בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הוא ערכאה שיפוטית מרכזית המטפלת במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים, כאשר עורכי הדין המייצגים בו נדרשים למומחיות מיוחדת בתחומי המשפחה השונים.
בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בית המשפט למשפחה מוסמך לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים לדיני משפחה. כפי שנקבע בפסיקה:
תע (תל אביב) 9176-07-19 ת.ג נגד ט.א (ניתן ב 12/12/2022)
"תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה"
סכסוכי משמורת והסדרי ראייה:
בעמ 5883/20 פלונית נגד פלונית (ניתן ב 14/10/2020)
"בטרם אסיים את מלאכתי, אביע תקווה כי המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה כדי להעריך את שווי נכסיהם של בעלי הדין יסיים את עבודתו במהרה, וכי הדבר יביא עימו פתרון מהיר וצודק של הסכסוך"
אלימות במשפחה וצווי הגנה:
הט (קרית גת) 43932-01-24 פלונית נגד פלוני (ניתן ב 27/05/2024)
"במסגרת זאת, אף ניתן ביום 25.6.23 צו הגנה בהליך קודם כנגד המשיב, בהעדר התייצבות מטעמו, וזאת בין היתר לאור טענות בדבר איומים שהשמיע המשיב כנגד המבקשת"
ענייני רכוש וחלוקת נכסים:
עמש (מרכז) 57806-07-20 פלונית נגד פלוני (ניתן ב 23/05/2021)
"הצדדים הכירו בשנת 1992… במהלך שנת 1990, עוד קודם להיכרות הצדדים רכש המשיב דירת פנטהאוז בפתח תקווה"
שיקולים מעשיים בבחירת עורך דין משפחה
מומחיות וניסיון:
זמינות ומעורבות:
גישה מקצועית:
יכולת ניהול משא ומתן
הבנה של הדינמיקה המשפחתית
ראייה מערכתית של הסכסוך
פגישת ייעוץ ראשונית:
הליכי יישוב סכסוך:
רמש (מרכז) 69540-12-21 ר.צ נגד ס.צ (ניתן ב 01/03/2022)
"ביום 27.6.21 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה ליישוב סכסוך… ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, נסגר ההליך"
ניהול ההליך המשפטי:
עורך דין למשפחה בפתח תקווה נדרש למומחיות רבה בתחומי המשפחה השונים, יכולת ניהול משא ומתן והבנה מעמיקה של הדינמיקה המשפחתית. חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון מוכח, המכיר את המערכת המשפטית המקומית ומסוגל לספק מענה מקצועי ואישי ללקוחותיו.
בע"מ 5883/20- פלונית נגד ' פלונית
שמות השופטים: א שטיין
בטרם אסיים את מלאכתי, אביע תקווה כי המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה כדי להעריך את שווי נכסיהם של בעלי הדין יסיים את עבודתו במהרה, וכי הדבר יביא עימו פתרון מהיר וצודק של הסכסוך מושא ההליך העיקרי. 38. סוף דבר: הערעור מתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר ניתן ביום 10.8.2020 ברמ"ש 7472-07-20 מבוטל בזאת, והנני מחזיר על כנה את החלטתו של בית משפט לענייני משפחה פתח תקווה אשר ניתנה ביום 17.6.2020 בתמ"ש 18125-10-16, על כל רכיביה, לרבות ההוצאות שהושתו על המשיבה 1. 39. בגין ההליך הנוכחי, תישא המשיבה 1 בהוצאות המבקשת והמשיב 2, כדלקמן: המשיבה 1 תשלם למבקשת סך של 7,000 ₪ ולמשיב 2 סך של 3,000 ₪-הכל בתוספת מע"מ כחוק.
פסק דין |13/10/2020 |בית המשפט העליון
עמ"ש (מרכז) 57806-07-20- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,י טויסטר ישראלי
ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה שניתן בתמ"ש 48854-07-15 ביום 10.6.20 (כב' השופטת מ. אליהו), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת למתן סעד הצהרתי לפיו היא בעלת מחצית הזכויות בדירה בפתח תקווה, אשר נרשמה (בשלמות) ע"ש המשיב עוד קודם למועד נישואי הצדדים. הרקע למחלוקת ופסיקת בית משפט קמא 1. הצדדים הכירו בשנת 1992, כאשר המערערת היתה רווקה והמשיב היה נשוי ואב לשלושה ילדים. ביום x/x/97 נולדה בתם של הצדדים, כאמור אותה עת עוד היה המשיב נשוי לאחרת. ביום x. x.98 התגרש המשיב מאשתו הראשונה, ביום x/x/02נישאו הצדדים זל"ז. במהלך שנת 1990, עוד קודם להיכרות הצדדים רכש המשיב דירת פנטהאוז בפתח תקווה (להלן- הדירה) הצדדים התגוררו בדירה עוד טרם לנישואיהם. 2 2. התביעה הוגשה ע"י המערערת ביום 23.7.15 . לטענתה, הצדדים התגוררו בדירה משנת 1998, המשיב הציג בפניה מצג לפיו הדירה משותפת להם, הצדדים ניהלו משק בית משותף, אם כי המשיב הוא זה שאחראי לעיקר ההתנהלות הכלכלית בבית, אמר למערערת להפקיד לידיו את משכורתה והעביר לידיה סך קצוב מדי חודש, לטענת המערערת המשיב הסתיר הכנסותיו ממנה ועיקר הכנסותיו הגבוהות באו לו מעבודתו כמלווה בריבית. לטענת המשיב, הצדדים אמנם התגוררו בדירה משך 16 שנה אך לא ניהלו משק בית משותף. מעולם לא הציג מצג לפיו הזכויות בדירה משותפות. בהתאם לחוק יחסי ממון לא חל שיתוף בדירה שנרכשה ונרשמה על שמו קודם לנישואי הצדדים. 3. בפסק דינו של בית משפט קמא נקבע כי הצדדים התגוררו יחד בדירה עד חודש xxx 2015 (מאז ועד היום מתגוררת המערערת בדירה, אחר שהמשיב עזב את הדירה ועבר להתגורר עם אחרת, כך למצער לטענת המערערת). נקבע כי מועד הקרע הינו x/x/15, היינו מועד הגשת התביעה.
פסק דין |22/05/2021 |מחוזי – מרכז
רמ"ש (מרכז) 69540-12-21- ר.צ נגד ס.צ
שמות השופטים: ורדה פלאוט
1. בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה שניתנו בתיק תלה"מ 49102-10-21: האחת, מיום 30.11.21 , שבמסגרת נקבע כי לבית משפט קמא הסמכות לדון בתביעה הרכושית שהוגשה ע"י המשיבה, והמבקש חוייב בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ; השניה, מיום 5.12.21 , ולפיה נקבע כי נוכח ההחלטה בדבר קביעת הסמכות, בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיבה על הסף מחמת העדר סמכות- נדחית, וכי יש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום רקע והחלטת בימ"ש קמא- 2. בקצרה יפורט כי הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת . . . ולהם . . . ילדים (בגירים). סמוך למועד הנישואין, חתמו הצדדים על הסכם ממון, שאושר בפני רשם הנישואין. ביום 27.6.21 הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 59492-06-21), ומשלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, נסגר ההליך. ביום 9.9.21 הגיש המבקש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, לה כרך תביעת מזונות אשה ורכוש. 2 ביום 20.10.21 הגישה המשיבה, לבימ"ש קמא, תביעה רכושית – זו התביעה המתבררת בהליך קמא. בד בבד, עם הגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה- שהוכתרה כבקשה בהולה- לקביעת סמכות שיפוט לדון בענייני הרכוש של הצדדים, כך שבימ"ש קמא ידון בסוגיות אלו, נוכח חוסר תום הלב שבכריכת נושא הרכוש לתביעה הגירושין, ומשאין המדובר בכריכה כדין וכנה, כאשר המבקש חפץ לנשל את המשיבה מהרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. במקביל, הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה קמא על הסף מחמת העדר סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה הרכוש, נוכח התביעה המתנהלת בבית הדין הרבני.
פסק דין |28/02/2022 |מחוזי – מרכז
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
הט (קרית גת) 43932-01-24- פלונית נגד ' פלוני
שמות השופטים: בן שלו
בקשה להארכת תוקפו של צו הגנה שניתן בהחלטה מנומקת מיום 31.1.24 בהליך שבכותרת (להלן: "הבקשה", "ההחלטה" ו"הצו", לפי העניין). 1. הצדדים שלפניי נשואים מאז שנת 2003 ולהם שלושה ילדים, מהם בת אחת קטינה. אין זה ההליך הראשון שמנהלים הצדדים לפניי. 2. במסגרת זאת, אף ניתן ביום 25.6.23 צו הגנה בהליך קודם כנגד המשיב, בהעדר התייצבות מטעמו, וזאת בין היתר לאור טענות בדבר איומים שהשמיע המשיב כנגד המבקשת, כמו גם התנהלות קיצונית שלו גם למול מעסיקיה. כן מתנהל בין הצדדים הליך רכושי שהגישה המבקשת כנגד המשיב בחודשים האחרונים וקבוע לדיון בעת הקרובה. 3. ההחלטה ניתנה כאמור ביום 31.1.24 וזאת לאחר שהצדדים שניהם נשמעו לפניי. ההחלטה מדברת בעד עצמה. בין היתר קיבלתי במסגרת ההחלטה את גרסתה של המבקשת לפיה אכן איים המשיב על המבקשת במעשי אלימות (לכל הפחות); פירטתי את התנהלותו החריגה של המשיב בדיון, שהתעטף בשמיכה במהלך כל הדיון ואף הבהיר בדיון שמורא הדין איננו ניצב לפניו; הבהרתי שמזה חודשים מייחס המשיב למבקשת טענות קונספירטיביות לאורן אף מצא להפגין מחוץ למקום עבודתה; וציינתי כי דומה שהמשיב לא השלים (לא כל שכן עד תום) עם הפירוד בין הצדדים. כפועל יוצא קבעתי כי קמה עילה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה") ולאור הנסיבות שפורטו לעיל מצאתי שיש להעמיד את הצו על משך ברירת המחדל המרבית לאותו השלב ואף קבעתי גדרי הרחקה משמעותיים, של קילומטר אחד מהבית שבו מתגוררת המבקשת. כן ניתנו בהחלטה הוראות נוספות, בהן הנחייה למשטרת ישראל לסייע למבקשת בביצוע הצו, פנייה למחלקה לשירותים חברתיים ולעו"ס המחוזית על מנת שתבחנה כיצד ניתן לסייע למבקשת כמו גם במידת הצורך לסייע בהתמודדות עם מצבו של המשיב.
החלטה |26/05/2024 |משפחה – קרית גת
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
עוד יצוין כי לא נעלמה מעיני העובדה שתובעים נפגעי התעללות מינית במשפחה עשויים להעדיף לעתים את מומחיותן של הערכאות האזרחיות בבירור תובענות נזיקין רחבות היקף, שכן ערכאות אלה בקיאות ורגילות בהליכים משפטיים הנוגעים לפגיעות חמורות בגוף ובנפש – הליכים הכרוכים דרך כלל בבירור עובדתי מורכב ומסועף, כמו גם ברגישות ובקושי ייחודיים (ראו והשוו: רע"א 7146/13 פלוני נ' פלונית, פסקה ה ( 22.9.2014 ); ע"א 3347/16 פלונית נ' פלוני, פסקה 16 ( 20.2.2018 )). 12 27. ואולם, כאמור לעיל, סעיף 1(2) לחוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון בשלל תובענות אזרחיות, אשר אינן נסבות בהכרח על דיני המשפחה המהותיים, ומשכך אינן מצויות בתחום מומחיותו ה"צרה". כך, למשל, עשוי בית המשפט לענייני משפחה להידרש לתובענות בין בני משפחה שעניינן דיני חברות (ראו למשל ההליך אשר נדון בעניין חבס), זכויות במקרקעין (ראו למשל: בע"ם 5471/13 פלוני נ' פלוני ( 28.8.2013 ) (להלן: בע"ם 5471/13)), דיני חוזים (ראו למשל: תמ"ש (משפחה ב"ש) 55322-07-15 ש' ס' נ' א' א' א' ( 1.1.2019 )) וכיוצא באלה. הנה כי כן, המחוקק ביכר בסעיף 1(2) לחוק את מומחיותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לבירור סכסוכים משפחתיים, על פני מומחיותה המקצועית של הערכאה האזרחית הרלוונטית. המסגרת הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה 28. עוד יצוין, כי הסמכתו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה מוצדקת אף לנוכח המסגרת הדיונית הגמישה הנוהגת בו. אבאר. בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה נקבע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", ואף בתקנות סדר הדין האזרחי הוקדש לבית המשפט לענייני משפחה פרק ייעודי, המסדיר את סדרי הדין הייחודיים הנוהגים בגדרו.
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות. 19. ראוי לציין ולהדגיש, כי הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה מיקדה את המלצותיה ביחסים שבין בני הזוג (בעל ואישה), וביחסים שבין הורים וילדים (ראו: הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 19, 20, 47/46). בנוסף, עיון בהצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות שיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 2330 (להלן: הצעת החוק לתיקון דיני המשפחה), מעלה כי, לכתחילה ביקש המחוקק ליישם את המלצות הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, ולהקנות לבית המשפט למשפחה סמכות ייחודית לדון, בין היתר, "בתביעה אזרחית שהגיש אדם נגד בן זוגו, יהא שוויו של נושא התביעה אשר יהיה".
פסק דין |28/04/2012 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
רע"א 5267/14- נגד
שמות השופטים: א גרוניס,ח מלצר,נ סולברג
פסקה 10 ( 29.4.2012 ); בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 191 (2005) (להלן: 9948/04 פלוני); רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000) (להלן: הלכת חבס); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ" ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (1997)). בידי בית המשפט לענייני משפחה רוכזו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט לענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. 5 13. סעיף 3(א) לחוק קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות עניינית לדון ב"ענינימשפחה". הסמכות לדון בעניינים אלה פורשה כסמכות עניינית יחודית הגורעת מסמכויותיהן של הערכאות האזרחיות האחרות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לדון בהם (9948/04 פלוני, בעמודים 191-192). סעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "עניני משפחה", כאשר הרכיב הרלוונטי לענייננו מצויין בסעיף 1(6)(ה) לחוק: תובענה לפי "חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". 14. מטרת ההוראה שבסעיף 1(6)(ה) לחוק "לקבץ הליכים שונים הקשורים בירושה וסובבים סביבה בבית-משפט אחד. כל זאת כחלק מן התכלית של חוק בית המשפט למשפחה לרכז בפורום שיפוטי אחד את מלוא המחלוקת בין בני משפחה" (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 539 (2004) (להלן: עניין אלדרמן)).
החלטה |04/10/2014 |בית המשפט העליון
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
בג"צ 3943/24- פלונית נגד ' בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה
שמות השופטים: ד ברק ארז,א שטיין,י כשר
והשירותים החברתיים פתח תקווה 3. פלוני 4. פלונית ופלוני באמצעות האפוטרופא לדין, עו"ד דפנה בן דוד עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ארעי וצו ביניים בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העותרת, שאינה מיוצגת, מעלה טענות כלפי החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תנ"ז 62586-01-23, השופטת ש' שי), שצוין בעתירה כמשיב 1. משאלה הם פני הדברים, וכמפורט בהמשך, הטענות המועלות בעתירה אינן מתאימות להיות נדונות בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. 2. העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) היו נשואים בעבר, ולהם שני ילדים קטינים, שנולדו בשנים 2017 ו-2019. בני הזוג התגרשו בשנת 2022 ומאז הם מנהלים סכסוך משפטי בענייני רכוש ומשמורת, תחילה בבית הדין הרבני בפתח תקווה ובהמשך בבית המשפט לענייני משפחה. הקטינים היו נתונים תחילה במשמורתה של העותרת. מבלי לפרט, יצוין כי הקטינים היו חשופים לעימותים קשים בין ההורים, שהתנהלו בעצימות גבוהה. במהלכה של שנת 2022 ובראשית שנת 2023 התקבלו דיווחים של גורמי חינוך וטיפול בקהילה על מצוקה קשה של הקטינים. בשנת 2022 הוגש לבית הדין הרבני דו"ח שנערך על-ידי צוות מומחים ב"מרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר" במרכז הרפואי שמיר, שעסק בבחינת מסוגלותם ההורית של העותרת והמשיב, וכלל המלצות טיפוליות למשפחה כולה. בין היתר, הומלץ על משמורת משותפת של ההורים ועל מעקב פסיכיאטרי לעותרת, שעל-פי הערכת הגורמים המטפלים הייתה מצויה במצב רגשי קשה וסבלה מהתנהגות לא יציבה. על הדו"ח חתומה בין היתר פרופ' רחל לב-ויזל. 3. ביום 25.1.2023 הגישה המשיבה 2, עו"ס לחוק הנוער מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיר שבה התגוררו העותרת והקטינים, בקשה להכריז על הקטינים כקטינים נזקקים.
פסק דין |19/05/2024 |בית המשפט העליון
בג"צ 9834-01- פלונית נגד 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד בינישא ריבלין,א גרוניס
שאלת תוקפן של התקנות המקנות סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה – תקנה 258ז(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – עוררה מחלוקת אשר מצאה ביטוי בכתיבה אקדמית. יש הטוענים כי התקנות הותקנו תוך חריגה מסמכות, בהיותן נוגדות את הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995. על-פי דעה זו, התקנות האמורות בטלות, ואין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לגרוע מסמכויותיו של בית-הדין הרבני (ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית-הדין הרבני" הפרקליט מד (תשנ"ח) 44; מ' שאוה "הצעת חוק בית-המש פט לעניני משפחה (תיקון מס' 4)(השוואת סמכויות שיפוט), התשנ"ח1998- האמנם ברכה לנשים המוסלמיות והנוצריות (בשולי חקיקה)" הפרקליט מד (תשנ"ח) 358, 387; ל' שכטר "האם התקנות בדבר 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית-המשפט לעניני משפחה חורגות מסמכות" קרית המשפט א ( התשס"א) 353; תמ"ש (תל-אביב) 58421/98 פלוני נ' פלונית, תק-מש 99(2) 122, מפי השופט ש' שוחט). על טענה זו ניתן למצוא תשובה, ולפיה התקנות האמורות הותקנו בסמכות וכדין (ראו: ד' ארבל וי' גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995- (בשולי חקיקה)" הפרקליט מג (תשנ"ז) 431, 441; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 51371/98 קורקין נ' קורקין, תק-מש 99(2) 39, מפי השופט י' גייפמן). כאמור, המחלוקת בנוגע לתוקף התקנות, קיבלה ביטוי גם בפרשה שלפנינו: בעוד שבית-המשפט לענייני משפחה בחיפה הסתמך על התקנות האמורות בהחלטתו מיום 13.3.00 , סבר בית-הדין הרבני האזורי בחיפה כי התקנות בטלות ולפיכך קבע כי הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש שהמשיב כרך בתביעת הגירושין.
פסק דין |18/06/2003 |בית המשפט העליון
בע"מ 838/23- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: י וילנר
נקבע כי אין בסגירת תיק יישוב סכסוך קיצור מובנה של תקופת עיכוב ההליכים, וכי היה על בית המשפט לענייני משפחה להתייחס לכך במסגרת פסק-דינו, ולקבוע זאת באופן מפורש. לפיכך, כאמור, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע כי מועד מתן ההחלטה, 17.12.2022 , הוא מועד סיום תקופת עיכוב ההליכים. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי למשיבה זכות ראשונים להגשת תביעות למשך 15 ימים ממועד זה, והורה על מחיקת התביעות שהגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה עד ליום 2.1.2023 . 4. על פסק-דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי משמעותו המעשית של פסק-הדין של בית המשפט לענייני משפחה היא סגירת התיק וקיצור תקופת עיכוב ההליכים; כי ההוראה על סגירת התיק הינה הוראה מהותית שנועדה לאפשר הגשת תובענות, וכי יש להעדיף את המהות על-פני הפרוצדורה; וכי בית-המשפט לענייני משפחה הבהיר את מסקנתו זו במסגרת החלטתו מיום 17.12.2022 . דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלי להידרש לתשובה. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתן רשות ערעור כאמור דרוש על-מנת למנוע עיוות-דין (ראו, מני רבים: בע"מ 3531/22 פלונינ' פלוני, פס' 8 ( 29.5.2022 ); בע"מ 5110/22 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים פתח תקווה, פס' 11 ( 4.8.2022 )). כך, ביתר-שאת, עת עסקינן בבקשה שיסודה ברשות ערעור על החלטת הערכאה הראשונה, כבעניינו (ראו והשוו: בע"מ 9258/20 פלונית נ' פלוני, פס' 4 ( 3.1.2021 ); בע"מ 6599/22 פלוני נ' פלונית, פס' 6 ( 25.10.2022 )).
החלטה |06/02/2023 |בית המשפט העליון
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
כל הזכויות שמורות ©
