבקר בדירה בתיאום עם ב"כ הצדדים, יעבור על פרטי הליקויים ואי ההתאמות הנטענים בחוו"ד מטעם התובע (להלן: "הפגמים") ויקבע מהם הפגמים, אם בכלל, המצויים בדירה. המומחה יבחין בין פגמים הניתנים לתיקון באופן סביר לבין כאלה שאינם ניתנים לתיקון. עוד יקבע המומחה מהי הערכת הזמן הסבירה לתיקון הפגמים ולצד כל פריט ירשום את עלות התיקון, בהנחה שיבוצע על ידי קבלן שהתובעים בחרו בו. כן יציין המומחה האם ניתן להתגורר בדירה בתקופת התיקונים. המומחה יאפשר לצדדים, לב"כ ואף למומחים מטעמם להיות נוכחים בדירה בעת ביקורו.
החלטה |15/04/2013 |שלום – תל אביב
ה"פ (תל אביב) 44532-08-14- אסף ברזני נגד שמשון גבאי
שמות השופטים: דורון חסדאי
כן נתבקש ביהמ"ש להצהיר כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שבידיה של המשיבה 2 מכוחו של ההסכם מיום 5.12.10 בטל ומבוטל. 4. המבקש בבקשתו שבפניי טען בין היתר, כי עניינה של התובענה הסכמים שנחתמו ביום 5.7.10 בינו לבין המשיב 1 לייזום ושינוי ייעוד המקרקעין וייפוי כוח שניתן למשיבה 2 מתוקף הסכמים אלו (ר' נספחים א'-ג' לבקשה). עוד נטען כי בהמשך הדברים הסכם מכר מפוברק אשר נכתב וגם נחתם ע"י המשיבה 2 כתולדה של ניסיון להונות ולגזול מן המבקש את המקרקעין אשר מסר לטיפולים של המשיבים 1-2 ואף פוברק דיווח לרשויות המס בגין עסקה פיקטיבית זו. 5. ביהמ"ש מתבקש בגדרה של התובענה, בין היתר, להגן על המבקש, לשחררו מההסכמים אשר נחתמו כאשר נחזו להיחתם על ידו, תוך הפרת חובת אמון של המשיבה 2 כלפיו. 6. המבקש טען כי יש לו זכויות במקרקעין בראשון לציון וכן במקרקעין ברמת השרון (בשטח של 5,000 מ"ר), כי ביום 5.7.10 נחתמו שני חוזים בנוסח זהה בין המבקש למשיב 1 במסגרתם התחייב המבקש להעמיד לרשות המשיב 1 את המקרקעין לצורך שינוי ייעודם. תקופת ההתקשרות הוגבלה ל-4 שנים (עד יום 4.7.14 ) וככל שהמבקש יודיע למשיב 1 כי אינו מעוניין בהמשך ההתקשרות יופקעו כל הסמכויות שהוקמו למשיב 1. 7. לטענת המבקש, ההסכם מיום 5.12.10 הינו הסכם מפוברק והוא לא הסכים למכור את המקרקעין שבבעלותו במחיר כה נמוך (5 משווים) (ר' בהרחבה פרקים ד' ו- ה' לבקשה). 3 8. המשיבים בתגובתם ציינו בין היתר, כי בשנת 2009 הכיר המשיב 1 את אחיו של המבקש (אמנון ברזילאי (ברזאני)). האח פנה לבקש הלוואה עקב מצוקה כספית, כבטוחה להלוואה זו הציג אחיו של המבקש עצמו כבעלים של מחצית הזכויות בראשון לציון, בהסתמך על מצגיו אלו נחתם ביום 6.7.09 הסכם בין אחיו של המבקש לבין המשיב 1 למכירת 50 מהמקרקעין בראשון לציון למשיב 1 בעבור שני מיליון , כאשר באותו מעמד קיבל לידיו סך של 500,000 במזומן (ר' בהרחבה פרק א.1.
החלטה |07/04/2015 |מחוזי – תל אביב
ת"א (מרכז) 48209-05-17- אליהו רבי זאדה נגד גבריאלה כהן
שמות השופטים: הדס עובדיה
מאיפה הוא יודע שאנחנו לא הגשנו כתב הגנה ולקבל פסק דין ושכאילו ככה אנחנו עשינו את כל ה. . . " (ע' 11, ש. 1-27 לת/1). אותה תביעה נכללה בתחשיבי הנתבעת 2 כחלק מתשלום התמורה לדירה באשדוד (ס' 63.1 לתצהיר הנתבעת 2). 32. מתמליל ההקלטה עולה כי הנתבעת 2 כתבה תאריכים על-גבי שיקים שניתנו על-ידה כך שיראה כאילו נכתבו לפני תאריך מסירת העיקול לידיה (ע' 15 לת/1); כי טענתה לתשלום התמורה באמצעות הלוואה על סך 40,000 דולר ארה"ב (ס' 63.17 לתצהירה) אינה אמת ומדובר בכספים שמשכה מהבנק לטובת מתן הלוואה לאדם אחר (ע' 17, ש. 7 ואילך לת/1); כי דמי השכירות שכביכול מקבלת הנתבעת 2 עבור השכרת הדירה באשדוד לשרון בנישטי נקבעו על-ידי הנתבעת 2 כדי להתאים בדיעבד את הסכומים ש"שולמו" לסכומים הקבועים בחוזה (ע' 20 לת/1). 14 33. כפי שנטען על-ידי התובע, הוכחה התנהלות נוספת שאינה עולה בקנה אחד עם דרכם המקובלת של עסקים, ובכלל כך: הגשת הצהרה לרשויות מיסוי מקרקעין רק בחלוף כארבעה חודשים ממועד העסקה הנטענת; רישום הערת אזהרה על הדירה בראשון לציון רק כחודשיים לאחר מועד חתימת החוזה הנטען; הנתבעת 2 אישרה הנתבעת 2 כי לא ראתה את הדירה בראשון לציון קודם לרכישה הנטענת (ע' 45 לפרוטוקול, ש. 33 ואילך); הנתבעת 2 טענה כי עורך הדין בן עזרא היה מעורב בקביעת מחיר הדירה, בקביעת שכר הדירה ובקביעת "תוחלת החיים" של הנתבעת 1 לצורך "שקלול" המחיר (ע' 49, ש. 1-17); לטענת הנתבעת 2 בתה של הנתבעת 1 הציגה לה את הדירה כדירה במצב רעוע ("דירה הרוסה"), וזאת לכאורה בניגוד לאינטרס העצמי המצופה של מי שמנסה להשיא את התמורה ( (ע' 49 לפרוטוקול, ש.
פסק דין |23/03/2021 |מחוזי – מרכז
ת"א (כפר סבא) 52008-08-20- שמעון סבן נגד מרים גדסי
שמות השופטים: חגית בולמש
יש לציין כי הערכה זו לא פורטה בחוות הדעת, אולם פורט כי הסכום של הפיצוי נגזר מ- 60 שווי דירה וכן מדמי פינוי של מעל 150,000 . 25. בסיכומיהם הציגו הצדדים פסיקות רבות, מהן עולה כי לא קיימת אחידות בפסיקה בנוגע לשווי שייפסק בנוגע לבית בנוי בצירוף מגרש, ובתי המשפט בעניין זה פסקו בהתאם לנסיבות התיק, אופי השימוש בנכס (עסקים או שימוש פרטי) וכן מיקום הנכס, יעוד השימוש ומצבו. באופן דומה, בשל השימושים השונים בנכס, נקבעו גם סכומים שונים להוצאות ההעברה, שנעו בין סכום קבוע של כ- 50,000 לבין סכומים הנגזרים משווי הנכס (בגובה 20 דמי מפתח מלאים). באופן דומה, ובשל השימושים השונים, נעו בתי המשפט בין פסיקה לפי שווי הנכס במלואו לבין סכומים פחותים יותר, המגיעים, ביחד עם הוצאות ההעברה, לכדי כ- 80 משווי הנכס (4/3 מדמי מפתח מלאים). גם מומחה בית המשפט ציין את חוסר האחידות בבתי המשפט בנוגע לפסיקות פינוי דיירים מוגנים, לרבות פסיקותיה של כב' השופטת ברקוביץ, אליה הפנו גם ב"כ הצדדים. 26. גם בענייננו מדובר על נסיבות ייחודיות, כפי שציין זאת גם השמאי, לפיהן בית בדיירות מוגנת הינו נכס נדיר, בפרט בראשון לציון, הרי שקיים קושי לכמת את סכום דמי המפתח לנכס מקביל (פ' מיום 28.10.21 עמ' 9-10). מומחה בית המשפט אף ציין כי הבית, כפי שתואר, הינו בן 3 חדרים עם רחבה כלשהי, שאינה חדר של ממש, כך שרכישת דירה בת 3.5 חדרים עם מעלית וחניה משדרגת לנתבעת את איכות החיים ביחס לבית היום (עמ' 11). 9 27. בנסיבות הייחודיות לבית, שהינו בית פרטי בן 3 חדרים והרחבה, בתוספת שטח קדמי ואחורי, מצאתי כי חוות הדעת הינה סבירה ומאוזנת. חוות הדעת לקחה בחשבון את כל שטח החצר, על אף שבתמונות שהוצגו ניכר כי לא נעשה שימוש בכולה, ואף לא ברובה, והיא אינה מטופחת לשימוש.
פסק דין |04/12/2021 |שלום – כפר סבא
ע"א 6460/21- טובי פרץ נגד יגאל כהן
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,א שטיין
מפיקי הלקח ממקרה זה ייטיבו לעשות – בבואם לרכוש לעצמם דירה או בית – אם ישקלו בכובד ראש את האפשרות לקבל ליווי משפטי מעורך דין או מעורכת דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין ואשר יידע, או תדע, לאתר מכשולים לביצוע הרכישה ולרישום הזכויות הנרכשות ולטפל במכשולים אלו כיאות (ראו: ע"א 2274/21 מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ, פסקאות 44/43 לפסק דיני והאסמכתאות שם ( 1.1.2023 )). סוף דבר 73. מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של פרץ, נקבל את ערעורם של ה"ה כהן, נוציא מלפנינו פסק דין הצהרתי אשר קובע כי ה"ה כהן רכשו מחברת עתיד את זכויות הבעלות בדירת המגורים מספר 15 ברחוב ברניצקי 22, ראשון לציון, שהיא חלק מחלקה 616 בגוש 3926, אחרי ששילמו את תמורתה, ונורה על מחיקת הערת האזהרה אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו של פרץ בקשר לדירה הנ"ל. כמו כן מציע אני כי נבהיר שרישום הבעלות בדירה על שמם של ה"ה כהן יהא כפוף לכל הכללים לפיהם פועל רשם המקרקעין, וכי פסק דיננו מסיר מדרכם של ה"ה כהן, בכל הקשור לרישום זכויותיהם כאמור, אך ורק את הערת האזהרה הרשומה של שמו של פרץ בקשר לדירה ואת עסקת הרכישה עם החברה (החוזה הראשון) אשר בוטלה על ידו.
פסק דין |17/06/2023 |בית המשפט העליון
ע"א 6460/21- טובי פרץ נגד יגאל כהן
שמות השופטים: ד מינץ,י אלרון,א שטיין
מפיקי הלקח ממקרה זה ייטיבו לעשות – בבואם לרכוש לעצמם דירה או בית – אם ישקלו בכובד ראש את האפשרות לקבל ליווי משפטי מעורך דין או מעורכת דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין ואשר יידע, או תדע, לאתר מכשולים לביצוע הרכישה ולרישום הזכויות הנרכשות ולטפל במכשולים אלו כיאות (ראו: ע"א 2274/21 מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ, פסקאות 44/43 לפסק דיני והאסמכתאות שם ( 1.1.2023 )). סוף דבר 73. מהטעמים שמניתי לעיל, הנני מציע לחבריי כי נדחה את ערעורו של פרץ, נקבל את ערעורם של ה"ה כהן, נוציא מלפנינו פסק דין הצהרתי אשר קובע כי ה"ה כהן רכשו מחברת עתיד את זכויות הבעלות בדירת המגורים מספר 15 ברחוב ברניצקי 22, ראשון לציון, שהיא חלק מחלקה 616 בגוש 3926, אחרי ששילמו את תמורתה, ונורה על מחיקת הערת האזהרה אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו של פרץ בקשר לדירה הנ"ל. כמו כן מציע אני כי נבהיר שרישום הבעלות בדירה על שמם של ה"ה כהן יהא כפוף לכל הכללים לפיהם פועל רשם המקרקעין, וכי פסק דיננו מסיר מדרכם של ה"ה כהן, בכל הקשור לרישום זכויותיהם כאמור, אך ורק את הערת האזהרה הרשומה של שמו של פרץ בקשר לדירה ואת עסקת הרכישה עם החברה (החוזה הראשון) אשר בוטלה על ידו.
פסק דין |17/06/2023 |בית המשפט העליון
ע"א 6181/93- עמנואל סלומונוב ואח נגד ארמונד ביטון ואח
שמות השופטים: ש לוין,ט שטרסברג כהן,י טירקל
משאלו נמצאו וזכו במקרקעין המשיך הוא בטיפול בהליכים לרכישת המקרקעין ובמתן שירותים לרוכשים. היה בטיפול עורכי הדין בעיסקה גם היבט של יזמות, הכוללת הכרת המקרקעין וזיהוי הפוטנציאל הכלכלי הטמון ברכישתם, שליטה במידע הקשור בזיהויים, מיקומם, פרטיהם, היותם מוצעים למכירה, קשר והיכרות עם הכונסים, חיפוש אחר קונים מתאימים תוך הפעלת יוזמה לרכישה מן הקונים – בשלב שני – של חלק מהמקרקעין עליהם בנוי ביתו של מערער 1 ובתיהם של אחרים שהיו מעונינים ברכישה. 8. מתוך העובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, עולה בברור, כי ההסכם איננו רק הסכם תיווך אלא הוא משקף ומגלם גם פעולת תיווך תמורת דמי תיווך וגם הסכם למתן שירותים שונים הקשורים במימוש העסקה. השירותים שניתנו כשירותי עורכי דין, באו לידי ביטוי – בין השאר – במגעים עם גורמים שונים, יצירת קשר עם הכונסים, ייצוג שרבני בהליכי המכרז, בירור פרטי תכנית המתאר, בירור אחוזי בנייה, בירור ההיטלים, המסים ותשלומי חובה אחרים החלים על המקרקעין, בירור נושא ההפקעה, ניסוח הסכם הרכישה ועוד. אמנם, יש ומתווך מבצע מקצת פעולות אלה, אולם אין בכך כדי להוציאן מגדר שירותים אותם יכול עורך דין לתת ללקוחו שלא במסגרת תיווך ולקבל בגינן שכר טרחת עורך-דין הראוי לשירותים שנתנו. דעתי היא, איפוא, כי ההסכם הוא הסכם המגלם הן פעולת תיווך תמורת דמי תיווך עבור יצירת הקשר בין הקונה למוכר, שהניב עסקה, הן תשלום עבור פעולות שנועדו להוציא את העסקה מן הכוח אל הפועל לרווחת כל המתקשרים והן תשלום שכר טרחה עבור שירותים משפטיים. יש איפוא לבדוק אם נגוע הסכם זה באי חוקיות, ואם כן מה הן השלכותיה.
פסק דין |10/05/1998 |בית המשפט העליון
ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו
שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן
במסגרת זו נקבע כי ככל שפעולתו של עורך הדין נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות בגינם (ראו: ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' עבדי, פ"ד סז(1) 84, 137-134 (2014)). 111. לצד זאת, שומה עלינו לזכור את דבריו החשובים של השופט י' עמית אשר נאמרו בע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.2.2012 ) (להלן: עניין רחמני נכסים): "עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם" (ראו: שם, פסקאות 11/10; הציטוטים הפנימיים הוסרו – א. ש. ; כמו כן ראו: ע"א 2599/13 עו"ד משה הרמן נ' עלדור, פסקה 34 ( 3.9.2015 ) (ההדגשה הוספה – א. ש. )). 112. אשר על כן, השאלה אותה יש לשאול בכל מקרה ומקרה היא האם עורך הדין, לו מיוחסת רשלנות מקצועית, נהג כפי שנוהגים עורכי דין סבירים ומיומנים בתחום ההתמחות הנתון. במסגרת זו, עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין לא יישא באחריות מוחלטת למעשי התחזות ומרמה של לקוחו, כל אימת שהוא מפעיל שיקול דעת מקצועי סביר בכל דבר ועניין שקשורים לעסקה, ופועל בהתאם. 113. לצד חובה כללית זו, באה תקנה 14 לתקנות המקרקעין ומטילה חובות ספציפיות על עורכי דין: "(א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות).
פסק דין |02/12/2023 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).
שמות השופטים: גלעד הס
הפסיקה אף הגדירה מהו אותו סטנדרט סביר הנדרש מעורך דין אשר מייצג לקוח בעסקת מקרקעין, כאשר מצד אחד, מוטל על עורך הדין לבצע את הבדיקות הנדרשות לצורך ייצוג הלקוח נאמנה עת ביצוע עסקת המכר, אולם, ומצד שני, אין נדרש מעורך הדין לבצע עבודת "בלשות" או חקירה פרטית. ר' בע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד פפר ( 27.2.2012 ): "עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם". (הדגשה אינה במקור – ג. ה). וכן ר' בעניין ביישיץ לעיל: 'עורך דין סביר' הוא, אפוא, עורך דין שעם גילויים של 'סימני התראה' פועל להסרת החשד שהם מעוררים" 56. לאחרונה חזר על הלכות אלו בית המשפט העליון בעניין קונפינו לעיל: "אשר על כן, השאלה אותה יש לשאול בכל מקרה ומקרה היא האם עורך הדין, לו מיוחסת רשלנות מקצועית, נהג כפי שנוהגים עורכי דין סבירים ומיומנים בתחום ההתמחות הנתון. במסגרת זו, עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין לא יישא באחריות מוחלטת למעשי התחזות ומרמה של לקוחו, כל אימת שהוא מפעיל שיקול דעת מקצועי סביר בכל דבר ועניין שקשורים לעסקה, ופועל בהתאם. " 57. עוד יש לזכור כי תקנות הרישום מטילות חובות ספציפיות על זיהוי הלקוח טרם רישום, כך תקנה 14 לתקנות הרישום מטילה את חובת הזיהוי על עורך הדין בעסקת מכר מקרקעין וכך תקנה 18 מטילה את החובה בעת רישום צו קיום צוואה או צו קיום ירושה.
פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". מן הכלל אל הפרט 75. הסקירה לעיל העלתה כי לעורך דין חובות רבות כלפי לקוחו, בפרט כאשר מדובר בעסקה לרכישת מקרקעין. התובע טען, בראש ובראשונה, כי עו"ד שלם כלל לא הסבה תשומת לבו לעובדה שהבית, על שטחו, הוא חלק מהליך פרצלציה בעיצומו. לטענתו, כלל לא ידע מהי המשמעות המילולית והמשפטית של פרצלציה, בפרט כשאינו דובר עברית על בוריה, ויש לו קשיי שפה. לשיטתו, עו"ד שלם לא ביצעה שום בדיקה, ולו מינימלית, לגבי מצב המקרקעין, לא יידעה ולא שיתפה אותו במצבם. כמו כן, לא בדקה, בין בעצמה ובין על ידי בעלי מקצוע, את מצבו התכנוני של הנכס ואף לא הפנתה אותו לבדוק את המצב התכנוני לאשורו. 76. עו"ד שלם הפנתה, מנגד, לסעיף 13 להסכם, שם נכתב במפורש "הצדדים מאשרים ומצהירים, כי הוצע להם, ע"י עוה"ד המטפלים בעסקה דנן, לבדוק את זכויות הבניה, החבות בהיטל השבחה וכל יתר ההיבטים הפיזיים, ההנדסיים והתכנוניים הקשורים בממכר בעצמם ו/או ע"י מומחים מטעמם". עוד טענה, כי על עו"ד המייצג רוכש דירה, מוטלת האחריות לבצע בדיקות משפטיות בלבד ולא בדיקות תכנוניות שאינן בתחום מומחיותו. לגרסתה, יידעה את התובע בדבר הבדיקות התכנוניות שיש לבצע והמליצה לו לשכור בעלי מקצוע. משלא עשה כן, ומשחתם על ההסכם כמות שהוא, אין לתובע להלין, אלא על עצמו.
פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה
ת"א (מרכז) 25487-06-11- שלמה גבאי נגד עורך דין שמואל הבלין
שמות השופטים: אלכסנדר רון
טיפול מיומן וזהיר, שניתן היה לדרוש מעורך-דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבנייה. סיכומו של דבר, עורך-דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה). והדברים, כמו נכתבו לענייננו – ע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ' עו"ד אדוארד שוחט ואח'. 4 ג. חשיבות מכרעת נתונה בפרט לסעיף 27 בתצהיר הנתבע, והגם שנועדו הדברים לשמש להגנתו, המדובר כמעט בהודאת בעל דין: "אני מדגיש כי ענייני תכנון ובניה, כולל חיוב בהיטל השבחה וסכומו, אינו בתחום מומחיותי וממליץ להם לפנות לאדריכל – מהנדס ו/או לשמאי מקרקעין לקבלת תשובה מקצועית בנושאים אלו". ברם, כישורים מקצועיים הינם בחינת הכרח לעורך דין המקבל על עצמו לטפל בנושא עבור מרשו, ומה גם שגבה הוא את שכרו בהתאם :- עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח – אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיוצא באלה – רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא "לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות" (שנה ולויתן, במאמרם הנ"ל, בעמ' 181; וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182).
פסק דין |23/04/2014 |מחוזי – מרכז
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (תל אביב) 828-04-13- בנימין מדר נגד עורך דין אילן רובינשטיין
שמות השופטים: רונן אילן
למרות טענה זו, למרות אותן הלכות אותן מצטטים התובעים בכל הנוגע לחובתו של עורך הדין להסדרת תנאי התקשרותו עם הלקוח בכתב, נראה שלחובה זו משמעות מעשית כאשר מדובר בייצוג בעניין סבוך ובקשר אפשרי מתמשך. למשל ייצוג בהליך משפטי או בעסקה סבוכה. קשה לראות בעסקת רכש דירה, דוגמת העסקה דנא, דוגמא למערכת יחסים שמצדיקה הסכם שכר טרחה בכתב. על כל פנים, כמו בכל התקשרות שבין עורך דין ללקוח, גם במקרה זה, גם בייצוג בעניין פשוט וקצר מועד, עמימות ואי ודאות הנוצרים בהעדר חוזה התקשרות כתוב עלולים לעמוד לו לעורך הדין לרועץ, כאשר ממנו ניתן היה לצפות להסדרה כתובה וסדורה של חוזה ההתקשרות. 39. ככלל, מקובל לראות בעורך דין המייצג לקוח ברכישת דירה כמי שחובתו מתמקדת בבחינה ווידוא טיב הזכויות הנמכרות. כך באה לכדי ביטוי תפיסה זו בפסיקה: 22 "עורך-דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את עניינו, אין לצפות לכך שהלקוח יידע בעצמו, בכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. אינני מתעלם מכך שיש נסיבות בהן מתבקשת מעורך דין במפורש פעולה מוגבלת ותו לאו, אולם לא זה המצב שלפנינו. אגב, גם במקרה של פעולה מוגבלת על עורך הדין להעמיד את הלקוח על אותן הבעיות העיקריות האפשריות, היכולות להיות כרוכות בסוג העסקה אשר בה מדובר. כאן המדובר בעורך-דין, שעניין רכישת הדירה נמסר לטיפולו. טפול מיומן וזהיר, שניתן היה לדרוש מעורך-דין סביר בנסיבות כאלה, כולל, בין היתר, בדיקת נושא החריגות מן ההיתר שעלה מן הטיוטה של סעיף 13(א) לנספח לחוזה ואשר הצביע על חוטים שהוליכו לרשויות התכנון והבנייה.
פסק דין |11/11/2017 |שלום – תל אביב
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 17. ייצוג של יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין
17. מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך במקרקעין ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת, ינהג בדרך המפורטת להלן: (א) הוא יידע מראש ובכתב את כל לקוחותיו בעסקת המקרקעין המסוימת על כך שהוא מעניק את שירותיו ליותר מצד אחד בעסקת המקרקעין; (ב) הוא יתעד בכתב את כל ההצעות שהועברו באמצעותו לצדדים שלהם הוא מעניק שירותי תיווך באשר לעסקה במקרקעין.
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה
תקנות בינוי ופינוי של אזורי-שיקום (סדר הדין בערעורים בעניני-פינוי), התשכ"ז-1966
סעיף: 20. הזכות לבקש קביעת מחיר
20. בעל מקרקעין והרשות שלא הגיעו לידי הסכם בדבר מחיר המקרקעין שהרשות חייבת לרכוש ממנו לפי סעיף 24 לחוק, או בדבר תנאי תשלומו, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא אזור השיקום ולבקש קביעת המחיר ותנאי תשלומו.
תקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (סדרי דין בוועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע"א-2011
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אמצעי אלקטרוני" – תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר שבאמצעותו ניתן להעביר מסמכים אל מערכת ממוכנת או ממנה; "בעל זכויות" – כל אחד מאלה: (1) בעל הזכויות כמשמעותו בסעיף 9א לפקודה; (2) בעל זכויות בקרקע כהגדרתו בסעיף 14(1ב)(א) לפקודה; (3) בעל הקרקע כהגדרתו בסעיף 14ב(א); "הודעת הפקעה" – הודעה לפי סעיפים 5, 7 או 5 ו–7 יחדיו לפקודה ביחס לקרקע שלבעל הזכויות יש זכויות בכולה או בחלקה, בין במשותף עם בעלי זכויות אחרים ובין בנפרד מהם; "הוועדה" – ועדת ההשגות כמשמעותה בפקודה; "הצעה לפיצוי" – הצעה לתשלום פיצויי הפקעה כמשמעותה בסעיף 9א לפקודה; "מזכיר" – עובד המדינה שימונה בידי המנהל הכללי של משרד המשפטים למזכיר ועדת ההשגות; "מחיר רכישה" – כמשמעותו בסעיף 14ב(ד)(1) לפקודה; "פיצויי הפקעה" – פיצויים שיש לשלמם לפי הפקודה או לפי חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן – חוק לתיקון דרכי הרכישה), בשל רכישת מקרקעין לפי הפקודה; "שומת מקרקעין" – כהגדרתה בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001 (להלן – חוק שמאי מקרקעין), שנערכה לפי חוק שמאי מקרקעין לשם קביעת פיצויי הפקעה, שווי השבחה, או מחיר רכישה, לפי העניין; "שמאי מכריע" – שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "שמאי מקרקעין" – כהגדרתו בחוק שמאי מקרקעין; "תשלום בעד ההשבחה" – כמשמעותו בסעיף 14(2)(ד) לפקודה.
תקנות שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ"ו-1985
סעיף: (תיקונים: התשמ"ו, התשמ"ח, התשס"ה)
משנה, עלויות כלליות (רישוי, אגרות, תכנון וכיו"ב) – ידיעה כללית, עבודות פיתוח כללי וצמוד ומערכות תשתית, עלויות החזקה של מבנים, השפעת תקנות התכנון על העלות (כגון – דרישות מיוחדות לבנינים גבוהים); הגורמים המשפיעים על עלות הבניה: מיקום הבנין, טופוגרפיה של השטח, טיב הקרקע, צורת הבנין, היקף הבניה, רמת הגימור, שיטות עבודה, משק הבניה, מימון, השפעת תקנות התכנון על העלות; אומדני שווי – גורמים ושיקולים: גיל המבנה והפחת הפיסי, פחת הניתן לתיקון ושאינו ניתן לתיקון, מצב האחזקה – עלויות, תיקונים, ואחזקה שוטפת. 6. נושא ששי: סדרי שלטון ומשפט ומינהל בישראל (נמחק) 1. נושא ראשון – עקרונות שומה, חלק א' (מבוא לתורת השמאות) מושגי יסוד בשמאות: שווי, מחיר, שווי סובייקטיבי ושווי אובייקטיבי, שווי למטרות שומה שונות; איפיון מקרקעין: פיזי, אורבני, כלכלי, והתייחסות השוק והשמאי לכל אחת מקטגוריות אלה; מדידת השווי ומקדמי אקויולנציה; הגורמים המשפיעים על שווי מקרקעין; מושג התועלת, והתועלת השולית הפוחתת; הכרת גישות השומה העיקרית (גישת השוק, גישת ההכנסות, וגישת ההקמה מחדש); השקעה במקרקעין ואיפיון השקעות במקרקעין (תוך התייחסות לסיכון ותשואה); תהליך השומה. 2. נושא שני – עקרונות שומה, חלק ב' עקרונות השמאות האוניברסליים; עקרונות שומה ספציפיים; גורמים ושיקולים בשומה; גישות שומת מקרקעין – בבעלות מלאה ובחכירה – על כל סוגיהם: (1) גישת היוון הכנסות; (2) גישת השווי העודף; (3) גישת ההשוואה הישירה; (4) גישת יציאות בניה ופיתוח; שומת חלקים בלתי
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
; (יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 38. הגנת דירת המגורים
38. (א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת-מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני-משפחתו הגרים עמו מקום-מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף (א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (בחוק זה-חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי. (ב) הוראות סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א). (ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון. (2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה: (א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 27. המלצה על שירותים נוספים
27. מתווך במקרקעין אשר סבור שיש צורך במתן שירות על ידי בעל מקצוע אחר, בנוגע למאפיין מהותי של עסקת המקרקעין או של הנכס, יעדכן את הלקוח בצורך זה, כדי שהלקוח יוכל להזמין בעל מקצוע אחר כנדרש, על פי שיקול דעתו.
תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), התשכ"ו-1966
סעיף: 1. התנהגות שאינה הולמת כבוד המקצוע
1. מבלי לפגוע בכלליות הסעיפים 14 ו-16 לחוק אני קובע את המנויים להלן כמעשים ומחדלים על ידי שמאי מקרקעין (להלן-שמאי) שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע: (1) מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא פנים ושלא באופן בלתי תלוי, או שלא לפי הכללים, התקנים והנוהלים המקובלים במקצוע; (2) מתן שירות מקצועי לגבי נכס אשר הוא מעוניין בו באופן אישי או בעקיפין; (3) מתן חוות דעת כמפורט להלן, לפי העניין: (א) אם חוות הדעת היא חוות דעת שהוכנה לצורך הגשה לבית משפט-מתן חוות דעת שלא על סמך ביקור אישי בנכס של השמאי החתום על חוות הדעת; (ב) אם חוות הדעת היא אינה חוות דעת שהוכנה לצורך הגשה לבית משפט-מתן חוות דעת שלא על סמך בדיקה אישית של השמאי החתום על חוות הדעת, של שו תפו או של שמאי אחר, או של מתמחה במשרדו, לרבות עובד מטעם השמאי אשר סיים את התמחותו אך טרם נרשם בפנקס שמאי המקרקעין; (4) עיסוק בשומת מקרקעין בשותפות עם אדם שאינו שמאי; (5) שימוש או גילוי על ידי השמאי או עובד משרדו, שלא בהסכמתו המפורשת של הלקוח, של דבר שהובא לידיעת השמאי תוך כדי מתן שירות מקצועי ללקוח ויש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח, זולת אם הוא חייב לגלותו על פי דין או שגילויו דרוש למילוי תפקידו בשביל הלקוח, או על פי היתר של מועצת שמאי המקרקעין; הוראה זו לא תחול ביחס למידע שפורסם ברבים; (6) (נמחקה); (7) (נמחקה); (8)2 קביעת שכר או קבלת שכר, לפי תוצאותיו של משפט הקשור בענין שלגביו ניתן השירות, או לפי תוצאותיו של השירות המקצועי שניתן; (9) מתן שירות מקצועי, בענין שהוא נותן לגביו שירות מקצועי ללקוחו, לאדם אחר, ללא הסכמת לקוחו; (10) שידול לקוח למסור לו עבודה מקצועית, או תשלום כל שהוא או טובת הנאה כל שהיא בצורה אחרת, לאדם שאינו שמאי, או הבטחתם, במישרין או בעקיפין, תמורת השגת עבודה או לקוח; (11) עיסוק בשומת מקרקעין או בעיסוק אחר
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©