כל הזכויות שמורות ©
דיני העבודה בבני ברק מושפעים ממאפייניה הייחודיים של העיר כמרכז חרדי וכמוקד תעסוקה מגוון. סקירה זו מציגה את המסגרת המשפטית והפסיקות המרכזיות הרלוונטיות לעובדים ומעסיקים בעיר, תוך התמקדות במאפיינים הייחודיים של שוק העבודה המקומי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המוסמך לדון בתיקים מאזור בני ברק, מטפל במגוון רחב של סכסוכי עבודה. הפסיקה מלמדת על מספר מאפיינים ייחודיים לסכסוכי עבודה בבני ברק, הנובעים מהרכב האוכלוסייה והמבנה הכלכלי-תעסוקתי של העיר.
בבני ברק פועלים מוסדות דת ועמותות רבות המהווים מעסיקים משמעותיים. בפסק הדין בעניין סעש (תל אביב) 70918-02-19 עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נ' אולמי ויז'ניץ (ניתן ב-05/09/22), הודגשה המורכבות של יחסי העבודה במוסדות בבני ברק. בית הדין הדגיש את חשיבות הוכחת יחסי עובד-מעביד באופן ברור וחד-משמעי, במיוחד במסגרות מוסדיות שבהן לעתים גבולות ההעסקה אינם מוגדרים בצורה פורמלית.
תחום החינוך מהווה ענף תעסוקה מרכזי בבני ברק. בפסק הדין סעש (תל אביב) 26611-05-19 הגר פייסט סבן נ' משרד החינוך התרבות והספורט (ניתן ב-27/03/20), התגלתה המורכבות של יחסי העבודה במערכת החינוך, כולל סוגיות של תיעוד ומסמכים נדרשים. הפסיקה מדגישה את חשיבות השמירה על זכויות עובדי הוראה וצוותי חינוך, גם במסגרות ייחודיות.
בפסק הדין תעא (תל אביב) 10632/09 קלודט צגיר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ב-07/04/14), נדונו הסוגיות המורכבות של העסקה באמצעות חברות כוח אדם ומיקור חוץ. פסק דין זה רלוונטי במיוחד לעובדים בבני ברק המועסקים באמצעות קבלני משנה או חברות כוח אדם, ומבהיר את זכויותיהם במסגרת העסקה עקיפה.
בפסק הדין סעש (תל אביב) 9673-02-18 נעמי מיארה נ' וגשל במעוף (2006) בע"מ (ניתן ב-16/08/21), הודגשה חשיבות ההקפדה על זכויות העובדים וחובת התיעוד של תנאי ההעסקה. פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה למעסיקים בבני ברק לגבי הצורך בהקפדה על:
סוגיית הסמכות המקומית נדונה בפסק הדין סעש (נצרת) 64269-08-23 חוסאם שמאלי נ' ש. א. אנטקוביץ השקעות בע"מ (ניתן ב-01/05/24). פסק דין זה מבהיר את כללי הסמכות המקומית בתביעות עבודה, נושא חשוב במיוחד עבור עובדים המתגוררים בבני ברק אך מועסקים מחוץ לעיר, או להיפך.
מניתוח הפסיקה עולה כי תיעוד מסודר של יחסי העבודה הוא קריטי:
על מנת למנוע סכסוכי עבודה עתידיים, מומלץ:
בהתחשב במאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה בבני ברק, חשוב להקפיד על:
דיני העבודה בבני ברק מאופיינים במורכבות מיוחדת הנובעת מהמבנה הייחודי של שוק העבודה בעיר, הכולל מוסדות דת, חינוך ועמותות לצד עסקים מסחריים. הפסיקה מדגישה את חשיבות ההקפדה על:
עובדים ומעסיקים בבני ברק נדרשים להכיר את הפסיקה העדכנית ולפעול בהתאם לה, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של העיר והאוכלוסייה המגוונת בה.
לא, חוקי העבודה הארציים חלים גם בבני ברק. עם זאת, בפרקטיקה קיימות התאמות מסוימות הנובעות מאופי האוכלוסייה וסוגי המעסיקים באזור.
תביעות עבודה נגד מעסיקים בבני ברק מוגשות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המוסמך לדון בתיקים מאזור זה.
חוזה העבודה, תלושי שכר, תיעוד שעות עבודה, והתכתבויות רשמיות עם המעסיק הם המסמכים החיוניים ביותר למקרה של סכסוך עבודה עתידי.
ניתן לפנות לארגוני סיוע, להגיש תלונה למשרד העבודה, או להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה לפני הגשת תביעה לבית הדין לעבודה.
תעא (תל אביב) 10632/09- קלודט צגיר נגד בנק לאומי לישראל בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן
1. עניינה של תביעה זו – עתירתה של התובעת למתן פסק דין הצהרתי שלפיו היא עובדת קבועה של הנתבעת מס' 1 (להלן – הבנק) רקע: 2. התובעת הועסקה באמצעות חברות שונות במרחב השפלה של הבנק בעיר נס ציונה מאז שנת 1993. הצדדים חלוקים בנוגע להגדרת תפקידה של התובעת – "עובדת ניקיון" או "עובדת כללית", שביצעה עבודות ניקיון ועבודות נוספות. לטענת התובעת, למרות שהועסקה פורמאלית על ידי חברות שונות, המעסיק האמיתי שלה הוא הבנק, והחברות השונות היו "צינור" להעברת שכרה ותו לא. בהקשר זה הדגישה התובעת כי הועסקה בבנק ברציפות, כאשר בכל פעם שהוחלף קבלן כוח האדם בבנק נתבקש הקבלן הזוכה לקלוט את התובעת לשורותיו ולהשאירה במקום עבודתה במרחב השפלה. עוד טענה התובעת כי מתכונת העסקה זו נועדה לשלול ממנה קבלת קביעות כעובדת הבנק, וכפועל יוצא מכך את הזכויות המגיעות לה כעובדת הבנק. 2 3. במועד הגשת התביעה, החברה באמצעותה הועסקה התובעת הייתה הנתבעת 2 (להלן – חברת ברק). 4. ביום 30.8.2009 פנה בא כוחה של התובעת לראש אגף מינהל ומשאבי אנוש בבנק בדרישה שהבנק יכיר בתובעת כעובדת קבועה של הבנק (נספח ת/3 לתצהיר התובעת). 5. ביום 30.9.2009 הודיעה חברת ברק לתובעת כי על פי דרישת הבנק הם נאלצים להעבירה למקום עבודה חדש בתנאים זהים, וכי ההעברה תתבצע במהלך חודש אוקטובר (נספח ת/5 לתצהיר התובעת). 6. ביום 1.10.2009 השיב הבנק לב"כ התובעת כי התובעת אינה ומעולם לא הייתה עובדת הבנק, כי נתנה לבנק שירותי ניקיון בלבד, וזאת כעובדת של חברת ברק (נספח ת/4 לתצהיר התובעת). 7. על רקע הודעת חברת ברק על העברתה למקום עבודה אחר, הגישה התובעת בקשה למתן צו זמני האוסר על הבנק וחברת ברק להעביר אותה מתפקידה. 8. בכל הנוגע לבקשה לסעד זמני הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, "מבלי שצד מודה בטענות הצד שכנגד או בחבות כלשהיא ומבלי שצד מוותר על איזו מטענותיו או דרישותיו", כמפורט להלן: "1.
פסק דין |06/04/2014 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 26611-05-19- הגר פייסט סבן נגד משרד החינוך התרבות והספורט
שמות השופטים: מרב חבקין
עיון בכתב הגנה מעלה כי צוין בו ענין הדרכות ולא השתלמות. מכל מקום שעה שנטען כי לא קיים פרוטוקול לא ניתן לחייב להמציא מסמך שאינו קיים אלא לכל היותר להורות לנתבעת להגיש תצהיר בענין ועל כן הנתבעת תגיש תצהיר המציין במפורש כי המסמך (פרוטוקול השתלמות) אינו קיים. 15. סעיף ד: הנתבעת טענה, כי הדרישה לאתר מסמכים שנשלחו בדואר בעניין התובעת היא דרישה המהווה "מסע דיג" וכי קיים קושי באיתור המסמכים. איני מקבלת טענה זאת. הנתבעת אמורה לשמור באופן מסודר מכתבים שהיא שולחת לגבי עובדיה. תקופת העבודה של התובעת בנתבעת היא קצרה ולכן אין מדובר בדרישה מכבידה מידי. על הנתבעת לפעול לאיתור המסמכים ולהעביר העתק לתובעת. ככל שחרף שקידה ראויה אין הנתבעת מצליחה לאתר מסמכים אלה תגיש תצהיר המציין כך במפורש. 16. סעיפים ה – ז : הנתבעת צירפה את המסמכים ואין צורך לדון. 5 17. סעיפים ח – י : הנתבעת טענה כי המסמכים אינם רלבנטיים. מדובר במסמכים שמילאה התובעת בקבלה לעבודה וכן הודעה על תנאי עבודה שיש לתת לעובד על פי חוק. לאחר שלקחתי בחשבון את מהות המסמכים מצאתי שיש הצדקה להורות על גילוי המסמכים הללו. אין כל טעם שלא להתיר לעובד לעיין בטופס קבלה לעבודה שמילא בעצמו או בהודעה על תנאי עבודה. מדובר במסמכים שאמור להיות חלק מהתיק האישי של התובעת במקום העבודה. 18. סעיף י"א : הנתבעת טענה כי נוהל חסימה לא קיים וצירפה את יתר המסמכים שהתבקשו לתגובה ולכתב ההגנה. משלא נטען בתשובת התובעת לגבי סוגיה זו הרי שלא נדרש עוד לדון בה. 19. סעיף י"ב: הנתבעת טענה, כי הדרישה אינה רלבנטית וקיים קושי להתחקות אחר מסמך שכזה. התובעת השיבה כי ההצעה נזכרה בכתב ההגנה ומדובר בדרישה רלבנטית. ולהכרעתי : הואיל ובכתב ההגנה נטען שהוצע לתובעת מקום אחר להתמחות בשנה שנייה, מדובר בדרישה רלבנטית לקבל אסמכתא בכתב לגבי טענה זאת.
החלטה |26/03/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 9673-02-18- נעמי מיארה נגד וגשל במעוף (2006) בעמ
שמות השופטים: דגית ויסמן,גב דליה כהן,גב אידה שפירא
ראוי לציין כבר בשלב זה, כי עדות התובעת עוררה קושי, כיוון שלא היתה עקבית, חלק מתשובותיה גם לא היו ענייניות ופעמים רבות התובעת טענה שאינה זוכרת (ר' למשל התייחסותה לתוכן תצהירה בעמוד 6 שורות 15/16, לראיות שהציגה – בעמוד 10 החל משורה 23 ור' גם בשורות 4 – 19, 23/33, עמוד 9 שורות 10/19. בנוסף ר' עדותה לגבי עבודתו של בנה אצל הנתבעת – בעמוד 13 שורות 13 – 16 לעומת עדות הבן בעמוד 16 שורות 18 – 23). לגבי עדות בנה של התובעת, מלבד העובדה כי מדובר בבן משפחה שניכר שהוא מבקש לסייע לאמו, הרי שעל פי עדותו, עבד במקום כשבוע או שבועיים, כשהיה בן 16 (היינו בסביבות שנת 2005 – עמוד 15 שורות 32/33, עמוד 16 שורה 21). כך שספק רב מה הידיעה האישית שהיתה בידיו לגבי תנאי העבודה של אמו, בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, שהן השנים הרלוונטיות לדיון. 3. בסעיפים הבאים יידונו טענות הצדדים לגבי רכיבי התביעה השונים. דיון והכרעה תחולת צו ההרחבה בענף אולמות אירועים 4. בהתאם להלכה הפסוקה, שאלת תחולתו של צו הרחבה היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה, כאשר בעיקרו של דבר יש לקבוע את סיווג עסקו של המעסיק, בהתאם לעיקר עיסוקו של המעסיק (דב"ע נג/3-125 שרר – רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158 (1993); ע"ע (ארצי) 18/99 אפרימי – לילה עבד לעיל, ( 9.7.2000 )). 5. הנתבעת טענה כי צו ההרחבה בענף אולמות האירועים אינו חל עליה, מאחר שעיקר עיסוקה הוא בענף המלונאות. הנתבעת הציגה אישור מעיריית בני ברק, לפיו לצרכי ארנונה, היא מסווגת בענף המלונאות. כמו כן, צירפה לסיכומיה את צו הארנונה של עירית בני ברק לשנת 2020 והפנתה להבדלים בשיעור הארנונה בין בתי מלון ואולמות.
פסק דין |15/08/2021 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |ית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (נצרת) 64269-08-23- חוסאם שמאלי נגד ש. א. אנטקוביץ השקעות בעמ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
כן נטען כי בתביעות רבות הכירה הנתבעת במסגרת כתבי ההגנה אשר הוגשו מטעמה, בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לדון בתביעות. נטען כי הסיבה לשינוי הרישום במשרד המשפטים, הינה ריבוי התביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת לאחרונה. 5. בתשובותיה לתגובת התובע (בהתאם להחלטות שניתנו), טענה הנתבעת כי גם עובר לשינוי מענה הרשום של הנתבעת לרעננה, היה מענה הרשום של הנתבעת בעיר תל אביב. הנתבעת צירפה לתשובתה אישור מרשות התאגידים על עדכון מענה הרשמי בתל אביב, ביום 11.5.2022 . נטען כי מדובר במקור הנורמטיבי לאיתור כתובתה של הנתבעת וכי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט באזור התעשייה ברקן הוא לצורך הנוחות בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בבית הדין בנצרת רק בשל נוחות ב"כ התובע וכי כלל הנתונים מלמדים על כך כי המקום המועדף לדיון בתביעה, הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר ליתר התביעות המתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל – נצרת ואשר לא הוגשה במסגרתן בקשה למחיקה בשל חוסר סמכות מקומית, נטען כי הסמכות המקומית הוכחשה בכתב ההגנה. כמו כן, צורף לתשובת הנתבעת הסכם התקשרות עם מי שנטען בכתב ההגנה שהיתה המעסיקה של התובע, ממנו עולה כי כתובתה ב"אזור". 6. בהמשך, ועל אף הפניית בית הדין את התובע למסמכים אשר צורפו מטעם הנתבעת באשר למען משרדה הרשום (החלטה מיום 8.4.2024 ), הודיע התובע כי הוא נותר בעמדתו כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשהוא חוזר על נימוקיו. בנוסף נטען כי במהלך מסירת כתבי התביעה עלה כי מדובר בביתו הפרטי של בעל המניות של הנתבעת, וכי "אין שם שום משרד". בית הדין התבקש "לשקול היטב את העניין בטרם הכרעתו". 7. ובכן, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |30/04/2024 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
בג"צ 5168/93- שמואל מור נגד 1. בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: א ברקא גולדברג,צ א טל
כך אמר השופט ברק בבג"צ 239/83 מילפלדר ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מא (2) 210, 220: "האוטונומיה, הניתנת לבתי הדין השונים, כגון בית הדין הארצי לעבודה, היא מעצם טבעה חלקית, וההתחשבות במומחיות של בתי דין אלה, עם כל חשיבותה, היא במהותה מוגבלת. על כן, אם לאחר מתן משקל ראוי לעמדת בית הדין הארצי לעבודה, סבור עדיין בית המשפט הגבוה לצדק, כי בית הדין הארצי לעבודה טעה וכי פירושו של בית המשפט הגבוה לצדק הוא הפירוש הראוי, על בית המשפט הגבוה לצדק ליתן את פירושו שלו. " (וראה עוד בבג"צ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מו (2) 430, 438). על כן, לאחר שנדון בשאלות לגופן, אם מסקנתנו תהיה שונה מזו של בית הדין הארצי, יהיה עלינו לבחון האם המקרה שלפנינו הוא מן המקרים שראוי שנתערב בהם. 2. עובד, קבלן עצמאי מי הוא "עובד", היא שאלה מורכבת וסבוכה ודעות רבות בה. קל להגדיר דבר שהוא עצמו אינו אלא יציר ההגדרה. קשה מאד להגדיר תופעה מורכבת הקיימת בזכות עצמה שאין קיומה תלוי בהגדרה. כל שכן אם באנו להגדיר מצבים שונים בתחום יחסי העבודה, אשר, כדברי השופט ויתקון, "אין קץ לרב-גווניותם", ואשר לגביהם "המבחנים אינם מבחינים וההגדרות אינן מגדירות" (ע"א 454/71, ע"א 458/71, יהושע ולנסי נגד פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ, כ"ו (2) 322, 324 – ו'). וכבר נילאו כל חכמי לב למצוא את אבן הבוחן שעל פיה ייקבע מעמדו של אדם "כעובד" או "כעצמאי", ושתתאים לכל המצבים הדינמיים. "entirely new kinds of work-relations are emerging – for example in response to the explosion in information technology and to the increasing tendency for businesses to devolve specialized functions to individual or corporate service-providers )see further cordova )1986(; rodgers rodgers )1989(; di martino wirth .
פסק דין |16/11/1996 |בית המשפט העליון
בע"מ 9948/04- פלוני נגד 1. פלונית
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,ע ארבל
בתי הדין לעבודה, שעה שהם מבקרים הפעלתה של סמכות שלטונית, בוחנים סמכות זו לא על-פי אמות מידה של משפט העבודה בלבד, אלא גם על-פי אמות מידה של המשפט המינהלי (ראה, למשל, דב"ע שמ/4-18 ). גישה זו נכונה היא ורצויה. בתי המשפט הם רבים, אך המשפט המינהלי הוא אחד, ויש לישמו בכל בית-משפט, שבפניו מתעוררת שאלת התוקף של החלטה מינהלית. . . לדעתי, מדיניות משפטית נבונה של בית המשפט הגבוה לצדק צריכה לאפשר למערכת בתי הדין לעבודה לעסוק במכלול הרחב של סכסוכי העבודה על אלפי תובענותיהם תוך פיקוח משפטי על אותם מקרים מועטים המצדיקים את התערבותנו (ראה: ב' ברכה "סמכות בג"צ וסמכות ביה"ד לעבודה בעילות המבוססות על יחסי עובד-מעביד" הפרקליט כו (תש"ל) 556 ,552 ו-כז (תשל"ז) 87). בכך יושג איזון ראוי בין הרצון לקיים ערכאה מיוחדת בעניני עבודה, לבין הרצון להבטיח אחידות הדין ברחבי המדינה. " בעניין גאנים הצדדים להליך מצויים היו במערכות כפולות עובד ומעביד כאשר המעביד הוא גוף שלטוני. בית המשפט קבע שהסכסוך שהתעורר דינו להתברר בבית הדין לעבודה, מאחר שמדובר היה בנושא מובהק מדיני העבודה: הפסקת עבודתו של העותר כמנהל בית ספר. דומה שדברים אלו יפים גם לענייננו על דרך של קל וחומר. שכן כאמור, בענייננו קיימת הוראת חוק מפורשת, סעיף 25(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הקובע כי בנסיבות בהן קיימות מערכות כפולות עובד ומעביד שהם בני משפחה דין הסכסוך להתברר בבית הדין לעבודה. 29. התוצאה אליה הגעתי נראית מתאימה ולו על רקע העובדה כי יחסי המשיבה והמבקש כעובדת ומעביד קדמו לנישואיהם בתשע עשרה שנים. אכן, יתכנו מקרים יוצאי דופן בהם יחסי המשפחה השפיעו באופן משמעותי על יחסי העבודה מראשית יצירתם ולאורך שנות קיומם (ראו למשל: סעיף 21(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988).
פסק דין |25/10/2005 |בית המשפט העליון
ע"ע 35727-11-12- ביטחון לאומי 1992 ע. נגד בע"מ נגד פודולסקי אלכסנדר
שמות השופטים: לאה גליקסמן,סיגל דוידוב מוטולה,נטע רות,מנחם שוורץ,מיכה ינון
נדמה כי תפיסה זו הרואה במדיניות פסיקת ההוצאות, במימושה הלכה למעשה של זכות הגישה לערכאות ובקידום הלכידות החברתית, שלוש חוליות שלובות זו בזו באותה שרשרת סיבתית, רלוונטית ביותר לבית הדין לעבודה כערכאה המרכזית המופקדת והאמונה על הכרעה בסכסוכים בתחום החברתי (לתפקידו זה של בית הדין ראו – דפנה ברק ארז, אייל גרוס "הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל מעבר לזכות לכבוד" ספר דליה דורנר תשס"ט 189-217). משכך, יש בתפיסה זו להצדיק התווית נקודות איזון ייחודיות על ידי בית הדין, בין מכלול השיקולים הרלוונטיים לפסיקת הוצאות משפט. זאת, באופן הנותן ביטוי הולם הן למהות ההליכים ולמכנה המשותף של חלק ניכר מן הסכסוכים המובאים בפניו, המעלים שאלות חברתיות חשובות או נוגעים לזכויות יסוד והן לאפיונים הייחודיים המשותפים של חלק ניכר מבעלי הדין הבאים בשעריו שניחנו ברגישות מיוחדת לחסמי כניסה בדרך למימושה של זכות הגישה לערכאות. בהקשר זה מכוונים אנו לאותם חסמים שמקורם בטעמים פסיכולוגים הנוגעים לתפיסת המערכת המשפטית כזרה ומנוכרת לבעלי דין אלה, לשוני תרבותי, למגבלות שפה, לנחיתות כלכלית וכן לעליה ברמת ה"משפוט" של יחסי העבודה; חסמים העלולים להיות למכשול בדרכן של אוכלוסיות רבות ובעיקר מוחלשות למימוש זכויותיהן. זאת אף בשים לב למורכבות ההולכת וגדלה של מבנה שוק התעסוקה, וכפועל יוצא מכך גם של הדין וההלכה הנדרשים להתמודד עימה וכן, נוכח הקושי להמשיג זכויות כלכליות ולתרגם אותן לסעדים משפטיים שניתן לאוכפם. משכך ננסה אפוא לעמוד בקצרה על המאפיינים הייחודיים של חלק מן ההליכים בבתי הדין כמו גם על המאפיינים הייחודיים של חלק ניכר מבעלי הדין הבאים בשעריו, ככל שהם נוגעים למדיניות פסיקת ההוצאות ולקביעת נקודת האיזון הראויה בין השיקולים הרלוונטיים לעניין זה.
פסק דין |25/01/2015 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע נז/02-182- המוסד לביטוח לאומי נגד יוסף צבי גרוסקופף
שמות השופטים: ס אדלרס,י אליאסוף,ו וירט ליבנה,ד פרנקל,י בן יהודה
בית הדין יכיר בדירקטור כ"עובד" החברה אם התקיימו שתי מערכות מקבילות של יחסים, מערכת אחת על פיה הוא דירקטור ומערכת שנייה ומקבילה על פיה הוא "עובד". (דב"ע לה3-73/ יעקב גיסון – חברת בית-הספר אריאל בע"מ, פד"ע ז' 293; א' פלמן ו- ה' בר-מור, דיני חברות בישראל (1994) 566). השאלה היא, האם חובתו של האדם לבצע עבודה נובעת ממעמדו בתאגיד (דירקטור, בעל מניות), מתפקידו כמנהל, בעל תפקיד אחר או מכוח התקשרות חוזית. צריכה להתקיים הפרדה בין מערכת היחסים של דירקטור/בעל מניות לבין מערכת היחסים של האיש כ"עובד" החברה. (ראה: דב"ע לד3-60/ עזבון בלה ורי המנוח – "לאורווי" בע"מ, פד"ע ו' 10, 13; דב"ע נא3-75/ אליעזרי – אימפריה של קולנוע בע"מ, פד"ע כ"ד 218). חברות משפחתיות 28. סוגיה נוספת נוגעת ל"חברות משפחתיות" והיא נסבה סביב ההבחנה בין ביצוע עבודה כ"עובד" לבין מתן עזרה משפחתית לאחד מבני המשפחה. בדב"ע נג0-78/ (דב"ע נג0-78/ פייגלשטוק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ו 283; דב"ע נד0-181/ בראל – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם) נקבע: "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה" (ראה גם: דב"ע לג0-108/ המוסד – כץ, פד"ע ה' 31; דב"ע נג0-78/ פייגלשטוק – המוסד, פד"ע כ"ו 283; דב"ע מח0-1 41/ גלנדאור – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 98; דב"ע נב0-76/ הופמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ד 375).
פסק דין |18/04/1999 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בג"צ 6337/06- עידו אדלר ואח נגד הרמטכל ואח
שמות השופטים: א א לוי,א רובינשטיין,ד חשין
עוד יצוין, כי כלל נושא שירותם של אנשי הקבע לא הוסדר בחקיקה, חרף משאלות משכבר (ד' ברק-ארז "'חוזה העבודה' של משרת בצה"ל", הפרקליט מ (תשנ"א) 114; בג"צ 5060/96 רס"מ בת שבע קהלני נ' ראש הממשלה, פ"ד נד(3) 270, 285-284 (הנשיא ברק); בג"צ 6651/05 הנזכר והאסמכתאות דשם). אציין כי עיינתי בדין וחשבון הועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה (ועדת זמיר) מטבת תשס"ו – ינואר 2006, ובו נדרשה הועדה (עמ' 36) להמלצות ועדת אליאסוף שלפיה יש מקום להשיב לבית הדין לעבודה את הסמכות לדון בנושא מינויים, פיטורין וכיוצא בזה של שוטרים וסוהרים. הועדה סברה – גם בעקבות המלצתו של נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים – כי ראוי לשקול תיקון החוק והעברת הנושאים לבית הדין לעבודה, עם זאת לא הומלץ – בדעת רוב – שלא להציע בשלב זה את השינוי, בשל ההרמוניה עם משרתי הקבע בצה"ל ומנימוקים נוספים; נאמר גם שאין התיקים הללו מכבידים על בית משפט זה. ואולם, הומלץ לבחון בעתיד אם להעביר את הסמכות לבית הדין לעבודה או לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדידי יש מקום להדגיש ביתר שאת את זכויותיהם של לובשי המדים עצמם, שבמצב הקיים אינם זוכים לא אחת למלוא יומם, והוא טעם מרכזי בצורך הדוחק בשינוי. זאת, מעבר לעומס בבית משפט זה, שלדידי יש להביאו בחשבון. אשוב ואומר כחלוף השנים מתברר לטעמי יותר ויותר שהסיטואציה שנוצרה בתיעול הדיונים הללו לבית משפט זה אינה בריאה, בראש וראשונה ללובשי המדים עצמם, שכן נדירים הם המקרים בהם יכול בית המשפט לרדת לפרטים הנחוצים עד תום; ואף שהמחוקק לא אמר דברו, סבורני כי המועדים מתקצרים. ראו גם ע"ע 1247/01 נדרה נ' מדינת ישראל-צה"ל (טרם פורסם) (השופט צור); ד"ר יצחק לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד (2006), פרק 2, 22.
פסק דין |04/10/2006 |בית המשפט העליון
עב"ל 123/98- המוסד לביטוח לאומי נגד טעמא חנה שפירא
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקין,עמירם רבינוביץ,אורלי סלע נציג עובדים יורם שגב,נציג מעבידים דב פוגל
דעתי הייתה והינה גם כיום – ועל כך גם חבריי אינם חולקים – כי ניתן לתת למונח מסוים, ו'עובד' בכלל זה, הגדרות שונות ומשמעויות שונות בחוקים שונים ואף באותו חוק עצמו, למטרות שונות, והכול בהתאם לתכלית הנלמדת ממילותיו של החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית שלו, מהקשריו ומסביבתו הטבעית. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,000 תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. השופטת אורלי סלע 1. במקרה שבפנינו שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לחברה שבשליטתה. לא אוכל להסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת אלישבע ברק, והנני סבורה שיש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא ולקבוע שאין לראות במשיבה "עובדת" החברה שבבעלותה. 2. ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברה לבין החברה נעשית על בסיס התשתית העובדתית וההלכות כפי שגובשו בפסיקה. 3. לענין התשתית העובדתית, אוסיף על העובדות כפי שנקבעו בפסק דינה של הש' ברק, עובדות שיש להן, לעניות דעתי, חשיבות לצורך הכרעה בתיק זה. א. המשיבה הינה מנהלת יחידה בחברה ובעל זכות החתימה היחידה. אין חוזה עבודה בכתב בין המשיבה לחברה. שיקולי המשיבה כעובדת החברה לא היו שונים במאומה משיקוליה כדירקטור בחברה וכבעלת השליטה בה. ב. לענין השכר – 1. למשיבה הוצאו תלושי משכורת עם ניכויי חובה; 2. בתלושים, בחלקם, היו תשלומים עבור החזר הוצאות טלפון ובחלקם לא. לעיתים חושב השכר לפי סכום נטו שגולם לסכום ברוטו ובחלק מהמקרים אין גילום של סכום נטו; 3. בשכר המשיבה חלו שינויים – חלקם בעצת רואה החשבון בשל עילות חשבונאיות וחלקם עקב שינויים בהכנסות החברה.
פסק דין |21/06/2005 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ת"א (תל אביב) 1044/08- ארגון סוכני הדואר ו-44 סוכני דואר נגד חברת דואר ישראל בעמ
שמות השופטים: מיכל אגמון גונן
התפתחות הדין ניצנים ראשונים לגישה זו ניתן למצוא בפסק דינו של סגן הנשיא ס' אדלר בתב (ארצי) 3-96/נד מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ נ' ח'ליל עבד אל רחמן עאבד, פד"ע כט(1) 151 (1995), שם הבחינה הייתה לצורך הגדרת עובד ביחסי עבודה משולשים, של עובדים שהועסקו באמצעות קבלני כוח אדם: "בהיעדר חקיקה המגינה על עובדים – המועסקים ביחסי עבודה מורכבים, אשר כוללים מספר גופים משפטיים – מחובתה של הפסיקה להשתחרר מגישה פורמלית, לשאוף להבטחת הזכויות המובטחות לעובדים בחוקי המגן של משפט העבודה ולקדם את מטרותיהם של חוקים אלה. בית הדין אינו צריך להמתין לחקיקה או לחקיקת משנה לפתור את הבעיה של עובד המועסק ביחסי עבודה מורכבים. על בית הדין מוטלת האחריות לפסוק תוך התחשבות במטרה הגלומה בחוקי המגן של משפט העבודה, אפילו כרוך הדבר בחיפוש פתרונות חדשים לבעיות חדשות. על בית הדין לסייע הן לאכיפתם של חוקי המגן במשפט העבודה והן להשגת מטרותיהם, ואל לו לתת יד להפרתם או לעקיפתם. " כך גם בתב"ע (ארצי) 02-109/נה אסנת דפנה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט(1) 326 (1996), קבעה כב' השופטת א' ברק, בעניינה של עובדת חברת כוח אדם (בעמ' 330 לפסק הדין), כי: "עלינו לבחון בכל מקרה את תכלית החקיקה הדורשת מאתנו להגדיר עובד. מדיניותו של בית הדין לעבודה היא לדאוג לכך, שזכויותיו הסוציאליות של עובד לא יקופחו רק משום שלכאורה אין לו מעביד קבוע, אין לו "אבא" והוא מועבר "מיד ליד". " מעט מאוחר יותר, בעניין מור, כב' הנשיא א' ברק הפנה לפסיקה זו כשציין, באמרת אגב, שאולי יש מקום לשקול מתן זכויות מכוח חוקי המגן גם למי שאינו מוגדר כעובד. באותו עניין דובר בסטודנט שהועסק כחוקר פרטי במשרד חקירות.
פסק דין |24/01/2016 |מחוזי – תל אביב
ת"ט (תל אביב) 8434-07-24- דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נגד ' מוריס נוייסרי
שמות השופטים: רונן פוליאק
ההסכם מגדיר לכאורה מערכת יחסים מתמשכת בין הצדדים, שכן הוא כולל הסכמה של המבקש ל"תנאי העבודה והשכר" כנהג אשר "יהיו בהתאם להסכם הקיבוצי הרלוונטי" והמבקש מצהיר עוד בהסכם כי הוא "מסכים לעבוד בהתאם לתנאי אלה" (סעיפים 9 ו-10 להסכם). זאת ועוד, ההסכם עצמו צופה אפשרות של קביעה שיפוטית כי חרף לשונו תקבע "ערכאה שיפוטית מוסמכת כי נתקיימו [בין המבקש למשיבה] יחסי עובד-מעביד" והוא מסדיר משמעויות קביעה אפשרית כזו (ס' 12 להסכם). הוראות אלה מלמדות לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות על "מסלול" שלמצער מוביל ליחסי עבודה, המקנה על פניו לבית הדין לעבודה סמכות עניינית יחודית כקבוע בסעיף 24(א)(1א) לחוק בתי הדין לעבודה, שעניינו תובענה שעילתה בחוזה לפני שנוצרו יחסי עבודה (ראו: ס"ע (חי') 42448-05-10 כהן נ' הוט-מערכות תקשורת בע"מ, פס' 33 לפסק הדין (פורסם בנבו, 10.10.2015 )). 6. על מסכת עובדתית ומשפטית זו להתברר בבית הדין לעבודה, על-פי סמכותו הייחודית, משהוא הערכאה שבקיאה ומצויה בתחום המיוחד של יחסי העבודה לרבות סכסוכים הנוגעים לקבלה לעבודה (רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ, פס' 3 לפסק הדין של השופטת ברק-ארז (פורסם בנבו, 14.10.2015 )). בעיניי מתקיים בענייננו הרציונל לפיו על בית הדין לעבודה "לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, פס' 7 לפסק הדין של הנשיא ברק (2000)). 7. טענת המשיבה בעניין הוראת סעיף 6 לשטר החוב אינה משנה ממסקנה זו, כיוון שעל-פי לשון ההוראה-"בתי המשפט המוסמכים.
החלטה |20/10/2024 |שלום – תל אביב
ב"ל (תל אביב) 4677-11-21- צביה אוחיון נגד ' המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: תו סילורה,אמיר אופיר,גב רינה לנצנר
עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתרה את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'. 25. נטל הראיה להוכיח קיומם של יחסי עובד ומעסיק, מוטל על התובע: "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי" (דב"ע (ארצי) לג/0-159 בטי מרקו-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה(1) 134; עב"ל (ארצי) 20105/96 אורלי יהלום-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603). 26. ההגדרה המרחיבה שבסעיף 1 לחוק, כפי שהובאה לעיל, קובעת שני תנאים מצטברים על מנת שבן משפחה יוכר כעובד, האחד-עבודה במפעל באופן סדיר, והשני-כי אלמלא ביצע את העבודה, היה עובד אחר מבצעה (דב"ע מז 0-6 רוזט סרוסי-המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 434). כן נקבע, כי על מנת לקבוע יחסי עובד ומעביד, ישנה חשיבות רבה להתקשרות תמורת שכר עבודה (עב"ל 279/98 חטמי יצחק-המוסד לביטוח לאומי, 29.6.01 ). 27. אשר לבעל שליטה בחברת מעטים, קובע סעיף 32 לפקודת מס הכנסה כי-"בעל שליטה-מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:-(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או 10% לפחות מכוח ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל; קרובו-כמשמעותו בסעיף 76 (ד)".
פסק דין |09/03/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
2 התובעים טענו כי הם עבדו שעות נוספו רבות בגינן לא קיבלו תשלום. כמו-כן, הם טענו כי הם זכאים לתשלום בגין ימי מנוחה שבועית, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על העדר שימוע, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, דמי חגים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, ופיצוי על אי הנפקת תלושי שכר. סה"כ תביעתו של עומר בסך 1,786,163.26 ותביעתו של אשרף בסך 1,582, 002.56.4 . הנתבע הגיש כתב הגנה מטעמו. יהודה לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב כלל לדיון. יהודה הוא בנו של ראובן. בדיון מיום 25.10.20 אמר ראובן כי יהודה מתגורר בחו"ל מזה כ-10 שנים בשל טיפולים פסיכיאטריים שהוא עובר שם (ע' 2 לפרוטוקול הדיון). לטענת ראובן מעולם לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו ובין התובעים והוא מעולם לא העסיק אותם בשום דרך. כמו-כן, עולה החשש כי הוא לא פגש את התובעים עצמם. המבנה ברחוב טל חיים 3 בבני ברק שייך לשכונה אשר נקראת "שכונת ויז'ניץ", קהילה של כ-1,500 משפחות חרדיות אשר מכונים חסידי ויז'ניץ. שם מתגוררים באופן לא חוקי בקומת המרתף והמקלט מסתננים ושוהים בלתי חוקיים, ובין היתר גם התובעים. כאשר תושבי השכונה צריכים עובד או פועל לעבודות מזדמנות מגיעים לצורך כך למבנה של האולם. המבנה משמש גם כאולם שמחות, אך לא למטרת רווח ובעלות מינימאלית לבעל השמחה. ראובן יודע לבשל ומדי פעם ביקשו ממנו בעלי השמחה לבשל לאירועים והוא עשה זאת כמצווה ולא למטרות רווח. לכל אירוע הייתה התקשרות ישירה בין הפועלים ובין בעלי השמחה. מאחר שראובן היה מוגבל בבנק, הוא נתן לתובעים שקים של יהודה, שלא התגורר בארץ מזה עשור.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: 5. עניינים בהם יינתן השירות
5. שירות יינתן בעניינים הבאים: (1) עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות); (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, לרבות נזיקין למע עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, התש"י-1950, חוק האזרחות, התשי"ב-1972, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (8) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
סעיף: 2. הגדרות
2. בחוק זה – "הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; "בודק שכר מוסמך" – מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו'; "בית הדין הארצי" ו "בית הדין האזורי" – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה; "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חוק בית הדין לעבודה" – חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992; "חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם" – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; "חוק עבודת הנוער" – חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953; "חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; "הממונה" – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב'; "מעסיק בפועל" ו "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; "מעשה" – לרבות מחדל; "מפקח עבודה" – כמשמעותו בסעיף 23; "צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; "שירות" – שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה; "השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה 2 .
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט
חוק להשתתפותם של העובדים, נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו–2014 (הוראת שעה), התשע"ג-2013
סעיף: 2. הגדרות
אחד מאלה: (א) תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי ואינם מחושבים על בסיס תשלום אחר הנכלל בתשלום המשולם לבעל התפקיד; (ב) דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה; (ג) החזר הוצאות; (ד) גילום חלק מהמס החל על בעל התפקיד אשר משולם בידי המעסיק; "הסכם " – הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסדר קיבוצי, הוראת מינהל, או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; "הסכם קיבוצי " – קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים; "חוק גמלאות לראש רשות " – חוק ה רשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977; "חוק הסכמים קיבוציים" – חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "חוק שירותי הדת היהודיים " – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971; "חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; "מבטח " – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; "מוסד חינוך " – כל אחד מאלה: (1) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949; (2) בית ספר שחלה עליו חובת רישוי לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 ; (3) מוסד להכשרת עובדי חינוך, בין שהוא מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או שהוא בעל היתר לפי סעיף 21א לחוק האמור, ובין שאינו אחד מאלה; "מעסיק " – כל אחד מאלה: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב; (3) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב; (4) תאגיד בריאות; (5) מוסד חינוך שהממש
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 2. הגדרות
2. בפקודה זו – "הורים" – לרבות הורי-הורים והורים חורגים; "חיה" – לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים; "חיית-בר" – כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה כלואה או בפיקוחו של אדם; "ילד" – לרבות נכד, ילד-חורג, עובר, ילד שלא-מנישואין, או ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית, הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרות הביטויים "הורים" ו"ילד", יראו את הנולד שלא-מנישואין ואת המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או של מאמצו, הכל לפי הענין; "מיטלטלין" – דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים, דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין במחובר; "מעביד" – מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה, ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או של אדם אחר – לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו באותו שירות; "מקרקעין" – קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים אחרים; "נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה; "נזק ממון" – הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים; "נכס" – מקרקעין או מיטלטלין; "נתבע" – לרבות נתבע בתביעה-שכנגד או בתובענה-שכנגד; "פגיעה" – נגיעה שלא-כדין בזכות משפטית; "תובע" – לרבות תובע בתביעה-שכנגד או בתובענה-שכנגד; "תובענה" – כל הליך אזרחי לפני בית-משפט, לרבות קיזוז ותביעה-שכנגד; "תופש" – אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין אדם כאמור – בעל המקרקעין.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הוראת שעה
משעה אחת; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששול מו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "השכר המרבי" – שכר הש ווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ו–7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה: (1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק; (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998-, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (א) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה,
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ט-2009
סעיף: 1. הוראת שעה
דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2008, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מו כפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיימים בעובד גם אחד מאלה: (1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף; (2) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן זו גו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור הקובע ומתקיים אחד מאלה: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי
צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (מבצע עלות השחר)
סעיף: 5. ,6. ,7. התנאים לתשלום שכר לעובדים
(ח) העובד הוא הורה של אדם עם מוגבלות אשר מתקיימים לגביו שלושת התנאים המצטברים האלה: (1) המוגבלות של בנו או בתו של העובד ידועה למעסיק או שהעובד המציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי על המוגבלות של בנו או בתו. (2) ההורה נעדר מעבודתו לצורך השגחה על בנו או בתו כיוון שהמוגבלות אינה מאפשרת לו או לה, לפי העניין, לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההסכם. (3) מתקיים לגבי ההורה אחד מהתנאים הבאים, והוא הצהיר על כך בכתב: (1) האדם עם המוגבלות (בנו או בתו) נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של האדם עם המוגבלות; (2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על בנו או בתו שהם אדם עם מוגבלות, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על בנו או בתו שהם אדם עם מוגבלות. ככל שתהיה מחלוקת בדבר הימצאותו או אי-הימצאותו של מוסד חינוך או מקום עבודה או מקום מגורים באזור המיוחד בתקופת ההסכם או בחלקה – יכריע בדבר פיקוד העורף. מעסיק לעניין סעיף זה כולל גם מעסיק שהסכם זה חל עליו שהינו קבלן כוח אדם וקבלן שירותים, בהתאם למקום עבודתם בפועל של עובדיהם. 6.
חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "הפסקה בעבודה" – הפסקה שהעובד זכאי לה מכוח דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג במקום העבודה; "מאבטח" – מי שמבצע תפקידי שמירה או אבטחה, למעט שוטר, סוהר או חייל; "מושב לעבודה" – מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין את רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום; "מזמין שירות", ו"קבלן שירות" – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "מקום עבודה" – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי, למעט מקום שהוראות סימן ד' בפרק ד' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, חלות לגביו; "השר" – שר התעשיה המסחר והתעסוקה 2 .
תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993
סעיף: 1. הגדרות
הוראה במוסדות אקדמאיים, או עבודת מחקר של העובד, והכל בין אם הם נעשים בארץ ובין בחו"ל, בין אם הם בתחום עבודתו הרגילה שבשלה מוענקת לו הזכות לשבתון, או בתחום קרוב לו, ובין אם הם בתחום שבו יש כוונה להעסיק את העובד לאחר השבתון, וכן כל פעילות אחרת המיועדת לתרום לקידומו המקצועי של העובד, שאושרה כשבתון לע נין קבלת תשלום כסף בעד שבתון מהמעביד (להלן-השתלמות), ובלבד שתקופת ההשתלמות איננה קצרה מתקופת ההשתלמות הרצופה המינימלית המקנה את הזכות לקבלת תשלום כסף בעד שבתון; "שכר עבודה"-משכורת המשולמת לעובד יומי, למעט שכר עבודה המשתלם בידי יחיד במשק ביתו הפרטי; "השיעור המרבי"-שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפ קודה; "עבודת יום"-עבודה ביום כלשהו; "מס מעסיקים"-המס המוטל לפי סעיף 2 לחוק מס מעסיקים, התשל"ה-1975; "בן זוג רשום"-כהגדרתו בפקודה, אולם כל עוד לא נמסר למעביד אישור בכתב מאת פקיד השומה מיהו בן הזוג הרשום, יראה המעביד, לצורך ניכוי המס במקור את הבעל כאילו הוא בן הזוג
כל הזכויות שמורות ©