כל הזכויות שמורות ©
עורך דין מקרקעין בחיפה והקריות נדרש להכיר היטב את דיני המקרקעין ולטפל במגוון רחב של עסקאות ופעולות משפטיות הקשורות לנכסי נדל"ן באזור הצפון. מהפסיקה של בתי המשפט בחיפה עולות מספר חובות מרכזיות המוטלות על עורכי דין המתמחים בתחום המקרקעין.
בפסק דין מרכזי, תא (חיפה) 4706/03 אלאלוף יונה ואח' נגד רון. ד. דיחנו, עורך דין (ניתן ב-12/12/2006), נקבע כי:
"החובה המוטלת על הנתבע, עורך הדין, בטרם עריכת חוזה מכר של נכס, היא לבדוק את רישום זכויות הבעלות במכר ורישומן, על שם המוכר; בדיקת מגבלות חוקיות להעברת המכר על שם הקונה, בדיקות, כגון: קיומם של צווי הריסה, אישומים תלויים ועומדים המלמדים על חריגה או סטייה מן המותר בבניה; עיקולים; שעבודים, משכנתאות, זכויות של צדדים שלישיים וכן הגדרת בטוחות הולמות להבטחת ביצוע העברת זכויות הבעלות בנכס משם המוכר לשם הקונה."
בהתאם לפסיקה בתא (חיפה) 67077-09-16 סרגיי נמוב נגד חיים כהן (ניתן ב-20/03/2020), נקבע כי:
"שאלה נוספת העולה מטענות הצדדים, היא כיצד יש להתייחס לרישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין ולפעולות ולהתייעצויות שקיים התובע. הנכס נרשם בלשכת רשם המקרקעין על שמה של המוכרת, ודבר ברישומי הלשכה כמו גם ברישום הבית המשותף אינו מלמד על הרשום בתיק הבניין."
מכאן עולה החשיבות הרבה של בדיקה מעמיקה שאינה מסתפקת ברישומי הטאבו בלבד, אלא בוחנת גם את תיק הבניין וכל מסמך רלוונטי אחר.
בפסק דין תא (חיפה) 45504-12-21 מאיר נזרי נגד עו"ד משה פרייליך (ניתן ב-20/12/2023), הודגשה אחריותו של עורך הדין לרישום הזכויות:
"התובע, רופא במקצועו, רכש את הדירה יחד עם רעייתו לשעבר, בתאריך 17/5/1999, כאשר הנתבע ייצג את החברה הקבלנית לאורך כל הליך הרכישה, ובין יתר הפעולות שהיה עליו לבצע, נכלל, בין היתר, רישום זכויות התובע בדירה בלשכת מרשם המקרקעין."
עורך דין מקרקעין באזור חיפה והקריות נדרש לרמת זהירות גבוהה במיוחד, כפי שנקבע בתא (חיפה) 12718-11-16 מודי מרדכי פלומן נגד אופיר בנקר (ניתן ב-03/03/2020):
"אינני מוצא הצדקה להתנהגות הנתבעים בכל הקשור להסתרת מידע רלוונטי וחשוב ביחס לנכס, למתן מידע שאיננו נכון, ולהצהרות שאינן נכונות במסגרת הסכם המכר."
עורך דין מקרקעין מקצועי בחיפה והקריות יבצע עבורכם:
שירותי עורך דין מקרקעין מומחה בחיפה והקריות כוללים:
עורך דין מקרקעין בחיפה והקריות נדרש למומחיות מקצועית גבוהה, הכרות מעמיקה עם הדין והפסיקה המקומית, והקפדה על סטנדרטים גבוהים של אחריות מקצועית. בחירת עורך דין מקרקעין בעל ניסיון ספציפי באזור חיפה והקריות היא קריטית להצלחת עסקאות נדל"ן ולהגנה על האינטרסים של הלקוחות.
עליו לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, לייעץ ללקוחותיו באופן מקיף ומקצועי, ולוודא כי זכויותיהם מוגנות כראוי לאורך כל שלבי העסקה. בסביבה המשפטית המורכבת של שוק הנדל"ן בחיפה והקריות, הליווי המשפטי הנכון עשוי לחסוך ללקוחות עוגמת נפש, זמן וכסף רב בטווח הארוך.
בעת בחירת עורך דין מקרקעין חיפה , מומלץ לוודא כי הוא בעל ניסיון מוכח בטיפול בעסקאות דומות, היכרות עם הרשויות המקומיות, ויכולת להעניק שירות אישי ומקצועי המותאם לצרכים הספציפיים של כל לקוח ולקוח.
ת"א (תל-אביב-יפו) 4706/03- אלאלוף יונה ואח נגד רון. ד. דיחנו, עורך דין
שמות השופטים: מארקהורנציק דליה
אני דוחה אף את טענת הנתבע, כי היה רשאי להסתמך על מצגי התובעים, לאחר שנמנעה ממנו האפשרות, לטענתו, לקבל את ההסכמה של הדיירים למפרע, ובטרם נחתם ההסכם, כפי שלדבריו הציע לתובעים אך הם לא קיבלו את הצעתו. כמוכן אני דוחה את טענת הנתבע, לפיה התובעים מנועים מלטעון להתרשלות, כאשר הם אלה שנכשלו והכשילו במצג שיצרו. עמדתי היא שהיה על הנתבע לדרוש, טרם חתימת המוכרים והקונים על עסקת המכר, מכתבי הסכמה של כלל הדיירים (בסךהכול: חמש משפחות), לתיקון צו בתים משותפים. עמדתי היא שהיה על הנתבע, באין מכתבי הסכמה מאת כלל הדיירים, לבצע בדיקה עצמאית משלו בתיק הבניין במנהל ההנדסה של עיריית חיפה, עלמנת לוודא שלא קיימת התנגדות למתן היתר בנייה לתוספת ולשינויים, אשר ידוע וברור כי בוצעו בדירה. מעדותו של הנתבע עולה כי לא נעשתה עלידו כל בדיקה מקדימה או אחרת של תיק הבניין. 28)החובה המוטלת על הנתבע, עורךהדין, בטרם עריכת חוזה מכר של נכס, היא לבדוק את רישום זכויות הבעלות במכר ורישומן, עלשם המוכר; בדיקת מגבלות חוקיות להעברת המכר עלשם הקונה, בדיקות, כגון: קיומם של צוויהריסה, אישומים תלויים ועומדים המלמדים על חריגה או סטייה מן המותר בבנייה; עיקולים; שעבודים, משכנתאות, זכויות של צדדים שלישיים וכן הגדרת בטוחות הולמות להבטחת ביצוע העברת זכויות הבעלות בנכס משם המוכר לשם הקונה. כל זאת – כאשר עורךהדין מייצג את הקונה בלבד. 29)בעסקת מכר מקרקעין בה עורךהדין מייצג את שני הצדדים לעסקה, "המוכר" ו"הקונה", מוטלת על עורךהדין מערכת חובות מקצועיות כפולה: א. החובות המוטלות על עורךהדין כמייצג את המוכרים.
פסק דין |11/12/2006 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 12718-11-16- מודי מרדכי פלומן נגד אופיר בנקר
שמות השופטים: יהושע רטנר
10 34. יש בהצהרות אלה של המוכרים בהסכם המכר הטעיה של התובעים כקונים. עוד בזמן חתימת החוזה המשיכו להתנהל הליכים משפטיים בפני המפקחת על רישום המקרקעין בענין היתר בניה לצורך שימוש בגג. המוכרים הסתירו שתכניות שהגישו לבניה על הגג ולקבלת היתר נדחו על ידי הוועדה המקומית, וכי דיירים אחרים בבנין נקטו בהליך משפטי נגדם שהתנהל בפני המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, כאשר ביום 8.2.15 ניתן צו המניעה. הליכים אלה לא הסתיימו בזמן חתימת הסכם המכר ונמשכו עד מאי 2016. יתרה מזו, גם לאחר חתימת הסכם המכר המוכרים המשיכו בהליכים לצורך קבלת היתר בניה במגבלות צו המניעה, והיתה לכך התנגדות שכנים. עו"ד מוראד ביקי שייצג את המוכרים בהליכים אלה העיד בבית המשפט. עו"ד ביקי אישר שביום חתימת ההסכם טרם הסתיימו ההליכים בפני המפקחת על רישום מקרקעין, והיו בפניה התנגדויות שכנים, שהיו בתוקף עד מאי 2016. יש בכך להעיד בצורה ברורה, שבעת חתימת הסכם המכר היה הליך משפטי תלוי ועומד בענין הדירה, ועל כן הצהרת המוכרים בסעיף 2ה' להסכם איננה נכונה. יש לראות בהתנגדות שכנים, לרצונם של המוכרים לבנות על הגג, החלטה של דיירים בענין הנכס העשויה לחול על התובעים כקונה, כך שגם הצהרת המוכרים בסעיף 2ו' להסכם איננה נכונה. מדובר בהצהרות לא נכונות מצד המוכרים, שיש בהם להטעות את התובעים ולהסתיר מהם מידע רלוונטי שהיה חשוב להם לצורך קניית הנכס. יש בכך הפרת הסכם מצד המוכרים. 35. אינני מוצא הצדקה להתנהגות הנתבעים בכל הקשור להסתרת מידע רלוונטי וחשוב ביחס לנכס, למתן מידע שאיננו נכון, ולהצהרות שאינן נכונות במסגרת הסכם המכר, כפי שיפורט להלן. 36. אין צורך לפרט יותר מידי ביחס למידע הלא נכון שהנתבע 4 מסר לתובעים, על פיה קיים היתר בניה משולם לבניה על הגג בשטח של כ-60 מ"ר.
פסק דין |02/03/2020 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 67077-09-16- סרגיי נמוב נגד חיים כהן
שמות השופטים: אביים ברקאי
הנתבע 1, קרי המתווך שהפך כעת גם לנתבע שכנגד – דחה את טענות הצד השלישי וטען שאין לייחס לו שכנגד חובות שהן מנת חלקו של עורך דין המייצג בתחום המקרקעין בכלל ובעסקת מכר מקרקעין בפרט. 8.4. לדבריו, התובע שכנגד, קרי עוה"ד ששכר התובע, ביצע עבודתו בצורה רשלנית ועל כן עליו לשאת בכל ההוצאות שנדרש להם הנתבע שכנגד. הנתבע שכנגד הוסיף וציין כי לא הבטיח לתובע מאומה מעבר לביצוע תפקידו כמתווך ותפקידו כמתווך מעולם לא כלל הוצאת היתרים ו/או שרטוטים ו/או כל מסמך אחר מהעירייה. אין באמור כדי להביא את מלוא טענות הצדדים ואולם די בתיאור זה כדי להציב המסד הדרוש להמשך פסק הדין. חלק שלישי – אין מקום לקבל התביעה 9. כללי (א) אין מקום לקבל התביעה כנגד המתווכים וזאת בשל שורה של נימוקים, חלקם עולים מכתבי הטענות והתצהירים וחלקם התחוורו במהלך החקירות הנגדיות. תוך כבוד רב לתובע חלק מהנימוקים העובדתיים שהובאו אינם נקיים מספקות. בנוסף עולות גם שאלות משפטיות ואחרות מהראיות שהובאו. 9 (ב) כפי שיובא להלן, תמוה כיצד נתבעו דווקא המתווכים לבדם בגין מכירת הנכס, ולא עמדה בראש הנתבעים דווקא מוכרת הנכס. ודוק, אם אכן נגרם לתובע נזק בשל נכס ששוויו הכלכלי הוא אפס – הרי יש לצפות שמוכרת הנכס תידרש להסברים לשם כך. בפועל – ויתר התובע על דרישת פיצוי ממוכרת הנכס, זאת במסגרת ההליך שניהל בבית המשפט המחוזי. ויתור זה הביא לכך שכל טענות ההטעיה הופנו כעת אל עבר המתווכים. (ג) שאלה נוספת העולה מטענות הצדדים, היא כיצד יש להתייחס לרישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין ולפעולות ולהתייעצויות שקיים התובע. הנכס נרשם בלשכת רשם המקרקעין על שמה של המוכרת, ודבר ברישומי הלשכה כמו גם ברישום הבית המשותף אינו מלמד על הרשום בתיק הבניין.
פסק דין |21/03/2020 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 45504-12-21- מאיר נזרי נגד עוד משה פרייליך
שמות השופטים: גאדה בסול
1. עסקינן בתביעה אשר הוגשה ע"י התובע, נגד הנתבע, שהינו עורך דין במקצועו, בגין רישום זכויות התובע בדירת מגורים שהוא רכש, דירה הממוקמת ברחוב אלברט שוויצר 10 חיפה, הידועה כגוש 10794 חלקה114 (חלקה ישנה 42) , תת חלקה 2 (להלן: הדירה) 2. התובע , רופא במקצועו, רכש את הדירה יחד עם רעייתו לשעבר, בתאריך 17/5/1999 , כאשר הנתבע ייצג את החברה הקבלנית לאורך כל הליך הרכישה, ובין יתר הפעולות שהיה עליו לבצע, נכלל, בין היתר, רישום זכויות התובע בדירה בלשכת מרשם המקרקעין. 3. התובע שילם לנתבע כשכר טרחה, סך המהווה 1.5 ממחיר הדירה באותה עסקה. 4. לפי התובע, הנתבע לא ביצע את המוטל עליו, משך שנים, דבר אשר אילץ אותו, בלית ברירה, לבצע את רישום הזכויות בדירה על שמו, בכוחות עצמו, תוך נשיאה בהוצאות הכרוכות בכך. 5. לפי התובע, מדובר בהתרשלות של הנתבע בביצוע תפקידו כעורך דין מייצג, ועל כן, הוא עותר לקבלת הסעדים הבאים: – החזר של חצי מסכום שכר הטרחה ששולם לנתבע אשר שולם בתאריך 17/5/1999 , משלא ביצע הנתבע את מלוא הפעולות להן הוא התחייב, עד לרישום זכויות התובע בדירה בלשכת מרשם המקרקעין, כאמור. חלק זה של התביעה הועמד על הסך של 11,400 ש"ח, נומינלי, אליהם הוא עותר לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הסכום חושב לפי שער הדולר היציג, כשהדירה נרכשה במחיר של 314,000 דולר ארה"ב. – תשלום ההוצאות שנגרמו לתובע לצורך רישום זכויותיו בלשכת מרשם המקרקעין, לרבות הליך החאייאת החברה אשר בנתה את הנכס והחתמוה עם התובע על הסכם הרכישה- סך של 12,000 ש"ח – הוצאות נלוות – סך של 1,536 ש"ח – הוצאות הכרוכות בהליכי הרישום, אבדן ימי עבודה, עייוץ וכן נזק לא ממוני 6,000 ש"ח.
פסק דין |19/12/2023 |שלום – חיפה
על"ע 7-73- עורך-דין פלוני נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין
שמות השופטים: ברנזון י כהן,אשר
כשאלה חובותיו של עורך-הדין כלפי לקוחו, סבורני שלא נוכל לומר כי מה שקבע בית-הדין במקרה זה הוא מופרך מעיקרו ומחייב את התערבותנו: השווה עם עמ"מ 2/60, פלוני נ' יושב-ראש וחברי המועצה המשפטית, , בע' 317. למעשה, הכיר המערער בצורך לברר את מצב הנכס בלשכת רישום המקרקעין, שכן הוא העיד לפני בית-הדין המחוזי, שאם לקוח בא אליו לפני הצהרים הוא בודק את הענין בטאבו. אלא שאת מחדלו הפעם הוא ביקש לתרץ בכך שהצדדים באו אליו בשעות אחר-הצהריים והיו מעוניינים לערוך את החוזה בו במקום. לטענה זו נתן בית-הדין את התשובה ההולמת הבאה: "לא מצאנו כל סיבה סבירה מדוע לא יכול היה הנאשם לדחות את עריכת ההסכם למועד מאוחר יותר או לסרב לערכו עד שייוודע את פרטי הרישום. לדעתנו עורך-דין שאינו עושה זאת לוקח על עצמו סיכון מסויים ואינו מגלה מסירות כלפי לקוחו והענין שלקח על עצמו לטפל. " כן אין לקבל את הטענה, כי המתלונן היה לקוחו של המערער רק לענין עריכת החוזה ולא לרישום ההעברה בפנקסי המקרקעין. המערער הוא שערך את טופס חוזה המכר בשביל הקבלן והכניס בו את שמו כעורך-הדין שאצלו צריך הקונה להפקיד יפוי-כוח נוטריוני לרכוש את הדירה בשבילו ולרשום משכנתה על סכום ההלוואה שהוא מקבל. עד אותו זמן כבר הספיק המערער לטפל בהעברת 24 מתוך 36 הדירות שבבית הנדון לקוניהן, ובאותו אופן היה אמור לטפל גם בהעברת הדירה הנדונה ולזכות בשכר טרחה של אחוז אחד לפחות מערכה. גם לו הצטמצם תפקידו בעריכת החוזה בלבד, עריכה זו גם היא חייבה אותו לתת ללקוח יעוץ משפטי נאות בענין השעבודים והעיקולים לאחר בירור המצב לאשורו. אמת, כפי שהעיר בית-הדין הארצי – "קיום משכנתא או עיקול או כל שעבוד אחר כשלעצמו אינו מונע ביצוע התחיבות של המוכר להעביר את נשוא חוזה המכר בזמן שנקבע בחוזה, היות וקימת אפשרות להסיר כל משכנתא שעבוד או עיקול בזמן שבין עריכת החוזה ובין ביצועו על-ידי המוכר בלשכת רישום המקרקעין.
פסק דין |24/02/1974 |בית המשפט העליון
ע"א 9694-10- המבקשות 1. אח ראש (אלקנה) בע"מ נגד 1. אחוזת שומרון (אלקנה) בעמ
שמות השופטים: ע פוגלמן
אם, לעומת זאת, מתבקש סעד קנייני של רישום זכויות בקרקע, על המבקשות לפנות לקמ"ט רישום מקרקעין במינהל האזרחי בבקשה למתן היתר עסקה במקרקעין, ולקדם את רישום הזכויות בקרקע בהתאם להסכם בין הצדדים. בצד זה נאמר בהודעת ההבהרה, כי החלטת הועדה לרישום ראשון בעניין רישום זכויות המשיבה בקרקע הפכה לחלוטה, וכי לא ניתן לעקוף אותה באמצעות פניה לבית משפט אזרחי. באשר לסוגיה השנייה, נאמר כי בהיעדר מוסד מקביל למוסד 'הערת אזהרה' בדין החל ביהודה ושומרון, נעשה בפועל שימוש 'בהערת התנגדות' שמקורה במשפט המקובל, ומהותה יידוע בדבר קיומה של התחייבות חוזית קודמת של בעל המקרקעין כלפי צד שלישי. המידע בדבר קיומה של הערת התנגדות לגבי קרקע נמסר על-ידי קמ"ט רישום מקרקעין לכל מי שמבקש לקבל רישיון עסקה לבצע פעולה כלשהי במקרקעין שלגביהם קיימת בקשה לרישום סותר. 9. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בתנאים ובשינויים שיפורטו להלן. כידוע, שני שיקולים מונחים ביסוד ההחלטה בדבר הענקת סעד זמני: מאזן הנוחות וסיכויי הערעור (ראו ע"א 30/11 ראובן טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ (לא פורסם, 9.2.2011 ); ע"א 3595/10 גומעה נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 6.1.2011 )). כפי שנפסק זה מכבר, "שאלת סיכויי הערעור הינה בעלת משקל רק במקרים בהם ניתן לומר כי הערעור משולל סיכוי או שהינו בעל סיכויים טובים להתקבל. במצבים אחרים יש ליתן לשיקול זה משקל קטן יחסית" (ראו ע"א 6261/10 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אלרן (ד. ד. ) השקעות בע"מ (לא פורסם, 28.9.2010 ), פסקה 5 להחלטתו של השופט א' גרוניס).
החלטה |09/03/2011 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 72138-11-20- רבוע כחול נדלן בע"מ נגד חוצות היוצר- חיפה בעמ
שמות השופטים: עמית יהודה פרגו
היה גם צורך בקבלת אישור עיריית חיפה לרישום משכנתא ביחס לחלקות 76 ו-83 בגוש 10735. המסמכים הוגשו ללשכת רישום המקרקעין. התקבלו הערות שונות אותן היה צריך להסדיר. ביום 24/4/2021 נרשמו הזכויות על שם ש. מ. ר. פ וניתן היה להתקדם לעבר רישום הבית המשותף. לצורך כך נשכרו שירותיו של עו"ד שחר בן מאיר אשר בתצהירו מעיד על משרדו העוסק, בין היתר, "ברישום צווים בתים משותפים וברישום זכויות של דיירים וכן בניהול של ספרי חברה משכנת". בתצהירו הוא כותב בין השאר: "12. אציין כי כאשר מדובר על רישום של מרכז מסחרי גדול, כבמקרה זה, הכנת התשריט הנה מורכבת שכן יש הכרח להתייחס בין היתר לחוזי המכר ולתשריטים של חוזי המכר, לסמן זיקות הנאה, שטחי רכוש משותף והפקעות. מכיוון שמדובר בשטח עצום בגודלו לרישום, הפכה מלאכת הרישום למורכבת פי כמה וכמה. 13. מיד לאחר ההתקשרות לביצוע הרישום החל משרדי בעובדה אינטנסיבית ושוטפת לביצוע הרישום, כפי שאפרט להלן. 14. נערכה פגישה מקדימה עם המודד ועם הלקוח, לשם מתן הנחיות והוראות כלליות להכנת התשריט. כאמור, מדובר ברישום נכס שהינו מרכז מסחרי ייחודי, בשטח של אלפי מ"ר, המורכב מעשרות יחידות, עם מספר גדול מאוד של בעלי זכויות (שוכרים, חוכרים, בעלים שונים), הערות אזהרה והפקעות. 15. לאחר אותה פגישה, בטווח של מספר חודשים (זה הזמן שלוקח למודד להיות במקום לבדוק למדוד ולהכין את התשריט) לאחר ביקור במקום ולאחר הכנות, המודד העביר לי טיוטא ראשונה של תשריט הבית המשותף. 16. במהלך כל החודשים החל מתחילת העבודה (נובמבר 2020) ועד להעברת התשריט האחרון, היו למודד שאלות רבות לגבי הרישום ונערכו שיחות רבות שלי עם המודד ועם מזמין העבודה. השאלות נוגעות בין היתר לאופן ההצגה בתשריט של תתי החלקות של המבנה, לשאלה של אלו חלקים יוצמדו לאיזו יחידה, היכן יש לסמן רכוש משותף והיכן הצמדות עם זכות מעבר ועוד.
פסק דין |12/03/2023 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 4706/03- אלאלוף יונה ואח נגד רון. ד. דיחנו, עורך דין
שמות השופטים: מארקהורנציק דליה
אני דוחה אף את טענת הנתבע, כי היה רשאי להסתמך על מצגי התובעים, לאחר שנמנעה ממנו האפשרות, לטענתו, לקבל את ההסכמה של הדיירים למפרע, ובטרם נחתם ההסכם, כפי שלדבריו הציע לתובעים אך הם לא קיבלו את הצעתו. כמוכן אני דוחה את טענת הנתבע, לפיה התובעים מנועים מלטעון להתרשלות, כאשר הם אלה שנכשלו והכשילו במצג שיצרו. עמדתי היא שהיה על הנתבע לדרוש, טרם חתימת המוכרים והקונים על עסקת המכר, מכתבי הסכמה של כלל הדיירים (בסךהכול: חמש משפחות), לתיקון צו בתים משותפים. עמדתי היא שהיה על הנתבע, באין מכתבי הסכמה מאת כלל הדיירים, לבצע בדיקה עצמאית משלו בתיק הבניין במנהל ההנדסה של עיריית חיפה, עלמנת לוודא שלא קיימת התנגדות למתן היתר בנייה לתוספת ולשינויים, אשר ידוע וברור כי בוצעו בדירה. מעדותו של הנתבע עולה כי לא נעשתה עלידו כל בדיקה מקדימה או אחרת של תיק הבניין. 28)החובה המוטלת על הנתבע, עורךהדין, בטרם עריכת חוזה מכר של נכס, היא לבדוק את רישום זכויות הבעלות במכר ורישומן, עלשם המוכר; בדיקת מגבלות חוקיות להעברת המכר עלשם הקונה, בדיקות, כגון: קיומם של צוויהריסה, אישומים תלויים ועומדים המלמדים על חריגה או סטייה מן המותר בבנייה; עיקולים; שעבודים, משכנתאות, זכויות של צדדים שלישיים וכן הגדרת בטוחות הולמות להבטחת ביצוע העברת זכויות הבעלות בנכס משם המוכר לשם הקונה. כל זאת – כאשר עורךהדין מייצג את הקונה בלבד. 29)בעסקת מכר מקרקעין בה עורךהדין מייצג את שני הצדדים לעסקה, "המוכר" ו"הקונה", מוטלת על עורךהדין מערכת חובות מקצועיות כפולה: א. החובות המוטלות על עורךהדין כמייצג את המוכרים.
פסק דין |11/12/2006 |שלום – תל אביב
ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן
שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד
במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.
פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת
ת"א (חדרה) 25667-12-20- דימטרי בייבוק נגד ערן תורגמן
שמות השופטים: יפעת אונגר ביטון
סיכומו של דבר, עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא, לפי העניין (הוועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". מן הכלל אל הפרט 75. הסקירה לעיל העלתה כי לעורך דין חובות רבות כלפי לקוחו, בפרט כאשר מדובר בעסקה לרכישת מקרקעין. התובע טען, בראש ובראשונה, כי עו"ד שלם כלל לא הסבה תשומת לבו לעובדה שהבית, על שטחו, הוא חלק מהליך פרצלציה בעיצומו. לטענתו, כלל לא ידע מהי המשמעות המילולית והמשפטית של פרצלציה, בפרט כשאינו דובר עברית על בוריה, ויש לו קשיי שפה. לשיטתו, עו"ד שלם לא ביצעה שום בדיקה, ולו מינימלית, לגבי מצב המקרקעין, לא יידעה ולא שיתפה אותו במצבם. כמו כן, לא בדקה, בין בעצמה ובין על ידי בעלי מקצוע, את מצבו התכנוני של הנכס ואף לא הפנתה אותו לבדוק את המצב התכנוני לאשורו. 76. עו"ד שלם הפנתה, מנגד, לסעיף 13 להסכם, שם נכתב במפורש "הצדדים מאשרים ומצהירים, כי הוצע להם, ע"י עוה"ד המטפלים בעסקה דנן, לבדוק את זכויות הבניה, החבות בהיטל השבחה וכל יתר ההיבטים הפיזיים, ההנדסיים והתכנוניים הקשורים בממכר בעצמם ו/או ע"י מומחים מטעמם". עוד טענה, כי על עו"ד המייצג רוכש דירה, מוטלת האחריות לבצע בדיקות משפטיות בלבד ולא בדיקות תכנוניות שאינן בתחום מומחיותו. לגרסתה, יידעה את התובע בדבר הבדיקות התכנוניות שיש לבצע והמליצה לו לשכור בעלי מקצוע. משלא עשה כן, ומשחתם על ההסכם כמות שהוא, אין לתובע להלין, אלא על עצמו.
פסק דין |03/05/2024 |שלום – חדרה
ת"א (ראשון-לציון) 354/07- מרום (מרקו) יעקב ואח נגד מידן (מירלאשוילי) דניאל ואח
שמות השופטים: יעל בלכר
אין בכך כדי לגרוע מחובתו של עורך הדין לבדוק את טיב זכויותיו של המוכר בדירה, שהיא חובה בסיסית בעריכת חוזה מכר דירה, לצורך שמירת זכויות הקונה. כפי שצוין בע"א 751/89 מוסהפור נ' עו"ד שוחט, פ"ד מו(4) 529: "עורך דין, המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור לקוח, אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום, בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא לפי העניין (הועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה,מינהל מקרקעי ישראל וכדומה)". ראו גם ת. א (ת"א) 4706/03 אלאלוף נ' עו"ד דיחנו, מיום 12/12/06, כב' השופטת מארק-הורנצ'יק). בדיקת הזכויות מול המינהל או בדיקת חוזה החכירה, לא נעשתה וללא כל סיבה שיכולה להצדיק הימנעות מהבדיקה. בהעדר אינדיקציה בנסח רישום המקרקעין לכך שאין צורך בהסכמת המינהל, ברירת המחדל היא שזו נדרשת להעברת הזכויות. לכל הפחות, יש לבדוק את טיב הזכויות במינהל (ראו גם ע"א 2180/98 בר לב נ' הסוכנות היהודית, פ"ד נה(3) 220). 55. אין מדובר במקרה בו העמיד עורך הדין את הלקוחות על הסיכון שקיים בהתנהלותם המהירה, והם העדיפו ליטול את הסיכון. הנתבע 3 לא עיין בחוזה החכירה, לא מצא קיומה של המגבלה ולא ביקש כלל לפנות למינהל לבירור העניין (לחובת עו"ד להעמיד את הקונים על הסיכון הטמון בעסקה ראו ת. א (ת"א) 52988/99 סיטין נ' רוקח (כב' השופטת חיות)). 56. לטענת הנתבע 3, טיוטת החוזה נמסרה לכל הצדדים, אשר קראו אותה ולא העלו שום נושא לגבי הגבלת המכירה במינהל. המוכרים כלל לא המציאו שום מסמך בעניין זה. וממילא, אם ידעו הצדדים על הגבלת המכירה ולא העלו שאלה זו בפני עוה"ד, לא היה צורך בבדיקת התיק במינהל (ראו ס' 49/51 לסיכומי הנתבע).
פסק דין |28/10/2009 |שלום – ראשון לציון
ת"א (חיפה) 8108-04- סופיה בליאבסקי נגד 1. סיבוני חיים
שמות השופטים: מנחם רניאל
הקונים מצהירים כי ידוע להם שהזכויות בדירה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין וכי הטיפול ברישום הזכויות מנוהל ע"י המוכרים על חשבונם ועל אחריותם המלאה. 6. א.5. היתרה, בסך של 20,000 דולר ארה"ב בש"ח (עשרים אלף דולר ארה"ב בש"ח) תשולם ע"י הקונים למוכרים עם מסירת החזקה בדירה לידי הקונים וזאת עד ליום 20.5.98 וכנגדה, כאשר סך של 10,000 מתוך הסך הנ"ל יופקד בנאמנות עו"ד דויטש להבטחת ביצוע הרישומים של הדירה על שמם של המוכרים וההעברות הנדרשות ע"י המוכרים וכן בכפוף להמצאת אישור תשלום או פטור היטל השבחה ומס שבח. בהעדר אישורים אלה יופקדו סכומים גבוהים יותר מהאמור לפי קביעת עו"ד דויטש. 8. א. המוכרים מתחייבים לרשום ולהעביר את זכויות הבעלות בדירה על שם הקונים אצל רשם המקרקעין בחיפה כשהדירה חופשית מכל חוב, עיקול, שיעבוד, זכות שכירות, זכות חזקה ו/או זכות אחרת כלשהיא לטובת צד שלישי (להלן "העיקול"). ב. לא ניתן לבצע את רישום הדירה במועד הרישום, מסיבה שאינה תלויה במוכרים ידחה מועד הרישום למועד בו תהיה אפשרות לבצע את הרישום. הבעיה הרישומית היא שאחד החדרים בדירה שנמכרה על ידי הנתבעים 1 ו-2, (להלן: המוכרים), רשום כחלק מדירה אחרת הרשומה על שם עמר. לשם ביצוע הרישום כראוי, יש צורך תחילה לתקן את רישום הבית המשותף, כך שהדירה של המוכרים תכלול את כל חדריה ברישום הבית המשותף, ואז ניתן להעבירה. מאחר שמדובר באדמת מינהל, היה צריך גם לקבל את הסכמתו וחתימתו של המינהל. 3. אין חולק על רוב מה שאירע לאחר חתימת החוזה. לפי הראיות, זה מה שקרה: לפי תצהיר המוכר, לא נעשה דבר לרישום הדירה במשך שנתיים, מתוך שהוא סמך על הנתבע 3 שיטפל בענין.
פסק דין |19/06/2006 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 27016-04-18- ראניה גבאלי נגד האני אחשייבון
שמות השופטים: נאסר גהשאן
רישום מקרקעין חיפה 4. מס שבח מקרקעין חיפה החלטה 2 1. בתביעה שלפניי, עותרת התובעת להצהיר כי מחצית הזכויות הרשומות על שם הנתבע מס' 1 (להלן : "הנתבע") בלשכת רישום המקרקעין בדירה המצויה בקומה ג' ברחוב מדרגות שערים4א בחיפה הידועה כתת חלקה 23 בחלקה 27 בגוש 112773 (להלן :"הדירה") הן בבעלות התובעת ותירשמנה עם שמה בלשכת ררישום המקרקעין, זאת מכח הסכם בין התובעת לבין הנתבע. נטען כי התובעת והנתבע התגרשו בשנת 2007, ומשלא עמד הנתבע בהתחייבויותיו עפ"י הסכם הגירושין, הגיעו הצדדים להסכם עליו חתמו ביום 17.12.2011 (נספח ג' לכתב התביעה) לפיו יעביר הנתבע לתובעת את זכויותיו בדירה . עפ"י הנטען, לימים, הסתבך הנתבע בפלילים והנתבעת מס' 2 הטילה עיקול זמני על זכויותיו בדירה בגדר תביעה אזרחית נגררת לפלילים. התובעת מבקשת לאכוף ההסכם הנ"ל על הנתבע. ומאחר והעיקול הזמני שהוטל לבקשת הנתבעת מס' 2 מהווה מחסום דיוני בפני העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, צורפה הנתבעת מס' 2 כנתבעת. 2. במסגרת כתב ההגנה שהגישה הנתבעת מס' 2 נטען, בסעיף 7 , כי יש לצרף בעלי דין נוספים שהאינטרס שלהם עלול להיפגע ממתן פסק דין בתובענה. 3. בהחלטה מיום 19.6.2018 הוריתי לתובעת להתייחס לאמור בסעיף 7 לכתב ההגנה. עפ"י הודעת התובעת, אין כל צורך לצרף בעלי דין נוספים, ומכל מקום מותירה היא את העניין לשיקול דעת בית המשפט. 4. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 קובעת כלהלן: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
החלטה |22/08/2018 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 45504-12-21- מאיר נזרי נגד עוד משה פרייליך
שמות השופטים: גאדה בסול
לטענת הנתבע, התובע הפר את התחייבותו , על פי הסכם הרכישה, להתייצב במשרדי הנתבע, לצורך החתימה על גבי מסמכם הדרושים להשלמת רישום הזכויות, הפר את התחייבותו להמציא את האישורים הדרושים, כגן אישור עיריית חיפה, אישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה, אישורים שבלעדיהם לא ניתן לבצע את הרישום בלשכת מרשם המקרקעין, ואף סירב לשלם את אגרת רישום העסקה בלשכת מרשם המקרקעין. 24. בהתנהגות זו, כך הנתבע, התובע מנע את רישום זכויותיו בדירה . 25. לטענת הנתבע, התובע השתהה משך עשור עד אשר נאות לפנות אליו לרישום זכויותיו בדירה, כאשר באותו מועד, החברה שמכרה את הדירה כבר פורקה, ולא הייתה פעילה, ועל כן, כך הנתבע, אין לתובע להלין אלא על עצמו, בהיותו האחראי ליצירת המצב בו זכויותיו בדירה לא נרשמו, החברה המוכרת פורקה, והיה צורך בהחייאתה לצורך השלמת הרישום. 26. לפי הנתבע, השיהוי הניכר של התובע בהגשת תביעתו, גרם לו לנזק ראייתי, כאשר בחלוף למעלה מעשור, מסמכים רבים הדרושים להגנתו נגנזו או אבדו, לרבות ההתכתבויות מול התובע, וההתכתבויות מול יתר הדיירים בפרוייקט, שזכויותיהם נרשמו עוד בשת 2010. 27. לפי הנתבע, סכום שכר הטרחה ששולם לו ע"י התובע, על פי סעיף 6א להסכם הרכישה של הדירה מול החברה, והקובע כי משרד הנתבע יטפל בהסכם המכר, לרבות הדיווח לרשויות המס, וכל הפעולות הדרושות לצורך השלמת ההסכם ורישום הזכויות, לרבות רישום הבניין כבית משותף , והעברת הזכויות בדירות על שם הקונים, עמד על הסך של 11,322 ש"ח. 28. הסכם הרכישה היה על שם התובע ורעייתו לשעבר, ולא התובע לבדו, כאשר הם התחייבו על פי תנאי ההסכם, כי הם יקיימו את התחייבויותיהם על פי ההסכם, ויופיעו " בלשכת רישום המקרקעין או בפני עורכי הדין בתאריך שיקבע על ידי עורכי הדין ובתיאום עם הקונה לחתום על כל המסמכים הדרושים לשם ביצוע פעולות הרישום וההעברה כפ שיידרשו לעשות ע"י עורכי הדין, ולהמציא לעורכי הדין את כל המסמכים שיידרשו על ידם להמציאם".
פסק דין |19/12/2023 |שלום – חיפה
ה"פ (חיפה) 51147-12-10- אלון פרידמן נגד יעקב שפירא
שמות השופטים: מנחם רניאל
1. המבקש תובע פסק דין הצהרתי, לפיו המבקש מימש את האופציה שהקנה לו המשיב בהתאם להסכם האופציה שנחתם בין הצדדים ביום 22.3.10 , לרכישת כל זכויות המשיב במקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 10817 ברח' העליה השניה 65 בחיפה ובבית המגורים הבנוי עליהם, לפיו זכאי המבקש לרכוש מהמשיב את המקרקעין תמורת סך 2,600,000 , ולהורות על אכיפת הסכם המכר כמו כן, תובע המבקש צו עשה, המורה למשיב לעשות כל הדרוש למימוש זכותו של המבקש, ובכלל זה לחתום על המסמכים הדרושים להשלמת עסקת מכר המקרקעין, לרבות חתימה על יפוי כוח בלתי חוזרים לטובת המבקש, שטרי מכר, הצהרה למס שבח, יפוי כוח עם הסמכה לחתום מיידית על דיווח למס שבח, בקשה לרישום הערת אזהרה, מסמכים בנקאיים לצורך משכנתא ולפעול להמצאת אישורי רשות מקומית וועדה מקומית. כמו כן תובע המבקש להורות כי התמורה תשולם על ידי תשלום לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ לסילוק המשכנתא הרובצת על המקרקעין, סך של 500,000 לידיהם הנאמנות של עורכי הדין מטעם המבקש, לתשלום מס השבח החל על המשיב בגין המכירה, ויתרת התמורה תשולם למשיב. כמו כן ביקש המבקש לחייב את המשיב בהוצאות ההליך. המשיב מתנגד לתביעות אלה. 2. למרות הכחשות המשיב בתשובתו, ולמרות שלא הוצג מקור ההסכם, אין ספק, שנחתמו שני הסכמים. ההסכם הראשון הוא הסכם מיום 12.2.00 , שהקנה לקונה (ואעסוק בהמשך בהגדרה מיהו הקונה), 30 יום לבדיקת כל הבדיקות הקשורות בנכס הנרכש. לאחר מכן נחתם הסכם נוסף, לפיו ניתנה לקונה זכות לרכוש את המגרש תוך 6 חודשים. שני ההסכמים הם הסכמים מחייבים, על פי תוכנם. בין שני ההסכמים, נתקבל מידע, כדלקמן: א. מידע ממינהל ההנדסה בעירית חיפה לפי סעיף 119 לחוק התכנון והבניה, לאדריכל גור סלבי, המפרט את התוכניות הרלבנטיות למקרקעין, הדרכים, אחוזי הבניה, קומות, מרווחים, חניה ויעוד החלקה.
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 8596-02-24- פאוזי אלגזי נגד -ארי פיתוח והשקעות בעמ
שמות השופטים: מנחם רניאל
2. לשכת רישום מקרקעין – חיפה 3 רשם המקרקעין חיפה החלטה זו תביעה המוגשת כנגד שלושה נתבעים: חברה שלטענת התובע מכרה לו מקרקעין; גוף ממשלתי הממונה על ביצוע פעולות רישום זכויות במקרקעין; מי שעומד בראש לשכת רישום המקרקעין בחיפה. הסעד המבוקש הוא להצהיר שהתובע הוא הבעלים של המקרקעין ולחייב את הנתבעים 2,3 לרשום את התובע כבעלים של המקרקעין. על פי כתב התביעה, התובע לא פירט את עניינם של הנתבעים 2,3 בתביעה. אין מחלוקת כלשהי בינם לבין התובע, ובוודאי שאין הבדל ביניהם. חובתו של רשם המקרקעין לרשום פסקי דין של בית המשפט בלשכת רישום המקרקעין, ואין הוא בעל דברו של התובע. ככל שהתובע ביקש לרשום את זכותו ולא נענה בידו להגיש ערר לממונה לפי סעיף 121 לחוק המקרקעין, וככל שנפגע מהחלטתו של הממונה, בידו לערער על החלטת הממונה לבית המשפט המחוזי. אין מדובר בתביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין או רשם המקרקעין. לפיכך, ככל שהתובע לא יפרט את עניינם של הנתבעים 2,3 בתביעה עד יום 18.2.24 , תימחק התביעה כנגד הנתבעים 2,3.
החלטה |10/02/2024 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 9562/07- חני טהור נגד עורך דין משה מטרי
שמות השופטים: שולמית ברסלב
בשלב זה על עורך הדין לבדוק גם האם נוכח הנתונים שבידו והנסיבות מוטב להמליץ ללקוחו להימנע מביצוע העסקה או שמא ניתן להמליץ ללקוח כי די בתנאים הכלולים בחוזה כדי לשמור על זכויותיו. כאמור ב-ע"א (ת"א) 2492/08, בן לולו נ' כהן (2010): ". . . כאשר מדובר בעסקת מקרקעין, מצופה מעורך דין, בין אם הוא מייצג את המוכר ובין אם את הקונה, כי יבדוק ביסודיות ובקפידה את נסח המקרקעין של הנכס הנמכר, ויעמוד על טיב הנכס ומצבו". וכן ראה ב-ת. א. 10165/96, י. ד. נ' לוטן (2006): ". . . ההנחה היא שלעורך הדין המקבל ייצוג הלקוח, יש מידה נדרשת של ידע ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. . . . . . ההנחה היא שהתובעים סמכו על הנתבעת, כי היא זו שתגן על עניינם ככלל נדרש עורך דין להסביר ללקוחו את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם, ובפרט כאשר מדובר בחוזה מכר. . . . עורך דין המכין חוזה מכר, עליו להבטיח את זכויות כל אחד מהצדדים על הצד המועיל ביותר, וכאשר הוא נדרש לטפל ברישום העברה בפנקס המקרקעין, והוא אינו מוודא העדרם של עיכובים ושעבודים אחרים על הדירה לפני עריכת החוזה, הרי שהוא בגדר מתרשל. . . " ולמטה משם: ". . . משקיבלה על עצמה הנתבעת לערוך את חוזה המכר, הרי שהציגה בפני התובעים מצג מכללא, שיש לה הכישורים המתאימים לכך, הידע והיכולת להבין מהם הנתונים שיש לבדוק ומה הם ההליכים שיש לנקוט כדי לבצע העברת רישום זכויות. ". 17 (וראה גם בערעור: ע"א 2008/07, לוטן נ' ירמייב (2011); ת.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 67. הוראות כלליות
67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
כר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה: (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהת שלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר; (ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה. (ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון. (ג) (בוטל). (ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו – (1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום -כמכירת זכות במקרקעין; (2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.
חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973
סעיף: 6ב. רישום זכויות
6ב. (א) המוכר דירה בבית הניתן לרישום בפנקס בתים משותפים כאמור בסעיף 142 לחוק המקרקעין, חייב לעשות את כל אלה: (1) לבצע את כל הפעולות ולקיים את כל החיובים המוטלים עליו בקשר לרישום בפנקסי המקרקעין של חלוקה ואיחוד של הקרקע שבה נמצאת הדירה, במועד המוקדם ביותר האפשרי; (2) לגרום לרישום הבית בפנקס בתים משותפים לא יאוחר מתום שנה ממועד רישום בפנקסי המקרקעין של החלוקה והאיחוד של הקרקע כאמור בפסקה (1) או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר; (3) לגרום לרישום זכויות הקונה בדירה בפנקס בתים משותפים לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר. (ב) המוכר דירה בבית שאינו ניתן לרישום בפנקס בתים משותפים כאמור בסעיף קטן (א), חייב לבצע ולקיים את האמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן ולגרום לרישום זכויות הקונה בדירה בפנקסי המקרקעין לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד הרישום בפנקסי המקרקעין של החלוקה והאיחוד של הקרקע כאמור בפסקה (1) או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר. (ג) בחישוב תקופות הרישום האמורות בסעיף זה לא יבואו במניין תקופות שהמוכר הוכיח לגביהן כי העיכוב בביצוע הרישום נגרם עקב נסיבות שלא בשליטתו והוא לא יכול היה למנוע את קיומן.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 65. שומת המקרקעין
65. (א) עברו שבעה ימים מיום המצאת ההודעה והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצא שמאי מקרקעין מוסמך אל המקרקעין המעוקלים והשמאי יערוך דין וחשבון וישום את ערכם של המקרקעין; לשם כך רשאי הוא להיכנס אל המקרקעין. (ב) הדין וחשבון יפרט את המעוקלים, טיבם, סוגם, תיאורם, שטחם, מקום הימצאם לפי רחוב ומספר, מספרי הרישום לפי גוש וחלקה והשימוש בהם; אם יש על המקרקעין עצים, מטעים או כל גידולים חקלאיים, יצויינו ויתוארו גם אלה; אם יש שעבודים והגבלות על המקרקעין או על השימוש בהם יפורטו גם הם; נמצאו במקרקעין דיירים, שוכרים, אריסים או מחזיקים אחרים, יפורטו ככל האפשר שמותיהם, מעניהם ומספרי זהותם, וסוג הזכות שלפיה מחזיקים הם במקרקעין. (ג) העתקים מהדין וחשבון האמור יישלחו בדואר רשום לזוכה ולחייב והעתק יועבר לרשם ההוצאה לפועל בצירוף נסח של רישום המעוקלים בפנקסי המקרקעין; נוכח רשם ההוצאה לפועל כי המקרקעין היו משועבדים וכי מכירתם אין בה כדי להועיל לזוכה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לנוגעים בדבר להשמיע טענותיהם לפניו, לתת כל הוראה שימצא לנכון. (ד) חלק אחד הצדדים על השומה והמציא שומה של שמאי מוסמך הסותרת את השומה לפי תקנת משנה (א), יועבר הענין להחלטתו של רשם ההוצאה לפועל שיקבע את השומה לצורך המכירה.
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
מטעמו; "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה. (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה -ב קשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה : (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
(ד) הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו – (1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום -כמכירת זכות במקרקעין; (2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין. (ה) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו–(ב1)(2)(ב) הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה. (ו) העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה. (ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
: (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה. (ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה -הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה: (1) היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החו כר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה
הודעה בדבר תנאים בחוזה חכירה
סעיף: 10. רישום החכירה
10. (א) רישום זכות החכירה על שם החוכר בהתאם לתנאי חוזה זה וכל הפעולות הדרושות לצורך זה ייעשו על ידי החוכר ועל חשבונו. אם יש צורך המחכיר יחתום על המסמכים הדרושים לצורך רישום זכות החכירה כאמור, בתנאי שהחוכר קיים את תנאיו של חוזה זה וכפוף לו. (ב) החוכר יכין בין היתר, את המסמכים והמפות הדרושים לצורך הרישום האמור, לרבות לצורך רישום ו/או חידוש רישום המגרש, חלוקה, הפרדה, הוצאות המדידה ומפות הפרצלציה, וכן את התיקים בלשכת רישום המקרקעין, ויישא בכל התשלומים וההוצאות הקשורים ברישום כאמור, לרבות אגרות וביול בלי יוצא מן הכלל. (ג) החוכר מתחייב להכין ולסיים את כל הפעולות הדרושות לשם רישום המוחכר כבית משותף (או בתים משותפים), לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, אם פעולות אלה לא הושלמו בתקופה שקדמה לחתימת חוזה זה, ולבצע לשם כך על חשבונות כל פעולה שתידרש לרבות הכנת תשריטים, צווי רישום, תקנונים וכיו"ב, ככל שידרש. המינהל יהיה רשאי להודיע לחוכר, מראש ובכתב, כי בכוונת המינהל לבצע את הפעולות האמורות, כולן או חלקן בעצמו ועל חשבון החוכר, והחוכר מתחייב לשלם למינהל כל הוצאה שיוציא המינהל לשם ביצוע הפעולות האמורות, לפי חשבון שיוגש לו, בתוך 30 ימים מיום הגשת החשבון. (ד) החוכר מתחייב להמציא למחכיר אישורים על תשלום כל המסים, הארנונה, ההיטלים, האגרות ותשלומי החובה החלים על המוחכר, וכן כל מסמך שיהיה בו צורך לרישום החכירה כאמור. (ה) אם החוכר, למרות האמור לעיל ולמרות דרישתו של המחכיר, לא ירשום את החכירה, רשאי המחכיר לבצע את כל פעולות הרישום האמורות לעיל על חשבונו של החוכר, והחוכר מתחייב לשלם למחכיר בתוך 30 ימים מיום דרישתו את כל הוצאותיו לפי החשבון שיוגש לו.
תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016
סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין
הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס
החלטה בדבר שיעור חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע בעת העברת זכות חכירה (534) לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 15. ,16. ,17. ,18. ,19. ,20. ,21. ,22. ,23. ,24. ,25. ,26. ,27. ,28. ,29. [תיקונים] 2
(א) המועצה תקים ועדת ערר. (ב) ועדת הערר תהא של ארבעה חברים שהמועצה תמנה ואשר אחד מהם לפחות יהא חבר בועדה האמורה בסעיף 26; המועצה תמנה את יושב ראש הועדה מבין חבריה. (ג) ועדת הערר תדון ותפסוק – (1) בעררים על דחיית בקשות לפטור או להנחה לפי סעיף 17; בבואה להחליט בעררים אלה תפעל הועדה למיצוי מלא ונכון של החלטות המועצה בדבר פטור והנחות לפי התוספות השניה או השלישית, לפי הענין. (2) בעררים אחרים של חוכרים, המתעוררים בביצוע החלטות אלה, אם הובאו עררים כאמור בפני הועדה בידי מנהל המינהל. 19. לא צויין בחוזה החכירה ערך הקרקע בעת רכישת זכות החכירה, יקבע השמאי את הערך לפי המחיר שהיה משלם קונה מרצון למוכר מרצון בעד הקרקע בעת רכישת זכות החכירה. 20. אם לא נקבע אחרת בחוזה החכירה, ישום השמאי את ערך הקרקע מתוך הנחה כי היא פנויה ובמצב מבחינת רמת פיתוחה, כפי שהיתה בעת שרכש החוכר את זכות החכירה מאת המינהל. 21. בקרקע שעליה בנויה יותר מיחידת דיור אחת, ייעשה ייחוס חלקי הקרקע לכל יחידה ויחידה בהתאם לחלוקת הרכוש המשותף בבית הרשום כבית משותף לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או בהתאם לסך כל השטח המוחכר לחוכר בלבד, לפי הגדול מביניהם. 22. (א) דמי ההסכמה להעברת זכות החכירה, בדירה הבנויה בשיכון ציבורי רווי ייקבעו על פי הטבלאות שהכין המינהל ושאושרו בועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה. (ב) הטבלאות ייערכו בהתחשב במיקומה של הקרקע, בשטחה של הדירה, בשיעור דמי החכירה הראשוניים ששולמו ובשנת רכישת זכות החכירה בידי החוכר. (ג) המינהל יעדכן את הטבלאות אחת לששה חדשים, אולם אם ראה צורך בכך, רשאי הוא, באישור ועדת המשנה לקרקע עירונית של המועצה, להקדים את מועד העדכון.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז , שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קוד מת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו – "בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א)
כל הזכויות שמורות ©