שירותי נוטריון בפתח תקווה

ע"א 7506/95- מיכל שוורץ נגד בית אולפנא בית אהרון וישראל

שמות השופטים: ש לוין,י טירקל,א ריבלין

כיוון שכך, ביקש הנוטריון מאנשי המשיבה, בני לוויתו של המנוח, להמתין מחוץ לחדר בו נועד עם המנוח על מנת שיתאפשר לו לשוחח עמו ביחידות. משנותרו השניים לבדם, שאל אותו הנוטריון, כך העיד במשפט, לרצונו ולטעמיו, ואז יעץ לו להוציא את רצונו אל הפועל בדרך של עריכת כתב הקדש וצוואה גם יחד. הנוטריון רשם לעצמו מזכר על הדברים האלה, וקיבל מידי המנוח רשימה של חשבונות הבנק שלו. לאחר הפגישה הזו יצר הנוטריון קשר עם אנשי המשיבה וזימנם לפגישה נוספת יחד עם המנוח. גם לאותה פגישה הגיע המנוח כשהוא מלווה ברב שוודרון ובמר רובינשטיין אולם במהלך הפגישה נקרא למקום אדם נוסף מאנשי הישיבה, הרב פריינד, על מנת שישמש כנאמן שלישי להקדש. בהתאם למסמכי הבנק שאותם הביא עמו המנוח, הוכנסו באותו מעמד תיקונים והשלמות בצוואה ובכתב ההקדש. המנוח חתם על המסמכים האלה ויצא ממשרדו של הנוטריון יחד עם שלושת מלוויו. למחרת היום הפקידו אנשי המשיבה בחשבונו של הנוטריון סכום של 2,010 ש"ח מתוך כספי המשיבה. 5. כתב ההקדש ועותק מן הצוואה השניה נמסרו לידי רשם ההקדשות. בעקבות הערות הרשם זומן המנוח למשרדי הנוטריון בשלישית, הפעם על מנת לחתום על התיקונים שהוכנסו בכתב ההקדש. את הכתב המתוקן שלח הנוטריון לרשם ההקדשות, וקיבל מידיו אישור על רישום ההקדש. משעשה המנוח את צוואתו, נתנה בידיו המשיבה "כתב התחייבות" שזו לשונו: "הנהלת מוסדות קרלין-סטולין מתחייבת בזה על פי ההסכם לשמור על כל הזכויות של ידידנו הנכבד רב הפעלים ר' זאב שווארץ וזוגתו חנה. . . לערוך מי שברך. . .

פסק דין |30/04/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 27 |עמודים – 13

ע"א 7506/95-1. מיכל שוורץ נגד 1. בית אולפנא בית אהרון וישראל

שמות השופטים: ש לויןי טירקל,א ריבלין

כיוון שכך, ביקש הנוטריון מאנשי המשיבה, בני לוויתו של המנוח, להמתין מחוץ לחדר בו נועד עם המנוח על מנת שיתאפשר לו לשוחח עמו ביחידות. משנותרו השניים לבדם, שאל אותו הנוטריון, כך העיד במשפט, לרצונו ולטעמיו, ואז יעץ לו להוציא את רצונו אל הפועל בדרך של עריכת כתב הקדש וצוואה גם יחד. הנוטריון רשם לעצמו מזכר על הדברים האלה, וקיבל מידי המנוח רשימה של חשבונות הבנק שלו. לאחר הפגישה הזו יצר הנוטריון קשר עם אנשי המשיבה וזימנם לפגישה נוספת יחד עם המנוח. גם לאותה פגישה הגיע המנוח כשהוא מלווה ברב שוודרון ובמר רובינשטיין אולם במהלך הפגישה נקרא למקום אדם נוסף מאנשי הישיבה, הרב פריינד, על מנת שישמש כנאמן שלישי להקדש. בהתאם למסמכי הבנק שאותם הביא עמו המנוח, הוכנסו באותו מעמד תיקונים והשלמות בצוואה ובכתב ההקדש. המנוח חתם על המסמכים האלה ויצא ממשרדו של הנוטריון יחד עם שלושת מלוויו. למחרת היום הפקידו אנשי המשיבה בחשבונו של הנוטריון סכום של 2,010 ש"ח מתוך כספי המשיבה. 5. כתב ההקדש ועותק מן הצוואה השניה נמסרו לידי רשם ההקדשות. בעקבות הערות הרשם זומן המנוח למשרדי הנוטריון בשלישית, הפעם על מנת לחתום על התיקונים שהוכנסו בכתב ההקדש. את הכתב המתוקן שלח הנוטריון לרשם ההקדשות, וקיבל מידיו אישור על רישום ההקדש. משעשה המנוח את צוואתו, נתנה בידיו המשיבה "כתב התחייבות" שזו לשונו: "הנהלת מוסדות קרלין-סטולין מתחייבת בזה על פי ההסכם לשמור על כל הזכויות של ידידנו הנכבד רב הפעלים ר' זאב שווארץ וזוגתו חנה. . . לערוך מי שברך. . .

פסק דין |30/04/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 166 |עמודים – 10

ע"א 404-84- יחזקאל סעתי נגד 1. פרחה סעתי

שמות השופטים: מ בן פורתג בך,ש נתניהו

הנוטריון לא נקרא להעיד, אך ביחד עם יפוי הכח הוגש אשורו (מ2/) שצורף ליפוי הכח ונושא את חתימתו וחותמו ובו נאמר: "אשור אני עו"ד ששון רחמים הנוטריון הצבורי מאשר בזה שהופיעה בפני פרחה סעאתי ת. ז. 7460552 היא המשיבה – ש. נ. ) אשר זיהו את עצמם להנחת דעתי וחתמו בפני מרצון טוב ובהודאה בתוכן הכתב המצורף, והנני מאמת את חתימתם ובחותמי ובחתימתי. היום 30.1.73 . . . " (ההדגשה לא במקור). באשרו את חתימת המשיבה מלא הנוטריון את תפקידו המוטל עליו על פי החוק העותומני בדבר הנוטריון משנת 1331 (שבוטל רק אחר כך, בסעיף 51 של חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976). על פי סעיף 42 של החוק העותומני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו נירות, שטרות או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה. " חזקה היא, בהעדר ראיה סותרת, שהנוטריון הצבורי קיים את חובתו זו (ראה ע"א 175/51, אדלר נ. מויאל פד"י ז' (2) 742; ע"א 8/68 קפלן נ. גלאל פד"י ל"ג (1) 106). על פי סעיף 66 של החוק העותומני "מסמכים . . . הנערכים ע"י הנוטריונים. . . כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך הוכחה בפני עצמם בפני כל בתי המשפט. . . וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". די היה, לכן, בהגשתו של מ2/ כדי לעשותו לראיה, מבלי להביא את הנוטריון הצבורי לעדות.

פסק דין |07/05/1987 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 185 |עמודים – 13

ת"ע (טבריה) 41070-08-10- מיכאל גשוק זל נגד יעקב וייסמן

שמות השופטים: אסף זגורי

לשם הצורך לבחון הטענות לפגמים בהתנהלות הנוטריונית נביא להלן את לשון הוראות החיקוק הרלבנטיות שלאורן תידון הסוגיה: סעיף 22 לחוק הירושה קובע: "(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם רשות של בית משפט, או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור. (ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. (ג). . . (ד). . . (ה). . . (ו). . . . (ז) ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט. " סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים קובעת: "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון".

פסק דין |04/09/2011 |משפחה – טבריהמאזכרים – 16 |עמודים – 29

ת"ע (קרית גת) 46404-10-14- פלונית נגד אלמונית

שמות השופטים: פאני גילת כהן

סעיף 22 לחוק הירושה עניינו צוואה בפני רשות והתנאים לכשרותה, והוא קובע לאמור: "22 (א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור. (ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. . . . (ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה. (ז)לעניין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט". 24. סעיף 7 לחוק הנוטריונים קובע לאמור: "7. נוטריון מוסמך: (1) לאמת חתימה על מסמך. . . . . (9)לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר". 25. סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור". 26. על נוטריון אשר נערכת בפניו צוואה בכובעו כ"רשות" לקיים אחר הוראת תקנה 4 לתקנות הנוטריונים הקובעת לאמור: "(א)נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו.

פסק דין |17/10/2018 |משפחה – קרית גתמאזכרים – 1 |עמודים – 27

ת"ע (ירושלים) 12074-03-16- ב נגד א

שמות השופטים: אורית בן דור ליבל

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. (ג). . . (ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה שנעשתה ביום ובמקום הנקוב בה כיום עשייה ומקומה". (ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט. " סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976 קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 25. בענייננו, לצוואה נלווה אישור עשיית צוואה בו אישר הנוטריון: "אני הח"מ . . עו"ד ונוטריון, ברח'. . מאשר בזה כי ביום 2.12.12 במשרדי ניצב לפני: המנוח ת. ז. שניתנה ע"י משרד הפנים בירושלים ביום 15.5.12 . ואמר לי המצווה את דברי המצווה שרשם בצוואה המצ"ב ואחרי עריכתה הגיש לי המצווה את דברי הצוואה בכתב במסמך המסומן באות א' המצ"ב. השתכנעתי כי המצווה פועל מרצונו החפשי וכי הוא מבין בהבנה מלאה את משמעותה של עשיית הצוואה המצ"ב והמצווה הצהיר מרצונו החפשי כי זוהי צוואתו. ולראיה באתי על החתום היום 2.12.2012 ". 9 26. האם נפל פגם בצוואת המנוח היא השאלה הראשונה העומדת להכרעה. בעניין זה טענו הנתבעות שתי טענות עיקריות: האחת, שהצוואה מורכבת מאוסף דפים שלא נערכו באותה עת ובמקשה אחת אלא צורפו והודבקו "על ידי מאן דהוא", וכך גם הודבקה חתימת המנוח.

פסק דין |02/10/2022 |משפחה – ירושליםמאזכרים – 3 |עמודים – 34

ת"ע (קרית גת) 31925-07-14- פלוני נגד אלמוני

שמות השופטים: פאני גילת כהן

על הנוטריון בכובעו כ"רשות" לעמוד בהוראות חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976, ובתקנות הנוטריונים, תשל"ז- 1977, לפיהן: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור" (סעיף 19 לחוק הנוטריונים). וכן: "(א)נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו. . . . (תקנה 4 לתקנות הנוטריונים). 5 צא ולמד, כי ככל שאישור הנוטריון על עריכת צוואה בפניו עומד בתנאים הקבועים בדין באשר הובאו לעיל, הרי שהוא יהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לכשרות הפעולה ולאישור עצמו בלא צורך בכל ראיה נוספת שהיא. הנה כי כן, הנטל שעל כתפי המבקש לבטל צוואה אשר נערכה בפני נוטריון הוא נטל מוגבר. 17. כפי שיפורט להלן, שוכנעתי, כי המתנגדים עמדו בנטל זה. 18. יוער, כי כפי שיפורט להלן, הגם שלא נתתי משקל רב לתצהירי המתנגדים, והגם ששוכנעתי כי מבחינה פיזית ומנטלית היה המנוח כשיר לצוות, שוכנעתי בבירור, כי נסיבות עשיית הצוואה ע"י המנוח אינן כשרות ואין היא מבטאת את רצונו החופשי והאוטונומי, וכי היא נעשתה תחת תלות רגשית ופיזית שלו במשיב 1 עקב המצב הנפשי הקשה בו היה נתון בשנים האחרונות לחייו. שוכנעתי, כי למרבה הצער, ניצל המשיב 1 את מצבו של המנוח ואת השפעתו המוחלטת עליו לטובתו שלו, תוך שהוליך והוביל אותו בנתיב אותו סלל, וגרם לו בכך להעביר לידיו את מלוא רכושו, הן בדרך של העברות כספים מאסיביות מחשבון הבנק שלו לחשבונות המשיב 1 וילדיו או מי מהם עוד בחיי המנוח, והן בדרך של עריכת הצוואה כך שיתרת רכושו של המנוח יועבר לבעלותם של המשיב 1 ובנו, המשיב 2, לאחר מותו.

פסק דין |22/07/2019 |משפחה – קרית גתמאזכרים – 2 |עמודים – 32

ת"ע (קרית גת) 56056-11-10- מתנגדים/תובעים נגד משיבים/נתבעים

שמות השופטים: פאני גילת כהן

דיון והכרעה: 26. מן האמור עולה, כי אלו הן השאלות בהן יש להכריע: א- האם הצוואה, בהיותה צוואה שנעשתה בפני רשות, נערכה בהתאם להוראות הדין, ומה נפקות יש להכרעה זו באשר לתוקפה ולנטלי ההוכחה בעניין זה; ב- האם הייתה המנוחה כשירה לצוות; האם הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת; והאם המשיבים נטלו חלק בעריכת הצוואה. נפנה, אפוא, לבחינת השאלות הללו כסדרן. האם הצוואה עומדת בדרישות הדין: 25. סעיף 18 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע, כי ניתן לערוך צוואה באחת מארבע דרכים: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. 26. סעיף 7(9) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") קובע: "נוטריון מוסמך: . . . . (9)לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר". 6 27. סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור". 28. סעיף 22 לחוק הירושה עניינו בצוואה שנעשתה בפני רשות וס"ק 22(ז) קובע, כי בעניין בו עסקינן, דין נוטריון כדין שופט. 29. על נוטריון אשר נערכת בפניו צוואה בכובעו כ"רשות" לעמוד בהוראת תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז- 1977 (להלן: "תקנות הנוטריונים"), הקובעת כהאי לישנא: "(א)נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו.

פסק דין |22/03/2017 |משפחה – קרית גתמאזכרים – 3 |עמודים – 48

ת"ע (תל אביב) 21509-05-21- מ. נגד . נגד ו. ד.- ד.

שמות השופטים: ארז שני

המתנגדת גם לא טענה כי המנוחה לא שלטה בשפה העברית על בורייה. לא מצאתי כל פגם בניסוחם של הדברים על ידי הנוטריונית באישור עשיית הצוואה, או כי הוחסר מהם דבר באשר לחובתה באישור זה. באשר לטענות המתנגדת בעניין שכרה של הנוטריונית, אומר כי שכר טרחת נוטריון לעריכת צוואה מופיע בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), תשל"ט-1978, כאשר מעת לעת מתעדכנים התעריפים בהתאם למדד או כל עדכון אחר. סעיף 4 לתקנות אלו דן בתעריף באשר לעשיית צוואת בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה, וסך זה מצויין על גבי אישור עשיית הצוואה. במקרה זה אשר לפני תואם השכר המצויין את השכר הנקוב ע"ג אישור עשיית הצוואה. באשר לסך המצויין בחשבוניות אותן הנפיקה הנוטריונית למנוחה בסך 1,000 , הרי שמדובר בשכר עבודתה בתמורה להכנת צוואת המנוחה. אל תיפול שגגה. נוטריון הוא עורך דין ויכול הוא לערוך צוואה מתוקף תפקידו כעורך דין, יכול הוא לעשותה בכל דרך הנראית לו בהתאם לחוק, ובמקום לעשותה כצוואה בעדים, יכול, חלף זאת וכפי בחירתו, לעשותה כצוואה נוטריונית, אליה יצרף את אישור עשייתה וזו תהא צוואה בפני רשות. כך הוא הדין. זו בחירת הנוטריונית ואין בכך כל פסול. וכעולה מעדותה של הנוטריונית, בעמ' 13: "ש: כתוב באישור עשיית הצוואה שאת עשית "שכר בסך של 283 שקלים כולל מע"מ שולם". ת: כן. ש: נכון שזה היה השכר הנוטריוני הקבוע בדין לאישור עשיית צוואה ת: כן. רק עבור האישור. ש: רק עבור האישור. ת: אבל בחשבונית כותבים יותר בערך. ש: בחשבונית כותבים יותר. והחשבונית הספציפית הזו שהוצאת למנוחה, היא נמצאת פה את יכולה להגיש אותה בקרוב ת: בטח.

פסק דין |02/03/2023 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 47

בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח

שמות השופטים: מוניץ נחמה

על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.

החלטה |17/10/2001 |מחוזי – נצרתמאזכרים – 3 |עמודים – 6

ת"ע (תל אביב) 13844-04-22- ב. ג. נגד מ. ג.

שמות השופטים: ארז שני

בסעיף 19לחוק הנוטריונים נקבע כך: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים. סעיף 22 לחוק הנוטריונים מטיל על הנוטריון את החובה לפעול בנאמנות ובמסירות במילוי תפקידיו. (ראה: ה"פ (חי') 86/06 מוזר נ' לוי פמ"מ – 12/11/2007). פעולתה של הרשות כמפקחת על תהליך עשיית הצוואה כולו, מהווה בטוחה פורמלית לאמיתות הצוואה ולגמירות דעתו של המצווה, ולכן פוחתות הדרישות הפורמליות הנלוות לצוואה זו. הוראות אלו מתקיימות אף אם המצווה מסר את הוראותיו לנוטריון בטלפון. הן מועלות על ידי הנוטריון על הכתב ומוקראות על ידי הנוטריון למצווה (ראה: ע"א 594/99 אוחנה נ' אלעזר, נה(3) 355 פמ"מ – 12/3/2001). תקנה 4(א) לתקנות הנוטריוניות, תשל"ז – 1977 (להלן: "התקנות הנוטריוניות"), קובעת כי "נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו". תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריוניות קובעת כי "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון". אין חולק כי המנוחה, בעת עריכת צוואתה, לא היתה מאושפזת, ככל הנראה לא היתה "מרותקת למיטתה", כפי הוראות הסעיף, שעה שלא נטען כי המנוחה לא חתמה על צוואתה במשרדו של הנוטריון.

פסק דין |15/01/2024 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 22

ת"ע (חיפה) 2652-09-17- מ נגד ע

שמות השופטים: ענבל קצב קרן

הנוטריון לא הכחישם, נתן להם הסברים ואף פרט בפני ביה"מ כי ב- 1.4.14 קיבל התראה בעקבות ביקורת נוטריונים שבוצעה במשרדו, במסגרתה התגלו ליקויים (אי הקפדה על גביית שכר נוטריון ועל הפרדת שכר נוטריון ושכר ששולם על פעולה אחרת, העדר פנקס רישום צוואות ואי שמירת העתק מסמך מזהה על פיו זוהה החותם). 19. הפגמים אשר נמצאו בביקורת וכן פגמים נוספים, נפלו בצוואת המנוחה: עו"ד ל' אישר כי לא ציין שכ"ט על גבי האישור הנוטריוני, וכי לא שמר קבלה עבור עבודתו זו, שכן לדבריו חלפו תשע שנים מהלכן עבר משרדים ואין עליו חובה לשמור קבלות מעבר ל- 5 שנים (עמ' 31 ש' 26/31, עמ' 32 ש' 1-2, 27/31, תמלול ישיבה מיום 14.11.19 עמ' 7 ש' 38/39). נראה כי גם לא חתם בידו על הצוואה אלא הסתפק בחותם הנוטריון המוטבע על המסמכים (עמ' 29 ש' 1-5). הנוטריון אף לא ידע לומר כמה עותקי צוואות מקוריות ערך, שכן לא רשם ע"ג המסמך (שם ש' 8-15), ובהמשך מסר בתצהירו כי למיטב זכרונו היו שלושה עותקים מקוריים, כאשר אחד נמסר למנוחה, ושניים נותרו במשרדו. הנוטריון חזר על כך בחקירתו הנוספת (עמ' 3 לתמלול ש' 8-13) תוך שהוא מדגיש כי המדובר בשחזור למיטב זכרונו שכן לא ביצע רישום של מספר העותקים שהונפקו (שם ש'26/27). 6 כן הסביר הנוטריון את פשר התאריכים השונים בין הרשום בפנקס הנוטריונים (בו מופיע התאריך 18.8.09 ) ובין התאריך שע"ג הצוואה – 14.9.09 : לדבריו מזכירתו מנהלת את רישומי ספר הנוטריונים, ובירור שערך עמה העלה כי היא נותנת מספר סידורי בספר הנוטריונים בשלב בו היא רושמת את כל הפרטים לעריכת הצוואה, והתאריך המופיע בספר הנוטריונים הוא בהתאם למועד בו המזכירה מבצעת הדפסת הצוואה במשרד והרישום בספר הנוטריונים.

פסק דין |31/12/2020 |משפחה – חיפהמאזכרים – 4 |עמודים – 37

ת"ע (ראשון לציון) 4908-05-22- מ' ש' נגד ' י' ש'

שמות השופטים: מירה רום פלאי

הצוואה שבענייננו נערכה על ידי עו"ד עם חותמת "נוטריון", ובהתאם, הוגשה לרשם הירושה במקור כ"צוואה בפני רשות" (ראו טופס הבקשה המקוונת, שהועבר מרשם הירושה ביום 13.10.20 ). אף במסמך שאישר את "הפקדת הצוואה" מיום 11.04.2016 עליו חתומה המנוחה, מצוין כי מדובר בצוואה בפני נוטריון (שם). 36. דא עקא, חרף השימוש בתואר "נוטריון" על גבי הצוואה, התברר בדיון כי עוה"ד א' צ' שערך את הצוואה כלל אינו נוטריון, אלא היה בעבר בתקופה מסוימת בשנת 2000 ( 07.04.21 , עמ' 7 ש' 8, 23/22). יש לומר כי התנהלות זו חמורה, עד כדי התחזות, ומהווה פגם צורני העולה לכדי פגם מהותי בכשרות הצוואה. 37. לאחר שהמבקש נטל ייצוג משפטי, שינה את גרסתו וטען כי מדובר בצוואה בעדים. 38. ניתן היה לסיים פסק הדין כבר בנקודה זו, אולם נוכח כובד טענות הצדדים בעניין קיום הצוואה לגופה, לפנים משורת הדין, אדרש לבקשה כאילו הוגשה מלכתחילה כ"צוואה בעדים". האם צוואת המנוחה מיום 09.02.16 עומדת בדרישות הצורניות של צוואה על פי סעיף 20 לחוק הירושה. 39. הצוואה נערכה בכתב, נושאת תאריך וחתימת המנוחה, וכן מופיעים שמות שני עדים: הגברת ט' ל' ש' ומר א' ש', וכן אישור עו"ד א' צ' שערך את הצוואה. בנוסף המנוחה אישרה כי זו צוואתה האחרונה. בכך התקיים לכאורה הרכיב הראשון בסעיף, והוא היסוד העובדתי (ראו ע"א 2119/94 צפורה לנדאו נ' ברוך וין, מט(2) 077 (1995)). 40. אלא שבצוואה קיימים מספר פגמים בולטים לעין, ובכלל זה: בצוואה צוין כי המנוחה בת העדה הxxxxלמרות שהיא בת העדה הxxxx; לא צוין כי הצוואה הוקראה בפני המנוחה ותורגמה לה, בנסיבות בהן היא אינה יודעת קרוא וכתוב בשפה העברית; קיימת הוראה אשר מגבילה את זכותה של המנוחה לשנות את הצוואה בניגוד לדין, ועוד.

פסק דין |17/09/2024 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 21

ת"ע (ירושלים) 56500-06-19- פלונית נגד ' אלמונית

שמות השופטים: איתי כץ

אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. 103. תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 (להלן: "תקנות הנוטריונים"), קובעת שכאשר נוטריון מחתים מצווה על צוואה בהיותו מאושפז בבית חולים, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית עדכנית לאותו יום בדבר כשירותו של המצווה לערוך צוואה: 4(ה) לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון. 104. היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו (ראה גם : ה"פ (חיפה) 86/06 ברכה מוזר נ' דב לוי [פורסם בנבו] (11/11/2007). 105. הצוואה שבפני הינה צוואה "בפני רשות" בהתאם לס' 22 לחוק. כיוון שהמנוח חתם עליה בעודו מאושפז בביה"ח, היה על עו"ד ** לקבל אישור רפואי המעיד על כשירותו של המנוח באותו היום. 106. לפי יומן הצפייה, ד"ר ** ביקר את המנוח (בפעם הראשונה) מעט לפני החתימה על הצוואה, ואת חוות דעתו הגיש ביום שלמחרת. 107. עו"ד ** העיד שכאשר נכנס לחדרו של המנוח להחתימו על הצוואה, פגש בד"ר ** אך לא שאל אותו אם המנוח "בסדר או לא בסדר" ולא נכנס לפרטים (עמ' 12 ש' 18/21, עמ' 13 ש' 1-2 לפרו' מיום 3.3.21 ).

פסק דין |11/09/2022 |משפחה – ירושליםמאזכרים – 0 |עמודים – 29

ת"ע (תל אביב) 62510-07-18- א.א נגד א.אר

שמות השופטים: יחזקאל אליהו

עם זאת לטעמי לא כך הם פני הדברים ואין לקרוא את האמור במנותק מכל עדותו של התובע ובעיקר מעדותו של הנוטריון. לטעמי ברור כי התובע כיוון בעדותו לכך שהמו"מ מתייחס ליצירת הקשר עם הנוטריון וכי זה יעשה את הצוואה על פי הוראותיה של המנוחה ורצונה. כאמור לעיל מתצהיר עדותו הראשית של הנוטריון ועדותו אותה מצאתי כמהימנה עולה כי המנוחה היא שמסרה לו מהו רוצנה ולמי היא רוצה לצוות ולהוריש את רכושה (ס' 9 ו-15 לתצהיר עדותו הראשית של הנוטריון ועדותו בעמ' 4' ש' 30 – הסוף ובהמשך עמ' 5 ש' 1-25) ולא התובע הוא שעשה כן. 53 יתר על כן ככל שהיה ממש בטענת הנתבעים לפיה התובע כפי האמור בעדותו עמ' 66 ש' 28, היה זה שקבע "מה לכתוב, איך לכתוב, איזה צבע הדיו" – בצוואה, הרי שלא היה כל צורך בקיומם של שני מפגשים עם המנוחה האחד ביום 19.9.2017 לשם קבלת פרטים מהמנוחה באשר לרצונה ותוכן צוואתה והשני לחתימה על הצוואה ביום x. x.2017 ודי היה במפגש אחד אליו יכול היה הנוטריון להגיע עם נוסח צוואה מוכן. 115. מבלי לגרוע מכל האמור והוא העיקר, בפסיקה עיקבית נקבע כי עצם העובדה שנהנה הזמין את עורך הצוואה ומסר לו את תוכנה של הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, מה שאינו מתקיים בעניינו שכן את תוכן הצוואה מסרה המנוחה לנוטריון והיא זו ששילמה לו- אין בכך כדי לקבוע כי נטל חלק פסול בעריכת צוואה (ע"א 760/86 רוזן נ' שולמן ; ע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה, פ"ד נ(3) 338(להלן: "עניין שטיינר") ו- עמ"ש (מרכז) 60984-12-16 פלונית נ' אלמונית . לעניין תשלום שכר טרחתו של הנוטריון על ידי המנוחה ראו האמור בסיפא לס' 15 לתצהיר עדותו הראשית הנוטריון: "שאלתי אותה אם הכינה לי את התשלום והיא אמרה שיש מעטפה מתחת לכרית שלי, במעטפה ספרתי 4,000 כמוסכם.

פסק דין |27/04/2021 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 57

תמ"ש (תל אביב) 1061-06-17- י.א.פ נגד מ.פ

שמות השופטים: שפרה גליק

אוסיף ואזכיר כי על הנוטריונית היה לפעול בהקשר זה על פי הוראות תקנה 14 (א) לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977.38.4 הוכח כי הנוטריונית פעלה בשליחות י. פ. , מסקנה זו נתמכת בדבריה של הנוטריונית בעמוד 9 לפרוטוקול בו היא מאשרת שקיבלה מי. פ. חומר במייל, וכפי שאישרה בחקירתה, האימא וגם האח. . . להלן אצטט מתשובותיה בחקירה הנגדית (עמוד 10) "ש: אני רוצה להבין, בטרם ערכת את ההצהרות פנו אלייך כדי לערוך אותם ת: כן בוודאי. ש: מי פנה אלייך ת: קרוב לוודאי, האמא ואולי האח בטלפון, לפני הרבה זמן. ש: האם התובע פנה אלייך בטרם עריכת ההצהרות ת: יכול להיות שגם הוא וגם האמא. . . ". בפעולה זו, בה מצהיר צד אחד על חובו לצד אחר, כאשר הצד האחר, הוא שפנה אל הנוטריון, יש משום אי מילוי חובתו של נוטריון, על פי הוראות סעיף 22 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976 הקובע לאמור: 10 "במילוי תפקידיו, יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון, לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים, ואין נפקא מינא מי מהם משלם את שכרו". 38.5 תמיכה לאמור לעיל, הוא העובדה שהנוטריונית לא הסבירה למ . פ. את ההתיישנות הגלומה ב- 2 החובות המפורטים הן בת/1 והן בת/2, (ראה בעניין זה חקירתה הנגדית של הנוטריונית בעמוד 10 לפרוטוקול). במאמר מוסגר אעיר כאן, כי בכל נושא ההתיישנות, אדון בנפרד, כאשר אנתח את תביעת י. פ. 39. העולה מן המקובץ – אין בפנינו הצהרה נוטריונית מחייבת במשמעות סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976.

פסק דין |28/06/2018 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 15

ת"ע (נצרת) 1120-08- ק.ט. נגד פ.ז.

שמות השופטים: סארי גיוסי

ברם, כבר כאן יצוין, ומבלי להכריע, בשלב זה, בשאלה האם המנוחה הייתה כשירה לערוך צוואה באותו מועד, סבורני שלנוכח הנסיבות שקדמו להחתמת המנוחה על הצוואה ולהתנהלותו של הנוטריון לקראת הפגישה עם המנוחה ובמהלכה, הרי שלאור כל אלה אין מנוס מלקבוע כי הנוטריון לא פעל כמתחייב על פי אותם כללים פשוטים וידועים לשם עריכת צוואה ושנועדו להבטיח שהיא תשקף רק את רצונו של המצווה ולא של אחרים, ולנטרל כל השפעה בלתי הוגנת או אחרת מצד אחרים, בין אם הייתה לקראת עריכת הצוואה ובין אם במהלך עריכתה וחתימת המצווה עליה. 27. כאן יש לזכור: כשמדובר בצוואה עסקינן במסמך שאינו יציר הרגע שבו היא נערכה, אלא הרי היא תוצר של מחשבת תחילה, שבסופה מקבל המצווה החלטה כיצד תיראה צוואתו ומי ייהנה מעיזבונו. רק משבא המצווה, להבדיל מאחרים, להוציא החלטה זו אל הפועל, הוא פונה לעורך דין או לרשות מוסמכת, קובע מועד לקיום פגישה ומעלה את רצונו לפני עורך הצוואה. עורך הצוואה, האמון על קיום הפגישה בתנאים שמתווה הדין (ללא נוכחות הנהנים וכו'), רושם פרטי רצון המצווה, מקבל פרטים של הנהנה/ים, לרבות מספר תעודת זהותו/תם ורק לאחר מכן מעלה רצון זה עלי הכתב בצורה מסודרת. הנוסח מועבר לעיונו של המצווה, ולחלופין, מוסבר בפניו, והוא מעיר את הערותיו, ככל שישנן, ורק לאחר מכן הוא מאשר הצוואה וחותם עליה (ראה פסק דינו של מותב זה ב- ת"ע (נצ') 1501-12-08 מיום 7.9.11 פורסם במאגרים המשפטיים המקוונים). לא כך נהג הנוטריון במקרה שלפנינו והוא לא פעל בהתאם לאותם כללים, כולם ללא שיור. 28. וכיצד נערכה הצוואה שלפנינו, מי הגה רעיון עריכתה ומי זימן את הנוטריון לשם עריכתה הנוטריון מסר בעדותו: "ש.

פסק דין |08/03/2012 |משפחה – נצרתמאזכרים – 2 |עמודים – 23

ת"ע (צפת) 60599-02-22- ל.ע. נגד ש.ל.ר

שמות השופטים: אביבית נחמיאס

כשערכתי את הצוואה , ידעתי שיש לו עוד ילדים, שאלתי אם הוא רוצה להשאיר להם משהו או לציין משהו לגביהם בצוואה והמשפט שנכתב זה מה שהוא ביקש שאכתוב". 119. עוד ציינה בהקשר זה כי את ילדיו הגדולים הכירה מילדות ואת ילדיו מנישואיו לתובעת (התובע וח. ע) הכירה מאזור מגוריהם "אנחנו מתגוררים באותו מושב", עם זאת הבהירה בכנות כי בעת עריכת הצוואה לא ידעה אודות קיומם של ש. ל ו-א. ל "את ארבעת הילדים הגדולים אני מכירה מילדות, גרנו באותה שכונה. ש. ע וח. ע אני מכירה מהמושב, אנחנו גרים באותו מושב, ואת התאומים שגרים **** עד יום הלוויה לא ידעתי על קיומם", וכי אף המנוח לא הזכיר אותם (עמ' 32 ש' 23/29). 120. עדותה של הנוטריון היתה מדוייקת מפורטת וקוהרנטית, הנוטריון השיבה בצורה ארוכה ומפורטת לכל השאלות שנשאלה בחקירה נגדית, זכרה היטב את השתלשלות האירועים, תיעדה את מהלך העניינים בניירת שהביאה עימה לדיון, התנהלותה הן בהליך עריכת הצוואה והחתימה עליה והן בחקירה הנגדית – היתה מקצועית וללא רבב. 121. בקלטת, נראה המנוח אמנם מחובר לחמצן ומתנשם בכבדות אולם הישיר מבט לנוטריון. בתחילת השיחה ביניהם ציינה הנוטריון כי הגיעה בעקבות הפגישה שלהם במשרדה, והקריאה לו את הוראות הצוואה מילה במילה, ובכל אותה העת הישיר המנוח את מבטו לנוטריון. כאשר שאלה את המנוח בתום הקראת הוראות הצוואה אם יש משהו נוסף שלא כלול בצוואה בהתאם לפגישה או שהכל כמו שצריך השיב המנוח ש"הכל כמו שצריך" ולאחר מכן אמרה לו שכעת תחתים אותו על הצוואה. 122. בשלב זה ההקלטה הופסקה והסרטון אינו מתעד את שלב החתימה.

פסק דין |12/03/2024 |משפחה – צפתמאזכרים – 0 |עמודים – 32

ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית

שמות השופטים: זיאד הווארי

חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |20/05/2009 |מחוזי – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 35

ת"ע (תל אביב) 2320-08-20- פ.ג.ש נגד ' פ.ש

שמות השופטים: סגלית אופק

הם לא ישבו אצל התובעת בבית ויתקשרו אליי" (עמ' 50, ש' 11/10, 33). ברם, הנתבע לא ביקש דוח איכון לאשש את טענתו לעניין מקום הימצא הנפשות הפועלות. על כן לא סתר הנתבע את גרסתה של התובעת: "הפעם הנוספת שהיינו עם העו"ד שלנו" (עמ' 112, ש' 19/18). 56. אמנם, אינני מטילה דופי במהימנות הגב' אנקונה אשר עוסקת בהשוואת כתב יד ולבדיקת מסמכים "52 שנה אני מעידה בבתי משפט ובודקת מסמכים, מתוכם 35 שנה במשטרת ישראל" (עמ' 125, ש' 7; עמ' 130, ש' 31/30). עם זאת, המגבלות שיש באופן אינהרנטי בכל חוות דעת בעניין השוואת כתב יד, לצד יתר העדויות, ובייחוד דבריה של הנוטריונית בשיחה, הביאו אותי לכלל מסקנה כי אין ליתן משקל לחוות הדעת. 57. לאור האמור לעיל, לא עלה בידי הנתבע להניח ראיות בכמות ו/או ברף הראייתי הנדרש על מנת לעורר ספק באשר לאמיתות החתימה במידה של הטיית מאזן ההסתברויות. 58. למעלה מהנדרש, יוער כי בספרו של דה לוי בעמ' 193-192 נכתב כי: "סעיף 22(א) לחוק הירושה מאפשר למצווה לומר בעל פה את דבר הצוואה בפני הרשות, בענייננו: הנוטריון, ובמקרה כזה על הנוטריון לרשום את הצוואה ולחתום עליה לבדו, והצוואה תהיה בת תוקף. במציאות זהו מקרה לא שגרתי. בדרך כלל כאשר אדם עורך צוואה בפני נוטריון, הוא גם חותם עליה בפניו. אך טופס מס' 10א הנ"ל אינו נותן מענה למצב שבו המצווה חותם על צוואתו בפני הנוטריון, והטופס אינו דורש לציין את עובדת החתימה. הואיל וחתימת המצווה על צוואתו היא מעיקרי הצוואה, מן הראוי כי הנוטריון יציין את עובדת החתימה בפניו באישור עשיית הצוואה". עם זאת, הפסיקה קובעת כי חתימת המצווה על הצוואה אינה בבחינת מרכיב יסוד בהתאם לסעיף 22(ב) לחוק הירושה [ע"מ (י-ם) 729/05 ד"ר יעל סובול נ' לויטין ( 9.8.2005 ) פסקה 17; עמ"ש (י-ם) 13612-12-12 דרוויש נ' דרוויש ( 15.7.2013 )].

פסק דין |14/04/2024 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 28