כל הזכויות שמורות ©
בית הדין לעבודה בחיפה מהווה מוקד חשוב לפתרון סכסוכי עבודה באזור הצפון. הבנת הסמכות המקומית של ערכאה זו חיונית לכל עובד או מעסיק המבקש לפנות להליך משפטי. במאמר זה נסקור את העקרונות המשפטיים הקובעים את גבולות הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה בחיפה, בהתבסס על הפסיקה העדכנית והתקנות הרלוונטיות.
הסמכות המקומית של בתי הדין לעבודה מעוגנת בתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. תקנה זו קובעת שני קריטריונים מרכזיים לקביעת מקום השיפוט:
כפי שנקבע בתאדמ (ראשון לציון) 18527-08-22 שרון בן עזרא נ' נעה שיווק פרו בע"מ: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
חשוב להבין כי קיים הבדל מהותי בין שני המונחים:
כפי שנקבע בסעש (תל אביב) 17378-12-19 אלה גראף נ' חנה הכט: "הלכה פסוקה היא כי המונח 'מקום העבודה' אינו זהה למונח 'מקום ביצוע העבודה'. יש מקרים שבהם 'מקום העבודה' שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה".
אחד העקרונות החשובים בסוגיית הסמכות המקומית הוא זכות הבחירה הנתונה לתובע. כאשר מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה נמצאים בתחומי שיפוט שונים, התובע רשאי לבחור היכן להגיש את תביעתו – בבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה, או בבית הדין שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה.
בניגוד להליכים אזרחיים רגילים, בדיני עבודה קיימת מגבלה משמעותית – לא ניתן להתנות או להסכים על שינוי הסמכות המקומית.
כפי שנקבע בסעש (חיפה) 18073-06-17 רחמים נחמני נ' א. ברק שמירה ובטחון בע"מ: "בניגוד לכללי תקנות סדר הדין האזרחי, הרי שבבית הדין לעבודה, אין הצדדים רשאים להתנות או להסכים בדבר הסמכות המקומית, ומכאן כי בית הדין אינו 'קונה' סמכותו, מעצם הגשת ההליך בפניו".
בתי הדין מתחשבים במספר שיקולים מעשיים בקביעת הסמכות המקומית:
סוגיה מורכבת במיוחד היא כאשר העובד ביצע את עבודתו במספר מקומות שונים. בסעש (תל אביב) 13062-11-20 מראד הדהד נ' יוסף מימון נקבע: "על פי תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה, מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק… יהא 'בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה'".
במקרים כאלה, יש לבחון היכן בוצע עיקר העבודה והיכן מצוי הקשר המשמעותי ביותר לתובענה.
הפסיקה מדגישה את חשיבות הזיקה למקום העבודה. בפה (חיפה) 75377-12-19 פלוני נ' חברת נמל חיפה בע"מ נקבע: "יש לפרש את המונח 'מקום שבו בוצעה העבודה' פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע".
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה יהיה בעל סמכות מקומית בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
נקודות חשובות לזכירה:
קביעת הסמכות המקומית הנכונה היא צעד ראשון וחיוני בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה. הבנת העקרונות שהוצגו במאמר זה תסייע לעובדים ולמעסיקים לנווט בהצלחה את ההליכים המשפטיים בתחום דיני העבודה. ניתן להתעייץ עם עו ד לדיני עבודה חיפה מומחה.
סעש (תל אביב) 17378-12-19- אלה גראף נגד חנה הכט
שמות השופטים: אסנת רובוביץ ברכש
1. לפניי בקשת הנתבעת להעברת התביעה לבית הדין האזורי חיפה רקע וטענות הצדדים 2. ביום 6.12.19 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבעת. במסגרתה טענה התובעת כי עבדה בשירות הנתבעת בעבודות משק בית, בביתה בחיפה. 3. ביום 23.1.20 הוגשה בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה חיפה, נוכח העובדה כי בית הדין האזורי תל אביב נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לטענת הנתבעת, מקום ביצוע העבודה היה בביתה הקודם של הנתבעת בחיפה בלבד. 4. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב הסמכות מכיוון שמענה של הנתבעת הינו בתל אביב. דיון והכרעה 5. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: התקנות), קובעת: "מקום השיפוט הוא – בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק-בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 6. אין חולק כי התובענה שהגישה התובעת היא בגדר סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. 7. הלכה פסוקה היא כי המונח "מקום העבודה" אינו זהה למונח "מקום ביצוע העבודה". יש מקרים שבהם "מקום העבודה" שונה מהמקום שבו בוצעה העבודה (ר' דב"ע 3-106 שילוח בע"מ-אנייס, פד"ע כח 237). על כן, בהתאם להלכה הפסוקה, מי שמגיש תובענה מעין זו במצב שבו "מקום העבודה" היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, ואילו המקום שבו בוצעה העבודה היה בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר – זכאי לבחור את בית הדין האזורי הנוח לו, על פי החלופה המתאימה לו. 2 8. עוד נקבע כי יש לפרש את המונח "מקום שבו בוצעה העבודה" פירוש תכליתי כדי לאפשר לעובד לממש את זכויותיו במקום העבודה בלי שיאולץ ללכת למקום מגוריו של הנתבע (ר' ד"ר לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק ב').
החלטה |12/04/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 13062-11-20- מראד הדהד נגד יוסף מימון
שמות השופטים: שרון חגג
1. לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מחמת סמכות מקומית 2. הנתבע הגיש בקשתו במסגרת תגובה לביטול פסק דין מיום 26.3.2021 בהעדר הגנה וביום 8.5.2021 ניתנה החלטה בדבר ביטול פסק הדין וכן מתן הוראות, להגשת כתב הגנה ולקביעת דיון קדם, כאשר "במועד דיון קד"מ תתברר שאלת הסמכות המקומית". 3. ביום 30.1.2022 נערך הדיון המקדמי, אשר במסגרתו השלימו הצדדים את טענותיהם. 4. התובע, אינו תושב ישראל, עבד בעבודות בנייה בתקופה 5.2018-6.2020 אצל הנתבע והגיש תביעה בגין רכיבים מכח הוראות חוק המגן במשפט העבודה ופיצויי בגין נסיבות סיום העסקה, כגון טענה להפרת חובת השימוע. 5. הנתבע, במסגרת כתב הגנתו, טוען כי התובע מעולם לא פוטר על ידי הנתבע וכי דיווח העסקתו בוצע באמצעות מדור התשלומים ובהתאם לדין. 6. התובע טוען, כי היות ורוב העבודה בוצעה באזור המרכז ורק תקופה קצרה באזור הצפון אזי הסמכות המקומית מוקנית לבית הדין האזורי לעבודה, תל אביב. התובע מוסיף, כי הנתבע לא עמד בחובותיו הרישומיות כמעסיק. 7. הנתבע טוען, כי אכן לנתבע מספר אתרים אך במקרה דנן, העבודה בוצעה באזור השיפוטי של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ונוסף על כך, כל הצדדים לתביעה מתגוררים בצפון. 2 8. על פי תקנה 3 (א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (להלן: "התקנות") , מקום השיפוט בתובענה בין עובד למעסיקו שעילתה ביחסי עובד-מעסיק, כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 יהא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 9. בעניינו, התובע אינו תושב ישראל והשיב במהלך הדיון המוקדם מיום 30.1.2022 כך: "התובע (בתרגום ב"כ): לשאלת בית הדין היכן עבדתי, אני משיב, התחלתי את עבודתי בפ"ת ליד הרכבת, אחרי פ"ת בהתנחלות ליד פ"ת, אחר כך רמת השרון, אחר כך בנהריה.
החלטה |30/01/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
תאדמ (ראשון לציון) 18527-08-22- שרון בן עזרא נגד נעה שיווק פרו בעמ
שמות השופטים: שלי רוזמן פרקש
1. לפניי בקשה להעמדת ההליך עד לסיום ההליך המתנהל בבית-הדין האזורי לעבודה חיפה או להעברת ההליך לבית-הדין בשל חוסר סמכות עניינית 2. המשיבה, חברה העוסקת בשיווק מוצרים לשיער, הגישה נגד המבקש בבית משפט זה תובענה כספית בסך 34,851 בסדר-דין מהיר. 3. תמצית טענות המבקש, כי עבד אצל המשיבה כסוכן מכירות באזור הצפון במשרה מלאה מיום 1.2.19 ועד יום 30.5.22 , כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיקה, כי פנה ביום 6.6.22 למשיבה לקבלת זכויותיו כעובד, כי אחר פנייה זו נולדה התביעה דנן, וכי ביום 20.10.22 הוגשה על-ידו תובענה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לפיכך, בהינתן אלה, הסמכות לדון בתובענה זו נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה. 4. תמצית טענות המשיבה, כי גם במקרים שבהם התקיימו יחסי עובד ומעסיק, נקבע כי תובענות בגין גזילת כספים תתבררנה בבית משפט אזרחי, כי לצורך כך יש לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעסיק וכן מהי עילת התביעה. אשר לרכיב הראשון, המשיבה הרחיבה ופירטה בהתאם למבחני עובד ומעסיק, ואשר למבחן השני, ללא כל פירוט ונימוק, טענה המשיבה "העילה לתביעה זו הינה נזיקית". 5. כידוע, הסמכות לדון בשאלת עצם קיומם של יחסי עובד ומעסיק קבועה בהוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, כהאי לישנא: "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון- (1)בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ; 6. לפיכך, נעדר בית משפט זה להידרש לכך ולו על מנת למנוע קביעת ממצאים סותרים. 7. אשר לעילת התביעה. אמנם המשיבה טענה כאמור כי מדובר בתביעה נזיקית, אלא שעיון בכתב התביעה מעלה כי אין לטענה זו על מה להישען.
החלטה |27/11/2022 |שלום – ראשון לציון
פה (חיפה) 75377-12-19- פלוני נגד חברת נמל חיפה בעמ
שמות השופטים: קרן כהן
לעניין עדים מספר 1 – 3, 5, 8 ו-10: לפי הבקשה עדים אלה אמורים להעיד על התעמרות והתעללות במבקש. משכתב התביעה אינו כולל עילה של התעמרות בעבודה ומשעדים אלה אינם קשורים לאירועים מושא ההליך ואין להם ידיעה אישית בנוגע אליהם, אין מקום לזמנם למתן עדות. 8.2. לעניין עדה מספר 4: עדה זו נתנה תצהיר מטעם המשיבה ולכן היא עדה מטעמה. בנסיבות אלה אין מקום לזמנה למתן עדות מטעם המבקש. 8.3. לעניין עד מספר 6: לא ברור מדוע יש צורך בזימונו של מנכ"ל המשיבה למתן עדות בנוגע להתנהלותה בזמן ההליך המשפטי ולפניו. המנכ"ל לא מוזכר בכתבי הטענות ולטענת המשיבה הגורם ההנהלה הבכיר ביותר שעסק בעניינו של המבקש היא גב' ביזן שתעיד בדיון ההוכחות. אי לכך, לא מצאתי שיש בעדותו של המנכ"ל כדי לשפוך אור בסוגיות שבמחלוקת בהליך ולכן אין מקום לזמנו למתן עדות. 8.4. לעניין עד מספר 7: לא ברור מדוע יש לזמן את הממונה על השכר להעיד בהליך. כתב התביעה אינו כולל עילת תביעה נגדו והעובדה שהמבקש פוטר בסופו של יום וקיבל פיצויים מוגדלים על פי אישור הממונה על השכר אינה מצדיקה את זימונו למתן עדות. לממונה על השכר אין מידע בנוגע לשאלות שבמחלוקת ולכן אין לזמנו למתן עדות. 8.5. לעניין עד מספר 9: לא ברור מדוע יש צורך בהעדתו של היועץ המשפטי של ההסתדרות במרחב חיפה ולא ברור מדוע הנהלים לטיפול בעובדים רלוונטיים להליך ולסוגיות השנויות במחלוקת. העד אינו קשור להליכים המפורטים בכתב התביעה ואין לו ידיעה אישית עליהם ולכן אין מקום לזמנו למתן עדות. 8.6. לעניין עדים מספר11, 12, 15, 19 – 24: לא ברור מדוע יש לזמן רופאים אלו למתן עדות בענייננו. מדובר ברופאים שונים עם תחומי מומחיות שונים, כאשר במסגרת ההליך לא נדון מצבו הרפואי של המבקש בתחומי המומחיות השונים.
החלטה |12/12/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה
בר"ע 41211-05-14- ישראל שיינברג נגד כנפי משק תור בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,יוסף קרא,מעבידים אמנון גדעון
מכאן, שמקום מושבם של הלקוחות בהם טיפל התובע אינה רלוונטית לסוגיית קביעת הסמכות המקומית במקרה דנן. משקבעתי כי הן מקום העבודה והן מקום ביצוע עיקר העבודה מצויים שניהם בתל אביב – הרי ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה חסר סמכות מקומית לדון בתובענה (תקנה 3(א)(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991). על סמכות מקומית זו לא ניתן להתנות. משכך, אני מורה על העברת התובענה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, לו מסורה הסמכות המקומית לדון בתובענה. 4 התובע ישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשתה, בסך כולל של 1,000 אשר ישולמו לידי הנתבעת תוך 30 ימים מהיום". החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפנינו. טענות הצדדים: 8. בבקשת רשות הערעור טוען המערער כי בית הדין המוסמך לדון בתובענה הוא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה; המערער אמנם עבד כ-5 שנים במשרדה הראשי של המשיבה בתל אביב, אולם מיום 4.5.2010 בו נחנך סניף החברה בקריון קריית ביאליק עבר המערער לעבוד רק שם, וזאת במשך כשנתיים וחמישה חודשים; שגה בית הדין האזורי ביישום הילכת שילוח ; במקרה הנדון, מקום "ביצוע העבודה" ו"מקום העבודה" חד הם במשך תקופה כה ארוכה, ובמיוחד נוכח העובדה שבעת מעברו של המבקש לחיפה, עברה איתו גם "האופרציה"; בית הדין האזורי לא הדריך את עצמו בהתאם ל"רציו" של פסק הדין שילוח ובמיוחד לא על פי האמור בסעיף 9 לפסק הדין ועל פיו נועדו החלופות "להקל על התובע". לפיכך, מוטעית היא פרשנות בית הדין האזורי אשר לא לקחה בחשבון את הכוונה להקל על התובע, ובענייננו המערער שמקום עבודתו היה בחיפה למעלה משנתיים; חישובו המתמטי של בית הדין האזורי בהשוואת תקופות העבודה הוא שגוי ואינו נדרש לבחינת הסמכות המקומית. 5 9. בתגובה לבקשת רשות הערעור טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות; מתחילת העסקתו של המערער בשנת 2004 היה משרדו של המערער במשרדי המשיבה בתל אביב, ושם בוצע עיקר עבודתו במשך כשבע שנים.
פסק דין |29/06/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 8040-03-14- מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובתי ספר בתי יעקב נגד הדסה רדנר
שמות השופטים: יגאל פליטמן,ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,ראובן בוימל,מעבידים אמנון גדעון
משהגענו עד כאן, נשוב ונדגיש כי על העובדת הנטל להוכיח כי לבית הדין האזורי בתל אביב קמה סמכות מקומית לדון בתובענה, לפי אחת מהחלופות הנגזרות מהוראות תקנה 3(א)(1) לתקנות: מרכז העיסוק, המען הרשום או מקום ביצוע העבודה. העובדה כי הרשת הכחישה את טענתה (הסתמית) של העובדת לקיומה של סמכות מקומית, מבלי לנקוב בערכאה שלה הסמכות המקומית לדון, אין בה כדי לפטור את העובדת מהחובה להרים את הנטל להוכיח כי בית הדין בתל אביב הוא המוסמך מקומית לדון בתובענתה. 20. עוד אין לקבל את טענת העובדת ל"הסכמה" מצד הרשת בדבר סמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב – לא מכוח הגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון ולא מטעם אחר. שכן כפי שכבר הובא לעיל ובשונה מתקסד"א, המאפשרות כחלופה לקביעת מקום השיפוט הסכמה על מקום השיפוט, בבתי הדין לעבודה ההסכמה על מקום השיפוט אינה חלופה רלוונטית לסמכות מקומית. לפיכך, שעה שתביעה מוגשת לבית דין שאינו מוסמך לדון בתובענה מבחינת הסמכות המקומית, הרי שאין מנוס מהעברתה לבית הדין המוסמך, אף אם היתה "הסכמה". יתרה מזאת, החובה לבחון את עניין הסמכות המקומית מוטלת על בית הדין עצמו, מיוזמתו. יודגש כי טענות העובדת אשר לנוחות ההתדיינות בבית הדין בתל אביב, אינן רלוונטיות לשלב בחינת הסמכות המקומית. בקשר לטענה זו נזכיר כי בנסיבות מיוחדות מוסמך נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הדיון מבית דין אזורי אחד לבית דין אזורי אחר, וזאת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק. 21. נדגיש כי טוב יעשה נתבע הטוען בכתב ההגנה נגד סמכותו המקומית של בית הדין האזורי שבו נתבע, אם יגיש בהקדם האפשרי גם בקשה מפורשת בעניין זה, ולא ימתין לישיבת קדם המשפט לבירור טענתו.
פסק דין |17/05/2014 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
1227/01 עע- המועצה המקומית גבעת זאב נגד מחמוד מוחמד אלי מחמוד ואח
שמות השופטים: סטיב אדלרנילי ארד,שמואל צור,שלמה גוברמן,הלל דודאי
מכאן שסמכותו של בית משפט לעניינים מקומיים בענייני עבודה מוגבלת רק לאותם עניינים המוסדרים בנספח "דיני עבודה" של התקנון (חוק שכר מינימום, תוספת יוקר וחוקים אחרים שהוחלו על הישובים הישראליים – הוא "משפט המובלעת" הנזכר בסעיף 13 לעיל). אין לבית המשפט המקומי סמכות לדון בענייני עבודה אחרים, ועל כל פנים סמכותו מוגבלת לתחום השיפוט של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות שבאזור. הפורום הנאות 19. נדמה שאין חולק כי בתי הדין לעבודה בישראל מוסמכים לדון בתובענה שבין עובד מקומי למעסיק ישראלי כשמקום העבודה הוא באזור. בעיקרו של דבר, סמכות בית הדין נקבעת לפי מקום העבודה של העובד (תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב1991-) ובמקרה שמקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין, נתונה הסמכות לבית הדין בו נמצא מקום מגוריו של העובד, או מרכז מפעלו של המעביד בישראל, או מקום מגוריו של המעביד, ובמעביד תאגיד – מקום משרדו הרשום או כל מקום בו הוא מנהל עסקיו (תקנה 3(ב) לתקנות האמורות). מעבר לכך בית הדין יכול לקנות סמכות שיפוט לגבי אדם המתגורר באזור על ידי המצאת כתבי בי-דין באזור מכח תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך לשטחים המוחזקים) תש"ל1969- (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 44 – 45 וכן דב"ע נד3-160/ ס. וו. תעשיות בע"מ ואח' – ראשד אלזארו ואח', פד"ע כח' 15 בעמ' 20 ואילך; בג"צ 663/78 מנהלת קרית ארבע נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לג' (2), 404,398). 20. מעבר לשאלת הסמכות, כאשר מדובר בעובד תושב האזור שמקום העבודה שלו הוא באזור, יכולה להתעורר השאלה מהי ערכאת השיפוט הראויה לבירור התביעה.
פסק דין |19/03/2003 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המד 56765-12-12- יניב אדרי נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: נילי ארד
מסגרת שיקול הדעת בקביעת מקום שיפוט בהליך של איחוד דיון בתובענות "יש ליתן הדעת לנסיבות הענין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה" . כאשר נקודת המוצא היא, כי הערכאה הדיונית אליה הוגשה התובענה היא בעלת הסמכות המקומית. על בסיס זה תידון הבקשה להעברת מקום דיון, או יקבע מקום הדיון בהליך איחוד דיון. . מן הכלל אל הפרט 12. בהליך שנועד בבית הדין האזורי בחיפה, ביקש ב"כ התובעים למחוק את התביעות תוך שהודיע על שמירת זכותו להגיש תובענות ל"בתי הדין המוסמכים ולהגיש בקשה להעברת הדיון בתיקים השונים למקום אחד". ולא בכדי. כפי שציין בטיעוניו, בבית הדין האזורי והוסיף לפנינו, אף אחד מן התובעים לא הועסק, או לא ביצע עבודתו, בתחום השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה;ולגבי שבעה מתוך שלושה עשר התובעים, הסמכות המקומית הינה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. נמצא, כי אף לשיטתו, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אין סמכות מקומית לדון באילו מן התובענות, ועל אחת כמה וכמה בתובענות המאוחדות. לאור זאת, הוגשו התביעות מחדש בבתי הדין האזוריים שלהם סמכות מקומית, בהתאם למקום מגוריו, או מקום עבודתו, של כל אחד מהתובעים, כנדרש בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה ובהתאם התגבשה זיקת הסמכות המקומית הספציפית . 13. בנסיבות אלה, משקביעת מקום השיפוט באיחוד התובענות נעשית בזיקה לכללי הסמכות המקומית, ומשמרבית התביעות הוגשו בפועל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מן הראוי הוא כי כלל התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב . לא תשמע טענת מניעות כוללת של בית דין מלדון בהליך 14. טוענים התובעים כי "מן הראוי כי חוקרי הביטוח הלאומי – המופיעים תדיר בפני בית הדין לעבודה באזורם -לא יופיעו כבעלי דין בעצמם בפני אותו בית דין"; וכי "לא ראוי שמותב המכיר היטב את בעלי הדין יהא זה שידון בעניינם".
החלטה |05/02/2013 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
– עורך דין מחאגנה מחמוד קאסם נגד עמותת מרכז הדמוקרטיה וזכויות העובדים
שמות השופטים: סטיב אדלר,נילי ארד,רונית רוזנפלדנציג עובדים שלום חבשוש,נציג מעבידים אורן צבי שחור
בית הדין אף קבע כי אפילו הופיע המערער בבתי משפט או בבתי דין בישראל כחלק מתפקידו בעמותה, אין די בכך כדי לקבוע שמקום העבודה או מקום ביצוע העבודה הינם בישראל. 18. שלא כמו בית הדין האזורי, אנו סבורים כי משקנה בית הדין בישראל סמכות בינלאומית לדון בתביעה, נתונה לבית דין בישראל הסמכות המקומית לדון בה, וזאת על פי ההסדר המפורט כפי שנקבע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב- 1991 (להלן: תקנות בית הדין). אכן, בבסיס ההסדר בדבר סמכותו המקומית של בית דין אזורי עומדת הוראת תקנה 3 (א) (1)) לתקנות בית הדין, הקובעת כך: "תובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה;" משסבור היה בית הדין האזורי כי מקום העבודה ומקום ביצועה היו מחוץ לתחום שיפוטו של בית דין אזורי, קבע כי אין לבית הדין סמכות מקומית לדון בה. אלא שלמקרה כזה, נקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין שורה של אפשרויות חלופיות לפיהן תקבע הסמכות המקומית של בית דין אזורי. בין השאר נקבע בתקנה כי אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, כי אז נתונה הסמכות המקומית ל"בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד . . . " . לפי כתבי בי דין שבתיק, כתובתו של המערער בעיר אום אל פחם. מכאן שאם אמנם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לתחום ישראל, כי אז נתונה הסמכות המקומית לבית הדין האזורי בחיפה לדון בתביעה. 19. בכך לא מתמצה דיוננו בשאלת הסמכות המקומית. מהסכם העבודה שבין המערער לבין העמותה עולה, כי אחד התנאים המרכזיים שבו הוא התנאי בדבר היותו של המערער מוסמך להופיע בבתי משפט ישראליים. מסתבר, ואין על כך מחלוקת, כי המערער ייצג תובעים תושבי הרשות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה בישראל.
פסק דין |05/07/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
המ"ד 18468-04-25- דוד מלכה נגד ' א.י. אלקטרוניקה בע"מ
שמות השופטים: אילן איטח
ג. כבר נקבע כי בעניין שיינברג[3] כי "ככל שאין חפיפה בין 'מקום העבודה' לבין 'מקום ביצוע העבודה', רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה; ככל שמדובר במקרה בו העבודה בוצעה במספר אזורים, 'מקום ביצוע העבודה' הוא המקום בו בוצעה עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה; ככלל, הקובע את מקום סמכותו המקומית של בית הדין הוא מקום עבודתו האחרון עובר לסיום קשר העבודה". ד. כאמור, הנתבעת טענה, והתובע לא חלק על כך, כי מקום מושבה הוא במרכז הארץ, בתחילה בפתח תקווה ולאחר מכן בראש העין וכי העבודה בוצעה לסירוגין במשרדי החברה, במשרדי הספק ובביתו של התובע. בהמשך, במסגרת תצהירה, תיקנה הנתבעת את גרסתה תוך שהודגש כי חלק ניכר מהעבודה בוצע אצל הלקוח. כך או כך, אין לתיקון זה כל השלכות על הכרעתי. שכן, עבודה בפתח תקווה או ראש העין מקימה סמכות מקומית לבית הדין האזורי תל אביב ועבודה במשרדי הספק בצומת אחיהוד ומביתו של התובע בכרמיאל מקימה סמכות מקומית לבית הדין האזורי חיפה. מכאן ומבלי להדרש לשאלה מהו מקום ביצוע עיקר העבודה, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית הדין האזורי תל אביב ולבית הדין האזורי חיפה[4]. ה. בנסיבות בהן יש להעביר את התובענה מבית הדין האזורי חיפה (והתובע לא חלק על כך), יש להעדיף את כללי הסמכות המקומית בתקנות. ו.
החלטה |22/04/2025 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 24822-09-23- צעד קדימה טיולים בע"מ נגד רוני לוין
שמות השופטים: רועי פוליאק
פ), כך ש"ככל שאין חפיפה בין 'מקום העבודה' לבין 'מקום ביצוע העבודה', רשאי התובע לבחור את בית הדין האזורי אליו תוגש התביעה" (בר"ע (ארצי) 41211-05-14 שיינברג – כנפי משק תור בע"מ. פסקה 16 ( 30.6.2014 ) וראו את האסמכתאות המפורטות בפסק הדין). 10. בנסיבות העניין, "מקום העבודה" הוא בפארק התעשייה בעמק חפר ואילו מקום ביצוע העבודה או המקום שבו אמורה היתה העבודה להתבצע הוא כפר הנוער כנות. בהתאם להוראת שעה מחודש ספטמבר 2021, אשר תוקפה לארבע שנים, הועבר תחום המועצה האזורית עמק חפר מאזור שיפוטו של בית הדין האזורי תל אביב לאזור שיפוטו של בית הדין האזורי חיפה (ראו: צו בתי דין לעבודה (הקמת בתי דין אזוריים) (הוראת שעה), התשפ"ב – 2021, ק"ת 9619, עמ' 29 התשפ"ב). התביעה הוגשה אפוא מלכתחילה לבית דין נטל סמכות שיפוט מקומית, מאחר שלמשיב הוקנתה "זכות הבחירה" בין הגשתה בבית הדין האזורי חיפה ("מקום העבודה") לבין הגשתה בבית הדין האזורי באר שבע (מקום ביצוע העבודה או המקום שהיה מיועד לביצועה). יוער, במענה לטענות המבקשת לעיתוי ולאופן העלאת סוגית הסמכות, כי בבתי הדין לעבודה לא ניתן להתנות על הסמכות המקומית וכי בית הדין מוסמך להעלות את הסוגיה מיוזמתו (יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק שלישי עמ' 20 (מהדורה חמישית, 2016)). 11. הנה כי כן, גם אם הנימוק להעברת הדיון שגוי וההחלטה התקבלה במותב חסר וללא שמיעת בעלי הדין, התוצאה היא כי הדיון הועבר מבית דין נטול סמכות מקומית לבית דין שמסורה לו סמכות מקומית. יצוין, כי המשיב, אשר זכות הבחירה מסורה לידיו, לא הגיש השגה על החלטת ההעברה לבאר שבע דווקא ולא לחיפה. בקשת הביטול 12.
החלטה |17/09/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 4187-07-23- בנייני יוקרה א.מ בע"מ נגד חוסאם מלאלחה
שמות השופטים: לאה גליקסמן
משלא הגיעו הצדדים להסכמה, ניתנת החלטה בבקשה. דיון והכרעה 16. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ובחומר הרלוונטי בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט נימוקיי. הסמכות המקומית 17. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי מקום השיפוט בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 כבעניינו, יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". 18. את המונח "מקום העבודה" המוזכר בתקנה האמורה, פירשה הפסיקה באופן רחב: "הביטוי 'מקום העבודה' מקפל בתוכו לא רק את מקום העבודה במובן הצר – שעשוי לחפוף את החלופה האחרת של מקום ביצוע העבודה, אלא גם את מובנו הרחב – קרי, את מרכז מפעלו של המעביד או המקום שבו מצוי משרדו הרשום" בר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), בפסקה 7). 19. משהוברר כי המונח "מקום עבודה" כולל בתוכו גם את מענו הרשום של משרד המעסיק, היא המבקשת; ומשאין חולק כי משרד המבקשת מצוי בעיר אום אלפאחם (ראו: אישור המסירה של כתב התביעה לידי המבקשת, אשר צורף להודעת המשיב כפי שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 22.5.2023 ), הרי שלבית הדין האזורי חיפה מסורה הסמכות המקומית לדון בהליך. עיכוב ההליכים בבית הדין האזורי 20. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2023 , טרם הוכרעה בפסיקת בית דין זה שאלת תוקפו המחייב של הסדר עיכוב הליכים הנכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי ושתכליתו להביא את הצדדים לבירור המחלוקת ביניהם בוועדה פריטטית. מחד, מדובר בהסדר שנועד להיטיב עם בעלי הדין ולהביא פתרון למחלוקת ביניהם באופן יעיל ובפרק זמן קצר יחסית.
החלטה |29/08/2023 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 17594-11-19- א.פ.י.ד. תעשיות 3000 בע"מ נגד אחמד עדוואן
שמות השופטים: אילן איטח,לאה גליקסמן,רועי פוליאק,גב חיה שחר,מעבידים דורון קמפלר
לפי האמור בתקנה זו, הסמכות המקומית קנויה לבית הדין "אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". ברם, נוכח העובדה כי מקום העבודה של העובד או מקום ביצוע העבודה הם ביישוב ברקן, שאינו בתחום אחד מאזורי השיפוט, הרי שיש להידרש לתקנה 3(ב) שלשונה כדלקמן: 6 "לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו. " 13. הנה כי כן, כאשר תקנה 3(א)(1) אינה ישימה, יש – בראש ובראשונה – להידרש לאמור בתקנה 3(ב), הקובעת כי כאשר מקום העבודה או מקום ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה, וגם כאשר מרכז מפעלו של המעסיק הוא מחוץ לאזור השיפוט, הרי שהסמכות המקומית היא לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא אדם פרטי; ולבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מענו הרשום של המעסיק, ככל שמדובר במעסיק שהוא תאגיד. ממילא, בשלב זה אמורה בחינת הסמכות המקומית להיעצר ולהיקבע על פי הוראות תקנה 3(ב) המפורשות, ואין להידרש לתקנה 5. על היחס שבין תקנה 3 ותקנה 5 עמד בית דין זה בבר"ע (ארצי) 51704-06-15 אולניק חברה להובלה עבודות עפר וכבישים בע"מ – וסאם אבו הדיל ( 27.7.2015 ), שם נקבע כי "פניה לתקנה 5 אפשרית רק מקום שלתובענה אין מקום שיפוט מתאים לפי התקנות.
פסק דין |15/02/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום; (10) בהליך לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה) – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצאת לשכת שירות התעסוקה הנוגעת בדבר או נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של הנתבע; (11) בכל הליך אחר – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו של התובע או מרכז מפעלו של הנתבע, ואם הנתבע הוא תאגיד – משרדו הרשום (ב) לענין תקנת משנה (א)(1), (2), (3), (10) ו-(11), אם מקום העבודה או ביצועה הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד או מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לאזור שיפוטו של בית דין לעבודה – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או – אם המעביד הוא תאגיד – בית הדין אשר באזור שיפוטו נמצא משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 3. מקום השיפוט
3. (א) מקום השיפוט הוא – (1) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה; (2) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1א) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או מקום העבודה המיועד של העובד, שהיא העבודה נושא התובענה, או שבא זור שיפוטו בוצעה או אמורה היתה להתבצע העבודה; (3) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1ב) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או נמצא מקום מגוריו; (4) בתובענה נגד קופת גמל כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או מרכז מפעלו של התובע; (5) בת ובענה של קופת גמל נגד מעביד כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של הנתבע בישראל; (6) בתובענה של קופת גמל נגד חבריה כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק – בית הדין האזורי שבתחומו נמצא מקום מגוריו של הנתבע, או שבתחומו שולמו או צריכים היו להשתלם דמי הביטוח לקופה; (7) בתובענה שבין עובד לארג ון עובדים כאמור בסעיף 24(א)(4) לחוק – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של העובד, זולת אם נקבע אחרת בתקנון הארגון; (8) בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של התובע; (9) בתובענה של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר שהמוסד לביטוח לאומי פועל בשמו – בית הדין האזורי
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 2. החלת תקנות סדרי הדין בערעור
2. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), התשכ"ד-1963, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בתקנה 1, במקום כל מקום שבו נאמר "בסעיף 43 לחוק" קרי "בסעיף 24 לחוק הרשויות המקומיות"; (2) בתקנה 3, במקום "המאשים" קרי "התובע – אם העובד הוא המערער או המבקש, או העובד – אם התובע הוא המערער"; (3) בתקנה 4, בפסקה (2), במקום "המשרד" קרי "הרשות המקומית" ופסקה (6) תיראה כמחוקה; (4) בתקנה 6, במקום "יימסר לפרקליט המדינה ולנציב השירות" קרי "יימסר למשיב"; (5) בתקנה 16, במקום "נציב השירות" קרי "ראש הרשות המקומית"; (6) בטופס ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע פיטורים והחזרה לעבודה לפי תקנה 4 שבתוספת, המלים "האם ניתנה רשות לערער" – ייראו כמחוקות.
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 5. מקום שיפוט במקרים אחרים
5. תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות הענין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין.
צו בתי-דין לעבודה (הקמת בתי-דין אזוריים), תשכ"ט-1969
סעיף: 2. הקמת בתי דין אזוריים
2. מוקמים בזה בתי דין אזוריים לעבודה כדלהלן: בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה בית הדין מקום מושבו אזור שיפוטו בית דין אזורי לעבודה, ירושלים ירושלים מחוז ירושלים בית דין אזורי לעבודה, תל–אביב בת ים מחוזות תל–אביב והמרכז למעט אזור צפון מערב השרון2 בית דין אזורי לעבודה, חיפה חיפה מחוז חיפה ונפת עכו שבמחוז הצפון לרבות אזור צפון מערב השרון3 בית דין אזורי לעבודה נוף הגליל – נצרת נצרת או נוף הגליל מחוז הצפון למעט נפת עכו בית דין אזורי לעבודה, באר–שבע באר–שבע ואילת מחוז הדרום תחילה
צו בתי המשפט (בתי משפט לעניינים מקומיים – הקמה והסמכה), התשמ"ג-1983
סעיף: 1. הקמת בתי משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם
1. (א) מוקמים בזה בתי משפט לענינים מקומיים אלה: באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו באר שבע כפר סבא בני-ברק נתניה בת-ים פתח-תקוה חדרה קרית-ביאליק חיפה רמת גן ירושלים תל-אביב-יפו (ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי המשפט לענינים מקומיים בחדרה, קרית ביאליק ובכפר סבא, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא. (ד) (1) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות: טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית טירת הכרמל יקנעם עילית נשר עתלית קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים קרית-אתא קרית-ים קרית-ביאליק קרית-מוצקין קרית-טבעון רכסים (2) נשיא בית משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית משפט לעניינים מקומיים קרית-ביאליק. (ה) אזור שיפוטו של בית המשפט לעניינים מקומיים כפר סבא הוא תחום הרשויות המקומיות כפר סבא, רעננה, הוד השרון, דרום השרון וטירה. (ו) (בוטל). (ז) אזור שיפוטו של בית המשפט לענינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א–זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.
תקנות הרשויות המקומיות (סדרי הדין של בתי הדין), התשל"ט-1979
סעיף: 1. החלת תקנות סדרי הדין בבתי הדין
1. תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ד-1963, למעט תקנות 53 עד 67, 79, 80 ו-92א, יחולו על משמעת עובדי הרשויות המקומיות בשינויים ובתיאומים אלה: (1) בכל מקום שבו נאמר "המשרד" קרי "הרשות המקומית"; (2) בכל מקום שבו נאמר "נציב השירות" או "המנהל הכללי" קרי "ראש הרשות המקומית"; (3) בתקנה 1, המלים "במשרד נציב השירות" – ייראו כמחוקות; (4) בתקנה 2(5), במקום "סעיף 17 לחוק" קרי "סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות", ובמקום "סעיף 17(2)" קרי "סעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות"; (5) בתקנה 52, המלים "אם יש לו זכות ערעור לפי סעיף 43(א) לחוק" ייראו כמחוקות ובמקום "סעיף 43(ב) לחוק" קרי "סעיף 24(ב) לחוק הרשויות המקומיות"; (6) בתקנה 52א, במקום "43(ב)" קרי "24(ב) לחוק הרשויות המקומיות"; (7) בתקנה 82, במקום "סעיף 34 לחוק" קרי "סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות"; (8) בתקנה 83, המספר "28" ייראה כמחוק ובמקום "43(א)" קרי "24(א) לחוק הרשויות המקומיות"; (9) בטופס תובענה לפי תקנה 2 שבתוספת, המלים "פרקליט המדינה או בא כוחו נציב שירות המדינה או בא כוחו" ייראו כמחוקות; במקום "סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963" קרי "סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות", ובמקום "סעיף 17(2)" קרי "סעיף 9(2) לחוק לחוק הרשויות המקומיות".
תקנות הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה) (הוראת שעה), התשע"ד-2013
סעיף: 4. דרכי מינוי עובדים ונושאי משרה
4. (א) על מינוי עובדים ונושאי משרה לפי תקנות 2 ו–3, יחולו דיני קבלת עובדים במועצות המקומיות, בשינויים אלה: (1) ראשי המועצות יפרסמו מכרז פנימי לגבי המשרות, לאחר שקיבלו לכך את אישורו של ראש מינהל השירות; (2) לא נמצא מועמד מתאים במכרז הפנימי, יפורסם לגבי המשרה מכרז פומבי. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו–(2) לא תחול חובת מכרז פנימי או פומבי על – (1) סוגי משרות הפטורות ממכרז לפי דיני קבלת עובדים במועצות המקומיות; (2) עובד שהתקבל כדין לעבודה ברשות המאוחדת, שאושרה נחיצות משרתו באחת המועצות המקומיות, ושמתח הדרגות המרבי של המשרה במועצה המקומית כאמור אינו עולה על 9 בדירוג המינהלי; עובדים כאמור ישובצו במועצות המקומיות לפי רשימה שיכין הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים (להלן – הממונה על מחוז חיפה) ויחולו על מעברם כאמור, ההוראות הקבועות בסעיף 9(א) לחוק. (ג) בתקנה זו, "מכרז פנימי” – מכרז שיוכלו לגשת אליו עובדים אשר התקבלו כדין לעבודה ברשות המאוחדת, והועברו לעבוד באחת מן המועצות המקומיות לפי החלוקה שנקבעה בצו הפירוק. (ד) אין בצו זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 108 לצו נוהל קבלת עובדים. (ה) עובדים אשר התקבלו שלא כדין לעבודה ברשות המאוחדת או שלא שובצו בידי הממונה על מחוז חיפה כאמור בצו הפירוק או שלא נבחרו במכרז באחת מן המועצות המקומיות, תופסק העסקתם לא יאוחר מיום כ”ח בטבת התשע”ד (31 בדצמבר 2013); תשלום תנאי פרישתם יהיה לפי הוראות הממונה על מחוז חיפה.
צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017
סעיף: 1. סוגי החלטות
1. לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן: (1) החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים זולת אם ניתנה באחד מן ההליכים האלה: (א) לפי סעיפים 24(א)(1ב), (1ג), (1ד) ו–(2) לחוק; (ב) מתן סעד זמני לפי סעיף 29(א) לחוק ובכלל זה בקשה לסעד זמני שנדונה עם תובענה כאמור בתקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; (ג) לפי סעיפים 33ח ו–33יא לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; (2) החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה הניתנת לפי סעיף 24(א)(2) לחוק ולמעט החלטה כאמור שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך; (3) החלטה בעניין שלבי דיון בהליך, למעט החלטה שדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי; (4) החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים של אחד מבעלי הדין ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת; הוראה זו לא תחול על החלטות בעניין מומחה רפואי מטעם בית דין לעבודה; (5) החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות של אחד מבעלי הדין, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכותלי בית הדין, ובכלל זה בהיוועדות חזותית; (6) החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה; (7) החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו; (8) החלטה לפי סימן ט' לפרק ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
כל הזכויות שמורות ©