כל הזכויות שמורות ©
תביעות נזקי גוף בחיפה מהוות חלק משמעותי מההליכים המשפטיים באזור הצפון. כיצד מתנהלות תביעות אלו? מהם העקרונות המשפטיים המנחים את בתי המשפט בחיפה? במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, הפסיקות המרכזיות והשלבים המעשיים בהגשת תביעת נזקי גוף באזור חיפה.
הפסיקה בבתי המשפט בחיפה אימצה גישה רחבה להגדרת המונח "נזק גוף". בפסק דין מנחה בתיק תא (חיפה) 3688/02 אירדה (אילנה) חיימוב נ' אלירן אקוקה ואח' (ניתן ב-20/03/05), קבע בית המשפט:
"משמעות המונח 'נזק גוף', הינה רחבה ולאו דווקא מוגבלת לפגיעות הנושאות בחובן צלקות ו/או נכות. קרי, די בפגיעה אשר פוגמת בנוחיות וברווחת הנפגע על מנת לעמוד בדרישות החוק."
משמעות קביעה זו היא שגם פגיעות שאינן מותירות צלקות נראות לעין או נכות פיזית מובהקת, עשויות להיחשב כנזקי גוף המזכים בפיצוי. זוהי גישה מרחיבה המאפשרת הכרה במגוון רחב יותר של פגיעות כבסיס לתביעה.
בתי המשפט בחיפה הטילו חובת זהירות מוגברת על הרשויות המקומיות והמדינה. בתיק תא (חיפה) 116-05 חנה בן עמרם נ' מדינת ישראל (ניתן ב-19/07/11), נקבע עיקרון חשוב:
"על המדינה חלה החובה לדאוג לכך ששטח זה יהיה נקי ממכשולים ומפסולת, העלולים לגרום למעידה או נפילה. חובה זו חלה על המדינה הן בתורת מחזיק בנכס – החייב לדאוג לבטיחותם ולשלמות גופם של מוזמנים וברי רשות, הן בתורת מעביד – החייב לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדיו, והן כמדינה המכבדת את אזרחיה"
פסיקה זו מבהירה את האחריות המשולשת של הרשויות:
עיקרון זה מהווה בסיס לתביעות רבות כנגד עיריית חיפה והרשויות המקומיות באזור בגין נזקי גוף שנגרמו במרחב הציבורי.
אחד המאפיינים הבולטים בתביעות נזקי גוף בחיפה הוא השימוש במומחים רפואיים מטעם בית המשפט. כפי שנקבע בתיק תא (חיפה) 22631-03-13 יאנה זיימק נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב-08/05/14):
"המומחים מתבקשים לחוות את דעתם לעניין מצבה הרפואי של התובעת בעקבות התאונה ובין היתר, לשאלה האם נותרה לה נכות צמיתה בעקבות התאונה, ואם כן – מה שיעורה, והאם קיים קשר סיבתי בין מצב התובעת כיום לבין התאונה הנדונה."
מינוי המומחים נועד להבטיח הערכה אובייקטיבית של הנזק והקשר הסיבתי בין האירוע לבין הפגיעה. חוות דעת אלו מהוות בסיס מרכזי לקביעת הפיצויים.
נקודה חשובה לתובעים פוטנציאליים היא שבית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום המתאים לתביעות נזקי גוף. כפי שנקבע בתיק תק (עכו) 65777-01-19 תמאם ח'טיב נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ (ניתן ב-10/07/19):
"נושא התביעה: נזקי גוף ונכות קבועה ואין נושא זה מתאים לדיון בבימ"ש לתביעות קטנות, יש צורך בייצוג של עו"ד ובמסמכים ובמומחים שהתובעת אינה מתמצאת ויודעת"
מכאן שתביעות נזקי גוף צריכות להיות מוגשות לבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום התביעה, ולא לבית המשפט לתביעות קטנות.
התיעוד הראשוני מהווה בסיס חיוני להצלחת התביעה:
שלב מכריע בתביעת נזקי גוף הוא ההערכה הרפואית:
השלב הסופי כולל את ההיבטים הפרוצדורליים:
תביעות נזקי גוף בחיפה מושתתות על עקרונות משפטיים שהתגבשו בפסיקה המקומית לאורך השנים. הפרשנות הרחבה של המושג "נזק גוף" והטלת חובות מוגברות על רשויות מקומיות מהוות בסיס איתן לתביעות אלו.
התהליך המשפטי מחייב הקפדה על תיעוד מדויק, הערכה רפואית מקצועית והגשת התביעה בערכאה המתאימה. תובעים פוטנציאליים צריכים להיות מודעים למורכבות ההליך ולצורך בייצוג משפטי מקצועי.
בתי המשפט בחיפה פיתחו גישה מאוזנת, המכירה בזכויות הנפגעים מחד, אך דורשת הוכחה מדויקת של הנזק והקשר הסיבתי מאידך. הכרת העקרונות המנחים והפרקטיקה המשפטית באזור חיפה חיונית להצלחת תביעת נזקי גוף.
ת"א (חיפה) 116-05- חנה בן עמרם נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: יצחק כהן
נאמנה עלי עדות התובעת, כי התאונה אירעה בשטח מעבר, המשמש הן את עובדי לשכת המפקחת על רישום המקרקעין והן את הציבור הרחב הנזקק לשירותי הלשכה. על כן על המדינה חלה החובה לדאוג לכך ששטח זה יהיה נקי ממכשולים ומפסולת, העלולים לגרום למעידה או נפילה. חובה זו חלה על המדינה הן בתורת מחזיק בנכס – החייב לדאוג לבטיחותם ולשלמות גופם של מוזמנים וברי רשות, הן בתורת מעביד – החייב לדאוג לסביבת עבודה בטוחה לעובדיו, והן כמדינה המכבדת את אזרחיה, במובן זה, שאת השירותים שהיא אמורה לתת להם, היא צריכה לתת להם במשרדים נקיים ומסודרים. 6. כדי לחסוך את עדות כב' המפקחת על רישום המקרקעין, הנושאת במשרה שיפוטית, הסכימו באי כוח הצדדים להגיש כראיה מכתב מתאריך 26.7.1999 (מוצג ת/4), עליו חתומים כב' המפקחת, רשם המקרקעין דאז ופקיד הסדר המקרקעין. במכתב זה, שנכתב חמישה ימים לאחר התאונה, מתריעים החותמים עליו על מצב הניקיון במשרדי האגף לרישום המקרקעין בחיפה. במכתב נכתב, כי החתומים עליו "מבקשים להתריע, כפי שעשינו בעבר, על חוסר הניקיון הבלתי נסבל במשרדי האגף בחיפה". לדעת החותמים על המכתב, יש לדאוג לביצוע פעולות ניקיון גם בשעות קבלת הקהל באגף רישום המקרקעין ולא רק בתום יום העבודה, וכן מביעים הם את דעתם, שאילו היו מבוצעות פעולות ניקיון במשך כל היום, כי אז אפשר והתאונה שאירעה לתובעת הייתה נמנעת. 7. בעוד שבא כוח התובעת מבקש ללמוד ממכתב זה על אחריות הנתבעת, מבקש בא כוח הנתבעת ללמוד ממנו על אשמה התורם של התובעת. לטענת בא כוח הנתבעת, אם מצב הניקיון היה "בלתי נסבל", דבר שבעטיו, כעולה מהמכתב, כבר נמסרו התרעות בעבר, כי אז היה על התובעת לצפות קיומה של פסולת במעבר.
פסק דין |18/07/2011 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 11497/02- גנאדי ויניק נגד מגדל חב לביטוח בעמ
שמות השופטים: ר חרסונסקי
היא משתרעת הן על נזק פיזי והן על נזק כספי; הן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות, שיש להן ביטוי פיזי והן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות שאין להן ביטוי פיזי. " (ראה בע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון , "פיצויים בשל נזק גוף", עמ' 6, דוד קציר, מהדורה שישית) 13. מהמקובץ עולה כי משמעות המונח "נזק גוף" , הינה רחבה ולאו דווקא מוגבלת לפגיעות הנושאות בחובן צלקות ו/או נכות . קרי, די בפגיעה אשר פוגמת בנוחיות וברווחת הנפגע על מנת לעמוד בדרישות החוק. על ביהמ"ש מוטלת ההחלטה האם פגיעה זו או אחרת עומדת בנדרש וזה יעשה לאחר מתן שימת לב קפדנית לכל פרטי המקרה , כל מקרה לגופו. 14. לאחר עיון בחומר הרפואי הקיים בתיק שבפני, דעתי היא שנגרם לנפגע נזק גוף מינורי, דהיינו מדובר בפגיעה קלה שלא מצדיקה פסיקת מלוא סכום הפיצוי המבוקש, בייחוד כאשר מדובר בפגיעה שלא הותירה בנפגע שום נכות. 15.
פסק דין |05/01/2005 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 22631-03-13- יאנה זיימק נגד איילון חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: כאמלה גדעון
המומחים מתבקשים לחוות את דעתם לעניין מצבה הרפואי של התובעת בעקבות התאונה ובין היתר, לשאלה האם נותרה לה נכות צמיתה בעקבות התאונה, ואם כן – מה שיעורה, והאם קיים קשר סיבתי בין מצב התובעת כיום לבין התאונה הנדונה. 6. התובעת תעמוד לבדיקות רפואיות כפי שיורו לה המומחים לצורך מתן חוות דעתם. 7. ב"כ התובעת יתאם מועדים עם המומחים לקיום הבדיקות. 8. לפי המדיניות הנקוטה בבתימ"ש השלום במחוז חיפה, שכה"ט המקסימאלי של כל מומחה יעמוד על 4,200 מע"מ, לא כולל צילומים ו/או בדיקות עזר הכרחיות. 9. במידה וייבצר ממי מהמומחים לתת חוו"ד בתנאים אלה, יודיע על כך לביהמ"ש ומינויו יבוטל. 10. שכר הטרחה של המומחה בתחום האורטופדי ישולם ע"י הנתבעת, ושכר הטרחה של המומחה בתחום הנוירולוגי ישולם בשלב זה על ידי התובעת . 11. המומחים יחלו בעבודתם לאחר הבטחת שכרם על ידי הצדדים כאמור, וימציאו את חוות דעתם לביהמ"ש ולב"כ הצדדים במישרין.
החלטה |07/05/2014 |שלום – חיפה
ת"ק (עכו) 65777-01-19- תמאם חטיב נגד איי.די.איי. חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: זהבה קאודרס בנר
1. נושא התביעה: נזקי גוף ונכות קבועה ואין נושא זה מתאי לדיון בבימ"ש לתביעות קטנות, יש צורך ביצוג של עו"ד ובמסמכים ובמומחים שהתובעת אינה מתמצאת ויודעת 2. על כן התביעה נמחקת ללא צו להוצאות. 3. הדיון מחר מבוטל. 4. התובעת מופנית בהעדר ובמידה ואין באפשרותה לממן עו"ד פרטי לסיוע משפטי, עו"ד חינם מטעם המדינה, שד' פל-ים 15, חיפה. המזכירות תודיע מיידית לצדדים החלטה זו.
פסק דין |09/07/2019 |תביעות קטנות – עכו
ת"א (חיפה) 1108/01- נפומניאשיץ ורה נגד עיריית חיפה
שמות השופטים: יצחק עמית
גלעד "על "הנחות עבודה", אינטואיציה שיפוטית ורציונליות בקביעת גדרי האחריות ברשלנות" משפטים כו ב (תשנ"ו) 295, עמ' 304-308 ובעמ' 314-315. הנזק וריחוק הנזק: זו "המולקולה" האחרונה בשרשרת, לאחר שהגענו למסקנה כי הופרה חובה מושגית וקונקרטית, וכי בשל הפרת החובה נגרם נזק. נפגע לא יזכה בפיצוי אלא כדי אותו נזק שנשא בו ואף זאת ". . רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע" – סעיף 76 (1) לפקודת הנזיקין, שעניינו ריחוק הנזק, ועד כמה חייב המעוול ב"נזק השניוני", קרי, שרשרת הנזקים שמתפתחת מהנזק הראשוני. טענת העיריה להעדר חובת זהירות 27. ומהתם להכא. אם "נתרגם" את טיעוניה של העיריה למונחים דלעיל, הרי שהעיריה טוענת כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, לא קמה חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שנגרם לתובעת, והיא לא הייתה יכולה ולא הייתה צריכה לצפותו. אציג במילותי שלי את טיעוניה של העיריה. 28. היעדר חובת זהירות קונקרטית ויכולת לצפות: בשטח המונציפלי של עירית חיפה נטועים אלפי עצים על פני שטח נרחב. לטענת העיריה, לא סגי בבדיקה ויזואלית של כל עץ ועץ, כדי לעמוד על חוסנו וחוזקו, ומכאן, שאין באפשרות העיריה לדעת על קיומו של עץ המהווה סכנה לעוברים ולשבים. בהקשר זה הפנתה העיריה לדו"חות פירוט מפגעי העצים ברחבי העיר בכלל (נ/22) , מהם עולה כי המוקד של העיריה קיבל עשרות פניות של תושבים בגין "עצים מסוכנים". לטענת העיריה, בהיעדר תלונות של שכנים ועוברים ושבים, היא לא יכולה הייתה לדעת על המפגע. בהקשר זה הפנתה הנתבעת להלכה שנקבעה בע"א 3881/98 רועי סלמה ואח' נ מרים שדה ואח', פ"ד נג(4) 721.
פסק דין |21/07/2004 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל אביב) 41110-07-15- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד עיריית נתניה
שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור
למרות השוני ביישום הפרטני של התקיימות תנאי ס' 41 ו – 38 לפקודת הנזיקין בתביעות השונות, המסגרת המשפטית להחלת סעיפים אלו משותפת לכלל התביעות, וכך גם משותפת לכל התביעות השאלה האם, בהנחה שהתקיימו התנאים להיפוך הנטל עלה בידי הנתבעות להראות כי לא התרשלו, והאם – בהנחה שלא התקיימו התנאים להיפוך הנטל – עלה בידי התובעות לשכנע כי הנתבעות התרשלו בתכנון מערכת הניקוז/הביוב העירונית ו/או בתחזוקתן השוטפת ו/או בהיערכותן לאירועי הגשם של חורף 2012-2013. 39. לאחר ליבון הסוגיות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל התביעות, אתפנה לבחינת הטענות הספציפיות הנוספות הייחודיות לכל תביעה וליישומם של הממצאים והמסקנות הכלליים על נסיבותיה העובדתיות הייחודיות של כל תביעה או קבוצת תביעות. ג.2. חובתה של רשות מקומית להסדרת הניקוז בתחומיה וחובתו של תאגיד המים העירוני לדאוג להסדרת הביוב – כללי 40. אין חולק על כך שבין חובותיה של כל רשות מקומית כלפי ציבור תושביה, נמנית גם החובה לדאוג לניקוזם התקין של הרחובות. 41. על פי ס' 235 לפקודת העיריות: "בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה: 10 . . . . (2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;" 42. אמנם, המשפט הישראלי אינו מכיר כדבר המובן מאליו בגזירתה של חובת זהירות מתפקיד ומסמכויות שהוקנו לרשות שלטונית על פי חוק, ולא תמיד תנביע סמכות סטטוטורית חובת זהירות חופפת לחלוטין מקום שאיזון בין שיקולי מדיניות המתחרים ביניהם יוביל למסקנה שאין לגזור חובת זהירות מן הסמכות הסטטוטורית (ר' למשל ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ( 25.5.2006 ) להלן – "עניין עיריית חיפה").
פסק דין |17/10/2020 |שלום – תל אביב
ת"א 1215-92-1. הידרו שירותים צפון בע"מ נגד 1. א. צפלר צמיגי הצפון בעמ.
שמות השופטים: חאריאל
ברי, כי סוג הנזק בו מדובר, נזקי שריפה, הוא נזק אשר קיים אינטרס ציבורי של ממש למנוע אותו, בין השאר, על ידי הטלת אחריות ברשלנות כאמצעי של הרתעה ודירבון הציבור למנוע ולהסיר סיכונים העשויים לגרום לשריפות. הנה כי כן, הוכחה קיומה של חובת זהירות אשר אותה חבה חברת הכשרת היישוב כלפי נפגעי השריפה. מכאן גם מתחייבת המסקנה, כי יש להטיל עליה אחריות בגין נזקיהם, היות והוכח כי היא הפרה את חובתה זו. חברת הכשרת היישוב, כדברי מר ארצי, לא ביצעה כל פעולה למנוע שריפה בשיטחה, היא הותירה את השטח עזוב, מכוסה בצמחיית קוצים, מלוכלך בפסולת אשפה וצמיגים, ואף נמנעה מלגדר אותו, על אף שידעה כי נוהגים להבעיר בו אש מעת לעת. 8. לעניין עיריית חיפה, לא מצאתי טעם להטיל עליה אחריות בגין התרשלות או הפרת חובה חקוקה. כאמור, השריפה לא פרצה מן השטח שבבעלותה או בשליטתה, ועל כן אין לחייב אותה כבעל המקרקעין מהם יצאה האש, או כמי שתופס בהם. אשר לשאלות אחריותה של עיריית חיפה כרשות שילטונית: אף במישור זה, אין לחייבה באחריות לנזקי השריפה. פקחי העירייה ביקרו עובר לפרוץ השריפה בשטחה של חברת הכשרת היישוב בתאריכים שבין 2/4/91 ובין 12/6/91, ואף רשמו "דוחות" בהם נדרשה חברת הכשרת היישוב לסלק מן השטח צמיגים "המהווים מטרד סניטרי חמור ביותר" (נ22/ ו-נ23/). חובתה של העירייה בכל הקשור לנקיון שטחים שאינם מצויים בבעלותה או בשליטתה, שונה מחובתה זו ביחס לשטחים שהיא בעליהם או שהיא זו השולטת בנעשה בהם. עמד על האבחנה דלעיל, בית-המשפט העליון בפרשת לוי הנ"ל, בעמ' 69 (מול אות השוליים ג'): "קשה יותר הסוגיה כאשר מדובר בפעולות בעלות אופי שלטוני.
פסק דין |20/11/1996 |מחוזי – חיפה
ת"א (קריות) 34937-04-17- הודא נעמה נגד מועצה מקומית בענה
שמות השופטים: מוחמד עלי
במצב דברים זה מתבקשת מאליה המסקנה כי דין התביעה נגד התאגיד להידחות. התביעה נגד המועצה 7 17. העילה המרכזית שהתובעים מבססים עליה את תביעתם היא עוולת הרשלנות שקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. העוולה מחייבת הוכחה של ארבעה יסודות מצטברים: קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית; התרשלות – קרי, הפרה של חובת הזהירות שהייתה מוטלת על המזיק; קיומו של נזק, וקיומו של קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לניזוק (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 119, 122 (1982)). 18. לא יכולה להיות מחלוקת לגבי קיומה של חובת זהירות מושגית בין רשות מקומית לבין הבעלים והמחזיק של מקרקעין שמצויים בתחומיה, לגבי נזקים שנגרמים כתוצאה מכשלים בתפקוד מערכת הניקוז או כתוצאה מליקויים בכבישים שמצויים בתחומיה. חובה זו נגזרת בין היתר מהסמכויות הבלעדיות הנתונות בידי הרשות המקומית (ראו צו המועצות המקומיות, התשי"א-1950 ולגבי עיריות -פקודת העיריות ), סעיפים 248-235א); השליטה הבלעדית על תחומים אלו כמו גם הידע הקשור לנושאים אלו שמצוי אצל הרשות המקומית (ראו: ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 27 (פורסם בנבו, 25.5.2006 )). 19. עיקר השאלות שיש לדון בהן במקרה זה הן חובת הזהירות הקונקרטית, הפרתה של החובה וכן שאלת הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק. הקושי העיקרי שניצב בפני התובעים הוא העדר תשתית ראייתית מספקת שעל בסיסה ניתן לקבוע כי קיימת חובת זהירות קונקרטית. אף אם התובעים היו צולחים משוכה זו, דלות הראיות והעדר תשתית ראויה מציבים בפניהם משוכות גבוהות שאינן מאפשרות להם לצלוח את הרף הנדרש כדי לשכנע כי הופרה חובת הזהירות.
פסק דין |01/06/2020 |שלום – קריות
תאדמ (כפר סבא) 28378-06-21- הראל חברה לביטוח בע"מ נגד מועצה מקומית קרית עקרון
שמות השופטים: איתי רגב
מנהלת התשתיות אצל הנתבעת העידה על תכנית העבודה לקראת החורף, וציינה כי נערכת תרשומת ביחס לתהליך כולו ולא לגבי כל רחוב ורחוב. המנהלת אישרה כי לא נערכת בדיקה על ידי אגרונום. 6. בהזדמנות אחרת (תא"מ (שלום כ"ס) 26231-02-16 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' המרכז האקדמי רופין ( 5.3.18 )) כתבתי כך: "שאלת האחריות והמדיניות הראויה בתיקים בהם ניזוק רכוש כתוצאה מנפילת עץ נדונה בהרחבה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א (חי') 1108/01 נפומניאשיץ ורה נ' עיריית חיפה, החלטה מיום 22.7.04 (כב' הש' י' עמית)). עיקרי הכרעתו של בית המשפט בעניין נפומניאשיץ הם כדלקמן: א. עוולת הרשלנות מורכבת מ"מולקולות" היוצרות שרשרת: חובת הזהירות – קשר סיבתי – נזק. ב. חובת הזהירות: תוחמת את האחריות הנזיקית בהיבט של סוגי הנפגעים ומורכבת משני "אטומים" והם: חובת הזהירות הקונקרטית וחובת הזהירות המושגית. חובת הזהירות היא "המסננת" המותירה מחוץ למסגרת האחריות הנזיקית, מקרים שהטלת אחריות משפטית על המזיק, אינה משרתת את המטרות שבבסיס דיני הנזיקין. ג. הקשר הסיבתי : מורכב משני "אטומים" והם: קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי, החילה הפסיקה שלושה מבחנים: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר. בעוולת הרשלנות, שהיא העוולה הרלוונטית לענייננו, נהוג להשתמש במבחן הצפיות על שני פניו: "הצורך" לצפות או "הצפיות הנורמטיבית" ו"היכולת" לצפות או "הצפיות הפיסית-הטכנית". היכולת לצפות, בהקשר של קשר סיבתי לאירוע הנזק, עניינה בצפיות הממשית. הדעה המקובלת היא, כי הצפיות הנדרשת אינה צפיות מדויקת של כל פרטי תהליך הגרימה, אלא צפיות של סוג התהליך ודי לחזות את ההתרחשות בקווים הכללים.
פסק דין |29/01/2024 |שלום – כפר סבא
ת"א (תל אביב) 25483-01-20- פלונית נגד קניון שבעת הכוכבים בעמ
שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור
אשר על כן שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח במאזן ההסתברות הדרוש בהליך אזרחי קיומו של חומר מחליק כלשהו על הרצפה שהוביל לנפילתה, קרי – קיומו של מפגע. 64. כעת יש לבחון האם עלה בידי התובעת להוכיח רשלנות מצד מי מהנתבעות ביחס למפגע האמור. אחריות הנתבעות 65. השאלה הראשונה עליה יש לתת מענה בבחינת קיומה של רשלנות היא קיומה של חובת זהירות מושגית. חובת זהירות מושגית נסמכת על מבחן הצפיות, הטומן בחובו שני היבטים: ההיבט העקרוני שמתייחס לשאלה האם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות מושגית, וההיבט הפרטני, שמתייחס לשאלה האם ביחס לניזוקה פלונית ולנסיבותיו של אירוע מסוים, קיימת חובת זהירות קונקרטית (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982), להלן – "עניין ועקנין"). 66. חובת זהירות מושגית קיימת מקום שאדם סביר "צריך היה" לצפות להתרחשות הנזק. נקודת המוצא העקרונית הינה, כי מקום בו ניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולי מדיניות משפטית, אשר שוללים חובה זו. 67. במסגרת השיקולים אשר להם נזקק בית המשפט כעניין של מדיניות שיפוטית עליו לאזן בין האינטרסים השונים, ובהם הצורך להבטיח חופש פעולה מחד גיסא והצורך להגן על הרכוש והגוף מאידך גיסא. כמו כן ראוי אף להתחשב בסוג הנזק, בדרכי התרחשותו, ובהשפעת ההכרעה על דרכי ההתנהגות האנושית בעתיד. בעניין זה יש לשקול גם את המעמסה הכספית שתוטל על סוג מזיקים מסוים או על ניזוקים מסוימים בעקבות הטלתה או אי הטלתה של האחריות. 68. בענייננו, הקניון הינו בעל השליטה והמחזיק במקרקעין בהם ארעה התאונה, וכבעל השליטה והפיקוח במקרקעין חלה עליו חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים במקום (ע"א 343/74 גרובנר נגד עירית חיפה פ"ד ל(1) 141 (1975); ע"א 683/77 ברוק נגד עיריית תל אביב, פ"ד לד(1) 157 (1979); ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נגד תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003); ע"א 1531/04 סידי נגד מלכה ( 19.2.2007 ); ת"א 47108-06-16 מ.
פסק דין |18/12/2022 |שלום – תל אביב
7501/05 ת"א (ירושלים)- פרישטה בע"מ נגד חברת האחים ישראל בעמ
שמות השופטים: גילה כנפי שטייניץ
ובהתייחס להפעלת סמכות סטטוטורית הנוגעת למבנים מסוכנים, הוסף עוד: "הסמכויות הסטטוטוריות יוצרות תפקיד ציבורי ומעניקות מעמד של שליטה ופיקוח. כל אלה יוצרים תשתית עובדתית, אשר ממנה ניתן להסיק, כי הגוף השלטוני צריך לצפות, ששימוש או אי שימוש רשלני בכוחותיו עשויים לגרום נזק מהמבנים המסוכנים לאנשים המצויים בקרבתם. זאת ועוד: הנזק הצפוי עשוי להיות פגיעה בחיי אדם. כנגד פגיעה שכזו צריך גוף שלטוני, שבידו הכוח למנוע את הפגיעה, לנקוט אמצעי זהירות. לבסוף, המעמסה הכספית, שחובה זו תטיל על הגוף השלטוני, אינה ניכרת. לעתים קרובות די יהיה להפנות את תשומת לב הבעלים והמחזיקים במבנה המסוכן, ואלה ינקטו את האמצעים הנדרשים להסרת הסיכון. . . מטבע הדברים שגוף שלטוני יצטרך לקבוע לעצמו סדרי עדיפויות לאיתור המבנים המסוכנים ולטיפול בסיכונים שבהם. הוא יצטרך לקבוע מדיניות של בקרה, דיווח ופעילות בשטח. בכל אלה יש להתחשב שעה שבוחנים, אם הגוף השלטוני נקט את כל האמצעים הדרושים אם לאו. . . " (שם, בע' 766). דברים דומים נאמרו גם בפרשת עירית חיפה- "הסמכות הסטטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטטוטורית, מהוות אינדיקציה משמעותית לעניין סטנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצדו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום נזק. משהוטלה על העירייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לניקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להינזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תדאג להקמת תשתית ניקוז התואמת את הצרכים במקום. . . חובה סטטוטורית זו יש בה כדי לשמש בסיס לחובת הזהירות הקמה ביחסים שבין הציבור ובין הרשות המקומית, כמי שהופקדה על פי דין לדאוג לרווחתו ולבטיחותו בתחום השיפוט שנמסר לאחריותה" (ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 25.5.06 .
פסק דין |14/01/2013 |מחוזי – ירושלים
תא"מ (אילת) 41368-07-10- אילן ביאל ואח נגד עיריית אילת
שמות השופטים: רות אטדגי פריאנטה
באשר לעילת הרשלנות – על מנת שיוכלו התובעים לזכות בתביעתם, עליהם להוכיח רשלנות מצד הנתבעת, הפרת חובת זהירות וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לז (1) 113). על החובה המושגית של מחזיק במקרקעין כלפי המשתמש אין צורך להכביר במילים (ר' ת"א (חי) 1108/01 נפומניאשיץ נ' עיריית חיפה, וכן ר' ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"די לז (3) 757). לפיכך, נקודת המוצא העקרונית היא, כי קיים חובת זהירות מושגית מצד הנתבעת לדאוג למניעת סיכונים ומפגעים בתחומה. חובת זהירות קונקרטית קיימת אם בנסיבות של המקרה, אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק. חובת הזהירות מטילה את החובה לנקוט אמצעים סבירים למניעת הנזק. ברם, התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת לא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים. בהעדר כל טיעון בדבר דיווח לעירייה, לא בכתב התביעה ולא בתצהיר, ובהעדר כל תיעוד בנדון, אף לא במהלך ההוכחות, לא הוכח איפוא כי העירייה ידעה על המפגע ולא פעלה לסילוקו ו/או כי העירייה התרשלה עת לא התריעה על הסכנה. הטענה כי מפגע זה הוסר על ידי העירייה, לא זו בלבד שנטענה לראשונה רק במהלך החקירות, אלא שאין בה כשלעצמה כדי להוכיח כי העירייה ידעה על המפגע בטרם התרחשות הנזק. משנמנעו התובעים מלזמן לעדות, בין באמצעות המצאת מסמכים ובין באמצעות נציגי העירייה ו/או נציגי מחלקת הגינון לצורך הצגת תיעוד בדבר הדיווח הנטען, כמו גם בדבר דיווחים אחרים כנטען על ידי העד ,ובהעדר כל תיעוד בדבר טיבו של העץ הנטען הרי שלא הוכח איפוא כי העירייה התרשלה בתחזוקת העץ.
פסק דין |26/06/2012 |שלום – אילת
ת"א (קריות) 8869-11-15- פלוני נגד עיריית חיפה
שמות השופטים: אלואז זערורה עבדאלחלים
עוד נקבע בפסיקה "הסמכות הסטטוטורית ועל אחת כמה וכמה החובה הסטטוטורית, מהוות, כאמור, אינדיקציה משמעותית לעניין סטנדרט ההתנהלות של רשות סבירה וממילא יש בהן כדי להקרין על גיבוש חובת הזהירות מתוך הנחת מוצא כי בעל הסמכות יכול וצריך לצפות כי התרשלות מצדו בקיום חובותיו הסטטוטוריות תגרום נזק" (ראו: ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 27 (פורסם בנבו, 25.5.2006 )). בהתאם, חובת העירייה במקרה דנן גם לאתר מכשולים המהווים סיכון בלתי סביר ועליה הנטל לשכנע כי נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת לאתר ולתקן את המפגעים בתחום סמכותה. 69. יש לזכור כי רשות מקומית אינה חייבת להימצא בכל אתר ובכל זמן ולא כל מפגע מקים על הרשות חבות, אך עליה להראות כי היא נוהגת ונוקטת באמצעים סבירים כדי לאתר ליקויים ולתקנם (ע"א 2203/00 הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' משולם, פ"ד (2) 97, 106 (2002); ע"א (מחוזי ירושלים) 6259/05 ברמן נ' עיריית אשדוד (לא פורסם, , 13.12.2005 )). 70. לעניין אחריות הנתבעות 2 ו-3, אומר כי חברת גזאל הינה בעלת השליטה והמחזיקה במקרקעין בהם במועד אירוע התאונה, וכבעלת השליטה והפיקוח במקרקעין חלה עליה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים המבקרים במקום (ע"א 343/74 רחל ו-אברהם גרובנר נגד עירית חיפה פ"ד ל(1) 141 (1975); ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003)). 71. מהפסיקה הנוהגת המעבירה את נטל הראיה לכתפי העיריה, מקום בו מוכח מפגע לכאורי בשטחה, נגזרת גם אחריותו של הקבלן, שהינו בעל השליטה בשטח. בעניין זה אפנה לדברים שנפסקו במסגרת ע"א 6332/15 מגדי אחמד צלאח נ' מוסלח מטייר עדוי (פורסם בנבו, 23.11.2017 ): "סטנדרט הזהירות המוטל על בעל מבנה סביר, או על הקבלן הסביר המבצע בו עבודות בינוי, כולל גם דאגה לאמצעי בטיחות מתאימים ביחס למפגעים המועדים לפורענות.
פסק דין |28/12/2022 |שלום – קריות
ת"א (בת ים) 15675-12-18- פלונית עי נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
עוד נקבע כי חובת זהירות נבחנת על פי מבחן הציפיות. מבחן זה מחייב את ההבחנה בין "סכנה רגילה" לבין "סכנה בלתי רגילה", שכן רק בגין זו האחרונה מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ראה גם ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר פ"ד לז(3) 757, ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141, וע"א 915/91 מ"י נ. לוי פ"ד מח (3) 45 . 4 8. בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור- א.
פסק דין |09/07/2022 |שלום – בת ים
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "הוועדה" – ועדה לפי סעיף 5ג(ב)(1) לחוק; "הכרזת אזור עימות" – הכרזה לפי סעיף 5ג(ג) לחוק; "הרשות הפלסטינית" – כמשמעותה בהסכם כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967; "חוק מס רכוש" – חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955; "חוק התגמולים" – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; "נזק ישיר לגוף" – אחד מאלה: (1) מוות או פגיעה גופנית קשה לצמיתות; (2) פגיעה גופנית שאינה פגיעה גופנית קשה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (א) יש ראיות לכך שנגרמה בעבירה כמשמעותה בפרט (1) לתוספת השניה לחוק, אך לא הוגש כתב אישום או אם הוגש, לא הורשע איש כוחות הביטחון בשל המעשה; (ב) הורשע איש כוחות הביטחון בדין משמעתי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי; "נזק ישיר לרכוש" – נזק לרכוש שאינו קל ערך, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (1) יש ראיות לכך שנגרם בעבירה כמשמעותה בפרט (1) לתוספת השניה לחוק, אך לא הוגש כתב אישום או אם הוגש, לא הורשע איש כוחות הביטחון בשל המעשה; (2) הורשע איש כוחות הביטחון בדין משמעתי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי; "ניזוק" – מי שסעיף 5ג(א) לחוק חל עליו ואשר גופו או רכושו ניזוקו באזור עימות עקב מעשה שביצעו כוחות הביטחון;
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 8. דחיית בקשות במקרים מסוימים
8. הוועדה רשאית, לפי שיקול דעתה, לדחות בקשות באחד מאלה: (1) יש אפשרות ממשית שהנזק נושא הבקשה נגרם על ידי הרשות הפלסטינית או על ידי גורמים אחרים העוינים לישראל; (2) הניזוק נמנה על המנויים בסעיף 5ב(א) לחוק; (3) הניזוק נפגע בעת מילוי תפקידו כאיש כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית או רשויות הממשל שלה; (4) הניזוק זכאי, בגין הנזק נושא הבקשה, לפיצוי לפי חוק מס רכוש או לפי חוק התגמולים, לרבות אפשרות להגיש בקשה לוועדה הבין–משרדית לטיפול בפניות לפנים משורת הדין בנפגעים על רקע לאומני; (5) הניזוק קיבל או זכאי לקבל ממקור אחר תשלום או סיוע בגין הנזק נושא הבקשה; (6) תלויה ועומדת בבית משפט תביעה של הניזוק בגין הנזק נושא הבקשה; (7) הבקשה הוגשה על ידי אחד מהמנויים בתקנה 3(1)(ב), לאחר שניתנה החלטה על ידי הוועדה בנוגע לאותו מעשה גורם הנזק ולגבי אותה משפחה; (8) קיים חשש סביר לפגם באמינות הבקשה, פרטיה או המסמכים המצורפים לה; (9) נסיבות האירוע כפי שעולות מן הבקשה או ממידע שבידי הוועדה מצדיקות את דחייתה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה
5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי.
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 9. אמות מידה לתשלום
9. הוועדה מוסמכת לשקול כל שיקול עניני, הנוגע לבקשה, והיא תיתן משקל, בין השאר, גם לשיקולים האלה: (1) לענין קביעת חומרת הפגיעה הגופנית – (א) משך תקופת האשפוז של הניזוק בבית חולים או במוסד סיעודי: (ב) למצב שבו חייב הניזוק להיעזר בגין הפגיעה הגופנית במידה רבה בזולת לתקופה ממושכת; (2) מצבו המשפחתי של הניזוק – אם יש לו בן זוג או ילדים שהיו תלויים בו לפרנסתם במועד הגשת הבקשה; (3) אם הניזוק או מגיש הבקשה הות בעל רקע ביטחוני שלילי או שקיים חשש כי ניזוק בעת שהשתתף בפעילות עוינת; (4) אם בן משפחתו מדרגה ראשונה של הניזוק הוא בעל רקע ביטחוני שלילי והנזק נגרם בשל פעילות זאת; (5) מידת התועלת שבמתן התשלום לשיקום הניזוק, ובפרט, אם הבקשה היא פניה לסייע במימון טיפול רפואי או עזרים רפואיים חיוניים; (6) מידת אמינותה של הבקשה, פרטיה והמסמכים שצורפו לה.
חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית משפט" – בית משפט שלום; "זיהום אוויר" – כמשמעותו בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008; "רעש" ו "ריח" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 ולעניין רעש מכלי טיס – כמשמעותו בסעיף 73 לחוק הטיס, התשע"א-2011; "זיהום מים" – כהגדרתו בחוק המים, הת שי"ט-1959; "זיהום מי-ים" – כמשמעותו בפקודת מניעת זיהום מי הים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980, בחוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983, ובחוק למניעת זיהום מי-ים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; "זיהום על ידי פסולת" – השלכה של חומר מוצק, מוצק בחלקו, נוזל, או גז במכל, במקום שלא נועד לכך על-פי החוק וכן הבערת פסולת כמשמעותה בסעיף 2א לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, בניגוד להוראות אותו סעיף; לענין זה "השלכה" – לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה, או גרם לכלוך באופן אחר; "זיהום על ידי חומרים מסוכנים" – זיהום על ידי חומרים מסוכנים המפורטים בחלק א' לתוספת הראשונה של צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978; "זיהום על ידי קרינה" – זיהום על ידי קרינה מיננת כמשמעותה בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980 או על ידי קרינה בלתי מייננת כהגדרתה בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1988; "מפגע אסבסט" – כהגדרתו בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011; "מפגע סביבתי" – זיהום
פקודת בריאות העם, 1940
סעיף: 60. משפטים נגד מפגעים במקרים ידועים
60. (1) מקום שנראה כי מפגע לפי חלק זה מהפקודה נגרם – כולו או מקצתו – ע"י פעולותיהם או באשמתם של שני בני-אדם או יותר, רשאים הרשות הסניטרית המקומית או תובע אחר להגיש תביעה משפטית נגד כל אדם כזה, ולכלול בתביעה משפטית אחת את כל אותם האנשים או כל שניים מהם או יותר; ואפשר לצוות כל אחד או יותר מאותם אנשים להפסיק את המפגע במידה שאותו מפגע נגרם, לדעת בית-משפט המטפל בענין, ע"י עבירה או עבירות של עשה או לא תעשה שהוא או הם עברו עליהן. או אפשר לאסור עליהם להמשיך בכל פעולות או אי-פעולות כאלה אשר, לדעת בית המשפט, סייעו לכל מפגע, גם אלמלא היו הפעולות או אי-הפעולות הללו, כל אחד מצד עצמה, גורמות למפגע, והוצאות המשפט תחולקנה בצורה שבית המשפט ימצאנה ישרה והוגנת. (2) לא יופסק משפט נגד אנשים אחדים שנכללו בתביעה אחת מחמת מותו של כל איש מן האנשים שנכללו כנ"ל, אלא אפשר להמשיך באותו משפט כאילו לא היה הנפטר כלול מלכתחילה כנ"ל. (3) כשדרוש להזכיר באיזה פעולות משפטיות שנוקטים בהן עפ"י הוראות חלק זה מהפקודה הדן במפגעים, בין בכתב ובין בצורה אחרת, את בעליו של כל בנין או את המחזיק בו, די לסמנו כ"בעלים" או "מחזיק" של אותו בנין, בלא הזכרת שם או תאור נוסף.
תקנות התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודה להצבת מבנים באזורים כפריים לתושבים שביתם נשרף בשריפה באזור הכרמל, ותנאיו) (הוראת שעה), התשע"א-2010
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אזור כפרי" – אזור הכלול בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל; "הגורם המוסמך" – הממונה על מחוז חיפה; "היתר" – היתר לפי פרק ה' לחוק; "ועדת ערר" – ועדת ערר לפי סעיף 12א לחוק שבמחוז חיפה; "מבנה זמני" – מבנה מגורים זמני או מבנה ציבורי זמני; "מבנה מגורים זמני" – מבנה לצורכי מגורים זמניים לצורך מתן דיור חלופי לתושב שביתו נשרף, ובלבד שהמבנה אינו כולל יותר מיחידת דיור אחת ושמשקלו ומידותיו מאפשרים את העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו; "מבנה ציבורי זמני" – מבנה זמני לצורכי ציבור המיועד לשימוש במקום מבנה לצורכי ציבור אשר נפגע בשריפה והמהנדס הכריז עליו שאינו ראוי לשימוש, ובלבד שמשקלו ומידותיו מאפשרים את העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו; "מבקש" – מי שמבקש פטור מהיתר לפי תקנות אלה; "המהנדס" – מהנדס הוועדה המקומית חוף הכרמל; "מפה" – מפה שהוכנה לפי תקנה 3; "מתכנן המחוז" – מתכנן מחוז חיפה, כמשמעו בסעיף 8 לחוק; "נכס" – חלקה הרשומה בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – פנקסי המקרקעין), ובהעדר רישום כאמור – קרקע תחומה לפי רשת קואורדינטות ברשת ישראל החדשה, כהגדרתה בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי), התשנ"ח-1998, שבה מבוקש לבצע עבודה להצבת מבנה זמני; "עבודה לצורך הצבת מבנה" – הקמה או הצבה של מבנה זמני, הקמת גדרות ושערים, הנחת צנרת מים, ביוב, ניקוז, תקשורת, וחשמל או כל תשתית אחרת הנדרשים במישרין להצבת מבנה זמני; "השריפה" – שריפה שהתרחשה באזור הכרמל מיום כ"ה בכסלו התשע"א (2 בדצמבר 2010) עד יום כ"ח בכסלו התשע"א (5 בדצמבר 2010); "תושב שביתו נשרף" – מי שפונה מבית מגוריו בעת השריפה וביתו הוכרז בידי המהנדס כמבנה שאינו ראוי למגורים; "תכנית" – כהגדרתה בחוק.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט
500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה; (2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה – אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (7א) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין–לאומי או במתן שירותים בין–לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו–(2). (8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק. (9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
כל הזכויות שמורות ©