לקראת הקבלה ללימודי תואר בחו"ל, אתם נדרשים להציג את גיליון הציונים שלכם וכן מספר מסמכים רשמיים אחרים. אלא שהתרגום שלכם פשוט לא מספיק. הגוף הרשמי שמולו אתם מנהלים את ההליך מבקש מכם תרגום נוטריוני. במצב כזה אתם זקוקים לשירותיו של נוטריון באנגלית פ"ת, זה שקיבל את ההסמכה הדרושה כדי לבצע תרגומים ולאשר בחותמת האישית שלו כי התרגום תואם באופן מלא ומדויק לתוכן המקורי.
כאמור, רק עם הסמכה מתאימה ניתן להציע את השירותים השונים הנדרשים מנוטריון, ומכאן שהשאלה הראשונה והבסיסית ביותר היא שאלת ההסמכה. כשאתם מחפשים נוטריון אנגלית פ"ת בקשו לראות את האישור לפיו הוא פועל, והאישור הזה הוא קריטי משום שהוא מוכיח שעבר השתלמות כנדרש, עמד בכל התקנות והכללים, וכן שהוא מנוסה היטב בתחום המשפטי. כדאי גם לזכור שהסכום שתידרשו לשלם הוא סכום אחיד וקבוע, ותוכלו לדעת האם הוא הוגן ונכון בקלות רבה, בחיפוש פשוט בגוגל. מכאן הדרך אל היעד פשוטה ויעילה הרבה יותר.
על פי הדין הישראלי, נוטריון נדרש לעמוד בדרישות מחמירות בכל הנוגע לאישור ותרגום מסמכים, במיוחד כאשר מדובר במסמכים בשפה זרה. הפסיקה והחקיקה מגדירות באופן ברור את חובותיו של הנוטריון בהקשר זה.
נוטריונים בישראל ממלאים תפקיד חיוני באישור מסמכים ופעולות משפטיות, במיוחד אלו המיועדים לשימוש בחו"ל או הדורשים רמת אמינות ואימות גבוהה. מאמר זה סוקר את המסגרת המשפטית המסדירה את פעילות הנוטריונים בישראל, תוך התמקדות בחובות המקצועיות, בתהליכי האישור ובאחריות המוטלת עליהם.
הפעילות הנוטריונית בישראל מוסדרת בעיקר באמצעות חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ותקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977. חוקים אלה מגדירים את תפקידי הנוטריון, הכשירות הנדרשת, סמכויותיו וחובותיו.
תקנה 7 לתקנות הנוטריונים מתייחסת ספציפית לטיפול במסמכים בשפה זרה, כפי שצוטט בפסק דין תא (חיפה) 16791-04-18- יא נגד פגפו (ניתן ב 25/01/22):
"תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, קובעת: (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום… (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו"
הוראות אלו מבטאות את החשיבות הרבה שמייחס המחוקק להבנה מלאה של תוכן המסמכים הן על ידי הנוטריון עצמו והן על ידי הצדדים המבקשים את האישור הנוטריוני.
לא כל עורך דין יכול לשמש כנוטריון. החוק מציב דרישות מחמירות למינוי נוטריון, ובהן:
דרישות אלו נועדו להבטיח כי נוטריונים יהיו בעלי ניסיון, ידע ויושרה מקצועית ברמה גבוהה, המתאימה לחשיבות תפקידם במערכת המשפטית.
אישור נוטריוני נהנה מחזקת תקינות משמעותית במשפט הישראלי. חזקה זו, המעוגנת בסעיף 19 לחוק הנוטריונים, קובעת כי האמור באישור נוטריוני ייחשב לנכון עד שיוכח אחרת.
בפסק דין תא (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד אדמון עסאף (ניתן ב 26/07/24), הדגיש בית המשפט את חוזקה של חזקה זו:
"סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק… אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו…"
חזקה זו מעניקה למסמכים המאושרים על ידי נוטריון משקל ראייתי משמעותי, ומטילה נטל כבד על מי שמבקש לערער על תקפותם.
אחת החובות המרכזיות של נוטריון היא להבטיח כי הצדדים החותמים על מסמכים מבינים היטב את תוכנם ואת השלכותיהם המשפטיות. חובה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר במסמכים בשפה זרה.
בפסק דין תא (ירושלים) 2056-08- חברת אל וואטן בע"מ נגד ווידאד גמיל שחאדה ואח' (ניתן ב 04/07/13), הדגיש בית המשפט:
"למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא ייתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום"
חובה זו מחייבת את הנוטריון להקפיד על תרגום מדויק ועל הבנה מלאה של המסמכים על ידי הצדדים, לפני מתן האישור הנוטריוני.
נוטריון נושא באחריות מקצועית כבדה, והפרת חובותיו עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות, ואף לאחריות אזרחית במקרים מסוימים.
בפסק דין בדמ (תל אביב) 217/96- היועץ המשפטי לממשלה נגד עורך דין פלוני (ניתן ב 04/09/97), קבע בית המשפט:
"חלה על הנאשם חובה יתרה להקפיד ולדקדק בכל תו ותג היוצא תחת ידיו, ואין הוא רשאי למצוא מפלט בתחום התקלות הטכניות ולהסתתר מאחורי 'עבודת הפקידה'"
פסיקה זו מדגישה את רמת הדיוק והזהירות הגבוהה הנדרשת מנוטריון, ואת העובדה שלא ניתן להעביר את האחריות המקצועית לגורמים אחרים.
העבודה הנוטריונית כפופה לדרישות פרוצדורליות מחמירות, שיש להקפיד עליהן:
חובת תרגום מדויק של המסמכים – כאשר מדובר במסמכים בשפה זרה, נדרש תרגום מדויק לשפה המובנת לנוטריון ולצדדים
הצורך בתצהיר מתרגם מוסמך – התרגום צריך להיות מלווה בתצהיר המתרגם לגבי שליטתו בשפות ודיוק התרגום
שמירת עותקים מאושרים – הנוטריון נדרש לשמור עותקים של המסמכים המאושרים למשך תקופה ארוכה
ניהול רישום מסודר – חובה לנהל רישום מדויק ומסודר של כל הפעולות הנוטריוניות
אי עמידה בדרישות אלו עלולה לפגום בתוקף האישור הנוטריוני ולחשוף את הנוטריון לסנקציות משמעתיות.
מקבלי מסמכים נוטריוניים, וכן נוטריונים עצמם, יכולים להקפיד על מספר נקודות מפתח כדי להבטיח את תקינות האישור:
אימות זהות וחתימה – וידוא זהות החותמים באמצעות תעודות זהות מקוריות ובדיקת חתימתם
הבנת תוכן המסמכים – וידוא כי כל הצדדים מבינים את תוכן המסמכים ואת השלכותיהם המשפטיות
בדיקת סמכות הנוטריון – אימות כי הנוטריון אכן מוסמך ופועל בגבולות סמכויותיו
שלמות האישור – בדיקה כי האישור הנוטריוני כולל את כל הפרטים הנדרשים: תאריך, מקום, חותמת, חתימה ופרטי זיהוי
תיעוד מלא – וידוא כי כל המסמכים הנלווים, לרבות תרגומים ותצהירי מתרגם, מצורפים כנדרש
הקפדה על נקודות אלו מפחיתה משמעותית את הסיכון לפגמים באישור הנוטריוני.
להלן השלבים המומלצים ליישום נכון של הליך אישור נוטריוני:
זיהוי השפה והצורך בתרגום – בחינה מקדמית של המסמך וקביעה האם נדרש תרגום
וידוא כשירות המתרגם – בחירת מתרגם בעל כישורים מתאימים לשפות הרלוונטיות
קבלת תצהיר מתאים מהמתרגם – הכנת והחתמת תצהיר המפרט את כישורי המתרגם ואת דיוק התרגום
תיעוד מלא של התהליך – רישום מדויק של כל שלבי התהליך, לרבות אופן זיהוי הצדדים והסברים שניתנו
שמירת העתקים כנדרש – שמירת עותקים של כל המסמכים הרלוונטיים למשך התקופה הנדרשת בחוק
יישום מדויק של שלבים אלו מבטיח עמידה בדרישות החוק ומפחית את הסיכון לפגמים באישור הנוטריוני.
מסמכים נוטריוניים המיועדים לשימוש במדינות זרות עשויים להידרש לאימות נוסף באמצעות אפוסטיל (Apostille) או קונסוליזציה:
אפוסטיל – אישור נוסף הניתן על ידי רשם הנוטריונים במשרד המשפטים, הנדרש למסמכים המיועדים למדינות החתומות על אמנת האג
קונסוליזציה – אימות המסמך באמצעות הקונסוליה של המדינה שבה ייעשה בו שימוש, הנדרש למדינות שאינן חתומות על אמנת האג
תרגומים מאושרים – במקרים רבים, מדינות זרות דורשות תרגום מאושר של המסמך לשפה הרשמית שלהן
הבנת דרישות אלו חיונית כאשר מכינים מסמכים לשימוש בין-לאומי.
נוטריון בישראל נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד בכל הנוגע לאישור ותרגום מסמכים. המסגרת המשפטית, הכוללת את חוק הנוטריונים ותקנותיו, מטילה על הנוטריון שורה של חובות מחמירות, שמטרתן להבטיח את אמינות המסמכים המאושרים.
האחריות המקצועית של הנוטריון כוללת:
חזקת התקינות המוענקת לאישורים נוטריוניים מדגישה את החשיבות הרבה שמייחסת מערכת המשפט לתפקיד הנוטריון, ובמקביל מטילה עליו אחריות כבדה. אי עמידה בחובות אלו עלולה להוביל לפגיעה בתוקף המסמכים, לסנקציות משמעתיות, ואף לאחריות אזרחית כלפי הצדדים שנפגעו.
לאור זאת, הן נוטריונים והן אלו המבקשים את שירותיהם צריכים להכיר את הדרישות המשפטיות המחמירות, ולהקפיד על מילוין המדויק. רק כך ניתן להבטיח את התוקף המלא והאמינות של האישורים הנוטריוניים, ואת מילוי תכליתם במערכת המשפטית בישראל ובעולם מומלץ לייעוץ עם עורך דין נוטריון בפתח תקוה מומחה עם ניסיון רב
ת"א (ירושלים) 2056-08- חברת אל וואטן בע"מ נגד ווידאד גמיל שחאדה ואח
שמות השופטים: ארנון דראל
יחד עם זאת, איני סבור כי עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה, וככל שזו נסתרת התוצאה היא כי הנטל חוזר לפתחו של התובע (ר' עסאף 852 וכן בדעת המיעוט של כב' השופט מ' חשין בעמ' 859-860). 50. חזקת התקינות היא בגדר "שטר ושוברו בצדו". לצד המעמד המיוחד של פעולת הנוטריון הוטלו מגבלות באשר למי יכול להיות נוטריון והוטלו עליו חובות באשר לאופן פעילותו. חובות אלה, המוגדרות בחוק ובתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977 (להלן: "התקנות"), קובעות את האופן שבו ימלא הנוטריון את תפקידו, ומגדירות באופן מדויק כיצד עליו לפעול בהיבטים שונים של פעילותו, כגון איסור על ביצוע שירות נוטריוני לבני משפחה (סעיף 10 לחוק); איסור על אימות חתימתו של אדם אם זה אינו ניצב בפני הנוטריון (סעיף 11); חיובו של הנוטריון לאחוז במקור כאשר הוא מתבקש לאשר כי מסמך הוא העתק שלו (סעיף 12). בנוסף לכך הוטל על הנוטריון לנהל רישום מסודר באופן שבו פעולותיו יירשמו בדרך שנקבעה בתקנות (סעיף 31 לחוק) ולהיעזר בארכיון מרכזי שיקים שר המשפטים (סעיף 30 לחוק). 51. לצד החובות שבחוק הנוטריונים קובעות התקנות הוראות נוספות. כך באשר למסמכים שנערכים בשפה שאינה שפת החותם קובעת תקנה 7(ב) כי: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא ייתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
פסק דין |03/07/2013 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 2056-08- חברת אל וואטן בע"מ נגד ווידאד גמיל שחאדה ואח
שמות השופטים: ארנון דראל
כך באשר למסמכים שנערכים בשפה שאינה שפת החותם קובעת תקנה 7(ב) כי: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא ייתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור. " (ההדגשה שלי – א. ד. ) 52. תקנה 17 עוסקת בתיעוד התשלום המשולם לנוטריון עבור שירותו באישורים שהוא מנפיק: "(א) בסוף האישור יציין נוטריון את השכר שגבה בעד האישור או שמבקש השירות חייב בו; עשה, אגב מתן השירות, פעולה אחרת שלא בתוקף תפקידו כנוטריון, לא ייכלל השכר בעד פעולה כאמור בשכר בעד האישור הנוטריוני. (ב) לא גבה הנוטריון את השכר המגיע לו בעד האישור, יציין באישור את הסיבה לאי-גבייתו. " 53. פעילותו של הנוטריון חייבת להיות מתועדת בכרטסת או בפנקס, כאמור בתקנה 24: "(א) נוטריון ינהל כרטסת אלפביתית שבה יהא כרטיס לכל אדם שעשה או בשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון. (ב) בכרטיס ירשום הנוטריון, לגבי כל פעולה שנעשתה על ידי האדם או בשמו, את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני. (ג) במקום הכרטסת האלפביתית, רשאי הנוטריון לנהל ספר נוטריון, ובו שורה נפרדת לכל פעולה נוטריונית שבה יירשמו הפרטים שבתקנת משנה (ב). " 54. חובה נוספת המוטלת על הנוטריון היא החובה למסור את המסמכים שברשותו, בעת שפוקע רישיונו או בתום תקופת 7 השנים בה עליו לשמור העתקי המסמכים, לארכיון המרכזי (ר' תקנות 3-4 לתקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי) תשל"ז – 1977).
פסק דין |03/07/2013 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 16791-04-18- יא נגד פגפו
שמות השופטים: עפרה ורבנר
תקנה 7 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977, קובעת: 19 "(א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור. " ייפוי-כוח הנחתם לפני נוטריון נהנה מחזקת התקינות, בהתאם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, אולם כפי שנפסק ב-ת"א 14380-10-10 סעדה גואנה מיטרי נ' עלס דוברונסקי (5/1/14), ועיין גם ב-ע"א 1333/14 (28/7/15), ייפוי-הכוח לביצוע הפעולה במקרקעין אינו תקף, אלא אם הוא מאומת כנדרש בחוק הנוטריונים ותקנותיו, כאשר צריך לברר עם החותם כי הוא מבין את לשון ייפוי-הכוח, וככל שהוא לא מבין יש לתרגם לשפה המובנת לחותם. אימות החתימה אינו רק התייצבות לפני הנוטריון והחתימה על המסמך, אלא בירור מצד הנוטריון כי החותם מבין על מה הוא חותם ומודע לתוצאות חתימתו, שכן אימות חתימה בלבד יכול להיעשות על-ידי כל עו"ד.
פסק דין |24/01/2022 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
בדמ (תל אביב) 217/96- היועץ המשפטי לממשלה נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,דניאל רותם,חבד,עדנה שקל,חבד
פורשת פרטים ביחס למסכות עובדתיות שונות, שלצורך דיוננו יחולקו לשתיים: האחת נוגעת לממצאים בדבר האופן שבו ממלא הנאשם את תפקידיו כנוטריון, בהתאם לביקורת שנערכה במשרדו, והאחרת-לתלונתה של גב' ש'. אופן מילוי תפקידיו של הנאשם כנוטריון 1. נפתח בעובדות בדבר ממצאי הביקורת על עבודת הנאשם כנוטריון, כמפורט בקובלנה, ואשר ברובן ככולך הודה הנאשם: א. הנאשם אימת כנוטריון חתימת הוריו על צוואות שערכן והופקדו על ידם בבית המשפט. ב. בהצהרה שנערכה ואושרה בידי הנאשם ביום 1.6.94 (מס' אישור 403 ), צויין כי המצהיר נולד בשנת 1229. הנאשם אישר ביום 3.3.94 תרגום מעברית לאנגלית, הכולל מלים שאינן קיימות בשפה האנגלית או שהכתב שלהן שגוי: summry (פעמיים),. clerek's, streat, hahonality. אף באישורו של הנאשם שנעשה בעברית ובאנגלית נכללו מלים שאינן קיימות בשפה האנגלית ואלה הן: coreectness, exect. מהאישור, שאף הוא קיבל את המס' 403, עולה כי הנאשם אינו בקיא היטב בשפה האנגלית. הנאשם הודה בעובדות המפורטות בקובלנה, כאמור לעיל, אף כי הסתייג מהטענה כי אינו בקיא היטב בשפה האנגלית. לעניין הפגמים באישורים דלעיל, טען הנאשם בסיכומיו, כי מדובר בתקלות טכניות של הדפסה וטעות קולמוס, אם כי לא התכחש לאחריותו. דעתנו היא, כי הפגמים שנמצאו בעבודת הנאשם, אפילו הינם תולדה של תקלות בהדפסה, יורדים לשורש עבודתו של הנוטריון, אשר מוקנות לו סמכויות מיוחדות ומיוחסת לו ולמסמכים הנערכים על ידו מידה גבוהה ומיוחדת של אמינות ומשקל, בהשוואה לעו"ד שאינו נוטריון. במצב דברים זה, חלה על הנאשם חובה יתרה להקפיד ולדקדק בכל תו ותג היוצא תחת ידיו, ואין הוא רשאי למצוא מפלט בתחום התקלות הטכניות ולהסתתר מאחורי "עבודת הפקידה".
הכרעת דין |04/09/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
בדמ (תל אביב) 217/96- היועץ המשפטי לממשלה נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,דניאל רותם,חבד,עדנה שקל,חבד
במצב דברים זה, חלה על הנאשם חובה יתרה להקפיד ולדקדק בכל תו ותג היוצא תחת ידיו, ואין הוא רשאי למצוא מפלט בתחום התקלות הטכניות ולהסתתר מאחורי "עבודת הפקידה". הליקויים דלעיל הינם יסודיים, גם מהטעם שהם מעניקים למסמכים שנערכו בידי הנאשם תוכן שונה לחלוטין מהאמת לאשורה, ולפרקים התוכן מופרך כדוגמת המסמך, שבו צויין כי המצהיר נולד בשנת 1229. במקרים שבהם צויינו מילים שאינן קיימות כלל בשפה האנגלית, הוציא הנאשם תחת ידיו מסמך הכולל גיבוב סתום של דברים באיצטלא נוטריונית. מסמך חסר פשר זה מעיד על הנאשם כי אינו בקיא היטב בשפה האנגלית וכי לא בדק את נכונות התרגום. ודאי הוא שאימות חתימת הוריו, בניגוד להוראות סעיף 10 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, אינו בגדר "תקלה טכנית" גרידא, והנאשם אף לא טען זאת. מתן מספרים סידוריים זהים לאישורים שונים מלמד גם הוא על אי סדרים בניהול עבודתו של הנאשם. בשלב זה, נוכל לסכם פרק זה בקביעה, על יסוד הודאת הנאשם, כי בתוקף תפקידו כנוטריון ביצע הנאשם את כל המעשים המפורטים בקובלנה, והמהווים עבירות על הוראות החוק, כמפורט באחרית דברינו. תלונתה של גב' ש' 3. הגב' ש' (להלן – ש') הגישה תלונה נגד הנאשם בהתייחס לעניינים הנוגעים לאחותה, הגב' ג' (להלן – ג'). 4. אלה, בתמצית, עובדות הפרשה, כפי שפורטו בקובלנה: א. ג' הינה בעלת זכויות מגורים מעמידר בדירה ברמלה (להלן-הדירה). ב. ג' הינה חולת נפש מזה 26 שנה והיא מאושפזת, מעת לעת, בבית חולים לחולי נפש. עובר להגשת התלונה היתה ג' מאושפזת קרוב ל-3 שנים. ג. אדם בשם ק' (להלן – ק') פגש בג' בבית החולים והחליט לנצל מצבה. ד. ביום 12.2.91 , בעת היות ג' מאושפזת, הביא ק' את הנאשם לבית החולים והנאשם החתים אותה על הצהרה אותה אישר כנוטריון באישורו מס' 223.
הכרעת דין |04/09/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
רע"א 9048/07- הרשות הפלסטינית , המועצה הפלסטינית ואח נגד ליאורה גולדמן ואח
שמות השופטים: א חיות,ע פוגלמן,י עמית
היא מונעת יתרון שרירותי לבעל דין הדובר את שפתו של בית המשפט ומבטיחה שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה על-ידי כל אחד מבעלי הדין. פעמים רבות, משמעותה המעשית של קיומה או היעדרה של חובת תרגום הינה כספית, ועניינה זהות הצד שיממן את תרגום המסמך. הותרת מלאכת התרגום בידי מגיש המסמך מגדילה את הסיכוי כי הצדדים יימנעו מתעבורה מוגברת של מסמכים, ללא כל צורך, שכן הם שייאלצו לשאת במצב זה בהשלכות הכספיות של תרגומם. בהקשר הישראלי-פלסטיני ניתן להצביע על תכלית אפשרית נוספת העומדת ביסוד חובת התרגום שנקבעה בצו. תכלית זו, שעליה עמד בית המשפט המחוזי בתל -אביב – יפו באחד המקרים (ראו בש"א (ת"א) 3069/03 merck frosst canada co נ' birzeit palestine pharmaceutical company (לא פורסם, 24.3.04 )), עניינה ברצון לקדם שיתוף פעולה כלכלי ועסקי בין תושבי מדינת ישראל לתושבים המתגוררים באזור, על-ידי הקלה על האפשרות להמצאת מסמכים, בכך שלא תידרש רשות להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, כפי שהדבר נעשה ברגיל לגבי המצאה מחוץ למדינה. חובת התרגום ההדדית נועדה לאפשר שיח גמיש, מהיר ואפקטיבי בין בעלי דין, שיוכל לקדם את התכליות האמורות. 16. להבדיל מן ההסדר שנקבע בתקנה 500 לתקנות, המסמיכה שופט או רשם שהוא שופט להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה, בהינתן כללי זיקה ברורים בין נושא התביעה לבין המדינה, כללי ההמצאה שנקבעו בצו אינם מחילים סייגים כאמור. חלף זאת, נקבע – כפועל יוצא של ההסכמה המדינית – כלל בעל אופי גורף, המאפשר המצאה של מסמכים משפטיים לתושב המתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית, בלא שנדרש אישור של גורם שיפוטי, בלא שנדרשת הוכחת קיומן של זיקות כאמור, ובלא שהתובע הראה כי יש לו עילת תביעה טובה.
פסק דין |01/05/2010 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
אין מקום לספק כי דרך פעולה זו הייתה מנוגדת לתקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, ולמען שלמות התמונה אביא את לדון התקנה: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". מכל מקום, משסעדה ווידאד לא שלטו באנגלית, היא שפת ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, חובה הייתה לפעול על פי הוראות תקנה 7 (ב) הנ"ל, אך אין איש טוען שכך אמנם נעשה. הנתבע טען כי אאידה תרגמה לסעדה את המסמכים, אך משלא קוימה הוראת תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים – אין משקל כלשהו לתרגום זה וממילא הקונסול לא היה רשאי לסמוך על כך עת אימת את החתימות על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, קל וחומר שלא היה בסמכותו להידרש לתרגום המסמכים לערבית מפי הנתבע (ראו עמ' 602 שורות 3 – 17 לפרוטוקול וכן סעיף 33 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע). 108. אני קובע אפוא כי מחמת הפרת הוראות תקנה 7 (ב) לתקנות הנוטריונים, נפל פגם באימות החתימה על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים בידי סעדה ווידאד. פגם זה מצוי בליבת סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים. שאלה היא מה תוצאתו של פגם זה לעיל הצבעתי על קיומן של שתי אסכולות: האחת – משמיעה כי נוכח לשון סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים – התוצאה היא הפרכת חזקת התקינות וכן בטלות ייפוי הכוח שנפל פגם באימות החתימה עליהם; האחרת – משמיעה כי תוצאת הפגם מתמצית בהפרכת חזקת התקינות ובעטייה מועבר הנטל אל היריב, המבקש ליתן תוקף לייפוי הכוח.
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח
שמות השופטים: אליהו בכר
תימוכין לכך מצאתי דווקא בעובדת היות שני המסמכים בעלי אורך שונה ( 2 ו-3 עמודים) אך בעלי תוכן זהה כאמור. מאידך, בחינה מקרוב של טענות התובעים הנוגעות לאופן ביצוע האישורים הנוטריוניים העלתה מצב מדאיג עד למאוד. הנתבע 3 שהינו נוטריון במקצועו ומחויב בהתנהלות קשיחה על פי כללים המופיעים בחוק ובתקנות הנוטריונים אפשר לאחר, יאן, להכין עבורו את האישורים הנוטריוניים עד לחתימתם על ידי החותמים למיניהם, התחלק עימו בשכרו כנוטריון בניגוד לדין, חתם על האישורים שלא במשרדו למרות שציין כי אלה נחתמו במשרדו על פני האישור הנוטריוני, לא נהג כפי שנוטריון סביר היה נוהג בשמירה על העתקי המסמכים המאושרים נוטריונית ולמעשה נהג בהם זלזול ניכר כאשר אף לא טרח להתלונן במשטרה בעקבות היעלמותם של העתקי האישורים הנוטריוניים ממשרדו כפי טענתו, לא שמר העתקים מכלל האישורים הנוטריוניים במשרדו שכן כפי לשונו עסקינן באלפי אישורים בעוד שבמשרדו הוא החזיק בקלסר אחד בלבד לצורך אחסנת העותקים, מה שמלמד כי כלל לא שמר על עותקים מהם, וחמור מכל, אישר חתימת התובעים על ייפויי הכוח בשפה זרה שאינה בשליטתו מבלי שהוכיח כי המסמך תורגם לו לשפה אותה הינו מבין, ומבלי שצרפו לעותק שנותר ברשותו תרגום מתאים, תוך שהינו מאשרו בטופס המיועד ל אישור כי המסמך נחתם בשפה שבתחום ידיעתו. כל אלה יש בהם משום התנהלות פסולה עד למאוד של הנתבע 3 כנוטריון. 88. למרות אופן התנהלות פסול זה, בהיבט של ביצוע האישור הנוטריוני, לא הוכח כנדרש במשפט אזרחי שהתובעים חתמו על ייפויי הכוח בפני אחר ולא בפני הנתבע 3.
פסק דין |17/04/2012 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
בעניין זה, יש לאמץ את הגירסה המשותפת של המבקשים ושל הנוטריון. אין לקבל את ההשערות או ההנחות של מר לייבה ומר בש, כאילו היו הסברים של הנוטריון למבקשים, כאשר הנוטריון בעצמו אומר, שלא הסביר, והמבקשים אומרים שלא קיבלו כל הסבר. אליבא דאמת, עו"ד יקירביץ, בסיכומיו בכתב שהוגשו לבית המשפט, במקום סיכומים בעל פה, מאשר את הדברים, אם כי בחצי פה, בתחילת הסיכומים, באומרו כי "לשם היעילות והקיצור נבהיר כבר עתה כי אקסטל מסכימה כי נפלו פגמים טכניים ביפויי הכוח נשוא תיק זה", ובהמשך הוא מתייחס לאותו פגם, לפיו, כלשונו, "עו"ד כרמי באישורו הנוטריוני לא פרט מאום על תרגום יפויי הכוח לרומנית". 52. מה החובה אשר מוטלת על נוטריון ביחס לאישור ואימות חתימה של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם על כך משיבה תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". לשון התקנה חותכת וברורה, ומשמעותה אינה ניתנה לשני פירושים. מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 39 לפקודת הפרשנות. 31. טופס 1 שכותרתו "אימות חתימה" הוא בנוסח זה: אני הח"מ______________________נוטריון ב_____________מאשר כי ביום ______________ ניצב(ה) לפני במשרדי __________________ מר(ת) הידוע(ה) לי ידיעה אישית, (שזהותו(ה) הוכחה לי על פי תעודת זהותו(ה), מספר__________________ דרכונו(ה) מספר__________________ שהוצא(ה) על ידי ________________ ב __________________ ביום__________________)* וחתם(מה)(ו) מרצונו(ה)(נם) החפשי על המסמך שלעיל (המצורף והמסומן באות במספר___________) שמעבר לדף. ולראיה הנני מאמת את חתימתו(ה)(ם) של מר(ת) (ה"ה) _____________בחתימת ידי ובחותמי, היום _________________ חתימה חותם הנוטריון ניצבו יותר מאדם אחד, יש לפרש בשמו של כל אחד לחוד בציון דרך והוכחת הזהות שנקטו לגביו. *הערה: מחק את הטעון מחיקה. 12 32. כאמור, לטענת התובע, אין תוקף לאישור הנוטריון עו"ד תופיק מועמר, מכיוון שלפי הטופס לאישור חתימה היה עליו לרשום מתי ואיפה ניתנה תעודת הזהות, והוא רשם רק שניצב בפניו זוהא ודיע דאוד "בעל ת.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חדרה) 32986-12-12- אלי יפרח נגד צרלטון בע"מ ח.פ.
שמות השופטים: הדסה אסיף
תקנה 54א לתקנות הירושה התשנ"ח – 1998 שכותרתה "תרגום" קובעת כי "היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית" . 6 בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים הגשת תרגומים נוטריונים גם כאשר מסמכי המקור הנם בשפה האנגלית. ראה החלטת כב' הש' שלי אייזנברג בתמ"ש 46019-11-11 (ניתן ביום 19.03.12 ): "לא מצאתי לפטור את המבקשים מהמצאת תרגום המסמכים הרלוונטים לבקשתם לעברית. מדובר במסמכים שהינם חלק בלתי נפרד מהתובענה, שנוסחו באנגלית, שאינה שפה רשמית במדינת ישראל. אין מדובר בתעודות ציבוריות אלא במסמכים משפטיים הנוגעים למהות הליך הפונדקאות. קריאת המסמכים באנגלית ע"י הצד שכנגד, כמו גם ביהמ"ש, מהווה נטל מכביד ובלתי סביר, בהתחשב בעובדה כי מדובר במסמכים ארוכים ומורכבים. לא זו בלבד, אלא שטעות בהבנתם ע"י הגורמים המטפלים במשרד הפנים עשויה לעכב את ההליך ולהכביד שלא לצורך. לפיכך ראוי כי המסמכים יוגשו בתרגום נוטריוני לעברית" . אפנה גם להחלטה של כב' הש' ארנון, בבית המשפט המחוזי מרכז, המורה הנחיות מקדמיות לצדדים להליך שנוהל בפניו, ובין היתר הוא מורה שם "כל צד יהיה זכאי להגיש תצהיר באנגלית במידה וילווה לו תרגום נוטריוני לעברית". זאת, כדבר מובן מאליו ורגיל. תקנה 25 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכ"ח – 1968, שכותרתה "תרגום פירוט חוץ" קובעת כי "הדורש דין קדימה על סמך פירוט הערוך בשפה שאינה שפה רשמית או אנגלית, יגיש את תרגומו להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית, תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הרשם לעשות כן".
החלטה |07/06/2014 |שלום – חדרה
ת"א (ירושלים) 45075-08-15- דאוד קראעין נגד דאוד מוחמד סלימאן
שמות השופטים: אביגדור דורות
על הטופס לא נרשם שכר הנוטריון כפי שנדרש ונרשמה עליו הערה שאינה מפורטת בתקנות, לפיה "אישור תרגום בלבד, ללא כל אחריות על תכנו או נכונותו של המסמך שתורגם". 21. חרף הגשת תעודת עובד הציבור עמד הנתבע על זימון לעדות של נציג המחלקה לרישוי נוטריונים, ואכן במועד ההוכחות, 30.5.2018 , התייצבה לעדות הגב' רוחמה סיני. בעדותה מיום 30.5.2018 התייחסה העדה לאישורים השונים. ביחס לאישור 632/14 הפנתה למסמך המסומן באותיות אח-אע. העדה לא ידעה לומר אם מדובר בנספח אחד או במספר נספחים. מכל מקום הנספח המצורף לאישור לא נשא סימונים אלו. כך גם לגבי אישור 631/14. העדה הוסיפה והתייחסה לניסוח "נספח מעבר לדף" והצהירה כי מדובר בניסוח ישן של התקנות. עוד הצהירה כי תקנות הנוטריונים מחייבות סימון של כל הנספחים, ומדובר בעניין מהותי. כל הנספחים צריכים להיות כרוכים בסרט לאישור וקצוות כל המסמכים צריכים להיות מוצמדים בתו אדום לאישור הנוטריוני, כך שהחותם יעבור על כל הדפים. במקרים האמורים היא לא ראתה מקור. לכשהוצגו לה האישורים 631/14 ו-632/14 השיבה כי הנספחים אינם אלו שהוצגו לה. 17 ביחס לתוכן האישור העידה כי לב עבודת הנוטריון היא בירור זהותו וכשרותו המשפטית של הלקוח ובירור הבנתו את הפעולה המשפטית הנדונה. כמו כן, תקנה 7 מחייבת את הנוטריון להבין את מה שכתוב במסמך ובמידת הצורך לדרוש תרגום. התקנה קובעת עוד כי גם הלקוח צריך להבין את שפת המסמך ועל הנוטריון לוודא כי המסמך מתורגם עבור הלקוח. בהקשר זה אישרה, "בוודאי" (ר' עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 30) כי אם בייפוי כוח בלתי חוזר נכתב במפורש שהנתבע מוותר על הקרקע שלו, הנוטריון חייב היה להסביר לו את האמור ולוודא שהבין את השלכות הפעולה המשפטית.
פסק דין |09/06/2020 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 43616-03-18- bayti real estate investment private shareholding company נגד ס.ה.ל.- אלובין בעמ
שמות השופטים: אמיר סלאמה
8 לעומת זאת, תובע שהצליח לבצע בעצמו המצאה כדין (בהתאם לפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי), אינו צריך להיפגע רק משום שלא נזקק לעזרת הממונה בהמצאת כתב התביעה. 20. במקרה דנן אין חולק כי כתב התביעה הומצא לידי המבקשת, תחילה באמצעות הדואר האלקטורני של באי כוחה הפלסטיניים, ולאחר מכן ישירות למשרדיה ברמאללה. מדובר בהמצאה לפי תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקשת אינו חולקת על עובדה זו, אלא טוענת שאין המדובר בהמצאה כדין נוכח אי עמידתה בסעיף 3(א) לצו שעת חירום, טענה שאינני סבור שיש לקבלה. 21. עד כה עמדנו על אין התקיימות התנאי הנוגע להמצאה באמצעות הממונה. כעת נדון בטענה הנוגעת לאי המצאת תרגום של כתב התביעה לשפה הערבית, דבר שאין חולק שלא נעשה במקרה דנן. גם כאן אין לומר שאי קיום התנאי צריך להוביל, מיניה וביה, לאי הכרה בתוקף ההמצאה. בעניין גולדמן נקבע, כי אמנם חובת התרגום אינה בגדר עניין פורמאלי גרידא, אלא נועדה לאפשר לבעל דין להבין את ההליכים המתנהלים בעניינו ומשפיעים עליו, ואולם בד בבד נקבע שם כי "ההיזקקות לכלל זה הינה רק בהימצא צורך מעשי בו" (סעיף 16 לפסק הדין). באותו ענניין נקבע כי כאשר המצאת כתב התביעה היא לעורך דין ישראלי המיצג את הנתבע, הרי שתכליתה של חובת התרגום מושגת הלכה למעשה, ואי קיומה אינו שולל את ההמצאה. עוד נקבע בהקשר זה כי "נכון הוא כי אפשר שגם עתה אין בעל הדין עצמו יודע את שפת המסמכים, ואולם הקושי הכרוך בכך נחלש שכן פרקליטו, הדובר את השפה, יכול להעביר לו את המיד הנדרש(שם). אכן, בעניין גולדמן דובר בהמצאת כתב תביעה לידי עורך דין ישראלי, המצאה שהוכרה מכוח תקנה 477, בעוד שבמקרה שלנו לא נטען להמצאה לידי מורשה כאמור, ואולם הרציונל בעינו עומד, ולפיו כאשר התכלית של חובת התרגום מושגת הלכה למעשה, אין לשלול את תוקף ההמצאה רק משום שלא צורף לכתב התביעה תרגום לשפה הערבית.
החלטה |28/10/2018 |שלום – חיפה
ת"א (קריות) 1499/01- הנבוזי גומעה ואח נגד זיידאני אחמד מוחמד ואח
שמות השופטים: דגן אילת
הטענה החדשה לפיה לא מבין עברית והחוזה לא הוקרא לו בלתי אמינה ובלתי סבירה בעיני, נוכח העובדה כי מדובר בהסכם שנוסח ונערך ע"י עו"ד סובחי אלחאג' ז"ל שהוא גם נוטריון והנוטריון אימת חתימתם שנעשתה בפניו. אני לא מאמינה שהנוטריון ערך הסכם בעברית, לא תרגם, לתובע לערבית חרף אי ידיעת השפה כנטען. וראה בענין זה ע"א 404/84 סעתי נ' סיעתי פ"ד מא (2) 496-497 בדברי כב' הש' בך לפיהם נטל כבד רובץ על הצד הטוען כי יפוי הכוח/הסכם שנחתם על ידי צד בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי, והרציונל הוא כי " קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (וראה בענין זה גם סעיף 19 לחוק הנוטריונים התשל"ו- 1976 ). אבל גם לו הייתי מאמינה לתובע שלא הבין את הכתוב, הרי אין לו להלין אלא על עצמו שלא דרש שהמסמך יתורגם לו ובכל מקרה הטענות בענין זה , ככל שקיימות, צריכות היו להיות מופנות לעו"ד אלחאג' ולא לנתבעים או מי מהם. 12. אני דוחה את הטענה כי החתימה על התשריט שצורף בתצהיר נתבע 6 להסכם נ/1 , מזויפת. טענתו של התובע לפיה אין זו טענה נגד מסמך הואיל וככל לא חתם על כל מסמך ועל כן זה בבחינת לא נעשה דבר (non est factum ), אין בה ממש, וזאת לאור העובדה כי גם על עמוד זה, לצד שתי החתימות הנחזות להיות חתימת התובע וחתימת נתבע 6 כתב עו"ד אלחאג' "הנני מאשר בזה כי שני הצדדים חתמו על הסכם זה בנוכחותי היום" וחתם בצרוף חותמתו. אם לא חתם התובע אז איזה שני צדדים חתמו בפניעו"ד חאג' האם התובע טוען ברצינות שעורך הדין לקח חלק בקנונית הזיוף או שאלי הנתבעים זייפו גם את חתימת וחותמת הנוטריון נטל השכנוע לטענת הזיוף מוטלת על הטוען אותה ובעניננו לא הורם קצה קצהו של הנטל.
פסק דין |01/09/2004 |שלום – קריות
ע"א (תל אביב) 1100-01- franco belges נגד א.ש. גל חום שוקי פסח בעמ
שמות השופטים: תאריך
אין חובה גם להגיש תרגום של התצהיר הכתוב עברית לשפה הזרה המובנת לחותם התצהיר, בוודאי שאין חובה שהתרגום הזה יהיה חתום ומאושר כתצהיר, תצהיר שנערך ונחתם בישראל ואושר על ידי עורך דין. אכן, תצהיר המוגש בשפה העברית על ידי מצהיר שזו אינה שפתו מחייב התייחסות של צד ג' כי המצהיר קיבל תרגום מדויק של תוכן התצהיר עליו חתם והבינו. "מקובל במדינתנו שמסמכים רבים מאוד המוגשים לבתי המשפט נחתמו על ידי אנשים שאינם מכירים את השפה בה נערך המסמך ואישרו את תוכנו בחתימתם לאחר שהמסמך תורגם להם. אין לדרוש כי בכל מקרה, כדבר מתחייב, יהיה צורך לאשר את אמיתות התרגום בעדות מפי המתרגם. גישה קפדנית כזו אינה מעשית ואינה רצויה" (ע"א 146/81 פריאל נאשף נ' רקיה נאשף, פ"ד לח (3) 309). באותו עניין דובר בתצהיר הכתוב בעברית אשר נחתם על ידי אדם דובר ערבית ואשר אינו מבין עברית כלל ונקבע כי עדותם של המתרגמים בבית המשפט על כך שתרגמו נאמנה את התצהיר ושהחותם הבינו, איננה הכרחית. אפשר שמשקל עדות של מצהיר כאמור יהא מופחת במידת מה, אך בשום פנים אין לשלול אותה מראש. המצהיר הרי עומד לחקירה שכנגד. ובענייננו, היתה התייחסות מצד עורך הדין, ב"כ המערערת לשאלת תרגום המסמכים. בדיון מתאריך 14/12/1998 אמר עו"ד סאדר: "אני ישבתי עם אנשים שהסבירו למצהיר את התוכן של המסמכים. אני הצעתי להביא מתורגמן, אם הייתי מביא מתורגמן היה מתרגם למצהיר ומסביר לו". אם וכאשר מעמיד בעל דין בספק את אמיתות התרגום או את הבנת המצהיר, עליו להניח את התשתית העובדתית לספקות אלו (שם). אם כדי להניח תשתית זו יש צורך בעדותם של המתרגמים עליו ליטול יוזמה לזימונם לעדות או לחקור את המצהיר כך או כך בהגשת תצהיר חתום ומאושר כדין בעברית שנערך בארץ, לא היה כל פגם גם אם המצהיר אינו דובר עברית.
פסק דין |30/06/2004 |מחוזי – תל אביב
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 14א. תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם
14א. (א) נוטריון העורך אישור על קבלת תצהיר או הצהרה אחרת של מתרגם לענין נאמנותו לשפת המקור של תרגום שערך, יציין על גבי האישור: "אישור זה אינו מהווה אישור נכונותו של התרגום על ידי הנוטריון על פי סעיף 7(4) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976"; (ב) הנוטריון יסביר למבקש האישור קודם לעריכת האישור את משמעות ההערה על גבי האישור כאמור בתקנת משנה (א).
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 15. אישור תרגום
15. לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 15. אישור נכונות תרגום
15. (א) (בוטל). (ב) נוטריון המאשר את נכונותו של תרגום מסמך רשאי לציין בתרגום כהערה את התאריך המקביל לפי לוח פלוני לתאריך לפי לוח אחר שצויין באותו מסמך. (ג) נוטריון המאשר נכונות של תרגום יצרף לאישור שיתן, את המסמך שאת תרגומו הוא מאשר או העתק צילומי ממנו.
תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978
סעיף: 1. שכר שירותים
1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 7. סמכויות הנוטריון
7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל"ז-1977
סעיף: 5. דיווח על עריכת מסמכים מסווגים
5. (א) נוטריון שערך אישור לגבי מסמך שעותק ממנו חייב להשלח לארכיון כאמור בתקנה 4, יודיע לארכיון על עריכת האישור בטופס כמפורט בתוספת לתקנות אלה עד סוף החודש שבו ערך את האישור. (ב) מי שביקש לערוך את האישור כאמור בתקנה זו, יגבה ממנו הנוטריון אגרה כפי שנקבעה ויעביר אותה לארכיון ביחד עם הטופס שישלח לו לפי תקנת משנה (א), ולא יקובל טופס כאמור זולת אם הועברה האגרה בד בבד עם משלוח הטופס. (ג) עותק של הטופס שיישלח לארכיון כאמור בתקנת משנה (א) יצורף לעותק האישור שעל הנוטריון לשמור לפי תקנות אלה ושאליו מתייחס הטופס; הנוטריון ישמור על עותק הטופס ביחד עם עותק האישור. (ד) עותק שני של טופס כאמור בתקנות משנה (ג) יישמר בידי הנוטריון בנפרד לפי סדר עריכתם של הטפסים. (ה) לא ישתמש נוטריון לקיום המוטל עליו בתקנה זו אלא בטפסים שסופקו לו למטרה זו על-ידי המדפיס הממשלתי או מי שהמדפיס הממשלתי הסמיך לכך.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 12. מניעת שינויים במסמך
12. (א) נדרש אדם הניצב בפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך והיו במסמך שינויים או ביטולים במתיחת קו שהוכנסו בו לפני החתימה, לא יתן הנוטריון את אישורו אלא לאחר שאותו אדם והנוטריון עצמו סימנו את השינויים והביטולים על-ידי הוספת ראשי התיבות של שמותיהם וחותם הנוטריון בשולי המסמך על-יד השינויים או הביטולים; היו במסמך כאמור מחיקות, לא יינתן האישור. (ב) היה במסמך כאמור בתקנת משנה (א) מרחק בין הקטע האחרון של נוסחו לבין החתימות, יעביר הנוטריון קו בדיו דרך אותו חלק של המסמך ויוסיף על ידו את ראשי התיבות של שמו. (ג) היו בנוסח מסמך כאמור חלקים שנשארו אחרי החתימה על החלק, יסמן הנוטריון את העובדה או על-ידי תיאורה בסוף האישור או על-ידי הוספת הערה בשולי המסמך, על-יד החלקים שנשארו על החלק "לא מולא בשעת מתן האישור" וראשי התיבות של שמו באותו מקום; שר המשפטים רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה זו סוגים של מסמכים הנועדים לשימוש בחוץ-לארץ. (ד) הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור. (ה) לענין תקנה זו, "מחיקה" של דבר מודפס או כתוב – כל פעולה שיש בה כדי לעשות את המודפס או הכתוב בלתי קריא.
תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2023
סעיף: 7. תחליף המצאה
7. (א) נוכח בית הדין שאי–אפשר להמציא מסמך בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין. (ב) בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה: (1) אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בבקשתו כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (2) אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא היה ניתן להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בבקשה כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בבקשה את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך; (3) אם הנמען אינו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בבקשה כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את המסמך.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 22. עתקים
22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על–ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על–ידי אותו אדם. (ב) נוטריון יתן תוך זמן סביר בנסיבות הענין העתק מאושר על-ידיו של עותק שעליו לשמור לפי תקנה זו, על פי בקשתו של מי שביקש לערוך את המקור, של מי שחתום עליו, של מי שהוענקו לו זכויות על פיו, של חליפיהם של אלה או של מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו של המקור, ולא יתן העתק מאושר כאמור לאחר; למטרה זו רשאי הנוטריון להוציא זמנית את העותק ולערוך בו צילום מחוץ למשרדו. (ג) נבצר מנוטריון זמנית לקיים את האמור בתקנת משנה (ב), ידאג לכך שנוטריון אחר יאשר ויתן את ההעתקים המאושרים במקומו; שר המשפטים רשאי מטעמים מיוחדים לפטור את הנוטריון מקיום הוראה זו, אם ראה שאין בידיו של הנוטריון לקיימה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 54א. תרגום
54א. היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 2. בירור זהות
2. (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ב1) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת הזהות או בדרכון בלבד. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. (ד) הוכחה הזהות בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) או בהתאם לתקנת משנה (ב1), יצרף הנוטריון לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו את ההעתק הצילומי של התעודה המזהה.
כל הזכויות שמורות ©
