כל הזכויות שמורות ©
דיני עבודה בבני ברק מהווים תחום משפטי חשוב עבור מעסיקים, עובדים ועורכי דין באזור. במאמר זה נסקור את הסוגיות המרכזיות בדיני עבודה כפי שהן באות לידי ביטוי בפסיקה המקומית ובמערכת המשפט בבני ברק והסביבה.
יחסי עובד-מעביד מהווים את אבן היסוד של דיני העבודה. בבני ברק, כמו בשאר הארץ, ההכרעה בשאלה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד נקבעת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה:
כפי שנקבע בתיק סעש 70918-02-19 שנדון בבית הדין לעבודה, נטל ההוכחה להתקיימות יחסי עובד-מעביד מוטל על כתפי הטוען לקיומם. יש חשיבות רבה להצגת ראיות ברורות התומכות בטענה זו.
שאלת הסמכות המקומית היא שאלה מקדמית חשובה בכל הליך משפטי. לגבי תיקי עבודה בבני ברק, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה יהיה בבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו:
בפסיקה של בית הדין לעבודה בבני ברק (סעש 64269-08-23) הודגש עיקרון זה, שמקנה סמכות לבית הדין המקומי כאשר העבודה בוצעה באזור או כאשר מקום העבודה הקבוע נמצא בתחום שיפוטו.
דיני העבודה מקנים לעובדים מגוון זכויות סוציאליות, ביניהן:
בתי הדין לעבודה בבני ברק אוכפים את הזכויות הללו בהתאם לחקיקת המגן ולהסכמים קיבוציים החלים על העובדים. חשוב לציין כי גם עובדים במשרה חלקית או בעבודה זמנית זכאים לזכויות סוציאליות, באופן יחסי להיקף משרתם.
סכסוכים רבים בדיני עבודה נסובים סביב סוגיות של פיטורין או התפטרות. בבני ברק, כמו בשאר הארץ, קיימים כללים ברורים:
בפסיקה המקומית ניתן דגש על הליך שימוע תקין והוגן, וכן על חובת תום הלב ביחסי העבודה.
סוגיית שכר הטרחה בתיקי עבודה היא סוגיה חשובה למתדיינים. בפסיקה מקומית (תא 5960/08) נקבע כי בהעדר הסכם, על המעסיק לשלם שכר טרחה ראוי בהתאם לנסיבות המקרה, תוך התחשבות ב:
בעת בחירת הפורום המשפטי המתאים לסכסוך עבודה בבני ברק, יש לשקול:
בסכסוכי עבודה בבני ברק, הוכחת קיומם של יחסי עובד-מעביד היא קריטית. על מנת להוכיח יחסי עבודה, יש להציג:
עורכי דין ומתדיינים בתחום דיני העבודה בבני ברק צריכים להכיר היטב את הסמכות המקומית והעניינית של בתי הדין, להבין את המבחנים ליחסי עובד-מעביד, ולדעת כיצד לתעד ולהוכיח את מערכת היחסים המשפטית.
במידה ואתם מתמודדים עם סכסוך עבודה בבני ברק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה ומכיר את המערכת המשפטית המקומית. ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע בהבנת הזכויות והחובות, ובבניית אסטרטגיה משפטית מוצלחת.
לשאלות נוספות בנושא דיני עבודה בבני ברק, אל תהססו לפנות אלינו למשרד. צוות עורכי הדין המתמחים שלנו ישמח לסייע בכל שאלה או בעיה.
בג"צ 105/87- האוניברסיטה העברית נגד בית הדין הארצי
שמות השופטים: מ שמגר,ש נתניהו,ח אריאל
" (עמ' 693) עורך-דין טרלו המלומד, בא-כח המרצים, ביקש להביא לפנינו אמות מבחן לענין התערבות בית משפט זה בפסיקת בית הדין הארצי. עיקרן דומות למה שנקבע בענין חטיב הנ"ל. עורך-דין טרלו סבר גם כי מן הראוי שבית המשפט יצמצם התערבותו בפסיקת בית-הדין הארצי בענינים הנוגעים לדיני העבודה הספציפיים בלבד וכי בית משפט זה לא יכנס לבדיקה מחודשת של העובדות כפי שנקבעו בבית הדין. אף בענין מילפלדר המרחיב יותר את התערבות בית משפט זה בענינים אלה (בג"צ 239/83 הנ"ל) נאמר (על ידי כבוד השופט ברק) (וראה גם מאמרו: "בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין לעבודה – הארה מנקודת מבטה של תורת המשפט" – ספר ברניב 1987): "בית הדין הארצי לעבודה הינו ערכאה שיפוטית, שהמחוקק הקים במיוחד כדי לפתח את דיני העבודה ולהפעילם וזו ערכאה מיוחדת, המתמחה בדין העבודה. על כן שוקל בית המשפט הגבוה לצדק בכובד ראש את עמדתו של בית הדין לעבודה בענייני עבודה, ולא פעם הוא מוכן להשתכנע מתפיסתו של בית הדין לעבודה, חרף העובדה שתפיסתו שלו היתה מלכתחילה שונה" (שם, פ"ד ע"א (210 ,(2 בעמ' 220). 10. אף שדי לדחות את הטענות על פי הלכת חטיב, ארשה לעצמי לציין כי לגבי דידי ניתן היה עוד לצמצם יותר את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, בהתחשב בכל אותם הנימוקים שהובאו בפסיקה ובמיוחד בהתחשב בכך שעל בתי הדין לעבודה לפתח בעצמם את הדינים הספציפיים הקשורים ביחסי עבודה. עצם העובדה שבתי דין אלה עלולים בתהליך פיתוח ההלכות האמורות לטעות, אף טעות מהותית, אין לראות בכך, קיום תנאי המצדיק התערבות מבחינה זו; ניתן לסמוך או צריך לסמוך על בית הדין הארצי לעבודה כי במהלך פיתוח ההלכות, הוא גם יתקן את עצמו, אם אמנם יהיה צורך בכך; אין הדבר מחייב, בהכרח, את בית המשפט הגבוה לצדק להתערב במהלך התפתחות זו של ההלכה על ידו (גם אם יתקיים התנאי השני).
פסק דין |21/09/1988 |ית המשפט העליון
ת"א (אשקלון) 5960-08- נמרודי שפר עורך דין נגד חכמון א. ע הנדסה ובניין בע"מ ואח
שמות השופטים: סבין כהן
בתובענה שלפניי עותר התובע, משרד עו"ד, למתן סעד כספי, בגין כספים שהנתבעים חייבים לו, על פי טענתו, כשכר טרחת עורך דין הראוי בגין עבודה שביצע עבור הנתבעים, בניהול הליכים משפטיים. הצדדים לתביעה: 1. הנתבעת 1 הינה חב' קבלנית, נתבעים 2 ו- 3 הינם הבעלים של נתבעת מס' 1, נתבע מס' 4 הינו בנו של נתבע מס' 2, הגם שבתחילה סבר התובע, כי מדובר באביהם של הנתבעים 2, 3. התובע הינו משרד עורכי דין אשר הנתבעים השתמשו בשירותיו, לרבות לצורך ניהול הליכים משפטיים, בהם נטלו חלק הן כתובעים, הן כנתבעים, הן יחדיו והן לחוד. רקע עובדתי וגדר המחלוקת: 2. התובע העניק לנתבעים שירותים משפטיים משך מספר שנים. במהלך שנת 2006 הגיעו היחסים בין הצדדים לקיצם עקב סכסוך כספי ביחס לתשלום שכר-טרחה, הוא נושא התביעה דנן. 3. לטענת התובע, הנתבעים נותרו חייבים לו שכר-טרחה שלא שולם, נשלחו מכתבי דרישה לתשלום שכר-טרחה ותזכורות, אך החוב הנטען לא שולם למעט סכומים קטנים יחסית. לגרסת התובע, לאור תקופת העבודה הארוכה בין הצדדים, שרר יחס חברי בין הצדדים ומשכך מעולם לא נכרת בין הצדדים הסכם להסדרת תנאי שכר הטרחה. כשדרש התובע את שכר-טרחתו, הודיעו לו הנתבעים כי השכר ישולם וכי אין לו מה לדאוג, משכך ובהעדר הסכם שכר טרחה, מבקש התובע כי השכר יקבע לפי הוראות כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס- 2000. בכתב תביעתו מפרט התובע את כל אותם תיקים משפטיים שבהם טיפל עבור הנתבעים וכן מפרט את השכר הראוי בגינם, בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ. כן עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר בגין שירותים משפטיים שוטפים שנתן להם.
פסק דין |10/09/2012 |שלום – אשקלון
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (נצרת) 64269-08-23- חוסאם שמאלי נגד ש. א. אנטקוביץ השקעות בעמ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
כן נטען כי בתביעות רבות הכירה הנתבעת במסגרת כתבי ההגנה אשר הוגשו מטעמה, בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לדון בתביעות. נטען כי הסיבה לשינוי הרישום במשרד המשפטים, הינה ריבוי התביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת לאחרונה. 5. בתשובותיה לתגובת התובע (בהתאם להחלטות שניתנו), טענה הנתבעת כי גם עובר לשינוי מענה הרשום של הנתבעת לרעננה, היה מענה הרשום של הנתבעת בעיר תל אביב. הנתבעת צירפה לתשובתה אישור מרשות התאגידים על עדכון מענה הרשמי בתל אביב, ביום 11.5.2022 . נטען כי מדובר במקור הנורמטיבי לאיתור כתובתה של הנתבעת וכי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט באזור התעשייה ברקן הוא לצורך הנוחות בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בבית הדין בנצרת רק בשל נוחות ב"כ התובע וכי כלל הנתונים מלמדים על כך כי המקום המועדף לדיון בתביעה, הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר ליתר התביעות המתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל – נצרת ואשר לא הוגשה במסגרתן בקשה למחיקה בשל חוסר סמכות מקומית, נטען כי הסמכות המקומית הוכחשה בכתב ההגנה. כמו כן, צורף לתשובת הנתבעת הסכם התקשרות עם מי שנטען בכתב ההגנה שהיתה המעסיקה של התובע, ממנו עולה כי כתובתה ב"אזור". 6. בהמשך, ועל אף הפניית בית הדין את התובע למסמכים אשר צורפו מטעם הנתבעת באשר למען משרדה הרשום (החלטה מיום 8.4.2024 ), הודיע התובע כי הוא נותר בעמדתו כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשהוא חוזר על נימוקיו. בנוסף נטען כי במהלך מסירת כתבי התביעה עלה כי מדובר בביתו הפרטי של בעל המניות של הנתבעת, וכי "אין שם שום משרד". בית הדין התבקש "לשקול היטב את העניין בטרם הכרעתו". 7. ובכן, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |30/04/2024 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בע"מ 9948/04- פלוני נגד 1. פלונית
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,ע ארבל
בתי הדין לעבודה, שעה שהם מבקרים הפעלתה של סמכות שלטונית, בוחנים סמכות זו לא על-פי אמות מידה של משפט העבודה בלבד, אלא גם על-פי אמות מידה של המשפט המינהלי (ראה, למשל, דב"ע שמ/4-18 ). גישה זו נכונה היא ורצויה. בתי המשפט הם רבים, אך המשפט המינהלי הוא אחד, ויש לישמו בכל בית-משפט, שבפניו מתעוררת שאלת התוקף של החלטה מינהלית. . . לדעתי, מדיניות משפטית נבונה של בית המשפט הגבוה לצדק צריכה לאפשר למערכת בתי הדין לעבודה לעסוק במכלול הרחב של סכסוכי העבודה על אלפי תובענותיהם תוך פיקוח משפטי על אותם מקרים מועטים המצדיקים את התערבותנו (ראה: ב' ברכה "סמכות בג"צ וסמכות ביה"ד לעבודה בעילות המבוססות על יחסי עובד-מעביד" הפרקליט כו (תש"ל) 556 ,552 ו-כז (תשל"ז) 87). בכך יושג איזון ראוי בין הרצון לקיים ערכאה מיוחדת בעניני עבודה, לבין הרצון להבטיח אחידות הדין ברחבי המדינה. " בעניין גאנים הצדדים להליך מצויים היו במערכות כפולות עובד ומעביד כאשר המעביד הוא גוף שלטוני. בית המשפט קבע שהסכסוך שהתעורר דינו להתברר בבית הדין לעבודה, מאחר שמדובר היה בנושא מובהק מדיני העבודה: הפסקת עבודתו של העותר כמנהל בית ספר. דומה שדברים אלו יפים גם לענייננו על דרך של קל וחומר. שכן כאמור, בענייננו קיימת הוראת חוק מפורשת, סעיף 25(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי בנסיבות בהן קיימות מערכות כפולות עובד ומעביד שהם בני משפחה דין הסכסוך להתברר בבית הדין לעבודה. 29. התוצאה אליה הגעתי נראית מתאימה ולו על רקע העובדה כי יחסי המשיבה והמבקש כעובדת ומעביד קדמו לנישואיהם בתשע עשרה שנים. אכן, יתכנו מקרים יוצאי דופן בהם יחסי המשפחה השפיעו באופן משמעותי על יחסי העבודה מראשית יצירתם ולאורך שנות קיומם (ראו למשל: סעיף 21(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988).
פסק דין |25/10/2005 |בית המשפט העליון
ע"ע 1120/02- יוסף ועקנין נגד המועצה הדתית אופקים
שמות השופטים: סטיב אדלר,אלישבע ברק,נילי ארד נציג עובדים: אבישי ספיר
במקרים כגון אלה, היעדרו של קשר חוזי בין הצדדים, כשלעצמו, אין די בו כדי לשלול מדעיקרא קיומם של יחסי עובד – מעביד, ואין הכרח להעמיד את קיומו של חוזה העבודה, כתנאי חיוני בּלתו אַיִן לקביעת מעמדו של המועסק כ"עובד" והזכויות הנובעות ממעמדו זה. ביסוד גישה זו, עומדת הפרשנות התכליתיתאשרביטוי מובהק לה ניתן בפסק הדין בדנג"ץ סרוסי. בנסיבותיה של אותה פרשה, נפסק כי נבחר ציבור – חבר מועצה מקומית – הממלא תפקידו מכוח חוק, זכאי לזכויות המוקנות לעובד בענף ביטוח אבטלה שבחוק הביטוח הלאומי תשכ"ח-1968. על הפרשנות התכליתית ככלי להענקת זכויות מתחום המשפט המגן למי שאינו עונה על המבחנים להגדרת "עובד", עמד בהרחבה חברי הנשיא אדלר, בחוות דעתו, בפסק הדין בפרשת צדקא ובמאמרו "היקף תחולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית". דעתו בנדון זה, מקובלת עלי, והוספתי על כך בחוות דעתי בפרשת צדקא בה עמדתי על פריצת האוניברסליות בשיטתנו. לפיה, אין מדובר עוד באחידות פרשנותו של המונח "עובד" אלא בקביעת הסטטוס של "עובד" על פי "הקשר הדברים בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, אל מול מטרות החוק אותו מבקשים ליישם ותכליתן. זאת על רקע ההלכה, לפיה בפרשנותו של דבר החקיקה בו אנו עוסקים תעמוד לנגד עינינו, בין היתר, תכליתו של החוק והמטרה החברתית אותה בא המשפט להגשים ועד כמה ניתן להחיל את הזכויות הנתבעות גם על מי שאינו "עובד" . 13. הנה כי הן, כאשר נתבעות זכויות מתחום המשפט הסוציאלי או זכויות מתחום משפט העבודה המגן, על ידי המועסק מכוח ה"דין" או על ידי המועסק מכוח בחירה, או כשאין מתקיימים במועסק המבחנים לקביעת מעמדו של עובד, או משלא נקשר חוזה עבודה ולא הוכחו יחסי עבודה בין הצדדים – תיבחן הזכות הנתבעת על דרך הפרשנות התכליתית ויישומה של אותה זכות תיעשה במקרה הספציפי, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות העניין ובמסכת הוראות הדין החל על אותו מקרה.
פסק דין |30/12/2003 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
רע"א 2407/14- מורן רוחם נגד אגנס פרנס פרס בעמ
שמות השופטים: י דנציגר,ד ברק ארז,מ מזוז
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.3.2014 ברע"א 1084-12-13 שניתנה על-ידי כבוד סגן הנשיא א' פרקש תאריך הישיבה: ז' באייר התשע"ה ( 26.4.2015 ) בשם המבקשים: עו"ד יגאל חברוני, עו"ד סימה וייס (דרעי) בשם המשיבה: עו"ד אופיר טל, עו"ד ויקטוריה פאנוס בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד מיכל לייסר פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. מהי הערכאה המוסמכת לדון בתביעות שמגיש מעסיק כנגד עובד בגין גניבת כספים ממקום העבודה, או פעולות אחרות שלא כדין בנכסים או בזכויות כספיות של המעסיק שאלה זו, שעמדה במרכז הדיון, חזרה ועוררה בפנינו את סוגית התיחום של קו הגבול בין סמכויותיהם של בתי המשפט האזרחיים לבין סמכויותיהם של בתי הדין לעבודה. 2 השאלה המשפטית 2. במרכזו של הדיון עומדת שאלת פרשנותו של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה או החוק) המגדיר את תחום הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה. באופן ספציפי יותר, הבקשה נסבה על פרשנותם של סעיפי-משנה (1) ו-(1ב) של סעיף 24(א) לחוק זה, המורה בחלקו הרלוונטי, כך: "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ; . . . (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה". 3. אם כן, נקודת המוצא היא שמכלול הסכסוכים בין עובד למעסיק שעילתם ביחסי העבודה, לרבות אלה הנוגעים לקבלה לעבודה ולסיומה, מסורים לסמכותו של בית הדין לעבודה. עם זאת, לכלל זה נקבע חריג: "למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין ".
פסק דין |13/10/2015 |בית המשפט העליון
רע"א 5338/20- המוסד לביטוח לאומי נגד דורון טישמן
שמות השופטים: נ סולברג,ד ברק ארז,ע ברון
נקודת המוצא לניסיון זה היא העובדה שבתי הדין לעבודה הוקמו כאכסניה לדיון בהליכים הקשורים לעבודה ולביטחון סוציאלי, מתוך שאיפה לרכז בערכאה אחת סכסוכים הנובעים מאותה מערכת חוקים וכללים; ומתוך תפיסה כי הכרעה בעניינים אלה מצריכה מומחיות משפטית מיוחדת ומסגרת דיוניות המבטיחה הליכים מהירים ונגישים (ראו: הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה דין וחשבון 33 (2006); בג"ץ 3716/13 אגד, אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקאות 30/28 ( 3.7.2014 ), והאסמכתאות המובאות שם). בשל אותה מומחיות נדרשת בענייני עבודה וביטחון סוציאלי, ניתנה לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט ייחודית ברשימה מוגדרת של עניינים, ובין היתר בתביעות נגד המל"ל בקשר עם תשלום דמי ביטוח. "סמכות ייחודית זו, משמעה כי עניינים המסורים לסמכותו של בית הדין לעבודה יידונו אך ורק בבית הדין, ומנגד, לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה" (ע"א 3017/21 התעשיה האווירית לישראל בע"מ נ' דקל, פסקה 12 ( 29.7.2021 ); כן ראו: ע"א 2618/03 פי. או. אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, עמודים 509-508 (2004)). בהינתן אותה מומחיות מיוחדת של ביה"ד לעבודה בענייני ביטחון סוציאלי, אין מקום לפרש את סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות כהסדר המסיג את גבול הסמכות הייחודית של ביה"ד וגורע ממנה. לטעמי, גישה זו אף מגשימה את השאיפה להרמוניה בין הסדרים נורמטיביים המגלים סתירה לכאורית, ובפרט בין ההסדרים השונים לעניין סמכויות הערכאות בישראל (לדיון דומה אך לא זהה בשאלת היחס שבין סמכותו הייחודית של ביה"ד לעבודה ובין סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, שמתעוררת במקרים שבהם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין בני משפחה, ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית ( 26.10.2005 )).
פסק דין |22/03/2023 |בית המשפט העליון
עב"ל 123/98- המוסד לביטוח לאומי נגד טעמא חנה שפירא
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקין,עמירם רבינוביץ,אורלי סלע נציג עובדים יורם שגב,נציג מעבידים דב פוגל
דעתי הייתה והינה גם כיום – ועל כך גם חבריי אינם חולקים – כי ניתן לתת למונח מסוים, ו'עובד' בכלל זה, הגדרות שונות ומשמעויות שונות בחוקים שונים ואף באותו חוק עצמו, למטרות שונות, והכול בהתאם לתכלית הנלמדת ממילותיו של החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית שלו, מהקשריו ומסביבתו הטבעית. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,000 תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. השופטת אורלי סלע 1. במקרה שבפנינו שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לחברה שבשליטתה. לא אוכל להסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת אלישבע ברק, והנני סבורה שיש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא ולקבוע שאין לראות במשיבה "עובדת" החברה שבבעלותה. 2. ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברה לבין החברה נעשית על בסיס התשתית העובדתית וההלכות כפי שגובשו בפסיקה. 3. לענין התשתית העובדתית, אוסיף על העובדות כפי שנקבעו בפסק דינה של הש' ברק, עובדות שיש להן, לעניות דעתי, חשיבות לצורך הכרעה בתיק זה. א. המשיבה הינה מנהלת יחידה בחברה ובעל זכות החתימה היחידה. אין חוזה עבודה בכתב בין המשיבה לחברה. שיקולי המשיבה כעובדת החברה לא היו שונים במאומה משיקוליה כדירקטור בחברה וכבעלת השליטה בה. ב. לענין השכר – 1. למשיבה הוצאו תלושי משכורת עם ניכויי חובה; 2. בתלושים, בחלקם, היו תשלומים עבור החזר הוצאות טלפון ובחלקם לא. לעיתים חושב השכר לפי סכום נטו שגולם לסכום ברוטו ובחלק מהמקרים אין גילום של סכום נטו; 3. בשכר המשיבה חלו שינויים – חלקם בעצת רואה החשבון בשל עילות חשבונאיות וחלקם עקב שינויים בהכנסות החברה.
פסק דין |21/06/2005 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בר"ע 61055-03-19- ה.ג.ה. יעוץ עסקי בע"מ נגד אסנת יוספי
שמות השופטים: חני אופק גנדלר
מבלי להידרש ליחס בין סעיפי ההסמכה השונים הקבועים בסעיף 24 לחוק אציין כי ההסמכה בסעיף 24(א)(1ב) נבחנת במשולב על פי העילה הנזיקית הנתבעת (שכן ההרחבה לעילות נזיקיות מוגבלת לארבע המנויות בסעיף) ועל פי הקשרו של הסכסוך (בקשר לסכסוך עבודה). לענין זה נאמר בע"א 2618/03 פי. או. אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' נחום ליפקונסקי ( 29.11.04 ): "סעיף 24(א)(1ב) לחוק בכל זאת מסמיך את בית-הדין בעניין תובענה שעילתה בכמה סעיפים של פקודת הנזיקין (נוסח חדש], ובלבד שמדובר בעילה שבקשר לסכסוך עבודה (לעתים, מן הסתם, צד שלישי שאינו העובד או המעביד, יהיה צד לתביעה בגין גרם הפרת חוזה – ראה: גולדברג, בעמ' 31; דב"ע נא/3-156 סימס – יוחננוף; פרשת הוצאת ספרים יבנה בע"מ). 4 לעומת "עילה" במובן חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, "עילה ביחסי עובד מעביד" לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה אינה עניין של מקור הסכסוך, אלא עניין של זכויות או חובות בדיני העבודה. באופן דומה, סמכותו של בית-הדין האזורי לעבודה לפי סעיפים 24(א)(1ב) ו-24(א)(1ג) נקבעת, בין היתר, על-פי "עילה" שבזכויות מכוח דינים מסוימים (דיני הנזיקין ודיני המקרקעין). סיכום ביניים: לאור עקרונות הפרשנות הכלליים בעניין חלוקת הסמכויות בין בית-הדין האזורי לעבודה לבין בתי-המשפט האזרחיים, "עילה" (קרי עובדות המקימות זכות או חובה בדיני עבודה, בחוזה עבודה או בדין אחר, או מקור הסכסוך – הכול בהתאם לתת-הסעיף הרלוונטי) שבסמכות הייחודית של בית-הדין לעבודה תתברר רק בבית-הדין לעבודה; "עילה" כאמור שאינה בסמכות בית-הדין לעבודה תתברר רק בבית-המשפט האזרחי".
החלטה |14/04/2019 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 1096-04- שמעון בן שושן נגד 1. יהודה בן שושן
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקיןיגאל פליטמן,נילי ארד,רבקה גן,שושנה פלומין
עומד על כך משה קשת בספרו על סדר הדין האזרחי (בעמוד 323): הצדדים, הקשורים להתרחשותה של עילה כלשהי, הם חלק ממנה, וזהותם היא המאפשרת את הכללתן של עובדות כלשהן למסגרת של קבוצה, אשר יהא בה כדי ליצור עילת תביעה. בית המשפט הגבוה לצדק מפי השופט אהרן ברק (בג"צ 578/80 (המ' 644/80) ג'מיל אחמד גנאים נגד עבד-אל לטיף מואסי והמועצה המקומית באקה אל-גרבייה (פ"ד לה(2), 29): בהכרעה בשאלה אם תובענה עילתה ביחסי עובד-מעביד, יש לקחת בחשבון אך את העובדות המהותיות המולידות את הזכות, ואין להתחשב בעובדות ההיסטוריות המסבירות את סיבת קיומה של הזכות. עם זאת, הזכות או החובה בה מדובר, לעניין העילה הנזכרת בסעיף 24(א)(1) לחוק, אינה רק זכות (או חובה) במשפט הפרטי אלא כל זכות (או החובה) במסגרת יחסי העבודה, בין זכות (או חובה) שמקורה בחוזה (אישי או קולקטיבי), ובין זכות (או חובה) שמקורה בדין (החקוק או הפסוק). ב הנשיא סטיב אדלר עמד על כך בשאלת צירוף הממונה על השכר כצד להליך, בו הממונה על השכר התערב בהסכמים בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות. וכך פסק: לא זהות העותר או התובע צריכה לקבוע את הערכאה שבה יתקיים הדיון אלא מהות העניין. עם הצדדים האמיתיים ב"סכסוך המשולש" שלפנינו נמנים עובדים והמעסיק ולכן מתמלאים התנאים שבסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה בדבר זהות בעלי-הדין. יתר-על-כן, העיקר בקביעת הסמכות הוא מהות העניין נושא ביחסי עבודה, היינו, במקרה דנן, תוקפו ותוכנו של הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (דב"ע נז/4-16 מרכז השלטון המקומי בישראל ואחרים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פד"ע לב,1; ראה דיון בשאלה זו גם ב ס"ק 5/03 (בש"א 323/03) הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואחרים – התאחדות התעשיינים בישראל ומדינת ישראל – משרד האוצר – טרם פורסם).
פסק דין |09/01/2007 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ת"ט (תל אביב) 8434-07-24- דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נגד ' מוריס נוייסרי
שמות השופטים: רונן פוליאק
ההסכם מגדיר לכאורה מערכת יחסים מתמשכת בין הצדדים, שכן הוא כולל הסכמה של המבקש ל"תנאי העבודה והשכר" כנהג אשר "יהיו בהתאם להסכם הקיבוצי הרלוונטי" והמבקש מצהיר עוד בהסכם כי הוא "מסכים לעבוד בהתאם לתנאי אלה" (סעיפים 9 ו-10 להסכם). זאת ועוד, ההסכם עצמו צופה אפשרות של קביעה שיפוטית כי חרף לשונו תקבע "ערכאה שיפוטית מוסמכת כי נתקיימו [בין המבקש למשיבה] יחסי עובד-מעביד" והוא מסדיר משמעויות קביעה אפשרית כזו (ס' 12 להסכם). הוראות אלה מלמדות לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות על "מסלול" שלמצער מוביל ליחסי עבודה, המקנה על פניו לבית הדין לעבודה סמכות עניינית יחודית כקבוע בסעיף 24(א)(1א) לחוק בתי הדין לעבודה, שעניינו תובענה שעילתה בחוזה לפני שנוצרו יחסי עבודה (ראו: ס"ע (חי') 42448-05-10 כהן נ' הוט-מערכות תקשורת בע"מ, פס' 33 לפסק הדין (פורסם בנבו, 10.10.2015 )). 6. על מסכת עובדתית ומשפטית זו להתברר בבית הדין לעבודה, על-פי סמכותו הייחודית, משהוא הערכאה שבקיאה ומצויה בתחום המיוחד של יחסי העבודה לרבות סכסוכים הנוגעים לקבלה לעבודה (רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, פס' 3 לפסק הדין של השופטת ברק-ארז (פורסם בנבו, 14.10.2015 )). בעיניי מתקיים בענייננו הרציונל לפיו על בית הדין לעבודה "לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, פס' 7 לפסק הדין של הנשיא ברק (2000)). 7. טענת המשיבה בעניין הוראת סעיף 6 לשטר החוב אינה משנה ממסקנה זו, כיוון שעל-פי לשון ההוראה-"בתי המשפט המוסמכים.
החלטה |20/10/2024 |שלום – תל אביב
ת"א (בת ים) 39479-12-23- ירון מישלי נגד ' עידן פלוס
שמות השופטים: מיטל בן בסט
לגבי מבחן זהות הצדדים-נקבע כי די בכך שהשאלה אם קיימים יחסי עובד-מעסיק הינה במחלוקת ממשית בין הצדדים על מנת להעביר את ההכרעה בה לבית הדין לעבודה (ע"א 321/75 שירות ארצי להדברה בע"מ נ' דוד בוחבוט ( 9.11.1975 ); רע"א 3930/14 ורסנו נ' ניניו ( 26.6.2014 ); ת"א (נצ') 55610-04-21 לדיקו ליפט בע"מ נ' ולדימיר צכטיק ( 13.101.2021 )). עוד נקבע בפסיקה כי אין בסיומם של יחסי העבודה בין בעלי הדין כשלעצמם כדי להביא לשלילת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה (ראו למשל את עניין ת"א (נצ') 65626-05-20 הגושרים מלון בטבע (1996) בע"מ נ' הדס ביטון ( 2.10.2020 ) בפיסקה 5; ת"א (מחוזי מרכז) 8370-02-10 חלמיש נ' גמא ניהול וסליקה בע"מ ( 6.7.2010 ) בפיסקה 33). לגבי מבחן עילת התביעה-נקבע בעניין רוחם כי "משמעות המונח 'עילה ביחסי עבודה' לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה כבר נדונה בפסיקתו של בית משפט זה והובנה כמכוונת למכלול העובדות המולידות זכות (או חובה) הנובעת מיחסי העבודה או זכות שמקורה במשפט העבודה" (פסקה 31 לפסק הדין). המקור העיקרי לקביעה אם הסכסוך בין הצדדים עילתו ביחסי עבודה הוא כתב התביעה. עם זאת, במקרים מסוימים יידרש בית המשפט גם לעובדות הנטענות בכתב ההגנה (עניין רוחם בפסיקה 40). לגבי מבחן העילה השלישית ("למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין")-נקבע בפסיקה כי "משמעות המונח 'עילה בפקודת הנזיקין' היא מצומצמת יותר ומכוונת לאותם מצבים שבהם מקור ההגנה על הזכות הנטענת בדין המהותי הוא עוולה בפקודת הנזיקין (גם אם מקורה של אותה זכות ביחסי העבודה). כאמור, תביעות שבין עובדים ומעסיקים שעילתן נזיקית הוצאו מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה בסעיף זה.
החלטה |25/01/2025 |שלום – בת ים
עת"מ (נצרת) 116/02- אהרון ברנזון נגד מנכל משרד הפנים
שמות השופטים: בן דוד מנחם
לאחר שבחן ביסודיות את תנאי ההתקשרות שבין המערער וחבריו לבין ק. ק. ל, כמו גם את מסגרת עבודתם בשירות המינהל, קבע בית הדין הארצי כי המערער וחבריו אינם עובדי המינהל. פסק דין זה ניתן בתיק דב"ע מט70-3/ של בית הדין הארצי לעבודה, חריזי עובד ו-17 אחרים (המערער ביניהם) נגד מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל. עותק הימנו צורף לתיק האסמכתאות שצירף המערער לכתב הערעור, והוא סומן שם כפסיקה1/. (בפסק הדין ניתן למצוא סקירה מקפת של תנאי העסקתם ועבודתם של המערער וחבריו, שחלק מהם פורטו לעיל). מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי פסק הדין הנ"ל מהווה מעשה בית דין בין בעלי הדין ויש בו כדי לחייב את המערער. פנייתם של באי-כח המערער לפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין לעבודה, בענינם של אחרים, שמתוכה מבקשים הם ללמוד על שינויים במגמת הפסיקה, ולהקיש מכך כי אילו היה נדון ענינו של המערער וחבריו בפני בית הדין לעבודה בימינו אלה היתה התוצאה שונה, אין בה כדי לסייע בידי המערער באשר בענינו חל הכלל של מעשה בית דין. (אין באמור לעיל כדי להכיר בצדקת הטענה הנטענת לגופה). אינני חולק כמובן על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה ושל בית המשפט העליון כי "למונחים "עובד" ו"מעביד" אין מובן אחד ויחיד, החל בכל חלקי משפט העבודה". וכי "מובנם של מונחים אלה משתנה עם ההקשר החקיקתי שבו הם מופיעים . . . . . . " הציטוט לקוח מדבריו של כב' הנשיא ברק בדנג"צ 4601/95 שפורסם בפד"י נ"ב(4) עמ' 817, שם בעמודים 828 – 826. ברי שאין בדעתי לחלוק על הלכה זו אלא שקשה לטעון כי העתירה בבית הדין לעבודה, שבה הוכרע הדין נגד המערער, עסקה במאטריה אחרת מזו בה אנו עוסקים כאן, כך שלשיטתי אכן קם כאן כלפי המערער השתק מכח הכלל של מעשה בית דין.
פסק דין |15/03/2003 |מחוזי – נצרת
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
סעיף: 6. סמכויות פיקוח
ב)(3) ו–(4), למעט לעניין ניכוי משכר; (ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו–1ה, למעט לעניין ניכוי משכר; (ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג). (ח)10 לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיפים 1ד ו-1ה או בהתעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) או (4), לגבי עובדים זרים המועסקים באחד הענפים האלה: הבניין, התעשייה או החקלאות-(1) הסמכויות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) יהיו נתונות גם לאחד מאלה, ובלבד שקיבל הדרכה לעניין סמכויות אלה וההוראות שלעניינן הן ניתנו, ויראו אותו כמפקח כהגדרתו בסעיף קטן (א), בשינויים המפורטים בפסקה (2): (א) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוסמך לפי סעיף 5(א)(1) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994; (ב) עובד משרד הבינוי והשיכון שהוסמך לפי סעיף 205(א)(1) לחוק התכנון והבנייה
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
סעיף: 1לא. סייגים להפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים ותפקידיו
1לא. על אף האמור בפרק זה, סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, לא יופעלו – (1) על המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי סעיף 1כד, ולמעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה או הגוף המבוקר, לפי העניין, הם המעסיק או המעסיק בפועל של העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין; (2) לעניין מדיניות שנקבעה על ידי רשות מרשויות המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, לעניין הפעלת סמכויותיהם ולעניין הוראות מינהל שנתנו; (3) על יחיד, לגבי עובד זר שהוא מעסיק בסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3); על אף האמור, הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לעשות שימוש במלוא תפקידיו וסמכויותיו לפי פרק זה במקרים שבהם קיים חשש לאחד מאלה: (א) סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה, כמשמעותם בסימן ז' בפרק י' לחוק העונשין; (ב) מעשה המהווה עבירת מין או אלימות; (ג) הטרדה מינית, כהגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
חוק יישוב סכסוכי-עבודה, תשי"ז-1957
סעיף: 37ג. דין שביתה חלקית בלתי מוגנת
37ג. 5 (א) בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על פי בקשת מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין. (ב) לא ייזקק בית-דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה. (ג) עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, "שכר רגיל" – סכום הרכיבים של שכר העבודה המובאים בחשבון לענין פיצויי פיטורים, על פי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, למעט תוספות המשתלמות בשל תפוקה או בשל מאמץ בעבודה. (ד) הפרשי שכר שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד – יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש מ"א-1981 (להלן-חוק הבטחת הכנסה); (23) הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972; (24) ערעור לפי סעיף 47 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; (25) תובענה לפי חוק משפחות חד–הוריות, התשנ"ב-1992; (26) הליכים לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי ; (27) ערעור ובקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור בפסקאות (11) עד (26); (28) תובענה שעניינה פיטורים או מתן הודעת פיטורים בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן-חוק עבודת נשים), לאישה השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים
תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות), התשפ"ד-2023
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "הוראות תע"ס" – תקנון לעבודה סוציאלית, הכולל הנחיות והוראות המנהל הכללי של המשרד, המתעדכנות מזמן לזמן והמתפרסמות באתר האינטרנט של המשרד; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של המשרד; "המשרד" – משרד הרווחה והביטחון החברתי; "התערבות הנובעת מהוראות חוק" – התערבות הקשורה להוראות אחד החוקים שלהלן: (1) סעיפים 3 ו–4 לחוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (2) פרק שני לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית); (3) סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (4) סעיף 16 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (5) סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (6) סעיף 5 לחוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "מחלקה לשירותים חברתיים" – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק שירותי הסעד; "ממונה" – עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, ואינו ממונה מחוזי; "ממונה מחוזי" – עובד המשרד שהמנהל הכללי מינה לעניין תקנות אלה, למחוז מסוים; "מסגרת חוץ–ביתית" – חלופת בית לנזקק במסגרת שנועדה לספק לו את כל צרכיו בכל שעות היממה, ושהמשרד משתתף בהחזקתו של הנזקק בה, בין באופן מלא ובין באופן חלקי, והכול באחת מאלה: (1) חלופת בית מכוח הוראות חוק או תקנות; (2) חלופת בית כמפורט ברשימה שבתוספת הראשונה; "מסגרת ציבורית" – אחת מאלה: (1) מסגרת של משרד הבריאות או קופת חולים ובמימונם, בין באופן מלא ובין באופן חלקי; (2) בית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; "מען רשום" – מענו הרשום של אדם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; "נזקק" – כמשמעותו בתקנות מבחני נזקקות ולפי מבחני הנזקקות השונים שפורטו באותן תקנות; "נזקק שאינו תלוי" – נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, לרבות נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ-ביתית; "נזקק תלוי" – נזקק בגיר אשר זקוק להשמה במסגרת חוץ-ביתית ולפני תחילת השמתו במסגרת כאמור לא היה מסוגל לדאוג לצורכי חייו באופן עצמאי, למעט נזקק מחמת גיל הזקוק למסגרת חוץ-ביתית; "קטין" – כמשמעותו בפסקה (1) לתקנה 1 לתקנות מבחני נזקקות; "שירות סוציאלי" – כל אחד מסוגי הטיפול והעזרה הניתנים לנזקק במחלקה לשירותים חברתיים או מטעמה, ובכלל זה השמה והחזקה של נזקק במסגרת חוץ-ביתית; "תקנות מבחני נזקקות" – תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
סעיף: 2. הגדרות
2. בחוק זה – "הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; "בודק שכר מוסמך" – מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו'; "בית הדין הארצי" ו "בית הדין האזורי" – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה; "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק בית הדין לעבודה" – חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992; "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; "חוק עבודת הנוער" – חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953; "חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; "הממונה" – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב'; "מעסיק בפועל" ו "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; "מעשה" – לרבות מחדל; "מפקח עבודה" – כמשמעותו בסעיף 23; "צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; "שירות" – שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה; "השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה 2 .
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הוראת שעה
מוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב–22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; (3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג); (4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2013, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב–125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביט חוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששול
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות; (10) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם; (11) תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו; (12) הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4) או סעיף 25 לחוק; (13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; (14) הליכים לפי סעיף 30 לחוק שעות עבורה ומנוחה, התשי"א-1951; (15) הליכים לפי סעיף 14 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; (16) הליכים לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996; (17) הליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; (18) הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]
סעיף: 32. ניכויים שאין להתירם
עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; "קופת גמל"-(נמחקה); (15) הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים; (16) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין; (16א) תשלומים שהוחלט שנתינתם מהווה הפרה לפי חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי סעיף 9 לאותו חוק; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו; (17) (א) הוצאה בשל עלות שכר שנשא בה תאגיד פיננסי, במישרין או בעקיפין, בשנת המס, בעד נושא משרה בכירה או עובד, העולה על התקרה לתשלום (בפסקה זו-ההוצאה העודפת). (ב) חישוב עלות השכר לעניין פסקת משנה (א), לגבי נושא משרה בכירה או עובד בתאגיד פיננסי, יכלול את עלות השכר שנשאו בה הן התאגיד הפיננסי והן תאגידים קשורים לתאגיד הפיננסי בעד אותו נושא משרה בכירה או עובד (בפסקה זו-עלות השכר הכוללת); ההוצאה העודפת תיוחס לתאגיד הפיננסי ולתאגידים קשורים לו, בהתאם ליחס בין עלות השכר שנשא בו כל אחד מהם לעלות השכר הכוללת. (ג) לעניין חישוב עלות השכר לפי פסקת משנה (א), יראו את ההוצאה בשל מענקי פרישה, כאילו הוצאה בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולמת ההוצאה (בפסקה זו-תקופת העבודה); עלתה ההוצאה בשל עלות השכר בגין שנת המס שקדמה למועד ההוצאה בשל מענקי פרישה על התקרה לתשלום, ייווסף לעלות השכר בשנת ההוצאה בשל עלות פרישה החלק שבו עלתה ההוצאה האמורה על התקרה לתשלום באותה שנת מס, כשהיא מוכפלת בתקופת העבודה.
כל הזכויות שמורות ©