מניתוח הפסיקה העדכנית עולה כי בתי המשפט התייחסו למספר היבטים מהותיים הנוגעים לפעילות נוטריונית בגבעת שאול ובירושלים, בדגש על חשיבות האימות הנוטריוני הנאות ותפקידו המהותי של הנוטריון. מאמר זה סוקר את העקרונות המשפטיים המרכזיים שנקבעו בפסיקה ואת יישומם הפרקטי בעבודת הנוטריונים באזור.
בתי המשפט הדגישו את האחריות הרבה המוטלת על נוטריונים, במיוחד בירושלים ובשכונותיה כמו גבעת שאול, בהן מתבצעות עסקאות מורכבות במיוחד. בפסיקה נקבע כי הנוטריון נושא באחריות כבדה הנובעת ממעמדו המיוחד.
בדמ (ירושלים) 9/06 היוהמ"ש לממשלה נ' עורך דין פלוני (ניתן ב 05/12/2006):
"חוק הנוטריונים העניק לנוטריון כוח ואחריות רבה. עו"ד רשאי להתמנות כנוטריון לאחר שצבר ותק של 10 שנה בעריכת דין (לפחות)… המחוקק רצה במינוי עו"ד כנוטריון שיהא עו"ד לא צעיר, בא-בימים, מכובד, בעל ותק המאמת בחתימתו או מאשר תירגומים בחתימתו כי יעשה עבודתו במלוא שיקול הדעת, בזהירות רבה ולא כלאחר יד."
פסיקה זו משקפת את הציפייה של מערכת המשפט למקצועיות גבוהה במיוחד מנוטריונים, ואת ההבנה שתפקידם מחייב שיקול דעת מעמיק וזהירות מוגברת בביצוע האישורים הנוטריוניים.
פסיקת בתי המשפט ביססה חזקה חזקה לטובת תקינותם של אישורים נוטריוניים. משמעות הדבר היא שהנטל לסתור את האמור באישור נוטריוני הוא כבד במיוחד.
תא (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נ' אדמון עסאף ואח' (ניתן ב 26/07/2024):
"הסיכוי שאישור נוטריוני שנמצא בגנזך המדינה הוא מזויף שואף לאפס…"
חזקה זו מדגישה את המשקל הראייתי הרב שמייחסת מערכת המשפט לאישורים נוטריוניים, ומחזקת את חשיבות עבודתם המדויקת והאחראית של נוטריונים בגבעת שאול ובירושלים בכלל.
היבט מהותי נוסף שהודגש בפסיקה הוא חובת הנוטריון לוודא כי החותם על מסמך מבין את תוכנו ומשמעותו, במקרה הצורך באמצעות תרגום המסמך לשפה המובנת לחותם.
תא (ירושלים) 2636/09 ב מ מ נ' ה א ע (ניתן ב 10/07/2013):
"הגם שט' ניסה להתכחש לייפוי הכוח ואל תוכנו, אין מחלוקת על כך שבהסכם המכר שעליו חתם ט' למכירת החלקה לב', אשר גם ט' וגם התובעת לא הכחישו את תוכנו, נאמר במפורש כי העסקה היא מכוח ייפוי הכוח."
פסיקה זו מדגישה את חשיבות ההבנה המלאה של המסמכים על ידי החותמים, ואת האחריות המוטלת על הנוטריון להבטיח הבנה זו, במיוחד בעסקאות מקרקעין וייפויי כוח בלתי חוזרים, הנפוצים באזור גבעת שאול.
האחריות המקצועית של נוטריונים בגבעת שאול כוללת מספר חובות מרכזיות:
בשכונת גבעת שאול, בה האוכלוסייה מגוונת וכוללת דוברי שפות שונות, חובות אלו מקבלות משנה תוקף ודורשות תשומת לב מיוחדת.
הדרישות הפרוצדורליות כוללות:
הקפדה על דרישות אלו חיונית במיוחד בגבעת שאול, שבה מתבצעות עסקאות מקרקעין מורכבות וייפויי כוח לצרכים שונים, המחייבים דקדקנות ודיוק.
להלן המלצות מעשיות לנוטריונים הפועלים בגבעת שאול, המבוססות על הפסיקה והניסיון המצטבר:
יישום המלצות אלו יסייע לנוטריונים בגבעת שאול לספק שירות מקצועי ואמין, תוך הפחתת הסיכון לטעויות או אי-הבנות.
נוטריונים בגבעת שאול עשויים להתמודד עם מצבים מורכבים הייחודיים לאזור, כגון:
בכל המצבים הללו, מומלץ לנוטריונים:
תפקיד הנוטריון בגבעת שאול, כמו בכל מקום אחר, מחייב רמה גבוהה של מקצועיות, דיוק והקפדה על הוראות החוק. הפסיקה מדגישה באופן ברור את חשיבות תפקידו של הנוטריון כשומר סף משפטי ואת האחריות הרבה המוטלת עליו בביצוע תפקידו.
נוטריונים הפועלים באזור גבעת שאול נדרשים להקפדה יתרה בשל המורכבות והגיוון של האוכלוסייה והעסקאות באזור. עליהם לשלב בין הכרת הדין והפסיקה העדכנית לבין מיומנויות מעשיות של זיהוי, תיעוד והסבר.
המודעות לאחריות המשפטית והאתית, לצד היכולת ליישם את העקרונות המשפטיים בפרקטיקה היומיומית, הן המפתח להצלחה בתפקיד חשוב זה. נוטריון המקפיד על כללים אלה לא רק מגן על עצמו מפני אחריות משפטית, אלא גם מבטיח את אמון הציבור במערכת המשפטית ובמסמכים הנוטריוניים המשמשים בסיס לעסקאות ופעולות משפטיות חשובות.
הפסיקה שנסקרה במאמר זה משקפת את ההבנה העמוקה של מערכת המשפט לגבי חשיבותו של התפקיד ה נוטריון מוסמך ירושלים ואת הציפייה לרמה גבוהה של מקצועיות ואחריות מאלו הממלאים אותו, במיוחד באזורים מורכבים כמו גבעת שאול והסביבה .
ת"א (ירושלים) 2636-09- ב מ מ נגד ה א ע
שמות השופטים: ת בר אשר צבן
בענייננו, כאמור, ט' עצמו אינו חתום על המסמך, אשר לא הוגש כדין ולפיכך ממילא אין כל משמעות למכתב של ג', שאינו קביל ושאפילו היה קביל, משקלו היה מועט, משלא נחקר על הדברים. ייפוי הכוח הנוטריוני מיום 26.8.1974 31. המסמך הנוסף שהגיש הנתבע, הוא ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, אשר נחתם בפני הנוטריון הציבורי בירושלים ביום 26.8.1974 . על-פי ייפוי כוח זה, ע'ה מכרה את כלל נכסיה לבנה ט'. הגם שט' ניסה להתכחש לייפוי הכוח ואל תוכנו, אין מחלוקת על כך שבהסכם המכר שעליו חתם ט' למכירת החלקה לב', אשר גם ט' וגם התובעת לא הכחישו את תוכנו, נאמר במפורש כי העסקה היא מכוח ייפוי הכוח. ניסיונו של ט' לטעון כי מדובר ב"טעות של עורך הדין" שערך את ההסכם (עמ' 12), או כי ההסכם עם ב' לא מומש, לא נתמכו בדבר מעבר לסיפוריהם, ככל שאר טענותיהם. התובעת אפילו לא טרחה לזמן את ב' כדי להוכיח את טענתה, בדבר אי מימוש ההסכם, כך שלא ניתן לקבל את טענותיהם שלה ושל ט' בעניין זה. בהיעדר כל ראיה הסותרת את האמור בייפוי הכוח, שכאמור, נחתם בפני הנוטירון הציבורי של ירושלים, הרי שממילא לא הייתה התובעת יכולה לרשת דבר מאימה, ע'. פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה 32. לבסוף, נבקש להוסיף על שום מה אין כל רלוונטיות, משקל או משמעות לפסק הדין ההצהרתי שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעה שהגישה התובעת ואשר ניתן בהיעדר הגנה. מדובר בפסק-דין שניתן נגד ארבעה, שם המשפחה של שניים מהם הוא מ', כשם משפחתה של התובעת, ושם המשפחה של שניים הוא ד'. לא ידוע במי מדובר, מה נטען בכתב התביעה ומדוע לא הגישו כתב הגנה. מדובר בפסק-דין אשר מורה על סילוק ידם של "הנתבעים" ועל הריסת כל המבנים ב"******" וכן בהצהרה כי התובעת היא בעלת רבע מהזכויות בחלקה.
פסק דין |09/07/2013 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
עוד מסר העד כי במעמד החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני הכללי נכחו נתבע 1, הנוטריון עו"ד יוסף שעבאן ואחיו עו"ד מוחמד והעד. כשנשאל אם הנוטריון הסביר לנתבע 1 את משמעות החתימה, מסר כי "הוא הסביר וגם אני זוכר שעו"ד מוחמד שעבאן שהוא אח של הנוטריון יוסף שעבאן, הסביר בערבית, שמעתי שהוא מסביר לו בערבית"-עמ' 21 לפרוט', שורות 29/30. גרסת הזיוף ; 59. אדמון בתצהיר עדות ראשית מסר כי הוא הכיר את נתבע 3 בשנת 2015 דרך עו"ד חלאג', כאשר עו"ד חלאג' תיווך בניהם בעניין מכר קרקע שבבעלות נתבע 1 בירושלים ומאחר שהם אמרו לו כי בהישג ידם קונים פוטנציאלים לקרקע שבבעלותו בהר חומה הידועה כגוש 4 חלקה 406, אז חתם אדמון בתאריכים שונים מסמכים כולל ייפוי כוח בלתי חוזר וכללי לעו"ד חלאג' לפיהם הוא הסמיך את נתבע 3 למכור את החלקה בהר חומה. בנוסף במהלך השנים 2015 ועד 2018 חתם נתבע 1 גם על מסמכים רבים ושונים כולל ייפוי כוח כלליים שנעשו לצורך ספציפי למכירת חלקה נוספת הידועה כחלקה 156 בגוש 8 הנמצאת בהר שמואל בירושלים. נתבע 1 ציין כי מעולם לא חתם על ייפוי כוח כללי פתוח על כל רכושו וכי כל ייפוי הכוח שחתם לטובת נתבע 3 קשורים לקרקע בירושלים. עוד ציין כי נתבע 3 יחד עם אחרים זייפו את ייפוי הכוח הכללי הנטען ובהסתמך עליו מכר נתבע 3 לעצמו את החלקה ויצר בסיוע התובע ושאר הנתבעים את שרשרת העסקאות הפיקטיביות. עוד הצהיר נתבע 1 כי התמורה המדווחת בעסקת המכר הנטענת לחלקה 21, הינה תמורה בלתי הולמת, בלתי סבירה ואף הזויה. 60. יש לציין כי נתבע 1 טען בעדותו בבית משפט כי אינו מכיר בכלל את הנוטריון שעבאן, כך למשל בחקירתו הנגדית בבית משפט, כשהוצג לו נ/13-ייפוי כוח נוטריוני של הר חומה, השיב נתבע 1: "אני לא מכיר את יוסף שעבאן, רק שנכנס לבית המשפט.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
בדמ (ירושלים) 9/06- היוהמ"ש לממשלה נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: יהודה וייס,גרשון מאק,חבד,יעקב לנגה,חבד
שהותקנו לפיו וכן התרשל בקיום המוטל עליו כאמור. 512586844 כמו כן, אנו מרשיעים את הנאשם שלא מילא את חובתו כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977. ניתן והודע היום, 17.10.2006 , במעמד הצדדים. גזר הדין 1. בישיבת בית הדין מיום 17.10.06 הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בפנינו בעבירות הבאות: (א) באישור הנוטריוני מספר 84/2002 שנחתם על ידו ביום 6.10.02 (להלן – "האישור הנוטריוני") לא ציין הנאשם אם התרגום שביצע הוא של המיסמך המקורי/העתק מאושר של המיסמך המקורי או מיסמך שאינו המיסמך המקורי או העתק מאושר שלו, וזאת כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריוניות תשל"ז-1977, עבירה על הוראות סניף 34 (2) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן – "החוק"). 93537164537 (ב) באישור הנוטריוני הנ"ל, אישר הנאשם את נכונות התירגום כאשר בפועל התרגום רצוף בשגיאות, אי-דיוקים והשמטות, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק. 2. חוק הנוטריונים העניק לנוטריון כוח ואחריות רבה. עו"ד רשאי להתמנות כנוטריון לאחר שצבר ותק של 10 שנה בעריכת דין (לפחות). לעומת זאת, עו"ד רשאי להתמנות כשופט שלום לאחר שצבר ותק של 5 שנים כעו"ד (לפחות). וזאת לא בכדי. המחוקק רצה במינוי עו"ד כנוטריון שיהא עו"ד לא צעיר, בא-בימים, מכובד, בעל ותק המאמת בחתימתו או מאשר תירגומים בחתימתו כי יעשה עבודתו במלוא שיקול הדעת, בזהירות רבה ולא כלאחר יד. 3. עפ"י הודאתו של הנאשם ובהתבסס על המיסמכים הכתובים בשפה האנגלית התבקש הנאשם לאשר תרגומם לשפה העברית נמצא כי הנאשם אישר עשרות תרגומים מוטעים הכוללים אי-דיוקים והשמטות.
הכרעת דין |05/12/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
עוד מסר העד כי במעמד החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני הכללי נכחו נתבע 1, הנוטריון עו"ד יוסף שעבאן ואחיו עו"ד מוחמד והעד. כשנשאל אם הנוטריון הסביר לנתבע 1 את משמעות החתימה, מסר כי "הוא הסביר וגם אני זוכר שעו"ד מוחמד שעבאן שהוא אח של הנוטריון יוסף שעבאן, הסביר בערבית, שמעתי שהוא מסביר לו בערבית"-עמ' 21 לפרוט', שורות 29/30. גרסת הזיוף ; 59. אדמון בתצהיר עדות ראשית מסר כי הוא הכיר את נתבע 3 בשנת 2015 דרך עו"ד חלאג', כאשר עו"ד חלאג' תיווך בניהם בעניין מכר קרקע שבבעלות נתבע 1 בירושלים ומאחר שהם אמרו לו כי בהישג ידם קונים פוטנציאלים לקרקע שבבעלותו בהר חומה הידועה כגוש 4 חלקה 406, אז חתם אדמון בתאריכים שונים מסמכים כולל ייפוי כוח בלתי חוזר וכללי לעו"ד חלאג' לפיהם הוא הסמיך את נתבע 3 למכור את החלקה בהר חומה. בנוסף במהלך השנים 2015 ועד 2018 חתם נתבע 1 גם על מסמכים רבים ושונים כולל ייפוי כוח כלליים שנעשו לצורך ספציפי למכירת חלקה נוספת הידועה כחלקה 156 בגוש 8 הנמצאת בהר שמואל בירושלים. נתבע 1 ציין כי מעולם לא חתם על ייפוי כוח כללי פתוח על כל רכושו וכי כל ייפוי הכוח שחתם לטובת נתבע 3 קשורים לקרקע בירושלים. עוד ציין כי נתבע 3 יחד עם אחרים זייפו את ייפוי הכוח הכללי הנטען ובהסתמך עליו מכר נתבע 3 לעצמו את החלקה ויצר בסיוע התובע ושאר הנתבעים את שרשרת העסקאות הפיקטיביות. עוד הצהיר נתבע 1 כי התמורה המדווחת בעסקת המכר הנטענת לחלקה 21, הינה תמורה בלתי הולמת, בלתי סבירה ואף הזויה. 60. יש לציין כי נתבע 1 טען בעדותו בבית משפט כי אינו מכיר בכלל את הנוטריון שעבאן, כך למשל בחקירתו הנגדית בבית משפט, כשהוצג לו נ/13-ייפוי כוח נוטריוני של הר חומה, השיב נתבע 1: "אני לא מכיר את יוסף שעבאן, רק שנכנס לבית המשפט.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
סעש (נצרת) 41588-06-13- phengchunmadan thotsaphon נגד צופיה רובנשטיין
שמות השופטים: אורית יעקבס
אולם החוק השאיר בעינו את חלוקת התפקידים בין נוטריון ציבורי לבין נוטריון למסמכים יוצאי חוץ". 4. בהצעת החוק, מצאו לנכון לציין כי "עם התפתחות המקצוע של עורך דין נראה כי אין עוד מקום לחלוקה מלאכותית זו שאין לה אח ורע בארצות נאורות. קיים היום ציבור עורכי דין שמתוכו אפשר לבחור מועמדים מתאימים מבחינה מקצועית ומבחינת רמתם המוסרית, כדי למלא גם את התפקיד שממלא היום הנוטריון הציבורי. . . ". 5. בסעיף 69 לאותה הצעת חוק נקבע כי באזורים שבהם לא קיים נוטריון רשאי שר המשפטים למנות עובד מדינה הממלא תפקיד בבית משפט שבאותו אזור ושיהא בעל סמכויות כנוטריון. 23 מכאן שברור שאין הבדל בהיות הנוטריון שאישר את חתימתו של התובע – נוטריון מקומי ולא ציבורי, וזאת מן הטעם שאין הבדל מהותי (ואפילו לא פרוצדורלי) בין השניים. לכן ניתן לומר כי התובע קיים כנדרש את הוראות סעיף 30 (2) לפקודת הראיות. יח. חתימת התובע אומתה על ידי נוטריון מקומי, אשר חתימתו אומתה על ידי נציג משרד החוץ התאילנדי (אשר בדין הישראלי הוכר כבעל אותן סמכות כנוטריון באזור בו אין נוטריון), וחתימת האחרון אושרה על ידי קונסול ישראל בתאילנד. מכאן, שייפוי הכוח עבר כאמור את כל "שרשרת האישורים" לשם כשירותו, כאשר התובע, קיבל, למעשה "גושפנקה" לשרשרת החתימות גם בהודעת המדינה שהובאה לעניין ייפוי הכוח, שהרי המדינה הסבירה בהודעתה כי בעבר היו בנציגויות בחו"ל דוגמאות של חתימה של נוטוריונים מוסמכים ומוכרים ועל בסיס אלה הם היו מאמתים את חתימת הנוטריון המקומי. במרוצת השנים, ולאור הקושי במעקב ובעדכון אפקטיבי של רשימות כלל הנוטריונים המוסמכים באותה מדינה, פסקה הפרקטיקה של אימות ישיר של אישורים נוטריונים זרים בנציגויות בחו"ל וכיום המסמכים מאומתים על ידי הנ ג דיפלומטי הישראלי, לאחר שניתן על גבם אישור של פקיד משרד החוץ התאילנדי.
החלטה |17/01/2015 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח
שמות השופטים: אליהו בכר
" במילים אחרות, קובע חוק הנוטריונים, כי ייפוי כוח כללי וכן ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין לא יהיו בני תוקף אלא אם נערכו ע"י נוטריון או נוטריון אימת את החתימות שעליהם "כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". את הכתוב עלי החוק ניתן בנסיבות להבין לכאורה ככתבו וכלשונו היינו, כי ככל שייפוי הכוח לא נערך על פי החוק והתקנות הוא אינו "בן-תוקף". ר' לענין זה ה"פ (מחוזי י-ם) 4076/05 שעיה ואח' נ' עו"ד כרמי עדי, נוטריון ואח' (לא פורסם- 12.12.2005 ) להלן: "פרשת שעיה" שנסר מפי כב' הש' דרורי כאשר בסעיף 68 לפסה"ד הוא קובע כך: "סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים הנ"ל קובע כי 'ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות מקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיה בני תוקף אלא עם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו'. הפירוש הסביר והיחיד של סעיף זה לחוק הנוטריונים, על פי תכליתו, הוא כי כאשר מדובר במסמך חשוב, כמו ייפוי כוח אשר בכוחו להעביר בעלות בנדל"ן, פגמים של סטיות מתקנות הנוטריונים מאיינים את המסמך". 59. אין צורך להכביר מילים אודות החשיבות העצומה שרואה הדין בהיות האישורים הנוטריוניים תקינים לחלוטין כפי העולה מסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע: " 19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " הייחוס הראייתי המוענק למסמך המאושר ע"י נוטריון מחייבו לנהוג כעולה מחוק הנוטריונים ותקנותיו. כך למשל קבע כב' סגן הנשיא גדעון גינת בה"פ (חיפה) 86/06 ברכה מזור נ' דב לוי (לא פורסם, 12.11.2007 ) כדלקמן: "היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו.
פסק דין |17/04/2012 |מחוזי – תל אביב
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).
פסק דין | 06/06/2009 |מחוזי – נצרת
ת"א (ירושלים) 12101-07-20- קאסם מדיאן, נגד בהאא אלדין סלים חאלד
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
סעיף 19 לחוק הנוטריונים בדבר "כוחו של אישור" של נוטריון קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה ותקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" (ראו גם סעיף 26 לחוק הנוטריונים בעניין מהימנות מסמכים שנערכו ע"י הנוטריון הציבורי בממלכה הירדנית). 32. בהתאם לאותן הוראות בפקודת הראיות ובחוק הנוטריונים, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על יפוי הכוח או את הנוטריון הציבורי בירושלים בפניו נחתם יפוי הכוח למריני (וראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 5.3.2003 )). בנסבות אלו,משאושר יפוי הכוח למריני על ידי נוטריון ציבורי והמסמך, נשמר בארכיון המדינה לתקופה בת מעל 20 שנה והוצג עותק נאמן למקור באישור שניתן מארכיון המדינה למקור השמור בארכיון המדינה, קיימת חזקת תקינות של יפוי הכוח למריני ללא צורך בהבאת ראיות נוספות מטעם התובע כדי להוכיח מהימנות ואותנטיות שלו. 33. החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון לבירור זהות הצדדים אמנם ניתנת לסתירה. אך דרושה הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני בהבאת ראיות חיצוניות למסמך שבמחלוקת, באמצעות עד שיאשר כי החותם היה אדם אחר ו/או בהצגת חוות-דעת של מומחה התומכת בעמדה של מי שמסתייג מהאישור הנוטריוני או באמצעות השוואה של כתבי יד (ראו: בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פסקה 21 ( 10.3.2014 )). הנתבע, לא עמד בנטל להוכיח את טענת הזיוף שנטענה בעלמא (סעיף 33 לתצהירו) ולא נסתרה בראיותיו חזקת התקינות של יפוי הכוח למריני שנחתם בפני הנוטריון הציבורי ובמעמד שני עדים החתומים עליו.
פסק דין |08/01/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 50640-01-13- מרדכי יצחק סאמעט נגד משה עובד
שמות השופטים: אלכסנדר רון
אשר לטענת הנתבעים בסעיף 12 לתגובתם בדבר שוני בין חתימות התובעים על ייפוי הכוח הנוטריוניים לבין חתימותיהם על גבי ההסכם לפיו מכרו את הבית. אין בית המשפט מפעיל כעין ידיעה שיפוטית או התמחות בניתוח וזיהוי של כתבי יד, ואין בית המשפט בוחן ומשווה את חתימותיהם של בעלי דין. לשלב זה נכון להעמיד את ייפויי הכוח הנוטריוניים בחזקתם שהם תקינים, ובמאמר מוסגר אוסיף שלא בכדי, מותנה תקפו של ייפוי כוח כללי לאחר, באישור נוטריוני. האישור הנוטריוני מאפשר, בין היתר, גם לבית המשפט, להעמיד את יפוי הכח בחזקתו, שנחתם כדין. 3 ג. בשים לב לסעיף 17 לתגובת ב"כ הנתבעים, יוטעם, שטענתו שייפוי כוח כללי שניתן לאדם שאינו עורך דין (אזרזר, בפרשתנו), מונע ממנו, על פי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין לשכור עורך דין, דינה לדחייה, והדברים שגויים: מיופה כוח כללי אינו חייב להיות עורך דין כדי שיתאפשר לו למנות עורך דין, וזאת אף אינה משמעות הסעיף. באשר עו"ד לנגה הינו עורך דין, וכך הם פני הדברים, מתיישבת תמונת המצב עם דרישות סעיף 20, שאינו גורע מסמכותו של מיופה כח כללי, לשכור את שירותיו של עורך דין. הפסיקה אליה הפנה ב"כ הנתבעים (בש"א, חיפה, 7667/06), נסיבותיה שונות בתכלית, עד כי תמהתי על עצם ההשוואה: בפרשה דהתם לא דובר כלל על יפוי כח כללי/נוטריוני, אלא על יפוי כח רגיל, ואין כל בסיס להשוואה. ד. אשר לתובע 6 ובהמשך לטענות הנתבעים בסעיף 28 לתגובתם. התובע 6, מלכתחילה, ייפה את כוחו של עורך דין אורדן לייצגו וזה מינה את ב"כ התובעים דנן. אמנם, יפוי הכח הינו, לכאורה, יפוי כח כללי, נוטריוני, ואולם קיימת בעייתיות באישור נוטריוני כשמיופה הכח, הוא הנוטריון עצמו.
החלטה |29/03/2015 |שלום – ירושלים
בש"א (ירושלים) 229/03- מדחת סובחי מחמוד אבו סען ואח נגד סולימאן עותמאן מסעודאבו חמדה
שמות השופטים: משה דרורי
החלטה 1. אחד הנושאים הטעונים הכרעה בתיק זה הינו תוקפו של ייפוי כוח נוטריוני אשר על פניו נחזה כנחתם על ידי נתבע 1, ואושר על ידי הנוטריון זלמן סגל (להלן – "הנוטריון"). 2. ראוי לציין בהקשר זה כי על פי כתב התביעה המקורי, הנוטריון היה אחד הנתבעים אך בהסכמה נדחתה התביעה כנגדו (פסק דין חלקי מיום ג' תמוז תשס"ב ( 13.6.02 ), עמ' 71/72 לפרוטוקול). במסגרת פסק הדין החלקי נאמר: "לא קבעתי כל עמדה ביחס לזיהוי שנעשה על ידי עו"ד נוטריון זלמן סגל כאשר אימת את חתימתו של הנתבע. . . אני פתוח לשמוע כל טיעון וכל עד ביחס לשאלת זיהוי הנתבע ע"י הנוטריון סגל כאשר אישר הנוטריון סגל את ייפוי הכוח הבלתי חוזר" (סעיף 3 לפסק הדין החלקי). 3. לקראת שלב ההוכחות של המשפט, הגישו הצדדים (לתיק המקורי) תצהירי עדות ראשית. הנוטריון, שכאמור, היה צד להליך המקורי, הגיש תצהיר מטעמו (נושא תאריך 19.5.02 ) ביחס לתפקידו כנוטריון, תוך פירוט הליך החתימה והאישור של הנתבע 1. לתצהיר זה צירף הנוטריון את האישור הנוטריוני וכן את תצלום דף הדרכון, אשר לדבריו נוהג הוא לעשות בכל אישור נוטריוני. 4. לפני מתן פסק הדין החלקי, הודיע עו"ד חמייסי, ב"כ נתבע 2, כי הוא יזמן את הנוטריון כעד מטעמו (עמ' 71, שורות 14/15). 5. בקשת נתבע 1 היא לגרום לכך שהנוטריון יוזמן להעיד וכי לב"כ נתבע 1 תהיה ההזדמנות לחקור אותו חקירה נגדית. חלופות שהציע עו"ד שמואל מצא, ב"כ נתבע 1, להשגת מטרה זו, הם אלה: א. להורות לב"כ נתבע 2 (עאזי איברהים ווזווז), עו"ד ע' חמייסי להזמין את הנוטריון כעד מטעמו של נתבע 2.
החלטה |12/03/2003 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.
פסק דין |17/06/2015 |מחוזי – חיפה
ת"א (מרכז) 18025-06-09- עזבון המנוח סמי קופל זל נגד עורך דין גרבי הילה
שמות השופטים: עופר גרוסקופף
מה תוקפו של יפוי כוח נוטריוני שהוצא מבלי שהנוטריון קיים את החובות הקבועות בתקנות הנוטריונים סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 קובע כי: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". מהוראה זו עולה, לכאורה, כי יפוי כח לביצוע עסקאות במקרקעין שלא נערך בהתאם לתקנות הוא נעדר תוקף. יחד עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הותירה פתח לגישה מקלה יותר, לפיה יפוי כוח נוטריוני שנחתם ללא תעודה רפואית רק מוחזק כבטל, והנטל על הצד המבקש להכיר בתוקפו להוכיח את גמירות דעתו של מיופה הכוח בעת שחתם עליו (ראו ע"א 1395/02 לוי נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נט(5) 49, 61 – 62 (2005) (להלן: "עניין לוי")), בו הותיר בית המשפט בצריך עיון אפשרות זו, לאור הפרשנות שניתנה לחובה המקבילה בהקשר של עריכת צוואות בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מ"ו(3) 144 (1992), ובע"א 4885/00 כהן נ' גזולי, פ"ד נה(5) 941 (2001)). אפס, גם אם נאמץ את הגישה המקלה עם הנתבעים 1 – 4, עדיין תהיה המסקנה כי יפוי הכוח הנוטריוני בטל, שכן מהאמור בפסקאות 35 – 51 ברור שלא עמדו בנטל ההוכחה שמוטל עליהם בעניין זה (נהפוך הוא, התובעים הם שעמדו בנטל להוכיח את העדר גמירות הדעת של מר קופל במועד הקובע). ודוק, הנטל המוטל על הטוען לתקפות יפוי הכוח לפי הגישה המקלה אינו לשכנע כי יפוי הכוח תואם את רצונו המשוער של האדם החתום אליו (קרי, שהוא היה מעוניין, לו יכל לתת דעתו לעניין, לעשות את יפוי הכוח), אלא שיפוי הכוח תואם את רצונו הממשי (הסובייקטיבי) של האדם שחתם עליו (דהיינו כי הוא שיקף את אשר רצה מיופה הכוח לעשות הלכה למעשה).
פסק דין |27/10/2012 |מחוזי – מרכז
ת"א (נצרת) 1500-12-13- נגד עלי אברהים חרבגי- ניתן פסק דין חלקי
שמות השופטים: שאהר אטרש
(א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. (תיקון (ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן". בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, ניתן ביום 10.03.14 , עמד בית המשפט העליון על מעמדו של ייפוי הכוח הנוטריוני. באותו מקרה דן בית המשפט העליון בייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון ציבורי בשנת 1970 (זאת, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים) ועל כן חל עליו החוק העותומני. בית המשפט העליון פסק, כי שלא כמסמך רגיל המוגש לבית המשפט, הרי שלשם אימות של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותומני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או הנוטריון הציבורי עצמו. זה הדין אשר חל גם בימינו , בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. במילים אחרות בית המשפט העליון קבע, כי החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון היא חזקה הניתנת לסתירה. 62. משלא הביאה התובעת ראיות משכנעות כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני במקרה דנן, חלה החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח וכשרות פעולותיו של הנוטריון. יוצא, כי גם העסקה הראשונה, הנטענת על ידי הנתבעים, הנסמכת על ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 19.10.81 הנה עסקה תקפה ומחייבת, וכי אכן עומדות לפנינו שתי עיסקאות תקפות נוגדות. 63. במסגרת ע"א 7113/11 עזבון המנוח עפיף מוחמד ביאד נ' עזבון המנוח חוסני אחמד לחאם ז"ל, ניתן ביום 27.02.14 (להלן: "עניין עזבון המנוח ביאד") עמד בית המשפט העליון על המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית בנושא של תחרות בין עסקאות סותרות.
פסק דין |29/03/2017 |מחוזי – נצרת
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בעניין אחרון זה משתמש עו"ד יקירביץ בביטוי קיצוני "תוצאה שלפיה עקב פגמים בפעולותיו של נוטריון – תתבטל עסקת היסוד שלשמה נערכו הפעולות – הינה תוצאה שהדעת לא סובלתה מבחינת חיי מסחר תקינים" (עמ' 1 לסיכומים). אני סבור אחרת. לטעמי, אם יש פגם בייפוי הכוח, או אם הנוטריון פעל בניגוד לכללים ולתקנות שנקבעו בדין, ייפוי הכוח והאימות אינם תקפים. 83. דברים אלה נכונים לגבי המתרחש בתוך מדינת ישראל. קל וחומר שיש לנהוג בחומרה ובדקדקנות, כאשר עוסקים אנו במסמך היוצא לחו"ל. נוטריון בארץ זרה סומך על נוטריון ישראלי, ומאשר את המסמך שהוצא בישראל, ובעקבות זאת נערכות עסקאות בחו"ל. אם קומת המסד של מבנה זה (קרי: אימות החתימה בישראל) פגום וחסר תוקף, ממילא גם הקומה הראשונה של האישור הנוטריוני בחו"ל לוקה באותה פגם, ובעקבות זאת, לא ניתן להקים את הקומה השנייה, שהיא ביצוע עיסקה מכוח ייפוי הכוח, כי אם ייפוי הכוח אינו תקף, גם העיסקה אינה תקפה, כפוף לחריגים הנהוגים בכל שיטה משפטית לגבי קונה בתמורה ובתום לב. אך במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי מדובר ב"צד קרוב". אקסטל, לייבה וחברת טנסיי – חד הם. הם ידעו את המצב ולכן לא יוכלו לטעון כי הם צד שלישי תם לב, שהתבסס על ייפוי כוח נוטריוני תקף, כאשר אימות החתימה לוקה בפגמים החמורים עליהם הצבעתי בפסק הדין. 84. לפני סיום אעיר כי התמונה שהתגלתה לי ביחס לשיטות עבודתו של הנוטריון עו"ד עדי כרמי, מעוררת דאגה. במשך עשרות בשנים האישורים הנוטריונים נעשו על ידי הנוטריון הציבורי. המחוקק החליט כי סמכויות אלה יועברו לנוטריונים פרטיים, במקום נוטריון הציבורי (ראה: לית, שם, עמ' 13/12).
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
ג) יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות, לשם עשיית פעולה, והפעולה שאותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהיה הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 10. ניתן השירות בין השעות 19:00 עד 08:00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה שבגדר פרט 9-ייווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד 8 ו–11 לפי העניין. 11. (א) אימות הסכם ממון הנעשה לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973-435 ש"ח. (ב) ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף-72 ש"ח. (ג) היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון. 12. ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו–11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של-102 ש"ח.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
(ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח. (ד) היה אישור הצוואה כרוך בתרגומה בידי הנוטריון, תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבצוואה. 5. אישור שפלוני נמצא בחיים-193 ש"ח. 6. קבלה ואישור של תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת-(א) למצהיר הראשון-195 ש"ח. (ב) לכל מצהיר נוסף-78 ש"ח. (ג) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תצהיר, לכל אישור נוסף-75 ש"ח. (ד) היה אישור התצהיר כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבתצהיר. 7. העדה של מסמך סחיר, לרבות תרגום במידת הצורך-(א) אם הסכום שעליו נדרש לערוך את ההעדה אינו עולה על 90,600 שקלים חדשים-1,244 ש"ח. (ב) עלה הסכום האמור על 90,600 שקלים חדשים הכל נוסף על הוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום ההעדה וחזרה-2,667 ש"ח. 7א. רישום הערה בדבר ביטול ייפוי כוח או מסמך אחר לפי תקנה 5 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 (להלן-תקנות הנוטריונים)-(א) קבלת הודעת הביטול ורישומה כהערה בעותק של ייפוי הכוח או המסמך השמור בידי הנוטריון לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים-204 ש"ח. (ב) הוצאת העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים-72 ש"ח.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 18. חתימה וחותם
18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
(ב) הוצאת העתק מאושר של ייפוי הכוח או מסמך אחר הנושא את ההערה בדבר הביטול לפי תקנה 5(ג) לתקנות הנוטריונים-72 ש"ח. (ג) לכל העתק נוסף-72 ש"ח. 8. כל פעולה אחרת שנוטריון מוסמך לעשות לפי כל דין, ושלא נקבע לה שכר בתקנות אלה-הסכום שנקבע לפעולה בתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, ובאין קביעה כאמור-הסכום שנקבע בו לפעולה הדומה לה ביותר, ובאין קביעה-315 ש"ח. 9. (א) עשיית פעולות שנוטריון מוסמך לעשותן לפי כל דין, שלא במשרדו של הנוטריון ועל פי בקשתו המפורשת של מקבל השירות לתתו במקום אחר-למעט פעולה שלפי טיבה אין לבצעה במשרדו-נוסף על השכר הנקוב בפרטים 1 עד 8 ו–11 לפי העניין, לפי העניין, ונוסף על הוצאות הנסיעה ממשרד הנוטריון למקום מתן השירות וחזרה-יהיה מספר הפעולות באותו מעמד אשר יהיה: (1) לשעה הראשונה או חלק ממנה מיציאת הנוטריון ממשרדו ועד שובו-630 ש"ח; (2) לכל מחצית שעה נוספת או חלק ממנה-193 ש"ח. (ב) נתבקש נוטריון לעשות פעולות באותו מקום, בעת ובעונה אחת, בידי מספר בני אדם, יהיה חלקו של כל מבקש שירות באותו מעמד בהוצאות הנסיעה כאמור בפסקה (א) כחלקו בסך כל מבקשי שירות באותו מעמד. (ג) יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות, לשם עשיית פעולה, והפעולה שאותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהיה הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה; "תעודה ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות; "תעודת עובד ציבור" – כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות; "תקנות האגרות" – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
כל הזכויות שמורות ©
