כל הזכויות שמורות ©
רשלנות מקצועית של עורכי דין מהווה סוגיה משפטית מורכבת בעלת השלכות משמעותיות במערכת המשפט הישראלית. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, הפסיקה המנחה והשיקולים המעשיים הנוגעים לתביעות רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין בישראל.
רשלנות מקצועית של עורכי דין מתרחשת כאשר עורך הדין אינו מספק את רמת המקצועיות והמיומנות הסבירה המצופה מאיש מקצוע בתחומו. הדבר יכול להתבטא באי-עמידה בלוחות זמנים, טעויות משפטיות מהותיות, או הפרת חובת הנאמנות כלפי הלקוח.
עורך דין בישראל חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי לקוחותיו. חובה זו נובעת הן מהיחסים החוזיים בין הצדדים והן מדיני הנזיקין הכלליים. בפסק דין מנחה בתיק סרוסי נגד עו"ד מקלנן, נקבע כי בין עורך דין ללקוחו קיים חוזה המחייב את עורך הדין לספק שירותים משפטיים ברמה מקצועית נאותה.
בתי המשפט בישראל פיתחו מבחנים ברורים לבחינת התנהגות עורכי דין. בפסק דין אורלובסקי נגד עו"ד דיין, הדגיש בית המשפט כי סטנדרט ההתנהגות נבחן בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, תוך התייחסות למיומנות ולמידת הזהירות שאדם סביר, נבון וכשיר באותו מקצוע היה נוקט.
יסוד מרכזי בבחינת רשלנות מקצועית של עורכי דין הוא חובת הנאמנות והמסירות. בפסיקה ישראלית נקבע כי "אמון מלא בין עורך הדין ללקוח הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין". הפרת חובה זו עלולה להוות בסיס לתביעת רשלנות מקצועית.
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות רשלנות מקצועית הוא הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם. כפי שנקבע בפסק דין אבני נגד נסיס משנת 2023, על התובע מוטל נטל כבד להוכיח לא רק את עצם ההתרשלות, אלא גם את העובדה שאלמלא ההתרשלות, התוצאה המשפטית הייתה שונה.
עורכי דין יכולים לנקוט במספר צעדים מעשיים כדי להפחית את הסיכון לרשלנות מקצועית:
הפסיקה הישראלית מציבה רף גבוה לעורכי דין בכל הנוגע לחובות המקצועיות המוטלות עליהם. רשלנות מקצועית נבחנת בכל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות ובסטנדרטים המקצועיים המקובלים.
בתי המשפט מדגישים את חשיבות המיומנות המקצועית, חובת הנאמנות והזהירות המתבקשת במקצוע עריכת הדין. הנטל להוכחת ההתרשלות והקשר הסיבתי לנזק מוטל על התובע, והוא נחשב לנטל ראייתי משמעותי.
עורכי דין נדרשים לרמה גבוהה של מקצועיות, מיומנות וזהירות בעבודתם. הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים, תיעוד מסודר, והגדרה ברורה של היקף הייצוג המשפטי יכולים לסייע במניעת תביעות רשלנות מקצועית.
לקוחות המעוניינים להגיש תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין צריכים להיות מודעים לנטל הראייתי הכבד המוטל עליהם, ולצורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין בתל אביב נזיקין מומחה בתחום.
ת"א (באר-שבע) 4569/99-1. אורלובסקי ודים נגד עורך דין דיין יעקב
שמות השופטים: טהר שחף
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלו הם:- 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. . . ". וכך נאמר שם עוד, ועל הדברים חזר בית המשפט בע"א 751/89 ברכה מוסהפור ואח' נ. עו"ד אדוארד שוחט ואח' פ"ד מו' (4) 529:- "אמור מעתה, חובותיו של עורך דין כלפי לקוחו רחבות הן. נדרשת ממנו מידה רבה של מיומנות וזהירות בטפלו בענייני הלקוח, בין אם הוא פועל רק למענו ובין אם הוא פועל למען יותר מלקוח אחד באותו ענין. עליו להיות עירני וקשוב לצרכיו של הלקוח ולפעול באמונה ובמסירות למען האינטרסים שלו, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו. על עורך דין לשוות עיקרים וערכים אלה נגד עיניו, שכן אז יבין, אל נכון, גודל האחריות המוטלת עליו ורמת חבותו כלפי הלקוח. . . " באותו ענין אף נקבע כי הנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית כשבאים לבדוק חבות עוה"ד כלפי לקוחו היא בחינת וקביעת סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש וכי אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים, וכך נאמר שם:- " לפי האמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), לגבי בעל מקצוע, התרשלות היא התנהגותו של מי ש"לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות". משמע, שהשאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך דין במילוי תפקידו כעורך דין אם לאו, נחתכת בראש ובראשונה , על פי הנסיבות המיוחדות של המקרה.
פסק דין |
18/03/2002 |
שלום – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 15
ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן
שמות השופטים: שכיב סרחאן
בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.
פסק דין |
24/08/2014 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 34
ת"א (תל אביב) 23891-04-21- ירון אבני נגד דב נסיס
שמות השופטים: יונה אטדגי
אקדים את המאוחר ואומר כי וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי-הדין, מחוז תל אביב, השיבה לנסיס במכתב מיום 28.12.2021 (נספח 1 לתצהיר נסיס), כי היא החליטה להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי נגד אבני בגין התלונה הנוגעת להפרת חיסיון עו"ד-לקוח, וביחס לתלונה הנוספת היא סברה שיש להמתין להכרעה שיפוטית בהליכים המתנהלים בין הצדדים, כשלאחר מכן יוכל נסיס לחדש את תלונתו בקשר לכך. הצדדים לא פירטו מה היו תוצאות הגשת הקובלנה, ככל שהיו. 33. גם אם ניתן לומר שאמירות מסוימות בתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה כוללת פרסומים המהווים לשון הרע, הרי שביחס לאַדן הראשון שלה, אין לנתק את הדברים שיוחסו לאבני מההקשר הכולל של הסכסוך הכספי שבין השניים, שנפרש בהליכים משפטיים מרובים, שחלקם, לכל הפחות, הוכרעו לטובתו של נסיס ולרעתו של אבני, ולכן אני ס בור כי חלה עליהם הגנת סעיף 15(8) לחוק, "תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה", וועדות האתיקה של המחוזות של לשכת עורכי הדין הינה הרשות המוסמכת לברר תלונות על עבירות אתיות של עורכי-דין, ראו: רע"פ 3742/18 פלוני נ' פלוני ( 25.7.2018 , פורסמה בנבו, פסקה 8). ביחס לאַדן השני של התלונה, המתייחס להפרת חיסיון עו"ד-לקוח, וועדת האתיקה הגישה, כאמור, קובלנה בעניין זה, ואני מפנה להחלטות כב' השופט הדר וכב' הרשם צ'כנוביץ, בהן נקבע שאבני הפר במעשיו את חובת הסודיות החלה עליו כעורך-דין כלפי הלקוח וכן להכרעתי בהמשך. 34. אוסיף, כי בהחלטות אחרות שניתנו בבית המשפט העליון, עלתה הסברה שהגשת תלונה ללשכת עורכי-הדין הינה גם "פרסום מותר" לפי סעיף 13(5) לחוק, ראו: רע"א 9229/17 פלוני נ' פלוני ( 3.1.2018 , פורסמה בנבו, פסקה 2), שחלה עליו ההגנה הרחבה שנקבעה ב-רע"א 1104/07 חיר נ' גיל ( 13.8.2009 , פורסם בנבו).
פסק דין |
12/12/2023 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
בדמ (תל אביב) 76/04- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: משה וינברג,עמוסי רזיאל,חבד,גרזון גד,חבד
רק ביום 5.11.03 , לאחר כחמישה חודשים תמימים ממועד הפניה הראשונה אליו, נתקבלה תגובת הנאשם למכתבי הקובל. כאן המקום לציין כי עורך דין אשר לא משיב על דרישתו של הועד המחוזי להגיב על תלונה, שהוגשה כנגדו, נקבע כי זו התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. ראה לעניין זה על"ע 19/86 פלוני נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד מ"א (3) 324. בד"מ (י-ם) 17/76 הועד המחוזי בירושלים נ' עו"ד פלוני פדי"ם א' 291. בד"א 35/77 הועד המחוזי בתל אביב יפו נ' עו"ד פלוני, פדי"ם א' 369. בד"מ (ת"א) 78/84 הועד המחוזי בתל אביב יפו נ' עו"ד פלונית, פדי"ם ו'1. הנאשם מסביר בסיכומיו כי בחודשים האחרונים מצבו הרפואי והנפשי בכי רע, אולם אינו מגבה את טענותיו במסמכים רפואיים מתאימים. מעבר לכך גרסתו בעניין זה אינה מהווה הסבר סביר והצדק סביר להתנהלותו בעניין זה. 10. הדיון המשפטי 10.1 חובת הנאמנות אשר לאישום על פי כלל 2 לכללים בצירוף עם סעיפים 54, 61(1)-61(2) לחוק: לפני שנבחן אם מעשיו של הנאשם באים בגדר הפרת חובת הנאמנות, מן הראוי, תחילה לדון בהיקפה של חובת הנאמנות והמסירות בכלל ובפרט לעמוד על המעשים והמחדלים העשויים לבוא בגדר הפרת החובה. מהי אותה חובת נאמנות ומסירות? אמון מלא בין עורך הדין ללקוח הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין וכי הוא רוח אופיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי, וקשה לעלות על הדעת, כיצד ניתן לקיים בלעדיו יחסי עורך דין-לקוח. 10.2 סעיף 54 לחוק מטיל על עורך הדין חובה, שהשלכותיה משמעותיות ביותר: "54. החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט במילוי תפקידיו יפעל עורך-דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. " כלל 2 לכללים קובע את חובת העורך דין כלפי לקוחו: "2.
הכרעת דין |
27/12/2004 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.
פסק דין |
09/09/1990 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |
15/09/2014 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 129 |
עמודים – 31
ע"א 2625/02- סילביו נחום- עורך דין נגד 1. רחל דורנבאום
שמות השופטים: א ברק,א ריבלין,א חיות
מנגד, קיימות מדינות בודדות, בהן מקובלת עדיין הדרישה המחמירה של יריבות חוזית כבסיס לאחריות בגין רשלנות מקצועית. גם במדינות אלה מוכר לעניין עוולת מצג השווא הרשלני, להבדיל מעוולת הרשלנות המקצועית, חריג לדרישת היריבות החוזית, הואיל והעוולה אינה מבוססת על הפרת חובה מקצועית חוזית כלפי הניזוק (ראו, למשל, פסקי הדין של בית המשפט העליון של טקסס: barcelo v. elliott, 923 s. w.2d 575 (1996) לעומת mccamish, martin, etc. v. f. e. appling, 991 s. w.2d 787 (1999)). מגמת צמצום גדרי תחולתו של כלל ה-privity, לעניין חובת הזהירות של עורך הדין, זוכה לביקורת בארצות הברית, בטענה שהטלת אחריות נזיקית היא עתירת עלות מנקודת מבט מערכתית. העדרו של כלל אחריות ברור, וכתוצאה מכך, העדר היכולת לצפות את תוצאות התביעה הנזיקית כנגד עורך הדין, כך טוענים המבקרים, מעצימים את עלויות ההתדיינות. חמורה מכך, לשיטתם, היא העובדה שאי הוודאות עלולה לאלץ עורכי דין לנקוט בצעדים שונים במטרה להגן על עצמם צעדים שיכולים להגיע עד כדי סירוב לייצג לקוחות מסויימים. אף בהעדר תוצאות מרחיקות לכת שכאלה, עשוי למצער שכר הטרחה אותו גובים עורכי הדין, להאמיר (j. h. bauman a sense of duty: regulation of lawyer liability to third parties by the tort system 37 s. tex. l. rev. 995, 1029-1031 (1996)). על אף הביקורת הזו, מציבה ה-restatement of the law (third) of the law governing lawyers (2000), כללים המשקפים את שחיקת כללי ה-privity המסורתיים. סעיף 51 ל-restatement קובע כי עורך דין לא יחוב בחובת זהירות כלפי הצד שכנגד בעסקה, פרט למקום בו הוא או לקוחו (בהסכמתו המשתמעת של עורך הדין) הזמינו הסתמכות של אותו צד, ובתנאי שדיני הנזיקין של המדינה אינם פוסלים את הטלת האחריות בשל ריחוקו של הניזוק מעורך הדין.
פסק דין |
29/02/2004 |
בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ
שמות השופטים: אסתר חיות
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א).
פסק דין |
28/10/2002 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 11 |
עמודים – 21
1927/99 ת"א (תל אביב)- אבשלום ילין נגד עורך דין יעקב כהן
שמות השופטים: עמירם בנימיני
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. . . כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי 'בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים. . . " (שם, בפסקה 24). ובהמשך: "ניתן לומר כי עורך דין החוטא לחובות המיוחדות המוטלות עליו מעצם היותו עורך דין, החייב לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, יש וימצא את עצמו מסובך ומחוייב מכמה בחינות: א. יש וימצא עצמו, על פי נסיבות המקרה, עובר על הוראות המשמעת שבכללי לשכת עורכי הדין. . . ב. יש והוא ימצא עצמו מפר את חובותיו כלפי לקוחו בשל הפרת ההסכם שנכרת ביניהם ושאחד מעיקריו הוא מתן שירות נאמן ואחראי ללקוח. . . ג. יש והוא ימצא עצמו חב בנזיקין כלפי לקוחו, על שום שהתרשל במתן השירות כלפיו. . . חובות אלה עומדות כל אחת בפני עצמה, והפרתה של אחת אינה מביאה בהכרח להפרתה של השניה. אם כי, יש ואותה התנהגות עצמה תביא להפרתה של יותר מחובה אחת" (שם, בפסקה 28). 25. איחור בהגשת תביעה, באופן שהביא לכך שתקופת ההתיישנות חלפה והתביעה נדחתה על הסף, אינו עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות של עורך דין ומהווה הפרה בוטה שלה. בעניין לוי הנ"ל אמר על כך כב' השופט ד' לוין את הדברים הבאים, היפים גם לענייננו: "מעורך דין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסויימת בכל הקשור לידיעת החוק. . . על עורך הדין לעמוד בלוח זמנים, והדברים אמורים הן בכל הקשור למגבלות זמן שנקבעו בחוק, והן בנוגע למגבלות זמן הקבועות בהוראות שנותן הלקוח לעורך דין.
פסק דין |
12/09/2009 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 34
ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח
שמות השופטים: חאג יחיא
בלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).
פסק דין |
11/10/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 24
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (תל אביב) 6419-04-19- אילנה מרדו נגד זוהר שאלתיאל חגבי
שמות השופטים: רונן אילן
הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן כי לעורך הדין, המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש עילה לתביעה נגד עורך הדין בגין הפרת חוזה. בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). 16.2. על התובעת רובץ הנטל להוכיח כי התובע התרשל והפר את חובת הזהירות שהוא חב בה כלפי המנוח. עם זאת, הוכחתה של רשלנות איננה מביאה לסיום הבירור ולקבלת התביעה. נדבך נוסף, הכרחי, בבירור תביעה בטענה לרשלנות עורך דין, הינו הוכחת הנזק שנגרם והקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק. בטענה לרשלנות בייצוג בערכאות, משמעותה של דרישה זו הוכחה כי לולא הרשלנות, הייתה תוצאת ההתדיינות שונה. שתביעה שנדחתה הייתה מתקבלת, או תביעה שנתקבלה הייתה נדחית, או שהסכומים היו משתנים וכיו"ב. כאשר עסקינן בהליך משפטי שתם, זו דרישה שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בה.
פסק דין |
28/12/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 23
ת"א (חיפה) 55673-03-20- שמואל סלומון נגד רונן מתניה משה
שמות השופטים: גאדה בסול
. 89. כאמור, התביעה מושתת על עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין , לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג לקוחו, המחייבים קיומם של שלושה יסודות מצטברים; חובת זהירות, התרשלות והפרת חובת הזהירות, נזק, הקשר הסיבתי -האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק. 90. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו בחובת זהירות, ועליו להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, מקצועיות ונאמנות. עורך דין מחויב לפעול כאיש מקצוע מיומן וזהיר. עוד מחויב עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ט-1961 "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. "; וכן סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " 91. חובת הזהירות הנדרשת מעורך הדין כלפי לקוחו נקבעה בסטנדרט התנהגות גבוה, וזאת בהתחשב במהות תפקידו של עורך הדין. הפרת סטנדרט ההתנהגות הסביר הנדרש מעורך דין, מקימה אחריות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות, כמו גם אחריות חוזית בשל הפרת החוזה עם הלקוח ואף אחריות מכוח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ( ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). 92. . כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 – 784 (1997)) כפי שעוד נפסק שם, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר אף גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים.
פסק דין |
28/11/2022 |
שלום – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. מרשם עורכי דין זרים
98ו. 9 (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ב. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. (ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם. (ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם; (2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה: (א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל; (ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל; (3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל; (4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל. (ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18ו. הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים
18ו. כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה: (1) חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי סעיף 52ב לחוק; (2) השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת; (3) עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה; (4) התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 14ג. נושאי הבחינה
14ג. (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: (1) חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 – סעיפים 53, 54 עד 60, 61, 62, 75, 81 עד 88, 90, בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו–(4), 98ג, 98ה, 98ט עד 98יא; (2) סעיפים 48 ו–52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (3) סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (4) כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986; (5) כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001; (6) כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003; (7) כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 7. בוחנים ומפקחים
7. (א) הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע. (ב) נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה.
כל הזכויות שמורות ©